לַכְּלָל וְלַפְּרָט, חלק ג, שער יח; הציבור ושלוחיוLaKelal VeLaPerat, Volume III, 18 Community and Shaliach Tzibur

א׳צירוף ילד בן 12 וחצי למניין; עליה לתורה של נשוי לנכרית; הוצאת ספר תורה פסול בליל כיפור; האם יש הבדל בין איסור אכילת חזיר לשאר איסורים? ביקור ב"פגודה"; נישואין עם יהודי הודו

ב׳הקדמה

ג׳היתרי נישואין נשללים מיהודים הודיים.

ד׳שלטונות הדת היהודית בישראל קבעו שיהודים ילידי הודו – בפרט אלה ממחוז בומביי – אינם "יהודים טהורים" ולכן אינם יכולים להינשא ליהודים מעדות אחרות בישראל.

ה׳השלטונות שללו מאותם יהודים היתרי נישואין – בהסתמכם בעיקר בעובדה שאין בהודו מועצת רבנים מאורגנת. הקהילה היהודית בהודו הקימה "ועד פועל" בן 60 חברים במטרה להגן על זכויותיהם. הם טוענים ששמירת המסורת היהודית ותורת משה במשך 2000 שנה מצדיקה את דרישתם להיות "יהודים טהורים". כמו כן הם מציינים כי בשנת 1980, הרב הראשי של הנוסח האירופי הרב הרצוג שלח שני ספרי קודש ליהודי הודו אשר עדיין נמצאים במחוז בומביי. איך יכול רב ראשי לשלוח ספרי קודש לאפיקורוסים – הם שואלים.

ו׳נשיא הקהילה היהודית בישראל פרופ' היל יחזקאל ניסה להרגיע את יהודי קהילתו הנפגעים. "כתלמידו של גנדי, אני מתנגד לכל שיטה תקיפה" – הוא הודיע. "אנו בטוחים שישראל אינה רוצה לקיים שיטת קאסטרו".

ז׳היהודים ההודים גרים במיוחד בירושלים, באר שבע, קרית שמונה ונתניה.

ח׳הקטע הרצוף בזה הופיע בעתון המקומי כו'

ט׳מפליא אותם מאד, היות שבבומביי נמצאים יהודי קוצ'ין, "בני ישראל", ספרדים, אשכנזים, עדנים. כמו כן יש יהודים ספרדים חרדים אשר נולדו בבומביי.

י׳שאלה

י״ארנגון, 1 בסיון תשכ"א

י״בנודה לכב' אם יואיל להבהיר לנו את הענין בכללו. לאיזה יהודים מבומביי הכוונה?

י״גבהזדמנות זו נודה אם יואיל להשיב לנו על השאלות הבאות:

י״ד1. בהיות שקהילתנו היא מצומצמת – האם נוכל לצרף ילד בן 12 וחצי למנין?

ט״ו2. במקרה הצורך – האם אפשר לקרוא לס"ת יהודי נשוי ללא יהודיה?

ט״ז3. אם ידוע שס"ת פסול – האם אפשר להוציאו יחד עם 7 ס"ת בליל כיפור?

י״ז4. היש הבדל בין איסור אכילת חזיר לאיסור אחר, כגון אכילת בשר בקר, או כולם שווים?

י״ח5. רב שבא לרנגון וביקר ב"פגודה" ונכנס ל"פגודה". עתה ביודענו שתורתנו אוסרת זאת, הנוכל להתקרב לרב הזה, הוא מאירופה, או האם עלינו למסור לכב' את שמו, כי אין אנו יודעים את הדין אם נוכל להתקרב לרב.

י״טי.ש. מאיר, רנגון

כ׳תשובה

כ״אב"ה. ירושלים, כ"ז בתמוז התשכ"א

כ״בלכבוד מר י.ש. מאיר יצ"ו,
מזכיר כבוד של בית הכנסת "מצמיח ישועה", רנגון

כ״גא.מ. נ.,

כ״דהרינו מאשרים קבלת מכתבך מיום ר"ח סיון ש"ז.

כ״ההדיון ברבנות הראשית הוא על בעיית "בני־ישראל" מהודו ולא על כלל היהודים דשם. אנו מקווים שבעיה זו תמצא פתרונה בזמן הקרוב²³ראה בספר "בני ישראל" פסקי הלכה ומקורות לבירור דינם ושאלת מוצאם, בהוצאת הרבנות הראשית לישראל, ירושלים תשכ"ב..

כ״ולשאלה מס' 1: בשעת הדחק ובמדה שבלעדיו תתבטל התפלה בצבור באותם הימים – מותר לצרף למנין קטן כזה שמתפלל עמהם²⁴וראה בשו"ת יין הטוב חלק א, או"ח סי' כח. ראה תוס' ברכות מח ע"א ד"ה ולית, הגהות מימו' פ"ה מהלכות ברכות אות ו, הרא"ש פ"ז ברכות סימן כ, שו"ע או"ח סי' נה סע' ד ובהגה שם, שו"ת יבי"א ח"ד או"ח סימן ט אות ח, שו"ת משנה הלכות ח"ד סי' ח, שו"ת ישכיל עבדי ח"ה או"ח סי' ח, שו"ת אגרות משה או"ח ח"ב סי' יח..

כ״זלשאלה מס' 2: אסור בהחלט לקרוא לס"ת יהודי הנשוי לנכריה²⁵ראה שו"ת אגרות משה או"ח ח"ב סי' נא, שו"ת מנחת שלמה ח"ב סי' ד, הלכה ברורה ח"ז עמ' קלו..

כ״חלשאלה מס' 3: אין ראוי לעשות כן ללא צורך.

כ״טלשאלה מס' 4: באיסור אכילת בשר חזיר יש חומרא נוספת: ואיתא במדרש קהלת (א, ט), רבנן אמרין לעתיד לבוא הקב"ה מוציא כרוז ומכריז ואומר כל מי שלא אכל בשר חזיר יבוא ויטול שכרו; הרי גם מי שאינו יהודי שלא אכל בשר חזיר יש לו שכר, מה שאין כן בשאר איסורים²⁶ראה תורה שלמה (כשר) כרך כח עמ' סט אות לד-לז..

ל׳לשאלה מס' 5: אסור בהחלט לבקר ולהכנס ב"פגודה"²⁷בית עבודה זרה..

ל״אבכבוד רב,

ל״בהמזכירות

ל״גצירוף ממזר למניין; אמירת תשעים פעמים "מוריד הטל" – מהיכן מתחילים? מדוע לא נהגו לומר את הקינה "אוי כי ירד אש מן השמים" במוצאי שבת? אמירת קדיש כשיצא אחד מהמתפללים ולא נשארו עשרה; איך המלח מתקן ענבים לאכילה?

ל״ד(תשובה זו אינה זמינה במהדורה הדיגיטלית)

ל״התפילה במניין שמתפלליו מחללים שבת בפרהסיא ושתיית יינם (וקריאה לשואל לחזור לא"י שם יוכל לחנך את בניו ברוח התורה ומצוותיה)

ל״ושאלה

ל״זיום ד' כ"ה אלול תשכ"ח

ל״חלכבוד
הרב הראשי לארץ ישראל
הרב יצחק נסים שליט"א

ל״טשלום רב!

מ׳ברשותו האדיבה הייתי מבקש רק להזכירו אודות מכתבי מיום י' בניסן תשכ"ח שעד כה טרם זכיתי למענה עליו. מלשכתו כתבו לי שכבוד הרב בחופשה בחו"ל ואי"ה יטפל במכתב הנ"ל מיד בשובו. אך כאמור עד כה לא שמעתי לצערי מאומה. בקיץ הייתי (כפי שהזכרתי במכתבי הנ"ל) בישראל, אך עם כל רצוני העז לבקרו נמנעתי מלהטריחו, בהיות ולא חפצתי להתקשר עימו שלא בהזמנתו ואישורו מראש.

מ״אאודה לו מאוד באם יוכל לעבור על מכתבי הנ"ל ולהשיבני דבר, שהרי בכל זאת מדובר בבעיה של קהילת קודש בגולה רחוקה, וכל השאלות שהועלו (לרבות המסיבה בימי הספירה) אקטואליותם עדיין קיימת כאן.

מ״במשפחתי ואנכי מאחלים לכב' הרב וב"ב ולכל עם ישראל באשר הם כתיבה וחתימה בספר חיים טובים.

מ״גכל טוב,

מ״דאהרן שלומוף

מ״התשובה

מ״וב"ה. ירושלים,
כ"ג בחשון התשכ"ט

מ״זלכבוד
מר אהרן שלומוף,
יפן.

מ״חשלום רב,

מ״טתוכן מכתבך הובא לידיעת כב' הראשון לציון הרב הראשי לישראל.

נ׳לשאלותיך הורני כב' הרב הראשי להשיב:

נ״אאם אין בבית־הכנסת מנין שומרי שבת, אין להצטרף לתפילה עמהם וכל שכן להיות שליח צבור או בעל קורא³²ראה שו"ת רב פעלים ח"ב או"ח סימן יא, וח"ג או"ח סי' יב, משנ"ב סימן נה ס"ק מו, הלכה ברורה ח"ד עמ' קסח, בירור הלכה שם אות כו. שו"ת הרב הראשי להר"מ אליהו כרך תש"נ-תשנ"ג סימן עד עמ' 177.. מוטב להתפלל ביחידות, ובשבתות וימים טובים לקרוא את הפרשה מהחומש.

נ״בבענין היין: מחלל שבת בפרהסיא – אין לשתות מיינו³³ראה הרמב"ם פ"ל מהלכות שבת הט"ו, ב"י יו"ד סי' קיט אות יא בשם הרשב"א בתשובה, שו"ת התשב"ץ ח"ג סי' שיב, שו"ת בנין ציון החדשות סי' כג, שו"ת מנחת אליעזר ח"א סי' עד, שו"ת יבי"א ח"א יו"ד סימן יא..

נ״גוטוב יהיה אם כב' יתן דעתו לעזוב את מקום מושבו הנוכחי ויחזור לארצנו, ויזכה לחנך את בניו ברוח התורה והמצוות.

נ״דבכבוד רב,

נ״המנהל הלשכה

נ״והליכה ואכילה בגילוי ראש; נגינה בכלי זמר בעת התפילה; ישיבה ביחד של גברים ונשים; כיסוי ראש האישה; כהונה כרב במקום שאין סיכוי לתקן את הליקויים

נ״זתשובה (השאלה חסרה)

נ״חב"ה. ירושלים, ג' דחנוכה התש"ך

נ״טלכבוד הרב מנחם מנדל אייזנברג יצ"ו, ארה"ב.

ס׳ר.נ.,

ס״אהורני כב' הראשון לציון הרב הראשי ישראל להשיב על שאלותיך כדלקמן:

ס״באין ללכת בגילוי ראש הן ברחוב והן בבית.

ס״גמכ"ש שאין לאכול בגילוי ראש.

ס״דאין להשתמש בכלי זמר בבית־הכנסת עבור התפילה – משום "ובחוקותיהם לא תלכו", ובשבת – אסור גם משום חילול שבת.

ס״האין להתפלל בבית־כנסת שבו יושבים בצוותא גברים ונשים.

ס״והאשה צריכה לכסות ראשה אבל אינה צריכה לגזוז שערותיה.

ס״זהייעוד של תפקיד הרב הוא להשפיע על צאן מרעיתו ולנחותם במעגלי התורה והמצוות. לכן, אם הוא אינו רואה סיכויים טובים לפעילותו ברוח זו, או שבעצם מילוי תפקידו כרב בית־הכנסת הוא יצטרך להשלים עם העבירות המפורטות לעיל – עליו לחדול מלכהן במשרה זו.

ס״חבכבוד רב,

ס״טהמזכירות

ע׳חזקה בדברים שבקדושה

ע״אשאלה

ע״בב"ה אור ליום עש"ק "ואלה תולדות יצחק"...... תשי"ח לפ"ק

ע״גשאלת־תשובה:

ע״דלכ' הרב הגדול בתורה וחכמה, מובחר לעם־סגולה יקרה, וראשון לציון נקרא
מהו"ר הרב יצחק נסים נ"י

ע״ההנדון: החזקת בדבר קדש

ע״וקרה הדבר כלפני חצי יובל שנים בביה"כ שלנו אחרי קריאה בתורה "והשם פקד את שרה"... עלה למפטיר ביום א' דראש השנה איש חבר הכפר, וכנהוג בעל המפטיר קורא בעצמו בנביא, והאיש הנ"ל קרא ברגש ב"ותתפלל חנה אל השם"....

ע״זורצה הגורל – שאשתו, שרה של ימינו, גם נפקדה... וילדה בן. ומדי שנה בשנה, האיש היה עולה למפטיר, ובמי שבירך היה תורם בעין יפה למוסדות צדקה, וכך המשכנו בהחזקתו בקדש.

ע״חיש לציין שהאיש הכניס לבית־הכנסת ספר־תורה פרטי ע"ש הבן היחיד שלו. אף נוסיף שלפני ראש השנה האחרון נתברכו האיש ואשתו שרה גם בנכדה לשמחתם ולשמחת כל הכפר.

ע״טעוד חבר אחד:

פ׳יש לו חזקה והוא מתפלל ביום הכפורים מנחה לפני התיבה וגם עולה למפטיר "דיונה־הנביא". הוא טוען שיש לו יאר־צייט אחרי משפחתו הקדושים שנרצחו באירופה, ולא נוטה לוותר על החזקה.

פ״אבראש השנה האחרון, קם יהודי ויאמר:"די! יש לחסל כל החזקות", בכן אין בזה צדק ויושר לפי דעתו.

פ״בועתה: "ויאמר, הראני נא את כבדך" והשבני דבר. כי "דבר אין בפי ובלשוני מלה – הן השם ידעת כולה"

פ״גבברכת שלום ושלווה – והשקט ובטח.

פ״דדב גרינבוים,
גבאי ביהכ"נ כפר־יהושע.

פ״הנ.ב. כמה הערות:

פ״והכותב הוא לא "צפנת פענח". בזמן בקורך אצלנו ככפר יהושע הסברתי לכבוד הרב הרבה על עניינים דתיים ועל ביה"כ וקהל מתפלליו וכדו'.

פ״זגם זכיתי לשבת ע"י כבודו בזמן הצילום במוזיאום שלנו, שנדפס ב"דבר השבוע" בגליון ערב יום הכפורים. על־כן יש הכבוד לשפוך לבי ולטעון שיחי לפני הרב.

פ״חאני כעשרים שנה מכהן בתור גבאי וגם חסד של אמת וכל הכרוך בענין הדת, הכול שלא על מנת לקבל פרס ותמיד דואג אני לכולם להשביע רצונם.

פ״טעיינתי בדינים ומנהגים ולא מצאתי שאפשר לקחת ביד חזקה ממי שהוא המחזיק בקדש. להיפך, בגלל שלא לפגוע ברגשותיו של עולה, אסור לעשות בכח, וביחוד שאנשים בגיל בין זקנה־לשיבה, אנשים שיודעים־ספר וראויים מכל הבחינות לדבר המחזיקים בהם.

צ׳ד.ג.

צ״אתשובה

צ״בב"ה ו' בכסלו התשי"ח

צ״גלכבוד
מר דב גרינבוים יצ"ו, כפר יהושע

צ״דא.נ.,

צ״הקבלתי מכתבך מיום כ"ז בחשון ש"ז ובו שתי שאלות:

צ״וא. חבר הכפר ומיחידי ביהכ"נ במקום, שמזה חצי יובל שנים ברציפות עולה מפטיר ביום א' דר"ה ותורם למוסדות צדקה וחסד.

צ״זב. חבר הכפר ומיחידי ביהכ"נ במקום, שיורד לפני התיבה מזה שנים ברציפות בתפילת מנחה של יוה"כ ועולה מפטיר דיונה.

צ״חועתה קם אחד מיחידי ביהכ"נ ומערער על חזקותיהם ומבקש לבטלן. המותר מן הדין לבטל חזקות אלה?

צ״טדעת רוב הפוסקים היא שאין לבטל חזקות אלו ודומיהן, וכך נפסק להלכה³⁴ראה מרדכי ב"ב סי' תקלג בשם תשובת מהר"ם (ד"ק סי' רט) הובא בדרכי משה חו"מ סוף סימן קנו, ושם סי' קמט אות ה, ובב"י ושו"ע או"ח סוף סימן קנג, שו"ת הרדב"ז ח"ד סי' אלף פה (יא), אנציקלופדיה תלמודית כרך י"ד ערך חזקת מצוות עמוד קלד ואילך..

ק׳יש איפוא לפייס ולרצות בדרכי נועם המערערים בכיוון של ויתור לבעלי החזקה. מאידך־גיסא, מן הראוי שבעלי החזקה לא יעמדו על חזקתם, אם עלול הדבר להביא לידי מחלוקת, ומוטב שיוותרו לעתיד על חזקתם למען השלום, כי גדול השלום³⁵יבמות סה ע"ב. ויקרא רבה ט,ט. במדבר רבה יא, יח..

100

ק״אבכבוד רב,

101

ק״ביצחק נסים

102

ק״גמינוי סומא לשליח ציבור

103

ק״דשאלה

104

ק״הב"ה. י"א סיון תשי"ז (10.6.57)

105

ק״ולכבוד
מעלת הרה"ג רבי יצחק נסים
הרב הראשי וראש"ל,
ירושלים הבירה ת"ו.

106

ק״זכת"ר,

107

ק״חהנידון: חוות דעת "אם מותר למנות לסומא מב' עיניו לש"ץ קבוע.

108

ק״טבין היחידים של בית הכנסת "יוסף הצדיק" של עדת הספרדים נמצא אולי יותר מארבעה חזנים אשר הם כהנו בדחילו ורחימו, מלפני שבע שנים, מיום הקמת בית הכנסת הנ"ז. קול נעימותם וביטוי תפלתם המדויקת, רצויה היא לכל קהל המתפללים.

109

ק״יבימים הקרובים הופיע איש אחד מעולי מצרים, סומא הוא מב' עיניו. חברי הועד, טרם התייעצותם עם ועד הדתי, החליטו ומינו אותו לשליח ציבור קבוע במקום שליחי ציבור הוותיקים הנז"ל אשר הם עומדים להמשיך לכהן על מנת שלא לקבל פרס. אבל החברים סומכים על מה שכתב מר"ן ז"ל בש"ע סי' נ"ג סעי' יד "הסומא יורד לפני התיבה". אמנם ממה שכתוב בספר כף החיים ס"ק ס"ד וס"ה על סימן נ"ג הנז', אשר הביא דעות שונות מספר הזוהר ומדברי הפוסקים האחרונים, יכולנו לדיין כי דעת מר"ן והרמב"ם הוא שייך רק לשעת הדחק.

110

קי״אבזה יואיל כבוד הרב לבאר לנו את הדין אם מותר למנות שליח ציבור קבוע מסוג הנ"ל? דברי פי חכם חן ותודה למפרע.

111

קי״בברגשי הכבוד למעכ"ת,

112

קי״גדוד רחמים ריימונד

113

קי״דתשובה

114

קי״הב"ה, כ"ב בתמוז התשי"ז

115

קי״ולכבוד
מר ד.ר. ריימונד, הדר יוסף

116

קי״זא.נ.,

117

קי״חבתשובה לשאלתך מיום י"א בסיון ש"ז, אם מותר למנות ש"ץ סומא, הרינו להודיעך כי ראוי ורצוי למנות ש"ץ פיקח, אבל אם הדבר פוגע בשלום הציבור – אין להימנע מכך³⁶סדר רב עמרם גאון ח"ב סוף סי' נה, הרמב"ם פ"ח מהל' תפילה הי"ב, מאירי מגילה כד ע"א, שו"ת חות יאיר סי' קעו, שאילת יעבץ ח"א סי' עה, מגן אברהם סי' נג ס"ק ח, משנ"ב שם ס"ק מא..

118

קי״טבכבוד רב,

119

ק״כהמזכירות

120

קכ״אמינוי נשוי לנכרית לחבר בועד הקהילה

121

קכ״בב"ה, ה' תשרי, תשי"ז, פה ק"ק פרייבורג

122

קכ״גלכבוד הרב הראשי הראשון לציון דעיר הקדש ירושלים ת"ו.

123

קכ״דבימי התשובה והסליחה יכתב ויחתם בספרם של צדיקים גמורים לאלתר לחיים טובים, אמן.

124

קכ״האהיה אסיר תודה רבה לכת"ר שליט"א אם יואיל להשיב לי הלכה למעשה בשאלה זו דלקמן:

125

קכ״ואני הנני רב לקהלה קטנה במדינת דרום אפריקה. כל שנה ושנה הקהלה בוחרת בועד חדש, ויש אצלנו כמה חברים שהם נשואי תערובת – אבל בנשואים ציביליים בבית המשפט, ולא בכנסיה נוצרית – ויש להם מהן גם ילדים גויים. האם מותר עפ"י הדין לבחור אנשים כאלה לועד שלנו, ועד הקהלה שהוא גם ועד בית הכנסת, ושאח"כ חבר ועד שכזה יבחר להיות יושב ראש של בית הכנסת או מזכיר כבוד של הקהלה, או גזבר כבוד.

126

קכ״זמהי דעת התורה ודעת הפוסקים בענין זה? יואיל נא כת"ר שליט"א בטובו להזכיר לי ולצטט את דברי המקורות בלשונם או לציין את המראי־מקומות הכל באר היטב, כדי שנוכל אולי למנוע תקלה זו מתוכנו.

127

קכ״חאם יש לכם צורך בצרכי צדקה ובתמיכה למען מוסדות הקודש בירושלים, יכתוב גם כן לנו ונעשה מה שאפשר.

128

קכ״טולתשובתו הרמה אחכה בכליון עיניים תיכף ומיד, ורב תודות ושלומים למפרע

129

ק״להמכבדו ומוקירו
כערכו הרם

130

קל״אמשה קביאטקאבסקי החופ"ק פרייבורג

131

קל״בתשובה

132

קל״גב"ה כ"ח תשרי תשי"ז

133

קל״דלכבוד
הרב ר' ישראל משה קביאטקאבסקי יצ"ו,
רב פרייבורג,
דרום אפריקה.

134

קל״הר.נ.,

135

קל״וקבלתי מכתבו מיום ה' לחודש זה ובו שאלה אם מותר לבחור לוועד הקהילה ולוועד ביכ"נ מי שנישא בנישואי תערובת בנשואים אזרחיים.

136

קל״זהנה, ברור שלפום דינא אסור לבחור בעושי רשעה כזו לכל תפקיד צבורי שהוא, כפי המבואר בשו"ע חו"מ סוף סימן ל"ז: "טובי הקהל הממונים לעסוק בצרכי רבים או יחידים הרי הם כדיינים ואסורים להושיב ביניהם מי שפסול לדון משום רשעה", ואין רשעה גדולה מזו של הנושא גויה, והריהו באיסור כרת ככתוב במלאכי ב', י"א־י"ב, שם נאמר שהיו נושאים נשים נכריות ועל־אלה אומר הכתוב שהוא בכרת. עיי' שו"ע אה"ע סימן ט"ז וחו"מ סי' תכ"ה ובאחרונים שם³⁷אה"ע שם סע' ב', חו"מ שם בהגה סע' ב. וראה הרמב"ם פי"ב איסורי ביאה ה"א-ו, ובאוצה"פ כרך ב (קכח ע"ב) ס"ק יג-יד.. ועיי' שו"ת מהר"ם שיק אה"ע סי' ל"ז³⁸ושם סי' קנה. ובשו"ת נודע ביהודה מה"ת אבה"ע סי' קנ. ועוד.

137

קל״חאלא שבכל זאת ראוי להימנע ממחלוקת, ורצוי שכב' ידבר על לב הבוחרים בצנעה, בדברי נחת ובפיוסין שלא יבחרו בחטאים אלה³⁹ראה דכוותיה בשו"ת יבי"א ח"ו אבה"ע סי' ג אות ג, בשאלת סגן יו"ר הקהילה במינכן. וראה בעניין זה בשו"ת יין הטוב ח"ב, אה"ע וחו"מ סי' ו., וה' יברך את עמו בשלום.

138

קל״טבכבוד רב,

139

ק״מיצחק נסים

140

קמ״אמינוי מי שחנותו פתוחה בשבת ויו"ט לגבאי בבית הכנסת

141

קמ״בתשובה (חסרה שאלה)

142

קמ״גב"ה, ר"ח אלול התשי"ז

143

קמ״דלכבוד
מר י.ש. מאיר – רנגון

144

קמ״הא.נ.,

145

קמ״והרינו מאשרים קבלת מכתבך מיום י"א בסיון ש"ז, ואלה התשובות לשאלותיך:

146

קמ״זאם היהודי הולך לחנות הפתוחה בשבתות ובימים טובים וכו' – אינו יכול להתמנות למשרה של גבאי בבית־הכנסת.

147

קמ״חא. אם אינו הולך לחנות בימים הנ"ל, אלא שהגוי לבדו מתעסק בחנות והתנו ביניהם בשעת השותפות שהרווחים משבתות וימים טובים יהיו לגוי ואילו היהודי יקבל כנגד זה רווחים מימים אחרים – יכול אותו יהודי להתמנות גבאי לבית־כנסת⁴⁰ראה הרמב"ם פ"ו מהלכות שבת הי"ז, טור ושו"ע או"ח ריש סימן רמה ומנוחת אהבה ח"א פי"ז סע' ו, עמ' שצד..

148

קמ״טב. דבר זה אינו הגון, אעפ"י שהגוי עושה על דעת עצמו. היהודי צריך למנוע זאת ואם אינו מונע אינו ראוי לשמש גבאי בבית־כנסת. עיין חיים ביד סי' כז.

149

ק״נבכבוד רב,

150

קנ״אהמזכירות

151

קנ״בקריאת המזמורים שלפני "ברוך שאמר" בציבור
ע"י מי שרגיל ללכת בגילוי הראש

152

קנ״גשאלה

153

קנ״דב"ה, ירושלים, ב' בחשון תשכ"ז

154

קנ״הלכבוד
כבוד מעלת מורנו ורבנו הרב הראשי לישראל, ראשון לציון
הרב יצחק נסים שליט"א

155

קנ״ואני ..., שליח צבור בבית־הכנסת ... בקטמון ..., מביא לידיעת כב' הרב, מקרה שארע ביום הכפורים האחרון, ומבקש מכבודו לפסוק הלכה בענין הנדון.

156

קנ״זבאותו יום, עלה בני אברהם, בן כ"ד שנים לאמר פסוקי דזמרה עד "ברוך שאמר". לאחר שקרא מספר מזמורים קם חלק מהקהל בטוענו כי אסור לבני לקרוא מזמורים אלה היות והוא הולך בגלוי ראש במשך ימות השנה. חלק מן הקהל אשר לא רצה להלבין פני ברבים נשאר בבית־הכנסת להמשך התפילה ואילו החלק האחר עזב את בית־הכנסת, ולקח בכוח עמו אנשים כדי שאנו נשאר בלי מנין.

157

קנ״חעל־כן אהיה אסיר תודה לכב' הרב אם יורה לי הלכה באם ההולך בגלוי ראש מחוץ לבית־הכנסת אסור באמירת מזמורים בצבור.

158

קנ״טבכבוד רב, ...

159

ק״סתשובה

160

קס״אב"ה. ירושלים, כ"ד בחשון התשכ"ז

161

קס״בלכבוד
מר ... יצ"ו
חזן דק"ק ...
ירושלים.

162

קס״גא.נ.,

163

קס״דבתשובה למכתבך מיום ב' בחודש זה הריני להודיעך שלדעת פוסקים אסור מן הדין לילך ארבע אמות בגלוי ראש, כאשר האריך בזה בספר "פתח הדביר" סי' ב' ע"ש. ומי שאינו נזהר והולך תמיד בגלוי ראש אין ממנים אותו לשליח צבור, ואפי' באקראי לא ראוי להתפלל שליח צבור אלא א"כ עשה תשובה⁴¹ראה בבלי קידושין (לא ע"א), זוה"ק פרשת בלק (קפז ע"א), פרשת פנחס (רמה ע"ב), הרמב"ם פ"ה מהלכות דעות ה"ו, המנהיג הלכות תפלה סימן מט, הב"י או"ח סי' צא, ובשו"ע סימן ב סע' ו, מרן החיד"א בברכ"י שם ס"ק ב, שו"ת משפט צדק ח"ב סי' עה, כנה"ג או"ח סי' נג הגה"ט, בן איש חי ש"א פרשת וישלח אות טז, ספר הלכה לראש"ל הגר"מ אליהו ח"א פ"ד סע' ה-ו עמ' כח, שו"ת ציץ אליעזר ח"ד סי' ח, וח"ה סי' ו אות א, שו"ת אוצרות יוסף ח"א סי' ד, ותשובת הרב לעיל שער יז סימן ב..

164

קס״הלפי דבריך, בנך שזה דרכו לילך בגלוי ראש לא התכוון ביום הכיפורים להתפלל כשליח צבור כל התפלה ועלה לקרוא דוקא המזמורים שלפני "ברוך שאמר", שכל אחד קורא אותם לעצמו, לא היו צריכים לערער עליו בצורה הפגנתית ולצאת מבית הכנסת, אלא צריכים היו לדבר אתו אחר התפלה ולהוכיחו בדברי נועם, ויתכן שהיה שומע להם והיה נשאר בידם שכר מצות תוכחה.

165

קס״ובכבוד רב, יצחק נסים

166

קס״זכיבוד נערים בקריאת פסוקי דזמרא בציבור בשבת ויו"ט

167

קס״חשאלה

168

קס״טב"ה תל אביב י"ז בטבת תשכ"ב

169

ק״עלכבוד מורנו ורבנו הרב ראשון לציון הרב הראשי לישראל
רבי יצחק נסים שליט"א, ירושלים

170

קע״ארב ראשי מאד נכבד!

171

קע״באנו החות"מ, גבאי בית הכנסת "היכל מהרי"ך", ע"ש מורנו הרב ר' יוסף כוג'הינוף זצ"ל ברחוב זבולון 21 תל־אביב, פונים אל מעלת כת"ר בענין הלכתי דלקמן:

172

קע״גזה עידן עידנים שאנו מתלבטים כיצד להנעים את התפלות כדי למשוך את הנוער שלנו לבית הכנסת. מדי פעם משתדלים להעביר לפני התיבה חזנים אשר יעוררו תשומת לב. באחרונה הונהג אצלנו וגם בכמה בתי כנסת אחרים, במקום בעל תפלה אחד, עולים לתיבה שנים או אפילו שלשה. כמובן, שעיקר התפלה, כגון, "נשמת" "קדיש" "יוצר" וכו' מתפלל רק חזן אחד ואילו האחרים עוזרים לו מדי פעם. וזאת כאמור, כדי לגוון את התפלה. אחדים מזקני העדה אינם רואים בעין יפה שיטת תפלה זו.

173

קע״דמן המיותר להזכיר, כי גם אצל יתר עדות המזרח נוהגים להתפלל במקהלה, כגון, "נשמת" "שועת עניים" וכו'. בעיקר בימים הנוראים. ומעולם לא שמענו כל התנגדות מצד הרבנים.

174

קע״ההחלטנו, איפוא, לפנות לכת"ר ולבקש את חוות דעתו, דעת תורה, כיד ה' הטובה עליו.

175

קע״ולתשובתו אנו מצפים.

176

קע״זבכל הכבוד הראוי ובברכת התורה,

177

קע״חבן ציון כוביוף, בכור מבשוב, עמנואל שלום,
בשם גבאי בית הכנסת "היכל מהרי"ך"

178

קע״טתשובה

179

ק״פב"ה. י"א שבט תשכ"ב

180

קפ״אלכבוד ה"ה גבאי בה"כ היכל מהרי"ך,
רחוב זבולון 21, תל־אביב

181

קפ״בא.נ.,

182

קפ״גבדבר שאלתכם שהנהגתם בבה"כ שלכם שבשבת ויו"ט יקראו הנערים הזמירות בשפה ברורה ובנעימה וכדי למשוך את הנוער לבה"כ ולתפלה, ואין מנהג זה מוצא חן בעיני הזקנים, ורצונכם לדעת אם יש מניעה לזה מן הדין.

183

קפ״דהנה אם המזמורים מתחלקים בין הנערים שכל אחר קורא מזמור אחד או שנים, ולא כולם קוראים ביחד הרי זה טוב ויפה. ועיין בספר בן איש חי שנה א' פרשת ויגש אות ג' שכתב וז"ל: בשבת ויו"ט מנהג כמה מקומות שיעמדו ילדים על התיבה והם יאמרו הזמירות מתחלת הודו עד סוף השירה⁴²והוסיף הרב בן איש חי שם, וכן המנהג בעירנו בגדאד. וכן שמעתי שנוהגים עולי בבל גם בארץ, שכל ילד הראוי אומר מזמור אחד או שנים לבדו בקול רם, אבל לא כמה ילדים יחדיו. אכן מנהג תימן שכל הציבור יחדיו אומרים כל הזמירות בקול רם כאיש אחד ובנעימה., מכל מקום צריכים להזהר שהשם מלך וברוך שאמר יאמר השליח צבור וכו', ע"ש. והיינו אם הילדים אינם בני מצוה אבל אם הם בני מצוה יכולים לומר גם השם מלך וברוך שאמר, אם נהגתם כן אין כל חשש בזה מן הדין.

184

קפ״הבכבוד רב,
יצחק נסים

185