לַכְּלָל וְלַפְּרָט, חלק א, שער ט; כלכלה כהלכהLaKelal VeLaPerat, Volume I, 9 Monetary Issues

א׳האם כסף המופקד בבנק נחשב לעניין ירושה כ"ראוי" או כ"מוחזק"?

ב׳(תשובה זו אינה זמינה במהדורה הדיגיטלית)

ג׳על "היתר עיסקא" הנהוג בבנקים

ד׳שאלה

ה׳ב"ה עיה"ק טבריה ת"ו יום ה' ד' תשרי תשכ"ב תשו"ב

ו׳לכבוד מעלת ותהלת הרה"ג מעוז ומגדול ראש"ל כמוה"ר יצחק נסים הי"ו – ויחי שמו לעד אמן, עיה"ק ירושלים תובב"א.

ז׳א.נ.,

ח׳אחדש"וט מע' כת"ר כי הנני מקדם בברכת השנה החדשה ומאחל לרו"מ ובניו ולמשפחתם העי"א שנה טובה ומבורכת וחתימה טובה ביום צומא רבא הבא עלינו לטובה חיים טובים דשנים ורעננים בבריאות גוף ורוח לעבודתו יתברך, ויזכו לשנים רבות ונעימות, אכי"ר.

ט׳שיטי אותותי אלה – היות שהיה לי קצת כסף שמור בשביל דבר מצוה בלי נדר אם ירצה ה' בזה – ובינתיים שמתי אותו בבנק אשר המנהל שלו דתי ות"ח – וראיתי הודעה שמה מהרבנים של תל אביב יפו אשר בה מודיעים שמותר להתעסק בבנק ע"פ היתר עיסקא וכו' – אך שמעתי מי שמפקפק על זה ח"ו, ולבי מהסס כי על כן נא להודיעני אם מותר בהחלט לקבל הכסף הנוסף או לאו? ועם האדון הסליחה רבה ושכמ"ה.

י׳יקבל עם הדואר ספרי הקטן "משאת בנימין", מנחת עני למתנה ושלום רב למני"ר ולכל המשפחה.

י״אממני הדו"ש נצח ומחכה לתשובתו הרמתה
בנימין דידי

י״בתשובה

י״גב"ה. ירושלים י"ד בתשרי תשכ"ב

י״דלכבוד הרה"ח ר' בנימין דידי יצ"ו, בעיה"ק טבריה.

ט״ושלום וישע רב,

ט״זקיבלתי מאתו "משאת בנימין" ותשואות חן־חן לכב'.

י״זבאשר לשאלתו, הנה אם היתר עיסקא המצוי בבנק נעשה ע"י רבנים מוסמכים והבנק מנהל את עסקיו ע"פ התנאים הכלולים בהיתר עיסקא זה, והכסף מיועד לצרכי צדקה – אין לחשוש מכך²⁰⁹ראה שו"ת מהרש"ם ח"א סי' כ, שו"ת אמרי יושר ח"א סי' קפט, שו"ת הר צבי יו"ד ח"ג סי' קלז, שו"ת אגרות משה יו"ד ח"ג סי' מא. על נוסח היתר עסקא לבנקים, ראה בספר “תורת רבית" מאת הרבנים הרשלר היישריק עמ' שי ואילך, ירושלים תשמ"ט..

י״חבברכת מועדים לשמחה ובכבוד רב,

י״טיצחק נסים

כ׳קבלת פקדונות לקרן הקיימת לישראל ע"י "היתר עיסקא"

כ״אשאלה

כ״בהקרן הקיימת לישראל, ירושלים, כ"ח באב תשכ"ב

כ״גלכבוד הרב הראשי לישראל
המזכירות, רחוב המלך ג'ורג' ירושלים

כ״דא.נ.,

כ״ההנדון: היתר עיסקה

כ״והגב' רות פיינגולד מדבלין, אירלנד, צוותה סך 90£ (תשעים ליש"ט) לישיבת בית יוסף בגייטשד אנגליה בתנאי שהכסף יושקע ב – Jewish National Fund וזו תשלם רווחים מהסכום הזה לישיבה.

כ״זישיבת בית יוסף בגייטשד פנתה למשרדנו בלונדון בשאלה אם הקהק"ל מקבלת פקדונות על סמך היתר עיסקה, או לא.

כ״חרוב רובם של עיסקי אשראי של הקהק"ל קשורים בבנקים בחו"ל ובארץ, ולכן לא סדרנו עד היום היתר עיסקה כללי עבור פקדונות או הלוואות מיחידים.

כ״טאנו פונים איפוא אליכם בבקשה אם, בהתחשב בעמדתה של הקהק"ל, סדור היתר עיסקה כללי הנו אפשרי, ומהם התנאים.

ל׳אם יש לברר אי אלו נקודות, הח"מ ישיב על כל פניתכם בחוזר, או יבקר אצל כבודכם לפי הזמנה. הואילו נא לראות את פניתנו זו כדחופה.

ל״אבכבוד רב,

ל״בד"ר מ. גורדון

ל״גתשובה

ל״דב"ה, י"ב באלול התשכ"ב

ל״הלכבוד ד"ר מ. גורדון
הלשכה הראשית של הקרן הקיימת לישראל, ירושלים

ל״וד"ר גורדון הנכבד,

ל״זהנדון: היתר עיסקא, מכתבך מיום כ"ח במנ"א ש.ז.

ל״חבמענה למכתבך הנ"ל, הורני כב' הראשון לציון הרב הראשי לישראל, להודיעך, כי אם העסקות המבוצעות ע"י הק.ק.ל. דומות לאלה של הבנקים, רצוי לקבל היתר עיסקא כמתכונת היתר העיסקא המוצג לקהל במשרד בנק לאומי לישראל, ובשעת בצוע כל עיסקא ועיסקא יש לציין, כי היא נעשתה ע"פ היתר העיסקא התלוי בלשכה הראשית (או הגזברות).

ל״טאולם אם העיסקות של הק.ק.ל. שונות מהעיסקות הבנקאיות הרגילות, רצוי לקבל הסבר מפורט על טיב עיסקות אלה.

מ׳בכבוד רב,

מ״אמזכיר

מ״בבעייתיות השימוש ב"היתר עיסקא" בחברה שיתופית לבני הקהילה

מ״גשאלה

מ״דב"ה, כ"ה סיון תשכ"ט

מ״הלכ' הרו"מ אדמו"ר הרה"ג סוה"ר
הראש"ל והרב הראשי לישראל
כ"ה מרן מוהרר"י נסים
שליט"א

מ״ואדמו"ר שליט"א

מ״זאחדשכת"ר בכבוד הראוי ובחרדת קדש, יואיל נא בטובו להודיעני חוות דעתו בהלכה למעשה דלקמן:

מ״חמוסדות הקהילה כאן מפצירים להקים חברה משותפת מבעלי מניות (קופיראתיווה) ללות ולהלות בכדי שהרוחים ינתנו לטובת החנוך התורני, ת"ת, ישיבות, המצאת מחנכים ת"ח וכו'.

מ״טיורנו נא מני"ר באיזה אופן היתר אפשר לבדר את העסקים האלה; לפי השמועה הבנקים הדתיים בארץ מדביקים על הלוחות "שכל עסקי הבנק הזה הם עפ"י תורת עסקא ושותפות" ומהם שחותמים כך גם על השטר חוב.

נ׳ראיתי מה שכתבו בזה הענין ישא איש, דובר שלום, ארץ החיים, ודרכי תשובה יו"ד ס' קע"ז.

נ״אכדאי לציין שהקמת מוסד כזה הוא ענין חיוני מאוד, כי ע"י הכנסותיו אפשר לעשות מהפכה גדולה לטובת היהדות.

נ״בהמחכה לתשובתו הרמתה ולמלקוש ברכותיו.

נ״גע"ה יצחק משה שחיבר

נ״דתשובה

נ״הב"ה. ירושלים,
י"ט במנ"א התשכ"ט

נ״ולכבוד
הרה"ג נודע בשערים כש"ת ר' יצחק משה שחיבר שליט"א
רועה נאמן לעדת הספרדים
בואנוס איירס.

נ״זאחדשו"ת

נ״חקבלתי מכתבו בזמנו. מעומס העבודה, שמזה מספר חודשים אין לי מזכיר, לכן עוכב אישור קבלת מכתבו, ומסיבה זו העברתי אותו לאחד הדיינים המצויינים שפעה"ק שישיב לכת"ר ורצופה בזה תשובתו.

נ״טההיתרים הנהוגים כיום בבנקים בארץ אינם בדיוק כהיתר הראשון שיצא מלפני עשרות בשנים, ורב ככל העוסקים בעסקי בנקאות והעוסקים עמם לא יודעים ולא שמים לב עליו. אולי בשנים הראשונות דברו על היתר בעת מעשה, לא כן היום. וכל ההיתרים מעין אלה זה סופם, ואיזהו חכם הרואה את הנולד²¹⁰מסכת תמיד לב ע"א..

ס׳והנני מברכו בכל מילי דמיטב,

ס״איצחק נסים

ס״בבעניין הנ"ל: הצעת אופנים מרווחים יותר

ס״גתשובת הרב מרדכי אליהו²¹¹נדפסה גם בשו"ת מאמר מרדכי, ח"ב סימן ט עמ' קמו.

ס״דב"ה. ירושלים,
יום ו' ערש"ק פר' ואתחנן התשכ"ט

ס״הלכבוד
הרה"ג רב הפעלים כש"ת ר' יצחק שחיבר יצ"ו
הרב הראשי לעדת הספרדים
בואנוס איירס.

ס״ושלום וישע רב,

ס״זכבוד מרן הרש"ל הרב הראשי לישראל שליט"א, מחמת רב טרדותיו בעניני הציבור, העביר אלי מכתב כת"ר מיום כ"ה סיון ש.ז. ולהשיבו.

ס״חעיינתי בספרים שכת"ר הזכיר, והאמת אומר שהלכות רבית מסועפות הן, לפי חומרת אסור העבירה כן רבה היא התאוה (עיין בבא מציעא עה ע"ב), והתרחקות ממנה היא המעלה. ומדינא דגמרא אסור זה נוהג אפ' בעכו"ם כדי דלא אתי למיסרך (בבא מציעא ע': עא) ולכן לנהוג בזה בזהירות רבה וכנפסק בשו"ע יו"ד סימן ק"ס.

ס״טשטר עיסקא הנהוג היום ומשתמשים בו בבנקים בארץ אינו היתר לדעת רבים, והיתרו דחוק כידוע, אבל נוהגים בו בלית ברירה. הבנקים והמתעסקים עמהם לא יוכלו לעמוד בתנאים אחרים.

ע׳היתרם של גדולים, ראשונים גם אחרונים, בענין רבית דרבנן במקום מצוה (עיין במגן אברהם הלכות שבת ועיין שם בכנסת הגדולה²¹²יו"ד שם הגב"י אות עא.) כנפסק בשו"ע ס' קס' סעי' י"ח, וכן נפסק ברמב"ם הלכות מלוה ולוה סוף פרק ד', ועיין שם במשנה למלך שהאריך והרחיב בנדון ובסברת רש"י והמרדכי וריב"ש והרשב"א ומהריב"ל והמהרימ"ט²¹³המרדכי ב"מ סי' שלב, הריב"ש בשו"ת סי' תסה, הרשב"א בשו"ת ח"א סי' תרסט ועוד, מהריב"ל ח"א סי' נד ועוד, מהרמי"ט ח"א סי' קמד., ואכמ"ל. וכן עיין בכנסת הגדולה שם ובזכרונות אליהו ערך רבית²¹⁴אות ו.. ועיין בתשובות מהר"י בי־רב סימן ל"ו בענין הקדש לישיבה, עיין בב"י שם בסברת הרשב"א בתשובותיו ואכמ"ל.

ע״אוכשאני לעצמי הייתי מציע לנהוג בשלוש דרכים שאין שם רבית עליהם.

ע״בשהלוה יתן לקופת צדקה או לקופת הקדש את התוספת בצורת מתנה מפורשת ומוחלטת, כי במקום מצוה לא גזרו (עיין למהרשד"ם ומהרש"ך ומהר"א ששון) וכן לא נקרא עליה שם רבית ולא חישינן למסרך וללעז.

ע״גשיעשו חברים קבועים שישלמו מס קבוע לחברה ולהם יתנו את ההלואה כגמ"ח.

ע״דבהיתר המוזכר במזבח אדמה בס' ק"ס והוא הלואה דרך קנס שאם לא ישלם עד יום מסויים ישלם קנס קבוע, והיתר זה מובא גם בכנה"ג אות מ"ה ובשלחן גבוה ס"ק מ"ו שכן נהגו.

ע״הישנו היתר נוסף שנוהגים בו המחמירים ותופסי התורה בירושלים, הוא היתרו של ה'בן איש חי' שנה שניה פר' עקב הלכה י"ב, בענין עשית שטרות ומכירתן בדרך היתר בשופי.

ע״ויזכהו השי"ת ברב אונים וברב כח לעמוד בפרץ ולזכות הרבים מתוך השקט ונחת תמיד כל הימים.

ע״זביקרא דאורייתא,

ע״חמרדכי אליהו

ע״טחבר ביה"ד פעה"ק ירושלם ת"ו