לַכְּלָל וְלַפְּרָט, חלק ב, שער טז; על משמר הכשרותLaKelal VeLaPerat, Volume II, 16 Kashrut
א׳האם מי שאין לו סמיכה לשחיטה יכול לשחוט? האם בעל מום יכול להיות חזן? האם חזן יכול לתבוע למשפט את חבר הקהילה?
1
ב׳שאלה (בתרגום מאנגלית)
2
ג׳רנגון, כ"ח סיון תשי"ח
למשרד הראשון לציון הרב הראשי לישראל
ירושלים, ישראל
למשרד הראשון לציון הרב הראשי לישראל
ירושלים, ישראל
3
ד׳אדוני הנכבד,
4
ה׳בהוקרה ובבקשת מחילה הנני מניח את הדברים הבאים להנחייתך האדיבה:
5
ו׳אחד שאין לו סמיכה לשחיטה, אם הוא יכול לשחוט בשבילו ובשביל הקהילה?
6
ז׳אם חזן יכול להגיש משפט נגד איש אחד של הקהילה?
7
ח׳אם מישהו יש לו מום, הראוי הוא להיות שליח ציבור (חזן)?
8
ט׳המתנצל על ההפרעה לזמנך היקר,
ומבקש להישאר משרתו הנאמן,
ומבקש להישאר משרתו הנאמן,
9
י׳משה יוסף, רנגון
10
י״אתשובה
11
י״בב"ה ח' בתמוז התשי"ח
לכבוד מר משה יוסף יצ"ו, רנגון.
לכבוד מר משה יוסף יצ"ו, רנגון.
12
י״גא.נ.,
13
י״דכב' הראשון לציון הרב הראשי לישראל קיבל מכתבך ביום כ"ח סיון ש"ז, ואלה התשובות לשאלותיך:
14
ט״ומי שאין לו סמיכה לשחיטה אינו רשאי לשחוט. אולם אם אין כל שוחט בעיר ויש מי שמלאכת השחיטה ודיניה ידועים לו היטב, אלא שאין בידו סמיכה, בדיעבד הדבר הוא אפשרי136ראה שו"ע יו"ד ריש סי' א, ובהגה שם ובכה"ח שם אות מה ואילך..
15
ט״זקודם כל על החזן להגיש תלונתו בפני בית־דין הדן לפי דיני התורה. אם לא קיים בית־דין כזה בעירכם, עליו להביא תלונתו בפני שלושה מנכבדי העיר. אם גם זה לא אפשרי, אז אולי אפשר יהיה להתיר לו להגיש תביעתו בפני בית משפט, אבל צריך לדעת תחילה במה מדובר ובאיזו תביעה, כי הדין משתנה בענין זה לפי המקרים.
16
י״זלא ברור על איזה מום הכוונה; בעלי מומים יכולים לשמש כחזנים, אולם יש מספר מומים המונעים אפשרות זו137ראה סדר רב עמרם גאון ח"ב סוף סי' נה, תשובות הגאונים שערי תשובה סי' רמה, הרמב"ם פ"ח תפלה הי"ב, הרדב"ז בשו"ת ח"ד סי' נט, כה"ח סופר או"ח סי' נג אות סד, סה, הלכה ברורה ח"ד עמ' פז סע' כז, כח..
17
י״חדרישה לשיתוף הקהילה הספרדית בשחיטה הנעשית בארגנטינה לצורך מדינת ישראל
18
י״טשאלה
19
כ׳ב"ה, י' שבט התשכ"ג (4.2.1963)
לכ' הו"מ הרמ"ג מעו"מ סוה"ר,
הראש"ל והרב הראשי לישראל,
ונשיא מועצת הרבנות לישראל,
מני"ר כקש"ת מוהרר"י נסים שליט"א
לכ' הו"מ הרמ"ג מעו"מ סוה"ר,
הראש"ל והרב הראשי לישראל,
ונשיא מועצת הרבנות לישראל,
מני"ר כקש"ת מוהרר"י נסים שליט"א
20
כ״אאדמו"ר שליט"א,
21
כ״בכמלואים למכתבי מי"א טבת138לעיל שער יא סימן יג עמוד <ov>. אתכבד להודיע למני"ר כי הא' ב. החליט לנסוע בעוד חדשים מספר לבצע בעיקו"ת [בעיר קדשנו ת"ו] הגיור להבנים המאומצים אצלו.
22
כ״גאבקשה נא עוד הפעם מהדרת כתר שיואיל בטובו להודיעני, מה ששאלתי במכתבי ב' מרחשון, איך נהגו לפסוק בא"י בענין התספורת לשמועה רחוקה על אב ואם?
23
כ״דהשחיטה בארגנטינה למדינת ישראל
24
כ״הבהעריכי היטב את עמדותיו הנשגבות של מני"ר הלוחם בכל תוקף בעד זכויותיהם של הספרדים, מתרחשת תמיד בלבי השאלה אודות השחיטה הנ"ל העומדת רק תחת השגחת הרבנות האשכנזית שבכאן, מפני מה יגרע כחם של הספרדים, שלפי הנשמע הם מהווים כהיום רוב הניכר שבא"י כ"י [כן ירבו], לבלתי ידרש מהחברה גם את השגחת ואשור הרבנות הספרדית שבכאן. אני תקוה שדרישה צודקת כזאת תפנה את תשומת לבו המלאה לתקן הדבר ולהחזיר עטרה ליושנה.
25
כ״וולא אכחד מאדוני מה שהעירני ביותר כעת לכתוב על זה, משום עלבון שהיה לשוחט עופות אחד ירא שמים מרבים שגמר גם את הגסות, ויהי כי בקשנו ממר אברהם סקא לתהות על קנקנו ולאמנו ביותר לאיזה ימים בשחיטת מדינת ישראל הנ"ל, והנה סרבו השו"ב האשכנזים לתת לו אף מדרך כף רגל להכנס והחזירוהו בפחי נפש עד שהוכרחנו לבקש רשות מיוחד מהרב גליקסבירג, ולמרות הרשות הניתן מהרב הנ"ל לא הניחוהו לבדוק אלא פעם אחת ושתים וחזר כלעומת שהיה.
26
כ״זהמחכה לתשובתו הרמתה ומצפה למלקוש ברכותיו.
27
כ״חע"ה יצחק משה שחיבר ס"ט
28
כ״טתשובה
29
ל׳ב"ה, ירושלים, י"ז אדר התשכ"ג
לכבוד הרה"ג ר' יצחק משה שחיבר שליט"א,
הרב הראשי דק"ק ספרדים,
ארגנטינה.
לכבוד הרה"ג ר' יצחק משה שחיבר שליט"א,
הרב הראשי דק"ק ספרדים,
ארגנטינה.
30
ל״אאחדשה"ט,
31
ל״בהנני מצרף בזה העתק ממכתב שכתבתי לרב אפרתי, מנהל מחלקת הכשרות של הרבנות הראשית, בדבר ההשגחה על השחיטה בארגנטינה המבוצעת עבור מדינת ישראל.
32
ל״גמחמת היותו של הרב אפרתי בחו"ל נתעכבה תשובתי. מכתבי אליו היה נוסף להוראה בע"פ שנתתי לו.
33
ל״דבכבוד רב,
34
ל״היצחק נסים
35
ל״ומכתב אל הרב אפרתי
36
ל״זב"ה, י"ז אדר התשכ"ג
37
ל״חלכבוד
הרה"ג ר' שמעון אפרתי שליט"א,
מנהל מחלקת הכשרות הארצית,
הרבנות הראשית לישראל,
ירושלים
הרה"ג ר' שמעון אפרתי שליט"א,
מנהל מחלקת הכשרות הארצית,
הרבנות הראשית לישראל,
ירושלים
38
ל״טר.מ.נ.,
39
מ׳הרה"ג ר' יצחק משה שחיבר שליט"א, הרב הראשי דק"ק ספרדים בארגנטינה, הסב את תשומת לבי לכך כי השחיטה שנעשתה עד כה בארגנטינה עבור ישראל, עומדת תחת השגחה של הרבנות האשכנזית דהתם ללא שיתופה של הרבנות הספרדית.
40
מ״אהואיל והבשר המובא ארצה נועד לכלל האוכלוסיה הישראלית, אני סבור כי את השחיטה המבוצעת בארגנטינה יש להעמיד תחת השגחה משותפת של הרבנות האשכנזית והרבנות הספרדית שבראשה עומד הרה"ג ר' י.מ. שחיבר שליט"א.
41
מ״בהרב שחיבר שליט"א הינו תלמיד חכם, גדול בתורה ובמעשים טובים, ער לכל דבר שבמצוה ועומד בשער לגדור פירצות.
42
מ״גאשר על־כן, מתבקש כת"ר להבטיח כי מכאן ולהבא יהיו הפיקוח וההשגחה משותפים139על מנהגי השחיטה האשכנזית והספרדית, ראה להגרא"י קוק באגרות ראיה סי' תריא, ובספר הצבי ישראל בקונטרס משואה לדור הובא בשו"ת יבי"א ח"ו אבה"ע סי' יד אות ו., כאמור.
43
מ״דאני מצרף בזה גם קטע ממכתבו של הרב שחיבר אלי בקשר לשוחט מן העדה הספרדית, שנהגו בו בצורה מעוררת תמיהה. כת"ר מתבקש להעביר הוראה לבל תישנה תופעה כזו.
44
מ״הבכבוד רב,
45
מ״ויצחק נסים
46
מ״זעל מחלוקות בענייני שחיטה בין קהילת הספרדים וקהילת האשכנזים בבואנוס־איירס
47
מ״חתשובה (השאלה חסרה)
48
מ״טב"ה, ירושלים, כ"ח בתשרי התשכ"ח
49
נ׳לכבוד
הרה"ג יוסף הכהן אפנהיימר שליט"א
רב קהל "אחדות ישראל"
בואנוס־איירס
הרה"ג יוסף הכהן אפנהיימר שליט"א
רב קהל "אחדות ישראל"
בואנוס־איירס
50
נ״אר.מ.נ.,
51
נ״בכפי שהובטח לכב' בזמנו הריני להודיעו כי נתקבלה בלשכתנו תשובתו של הרה"ג יצחק משה שחיבר שליט"א בענין מכירת בשר אשר תחת השגחת כב'.
52
נ״גועל טענת כב' שהרב שחיבר אוסר לספרדים לאכול משחיטת האשכנזים, ידוע שיש הבדלים בהלכות בדיקה בין אשכנזים וספרדים.
53
נ״דהוא כותב שדרש מבעל אטליז בשם צ.ס. שיקבל משגיח בחנותו, והוא סירב. כב' האמין לו ומכר לו בשר על אף שאינו מקבל משגיח. דברים מעין אלו צריכים למצוא פתרונם על־ידי הצדדים מתוך רצון טוב וכדרכם של תלמידי חכמים שמרבים שלום.
54
נ״הבכבוד רב,
55
נ״והרב משה אדלמן,
מנהל הלשכה.
מנהל הלשכה.
56
נ״זעל המנהג לשחוט עוף או בהמה בכניסה לבית חדש
57
נ״חשאלה
58
נ״טיום א' ב' ניסן תשי"ח
59
ס׳לכ' הראשון לציון מעוז ומגדול, עטרת תפארת נזר ישראל, פאר הדור והדרו, לוחם מלחמת ד' בעוז, מורנו ורבנו הרה"ג ר' יצחק נסים שליט"א
60
ס״אשלום ורוב ברכות!
61
ס״בבהיותי בשבת זו בדימונה כדי לפעול שם למען הרישום, נשאלתי ע"י תושבי המקום שאלה דלהלן, ומכוון שאין ביכולתי לענות עליה, באתי בזה לשאול שאלה זו את כת"ר, למען אשר יורה את הדרך אשר ילכו בה ואת המעשה אשר יעשו.
62
ס״גהשאלה היא זו: ישנו מנהג אצל עולי מרוקו, שכאשר אדם נכנס לדירה חדשה הוא שוחט עוף או בהמה, את בשרה אוכלים לחנוכת הבית, אך בזמן השחיטה מכונים גם לפיס את השדים, כי אצלם אומרים שכאשר נכנסים לבית חדש – השדים תובעים איזה קרבן. וכמדומני שגם זורקים דם לשם זה.
63
ס״דאני מקוה שגם כת"ר שמע על מנהג זה, ואבקש מאד שיואיל להודיעני את דעתו דעת תורה בענין זה.
64
ס״הובקשתי שטוחה לפני כת"ר שיואיל להשיבני דבר בהקדם האפשרי, כי האנשים מחכים לתשובה.
65
ס״ובהזדמנות זו ברצוני אני הקטן להביע את רגשי הערצתי הערכתי והתפעלותי על פעולותיו הברוכות למען הרמת קרן התורה בארה"ק, ועל אף כל המשטינים והמפריעים, הן מבית והן מחוץ, הרי אנו וכן רבים כמונו נעמוד תמיד לימינו, וד' יהי' בעזרו ויצליח בכל אשר יפנה
66
ס״זבברכת התורה,
67
ס״חחנוך צמבליסטה
68
ס״טתשובה
69
ע׳ב"ה, ט' ניסן תשי"ח
70
ע״אלכבוד
מר חנוך צמבליסטה יצ"ו,
מרכז הכרמל, חיפה
מר חנוך צמבליסטה יצ"ו,
מרכז הכרמל, חיפה
71
ע״בא.נ.
72
ע״גהורני כבוד הראש"ל הרב הראשי לישראל להודיעך, שמנהג אנשי מרוקו שהזכרת במכתבך לא ידוע לו140על מנהג אנשי תימן, ראה בספר "הליכות תימן" להר"י קאפח בפרק חינוך הבית, עמ' 269.. אם שוחטים בבית בסתם עוף או בהמה ואינם מתכוונים לפיס את השדים ולא זורקים את הדם לשם כך, הרי זה ברור שמותר. ועיין חתם סופר יורה דעה סי' קלח ו"חיים ביד" סי' ל"ב. ומפני עומס העבודה לא אופשר לי להעתיק לך דבריהם. הספרים האלה הם מצויים בכל מקום. תוכל לעיין בהם ותבוא על ספוקך141ראה פתחי תשובה יו"ד סי' קעט ס"ק ד, דרכי תשובה שם סק"ל, שו"ת רב פעלים ח"ב חיו"ד סי' לא. שו"ת מאמר מרדכי ח"ג סי' כו..
73
ע״דבכבוד רב,
מזכיר.
מזכיר.
74
ע״ההימום לפני השחיטה במקום שהחוק דורש זאת
75
ע״ושאלה
76
ע״זבע"ה ית"ש
77
ע״חכח אייר, לסדר .."ושמרו את משמרתי ואת משמרת כל העדה"... וגו' תשכ"ג.
שטוקהולם יע"א.
שטוקהולם יע"א.
78
ע״טכבוד
הרב הגאון הגדול המפורסם וכו'
הרב הראשי הראשון לציון לישראל
הגר"י נסים שליט"א
הרב הגאון הגדול המפורסם וכו'
הרב הראשי הראשון לציון לישראל
הגר"י נסים שליט"א
79
פ׳רב שלומות וברכה וכל טוב סלה
80
פ״אזה לא מזמן אשר קבלתי על עצמי לשמש בתור רב ומורה ליהדות החרדית אשר בשטוקהולם, ומאחר ונתעוררו אצלי כמה שאלות אמרתי לעצמי לפנות אל מעכת"ר על מנת לקבל הדרכה עצה ותושיה. כידוע בשוודיה אסורה השחיטה, ושחיטת גסות התנהלה עד היום ע"י "הימום" בהיתר של הרב צבי פסח פרנק זצ"ל והרב גרשון לפידות זצ"ל והרב כהנא זצ"ל בתנאי שיבדקו את קרום המח לאחר השחיטה, אך היות ויודע אני בעליל שרוב הרבנים מתנגדים להיתר וגם מתנהלת מלחמה בכמה ארצות לבטל ח"ו את השחיטה ומדוע תהא שוודיה יוצאת דופן, אמרתי לגבאים שאינני מוכן בשום אופן לקבל על עצמי את האחריות על השחיטה ולתת "הכשר" לזה, והצעתי בפני הנהגת הקהילה להביא בשר שחיטה מהחוץ, ז"א מקופנהגן אשר שם השחיטה מותרת מטעם הממשלה, וכידוע כך נוהגים בשוויץ אשר שם השחיטה אסורה מטעם הממשלה ומביאים בשר שחיטה מצרפת. אחר מאמצים כבדים ולחץ על אנשי הקהילה הסכימו לעשות פשרה להביא רק בשר דקה שחוטה מקופנהגן ובשר בהמה גסה ישחט כאן בשטוקהולם. והסבירו בפני החשש שבאם בפעם אחת יבטלו כליל את השחיטה בשטוקהולם, אזי רוב אנשי הקהילה עלולים ח"ו לקנות בשר טריפה ממש, והביאו לפני דוגמא מנורווגיה. והחשש מאד מבוסס מאחר ויהדות שטוקהולם רופפת למדי ולא יבינו – "מה יום מיומים". גבאי הקהילה הבטיחו לי לאחר ויוכחו שהבאת בשר שחיטה מהחוץ לא גורמת לתקלה, אזי יבטלו כליל את השחיטה בשטוקהולם. אי לזאת אבקש ממעכ"ת להודיע באם מותר לי לקבל את האחריות על השחיטה בתנאי הנ"ל ולכתוב בפירוש על הבשר הנשחט בשטוקהולם ע"י הימום "כשר, נשחט על ידי הימום" ובבשר המובא מקופנהגן לתת חותמת "כשר למהדרין" או "כשר" גרידא (בכדי להבדיל בין הבשר השחיטה הנשחטת ע"י הימום ובין הבשר השחוט המובא מהחוץ).
81
פ״בולענין בשר עוף נוהגים פה זה כבר כמה שנים לטבול את העוף השחוט במים חמים בחום של 50 מעלות חום על מנת להקל את הורדת הנוצות בהיתר "אין היד סולדת בו". רצוני לדעת באם אפשרי לסמוך על ההיתר וכמה היא מדת החום אשר "אין היד סולדת בו".
82
פ״גהיות והנני חרד לדבר ה' ואת ה' אני ירא, לא קבלתי עדיין על עצמי את האחריות על הכשרות עד אשר אקבל את דעת תורה בנדון. חושבני שמיותר להסביר למעכת"ר את תכיפות הענין ואזכה בהקדם לתשובה ממנו. אסיים בהכפלת שלום וברכה וכל טוב סלה.
83
פ״דבתודה מראש, בברכת התורה והוגיה
84
פ״הבכל הכבוד הראוי, ובברכת כל טוב סלה.
85
פ״ומעריצו ומוקירו עוז
חיים זילברמן,
הרב לעדת החרדים,
שטוקהולם, יע"א
חיים זילברמן,
הרב לעדת החרדים,
שטוקהולם, יע"א
86
פ״זתשובה
87
פ״חב"ה, ירושלים, ד' תמוז התשכ"ג
88
פ״טלכבוד
הרה"ג ר' חיים זילברמן שליט"א,
הרב לעדת החרדים,
שטוקהולם.
הרה"ג ר' חיים זילברמן שליט"א,
הרב לעדת החרדים,
שטוקהולם.
89
צ׳שלום וישע רב,
90
צ״אמחמת טרדותי המרובות לא עלה בידי להשיב על מכתבו עד הנה.
91
צ״בקראתי מכתבו בתשומת לב ולאחר שיקולים הגעתי למסקנות הבאות:
92
צ״גאף שאיני תמים דעים עם ההיתר שניתן בשעתו ע"י רבנים ידועים, לשחוט ע"י הימום, הנה מן הנימוקים הכלולים במכתבו, דהיינו, החשש שביטול השחיטה כליל בשטוקהולם עלול ח"ו לגרום לאכילת בשר טריפה ממש, נראית הצעת הפתרון של כב' כמתקבלת על הדעת, והיא לכתוב:
93
צ״דכשר, נשחט עי הימום142ראה שו"ת שרידי אש ח"א עמ' א-קעב, ושו"ת דברי חכמים יו"ד סי' א.".
94
צ״הבאשר לשחיטת עופות, הנה בישראל משתמשים במכונות אשר מורטות את הנוצות מבלי כל צורך לחמם את העופות.
95
צ״ובאשר למדת החום של המים אין לסמוך על העוסקים במלאכה זו שידייקו במדה המותרת, ולפיכך בישראל אסרנו שימוש במים רותחים לשם מריטת נוצות143ראה שו"ע יו"ד סי' סח סע' י-יא, ובסימן קה סע' ב, זבחי צדק ח"א סי' סח אות כא, כף החיים סופר שם אות מו, מט..
96
צ״זבסיום מכתבי אברך את כב' שיחזקהו השם בתפקידו הנכבד והקשה ויאמצהו לעמוד על משמר היהדות ולהאדיר קרן התורה. ויהי־רצון שבכל אשר יפנה ישכיל ויצליח.
97
צ״חבכבוד רב,
98
צ״טיצחק נסים
99
ק׳בעניין הנ"ל
100
ק״אשאלה
101
ק״בב"ה כד באב תשכ"ג (14.8.1963)
102
ק״גלכבוד
מוהר"ר יצחק נסים שליט"א
מרן הגאון הרב הראשי לארץ־ישראל
משרד הרבנות הראשית
ירושלים
מוהר"ר יצחק נסים שליט"א
מרן הגאון הרב הראשי לארץ־ישראל
משרד הרבנות הראשית
ירושלים
103
ק״דאחדשוכ"ט,
104
ק״ההנה הגיעה שמועה לאזנינו שכת"ר כתב מכתב לרב אחד בשבדיא או למדינה הסמוכה לה, שמתוך כותלי מכתבו משמע שכת"ר אינו כנגד מה שמוכרים בשר בהמה שהוממה קודם השחיטה על ידי־חשמל, בתנאי שיחתמו בחותם על הבשר שהבשר הוא מבהמה שהוממה קודם השחיטה. נדהמנו מאוד על השמועה, כי אצלנו וכן בשאר מדינות אירופה וכן בארצות־הברית, יש אנשים מבין הגוים המשתייכים לחברת "צער בלי חיים" שרוצים שינהגו הימום חשמלי בכל מקום ורוצים לעשות חוק על־ידי הפרלמנט, וכל טענותיהם לפני הממשלה הוא שהימום לפני השחיטה הוא נגד הדין ואם יעשו זה לחוק לא יהיה אפשר ליהודים לאכול בשר. ואם יוכלו לטעון שהרב הראשי של ארץ־ישראל התיר, לא יהיה לנו אפשרות ללחום נגדם. ובודאי ידוע לכת"ר שבשעתה החליטה המועצה של הרבנות הראשית לישראל על איסור הימום. לכן בקשתנו שטוחה לפני כת"ר שיואיל לכתוב לנו על הענין. אני מצרף העתק של ההחלטה שהוציאה מועצת הרבנות הראשית בשנת תשי"ד.
105
ק״ומחכים אנו לתשובה דחופה ומודים לו למפרע על טרחתו.
106
ק״זבברכת התורה,
107
ק״חממני המוקירו,
108
ק״טישראל ברודי,
הרב הראשי
[ליהודי בריטניה].
הרב הראשי
[ליהודי בריטניה].
109
ק״יתשובה
110
קי״אב"ה. ירושלים, ח' באלול התשכ"ג
111
קי״בלכבוד
הרה"ג ד"ר ישראל ברודי שליט"א,
הרב הראשי לבריטניה,
לונדון
הרה"ג ד"ר ישראל ברודי שליט"א,
הרב הראשי לבריטניה,
לונדון
112
קי״גשלום וישע רב,
113
קי״דבשובי מחופשה קצרה בשויצריה הובא לפני מכתב כת"ר מיום כ"ד באב ש"ז, בענין שחיטה ע"י הימום.
114
קי״ההנני מצרף בזה העתק מכתבו של הרב השואל ותשובתי אליו. המכתבים מדברים בעד עצמם, ומהם יבין כת"ר את עמדתי.
115
קי״וברגשי כבוד,
116
קי״זיצחק נסים
117
קי״חמכתב הרב ברודי
118
קי״טב"ה כ"ז אלול תשכ"ג
119
ק״כלכבוד
הרב הגאון המפורסם וכו'
הראשון לציון הרב הראשי לישראל,
מוהר"ר יצחק נסים שליט"א,
ירושלים, ישראל.
הרב הגאון המפורסם וכו'
הראשון לציון הרב הראשי לישראל,
מוהר"ר יצחק נסים שליט"א,
ירושלים, ישראל.
120
קכ״אאחד"ש הדר"ג בכבוד והוקרה,
121
קכ״בקבלתי בתודה מכתב כת"ר מיום ח' אלול ש.ז. עם העתקות חליפת המכתבים בין השואל משטוקהולם ותשובת כת"ר אליו.
122
קכ״גמוכרחני להגיד כי – לאור המצב המסוכן השורר בארצות אירופה ובכל ארצות הגולה הידוע לנו על אתר, שאין שונאי ומנדי השחיטה הכשרה כדינה של תורה מבין אומות העולם נחים מלחתור תחתיה בלי הרף – אני מצטער עד מאד על תוכן תשובתו של כת"ר להשואל.
123
קכ״דמסוכן עד מאד מה שכת"ר חוזר וקובע במכתב רשמי נושא את שם כת"ר שאמנם נמצאו רבנים בעלי סמכות שהתירו את ההימום. ומסוכנת כמו כן הסכמתו של כת"ר – שבה ישתמשו בלי ספק – על הנוסחה "כשר – נשחט ע"י הימום". עובדה היא שהשואל בקר במפגיע בבית דיננו לשם דיון בשאלה זו והזהרנו אותו שבל יהין להציע שנוסחה זו מוסכמת על ידינו.
124
קכ״הבנוגע לעצם ענין ההימום מענין להעתיק לכת"ר קטע ממכתבו של בר־סמכא מי ששמש שו"ב ומשמש בקדש בשטוקהולם: "...וכעת הנני רוצה להודיע למעלת כב' כי נודע לי שעומדים לקבל או כבר קבלו את השוחט.... אינני רוצה הרבה לדבר בנדון זה, כי בהיתר הזה היה מעורב גאון וצדיק ישראל, ובאמת כאשר הוא נפטר לא חפצתי לקחת עלי יותר את האחריות. אולם ההיתר הזה דורש זהירות רבה ויראת שמים גדולה, והשוחט הזה אינו האדם המתאים לכך, ואני מאד חושש לגורלו של ההיתר הזה שנפל כעת לידים בלתי נאמנות".
125
קכ״והייתי מבקש מאד מכת"ר להורות לשואל שלא ישתמש במכתבו לעת עתה. אקוה שתהא לנו האפשרות לדון על הענין כראוי בעת בקורו כאן בעזהי"ת בעתיד הקרוב.
126
קכ״זעם פרוס החגים הנני לאחל לכת"ר ולכל אחינו בארץ הקודש שנת חיים ושלום, ויכתב בספרן של צדיקים גמורים לאלתר לחיים טובים.
127
קכ״חבכבוד רב ובברכת התורה
128
קכ״טישראל ברודי,
הרב הראשי
[ליהודי בריטניה].
הרב הראשי
[ליהודי בריטניה].
129
ק״למכתבי הרב יצחק רוזנטל (עוזרו של הרב צבי פסח פראנק)
130
קל״אב"ה ירושלים עיה"ק ת"ו. כ"ז אלול תשכ"ג לפ"ק.
131
קל״בשלומים מרובים מציון וירושלם,
למע"כ האדון הנכבד והנעלה, יקר רוח,
כש"ת מר י. יעקובזון הי"ו
שטוקהולם.
למע"כ האדון הנכבד והנעלה, יקר רוח,
כש"ת מר י. יעקובזון הי"ו
שטוקהולם.
132
קל״גשלום רב,
133
קל״דאחרי הברכה ורוב שלום ורגשי כבוד רב – יש לי הכבוד להציג את עצמי החתום מטה כאחד שזכה להיות נאמן ביתו של אדמו"ר גאון ישראל מרן צבי פסח פראנק זצ"ל הרב הראשי לירושלים.
134
קל״הברצוני להסב את תשומת לב מע"כ אודות ענין חשוב העומד ברומו של עולם, כדלהלן:
135
קל״ולפני זמן רב, כאשר עלתה על הפרק שאלת השחיטה בשטוקהולם, ואחרי שאביו המנוח הרב המפורסם זצ"ל פנה אל רבינו בנידון של הימום הבהמות לפני שחיטתן, ניתן אז היתר זמני מטעם מרן זצ"ל בתנאים דלהלן:
136
קל״זא. ההיתר ניתן בהנחיות ובהוראות מיוחדות מטעם מרן, על דרכי ואופן ביצוע ההימום של הבהמות לפני שחיטתן.
137
קל״חב. ההיתר ניתן אז על ידי מרן לאביו הרב זצ"ל, אשר סמך עליו באופן אישי וגם זאת לאחר שכב' אביו צירף אליו גם את הרב זאב תפוחי, להיות מבצע ומשגיח קבוע על אופן ההימום על פי הוראותיו והנחיותיו המיוחדות של מרן זצ"ל.
138
קל״טכאשר נודע לי על פטירת אביו הרב זצ"ל מכבר, וגם הגיעתני השמועה כי לאחרונה עזב הרב תפוחי את שטוקהולם. אי לזאת מוצא אני לנכון לפנות ולבקש מאת מע"כ שיואיל להודיע לנו בכל ההקדם, אם משתמשים עוד למעשה בנוהג זה של הימום הבהמות לפני שחיטתן?
139
ק״מכי כל תוקף ההיתר של הימום הבהמות הוא רק זמני, וגם בשעתו ניתן כאמור ההיתר, רק לאביו זצ"ל ביחד עם הרב תפוחי אשר עליהם סמך מרן זצ"ל בביצוע ההוראות וההנחיות המיוחדות. ולכן כל תוקף ההיתר הוא רק כל זמן שאביו הרב זצ"ל היה בחיים חיותו וידע לעמוד על המשמר ולפקח כאמור ביחד עם הרב תפוחי שליט"א. אבל כאשר חלפו השנים ויחד אתם חלפו גם האנשים האלה, הרי פג ובטל תוקף ההיתר שניתן בשעתו על ידי מרן זצ"ל; ובכל אופן שהוא במקרה של צורך עליהם לפנות ולהציע נידון זה של ההימום, לפני אישיות תורנית עולמית שתדון בענין ובהלכה זו מחדש.
140
קמ״אנא ונא להודיע לנו על כך בכל ההקדם, כי אנו מודאגים מאד לשמוע ולדעת לנכון כיצד נוהגים שם בנידון זה של הימום הבהמות.
141
קמ״בבתקוה לתשובתו המהירה, ברגשי כבוד רב ובברכת כל טוב סלה.
142
קמ״גהרב יצחק רוזנטאל
נאמן בית רבינו
נאמן בית רבינו
143
קמ״דבין כסה לעשור תשכ"ד
144
קמ״הלמעלת כבוד
הרב הראשי לישראל, ראשון לציון
הגר"י נסים שליט"א
ירושלים.
הרב הראשי לישראל, ראשון לציון
הגר"י נסים שליט"א
ירושלים.
145
קמ״ונעימות בימינו נצח!
146
קמ״זבדבר אשר שאל לדעת מה היתה עמדתו של אותו צדיק הגרצ"פ פראנק זצ"ל, בענין הימום הבהמות לפני השחיטה. אם באמת יצא היתר ממנו ועל סמך מה.
147
קמ״חהנני מתכבד להמציא לכת"ר העתק מכתבי למר יעקבזון בשטוקהולם, ממנו יווכח שההיתר ניתן לרב מיוחד בתנאים מיוחדים.
148
קמ״טהנני בכל הכבוד והברכה ובברכת כוח"ט,
149
ק״נהרב יצחק רוזנטאל
150
קנ״אנאמן בית רבינו הגרצ"פ פראנק זצ"ל
151
קנ״בהחלטת מועצת הרבנות הראשית (משנת תשי"ד)
152
קנ״גהמועצה המורחבת של הרבנות הראשית לישראל, בישיבתה מיום ב' כסלו תשי"ד, שמעה בענין רב את דברי הרב הראשי לקיסרות הבריטית, וכן דברי מר עולי צייטלין, יו"ר ועדת השחיטה של שליחי הקהלות בבריטניא, ואחרי שהקריאו לפנינו תעודות חשובות מגדולי המדע מהזמן הכי אחרון בנוגע להימום חשמלי, ואחרי דיון ממצה באה להחלטה ברורה פה אחד כי מפני חששות הלכתיות רציניות אין כל יסוד להתיר הימום חשמלי של הבהמה לפני השחיטה.
153
קנ״דהשחיטה המסורתית שלנו, כפי ששמרו עליה במשך כל הדורות, היא צו עליון מפי הקב"ה למשה רבנו בתורתנו הקדושה, שדרכיה דרכי נעם, והיא ההוגנת באופני המתת הבהמה גם מצד המוסר והרגשות ההומניים.
154
קנ״העל החתום
(לפי סדר החתימות מימין לשמאל)
(לפי סדר החתימות מימין לשמאל)
155
קנ״ויצחק אייזיק הלוי הרצוג
156
קנ״זראובן כץ
157
קנ״חחזקיה שבתי יאושע
158
קנ״טמשולם ראטה
159
ק״סיעקב עדס
160
קס״איהושע קניאל
161
קס״באיסר יהודה אונטרמן
162
קס״גיעקב משה טולידנו
163
קס״דעבדיה הדאייה
164
קס״השלום מ. אזולאי
165
קס״ושאול ישראלי
166
קס״זשמואל הלוי ברוט
167
קס״חתשובה
168
קס״טב"ה ירושלים ז' בתשרי התשכ"ד
169
ק״עלכבוד הרה"ג המפורסם ד"ר ישראל ברודי שליט"א,
הרב הראשי לבריטניה,
לונדון.
הרב הראשי לבריטניה,
לונדון.
170
קע״אשלום רוב ברכות,
171
קע״במכתבו מיום כ"ז באלול התשכ"ג הגיעני, והנני ממהר להשיבו.
172
קע״גשלחתי לכב' במצורף למכתבי הקודם את חליפת המכתבים עם השואל כדי שמהם יוכל כת"ר לעמוד כיצד הוצגה הבעיה ומה היתה התשובה. הרב זילברמן, שתאר עצמו כרב הקהילה החרדית בשטוקהולם, כתב כי שחיטת הגסות בשבדיה נעשית עד היום ע"י הימום ע"פ היתרו של הרב פרנק, הרב ש"ד כהנא והרב לפידות זצ"ל, ואף ממכתב השו"ב אל כת"ר משמע כן.
173
קע״דעל כך השיבותי לו כי אין אני תמים דעים עם ההיתר, וברור שדברים אלה עשויים להחליש את ההיתר ולא לחזקו. כלום העובדה שבשבדיה שוחטים ע"י הימום וע"פ היתר של רבנים ידועים – אינה ידועה בקרב השלטונות? האם אין הבשר הנשחט ע"פ היתר זה מקבל תעודת הכשר רבנית?
174
קע״הברור גם מתוכן מכתבי כי הצעת הפתרון של: "כשר, נשחט ע"י הימום" אינה שלי אלא של הרב זילברמן, ציינתי כי הצעת הפתרון שלו נראית לי. והטעם הוא כי עד כה הבשר שנשחט ע"י הימום נחתם "כשר" סתם, ובעיקר משום שהוא כרב הקהילה החרדית טוען שאם לא יימצא פתרון יגרום הדבר לאכילת בשר טרף ממש, כמעין מה שאמרו חז"ל144קידושין כא ע"ב, וראה גם מסכת שמחות פ"ז, ובפירוש נחלת יעקב שם. "מוטב שיאכלו ישראל בשר תמותות שחוטות ואל יאכלו בשר תמותות נבילות".
175
קע״ומכאן שאין הכוונה שישתמש בשמי, אלא זה פתרון הנועד בעבור המקום ובשמו של רב המקום, ואיני מניח כלל שהרב זילברמן ישתמש בשמי ובמכתבי הנועד לו דוקא, כי אז ינהג שלא כשורה, כי אני חויתי דעתי במפורש בגוף המכתב נגד היתר ההימום.
176
קע״זברוח זו כתבתי לשואל והנני מצרף לכת"ר העתק מכתבי אליו.
177
קע״חוהנני מאחל לכת"ר ולצאן מרעיתו שנת ברכה והצלחה שנת הרמת קרן התורה וגאולה שלימה.
178
קע״טבברכת מועדים לשמחה
ובכבוד רב,
ובכבוד רב,
179
ק״פיצחק נסים
180
קפ״אשחיטת עופות התלויים בגלגל המסתובב בחשמל
181
קפ״בתשובה (השאלה חסרה)
182
קפ״גב"ה. ירושלים,
ז' בתשרי התשכ"ז
ז' בתשרי התשכ"ז
183
קפ״דלכבוד
מר דוד מרציאנו שו"ב,
מרסיי.
מר דוד מרציאנו שו"ב,
מרסיי.
184
קפ״הא.נ.,
185
קפ״והיום הובא מכתבך לידי והנני ממהר להשיב לך בקיצור שאין לשחוט עופות תלויים בגלגל הסובב בחשמל אע"פ שיש מי שתופש הכנפיים ואין שום מקום לצדד ולהתיר.
186
קפ״זבכבוד רב,
187
קפ״חיצחק נסים
188
קפ״טהיש מסורת כשרות לעוף "אגמיה"?
189
ק״צשאלת הרב נסים
190
קצ״אב"ה, י"ח בכסלו התשי"ח
191
קצ״בלכבוד
הרב הגדול המפורסם לשם־טוב ולתהלה,
ר' רפאל סאבאן יצ"ו,
הרב הראשי לתורכיה, איסטנבול.
הרב הגדול המפורסם לשם־טוב ולתהלה,
ר' רפאל סאבאן יצ"ו,
הרב הראשי לתורכיה, איסטנבול.
192
קצ״גשלום וישע רב,
193
קצ״דבזמן האחרון מופיעות בישראל להקות של עופות מתורכיה והמכונות בשם "אגמיה" ובלע"ז Fulica Atra.
194
קצ״הבכמה משקים נהוג לצוד עופות אלה בעודם חיים, והואיל והם ניצודים בכמויות ניכרות, נשאלנו אם כשרים הם לאכילה.
195
קצ״ורבנים שבדקו את ה"אגמיה" מצאו בו סימני טהרה, אך לא ידוע לנו אם יש מסורת באכילת עוף זה.
196
קצ״זכיון שעופות אלה באים מתורכיה, אולי יודע כת"ר על מסורת לגביהם, או כל דבר אחר שעשוי להועיל לשם פסיקת הדין לאמיתו.
197
קצ״חבפ"ש נאמנה ובכבוד רב,
יצחק נסים
יצחק נסים
198
קצ״טתשובת הרב סאבאן
199
ר׳ב"ה טו"ב לח' טבת תשי"ח (9.1.1958) איסטנבול
200
ר״אלכ' הרה"ג מעוז ומגדול ראש"ל הרב הראשי לישראל כמוהר"ר יצחק נסים שליט"א, ירושלים
201
ר״בר.מ.נ.,
202
ר״גקבלתי את מכתבו הבהיר מיום י"ח לח' כסלו ש.ז. ואחר עד עתה להשיב למר דבר, כי נאלצתי לחקור היטב בענין זה, כי חדש הוא גם בעיני.
203
ר״דלפי האמור במכתבו, העוף "אגמיה" בא מתורכיה, אולם כפי שראתה עיני במלון הצרפתי "לארוס" מצאתי כתוב שמוצאו מדרום אמריקה, וממשמעות הלשון שם אפשר להבין או שהוא דומה לתרנגולת ולעוף אחר טמא, או שהוא מורכב משני המינים הללו.
204
ר״האיך שיהיה, המין הזה לא מוכר אצלנו ולא ידענו איה מקום מוצאו בתורכיה ואיפה צדים אותו. ואנחנו לא שמענו ולא ראינו עד היום ואבותינו לא ספרו לנו, ואין לנו שום מסורת עליו.
205
ר״ואשמח מאד אם יואיל מר להודיעני תוצאות חקירותיו על זה והסכמת דעתו להלכה ולמעשה.
206
ר״זבכבוד והוקרה רבה,
207
ר״חהרב הראשי בתורכיה, רפאל דוד סאבאן ס"ט
208
ר״טחישוב "הפסד מרובה" ברכוש של שותפים
209
ר״יתשובה (לשאלה בעל פה)
210
רי״אב"ה, כ"ז בשבט תשי"ז
211
רי״בלכבוד מר מאיר שילוח,
קבוצת יבנה
קבוצת יבנה
212
רי״גא.נ.,
213
רי״דבעת ביקורי בקבוצת יבנה נשאלתי על־ידך: מה הדין באותם דברים שהקילו בהם משום הפסד מרובה, במקרה של שותפים, אם צריך שיגיע לכל אחד מהם הפסד מרובה או די שהחפץ הנדון יש בו הפסד מרובה?
214
רי״הכפי שהשיבותי לך אז, לדעתי, שאלה זו קשורה באותה פלוגתא של הפוסקים על ההלכה בחו"מ סי' ו': "אין הדיינים יושבים לדון בדין פחות משוה פרוטה". אם שני שותפים תובעים מאדם פרוטה, כלום ייזקק בי"ד לתביעה זו אם לאו? ראה "ברכי יוסף" ו"פתחי תשובה" בחו"מ שם145החיד"א שם אות ו, ובפת"ש שם ס"ק א., שיש פלוגתא בדין זה. יש אומרים שהואיל ודין פרוטה לפנינו, צריך ביה"ד להזקק ולדון בתביעה זו, ויש אומרים שהיות ולכל אחד מהשותפים אין דין פרוטה, אין ביה"ד חייב להזקק לתביעה.
215
רי״והוא־הדין בשאלתך. מי שסבור שבי"ד צריך להזקק לתביעה כזו, יסבור שהפסד מרובה הוא לפי החפץ ולא לפי הבעלים. ומי שסבור שבי"ד לא יזקק לתביעת פרוטה של שותפים, יסבור שהפסד מרובה הוא לפי הבעלים ולא לפי החפץ.
216
רי״זלהלכה, הואיל ומה שמתירים בהפסד מרובה הוא בדבר שמן הדין מותר, אלא שמחמירים בו באין הפסד מרובה, לכן יש לפסוק כמי שסבור שדנים לפי החפץ, ואם החפץ עצמו יש בו הפסד מרובה – הרי שיש להתיר.
217
רי״חלאחר שעיינתי בשאלה זו, מצאתי כי כן כתב הגאון "שדי חמד" בפאת השדה מערכת ה' סי' ד', משמו של "חמדת משה"146שד"ח כרך ב, קמב ע"ג ד"ה ועל מה..
218
רי״טאולם ראיתי ב"פתחי תשובה" ביו"ד סי' ל"א ס"ק ב', שנוטה להחמיר במקרה של שותפים כשלא מגיע לכל אחד מהם הפסד מרובה. ובספר "דרכי הוראה" ח"ב פרק י"ט האריך לחלוק עליו והביא כמה ראיות להקל.
219
ר״כנשאלת, איפוא, השאלה: מהו שיעורו של הפסד מרובה? בתשובת "נחלת שבעה" סי' נ"ה נאמר, כל שמפסיד יותר משתות הקרן עצמה הרי זה הפסד מרובה אף לעשיר. הפסד מועט הוא כבד של תרנגולת, וכל שהוא יותר מזה הריהו הפסד מרובה לעני ולא לעשיר.
220
רכ״אה"שבות יעקב" בספרו "סלת למנחה" כלל נ"ח דין ב' חלק על דעה זו של בעל "נחלת שבעה" וכתב שהפסד מרובה אין הוא כלל דבר שניתן לשיעורין קבועים מראש, אלא הכל לפי ראות עיני המורה. העשיר לפי עשרו והעני בעניו, ולפי העת, הזמן והמקום, וצדדי ההוראה להקל. יש עוד כמה וכמה פוסקים אשר סברו כן, ויש שנתנו שעורים אחרים147ראה שד"ח שם כללים מע' הה"א אות צ, לה ע"ג, ושם פאת השדה סי' ד קמב ע"א ד"ה ובשיעור הפסד. אנציקלופדיה תלמודית כרך י עמ' לח אות ג ובמקורות שם..
221
רכ״בלי נראין דברי "סלת למנחה" שאין שעור קבוע למונח של הפסד מרובה ושיש לפסוק כמוהו שהכל לפי העת, הזמן והמקום.
222
רכ״גבכבוד רב,
יצחק נסים
יצחק נסים
223
רכ״דתגובת השואל
224
רכ״הב"ה, קב' יבנה, כ"ד אדר א' תשי"ז
225
רכ״ולכבוד ראש הרבנים לא"י
226
רכ״זהרה"ג ר' יצחק נסים שליט"א
227
רכ״חהנני לאשר בתודה קבלת מכתבו מיום כ"ז בשבט ש.ז. ובו דברי תשובה לשאלתי עת ביקר בקבוצתנו. ברם מאחר שהדברים טרם הובהרו לי, הריני פורש לפניו את ספקותי כתלמיד הדן בפני רבו, ומקווה שכ' יעיין בדברי ויכבדני בתשובתו למרות טרדותיו:
228
רכ״טכ' קושר את שאלתי [אם לדון ביחס להפסד מרובה בענין טרפות בקבוצה לפי הרכוש הנדון או לפי בעלי הרכוש המרובים] עם פלוגתת הפוסקים בח"מ ס' ו בדין "אין הדיינים יושבים לדון בדין פחות משוה פרוטה" ובדבר אם שני שותפים תובעים מאדם אחד פרוטה אם להזקק לדין או לא. אולם מסופקני אם הנדון דומה לראיה, כי אם קורה אצלנו על כל מאה עופות שבר בעוף מעל צומת הגדין, וכצבור של מאות אנשים הרינו שוחטים כל ערב שבת הכמות הנזכרת ותתעורר השאלה הנ"ל, הרי זה לפי אותו היחס של בעל הבית רגיל בעיר השוחט מאה עופות במאה שבועות ופעם במאה שבועות תתעורר אצלו אותה השאלה, והרב יתיר לו בתוקף "הפסד מרובה" למרות שזה קורה אצלו פעם לתקופה כה ממושכת. ולמה לא לנהוג כך גם אצלנו בכל שבוע מאחר שהיחס איננו משתנה, כי מה הוא ההבדל בין שאלה אחת למאה שבועות לאדם אחד לבין שאלה בכל שבוע למאה איש? ואף המחמיר בענין שניים הדורשים מאדם פרוטה צריך להודות שבמקרה דנן שהיסוד הוא כלכלי ("הפסד מרובה") והפעולה היא קבועה וחוזרת ונשנית בתדירות, שאין הבדל בין שאלת יחיד לזמן רחוק לשאלת רבים בתכיפות של זמן, ורק בענין ה"פרוטה" יש להחמיר לפי דעה זאת או מפני שהשאלה איננה מסוג פעולה תדירה (כלומר הגורם הכלכלי) או מפאת כעין זלזול בבית דין.
229
ר״ללו הייתי מנסח את שאלתי איך לנהוג ביחס ליחיד ועשיר במקרה של הפסד מרובה (ולפי דעתו של ה"שבות יעקוב" ב"סולת למנחה") אז זה אולי דומה לענין ה"פרוטה", כי גם השאלה היא אם להסתכל על החפץ או על בעל החפץ אבל במקרה דנן שמצבנו דומה למצבו של סתם בעל הבית בעיר, נדמה שלא משנה העובדא שהעוף שייך לרבים מאחר שהיחס איננו משתנה כאמור לעיל.
230
רל״אאם טעיתי נא להעמידני על טעותי, ואשמח לקרוא בהקדם על התרת ספקותי.
231
רל״בבכבוד רב ובברכת התורה,
232
רל״גמאיר שילוח,
קב' יבנה, דאר נע חולדה יבנה
קב' יבנה, דאר נע חולדה יבנה
233
רל״דתגובה נוספת
234
רל״הז' ניסן תשי"ז
235
רל״ולכבוד הרב ראשון לציון
כמר י. נסים שליט"א
כמר י. נסים שליט"א
236
רל״זלמכתבו־תשובתו מכ"ז בשבט בקשר לשאלתי עת ביקר בקבוצתנו, הערתי מספר הערות, והנני מעוניין לשמוע את חוות דעתו על כך (בוודאי קבל מכתבי) נא לכבדני בתשובה.
237
רל״חאגב: בקדושין ז' ב, מסתפק רבא: שתי בנותיך לשני בני בפרוטה, מהו? בתר נותן ומקבל אזלינן והאיכא ממונא, או בתר דידהו אזלינן והא ליכא, יש כאן אם אינני טועה מהעיקרון של שאלתי, ומובא ב"מועדים בהלכה" להרב זוין "פסח" דף רנ"ד והערות 47, 48.
238
רל״טבברכת התורה וחג שמח,
239
ר״ממאיר שילוח
קב' יבנה,
דאר נע חולדה־יבנה.
קב' יבנה,
דאר נע חולדה־יבנה.
240
רמ״אהאם יש צורך בבדיקת ריאות בעופות?
241
רמ״בתשובה
242
רמ״גב"ה. מוצאי שבת קדש, י' אדר התשכ"ד
243
רמ״דלכבוד
הרב הגאון המופלא ומופלג בתורה ויראה
כש"ת ר' רפאל ברוך טולידאנו שליט"א
בני ברק.
הרב הגאון המופלא ומופלג בתורה ויראה
כש"ת ר' רפאל ברוך טולידאנו שליט"א
בני ברק.
244
רמ״האחדשה"ט וש"ת,
245
רמ״וקבלתי את מכתבו מיום כ"ט בשבט ש"ז, בו מביע רו"מ כת"ר את תמהונו על מה שפורסם במודעות במח"ק [במחוז קדשו] בני־ברק משם מרא דאתרא שליט"א "שהוא אינו אחראי על טריפות הריאות של העופות, וצריכים להזהר", וקמ"ל שיש צורך בבדיקת הריאות של העופות, דבר שלא נשמע מעולם וכמ"ש הרמב"ם בפי"א מהלכות שחיטה הי"ב: "מעולם לא שמענו במי שבדק עוף, אלא אם נולד לו חשש". זה תורף דברי הדר"ג.
246
רמ״זמחמת טרדותי המרובות נתאחרה תשובתי ומסיבה זו הנני כותב עתה בחפזון רב.
247
רמ״חהנה אמת נכון הדבר שאין צורך בבדיקת הריאה משום סירכא חוץ מבהמה וחיה, וכמו שכתב נמי כן הרשב"ץ בס' "יבין שמועה" בפ"ג מהלכות טריפות דף ט"ז וז"ל: "ודוקא בהמה או חיה, אבל עוף לא שמענו לעולם בדיקת הריאה בסירכות, אע"פ שאם מצינו בה סירכא, יהיה העוף אסור, שכל הטריפות שמנו חכמים בבהמה, כנגדן בעוף, אבל מסתמא אינה צריכה בדיקה ולא נמצא בשום מקום זכר לבדיקת הריאה בעוף וכו'", ע"ש.
248
רמ״טומרן בש"ע סי' ט"ל שנה ופירש בהמה וחיה. ומשמע דוקא בהמה וחיה, אבל עוף לא. ועיין כנסת הגדולה, הגהות הטור, סי' ט"ל אות א, שדן באריכות בדין סירכא בריאה של העוף. וע"ש שהביא דברי הרשב"ץ הנ"ל מכ"י להוכיח מדבריו נמי שיש מציאות שתראה סירכא בריאה של עוף, לאפוקי מהסוברים שהביא שאי אפשר בשום פנים שתמצא סירכא בריאה של עוף, שבודאי לא כתב הרשב"ץ דבריו לבטלה. אם אי אפשר שתמצא סירכא בעוף, מה לו להשמיענו שסירכא פוסלת בעוף כיון דאי אפשר להמצא, אלא ודאי שס"ל דסירכא נמצאת לפעמים בריאת עוף, אלא שבעוף היא מלתא דלא שכיחה כי אם מיעוטא דמיעוטא פעם ביובל, ומסתמא אין צריך לבדוק בריאות העוף משום סירכא, כמו בבהמה שאין צריך לבדוק אחר שאר טריפות וכו', ע"ש.
249
ר״נועיין להגאון חיד"א בספר "מחזיק ברכה" סי' ט"ל אות ה, ו, שהביא דברי הכנה"ג הנ"ל והאריך ומסיק בהמצא סירכא בעוף, כל מקום שסרוכה לצלעות כשרה. ואם נסרכה לצד פנים טרפה. מכל מקום אין אנו זקוקין לבדוק אלא בהמה וחיה. וכן כתבו עוד כמה וכמה אחרונים שאין כל צורך לבדוק בריאות של עוף משום סירכא.
250
רנ״אאם יש לבדוק בריאה של עוף משום בועה.
251
רנ״בהנה האחרונים האריכו בדין הבועות בריאה של עוף, ויש שכתבו שדינן כדין הבועות הנמצאות בריאה של הבהמה. שכתבו האחרונים דקי"ל כהרמ"א בסי' ל"ז, דאפילו אם נמצא בהן מים עכורים וסרוחים הרי זו מותרת ועיין פרי חדש ופרי תואר ועוד, והוא הדין בריאה של עוף, אם נמצאו בה בועות, אפילו אם יש בהן מים עכורין וסרוחין מותר.
252
רנ״גובעל "האלף לך שלמה" בכמה מתשובותיו כתב לחלק בזה בין ריאה של עוף לריאה של הבהמה, ומסיק להחמיר בכל מין בועה שתמצא בריאה של עוף, וכתב על המכשירין שמאכילין טריפות. עיין "טוב טעם ודעת" מהדורא תניינא סי' ס"ז, "האלף לך שלמה" סי' שס"ט ושע"ד. ורבים דנו בדבריו, ויש שכתבו שהפריז על המדה וצדדו שיש להעלים עין ולהשליך הריאות אפילו במקום שידוע שברוב העופות של אותו המקום נמצאים בועות בריאות שלהם. ויש שכתבו שמשום כך יש לומר דהיינו רביתייהו. ויש עוד שכתבו שדוקא דאם נמצא בהן מים זכים יש להקל.
253
רנ״דועיין שו"ת מנחת משה (לר' משה נחום ירושלימסקי, יו"ד סי' ה-ז) שדן בזה עם גדולים והובאו שם תשובותיהם בנדון.
254
רנ״הועיין דעת תורה למהרש"מ סי' ל"ז סק"ג שכתב שמצא בכ"י ששאל הגאון מליסא לר' עקיבא איגר בזה הלשון: "בדבר ריאה של עוף שיש בה טינרי או בועי באופן שכשר בבהמה בלא בדיקה, לא השבני דבר, ומבוקשי שימחול על כבודו להשיב לי תיכף כי הוא מילתא דשכיחא. וכמדומה לי שמטריפין בחנם", וכתב עוד שם בדעת תורה בשם הגאון ר"מ טויבש ששחק על האוסר וכו', ע"ש. ומסקנתו של בעל דעת תורה היא: אם הבועה אינה בשיפולי ולא מעל"ע [מעבר לעבר] כשר. וגם אם יש הרבה בועות ומרוחקות קצת זו מזו, אין להחזיק רעותא לחוש שמא היו סמיכי או בשיפולי ויש להקל ע"ש.
255
רנ״ווכן ראיתי בעוד כמה מספרי השו"ת של רבני אשכנז שהאריכו בדין הבועות שנמצאים לרוב במקומותיהם, ומשמע מדבריהם שמשום כך יש צורך בבדיקת הריאה.
256
רנ״זפה בארץ לא בודקים ואי אפשר לקבוע האחוז של העופות שיש בריאותיהם בועות כדי להצריך בדיקה. והמחמיר לבדוק תבוא עליו ברכת טוב148ראה הגהות מרדכי חולין סימן תשלט, זבחי צדק ח"א סימן לה אות קכ, ושם סימן טל אות שלה, שלו. כף החיים (סופר) יו"ד סי' לה אות קפד, קפה, ושם סימן לט אות ח,ט. ושו"ת יבי"א ח"ה יו"ד סי' ב אות ג..
257
רנ״חבכבוד רב,
258
רנ״טיצחק נסים
259
ר״סכבד שנצלה ולא הניחו החיתוך כלפי מטה; מוהל היוצא אחר הצליה; עוף שנמלח כשהריאה בתוכו; האם לעשות חזרת הש"ץ במניין מצומצם? מה טעם אין איסור "בל תוסיף" בתקיעת שופר באלול? שאלות בעניין מליחה וצליית כבד; חזרת הש"ץ במניין מצומצם; "בל תוסיף" בתקיעת שופר באלול
260
רס״א(תשובה זו אינה זמינה במהדורה הדיגיטלית)
261
רס״בנתינת שמן על כבד לפני הצליה
262
רס״גנחלת אבות נו
263
רס״דשאלה
264
רס״הכבד שנמצא על שפוד, האם מותר לשים עליו מעט שמן שומשומין.
265
רס״ותשובה
266
רס״זשאלת חכם חצי תשובה, כי באמת אין להקל בזה, ועיין בש"ע יו"ד סי' ע"ג סעיף א', אם בדיעבד בשלו הכבד לבדו בקדרה, מותר לבדו, אבל הקדרה אסורה, וכן המים. וכיון שהמים שנתבשל בהם אסורים, ממילא צריך הכבד הדחה אח"כ להעביר ממנו המים האסורים157ראה שם בכה"ח (סופר) אות טו בשם רש"ל וכנה"ג.. וכאן נמי בנדון השאלה, כשנותן עליו שמן וצולהו, השמן מיד נאסר, וזה את"ל דגם שמן אינו בולע, מה שאין כן דעת הפוסקים שכתבו דמה שאמרו שהכבד פולט ואינו בולע, הוא במים, דקלוש, כמו מים וירקות וכדומה, וכן דם בעין, אבל שמנונית וציר בולע ואסור, ולהיות כי בענין זה רבו השיטות הענינים עמוקים ומבוארים בדברי הש"ע בסי' הנ"ל ובפוסקים החונים עליו, לא ראיתי להאריך.158ראה דרכי תשובה סי' עח ס"ק ד-ה, כה"ח שם אות ו, שו"ת משנה הלכות ח"ה סי' צא וסיים שם: וא"כ פשוט דכבד נמי מותר לכ"ע למשוח בשמן קודם צלייתו ויאכלו ענוים וישבעו. עכ"ל. ותשובה זו צריכה לי עיון.
267
רס״חהאם כתיבה על קופסת חלב־שקדים שהוא עשוי משקדים נחשבת כ"היכר"?
268
רס״טתשובה
269
ר״עב"ה, ירושלים, עש"ק וישלח טו כסלו התשכ"ה
270
רע״אלכבוד
הרה"ג המפורסם וכו' כש"ת ר' ש. אפרתי שליט"א
ראש מחלקת הכשרות הארצית
ירושלים.
הרה"ג המפורסם וכו' כש"ת ר' ש. אפרתי שליט"א
ראש מחלקת הכשרות הארצית
ירושלים.
271
רע״בשלום וישע רב,
272
רע״גמה שאמרתי לכ"ת שנראה לי לכאורה דמ"ש הרמ"א בסי' פ"ז לענין חלב שקדים שיש להניח אצלו שקדים, שר"ל בתוכו, והיינו משום כי דין זה נלמד מדין דם דגים, ושם מבואר דבעינן שהקשקשים יהיו בתוכו, עיין כריתות כ"א: וטור וב"י סי' ס"ו וש"ע שם ס"ט159ראה חידושי רעק"א שם מה שכתב בזה..
273
רע״דכעת ראיתי להרש"ל בים של שלמה בפ' כל הבשר סי' נ"ב שכתב: פירוש שהניח קשקשים "בתוכו או בצידו" וכתב: ומשום הכי נראה בפורים שרגילים לאכול תרנגולת בחלב שקדים, שאסור אם לא שיניח שקדים קלופין "בתוכן ובצידן". ונראים הדברים כסותרים, ונראה עיקר כמ"ש בסוף שצריך להניח בתוכן ובצידן. ועיין בתורת חטאת כלל ס"ב אות ח' שכתב משם הרש"ל הנ"ל אלא אם כן הניחו מן השקדים "בקערה".
274
רע״הועתה הן בחפשי באחרונים ראיתי להרב בעל ברית מלח, בתקריב מלח כלל ג' אות ט', שהאריך והעלה דמועיל כשמניח מן הצד עי"ש160ראה כה"ח (סופר) יו"ד סי' פז אות כה, כח..
275
רע״וובענין נדון כ"ת לדעתי אין תועלת במה שכותבים על הקופסה, כי ע"פ הרוב מגישים את החלב שבתוכה בכוסות.
276
רע״זבכבוד רב,
277
רע״חיצחק נסים
278
רע״טאיסור בישולי גויים בחלב
279
ר״פשאלה
280
רפ״אבעזהי"ת א, יום ד' חנוכה תשט"ז
281
רפ״בהימים האלה נעשים ונזכרים לרב נפלאות ונסים
להו"כ הרב הגאון
שר התורה וההוראה,
ראשון לציון מוהר"ר יצחק נסים שליט"א,
הרב הראשי לישראל.
להו"כ הרב הגאון
שר התורה וההוראה,
ראשון לציון מוהר"ר יצחק נסים שליט"א,
הרב הראשי לישראל.
282
רפ״גאדוני הרב רחימא דנפשאי שליט"א
283
רפ״דשמחתי מאוד היום בקבלת יקרתו, וטרם יהיה שיח, תודתי נתונה ממעמקי לבבי על שהואיל בטובו להשיבני תשובה מאהבה161לעיל שער יב, סימן כד, עמ' <ov>.. תשואות חן לו שעוררני על תשובת חת"ס מש"כ בדברי החס"ל בנהר י"ג – האמת אגיד: כאשר כתבתי לכבודו שי' באישון לילה, כבר הייתי עיף מאוד ועצל לראות דברי ח"ס בגופן שלהן, רק כתבתי כפי מה שנרשם אצלי במקום אחר וכעת שמחתי מאוד לראות דבריו בזה שהם קילורין לעינים.
284
רפ״הוהנה זה יומים שאני עצור בחדר המטה וידי רפו, אבל אהבה דוחקת, ואמרתי לעורר את כב' במה שהביא ראי' מדברי תו"י, יומא כ"ח ע"ב תנא מאברהם גמר שבקי בהלכה היה אע"פ שקודם מתן תורה היה, ובודאי גם יצחק וגם יעקב בקיאים בהלכה היו, ויש ללמוד מהם אע"פ שקודם מתן תורה היו, אלו תורף דבריו. ובשדי־חמד162כללים מע' האלף כרך א עמ' 82 אות שכא. כתב: לכאורה נראה כוונת התוס' לומר, אע"ג דבעלמא אין למדין מקודם מתן תורה, אברהם אבינו שאני, שבקי בהלכה היה ולמדין ממנו, ויעוין בס' "יד דוד" ביומא שם, הביא מש"כ בכפתור ופרח שפי' ואנן מאברהם וכו', שאין אנו מקיימין המצות משום שעשו כן האבות, רק בשביל שנצטוה משה רבנו בסיני, ותי' רבא דגוף המצוה אין למדין, אבל תכסיס המצוה למדין, כמו שלמדין לענין זריזות המצוה. ועוד כ' די"מ תמיהת רב יוסף ואנן מאברהם וכו', שאין ללמוד מקודם מתן תורה וכ' היד דוד: ולפ"ז לא ידעתי מה תירץ? וצ"ל ג"כ דמשום זריזות שפיר יש ללמוד כמו שלמדים במילה לענין זריזות עכ"ל, ועל כרחך כוונתו לומר דלפירוש זה ג"כ כוונת ת"י דבא הוא לחלק בין גוף המצוה לתכסיס המצוה, יעו"ש באריכות.
285
רפ״ועוד אחת אעי"ר. ואנכי הרואה בספרו הנחמד "יין הטוב" סי' ז' בחיו"ד, נשאל על דבר חלב אם שייך בו דין בשולי עכו"ם. וכבודו כ' שמצא מפורש להדיא ברמב"ם פי"ז מהל' מאכלות אסורות הי"ד דאין בחלב איסור בשולי גוים כלל – ומצאתי לו תנא גדול דמסייע ליה בהכי במהרש"ם ח"ב סי' רס"ב נשאל ג"כ בכיוצא בזה וכ' גם כן שמצא כן הדבר מפורש בר"מ הנ"ל, ומהאי טעמא הקיל בדבר, יעוין שם.
286
רפ״זותבט עיני בס' שו"ת מהרי"ץ הנדפס מחדש (מהגאון מהרי"ץ דושינסקיא ז"ל) בסי' מ"ו השאלה אם בשלה נכרית חלב שנחלב ביו"ט לענין מוקצה. ובסוף התשובה חקר שם אם אין בזה משום בישול עכו"ם, ואף דנאכל כמו שהוא חי לא שייך בישול גוי, אבל הרופאים כולם מעידים שחלב חי בלי בישול הוא סכנה, יעוין שם (ולא הזכיר כלום מד' הרמב"ם הנ"ל). וכבר בימי חרפי שמעתי זאת שחלב חי הוא סכנה, ועובדא ידענא בבחור שהיה טמיר ונעלם אצל גויים בעת השואה בקהלת פעסט ושתה רק חלב חי ובא לידי סכנה ל"ע, לפי"ז אם כנים הדברים של הרופאים צע"ע.
287
רפ״חוהשי"ת יעזרנו להקים כח דת תוה"ק על כנה בעז והדר, כרצונו וכרצון כל יראיו להסיר כל מכשול ולישר דרך סלולה בתורה והמצוה, כנפשו הרמה, ונפש חותם ביראת הכבוד.
288
רפ״טישראל וולץ
289
ר״צתשובה
290
רצ״אל כסלו תשט"ז
291
רצ״בחיים ושלום וכל טוב סלה להוד כבוד ידי"נ
הרה"ג הגאון המפורסם חו"ב
מוהר"ר ישראל וולץ שליט"א
הרה"ג הגאון המפורסם חו"ב
מוהר"ר ישראל וולץ שליט"א
292
רצ״גכבוד הדר"ג,
293
רצ״דקבלתי את מכתבו ונהניתי מהערותיו היקרות. על אחת מהן, בענין אם שייך איסור בשולי גויים בחלב – אשיב.
294
רצ״התשובה ז' חיו"ד שבספר "יין הטוב", היא אינה ממני, אלא של אחי הגה"צ יחזקאל עזרא נ"ע, שנפטר בעיה"ק ירושלים בשנת תרס"ח בקיצור ימים ושנים – כבן 30 שנה. המנוח היה מפורסם בזמנו כגאון מופלג, ותשובה זו כתב בהיותו בבגדד בשנת תרנ"ב והוא כבן ט"ז שנה. דומני שאז עוד לא הודפס שו"ת מהרש"ם ח"ב.
295
רצ״ובענין שאומרים הרופאים שסכנה לשתות חלב חי – ברור דאין זה משנה את הדין, והוא מצד עצמו ראוי לשתותו חי ולא נכלל בכלל הגזירה, דלא גזרו אלא בדבר שמצד עצמו אינו נאכל כמו שהוא חי. וראה בתשובה הנ"ל מ"ש משם הריטב"א בחידושיו לע"ז163דף לח ע"א, הביאו החיד"א בברכי יוסף יו"ד סי' קיג אות א ד"ה וראיתי., והוא פשוט.
296
רצ״זבידידות וביקרא דאורייתא,
297
רצ״חיצחק נסים
298
רצ״טאיסור בישולי גויים במרקחת (ריבה)
299
ש׳(תשובה זו אינה זמינה במהדורה הדיגיטלית)
300
ש״אמה הבעיה בהעמדת גבינה בקיבה, הרי "קיבה – פירשא בעלמא"?
301
ש״ב(תשובה זו אינה זמינה במהדורה הדיגיטלית)
302
ש״גאכילת עוף עם דגים
303
ש״ד(תשובה זו אינה זמינה במהדורה הדיגיטלית)
304
ש״האשת כהן שהפרישה חלה ונתערבה – האם יכולה להישאל עליה?
305
ש״ושאלה
306
ש״זב"ה, יום כ"ז שבט תשל"א
307
ש״חהחיים והשלום יחדיו יהיו תמים. על ראש החכם והשלם הגאון הנודע בישראל שמו הרב יצחק נסים שליט"א,
הראל"צ והרב הראשי לישראל.
הראל"צ והרב הראשי לישראל.
308
ש״טאחר ברכת שלום כיאות לערכו הרם והנשגב.
309
ש״יאפנה אליו בזה בקשר לשאלה דלקמן. ואקוה שימצא פנאי ויחווה לי דעתו הגדולה בנידון זה. וע"כ יתברך מן השמים, ויאריך ימים ושנים על ממלכתו.
310
שי״אבאשת כהן שהפרישה חלה מעיסתה, ואח"כ נתערבה החלה בעיסה, ונשאלה השאלה, האם אפשר להתיר העיסה (ולא הי' בו ביטול בק"א).
311
שי״בוזה אשר החילותי בעזר החונן לאדם דעת.
312
שי״גביור"ד סי שכ"ז פסק הרמ"א, שאפשר להשאל עליו. וכן הסכים עמו הש"ך, אבל בט"ז שם חלק על הרמ"א, וסובר שא"א להשאל עליו. אא"כ יש פתח אחר לחרטה. ולמעשה נראה דגדולי הפוסקים חששו לדברי הט"ז, יעויין בשאילת יעבץ סי' צ"ח ובשו"ת חת"ם סופר יור"ד סי' שי"ט, דפסקו דאם נתערבה באותה עיסה אפשר להסתמך על דברי הירושלמי בדמאי, דהדרא לטיבלא, אבל אם נתערבה בעיסה אחרת אין להתיר אלא לצורך גדול. אבל הגר"א והחזו"א (זרעים – דמאי סי' ט"ו סק"י), פירשו אחרת בירושלמי ולשיטתם אין כתוב בירושלמי דהדרא לטובלא, וא"כ לשיטתם אף באותה עיסה, אין להתיר אלא לצורך גדול.
313
שי״דאכן בנידון דידן נראה דאין להתיר ולהשאל אף לצורך גדול ואף אם יש פתח אחר לחרטה. דהנה בגמ' נדרים נ"ט מבואר דאם הגיע ליד כהן, א"א להשאל עליו. ולכאורה אף אם הכהן עצמו הפריש, הוי כהגיע ליד כהן. ואינו יכול להשאל עליו, וכן מצאתי בספר "חלקת יואב" בקונטרס קבא דקשייתא קושיא ל"ג. וא"כ בשאלתנו דהוי אשת כהן, אין להתיר ולהשאל כלל וכלל. וכל העיסה אסורה.
314
שי״ההנלענ"ד כתבתי.
ואצפה לתשובתו המהירה.
ואצפה לתשובתו המהירה.
315
שי״ובברכת התורה וכט"ס. המצפה לישועת ישראל בגאולה שלמה בקרוב.
316
שי״זיוסף הרץ
317
שי״חתשובה
318
שי״טב"ה. ירושלים,
ו' באדר התשל"א
ו' באדר התשל"א
319
ש״כלכבוד
הרב החו"ב כש"ת ר' יוסף הרץ שליט"א
ירושלים ת"ו.
הרב החו"ב כש"ת ר' יוסף הרץ שליט"א
ירושלים ת"ו.
320
שכ״אאחדשה"ט,
321
שכ״בקיבלתי מכתבו מיום כ"ז בשבט ש"ז בו שקיל וטרי כ"ת בדין חלה שנתערבה שכתבו הפוסקים שאפשר בשאלה, ומחדש בטובו דאם העיסה היא של כהן לא מצי לשאול עליה, דהוא עצמו זכה בה ודינה כדין הגיעה ליד כהן.
322
שכ״גהנה לע"ד לא נראה כלל חדושו זה. והספר חלקת יואב שכ"ת מסתמך עליו לא ראיתיו מעולם ובודאי הוא מאחרוני זמננו, ובמח"כ שגה בזה, ומסתמות דברי כל הפוסקים שכתבו שאפשר בשאלה לא נראה כן, ונראה שגם כהן יכול לשאול אם נתערבה חלתו. ומ"ש בהגיעה ליד כהן אין נשאלין עליה, שם משום שיצאה מידו וזכה בה אחר הכהן, וגם בזה יש פלוגתא, ואין לי פנאי כעת להאריך.
323
שכ״דועיין היטב נודע ביהודה מהד"ת יו"ד סי' קנ"ד, ח"ס יו"ד סי' ש"ך, ובסה"ק יין הטוב יו"ד סי' ט"ו, ובעיונו שם יתחוורו לו הענינים178ראה בבלי נדרים נט ע"א, הרמב"ם פ"ד מהלכות תרומות הי"ז ובכסף משנה שם לענין כהן, ערוך השולחן העתיד הלכות תרומות סימן סה סע' ז-ח. וברמ"א יו"ד סי' שכג, ובט"ז שם ס"ק ב, ובש"ך שם ס"ק ה, ובשו"ע שם סי' שלא סע' מח, שו"ת האלף לך שלמה יו"ד סי' רצא. ולענין צדקה ראה שו"ע יו"ד סי' רנח סע' ו ובפת"ש שם ס"ק ט, ובשו"ת יבי"א ח"א חיו"ד סי' כא אות ט, משפטי ארץ אוצר הלכות ארץ ישראל, חלה פ"ז סע' ח, עמ' 117 הע' 29., ומשום כך הסתפקתי בשורות אלו ועמו הסליחה.
324