לַכְּלָל וְלַפְּרָט, חלק א, שער ד; בר מצוה ובת מצוהLaKelal VeLaPerat, Volume I, 4 Bar and Bat Mitzvah

א׳האם להעלות לתורה בר־מצוה שלא הצליח ללמוד את הטעמים? (וביאור במסכת דרך ארץ: "לעולם יהיו בני אדם בעיניך כלסטים והוי מכבדן כרבן גמליאל")

ב׳(תשובה זו אינה זמינה במהדורה הדיגיטלית)

ג׳נדר לחוג את ה"בר־מצוה" של בנו בירושלים – האם יכול להקדים החגיגה בחודשיים

ד׳שאלה

ה׳ב"ה, קונסטנטין,
י"א בסיון תשי"ט לסדר יברכך ה' וישמרך וכו' [בהעלותך]

ו׳לכת"ר הגאון הגדול מעוז ומגדול,
נר ישראל הדיין והמצוין הרה"ג כמוהר"ר
י' נסים שליט"א ראשון לציון,
ירושלים

ז׳כבוד אדוני הרב הראשון לציון מאד נכבד,

ח׳הנני מרשה לעצמי לפנות לכת"ר להודיע לנו מה הן האפשרויות הניתנות ליהודי בן־עירנו הרוצה לעלות לישראל בתור תייר הוא ומשפחתו כדי לחוג את חג בר־המצווה של בנו בירושלים תובב"א. כפי הנדר שקבל עליו זה כמה שנים.

ט׳הילד לא נמלאו לו עוד השלש עשרה שנה כי הוא נולד שלשה ימים לפני ראש השנה בשנת תש"ו והוא רוצה לחוג את חג הבר מצווה בפרשת "עקב" אם ירצה ה' בזה בט"ז באב ש"ז.

י׳כאן נהוג לתת, במקרים מסויימים, הרשות לסדר את החג הזה בלי עליה לתורה בימי החול, כי אם בשבת שחרית במפטיר או כעולה נוסף חוץ מהשבעה של חובת היום.

י״אהואיל והמשפחה עומדת להפליג בימים הקרובים הם מבקשים מכת"ר לחוות להם, האם יותן להם בירושלם למלאת אחרי נדרם?

י״ביודע אני שמטריח אני את כת"ר בשאלת הדיוט, אך עשיתי זאת להרגיע את לב המשפחה הנ"ל שהיא אחת מהחרדיות ביותר לטובת התורה וישראל.

י״גואחרי המחילה הראויה, הנני מתכבד לברך את כת"ר בברכת התורה, כרצון הק' יצחק ן' מכלוף הי"ו [זרביב].

י״דתשובה

ט״וב"ה, ירושלים, י"ט בסיון התשי"ט

ט״זלכבוד הרב יצחק זרביב יצ"ו
הרב דק"ק קונסטנטין
אלגי'יריה

י״זר.נ.,

י״חבתשובה למכתבו מיום י"א בסיון ש"ז, הנני להודיעו כי גם בירושלים ת"ו ירשו למי שלא נמלאו לו שלוש עשרה שנה תמימות לעלות מפטיר או נוסף¹¹⁹ראה הרמב"ם פי"ב מהלכות תפילה הי"ז, ובתשובתו סי' לד (מהדו' פריימן), שו"ע או"ח סי' רפב סע' ג' וסע' ד ובמשנ"ב שם ס"ק יב, ובבאה"ל שם ד"ה או, שו"ת משפטי עוזיאל מהדו"ת או"ח עמ' ריד, שו"ת ישכיל עבדי ח"ז או"ח סי' ו, וח"ח או"ח סי' לו, שו"ת מקוה המים ח"ג או"ח סי' כו, ציץ אליעזר ח"ז סי' א ענף א, וענף ז-ט, ושם במסקנא אות נה עמ' כו..

י״טאולם יש שהפוסקים שכתבו שאין להקדים קיום הנדר. וזה שנדר לחוג את שמחת הבר־מצוה של בנו בירושלים, מסתמא הכוונה על הכנסו לשנת הי"ד בדין. ואם יקדים להניח התפלין ולשמוח שמחת המצוה לפני הזמן – לדעתם של פוסקים אלה לא יוצא ידי חובת נדרו אלא אם כן ישהה בירושלים עד יום הכנסו לשנת הי"ד ויעשה גם אז שמחה¹²⁰ראה שו"ע או"ח סי' תקסח סע' ב, משנ"ב ס"ק יג, שעה"צ ס"ק יז. ובשו"ע יו"ד סי' רכ סע' טו, ובש"ך שם ס"ק כז..

כ׳בכבוד רב, יצחק נסים

כ״אשאלה

כ״בב"ה, קונסטנטין, כ"ו סיון תשי"ט

כ״גלכקש"ת מו"ר הרה"ג הרו"מ מאור ישראל בוצינא קדישא וכו' ראשון לציון הרב נסים שליט"א
ירושלים

כ״דאדוני הרב, ראשון לציון מאד נכבד!

כ״האת מכתב יד קדשו קבלתי לנכון והנני מודה לו מאד על זה. אולם אחרי חקירה אצל הנודר, הוברר, שאפילו בשעה שנדר, כונתו היתה בפירוש לחוג את שמחת בנו כשני חדשים לפני הכנסו לי"ד, והסבה לזה היא פשוטה, מר דניאל עלוש – כך שמו, סוחר בלבושים מקצועו. ורוב עסקו הוא עם הילדים מכל גיל. וחדשי ספטמבר ואוקטובר הם אצלו כחדשים של יריד, מחמת פתיחת בתי הספר של העיר. ולכן מעולם לא חשב לאפשרי בשבילו להעדר מעסקיו בחדשים אלה. ובכן נדרו לא היה ל"בר מצוה" מש אלא ל"חינוך" בעלמא. הוא חושב ג"כ בחזרתו לחוג את ה"בר מצוה" בעיתה בעירו.

כ״ומילא אין כאן לפי דעתי הפעוטה בית מיחוש לגבי מה שכתבו הפוסקים, הואיל ואין כאן נדר של חגיגת "בר מצוה" בירושלים כנ"ל, ולרווחא דמלתא הצעתי היא לעשות לו התרת נדרים לצאת מידי כל ספק.

כ״זמר דניאל עלוש עומד להפליג בקרוב. הוא יבקש ראיון מכת"ר. מקוה אני שיותן לו מבוקשו כיד ה' הטובה עליו. אם כת"ר ישלח לי דחופות פתקת־כניסה אודות מר עלוש, אשמח מאד.

כ״חבכבוד רב ובהוקרה,
הק' יצחק זרביב

כ״טתשובה

ל׳ב"ה, ירושלים, ב' בתמוז התשי"ט

ל״אלכבוד הרב יצחק זרביב יצ"ו
הרב דק"ק קונסטנטין
אלגי'יריה

ל״בר.נ.,

ל״גבתשובה למכתבו מיום כ"ו בסיון התשי"ט, הורני כב' הראשון לציון הרב הראשי לישראל להשיב, כי הואיל והנודר מקים את נדרו בהתאם לכונתו בשעת נדרו – הרי שאין כאן צורך בהתרה.

ל״דבאשר לראיון עם כב' הרב הראשי, יואיל נא מר עלוש בהיותו בירושלים להתקשר טלפונית עם לשכתנו, ואנו ברצון נקבע לו את הראיון המבוקש.

ל״הבכבוד רב,

ל״והמזכירות

ל״זמפני מה מבליטים בחגיגת בר־מצוה את הנחת התפילין? מפני מה מברכים "ברוך שפטרני" ולא "שהחיינו"?

ל״חשאלה

ל״טב"ה, ערב ראש חודש מר־חשוון, התשכ"ד

מ׳לכבוד
הרה"ג רבי נסים שליט"א,
רבה הראשי לישראל – ראשון לציון
ירושלים

מ״אמורי ורבי היקר,

מ״בהרהבתי עוז בנפשי לפנות אל כ"ת הרמה במכתבי זה – ואתו הסליחה.

מ״גהננו עומדים, אני וביתי, לערוך את חגיגת ה"בר־מצוה" של בננו היחיד, אברהם־יצחק נ"י, שזכינו לו אחרי 11 "שנות ראינו רעה" במחנות ההסגר שבערבות סיביר כאסיר ציון. כן זכינו לראות בו, בזכות אבותינו הקדושים, תלמיד־חכם, בן מסור לתורה הקדושה וכל הכרוך בזה, כנאה וכיאה לנכד הבעש"ט – מצד אבי זצ"ל ולנכד "בעל התניא" מצד אמי ע"ה.

מ״דובכן, מורי ורבי הנעלה, תוך כדי עיון בימים אלה בענינים הקשורות במצוות תפילין, התקשתי להבין כמה דברים, ואמרתי לפנות אל כב' בחיפושי אחרי הסבר:

מ״הילד בישראל, כי יגיע לגיל הבגרות הרוחנית – גיל המצוות – הוא מקבל עליו את עול כל המצוות שבתורה, שהן תרי"ג במספר.

מ״ומשום־מה, אנו מבליטים ומדגישים אך ורק בעיקר את מצוות הנחת תפילין, שהיא אחת מהן, ותהיה החשובה באשר תהיה?

מ״זידוע לנו רחמי האב לבן, כדכתיב: "כרחם אב על בנים". כיצד להבין, שהאב מצווה לברך את ברכת "שפטרני", שיש בה משום היגואיזם לא חנוכי, האם לא היה יותר מתאים, שהאב, שזכה לשעה נכספת זו, יברך ברכת "שהחיינו"?

מ״ח
זאת ועוד: מדוע לא חייב האב לברך ברכת הודייה להשי"ת על שזכה לכך שבנו הגיע לכך ונעשה בר מצוות ולא לברך על כך שהוא כבר "בר עונשין" למה לפתח פה לשטן? הרי העיקר זה קיום המצוות ולא ח"ו לעבור עליהן!?

מ״טנדמה לי, כי שאלותי מובנות לכב' ואודה לו מאד, אם ימצא לנחוץ להשיב לי ולתת הסבר, כיד הטובה עליו, ואחשבה לו לצדקה.

נ׳ברגשי תודה מראש
ובכל הכבוד הראוי

נ״אברוך קצנלנבוגן – (בר־תקוה)

נ״ברח' פיכמן 15 דירה 1, רמת־אביב, תל־אביב־יפו.

נ״גתשובה

נ״דב"ה, ירושלים, י"ד בחשון התשכ"ד

נ״הלכבוד
מר ברוך קצנלנבוגן יצ"ו
רמת אביב, תל אביב

נ״וא.נ.,

נ״זקבלתי את מכתבך מיום כ"ט בתשרי ש.ז. בו שאלה:

נ״חמשום מה מבליטים ומדגישים את מצות הנחת התפילין, על שאר המצות, בהגיע הילד למצוות?

נ״טמדוע צריך האב לברך ברוך שפטרני, על שהבן הוא כבר בר־עונשין ולפתוח פה לשטן ח"ו, האם לא היה יותר מתאים לברך שהחיינו על שזכה לשעה נכספת זו שבנו הגיע למצוות?

ס׳וזו תשובתי:

ס״אעם אור היום ביום הראשון של שנת הארבע עשרה של הילד שבו נכנס בחיוב המצוות, מזדמנת לפניו מצוה זו של הנחת תפילין שחיוב הנחתן חל באותה שעה, ובה הוא מתחיל, לפיכך מדגישים אותה. וראויה מצוה זו של הנחת תפילין להמנות ראשונה להנכנס לעול המצוות, שבקיומה צריך לכוין ולזכור יחוד הבורא, ולשעבד אליו לבו ומוחו שהם כלי שכלו, ומשום כך נצטוינו להניחן על הזרוע כנגד הלב ועל הראש כנגד המוח, ועל ידי כן יבוא לידי קבלת עול מלכות שמים שלמה¹²¹ראה הרמב"ם פ"ד מהלכות תפילין הכ"ה, ושם פ"ו הי"ג, ספר החינוך מצוה תכא-ב, טור ושו"ע או"ח סימן כה סע' ה..

ס״בב. האב חייב לטפל בבנו עד הגיעו לגיל המצוות, לחנכו ולהדריכו בדרך הישרה דרך התורה והמצוה, ואם יתרשל במילוי חובתו זאת לבנו, הוא נענש. ועתה שנפטר מחשש עונש זה מברך ברוך שפטרני. ויש מן הפוסקים שכתבו: שעד גיל זה הבן נענש בעון האב, והאב היה נענש על ענישת בנו על ידו. ועתה נפטר מהעונש ולכן מברך ברכה זו, בין כך ובין כך אין בזה משום פתחון פה לשטן ח"ו¹²²ראה בראשית רבה סג, י. מהרי"ל הלכות קריאת התורה, הרמ"א בהגה או"ח סימן רכה סע' ב, משנ"ב שם ס"ק ח, בן איש חי ש"א פרשת ראה אות יז, שו"ת יבי"א ח"ו או"ח סי' כט אות ב..

ס״גברכת שהחיינו: אין מברכים אלא על מצוה שבאה מזמן לזמן. וגם כשמתקיימת המצוה בכל יום על ידי כל אדם אף אם אצלו זו הפעם הראשונה שמקימה, אינו מברך שהחיינו¹²³ראה הרמב"ם פי"א מהלכות ברכות ה"ט, הש"ך יו"ד סימן כח ס"ק ה, שו"ת חת"ס או"ח סי' נה, החיד"א בברכי יוסף שיורי ברכה יו"ד סימן ר אות א, שו"ת ציץ אליעזר חי"ג סי' כד, עמ' נו.. וההורים יכולים להודות לשם על שזכו ליום זה שבו נכנס בנם לעול המצוות, בכל לשון של הודייה, אולם לא בנוסח של ברכה. ואם יש את נפשם לברך שהחיינו, יברכו ברכה זו על לבוש חדש או פרי חדש ויכוונו גם על שמחת היום. וראוי שיעשה כן גם הבר מצוה עצמו¹²⁴בן איש חי ש"א פרשת ראה אות יז..

ס״דוהריני מקדים לכם ברכה, יהי רצון שתרוו מבנכם יקירכם רב נחת, וגם הוא יגדל ויתעלה במעלות התורה ובכל מדה טובה ויהיה לפאר למשפחתו.

ס״הבכבוד רב,

ס״ויצחק נסים

ס״זברכת "ברוך שפטרני" ועריכת "יומא טבא" לבת שהגיעה למצוות

ס״חמתוך שו"ת יין הטוב, חלק ב, או"ח סוף סימן ו

ס״ט... ועל הבת בהגיעה לפרקה, אם יש לברך?

ע׳הנה מטעמי הברכה שנתבארו לעיל¹²⁵שכתב הרב שם (עמ' רל): "ואשר לפירוש הברכה. הנה מפורש יוצא ממקור הברכה מהמדרש הנ"ל (בראשית רבה פרשה ס"ג), דעד י"ג שנה חייב האב להיטפל בבנו ולהדריכו בדרך התורה והמצווה ולהפרישו מאיסורא כדי לחנכו בקדושה, ועד אז אם יחטא הבן יענש האב על שהתרשל בחינוכו, ומשגדל ונעשה בר מצוה החיוב עליו להתחזק בתורה וביראת שמים והאב נפטר מעונשו... כן נראה ברור מדברי המדרש, וכמו כן כתב בקיצור המגן אברהם. ועיין שם שכתב: 'ובלבוש פירש איפכא, דעד עתה הבן נענש בעוון האב', וזה שלא כדברי המדרש"., נראה שיש לברך גם כן על הבת. דגם הבת צריכה חינוך, וגם היא נענשת בעוון אביה, דבניו ובנותיו של אדם נענשים עבורו. אלא שלא מצאתי מי שכתב שיש לברך על הבת. כל הפוסקים שכתבו לברך ברכה זו, כתבו לברך על הבן. ונראה דסבירא להו דהמדרש שנקט "לבנו", דווקא נקט, ועל בתו לא מברך. ולפי הטעמים האמורים לעיל יש לתמוה דמאי שנא, למה לא יברך גם כן על בתו?

ע״אוראיתי שכבר עמדו בזה אחרונים ונתקשו ליישב. עיין שו"ת הלכות קטנות (ח"א סי' רכ"ב) ופרי מגדים (סי' רכ"ה אשל אברהם ס"ק ה') ו"קול קול יעקב" בנימוקיו על השו"ע ועוד. והפרי מגדים כתב ליישב בדוחק, די"ל דאין האב מחוייב לחנך את בתו הקטנה, ולמאן דאמר מחוייב, אין בה כל כך מצוות שמחוייב לחנכה בקטנותה... ואין אביה נענש בשבילה. וכן כתב בעל "קול קול יעקב" דלפירוש הראשון ניתא, די"ל שאין האב מחוייב לחנך את בתו כדמשמע בנזיר (דף כ"ט), ולמאן דאמר מחוייב, קשה גם לפירוש הראשון, ויש ליישב.

ע״בוהביא דברי שניהם בעל פתח הדביר, ותמה על מה שכתבו שי"ל דאין האב מחוייב לחנך את בתו, וכמו שכתב הגאון בעל חקרי לב (באו"ח סי' ק"ע) דלכולי עלמא חייב האב לחנך את בתו במצוות דשייכי בה ובאיסורים. והאריך להוכיח כדברי החקרי לב, וכתב דדווקא בההיא דנזיר אמרינן דליכא חינוך בבת, ובכל התורה יש חינוך בבת, ואפילו הכי אין מברכים על הבת משום שאין בה כל כך מצוות וכו', וכמו שכתב בפרי מגדים,

ע״גוהרד"ל בחידושיו על המדרש שם כתב: "משמע דווקא בנו, אבל בתו לא. ולפי זה אין הטעם בשביל שעד עתה היה אביו נענש על מה שעובר הקטן, כאשר חשבו האחרונים,, דאם כן גם בתו כן, אלא עיקר הכוונה על שחייב ללמד תורה לבנו. וכן כתב מתנות כהונה: להיטפל בבנו ללמדו תורה ומצווה", וכן הוא ברש"י שם.

ע״דולולא דבריהם היה אפשר לומר, משום דהמדרש מיירי ביעקב ועשו שטיפל בהם יצחק אבינו עד י"ג שנה, נקט ר' אלעזר "בנו" ולאו דווקא, והפוסקים שכתבו ברכה זו נקטו כלשון המדרש, והוא הדן בתו. ויש להאריך בכל זה, ומאפס פנאי אני מקצר ואומר שיש מקום לברך על הבת, ויש לברך בלא שם ומלכות¹²⁶ולגבי בן, הביא הרב דיעות בפוסקים שיש לברך בשם ומלכות ודיעות שלא לברך בשם ומלכות, ומסיק (עמ' ר"ל): "אשר על כן נראה לענ"ד דבמקום שאין מנהג ידוע לברך בשם ומלכות, יש לברך בנוסח זה: בריך רחמנא אלהנא מלכא דעלמא שפטרני מעונשו של זה", יעויין שם באורך..

ע״המכל מקום יומא טבא יש לעשות גם לבת. ואחד הבן ואחד הבת, צריכים לשמוח ולהראות שמחה ביום כניסתם לעול המצוות, ויגילו ברעדה בעומדם על הפרק, ותלמיד חכם ידבר בפניהם על ערך המצוות, עשה ולא תעשה, שכרן ועונשן ואהבת השם ויראתו וקדושת השבת ושמירתה, ששקולה שבת כנגד כל המצוות.

ע״ווראיתי בס' שו"ת הרב אברהם מוסאפיא בן הרב בעל "חיים וחסד" (שנמצא אצלי בכ"י) שכתב דמי שעושה סעודה ביום שבתו נכנסת בחיוב המצוות, נ"ל שהוא סעודת מצווה כמו בבן י"ג ויום אחד, דמאי שנא, וזהו מנהג נכון. וכן עושים סעודת מצווה ויום שמחה בערי צרפת ושאר עיירות, לבן וכן לבת. ונפקא מינה שאם קראו אותו לסעודה, שחייב ללכת.

ע״זובספר "בן איש חי" (פרשת ראה, אות י"ז) כתב: "וגם הבת ביום שתיכנס בחיוב מצוות, אע"פ שלא נהגו לעשות לה סעודה, עם כל זה תהיה שמחה באותו היום וכו' ותלבש בגד חדש ותברך שהחיינו ותכווין גם על כניסתה בעול מצוות. ויש נוהגים לעשות בכל שנה את יום הלידה ליו"ט, וסימן יפה הוא, וכן נוהגים בביתנו", עד כאן, עיין שם.

ע״חקיום טקס "בת מצוה" בבית הכנסת

ע״טשאלה

פ׳לכבוד
הרב הראשי ליהודים הספרדים,
ירושלים, ישראל.

פ״אכב' הרב נסים,

פ״באני עומד בפני בעיה, אשר אני צריך לעזרת כב'. לפני שאציע בעייתי, אני רוצה לאמר שאני מאחל ומתפלל שמכתבי זה ימצא את כב' וב"ב בקו הבריאות.

פ״גב־15 השנים האחרונות – קהילות הקונסרבטיבים והאורתודוכסים־מודרנים חנכו בנות־מצוה. כאשר בת מגיעה ל־13 הנה בת־מצוה ושומרת אותן המצוות שהבר־מצוה חייב בהן. בקהלתי היא מסדרת את התפלה, קוראת מפטיר, ההפטרה, וגם עושה דרשה. האמא גם יושבת בתיבה, וזה באמת מעורר בהנשים היהודיות, את הרגש לעובדה שהן צריכות להתקרב לבית־הכנסת יחד עם בנותיהן, ובאמת עושים זאת בהשתתפותן בתפלה הנ"ל.

פ״דכידוע לי, ובטוחני שגם ידוע לכב', אנו מוצאים בתלמוד, במסכת מגילה (כג, א) איפה שאשה נקראה לתורה לברך הברכות "אבל לא תקרא בתורה".

פ״האני רוצה חוות דעת כב' אם נעשה זאת כנוהג אחיד להתיר לבנות ולאמותיהן להיקרא לתורה, לברך, ולהשתתף בתפילה, וכמו־כן להביאם לתוך בית־הכנסת במקום לצאת בשבתות למסעדות, לערוך קניות, לשחק קלפים, לעשן, ולאכול טריפה.

פ״ואינני רוצה לקבל זאת על עצמי. הייתי מבקש חוות־דעת ועצת כב'.

פ״זעם איחולים טובים לבריאות טובה לכב' ולב"ב ולכל ישראל ובברכת התורה וציון,

פ״חבכל הכבוד,

פ״טהרב מ.מ.לנדמן.

צ׳תשובה

צ״אב"ה ירושלים, י"ט באדר ב' התשי"ט

צ״בלכבוד
רבאי מקס לנדמן יצ"ו
טמפל "בית־אל"
פלורידה.

צ״גר.נ.,

צ״דאני מצטער שמחמת טרדותי המרובות לא יכולתי להשיב עד עתה למכתבך מיום ד' באדר א' ש"ז.

צ״ההבעיה הכלולה במכתבך אינה פשוטה, ואין למצוא לה פתרון אחיד בכל מקום.

צ״ושאלתני אודות האפשרות לערוך בבית־הכנסת שבקהילתך טכסי בת־מצוה לבנות שהגיעו לגיל זה, תוך קיום כל הכללים הנהוגים לגבי בר־המצוה, וציינת שדבר זה מקרב את הבנות ואמותיהם לבית־הכנסת במקום שתצאנה בשבתות "למסעדות, לערוך קניות בחנויות, לשחק קלפים, לעשן ולאכול טריפה".

צ״זהנה, אם הפעולות השליליות הנ"ל הן תוצאה ישירה של חוסר התקרבות לבית־הכנסת יש לנקוט בצעדים הדרושים במסגרת ההלכה על מנת להביאן אל הדרך הישרה.

צ״חאני מתיר לך לערוך בבית־הכנסת טכס בת־מצוה, שבו יברכו בשעת הקריאה בתורה את בת־המצוה ויציינו את המאורע הזה, ולאחר קריאת התורה לאפשר לה לשאת דרשה מסורתית.

צ״טנראה לי שזה מספיק בהחלט כדי שמאורע זה יטביע את חותמו בקרב המתפללים ובייחוד בקרב המשפחה, ויש להמנע מלהעלותה לקרוא בתורה ולהפטיר¹²⁷ראה הרמב"ם פי"ב מהלכות תפילה הי"ז, ובהגהו' מימו' שם אות ר, וב"י או"ח סוף סי' קלה בשם רבינו ירוחם, וב"י שם סי' רפב בשם האבודרהם, וברמ"א שם סע' ג, ובהגה' רעק"א שם, שו"ת אגרות משה או"ח ח"ד סי' ע אות ה עמ' קכח. ובשו"ת תעלומות לב ח"ג סי' כ (טל ע"ג) כתב: וכן הוא המנהג עתה בכל תפוצות ישראל שאין מעלין אשה לקרות בתורה ולברך, ואף פה אלכסנדריה של מצרים שנשים זהירות הן לבוא אל הרנה ואל התפילה לבהכ"נ הן יושבות בטח בדד בעלייה בעזרה..

ק׳אני מקווה שתעשה הכל כדי לשמור על כללים אלה ובמיוחד לקרב את בני הקהילה לתורה ולמסורת.

100

ק״אבכבוד רב,

101

ק״ביצחק נסים

102

ק״גסדר חגיגת "בת מצוה"

103

ק״דשאלה

104

ק״ההשאלה היא בספרדית מנשיא אגודת "עזרת ישראל", מקס אלקלעי, קולומביה

105

ק״ותשובה

106

ק״זב"ה, ירושלים, כ"ח באדר התשכ"א

107

ק״חלכבוד מר מקס אלקלעי יצ"ו נשיא אגודת "עזרת ישראל", קולומביה

108

ק״טמר אלקלעי הנכבד,

109

ק״יקיבלתי מכתבך בו שאלתני אודות טכסי בת־מצוה.

110

קי״אמנהג זה שבנות ישראל כשמגיעות לי"ב שנה ויום אחד לעשות אותו ליום שמחה על שנכנסות לעול המצוות שהנשים מחוייבות בהן, נזכר בכמה פוסקים, ולא הוקבעה לו תכנית מפורטת.

111

קי״בברם, ראוי לקיים את יום בת־המצוה לפי סדר זה:

112

קי״גביום מלאת 12 שנה ויום אחד לבת, תיערך לעת ערב מסיבה לכבודה ושבה יודיעו לה על שנכנסה לעול המצוות המחייבות את האשה, כגון שמירת שבת, כשרות, וכדו'. כמו־כן יקראו לה את הפסוק: "ויברכו את רבקה ויאמרו לה אחותנו את היי לאלפי רבבה ויירש זרעך את שער שונאיו" (בראשית כ״ד:ס׳ פסוק 60) וכן את "אשת חיל", במשלי פרק ל"א מפסוק 10 ועד הסוף. לאחר מכן יכולים לשיר שירי מסורת ולהשמיע מנגינות מוסיקה וכו', והכל ברוח המסורת.

113

קי״דביום השבת הסמוך, יברך הרב או חזן בית־הכנסת את בת־המצוה לאחר קריאת התורה, והקהל ישירו לכבודה. כמובן שאין להעלותה לתורה.

114

קי״הבברכת מועדים לשמחה ובכבוד רב,

115

קי״ויצחק נסים

116

קי״זעריכת "בת־מצוה" לבת

117

קי״חשאלה

118

קי״טי"ב אייר תשכ"ג

119

ק״ככבוד הרב נסים שליט"א

120

קכ״אפונה אל כבודו ילדה אשר בעוד שלשה שבועות תקבל עליה עול מצוות, והתעוררה לפני בעיה אשר כבודו ידע לפתור אותה.

121

קכ״בהבעיה היא חגיגת "בת־מצווה". נהוג היה בישראל בכל הדורות לחגוג לילד "בר־מצווה" –וחשיבות מיוחדת יחסו "לבר־מצווה" זה. בעוד שלילדה לא ציינו מאורע זה כלל, ואף כיום אני נתקלת בהתנגדות קלה מצד סבי לעריכת חגיגה זו אשר אני עומדת לחגוג.

122

קכ״גותמהה אני מאוד, ידוע הרי שאת דמות הבית והמשפחה מעצבת האשה, פי כמה מהבעל, והרי גם ברור שחינוך הילדים – הדור הבא – מוטל בעיקר על האשה. אם כן למה לא ציינו ולא חגגו את יום היכנסה של האשה – שהיא אם האומה – לעול מצוות? והעדיפו על פניה את הבן. והרי גם רבותינו למדונו "שמע בני מוסר אביך ואל תיטוש תורת אמך", ואם היתה הצדקה לכך לפני שנים רבות שאז היתה "כבוד בת המלך פנימה", האשה ישבה בביתה. כיום האשה מעורה בכל שטחי־החיים, כמעט ואין מקצוע שבו לא שולטת האשה, ואף הצבא הוא מנת חלקה. לאור עובדת חיים זו, לא יהיה מן הנכון לעודד דווקא את חגיגת "בת־המצווה"? האם לדעת אדוני לא צריך היה לעודד את "בת־המצווה", ולהשאיר עליה רושם בל־ימחה לקראת הכניסה למצוות? ואם אמנם צריך באמת לעודד את הילדה לקראת תפקידה הנעלה, מה דמות כדאי לתת לחגיגת "בת־המצווה"?

123

קכ״דכיצד היה אדוני מציע לערוך חגיגת "בת־המצווה"?

124

קכ״הואסירת תודה אהיה לכבודו, על תשובתו המהירה.

125

קכ״ובכבוד רב, וברגשי תודה,

126

קכ״זנאוה גרנביץ,

127

קכ״חתלמידה כתה ו',
בית ספר "תלפיות", ת"א.

128

קכ״טתשובה

129

ק״לב"ה, ל"ג בעומר תשכ"ג

130

קל״אלנאוה גרנביץ שלום וברכה,

131

קל״בקיבלתי מכתבך מיום י"ב באייר ש"ז, בו עוררת את השאלה אם יש לערוך חגיגת "בת־מצווה" לילדה שהגיעה לשתים עשרה שנה ויום אחד.

132

קל״גמצאתי כמה דברי טעם במכתבך. הסיבה שלילד עורכים מתמיד בכל קהילות ישראל חגיגת בר־מצווה, היא משום שמיום שבו נכנס לעול המצוות נוספה לו מצווה מידית והיא מצוות הנחת תפילין, בעוד אשר הילדה אמנם נכנסת לעול המצוות אולם אין עומדת בפניה מצווה מיוחדת מיידית.

133

קל״דאך אין זאת אומרת שאין הבת צריכה לשמוח ביום כניסתה למצוות. אדרבא ראוי ורצוי לערוך חגיגה לכבוד מאורע זה בחייה¹²⁸ראה להרב בן איש חי שנה א פרשת ראה אות יז, שו"ת ישכיל עבדי ח"ה או"ח סי' כח, שו"ת אגרות משה או"ח סי' קד, נתיבי עם לה"ר עמרם אבורביע סוף סי' רכה, שו"ת יבי"א ח"ו או"ח סי' כט אות ד..

134

קל״האת החגיגה יש לערוך בבית, בחברת קרובים וידידים ובהשתתפות של רב. הרב ישא דברים לכבוד המאורע הזה וידבר במעלת החובה לשמור את המצוות ובשכר של מקיימיהן.

135

קל״והבת, ראוי שתלבש בגד חדש ותברך עליו ברכת "שהחיינו". מן הנכון שתכין הרצאה קצרה על המאורע ועל ערך היום. האב יאמר: "ברוך שפטרני מענשה של זאת".

136

קל״זבהזדמנות זו הנני מברך אותך שתהיה דרכך בחיים סוגה בשושנים¹²⁹עדה"כ שה"ש ז, ג. ראה שם פרש"י.. תהיי קשורה בעבותות עם תורת ישראל ומסורתה ותזכי להקים בית נאמן לישראל לשמחתך ולשמחת הוריך.

137

קל״חבכבוד רב,

138

קל״טיצחק נסים

139

ק״מעליית בת־מצוה לתורה

140

קמ״אשאלה

141

קמ״בכ' תשרי תשכ"ד (8.10.63)

142

קמ״גלכבוד הרב הראשי בישראל
הרב נסים הנכבד והיקר!

143

קמ״דר.מ.נ.,

144

קמ״ההנדון: בת מצוה ועליה לתורה

145

קמ״ואני החתום מטה זכני אלוהים רק בבנות, ואחת הבנות תגיע למצוות דהיינו לגיל 12 באם ירצה ה' בחג הפסח הבא עלינו ועל כל עם ישראל לטובה.

146

קמ״זומאד הייתי רוצה כי בתי תעלה לתורה, תברך ותאמר ההפטרה, פניתי לגבאי בית הכנסת שאני מתפלל בו בנ"ל, וכמובן שהם מתחבטים בנדון, לכן מצאתי העוז והנני פונה לכב' בשאלה זו.

147

קמ״חמאד הייתי שמח ומאושר לו קבלתי תשובה חיובית, ולכבוד יהיה לי באם כב' יזמינני לבא אליו לתת הסבר יתר על רגשי לבי ונפשי בנדון, כי רצוני להרגיש שיוצאי חלצי עולה לתורה בהתבגרותו.

148

קמ״טלתשובת כב' או הזמנתו הנני מחכה.

149

ק״נברגשי כבוד והוקרה, לשרותך

150

קנ״אי. יעקובי, רח' פייבל 11 תל־אביב

151

קנ״בתשובה

152

קנ״גב"ה ירושלים ט"ז בחשון התשכ"ד

153

קנ״דלכבוד
מר י. יעקובי יצ"ו
תל־אביב.

154

קנ״הא.נ.,

155

קנ״ומכתבך מיום כ' בתשרי הגיעני ומפני טרדותי המרובות לא השיבותי עליו עד הנה.

156

קנ״זשאלתני אם רשאית בתך שבקרוב תגיע למצוות, לעלות לתורה ולקרוא את ההפטרה. ונימקת את שאלתך בכך שנולדו לך רק בנות, ועזה תשוקתך כי יוצא חלציך יעלה לתורה.

157

קנ״חוזאת תשובתי:

158

קנ״טטוב ויפה לעשות יום שמחה לבת־מצוה כשם שעושים לבר־מצוה, להזמין קרובים, ידידים ומכירים ולשתפם בשמחה. באותו מעמד תברך בת־המצוה ברכת שהחיינו על בגד חדש, ואם חכמה היא ראוי שתאמר דברים מעניינא דיומא, ותקרא את שירת דבורה ושני פסוקים הראשונים מתפילת חנה¹³⁰ראה להרב בן איש חי ש"א פרשת ראה אות יז, שו"ת ישכיל עבדי ח"ה או"ח סימן כח, נתיבי עם סוף סימן רכה, שו"ת אגרות משה ח"א או"ח סי' קד, שו"ת יבי"א ח"ו או"ח סימן כט אות ד. שירת דבורה — שופטים פ"ה, תפילת חנה — שמואל א פ"ב פסוקים א-ב., ואבי הבת מצוה יאמר ברוך שפטרני מעונשה של זאת¹³¹ראה הגהת רמ"א או"ח סימן רכה סע' ב, כף החיים (סופר) שם אות טו-טז., ויברכו אותה ויאמרו לה אחותינו את היי לאלפי רבבה¹³²בראשית כד, ס., וכמובן שתלך לפני כן לבית־הכנסת להתפלל, אבל לא לעלות לתורה.

159

ק״סהלכה מפורשת היא שאין אשה קוראת בתורה בצבור¹³³ראה הרמב"ם פי"ב מהלכות תפלה הי"ז, שו"ע או"ח סי' רפב סע' ג, שו"ת תעלומות לב ח"ג סימן כ, וראה לעיל תשובת הרב סימן ה., ואין משנים את ההלכה לפי הרגשות של בני האדם. טוב להתפלל ולבקש מהשי"ת שבנותיך יזכו להנשא לשומרי תורה ומצוות וחתניך כבניך¹³⁴ראה בראשית רבה פד, יט. אין אדם נמנע מלקרוא לחתנו בנו ולכלתו בתו. וכן כתב רש"י שבת כג ע"ב ד"ה נפק מינייהו, דחתנו כבנו. ובניהם יעלו לתורה ותשמחו בהם ובשמחתם מתוך אושר ורב נחת.

160

קס״אבכבוד רב,

161

קס״ביצחק נסים

162