קונטרס ההתפעלות מ׳Kuntres HaHitpa'alut 40
א׳והיותר עליונים בסוג זה המה הישנים שקבלו בנפשם כל טעם מר עד הנפש על דברי אלקים חיים,
1
ב׳וגם בהתפעלותם במוח אינם מכוונים להגיע למדריגה או להנאת עצמן כי אם קרבת אלהים יחפצון מצד עצמו,
2
ג׳והכוונה לעומק ורוחב הוא לתכלית האמת (בלשון אידייש ניט גינארט בתכלית כו׳)
3
ד׳אזי הוא נקרא עונג האלהי שבכוונתם האמיתית אשר ה׳ שוכן בזה בכל חד לפי ערך טהרת עומק הכוונה האלהית )הנקרא איין טיפע צו טראגינקייט באמת לאמיתו(.
4
ה׳וסימנו שאחר כך יבוא לכלל שפלות אמיתית (הנקרא נישטיקייט ער איז נישט בעצם ניט גימאכטע נישטיקייט על פי חשבון פחיתת עצמו כו׳).
5
ו׳ועל כן לא יתפעל בשום אופן מן הביטוש (הנקרא שאר) ואינו מרגיש זה כלל כי נבזה בעיניו נמאס באמת מפני שאין לו מצד עצמו כלום, וזהו היפוך ההתנשאות
6
ז׳(רק מבזיונות פשוטים מתפעל מפני שיש לו גוף, ואין זה סתירה לענין זה כלל כידוע).
7
ח׳וגם בזה מינים רבים שונים חלוקים באופן עומק השפלות, כי יש מטעים את עצמם בזה שנדמה לו שפלות אמיתית כו׳,
8
ט׳וכל אחד ידע וישגיח על עצמו וימצא את עצמו בטעות אם ירצה לראות על עצמו ולא למחול לעצמו מצד אהבת עצמו כו׳ (הוא הנקרא נארין זיך).
9
י׳ועוד מסימנים טובים לאמיתת הביטול והעונג האלהי שבכוונה הנזכר לעיל (הנקרא קוועל גדול) הוא בחינת ההמשכה של הנפש כל היום אחר קרבת אלהים במעשה דוקא,
10
י״אוימאוס בהבלי עולם לילך פנוי בלב ומוח עד שייצר לו מאד בביטול שיחת הילדים והוללות הנהוג בזמן הזה (הנקרא ער קלעט זיך זייער און ציט זיך צו אלקות תמיד במחשבה עמוקה מאד, או ללמוד נגלה או נסתר בדיבור וכהאי גוונא).
11
י״בועוד סימנים במיעוט תענוגי עולם הזה בכבוד ולבוש ומאכל טוב וכהאי גוונא בשאר תאוות גסות מעשה בהמה (בלשון אידייש דיא וועלט איז ניט קיין עיקר לעבין) (ובלשון הזוהר שדי מילי דעלמא בתר כתפוי כו׳)
12
י״ג(בלשון אידייש זיין לעבין איז דער עיקר אין קרבת אלקים באור תורה פנימית וחיצונית כו׳)
13
י״דוגם בעסקו במשא ומתן אינו אץ להעשיר כי אם רק ההכרח ולא יהיה כל עומק לבבו במסירת נפשו במשא ומתן כי הן ולאו יכול לבא להשתוות אצלו וישליך על ה׳ יהבו כו׳ (כמו שיתבאר בארוכה בקונטרס מיוחד בענין עסק הפרנסה כו׳.)
14
ט״וולהיפוך מי שהילוכו מבחוץ בענין כוונה הנזכר לעיל מיד שיעסוק במשא ומתן יבוא להיפוכו לתכלית עומק הרצון בכל נפשו במדריגה כזו ויותר מזה במשא ומתן.
15
ט״זוכשחוזר וניעור הרי זה הענין רחוק מאד אצלו וצריך להתייגע עד שיתקרב כו׳.
16
י״זוהאריכות בזה אך למותר כי מיעוטא דלא שכיחא הוא
17
י״חוהמעט אשר היו ראויים לזה נפלו מכמה טעמים וסיבות, אם מצד עומק לבם ביותר בטרדת הפרנסה שהגיע לעומק הנפש ביותר עד דשדי תכלא בכולא עד שכל אוכל תתעב כו׳. דהיינו שנעשה בבחינת ריחוק גם בלא אוזן שומעת כו׳ הנזכר לעיל, ואם מצד עוצם הגסות והפריקות עול עד שנהפך האור לחושך
18
י״טשהוא מסיבת ההרגשה בעצמו ביותר שבא מסיבת הרבנות בדרשנים המתחכמים כו׳.
19
כ׳או מצד שתחילתו מעורב ברע הנקרא שקר וגסות עד שכל פנימית התחלתו לא היה רק להתגדל כו׳.
20
כ״אוזאת החולי הרעה נמצא מכוסה ונעלם בהעלם אחר העלם, גם במי שמלובש בלבושים יפים בעסק הדברי חסידות לעיני אדם,
21
כ״באבל ה׳ יראה ללבב וסופו מוכיח על תחילתו בנפול הנופל שחוזר לאמיתת מהותו,
22
כ״גכידוע ברור לכל מעיין ובדוק ומנוסה בכמה אנשים שעלו וירדו תכלית הירידה שאין משיחין על פני השדה בדבר כזה כו׳ ודי למבין.
23
כ״ד(וגם יכול להיות מסיבת הנפילות בתאוות גשמיות שמטמטמת לבו ומוחו בתכלית עד שנתגשם ביותר ונעשה בחינת דומם כו׳),
24
כ״הועוד מסיבת החוצפה הטבעית הנקרא תקיפא דרא (בלשון אידייש אשטארקייט בייא זיך זייער כו׳)
25
כ״ושזהו היפוך בחינת הביטול על כן לא ניזוז ממקומו כלל בתחילתו (ער איז בתכלית הגאנצקייט) וכל שלא היה בו בחינת הזזה וביטול אמיתי לא יוכל לקרב לאלהים קירוב אמיתי לעולם כידוע,
26
כ״זעל כן סופו מוכיח שנשאר ריקן רק בחינת עזות פנים בחוצפא מלכותא בלא תגא עד שיבעט וימאס בכל כו׳. וימאס גם באחרים כו׳
27
כ״ח(וזה שכתוב בזוהר פרשת שלח אבן בחן כו׳ דצדיקיא כד מבטשין להון סליק נהורא כו׳. ולהיפוך מחרף ומגדף כו׳ עיין שם)
28
כ״טוזהו הסימן האמיתי לכל עיקר אמיתת הענין הנזכר לעיל ודי למבין.
29
ל׳ומין זה שכיח טובא כידוע וצריכים שמירה מעולה מתחילתם שלא יזיקו אחרים כו׳. ושומר נפשו ירחק מהם כו׳.
30
