לַכְּלָל וְלַפְּרָט, חלק א, שער א; יום העצמאות ויום ירושליםLaKelal VeLaPerat, Volume I, 1 Yom HaAtzmaut and Yom Yerushalayim

א׳נישואין ותספורת ביום העצמאות¹תשובה זו פורסמה בשנת תשי"ח לקראת יום העצמאות העשירי, בכתב העת "סיני" ובשנתון "נועם", והובאה במלואה בשו"ת "יין הטוב" חלק ב, או"ח סי' יא. כאן היא מובאת בקיצור.

ב׳תשובה שכתבתי לתלמיד חכם אחד שכתב לי בעניין זה, וזו תמצית דבריו:

ג׳יש להתיר לכנוס ולהסתפר ביום ה' באייר שבו הוכרז על עצמאותנו לפי שהוקבע ליום חג לכל ישראל, שהרי עצם המנהג שלא לכנוס ולא להסתפר בימים שבין פסח לעצרת לא הוזכר בתלמודים. ואף שנזכר עניין מיתתם של תלמידי רבי עקיבא בימים הללו (יבמות סב,ב), שאלת האיבול עליהם לא נזכרה שם ולא במקום אחר. מנהג זה לזכרם של תלמידי רבי עקיבא, נתקבל כנראה בדורות מאוחרים יותר, ועיין תשבץ ח"א סי' קע"ח ובשו"ת הלכות קטנות סוף סי' ל"ג. הדעת נותנת, איפוא, שכחו של מאורע כביר זה שקרה בדורנו, יפה לדחות אבילות ישנה שיסודה במנהג בעלמא ולהפוך יום זה מאבל ליום טוב, לכנוס בו ולהסתפר בו".

ד׳דברים אלה על קביעת המנהג אינם נראים לעניות דעתי, כי אף אם נניח שהמנהג נתקבל בדורות שאחרי חתימת התלמוד, אין משום כך סיבה להקל בו, כיון שנהגו כן בדורות רבים. ולא זו בלבד, קשה להעלות על הדעת שבאותו פרק שמתו בו תלמידי רבי עקיבא לא נהגו לחומרות אלו ובדורות מאוחרים יותר נהגו בהן. ולענ"ד נהגו כן מתקופתו של רבי עקיבא, שהרי הגאונים שכל דבריהם קבלה הם, הזכירו מנהג זה, ורבנו ירוחם (נתיב כ"ב) הביאו בשם רב האיי גאון... הרי מנהג זה היה מקובל בידי הגאונים, ובוודאי מתקופתו של רבי עקיבא.

ה׳וכאשר דימיתי כן מצאתי אח"כ מפורש... בתשובת רב נטרונאי גאון: "וששאלתם למה אין מקדשין ואין כונסין בין פסח לעצרת, אם מחמת איסור או לאו? הוו יודעין שלא מחמת איסור הוא אלא משום מנהג אבילות, שכך אמרו חכמים: י"ב אלפים זוגים תלמידים היו לו לרבי עקיבא וכו', ומאותה שעה נהגו ראשונים בימים אלו שלא לכנוס..." (שו"ת הגאונים "שערי תשובה", סי' רע"ח)

ו׳גם מהרי"ץ אבן גיאת כתב בהלכות ספירת העומר (מהדורת במברגר עמ' ק"ט): "ומנהג בכל ישראל שלא לישא בין פסח לעצרת, ומשום אבילות הוא ולא משום איסור, שכך אמרו חכמים: י"ב אלף זוגות תלמידים היו לו לרבי עקיבא וכו', ומאותה שעה ואילך נהגו נהגו להתאבל עליהם שלא לישא בימים הללו. ודוקא נישואין, אבל לארס ולקדש לא. ונישואין נמי, מי שקפץ וכנס אין עונשין אותו, אבל אם בא לשאול לכתחילה מורין לו שלא לעשות ושלא לסתור מנהג ישראל, וכן הורו הגאונים", והובאו דבריו אלה בקיצור בטור (או"ח סי' תצ"ג).

ז׳ובוודאי שגם המנהג שלא להסתפר נהגו בו מאותה שעה, והגאונים הנ"ל השיבו על מה שנשאלו. וכן מצאתי מפורש ב"ארחות חיים" (ח"ב, הלכות קידושין, עמ' ס"ב): ומאותה שעה ואילך נהגו שלא לכנוס ושלא להסתפר"...

ח׳אמנם החיד"א ב"ברכי יוסף" (סי' תצ"ג) הביא דברי שלושה גדולים²דברי רבי שמואל משער אריה ורבי ישראל שלמה לינגי מכתב יד, הובאו בספרו של פרופ' מאיר בניהו, יוסף בחירי, ירושלים תשנ"א, עמ' תקיח. דברי רבי חיים הכהן מארם צובה, בספרו "טור ברקת" על שו"ע או"ח, סי' תצג. שכתבו שמנהג זה נתקבל בדורות מאוחרים... ובמחילת כ"ת דבריהם תמוהים, וכבר כתב החיד"א שיש להשיב על כל דבריהם, ולענ"ד לא ידעתי איך התעלמו מדברי הגאונים והפוסקים הראשונים הנ"ל שכתבו שמאותה שעה שמתו תלמידי רבי עקיבא נהגו שלא לכנוס ולא להסתפר לזכרם.

ט׳והנה יש שכתבו גם טעמים אחרים למנהג... אולם רובם ככולם של הפוסקים – הכלבו (הלכות אישות סי' ע"ח), אבודרהם (בסדר ימי העומר), הטור והשלחן ערוך ונושאי כליהם (או"ח סי' תצ"ג) – כתבו הטעם משום אבילות על תלמידי רבי עקיבא, כמו שכתבו הגאונים. ולכל הטעמים אין איסור בדבר אלא שלכתחילה מורין שלא לכנוס ושלא להסתפר...

י׳ונראה שמנהג זה לא הותקן והוקבע על פי בית דין, אלא אנשי אותו הדור שראו את הכליה אשר נגזרה על אותם כ"ד אלף תלמידים של רבי עקיבא... נהגו לעצמם קצת אבילות עליהם בימים שמתו בהם, ונהגו שלא לכנוס ולא ולהסתפר. מנהג זה נתקבל גם על הדורות שלאחריהם דור אחר דור לזכרם. משום כך, מי שקפץ וכנס או נסתפר לא מענישים אותו, שלא עשה איסור, שהרי אין חומרה זו אלא לזכר בעלמא ולא היתה בזה תקנת חכמים...

י״אוכבר העיד הרדב"ז בתשובה (ח"ב סי' תרפ"ז) שבכמה קהילות לא נהגו מנהג זה כלל ומסתפרים בכל שבוע כפי מנהגם לכבוד שבת... וכן מה שנהגו שלא לישא אשה עד ל"ג בעומר – בזמן שיש סיבה וטעם, כגון מי שלא קיים מצוות פריה ורביה או שאין לו מי שישמשנו וכיוצא, לא חיישינן למנהג, שאין מנהג זה עדיף מאבילות של שלשים, ובלבד שלא ירבה בשמחה, שטעם המנהג הוא מפני השמחה, וברור.

י״בעל יסוד דברי הרדב"ז אלה כתב הפרי חדש (סי' תצ"ג) שמי שלא קיים פריה ורביה הדבר ברור להתיר... וכן סברו וקיבלו כמה אחרונים. הרב יעב"ץ בסידור "עמודי שמים" (דף נ"ז) כתב: "ודין נישואין ותספורת שווה בכולן, ושניהם מותרין במקום מצווה כל דהו". וכן נהגו במצרים, וכמו שכתב מהרי"ט ישראל במנהגי מצרים (סי' תצ"ג): "ופה מצרים בסיבה כל דהוא נושאין, כגון שלא קיים מצוות פריה ורביה או אין לו מי שישמשנו וכיוצא, בתנאי שלא ירבה בשמחה"... ובעל "עקרי הד"ט" (סי' כ"א אות ז') כתב שבספר "דגול מרבבה" דן את הדין והתיר בשעת הדחק לעשות נישואין בין פסח לעצרת, וכן כתב פתחי עולם (סי' תצ"ג) בשם "ישועות יעקב" שלמי שלא קיים מצוות פריה ורביה מתירין.

י״גאולם מצינו כמה פוסקים שכתבו שלא לישא כלל בימי הספירה, בין קיים מצוות פריה ורביה ובין לא קיים. ובכללם הרשב"ש (סי' תרפ"ב), הב"ח והכנסת הגדולה (סי' תצ"ג), זרע אמת (ח"א סי' ס"ח), שבות יעקב (ח"ב סי' ל"ה), וכתב שפעם היקל חכם בעניין הנישואין כנגד המנהג ולא עלה זיווגם יפה.

י״דובעל "פרי האדמה" (בח"א הל' תמידין ומוספין פ"ז) הביא דברי מהר"ם דילונזאנו הנ"ל, וכתב "והסכים עמו בעל פרי חדש". ובח"ג (דף מ"ח) כתב: "ועתה שמעתי כי מנהג פה עיה"ק ירושלים ת"ו למחות במי שרוצה לישא אשה בראש חודש אייר... וכעת נעשה מעשה להחמיר אפילו שהיה אלמון עם אלמנה שימתינו עד יום ל"ד"... ולא מובן למה חשש לשמועה אחר שראה את דברי בעל פרי חדש, ומי לנו גדול ונאמן על המנהג כמוהו, ובפרט שהיה מרא דאתרא פעיה"ק וכתב שכן נוהגין....

ט״ומזמנו של בעל "פרי האדמה" פשט כנראה המנהג בירושלם שלא לישא כלל עד יום ל"ד, שכן כתב החיד"א במחזיק ברכה (סי' תצ"ג): "והגם דמהר"ם לונזאנו והפרי חדש שרו לישא למי שלא קיים מצוות פריה ורביה, וטעמן ונימוקן עמן, מ"מ פשט המנהג שאין נושאין כלל עד ל"ד"

ט״זהואיל וכל עיקר הטעם הוא משום אבילות ישנה שבמנהג בעלמא יסודה, והרדב"ז מהר"מ די לונזאנו, הפרי חדש ועוד כמה אחרונים התירו לישא למי שלא קיים פריה ורביה, וכן היה המנהג הקדום בירושלים ובכמה קהילות – נראה לעניות דעתי שמי שמורה לישא למי שלא קיים פריה ורביה, אין מזיחין אותו.

י״זולעניין התספורת. הנה הרדב"ז כתב בתשובתו הנ"ל: "אנא עבידנא עובדא בנפשאי ואני מסתפר כל חדש ניסן וראש חדש אייר, וכן נהגו ברב העולם. והטעם כיון שהן אסורין בהספד ותענית אין אבילות זאת שהיא תלויה במנהג נוהגת בהן... תו איכא טעמא דאיכא צער בגידול השיער למי שרגיל להסתפר..."... והחיד"א שם (יוסף אומץ, סי' מ') הביא גם מה שכתב מהר"י קשטרו בתשובותיו (אהלי יעקב, סי' צ"ח), וכתב: "ושניהם המלכים אמור טעמא דיש צער בגידול השיער. והם ז"ל דברו בקהילות טורקיא"ה שהגלוח הוא שער הראש בלבד. והדברים קל וחומר בערים האל שנהגו לספר זקנם במספרים או בסם, דוודאי גדל צערם מאד"...

י״חלדעת היעב"ץ מותר להסתפר במקום מצווה כל דהו וכנ"ל. וכן התירו לבעלי ברית להסתפר לכבוד המילה, שבכללם המוהל והסנדק, וכמו שכתב הפרי חדש בשם מרן הב"י בסי' תקנ"ט. וכתב עוד הפרי חדש דאם המילה בשבת מותרים להסזתפר יום ה', שבעניינים אלה הלכה כדברי המיקל מכולם... וראיתי להגאון מהר"ח פאלאג'י בספרו "מועד לכל חי" (סי ו' דף ל"ו) שכתב שבעירו יש משפחות שנעשה להם נס ביום ח' באייר ויש משפחות שנעשה להם נס ביום י"א בו, וקבעו להם ימים אלה פורים ומסתפרים בהם.

י״טהמורם מכל האמור: יום נס שאירע בימי הספירה, יש להתיר להינשא ולהסתפר בו. באשר ליום העצמאות: הנה אמנם היתה צפייתנו כי התקומה המדינית תתלווה בגאולה רוחנית, שהנהגת המדינה וארחות חיינו יהיו מושתתים על עיקרי היהדות וערכיה, ולא זכינו לכך. אולם עניין זה אין בו להעיב על שמחת התקומה כשלעצמה, משום שהליקויים עשויים הם לחלוף, ותפילתנו כי יזכנו השי"ת לגאולה האמיתית והשלימה בקרוב.

כ׳תספורת ביום העצמאות ובל"ג בעומר

כ״אשאלה

כ״בב"ה יום יא למטמונים תשכ"ב, עיה"ק צפת, כ"ו ניסן

כ״גלכבוד ראשון לציון הרב הראשי לישראל
הרב יצחק נסים נ"י לעד אמן, ירושלים

כ״דרבנו,

כ״הנאלצתי לכתוב למעכ"ת נ"י שאלות אלה מענינא דיומא העומדים על הפרק.

כ״ובענין עולי ג'רבה ודרום תוניסיה שנהגו בארץ מצאם בענין תספורת בימי הספירה כחומרת האר"י ז"ל מערב פסח עד עצרת. ונהגו פה בארץ להסתפר ביום העצמאות שקבעו אותו חכמינו בארץ ובתפוצות לחג גדול ונפלא. האם מותר להם גם כן להסתפר ביום ל"ג בעומר כסברת מרן ז"ל?

כ״זעוד שאלה להנוהגים כדעת מרן שמותר להסתפר בל"ג בעומר. האם מותר להם להסתפר גם ביום העצמאות או לא? על הכל יבוא דברו בזמנו ובמועדו ותודה מראש.

כ״חבכבוד התורה ובהערצה,

כ״טמאיר כהן

ל׳תשובה

ל״אב"ה ירושלים, ב' באייר, תשכ"ב

ל״בלכבוד ר' מאיר כהן יצ"ו, צפת.

ל״גשלום רב,

ל״דהורני כב' הראשון לציון הרב הראשי לישראל לאשר קבלת מכתבו מיום כ"ו ניסן ש.ז. ולהשיבו כי לפי הוראות מרן בש"ע הספרדים מסתפרים מיום ל"ד לעומר ואילך. לפי האר"י והמקובלים והנוהגים ע"פ הקבלה אין מסתפרים עד ערב חג השבועות³ראה שו"ע או"ח סי' תצג סע' ב, כף החיים (סופר) שם אות יג, שו"ת ישכיל עבדי ח"ו או"ח סוף סי' ו, ובספר הלכות חגים לראש"ל ה"ר מרדכי אליהו פ"כ עמ' 156, אור לציון תשובות ג עמ' קפה סע' ו..

ל״הואשר ליום העצמאות, כבר הותר להסתפר ביום זה⁴ראה “יין הטוב" ח"ב תשובה סי' יא עמ' רמט-רנג, שו"ת ישכיל עבדי ח"ו או"ח סי' י אות ז-ט..

ל״ובכבוד רב,

ל״זהמזכירות.

ל״חמועד חגיגות יום העצמאות "מערב עד ערב" ולא במוצאי היום

ל״טתשובה (השאלה חסרה)

מ׳ב"ה. ירושלים, י"ט בכסלו התשכ"ב

מ״אלכבוד מר ארנולד בלוך,
סגן נשיא הפדרציה הציונית באוסטרליה ובניו זילנד, מלבורן.

מ״במר בלוך הנכבד,

מ״גבגלל תקלה טכנית נתעכבה תשובתנו למכתבך בענין מועד חגיגות יום העצמאות, ועמך הסליחה.

מ״דבספר "תיקון יום העצמאות" שיצא לאור בשנת תשט"ז ע"י המחלקה לחינוך ולתרבות תורניים בגולה של ההסתדרות הציונית, על דעת הרבנים הראשיים לישראל, נאמר שנוהגים לעשות את יום העצמאות יום שמחה "מערב עד ערב".

מ״הברור, איפוא, שאת החגיגות אפשר לערוך מערב יום העצמאות ועד ערוב היום, ולא במוצאי היום.

מ״וברגשי כבוד,

מ״זהמזכירות

מ״חתענית בה"ב כשיום העצמאות חל ביום שני; מחיקת שם ה' בסרט הקלטה

מ״טשאלה

נ׳ב"ה, כ"ה ניסן תשכ"א

נ״אלכבוד הראש לציון, הרב הראשי לישראל
הרב הגאון יצחק נסים שליט"א, ירושלים

נ״בכבוד הרב הראשי,

נ״גהנדון: שיחתי האישית

נ״דבקשר עם שיחתי עם מעכ"ת, ברצוני להציע את הנושאים הבאים בשם הרבנות הראשית לנדרלאנד.

נ״הבשנים בהן חל יום העצמאות (ה' אייר) ביום שני, מתחילות באותו יום תעניות בה"ב. היות שבמספר בתי כנסיות בהולנד נהוג לומר סליחות בתעניות אילו ומאידך גיסא נתקבל יום זה כחג לאומי שיש להתפלל בו הלל וכן לומר כמה מזמורים לכבוד היום, מתעוררת הבעיה האם לדחות את תעניות בה"ב בשבוע אחד, כלומר: התענית הראשונה תחול ביום י"ב אייר והתענית האחרונה ביום י"ט אייר, כלומר התענית האחרונה תחול רק אחרי ל"ג בעומר.
בקשר להצעה זו ברצוני להעיר שתעניות בה"ב החלות גם בחודש חשון גם ביחס אליהן יש שני מנהגים: ישנן קהילות המתחילות את התעניות בשבוע שלאחר השבת הראשונה של חודש מרחשון, וישנן קהילות המתחילות את התענית רק שבוע לאחר מכן: כלומר, בשבוע שלאחר השבת השניה של חודש מרחשון, אולי אפשר להסמיך מנהג זה במציאת פתרון לשאלה זו.

נ״והאם יש חשש לאיסור כלשהו של מחיקת שם ה', אם שם ה' מוקלט על סרט של מכונת הקלטה שלאחר מכן בשעת הקלטת שיחה על ענין אחר נמחק מה שדובר בתחילה ומשום כך גם שם ה'.

נ״זבכל הכבוד
ובתודה עוד פעם
בעד קבלת הפנים הנעימה

נ״חאליעזר ברלינגר

נ״טתשובה

ס׳ב"ה. ירושלים, כ"ח באייר התשכ"א

ס״אלכבוד הרה"ג כש"ת ר' אליעזר ברלינגר שליט"א,
הרב הראשי למחוז אוטריכט, הולנד

ס״בהרב ברלינגר הנכבד,

ס״גקיבלתי מכתבו מיום כ"ה בניסן ש"ז, והנני להשיבו על ראשון ראשון.

ס״דכשחל יום העצמאות בשני קמא, אם יש לדחות תעניות בה"ב לשבוע שאחריו. הנני מפנה את תשומת לבו לספר "תיקון יום העצמאות" שיצא לאור לפני כשש שנים על דעת הרבנות הראשית לישראל, שבו נאמר: "אין מכריזין על תעניות בה"ב עד שיעבור יום העצמאות", כפי שצידד כת"ר. הואיל והוקבע כן לא ראיתי צורך לחדש הדיון בנושא זה.

ס״ההאם יש חשש לאיסור כלשהו של מחיקת השם שהוקלט במכונת הקלטה? מן הדין, אין איסור מחיקה בזה הואיל ואין זה כתב, ואין רואים אותיות זולתי קול⁵ראה שו"ת הר צבי או"ח דף רפ ע"א, שו"ת ישכיל עבדי ח"ה בהשמטות דף קעט ע"א, שו"ת אגרות משה יו"ד ח"א סי' קעג, שו"ת עמוד הימיני ח"ב סי' מב, יחו"ד ח"ד סי' נ עמ' רנד, יבי"א ח"ח יו"ד סי' כו..

ס״ותשובה מנומקת עם מקורות בנדון אשלח בלי נדר לכת"ר בהזדמנות קרובה.

ס״זבכבוד רב,
יצחק נסים

ס״חתענית בה"ב כשיום העצמאות חל ביום שני

ס״טשאלה

ע׳ב"ה א' דר"ח אייר תשכ"ו

ע״אאל מעלת כבוד הראשון לציון
הרב הגאון וכו'
רבי יצחק נסים שליט"א
ירושלים

ע״בשלום רב וכל טוב.

ע״גאני פונה אל כבוד הרב בשאלה פרטית אצלי, ואולי גם אחרים נתקלו בשאלה זו:

ע״דנוהג אני בכל שנה ושנה לחוג את חג העצמאות מתוך שמחה וחדוה, וכן לסעוד סעודת חג בהלל והודיה.

ע״האך שהשנה חל להיות החג ביום שני, שבו מתענים רבים את התענית ב' קמא, ואף אני בין אלו.

ע״ועל כן פונה אני בשאלה. איך אנהג השנה:

ע״זהאם אצום כבתמיד? או אדחה את הצום או אקדימו.

ע״חאת תשובת הרב אבקש מאתו לשלוח לפי הכתובת כדלקמן:

ע״טאליעזר גפן
אצל שלמה ויגלר
רח' מזרחי 10
ירושלים

פ׳נ.ב. את התשובה רצוי מאד לשלוח לפני החג, כדי שאדע איך לנהוג בחג.

פ״אתשובה

פ״בב"ה. ירושלים,
ו' באייר התשכ"ו

פ״גלכבוד
מר אליעזר גפן
ירושלים

פ״דא.נ.,

פ״הבתשובה למכתבך מיום ל בניסן ש.ז. הננו להודיעך כי את התענית יש לדחות ליום ג' בשבוע.

פ״ובכבוד רב,

פ״זהמזכירות

פ״חמפני מה אין מברכים על ההלל ביום העצמאות? האם זקן צריך לקום מפני זקן אחר?

פ״טשאלה

צ׳ב"ה. ד' אייר הרצליה

צ״אאלקים יענה את שלום כבוד הרב הראשי,
ראשון לציון מהר"י נסים נ"ו!

צ״ביראתי בפצותי שיח להתחיל, קומי לדבר לפני מעלת כבוד תורתו, אך אנסה לדבר לפי עניות דעתי. אני קורא בענין רק את הכרזות של כבודו, לראש השנה וגם לפסח ועכשיו לחגיגת בר מצוה של המדינה. חכיתי כי כבודו ישדר הכרזה גם בעתונות, מעין נאום לבר מצוה, ולדבר דברים כבושין להעם, שיחזרו מדרכיהם ויהיו לבני מצוות. ואם לא אפשר שיהיו כולם כמו ל"ו צדיקים בכל, יחפשו דרכיהם וישנו מעשיהם, יחליפו השקפותיהם במובן חיובי לדת, אוריינטציה שתהיה למען הדת, ושילמדו מן העבר, מן היסטוריה שלנו. כי פעמים נחרבה הארץ מפני שהיו מודרנים ביותר, וזה היה האסון, עכשיו יחזיקו בתורה ובדת. איך אומר השם: "במה הוגעתיך ישראל" (על פי ישעיהו מג, כג) ומה השם שואל ממך כי אם ליראה אותו" (דברים י, יב), למען נאריך ימים על האדמה. במובן זה כדאי לדבר אל בני ישראל, ואם אין עליך המלאכה לגמור, אין לך להבטל הימנה, ובכן למי נאה, ולמי יאה תפקיד זה, אם לא לשר התורה.

צ״גועכשיו אודות הלל בלי ברכה, ביום העצמאות, מה יתרון בזה, הלא כל יום אפשר לאמר הלל כזה בתהלים.

צ״דהחשמונאים בעד הנצחון שלהם, תקנו שמנה ימים עם הלל שלם, ועל השחרור שלנו למה נגרע, לכל הפחות יום אחד הלל שלם עם הברכה. ועוד מה: על הפסוק "מה השם שואל ממך" ואל תקרא "מה" אלא "מאה" (על פי מנחות מג, ב, ורש"י שם), על חשבון המאה ברכות, אפשר להתפלל הלל עם הברכה. על פרי חדש או על בגד חדש מברכים בשם ומלכות, ושחרור ארץ ישראל פחות חשוב מפרי או מבגד, היתכן?

צ״הולבסוף ברצוני לשאול אודות הפסוק בקדושים: "מפני שיבה תקום", למי ניתן הצו, האם רק לצעירים, או גם זקנים צריכים לקום מפני שיבה? מי מהתנאים שקם גם בפני זקן ארמאי, באמרו, כמה הרפתקאי עבר עליו, בודאי היה בא בימים, וגם כן קם. (אינני זוכר אם היה זה רבי יהודה?) לפי זה גם זקנים צריכים לקום מפני זקנים?

צ״והמתאבק בעפר רגליו,

צ״זיוסף אורבך,
בית הרב הלפרין, הרצליה

צ״חתשובה

צ״טב"ה. ירושלים, כ"ט בסיון התשכ"א

ק׳לכבוד ר' יוסף אורבך יצ"ו, הרצליה

100

ק״אא.מ. נ.,

101

ק״בהורני כב' הראשון לציון הרב הראשי לישראל לאשר קבלת מכתבו מיום ד' אייר ש"ז ולהשיבו כדלקמן:

102

ק״גאין אומרים הלל בברכה אלא כאשר נעשה נס לכל ישראל. כן כתבו הפוסקים⁶ראה תלמידי רבינו יונה ברכות יד ע"א בשם ר"ת (ח ע"א בדפי הרי"ף), שו"ת ישכיל עבדי ח"ו או"ח סימן י, שו"ת יבי"א ח"ו סי' מא, שו"ת דברי חכמים סימן נז, שנה בשנה תשל"ב עמ' 121, ושם תשנ"א עמ' 142., וראה להגאון חיד"א זצ"ל בספרו "חיים שאל" ח"ב סי' י"א ותנוח דעתו.

103

ק״דחייב אדם לקום מלא קומתו לפני זקן מופלג, דהיינו בן שבעים שנה. חכם לפני זקן וזקן לפני זקן אינו חייב לקום מלא קומתו אלא עושים הידור זה לזה, דהיינו לקום קצת זה בפני זה. עיין שלחן ערוך יורה דעה סי' רמ"ד⁷סעיף א, וסע' ח..

104

ק״הר' יוחנן היה קם⁸על הגירסא בקידושין לג ע"א ר' יוחנן או אביי, ראה להרי"ף פערלא על ספר המצוות לרס"ג עשה יא-יב, סוף ד"ה והנראה לדעתי (קו ע"א מהדו' קסת ירושלים תשל"ג). בפני סבי ארמאי, והיינו שהיה קם קצת⁹הרמב"ם פ"ו מהלכות תלמוד תורה ה"ט מהדו' הר"י קאפח אות כ עמ' שכג, שו"ע שם סע' ז. מנ"ח מצוה רנז אות ט, חקרי לב חיו"ד שיורי או"ח סי' קלו (ה ע"א), שו"ת יבי"א ח"ג יו"ד סי' ג עמ' קנא-ד..

105

ק״ובכבוד רב,

106

ק״זהמזכירות

107

ק״חהאם לברך על ההלל ביום העצמאות?

108

ק״טתשובה (השאלה חסרה)

109

ק״יב"ה. ירושלים,
ט' באייר התשכ"ט

110

קי״אלכבוד
מר ר.א. פרלמן
ירושלים.

111

קי״בשלום וישע רב,

112

קי״גבתשובה למכתבך מיום ה' בחודש זה אל כב' הרב הראשי הנני להשיבך כי אין אנו רשאים להוסיף ברכות על הברכות שתיקנו אנשי כנסת הגדולה, עזרא ובית־דינו, לא להוסיף ולא לגרוע בהן.

113

קי״דאין בין כב' הרב הראשי ובין הרב גורן מחלוקת בענין אמירת ה"הלל". מועצת הרבנות הראשית החליטה בזמנו פה אחד לקרוא את ה"הלל" ביום העצמאות בלי ברכה. תשומת לבך מופנית לעובדה שאין הספרדים מברכים על ה"הלל" בראש־חודש, בחול המועד פסח ואפילו לא בשביעי של פסח.

114

קי״האם רואה אתה שיש מקום לעשות למען "השכנת שלום" בין הרב גורן לבין מועצת הרבנות הראשית – הואל לפנות אל הרב גורן ואל מועצת הרבנות הראשית ישירות.

115

קי״ובכבוד רב,

116

קי״זהרב ד"ר ר. בונפיל
מנהל הלשכה

117

קי״חספרדים הלומדים בישיבת "מרכז הרב" – איך ינהגו לגבי הברכה על ההלל ביום ירושלים?

118

קי״טשאלה

119

ק״כבס"ד יום ראשון

120

קכ״אלכ' מורנו ורבנו הרב הראשי לישראל
הרב י. נסים שליט"א השלום והברכה!

121

קכ״בילמדנו רבנו איך ננהג אנו כספרדים הלומדים תורה בישיבת "מרכז הרב" ירושלים תות"א [תבנה ותכונן אמן] ביום כ"ח אייר הבעל"ט?

122

קכ״גהאם יש לאמר הלל עם ברכה?

123

קכ״דויקויים בנו הפסוק בישעיה מ' "הרימי בכח קולך מבשרת ירושלים וכו'".

124

קכ״הבוטבול מרדכי

125

קכ״ותשובה

126

קכ״זב"ה. ירושלים,
כ"ו באייר התשכ"ט

127

קכ״חלכבוד
מר מרדכי בוטבול
ירושלים.

128

קכ״טשלום וישע רב,

129

ק״לבתשובה למכתבך מיום כ"ג בחודש זה הננו להשיבך:

130

קל״אאם בישיבתכם הוסכם לומר הלל ביום העצמאות וביום שחרור ירושלים בברכה, בודאי לא הוסכם שכל יחיד יברך אלא הציבור ישמע את הברכה מפי הש"ץ וממילא אין מקום להספק שהעלית.

131

קל״בבכבוד רב,

132

קל״גהרב ד"ר ר. בונפיל
מנהל הלשכה

133

קל״דעדיין אין מקום לתקנה לכלל ישראל לגבי חגיגות יום העצמאות ויום ירושלים

134

קל״התשובה (השאלה חסרה)

135

קל״וב"ה. ירושלים,
ט"ז באייר התש"ל

136

קל״זלכבוד
החכם המליץ יהושע הכהן נאמן יצ"ו
ברוקלין.

137

קל״חשלום וישע רב,

138

קל״טקיבלנו את מכתבך מיום ו' לחודש זה והבאנו את תוכנו לפני כב' הרב הראשי שליט"א ודעתו ידועה שכל עוד שאין שקט בארץ ואויבינו מסביב עוד הם מתנכלים לנו ונעזרים על ידי מדינות גדולות שונאות ישראל, לא יתכן לתקן תוכן כללי לימי הניסים יום ה' וכ"ח באייר וכל אחד נוהג כיום לפי הרגשותיו¹⁰ראה תשובת הרב, לעיל סי' ו, ז. וראה מאמרו של הרא"י אונטרמן בקובץ שנה בשנה תשכ"ט עמ' 121 ובספרו “שבט מיהודה" חלק השו"ת או"ח סי' נט עמ' קג (הוצאת אריאל ירושלם תשנ"ג). שו"ת דברי חכמים להר"ש יצחק הלוי או"ח סימן נז ובהערה שם. שו"ת ישכיל עבדי ח"ו או"ח סימן י, שו"ת יבי"א ח"ו או"ח סי' מב. שו"ת מנחת יצחק ח"י סימן י..

139

ק״ממקווים אנו בעז"ה שבקרוב יפרוס השי"ת סוכת שלומו עלינו ועל כל עמו ישראל ונקיים אסיפה גדולה מכל גדולי רבני ישראל לקבוע תוכן לימי הניסים הנ"ל ותפילות והודאות לעושה נפלאות לבדו, ועיני כל ישראל תחזנה בבוא לציון גואל במהרה בימינו אמן.

140

קמ״אבכבוד רב,

141

קמ״בהרב שלמה דנן
מנהל הלשכה

142

קמ״געל תקנת הרבנות הראשית לברך על ההלל ביום ירושלים

143

קמ״דב"ה. ירושלים,
ג' בתמוז התש"ל

144

קמ״הלכבוד
הרה"ג מאיר כ"ץ שליט"א
ברוקלין.

145

קמ״ושלום וישע רב,

146

קמ״זמכתב כב' מיום פסח שני ש"ז הגיע ללשכתנו בזמנו.

147

קמ״חכב' הרב הראשי שליט"א הורני להשיבו כי הוא לא השתתף במועצת הרבנות הראשית באותו זמן שדנו בענין שהזכרת במכתבך, ולכן רצוי שכב' יפנה בשאלתו לכב' הרב הראשי אונטרמן שליט"א.

148

קמ״טבכבוד רב,

149

ק״נהרב שלמה דנן
מנהל הלשכה

150