קונטרס ההתפעלות ל׳Kuntres HaHitpa'alut 30
א׳והמדרגה הד׳ הוא בחינת נקודת הכוונה שבמוח שלמעלה מהתפעלות המורגש בלב עדיין. על דרך הנזכר לעיל במדרגה הד׳ בנפש הטבעית כאשר נטרד כל עומק מוחו ולבו בעצם הפלגת הדבר הטוב כו׳.
1
ב׳שכל נפשו נמשך אחריו עד שלא בא עדיין להתפעלות בלב כו׳.
2
ג׳ונקרא דחילו ורחימו שכליים שהשכל עצמו הוא ההתפעלות ולא ההתפעלות מקיצור השכל כו׳ (הנקרא בכן כו׳).
3
ד׳והנה הגם שהתפעלות עצמיות שבלב הנזכר לעיל. מאחר שבלתי מודעת לו כל כך כנזכר לעיל. הרי בהכרח שבאה פתאום בלתי הכנה מתחלה לעשות אותה וכמו דוגמת התפעלות פתאומית דשמחה שמספק ביד כו׳.
4
ה׳כך הנה הרינה הזאת בלב בשר בא ממילא ומעצמו כדרך כל התפעלות עצמית, וזהו עיקר הסימן אליה.
5
ו׳וגם עוד פנימיות יש בה כשנמשכת דוקא אחר הכוונה התמצית שבמוח שהוא בחינת עומק תמצית המכוון בהשגה
6
ז׳(שזהו בחינת יסוד אבא ביסוד ז״א שנקרא כוונה שבלב שבאה מכח כוונה דאור אבא שבמוחו.
7
ח׳ונקרא אהבה בתענוגים, והוא בעונג הנעלם שבעומק המושג כו׳),
8
ט׳עם כל זה אין לה ערך לגבי בחינת התפעלות עצמית שבכוונה הפנימית שבמוח, כאשר גוף נקודת המושכל הוא עצמו המתפעל שנקרא כוונה
9
י׳(וכמו שמבואר במקום אחר שזהו קולו של משה שלמעלה משיר הלוים
10
י״אשהוא לפי ההשגה באריכות שבא הניגון מסודר לפי המשך ההסבר של ההתבוננות באופנים שונים מסודרים בתנועות הניגון,
11
י״במה שאין כן קול תנועות הניגון שנעשה מגוף נקודת המושכל הפנימי ההיולי הוא רק המורה על תמצית המושכל והעונג הנעלם בו
12
י״גשאז אינו בא בסדר והמשך רק תנועה אחת פתאומית ביותר
13
י״דונקרא קלא דלא משתמע כלומר בלתי מורגשת כלל ואינו נפסק לעולם.
14
ט״וועל זה אמר למען יזמרך כבוד ולא ידום כו׳.
15
ט״זוזהו דרעיא מהימנא היה מנגן כו׳).
16
י״זוכוונה זו רק בעצם אור האלקי מצד עצמה ולא מצד השגתו והבנתו בו והוא למעלה מבחינת אורך ורוחב ההשגה דבינה רק אחר כך מתפשט בהשגה,
17
י״חוכללותו נקרא בזוהר הקדוש שיר כפול דחכמה ובינה בבחינת עליות הנשמה שבמוח בהתענגה על ה׳ בעומק המושכל בכל פרטי השתלשלות כו׳.
18
י״טוכוונה זו יש בה עונג עצמי ופשוט מעצמיות ופשיטות הנפש האלקית, והוא שרש ענין תפלה דשבת דכתיב אז תתענג על הוי׳ כו׳ שלמעלה מתפלה דחול,
19
כ׳שתפלה העיקרית היא לברר ולזכך לנפש הטבעית הנקרא עבודה ובירור, ואמנם אין זה רק בהגיע הארת הנפש האלקית בלב הגשמי ששם עיקר רוח ונפש הטבעית בלב בשר בחלל השמאלי כו׳.
20
כ״אאבל בעודנה במוח ששם משכן הנשמה עצמה שם הוא בחינת עבודת הנשמה עצמה בעלותה למקור חוצבה בשיר ועונג פשוט ועצמי שבחכמה ובינה שבה הנקרא שיר כפול.
21
כ״בועל דרך זה גם בכל יום ויום מימות החול הרי גם בקריאת שמע מאיר הארת השבת כידוע.
22
כ״גולזאת מובדל התפעלות דאהבה בקריאת שמע מהתפעלות דאהבה שבפסוקי דזמרה,
23
כ״דדבפסוקי דזמרה הרי הוא בא במורגש מן המוח אל הלב כהתפעלות המלאכים בקול רעש וכמו שכתוב רוממות אל בגרונם דוקא שהגרון מחבר המוח אל הלב בהתפעלות מורגש כו׳.
24
כ״הובקריאת שמע שאומרים שמע ישראל אל הנשמה שתמסור נפשה באחד עד ואהבת פועל יוצא להביא אהבה גם בנפש הטבעית כמאמר בב׳ יצריך כו׳.
25
כ״ואבל הוא בבחינת התפעלות עצמית בנקודת הכוונה שבמוח והתפעלות הלב באהבה מורגשת נכלל בה ונקרא היכל האהבה,
26
כ״זכידוע שהאהבה כמו היכל וכלי בבחינת ביטול לגבי עצמיות ההתפעלות שבנקודת הכוונה שנטרד בה כלו לאורך ורוחב כנזכר לעיל בנפש הטבעית כו׳.
27
כ״חולהיות שזהו יותר פנימי ועצמי על כן הוא בא בלתי מורגש יותר ובלתי מרגיש בעצמו יותר,
28
כ״טכידוע בניסיון לכל מי שטעם טעם ועונג עצמי בעומק ההשגה האלקית בתפלה,
29
ל׳וזהו גילוי אלהות בבחינת פנימית יותר,
30
ל״אודרך כלל הוא בבחינת חיה כ״ח מ״ה דחכמה שבנפש האלהית, ושם מאיר מבחינת מזלא וצלם
31
ל״בוהוא בחינת מקיף דחיה שבה שורה בחינת נשמה יתירה בשבת
32
ל״גשהוא בחינת מקיף דיחידה העליון מכולם שמתפשט עד ז״א
33
ל״דואינו מאיר בגילוי כלל רק מרחוק בהעלם
34
ל״השזהו פנימיות מדריגה הה׳ דשיר פשוט שיתבאר בעזרת ה׳ ודי למבין.
35
