לַכְּלָל וְלַפְּרָט, חלק ג, שער יט; בית הכנסת וארון הקודשLaKelal VeLaPerat, Volume III, 19 Synagogue

א׳תפילה במקום שיש מול המתפללים צורות נוי ובהן צורת אדם בולטת

ב׳שאלה

ג׳ב"ה יום י"ג טבת התשכ"ז 26.12.66

ד׳לכבוד אדמו"ר ועט"ר כמוה"ר הרב יצחק נסים שליט"א
רב ראשי וראשון לציון בעיה"ק ירושלים תובב"א

ה׳הנידון: תמונות בבהכ"נ

ו׳ר.מ.נ.,

ז׳בבית ספרנו מתפללים המורים והתלמידים במטבח, ובתקופה החדשה הכניסו בקירות כל מיני צורות לנוי ותלו אותם בקיר. וכשראיתי שיש בהם צורת אדם בולטת, אמרתי למורים שיהפכו המסגרת בזמן התפילה, וכן עשו, וכשבא המנהל לא רצה והתרגז. והראיתי לו מרן באו"ח סי' צ סכ"ז שכ': הבגדים המצויירים, אע"פ שאינם בולטות, אסור בבהכ"נ, ואם יקרה לו להתפלל כנגד בגד או כותל מצויר יעלים עיניו. וכ' באה"ט סעיף ל': ואסור להתפלל נגד המראה, אפי' עיניו סגורות, יעו"ש. ונראה דהטעם דהרואה אומר משתחוה לצורתו.

ח׳גם הראיתי לו ביו"ד סי' קמ"א סעיף ד', שכ': צורת אדם אפי' לנוי אסור בבולטת. והראיתי מ"ש בפתחי תשובה סע"ק מ"ח: ואפי' שמרן בתשובותיו באבקת רוכל סימן סו נראה דנוטה דעתו להתיר, פסקיו בש"ע עיקר, ומה גם די"ל שם מדובר בשוקעת, כדמוכח לעיל מזה בסי' סג שאסר בצורת אריה שהוא כמו צורת אדם שהם מד' שבמרכבה יעו"ש.

ט׳והמנהל ענה שלא נרשה להפוך אותם עד שנקבל הוראה מהרב נסים, ובכן כתבתי לכת"ר והטוב בעיניו יעשה.

י׳בכבוד רב,

י״אפרץ מימון

י״בתשובה

י״גב"ה, ירושלים.
י"ט בטבת התשכ"ז

י״דלכבוד
הרב פרץ מימון יצ"ו
מושב גילת – ד.נ. הנגב

ט״ורב נכבד,

ט״זהריני לאשר קבלת שני המכתבים מיום י"ג בטבת התשכ"ז, והורני כב' הראשון לציון שליט"א להשיבו שטוב אם אפשר למנוע צורות נוי בקיר שאליו מופנים המתפללים. בדיעבד אפשר להתפלל בכיוון לאותו קיר כאשר צורות הנוי נקבעו למעלה מקומתו של העומד בתפילה⁴³ראה אור זרוע (עבודה זרה סימן רג), תוספות מסכת יומא נד ע"א ד"ה כרובים, תשובת הרמב"ם (מהדו' בלאו סימן רטו), הובאה בב"י או"ח סימן צ, מג"א שם ס"ק לז, משנ"ב ס"ק עא, כף החיים (סופר) אות קלז., אולם צורת אדם בולטת בכל אופן אסור⁴⁴ראה שו"ת הרדב"ז ח"ד סימן קז, שו"ת המבי"ט ח"א סי' ל, שו"ת מהרימ"ט ח"ב סי' לה, שו"ת ציץ אליעזר ח"ג סימן כד, הלכה ברורה ח"ה עמ' רסח, וראה תשובת הרב לקמן סימן ב..

י״זאשר למכתבו השני, הודיעני מזכיר הרבנות הראשית כי שלח תשובה לכבודו.

י״חבכבוד רב,
מנהל הלשכה

י״טצורת אריות על הפרוכת או על ארון הקודש

כ׳שאלה

כ״אב"ה, בית־שאן ז' מנחם־אב תשכ"ח

כ״בלכבוד
ראשון לציון הרבנות הראשית לא"י
הרב הגאון
הרב נסים יצחק שליט"א
ירושלים

כ״גר.ג.מ.נ.,

כ״דהנדון: שאלה

כ״ההנני פונה לכבודו. ברור לכבודו, חלק בבתי כנסת בארץ ישראל למעלה מארון קודש או על הפרוכת של ארון קודש (היכל הקודש) יש תמונה שני אריות באמצע עשרת הדברות, שלא היה נהוג אצלינו מחוץ לארץ בעירק, ומזמינים הפרוכת ממשרד הדתות. ברור לכבודו, בזמן השתחוייה התמונות של שני אריות עומדים לפנינו. האם מותר לנו להשתחוות והם למעלה מארון קודש על הפרוכת, ומה עלינו לעשות, לכסות אותם או להשאיר אותם?

כ״ומבקש מכבודו להודיע לנו מיד ותודה מראש.

כ״זבברכת תזכו למצות, ותחיה חיים טובים ארוכים ומתוקנים
יצחק עבד
שכ' אלי כהן 428
בית שאן
בית כנסת ברית יצחק

כ״חתשובה

כ״טב"ה. ירושלים, ה' בתשרי התשכ"ט

ל׳לכבוד בית הכנסת "ברית יצחק", בית שאן.

ל״אשלום רב,

ל״בבענין מכתבכם מיום ז' במנחם אב תשכ"ח, עיינו נא ביו"ד קמ"א וב"דרכי תשובה" ס"ק מ"ח. לדברי רוב הפוסקים צורת אריות וכדומה על הפרוכת, אם בולטות, אסורות⁴⁵ראה אור זרוע מסכת ע"ז סימן רג, ב"י יו"ד סי' קמא, ובתשובת אבקת רוכל סימן סג, וסי' סו, תשובת הרמב"ם המובאת בב"י או"ח סי' צ (מהדו' פריימן סי' כ), שו"ת המבי"ט ח"א סימן ל, שו"ת הרדב"ז ח"ד סי' קז, שיורי ברכה להחיד"א יו"ד סי' קמא אות ג, שד"ח מע' בית הכנסת אות יא, כרך ו עמ' 293, שו"ת ישכיל עבדי ח"ב יו"ד סימן ט, שו"ת יחו"ד ח"ג סימן סב, וראה תשובת הרב לעיל סימן א..

ל״גבכבוד רב
ובברכת גמח"ט,

ל״דהמזכירות

ל״הגובה המחיצה בין עזרת הנשים לבית הכנסת

ל״ושאלה

ל״זכ"ז תמוז תשכ"ז

ל״חלכבוד
מורנו ורבינו
הגאון י. נסים שליט"א
הראשון לציון

ל״טהרב הראשי לישראל
ירושלים.

מ׳ילמדנו רבנו. בבית־הכנסת רבי מאיר בעל הנס עמידר בת ים עזרת נשים מעל ביהכנ"ס בצורת ח. עשו קיר בגובה 95 ס"מ. הנשים מתפללות בית־הכנסת טוענות שקשה להן לראות את החזן בשעת התפילה ולכן הן מדברות. הכוונה לנשים הנמצאות בצדי המעקה ובתור השני.

מ״אהגבאים רוצים להרוס את הקיר ולהנמיך אותו עד גובה 70 ס"מ ולעשות עליו מעקה מברזל, רוחב הקיר הוא 25 ס"מ.

מ״באנא יורנו רבנו האם מותר להם לעשות זאת. מה גובה הקיר שצריך להיות לעזרת הנשים.

מ״גאודה למורנו ורבנו באם ישיב לנו בהקדם, היות והם עומדים להרוס בכל רגע ולעשות השינוי.

מ״דבכל הכבוד

מ״המשה חי מזרחי

מ״ותשובה

מ״זב"ה. ירושלים,
כ"ח במנחם אב התשכ"ז

מ״חלכבוד
הרב משה חי מזרחי
בת־ים.

מ״טר.נ.,

נ׳הורני כב' הרב הראשי לאשר קבלת מכתבו מיום כ"ז בתמוז ש.ז. ולהשיבו כי גובה המעקה הבלתי שקוף צריך להיות עד מחצית גובה של אשה⁴⁶ראה שו"ת אגרות משה או"ח סימנים לט-מד, ושו"ת ציץ אליעזר ח"ז סימן ח, וח"כ סי' ז, ובמקורות שציין בספר "הלכה ברורה" ח"ז עמ' שז סי' קנ שער הציון אות יז..

נ״אבכבוד רב,

נ״בהמזכירות

נ״גתפילת נשים וגברים יחד בקיבוץ חילוני

נ״דתשובה (חסרה שאלה)

נ״הב"ה, סיון התשי"ח

נ״ולכבוד הרה"ג ר' גדליה פלדר שליט"א,
טורונטו, קנדה.

נ״זר.מ.נ.,

נ״חאגרתו מיום ר"ח סיון ש"ז קבלתי לנכון.

נ״טבקשר למה שפורסם שהתרתי תפילה בציבור אנשים ונשים יחדיו, ברור שאין הדברים נכונים⁴⁷ראה משנה סוכה נא ע"א, ושם בגמרא ע"ב אמרו: קרא אשכחו ודרוש (זכריה יב, יב) וספדה הארץ משפחות משפחות וכו'. אמרו והלא דברים ק"ו, ומה לעתיד לבא שעוסקין בהספד ואין יצר הרע שולט בהם, אמרה תורה אנשים לבד ונשים לבד, עכשיו שעסוקין בשמחה ויצה"ר שולט בהם על אחת כמה וכמה. וראה עוד שו"ת אגרות משה חאו"ח סימנים לט-מד, ושו"ת ציץ אליעזר ח"ז סי' ח, ותשובת הרב שער יח סימן ד (אות ד).. בביקורי בקיבוצים החילוניים השונים ברחבי הארץ, הטפתי להם לערוך תפלות מסוימות מדי פעם בפעם בחדרי התרבות, אף שלא יוכלו להפריד הנשים מביניהם, כדי לקרבם.

ס׳איני יודע מה שורש הדברים שפורסמו בעיתונות בקנדה, אבל זה מעיד עד כמה אין נמסרים הדברים כהלכה.

ס״אבכבוד רב,

ס״ביצחק נסים

ס״גתפילה בבית כנסת במחנה צבאי, שיש על גביו כנסיה

ס״דשאלה

ס״הבע"ה

ס״ולמעלת הרב הגדול, משיירי כנסת הגדולה, נר המערבי, מאור הגולה, נזר החכמים מאד נעלה, הגאון המפורסם לשם טוב ולתהילה, ראשון לציון כמהר"ר יצחק נסים נר"ו יאיר, וכמו השחר עלה, רב ראשי לישראל בירושלים המהוללה, תובב"א.

ס״זאותותי אלה להודיע ברום קדשו כי הנני שולח לו אגרת שקלי וטרי אליבא דהילכתא באיזה דבר תורה לשאול ממנו, (כל) [כי] ללמוד אני צריך, לחלות פניו, יראה אדוני וישפוט ככל חוקותיו וככל משפטיו, יבוא דברו בזה וכבדנוהו.

ס״חאני הוא המדבר מצעירי עבדיו מתושבי קונסטנטין (צפון אפריקה), זה לי ימים מתגורר בארץ הלזו בגרמניא בתור רב צבאי במחנה צרפת יר"ה.

ס״טוזה דבר השאלה:

ע׳היום יִוָדַע כי המלכות בונים בתי כנסיות לרבנות הצבאית לחיילים, משותפות בבניין אחד לישראלים ולנצרים. והנה כעת בונים בית כנסת אחת ובצידה כנסיה פרוטסטנטית ולמעלה בקומה העליונה כנסיה קתולית, כציור המובא תוך כתבא דנא...

ע״אנמצא בית הכנסת שלנו, עליה שעל גביו היא כנסיה קתולית, נסתפקתי אם מותר להתפלל בה או אסור? כי הנה פסק מור"ם סי' ק"ן סעיף ב': ובשעת הדחק או שיש מצות מלכות שאינם רשאים לבנות בהכ"נ כדינו, מותר להתפלל בבית אע"פ שדרין בעליה שעל גביו ובלבד שינהגו בעליה שעל גביו בנקיות כמו שיתבאר סוף סימן קנ"א.

ע״בובסימן קנ"א סעיף י"ב פסק מר"ן: יש להזהר מלהשתמש בעליות שעל גבי בית הכנסת תשמיש קבוע של גנאי כגון לשכב שם. ושאר תשמישים יש להסתפק אם מותר להשתמש שם. הג"ה: וכל זה דווקא בבית הכנסת קבוע שנבנה תחילה לכך, אבל בית שיחדו לאחר שנבנה לבית הכנסת מותר לשכב עליו.

ע״גוכתב הרב בעל ט"ז מגן דוד (שם, ס"ק ד'): אבל בית שיחדו: נראה דכל שכן אם בשעה שבנה בית הכנסת בנה בית דירה למעלה ממנה דשרי, דהא לא הוקדש כלל למעלה. אבל תשמיש של בזיון מאד נראה דבכל גווני אסור, כגון עכו"ם או טנוף, דהא בסימן נ"ה אמרינן דאלו מפסיקים לעניין צרוף לענות אמן, אפע"ג דאין מחיצה של ברזל מפסקת בין ישראל לאביהם שבשמים, כל שכן כאן דדבר המאוס יפסיק את התפילה של בית הכנסת לעלות למעלה לשמים. על כן אין לעשות כלל בית הכנסת אם יש למעלה דבר מאוס וכו', עיין שם.

ע״דוכתב הלאה מחצית השקל (שם, ס"ק יח) על מה שכתב הט"ז במה שאירע לו בבית הכנסת וכן הביא בס' אליה רבה בשם כנסת הגדולה. עוד כתב הט"ז, דאם בחדר שעל גבי בית הכנסת יש טינוף או עבודה זרה הוי הפסק מלעלות התפילה למרום, ע"ש.

ע״ההמורם מכל האמור, לפי דעת הרב ט"ז בכל גוני אסור אם בחדר שעל גבי בית הכנסת יש טינוף או עכו"ם. אם כן בנדון דידן, בבית הכנסת הזה עליה שעל גבו כנסיה קתולית, נפקא מינה אסור, לפי שהנוצרים מתפללים בעליה וְהַכְּבוּדָּה לפניהם!

ע״ואו נוכל לאמר: צריך לנו לדעת אם הנצרים נקראים "עכו"ם" זאת אומרת עובדי עבודה זרה אם לא?

ע״זוהנה פסק מור"ם או"ח סי' קנ"ו הלכות משא ומתן: הג"ה: ויש מקילים לעשות שותפות עם העכו"ם בזמן הזה, משום שאין העכו"ם נשבעים בעבודה זרה, ואפע"ג דמזכירים עבודה זרה כוונתם לעושה שמים וארץ וכו' ע"ש.

ע״חופסק מור"ם סי' רט"ו הל' ברכת הפירות סעיף ב': ועונין אמן אחר העכו"ם אם שמע הברכה מפיהו. וכתב בעל הט"ז: ועונין אמן אחר העכו"ם, לפי שאין דרך העכו"ם לכוון לעבודה זרה כשמזכיר את השם. פירוש, לאפוקי כותי שאם מזכיר את השם כוונתו להר גריזים ע"ש.

ע״טוכתב הרב אשל אברהם סי' נ"ה סעיף ב': בעובדי עבודה זרה שבחוץ לארץ בזמנים אלו, דקיימא לן שאינם עובדי עבודה זרה ממש, כבהלכות ע"ז, ע"ש.

פ׳אם כן לפי דעת הט"ז שאין דרך העכו"ם לכוון לע"ז שמזכירים את השם, נוכל לאמר כשמתפללים ומזכירים את השם אינן מכוונים לע"ז, ולדעת הרב אשל אברהם שאינן עובדי עבודה זרה ממש כבהל' ע"ז – יוצא לנו מזה דמותר להתפלל בבהכ"נ הזה! ועוד כי מקום הכבודה רחוק מאד מן ארון הקודש. ועל גבי שטח בית הכנסת יש דווקא כסאות לנצרים המתפללים. זאת אומרת יש כי אם דריסת הרגל. ולענין דריסת הרגל כתב הרב אשל אברהם סי' קנ"א סעיף י"ב: ודריסת הרגל על העליא פשיטא שאין זה גנאי וכו' ע"ש.

פ״אועוד, שהנצרים מכבדים את הבית ועושים הכל בנקיות, ולא מיקרי תשמיש של גנאי. ועוד, כי היא שעת הדחק. בעוד חדשיים יגמרו הבניין, ואני לא ידעתי בלתי היום, ואם נבוא לאסור העניין נפיק מינה חורבא. אנו נותנים פתחון פה למקטרגים בשנאת הדת. והכל לפי המקום ולפי הזמן, ורחמנא ליבא בעי. ואם באמת הדבר אסור, הדין יקוב את ההר.

פ״בזה מה שעלה במצודתי לפי דעתי החלושה, כי כעת אין לי ספרים ואני בתוך הגולה טלטולה דגברא. אחת שאלתי מכת"ר, אפו עלי בל יחרה, על אם שגיתי, או כראוי לא הגיתי. יען כי אני בטרדות הזמן עמוס, וחוסר הספרים עלי יעמוס, ואגב שיטפא פולטתו הקולמוס, ולכף זכות ידינני כנימוס.

פ״גאמרתי אשיבה ידי עוד לחלות פני מעכ"ת, יחנני להשיבני דבר על שאילתי זאת, אם מותר ואם אסור להתפלל בבית הכנסת? כי ידעתי רוח אלקים בקרבו לעשות משפט וצדקה. ואני איחל לשמוע דברו ושלום הודו. ובנשיקת ידיו הטהורות אצא בקידה וכריעה ואומר שלום.

פ״דהלא כה דברי איש צעיר ואני בתוך הגולה כאן נמצאתי בערי גרמנייא במחנה צרפת יר"ה, ח' לח' אלול ש' תשט"ו בסדר למען ייטב לך והארכת ימים.

פ״הע"ה ר' אהרון גוזלן

פ״ותשובת הרב שלום מזרחי

פ״זב"ה אלול תשט"ו

פ״חלכבוד הרב אהרן גוזלן שליט"א

פ״טשלום וברכה,

צ׳בנוגע לשאלתו ממעלת מרן הגאון הראש"ל הרב הראשי לישראל כמוהר"ר רבי יצחק נסים שלט"א, הנני בזה מתכבד לענות על שאלתו ולחוות דעתי בנידון זה למלאת רצון מרן הראש"ל שליט"א.

צ״אהנה בעיקר דברי הט"ז ז"ל דמדמה לה לההיא (דסי' נ"ה ס"כ), יש לפקפק הרבה. דהתם טעם הי"א מבואר במשנה ברורה (ס"ק ס"ד) כיון שהטינוף מפסיק בין העשרה ובין זה שרוצה להצטרף עמהם גורם לשכינה שאינה שורה במקומו, ע"ש, ומשום כך אינו יכול להצטרף עמהם ואפילו אמן לא יוכל לענות, כמ"ש במשנ"ב. אבל הכא בנידון דידן, דבמקום שמתפללין העשרה אין שום טינוף שם וכל בי עשרה שכינה שרייא. א"כ מנא לן לאסור ולומר שהטינוף מעכב התפלה לעלות למעלה, מאחר שבמקום התפלה עצמה השכינה שורה שם. ונראה שלזה נתכוין המשנה ברורה בסי' קנ"א (בשער הציון ס"ק כ"ב) והעיד שמנהג העולם ששוכרין בתי כנסיות לזמן בבתים תחתיים ולמעלה מהן בית דירה שמצוי שם תינוקות ודבר מאוס, ואע"ג שלפי הט"ז צריך לאסור בזה, מכל מקום נהגו העולם להקל בזה ע"ש. ועוד דדין זה (דס' נ"ה ס"כ) אינו מוסכם אליבא דכולי עלמא וכמ"ש המ"ב (שם ס"ק ס"ב) ע"ש. ועוד דדעת הרבה אחרונים ז"ל שאם המברך והעונים ברשות אחד דמצטרפין, אין העכו"ם מפסיק (ע' כה"ח בסי' נ"ה אות צ"ד), וא"כ הוא הדין בנידון זה י"ל כן, כיון דכולם הם ברשות ומקום אחד נמצאים השכינה והציבור, אין הטינוף והע"ז מפסיקין והתפלה עולה למעלה. והנה לפי דעת האחרונים הנ"ל דכשהם במקום אחד אין העכו"ם מפסיק, אין ראיה לומר (מסי' ע"ט ס"א בהג"ה) דפליגי על הי"א (דסי' נ"ה ס"כ), דהא התם מיירי שכולם במקום אחד יושבים עם הש"צ. ודוק.

צ״במסקנא דדינא: אפילו שלכתחילה אין בנו כח להקל נגד הט"ז ז"ל, וגם שמכוער הדבר שכנסיה של ע"ז על גבי ביהכנ"ס תהיה, מכל מקום בשעת הדחק היכא שאי אפשר בעניין אחר נלע"ד בפשיטות שאפשר להקל בזה. ולכן בנדונו שהוא שעת הדחק ואי אפשר לסדר העניין בתכנית אחרת, יוכל להקל.

צ״גהצעיר שלום מזרחי.

צ״דתשובת הרב נסים

צ״הכ' באלול התשט"ו

צ״ולכבוד הרב הנכבד ר' אהרון גוזלן יצ"ו,
גרמניה.

צ״זשלום וישע רב,

צ״חמעומס העבודה הרובץ עלי נאלץ אני לקצר בדברי תשובתי אל כב', אבל בלאו הכי אין העניין סובל אריכות.

צ״טבדברי הט"ז קנ"א, שציין כב', יש שפקפקו, וכתבו שדבריו אינם מוכרחים. גם את הראיה מדברי הי"א שבסימן נ"ה סע' כ', דחו, וכתבו לחלק בין אם הטינוף או הע"ז מפסיקים בין הציבור ובין מי שרוצה להצטרף עמהם, לבין אם הטינוף או העבודה זרה הם על גג בית־הכנסת. ואפילו התם בסי' נ"ה נראה דס"ל למרן השו"ע שמעצם הדין הטינוף והע"ז אינם מהווים הפסק, מדסתם תחילה. וכן י"ל מדברי הרמ"א בסי' ע"ט סע' א', דס"ל נמי שאינם מהווים הפסק. אלא דהתם רבו המחמירים, ויש שחששו גם לחומרת הט"ז, הנ"ל.

ק׳אעפ"כ, בנידון שאלת כב', נ"ל שיש לסמוך על המקילים, מן הטעמים שכתב כב', שאי אפשר בלאו הכי, ואם נבוא לאסור נפיק מינה חורבא וכו'. ומה גם שה"טינופת" אינה מכוונת ממש על גג ביהכ"נ, אלא רחוקה ומכוונת לצד אחר, ואין כאן אלא כיעור⁴⁸ראה שו"ת אבני נזר או"ח סי' לב, ובספר הלכה ברורה או"ח סי' נה בבירור הלכה אות לה בשם שו"ת דברי יששכר ועוד, ובמשנה ברורה שם ס"ק סב בהבנת לשון השו"ע שכתב וי"א, ובהלכה ברורה סי' קנא בבירור הלכה אות כה עמ' שסו ד"ה והנה הט"ז, בשם שו"ת דברי מלכיאל ח"ה סי' י. עי"ש..

100

ק״אועתה הנני לברכו בברכת כתיבה וחתימה טובה, ושנת גאולה וישועה, לו ולכל ישראל, אמן.

101

ק״בבכבוד רב,

102

ק״גיצחק נסים
ראשון לציון
הרב הראשי לישראל

103

ק״דתשובת הרב אברהם משה פינגרהוט⁴⁹נדפסה גם בשו"ת רא"מ פינגרהוט, ירושלים תשכ"ד, או"ח סימן ב, עמ' יח-כג.

104

ק״היא שבט תשט"ז

105

ק״והיות ונודע לנו כי המלכות בונה בתי כנסיות לצבא בבנין משותף לכל הדתות, ועכשיו בונים בית אחד אשר באגף אחד יהיה בית כנסת ובאגף השני תהיה כנסיה פרוטסטנטית, ולמעלה בקומה העליונה תהיה כנסיה נוצרית (קתולית) ונשאלתי אם מותר הדבר, דהיינו שישראלים יתפללו בבית הכנסת אשר יהיה למטה – או לא?

106

ק״זתשובה: הנה כת"ר מביא דברי הטורי זהב על הגה שבאו"ח ס' קנ"א (ס"ק ד) וז"ל אבל בית שיחדו וכו' נראה דכ"ש אם בשעה שבנה ביה"כ בנה בית דירה למעלה ממנה דשרי, דהא לא הוקדש כלל למעלה, אבל תשמיש של בזיון מאד נראה דבכל גוונא אסור, כגון עכו"ם או טינוף, דהא בסי' נ"ה אמרינן דאלו מפסיקין לענין צרוף לענות אמן אע"ג דאין מחיצה של ברזל מפסקת בין ישראל לאביהם שבשמים, כש"כ כאן דדבר המאוס.

107

ק״חוכן ראיתי בכף החיים שמביא (אות עד) שם בשם גדולים וז"ל: ומכאן תוכחת מגולה למקומות שיש סולמות שלא יעשו בגגין ההם שום טינוף ח"ו דהרי הם מעכבין את התפילה והתורה לעלות לשמים ונעשו מחטיאי הרבים יע"ש.

108

ק״טאמנם לפיענ"ד נראה לכאורה דהמגן אברהם חולק על דברי הט"ז הנ"ל, דהנה המ"א בסימן קנ"ד סי"ק י"ז הביא בשם תשובת רבינו אליהו מזרחי (ח"א סי' פא) וז"ל דאפילו נעבד בבית ע"ז בקבע מותר להתפלל בתוכו, וכתב המ"א ואפשר דס"ל דמחובר שאני, ואע"ג דבית דינו כתלוש, מ"מ דמי למחובר. והמחצית השקל מפרש דברי מגן אברהם (בין) [כיון] דמדינא מותר ואינו אסור אלא משום מיאוס, הקילו כיוון דדמי למחובר, וכן כתב החכמת אדם כלל פ"ד סט"ו. הרי דלפי מ"א אפילו בבית של ע"ז מותר להתפלל ולא נקטינן בה משום מיאוס לאסור. וכ"ש חוץ לבית הכנסת דהיינו על הגג.

109

ק״יהן אמת על דברי המ"א רבים תמהו, דהנה לכאורה הם נגד התוספות (מגילה ו) דדרשינן שם בגמרא והיה כאלוף ביהודה ועקרון כיבוסי (זכריה ט,ז) אלו תרטיאות וקרקסיות שבאדום שעתידין שרי יהודה ללמד בהן תורה ברבים. וכתבו שם התוספות ד"ה טרטריות וכו' י"מ בתי ע"ז ומכנה אותם טרטיות לשון חרפה וקרקסיות רוצה לומר בית הכסא בלשון ערב, וקשה לומר שאותן מקומות מטונפות יכול ללמוד שם תורה, אלא ודאי לשממה יהיה במהרה בימינו, ורוצה לומר בתים שמתאספים שם לועד של ע"ז ע"כ. וכן הקשה החתם סופר בתשובה סימן מ"ב חלק או"ח על דברי מ"א ומראה מקום על התוספות הנ"ל ולכן כתב דטוב להחמיר בכיוצא בזה.

110

קי״אוהרב גדולי טהרה סימן ל"ד שעמד ג"כ על סתירה זו שבין מ"א והתוספות, תירץ דהתוס' איירי בבית שבנאו לכך אבל המ"א איירי שהיה מתחילה בית של הדיוט ואח"כ הקצוהו לע"ז. זאת אומרת שהתוס' מיירי [ב]בית שנבנה לעבוד בו ע"ז ושמשו בו ע"ז ועכשיו רוצים לשנותו מע"ז ולעשות שם מקום תפילה ומקום תורה דהיינו שאנו רוצים לבוא לגבולם ולזה לדעת התוס' אסור. אבל המ"א מיירי בבית שלא נשתמש בו מעולם לע"ז, אדרבא התפללו בו וכבר נתקדש בקדושת התפילה ועל ידי איזה סיבה נעבד בו ע"ז, אז אפילו עובדים בו עוד בקבע זאת אומרת שהם באים בגבולנו (כמו שציין המ"א בעצמו) אז לא אמרינן שהבית כנסת נתחלל ע"י כך ואין מתפללין בתוכו, רק אדרבא מצוה להתפלל בו שנית (מסכת ע"ז מד.). וכן משמע מדברי המרא"ם שכתב שם וקרא תגר על מי שרצה לומר על בי"כ שמצאו לשמ"ש מתעולל בתוכו עם נער אחד שאסור להתפלל בו. הרי לענין ע"ז ג"כ למה יהיה אסור להתפלל בו אם כבר הוקדש לבה"כ אפילו נעבד בקבע אין איסור להתפלל.

111

קי״בוהשתא דאתינן להכי יכולין לומר דגם בין המגן אברהם והט"ז אין שום חלוקי דעות בזה, דהט"ז מדבר בבית שרוצים עכשיו לבנות לשם בי"כ ורוצים להשתמש למעלה – על הגג או על העליה – לתשמיש של גנאי כגון טינוף או ע"ז, כגון זה אוסר הט"ז משום מאוס, דהיינו להבא, אע"פ שמן הדין היה מותר להשתמש בהאי גוונא, אבל תשמיש כזה אסור. אבל המ"א מדבר בענין אחר לגמרי דהיינו בית הכנסת שכבר נתקדש בקדושת ביה"כ ועכשיו נעבד בו ע"ז, אין ביה"כ נאסר משום תשמיש ע"ז ובוודאי מותר להתפלל בתוכו, ומשום מה אתה רוצה לאסור משום מאוס בלבד, לזה אומר דדמי למחובר, היינו דהלא אין איסור אחר רק זה וגם זה אין בו אם נדמינן למחובר.

112

קי״גוכשאני לעצמי אחרי נשיקת עפר רגליו של הט"ז דבריו הקדושים צריכין עיון עוד, דהנה הט"ז הוציא דין זה ממה שכתב המחבר מרן מלכא בשלחנו הטהור או"ח סימן נ"ה סעיף כ', ז"ל שם: היו עשרה אנשים במקום אחד ואומרים קדיש וקדושה אפילו מי שאינו עמהם יכול לענות ויש אומרים שלא יהא מפסיק דבר שאינו נקי או עכו"ם ע"כ. והנה מלבד שהרבה פוסקים תמהו שמרן המחבר מביא הדבר בשם יש אומרים (ונ"מ אם לקבעה להלכה) והלבוש לא קבע הדבר לחובה, ואחרים פסקו דדוקא ברכו לא יענה אבל איש"ר וקדושה יענה, אלא ג"כ כמעט רוב הפוסקים מפרשים דברי הי"א שכתב הש"ע עכו"ם פירושו כותי ולא ע"ז ממש וכ"כ הפרישה אות י' א"ר אות י' הפרמ"ג אות ט"ז.

113

קי״דוהדברים האלו כנים ויש להם שורש בזהר הקדוש (פרשת משפטים קכ"ד.) וז"ל שם: זמנא חדא סליקו ישראל למחג חגא ואתערבו עכו"ם בהדייהו וההוא שתא לא אשתכח ברכתא בעלמא, אתו שאילו לרב המנונא סבא אמר להו חמיתון סימנא בקדמיתא בהאי, א"ל סימנא חמינן דכד תבנא מהתם כל אורחין אסתימו ממיא ועננא וחשוכא אשתכח דלא יכלין למהך כל אינון דסליקו לתמן, אמר להו וודאי או אית בינייכו בני נשא דלא אתגזרו או עכו"ם דסליקו בהדייכו דהא לא אתברכאן בההיא שעתא בר מאינון ישראל דאיתגזרו ובהאי את קדישא מסתכל קב"ה ובריך להון, לשתא אחרא סליקו וסליקו אינון עעכו"ם דאערבו בהדייהו וכו' ואשכחו דאינון עעכו"ם וקטלו להון, אמרו בריך רחמנא דשזיב לעמיה דוודאי לית ברכתא שריא אלא בישראל זרעא קדישא בני מהמנותא בני קשוט וכו'.

114

קי״ההרי דאין מדבר כלל על עכו"ם ממש רק על נכרים שמעכבים הברכה מלרד ח"ו על עלמא ואפשר שמכאן הוציאו הי"א שאם יש עכו"ם אל יענה ולכן ג"כ פסקו שאין חילוק בין איש לאשה.

115

קי״ווהשתא דברי הט"ז תמוהים, דכאן אנחנו מדברים לענין תשמיש של בזיון ממש, ומה ענין נכרי שמפסיק היכי דהוא נמצא בין שני יהודים לכאן שכולם הם בבית אחד רק שלמעלה יש עכו"ם.

116

קי״זואפשר שהט"ז רוצה לומר דאם יש עכו"ם על העליה, ממילא יהיו שם ג"כ עובדי עכו"ם וזה מעט דומה להתם שמעכבין התפילות, ועוד דלפי הט"ז אסור משום מיאוס. איך שיהיו דבריו צריכין עיון.

117

קי״חועכשיו נבוא לעיין על דין תשמיש על עליית בית הכנסת דאסור להשתמש על גביו ודומה לגגו של היכל וכמו שכתב המרדכי פרק קמא דשבת וז"ל (בהגהת מרדכי רמז רכח): כתב רבינו מאיר איני יודע איסור גמור להשתמש בעליה שעל ביה"כ כמש"כ ר"י דאפילו גגין ועליות דעזרה לא נתקדשו (מעשר שני פ"ג מ"ח) מיהו יש ליזהר מלהשתמש שם תשמיש של גנאי וכו' ושמא דמי לעליות של היכל שנתקדשו עי"ש. ופסק מרן בשלחנו הטהור בסימן קנ"א סעיף י"ב וז"ל: יש ליזהר מלהשתמש בעליה שעל גבי ביה"כ תשמיש קבוע של גנאי כגון לשכב שם ושאר תשמישים יש להסתפק אם מותר להשתמש שם עי"ש.

118

קי״טהרי לנו שאסור להשתמש בבנין של בתי כנסיות מפני שדומין לעלייה של היכל. ואעפ"י שיכולין להקשות הלא מסקנת הש"ס (פסחים פ"ז.) שלא הוקדשו גגי ההיכל וכמו שכתבו בתוס' (שבועות י"ז.) ד"ה מטמא. וכן כתב הרמב"ם בהלכות בית הבחירה (פ"ו הלכה ז) וז"ל: הגגות והעליות לא הוקדשו, לפיכך אין שוחטין שם קדשים קלים (והנכנס לשם בטומאה פטור) וגגותיהם חול לכל דבר.

119

ק״כאמנם יכולים לומר כמו שכתב המרדכי שמדמה הגגין של ביה"כ לעליית ההיכל שנתקדשו כמו שאמר אבא שאול (פסחים פו:) [ב]‍עליות בית קדשי הקדשים, והמרדכי מדמה הבתי כנסיות שלנו שיש לנהוג בהם מקצת קדושה כעין קדושת המקדש שאסור להשתמש בהם שמוש של גנאי.

120

קכ״אוא"כ בנדון דידן צריכין אנחנו לעיין אם יכולין לקבוע ביה"כ אם שלמעלה על גבה אנו יודעים שישתמשו בה תשמישי גנאי ובפרט עכו"ם. ואף אם נאמר שמצד עכו"ם אינו נאסר הבית מצד שדומה למחובר וגם שהוא רשות בפני עצמו, מ"מ מצד תשמיש אסור.

121

קכ״באולם יכולים אנו לומר דיש לחלק בין מה שכתב המרדכי לכאן, דשאני התם שהיתה בנוייה מתחילה לביה"כ ואח"כ בנו עליה על גבה שכבר נתקדש גגה משעה שנבנה ביה"כ, אבל בניד"ד שעדיין לא נבנה רק עכשיו רוצים לבנות ובשעת הבנייה רוצים לבנותה אדעתא דהכי שיבנה עליה עלייה להשתמש, ובונים הם על תנאי זה, אפשר שמותר כדקי"ל דיכולים להתנות מתחילה בביה"כ של חוץ לארץ.

122

קכ״גואעפ"י דלא מהני תנאי אלא בחרבנן אבל לא בישובן כמש"כ מרן בב"י שם בסימן קנ"א סעיף י"א, מ"מ נ"ל לחלק ולומר דדוקא אם משתמש בתוכו ממש, הוא דאינו מועיל תנאו ותנאו בטיל בעודו בישובו. אבל אם רוצה להשתמש על העליה כמו בניד"ד, אזי מהני תנאי. דטעמו דמסתפק ר"מ במרדכי היא שכתב דשמא עשאום כעליות של היכל שנתקדשו, זה דוקא אם בנו סתם בזה הוא דאמרינן דשמא עשאום כעליות של היכל, אבל אם בשעת בנין התנו לבנות על גגה עליה ולהשתמש בעליה זו, אז תנאו קיים ולא נתקדש גגה ויכול לבנות על גבה כמו שירצה. וכן כתב הט"ז וחילק כן וכן כתב הרב מחצית השקל בשם מהרי"ן שם דאפילו לדעת רבותינו היינו דוקא בית בנוי מתחילה לכך דדמי להיכל וכו' וביהכ"נ שלנו יש לנהוג וכו' וכיוון שלא נבנה מתחילה לכך אינו דומה להיכל.

123

קכ״דוכן כתב הרמב"ם בספרו פאר הדור [סימן] ע"ד, ז"ל: ותורנו הדרתו בעליה אשר על ביה"כ ובה צד אחד מכוון על ההיכל אשר בו ספרי תורה המקודשים, אם מותר לדור בבית זה וכו'. תשובה: יכול לדור בבית זה, אבל המקום אשר על ההיכל לא, ואינו יכול לישון שם ולא להניח כלי מלאכתו, אבל בשאר הבית יעשה כרצונו וכתב משה.

124

קכ״הולכאורה דברי הרמב"ם הם נגד מרן ב"י שאסר בסעיף י"ב להשתמש בעליה שעל ביה"כ תשמיש של גנאי כגון לשכב שם וכו', אבל לפי מה שאמרנו שאם התנה בתחילה מותר להשתמש, א"כ מרן ב"י מדבר אם לא התנה אז אסור להשתמש אבל הרמב"ם מדבר שאדעתא דהכי בנה שישתמש ולכן התיר.

125

קכ״וועכשיו נעיין מה שאמר כת"ר שצריכין לדעת אם הנוצרים נקראים עכו"ם זאת אומרת עובדי ע"ז אם לא? והנה כת"ר ציין דברי מוהר"ם באו"ח ס' קנ"ו, ואמנם דברי מוהר"ם צריכין עיון, ויעיין כת"ר במטה יהודה בסימן הנ"ל וימצא נחת.

126

קכ״זוכן מה שציין כת"ר מסימן רט"ו לענין ברכת הפרות שעונין אמן אחר העכו"ם אם שמע כל הברכה מפיהן, הנה גם בזה ראיתי מחלוקת הפוסקים שכתבו דדעת הרמב"ם דאף בעכו"ם אפילו שמע כל הברכה לא יענה ודלא כהירושלמי⁵⁰כנזכר בבאה"ל שם ד"ה אם שמע ובשעה"צ ס"ק ט, ובכה"ח שם אות יד-טו., וכן כתב הב"ח וכ"כ במט"י מדהשמיט השו"ע דין עכו"ם מוכח דדינו ככותי. וכ"כ הא"ר שם דלדעת ש"ע כותי ועכו"ם אפילו שמע כל הברכה אין עונין אחריהם אמן עי"ש ויעיין בנהר שלום שם.

127

קכ״חואמת היא שאמרו בהרבה מקומות שהגויים בזמן הזה לאו עובדי ע"ז הם. אכן אין זאת אומרת שבזמן הזה אין להם כלל דין עכו"ם דא"כ בטלת דין עכו"ם לשחיטה ליין נסך לדין יהרג ואל יעבור לגיטין ולקידושין ועוד, אלא שיש הפרש בין עכו"ם שבזמנם לעכו"ם שבזמננו שחושבים ומאמינים שיש אלוה למעלה מהן אלא שחושבין שיש שיתוף ושיש כח להגילולים להטיב או להרע או שרצון הבורא בכך זאת אומרת בשיתוף ח"ו ומתוך כך עובדים להם והם משתפים שם שמים ודבר אחר ונכרים אינם מצווים על השיתוף אבל לישראל שם שיתוף היא במיתה⁵¹סוכה מה: ועוד, רמב"ם פי"א שבועות ה"ב., ועיין תשובת הט"ז ועיין ביו"ד קכ"ד סעיף ז, ש"ך (ס"ק יב) וט"ז (ס"ק ד). ועוד הנוצרים של זמננו יכולים לבטל, ש"מ דדין עכו"ם להם, כך כתבו כל הפוסקים⁵²ראה יו"ד סי' קמו סעיף ה..

128

קכ״טהיוצא מכל האמור שאם אי־אפשר באופן אחר אז יכולים היהודים להתפלל בבית המיוחד להם, כי כן משמע מדברי המגן אברהם ס"ק ד' ומדברי חיי אדם סוף כלל מ"ג ומפסק רש"ז ס"ק צ"ד דהיכא דאי אפשר בענין אחר מותר להתפלל אפילו בבית שיש בו גלולים (מלמד להועיל נ"ד) וכש"כ כאן שיש ליהודים בית מיוחד.

129

ק״לכך נראה לי לפי שלקטתי בספרים אבל למעשה הנני קטן ממעש לכן הנני מיעץ לכם שישאל הענין לרבנות הראשית בישראל שמהם תצא תורה.

130

קל״אכה דברי ידידכם הדורש בשלומכם הטוב ומתפלל שיחזירכם ה' לקהילתכם של שלום בכל אכי"ר.

131

קל״באור ליום ג' לסדר והישר בעיניו יעשה י"א שבט תשט"ז, פה אלג'יר

132

קל״גה"ק אברהם משה
בהרי"מ הלוי זצ"ל פינגרהוט.

133

קל״דבית תפילה לכל הדתות המוקם באוניברסיטה – האם מותר ליהודים לתרום להקמתו ולהתפלל בו?

134

קל״השאלה

135

קל״וראשון לציון היקר,

136

קל״זאני כותב בהתיעצות עם קבוצה של יהודים דתיים ממלבורן, אוסטרליה, מפני שאנחנו, בימים האחרונים, נמצאים במבוכה גדולה עם בעיה שאין לה תקדים בקהילתנו פה.

137

קל״חאנחנו צריכים, באופן דחוף, הדרכה דתית על הבעיה הזאת, ואנחנו פונים אליך מפני שאנחנו יודעים שאתה יכול לתת לנו עצה נכונה, גם מפני שהובאה לידיעתנו שטפלת במקרה דומה בהזדמנות אחרת.

138

קל״טאנו מצפים ממך תשובה הלכתית, ואנחנו מבטיחים לך שקהילתנו תהיה אסירת תודה לך על עזרתך המהירה בענין זה.

139

ק״מבעייתנו היא כדלהלן: אוניברסיטה חדשה, בשם "מונש אוניברסיטה" נוסדה במלבורן לפני כמה שנים ע"י הממשלה של מדינת ויקטוריה, (Commonwelth) קהלית אוסטרליה. נמצאים בה כ 3500 סטודנטים ו 250 מהם יהודים.

140

קמ״אעכשיו, לפני שבועיים, מועצת האוניברסיטה החליטה לבנות, בשטח האוניברסיטה, בניין "מיועד לכל האמונות, בשביל סטודנטים מכל הדתות באוניברסיטה מונש". יהיו שני בתי תפילה. אחד גדול ואחד קטן. בתי התפילה יהיו בשביל טכסים דתיים, והיעוד "בית תפילה בינדתי" יקרא שמו משום שכל האמונות השונות הנוצריות כגון רומן־קטולק, אנגליכאן, פרסביטריאן, מטודיסט וכו' הסכימו להשתתף בבתי התפילה ביחד, ולקיים הטכסים הדתיים שלהם בהם, אף על פי שהטכסים יתקיימו בזמנים שונים ולא ביחד.

141

קמ״בהאמונות הנוצריות השונות גם כן הסכימו לאסוף מכנסיותיהם הקרן הדרושה להקמת המרכז הדתי הזה.

142

קמ״גבאותו הזמן, מועצת האוניברסיטה גם הזמינה את הקהילה היהודית של מלבורן, באמצעות נבחרי הקהילה היהודית בויקטוריה, להצטרף לאמונות הנוצריות ולעבוד בשביל המרכז הדתי הזה.

143

קמ״דההזמנה האמורה הכילה שני חלקים:

144

קמ״הלעשות שהסטודנטים היהודים ב"מונש" ישתמשו בבתי התפילה האמורים לעיל כדי לקיים בהם הטכסים של הדת היהודית, אבל בזמנים אחרים של טכסי הסטודנטים הנוצריים.

145

קמ״ולפנות לחברי הקהילה היהודית במלבורן לתרום כסף לקרן הבנין של התוכנית הזאת.

146

קמ״זופה אני מגיע לבעיה הגדולה, שבה הוד מעלתך מתבקש להנהגה מהירה ודחופה. אנו מבקשים תשובות לשאלות דלהלן:

147

קמ״חהאם, מנקודת מבט דתית, מותר ליהודים להצטרף לנוצריים בתוכנית להקמת בנין שעומד להיות מקדש משותף ובית תפילה בינדתי, שבו ישתמשו לתפילות דתיות ע"י חברים של הדת היהודית, כמו שע"י חברי הדתות הנוצריות. אפילו בזמנים שונים?

148

קמ״טהאם מותר ליהודים לשרת בועד – לאסוף קרנות או לפקח בבנין, במטרה להוציא לפועל תוכנית כזאת?

149

ק״נהאם מותר ליהודים לעשות תעמולה לתוכנית הזאת בין חברי הקהילה היהודית במטרה לקבל כסף בשביל תוכנית כזאת?

150

קנ״אהאם מותר לסטודנטים היהודים לקיים טכסים דתיים בבית תפילה בינדתי כזה? האם מותר להם לקיים פגישות במסגרת לא דתית בבית התפילה הזה שמשתמשים בו בקביעות בשביל טכסים נוצריים דתיים שונים?

151

קנ״בהאם מותר לעם היהודי, באופן בודד או קבוצתי, לתרום כסף בשביל מטרה כזאת?

152

קנ״גבנוסף לבתי התפילה, המרכז גם כן יכיל משרדים בשביל כומרים, ומשרד יהיה שמור בשביל רב יהודי. האם מותר לסטודנטים היהודים לקיים טכסים דתיים במשרד של הרב היהודי שנמצא בבנין זה?

153

קנ״דבהתחלתו של מכתב זה, אני צינתי שאתה טפלת בבעיה דומה, בהזדמנות אחרת. הבעיה הדומה הזו מתוארת במאמר ב"ז'ואיש כרוניקל" של לונדון מתאריך 4.2.66, צילום רצו"ב. כפי שתוכל לראות, המאמר אומר שאתה נתת את ברכתך לבית כנסת "ברוזרהוד" שהשתמשו באותו מקדש עם הכנסיה הפרסביטרית, באיזה מקום בארה"ב.

154

קנ״הכמובן שאנו שואלים את שאלותינו רק מנקודת מבט דתית, מפני שאנו נמנעים לעשות מה שנגד רוח דתנו הקדושה. מנקודת מבט חברתית, בכל אופן, אני רוצה לציין שהקהילה היהודית היא ביחסים טובים עם הקהילה הכללית. יש כבוד הדדי והבנה משני הצדדים, וליחס זה לא נעים לפגוע בכל דרך של השתתפותינו או אי־השתתפותינו בתוכנית של בתי התפילה הבינדתיים.

155

קנ״ודאגתנו העיקרית לשאלות הנ"ל היא ביחס להלכה, שאנו מעוניינים לתמוך עד כמה שאנו יכולים עם התנאים של היום, ובודאי שלא נעזוב אותה אם אנו יכולים לעזור לענין.

156

קנ״זוכך זה, הרב הראשי היקר, שאנו מחכים לאור תשובתיך כדי שנוכל להשאר בקדושה של אמונתנו העתיקה.

157

קנ״חהרב ד"ר י. רפפורט
רב דק"ק "שארית ישראל",
מלבורן.

158

קנ״טתשובה

159

ק״סב"ה. ירושלים,
כ"ה באדר התשכ"ו

160

קס״אלכבוד
הרב ד"ר י. רפפורט שליט"א
הרב דק"ק "שארית ישראל",
מלבורן.

161

קס״בשלום וישע רב,

162

קס״גמכתבו מיום ל' בשבט ש.ז. הגיעני. קראתי בעיון ובתשומת לב את השאלות הכלולות במכתב, ולאחר ששקלתי את הצד ההלכתי של הבעיה רואה אני שיש לנהוג כדלקמן:

163

קס״דאם הבנין העומד להיבנות יכלול, בכל שטח משטחו, צלבים, פסלים, תמונות שמנהג העכו"ם לקבוע בבתי־תפילה שלהם וכיו"ב – אין להיות שותפים בהקמתו בכל צורה שהיא. בין בממון, בין בהזדהות מוסרית, בין בתעמולה וכל כיוצא בזה⁵³ראה הרמב"ם הלכות עבודה זרה פ"ז הי"ז-יח, ופ"ט הי"א, טור ושו"ע יו"ד סי' קמג סע' ב..

164

קס״הבאשר לשאלה אם מותר ליהודים לקחת חלק בועדים ציבוריים, לתת תרומות כספיות וכיו"ב, הרי אם ההימנעות מליטול חלק כאמור, תצמיח איבה שיש עמה סכנה ליהודים, הדין הוא שאפשר לתת תרומות וכיו"ב לקופת האוניברסיטה עצמה ולא למען המטרה המיוחדת של הקמת הבנין הנדון, אף אם כספי התרומות הללו יעברו בסופו של דבר למטרת הקמת הבנין הזה⁵⁴ראה שו"ע שם סע' ו בהגה, וסוף סי' קמח בהגה..

165

קס״ואם בית־התפילה הבינדתי העומד לקום יכלול פסלים, צלבים וכיו"ב כאמור לעיל – אסור לסטודנטים יהודים להתפלל בבית־תפילה זה, גם לא בנפרד, ואסור אף לקיים בו פגישות למטרות לא דתיות.

166

קס״זבאשר לשאלה אם מותר יהיה לסטודנטים היהודיים לקיים תפילה במשרדו של הרב היהודי שיקום בבנין זה, הרי אם למשרד תהיה כניסה אחרת מאשר הכניסה למקום המיועד לתפילה הבינדתית, אין איסור בכך.

167

קס״חרצוני להדגיש שהפרסום אשר הופיע ב"ג'ואיש כרוניקל" ושכב' הואיל לצרף תצלום הימנו במכתבו, אין לו כל יסוד ואני לא נתתי ברכתי ל"רבאי" בלוך, כפי שנאמר בעתון.

168

קס״טבסיום מכתבי חפץ אני להביע הערכתי הנאמנה ליחס של כב' ובני קהילתו למורשת ישראל ולכבודנו הלאומי. תבורכו מפי עליון ויהי השם עמכם ובכל אשר תפנו תשכילו ותצליחו.

169

ק״עועתה אברך את כב' ואת בני קהילתו בברכת מועדים לשמחה. יהי־רצון שאת חג המצות תחוגו בשמחה ובדיצות ותזכו לאושר ולכל־טוב, אמן.

170

קע״אבכבוד רב,

171

קע״ביצחק נסים

172

קע״גתפילה בימים נוראים באולם קולנוע, כשאין במקום אולם גדול אחר

173

קע״דשאלה

174

קע״הב"ה. כ"ב באלול תשכ"א

175

קע״ולכבוד הרב הגאון ראשון לציון מרן יצחק נסים שליט"א הרב הראשי לישראל, ירושלים

176

קע״זהנני פונה להדר גאונו נ"י בשאלה האם מותר לערוך תפלה בציבור בימים הנוראים הבעל"ט באולם אחד גדול מכאן, שמשמש גם כן לקולנוע במקום, ושם ירד כשליח ציבור לפני התיבה הרב או השוחט המקומי.

177

קע״חעלי לציין כי לא נמצא בנצרת עלית אולם אחר שיהיה מסוגל מבחינת הגודל לקבל בתוכו המון מתפללים, ואם תאסר התפלה באולם זה, אז ישארו כחמש מאות יהודים בלי תפלה בציבור בראש השנה ויום הכפורים הבעל"ט.

178

קע״טהנני מחכה לתשובת הדר גאונו נ"י בהקדם האפשרי מפאת קוצר הזמן כמובן.

179

ק״פבתודה מראש עבור טרחתו הריני מסיים בברכת כוח"ט ובכבוד רב

180

קפ״אהרב פנחס מילר,
נצרת־עלית 97/5

181

קפ״בתשובה

182

קפ״גהרב מילר נצרת עלית

183

קפ״דאם אין כל אפשרות אחרת מותר⁵⁵ראה שו"ע או"ח סי' קנד סע' יא, שו"ת הרא"ם (מזרחי) ח"א סי' פא, מג"א שם ס"ק יז, אליה רבה שם ס"ק טו, משנה ברורה שם ס"ק מה, שו"ת אגרות משה או"ח ח"א סי' לא וסי' מט, וח"ג סי' כה, שו"ת ציץ אליעזר חי"ב סי' טו., בתנאי שכל התמונות והמודעות המצויירות יוסרו כליל מהמקום⁵⁶ראה שו"ע או"ח סי' צ סע' כג, שו"ת אבקת רוכל סי' סג וסי' סו, שו"ת הרדב"ז ח"ד סי' אלף וקעח, שו"ת ציץ אליעזר ח"ג סי' כד, הלכה ברורה ח"ה עמ' רסח בבירור הלכה אות לט, ושם עמ' מט סע' כ ובירור הלכה שם סוף אות כא..

184

קפ״היצחק נסים,

185

קפ״וראשון לציון,
הרב הראשי לישראל

186

קפ״זהאם ניתן בשעת הצורך שארון הקודש (ה"היכל") לא יעמוד בכיוון שאליו מתפללים?

187

קפ״חשאלה

188

קפ״ט28.6.1960

189

ק״צכב' הרב הראשי,

190

קצ״אאחדשו"ט בכל הכבוד, הננו מרשים לעצמנו להביא לידיעתו שבקומה התחתונה של ביהכ"נ "רבי יהודה הלוי" ישנו אולם קטן אשר ברצוננו להתאימו לבית־כנסת (קהילה).

191

קצ״בתאור האולם הנ"ל הוא בצורת מלבן, ובהתאם לתכניות שאדריכל נתן לנו, יהיה צורך לקבוע את היכל הקודש בצד צפון והתיבה כלפי היכל הקודש, דהיינו בדרום.

192

קצ״גהואיל וכעת אין לנו בית־דין – אנו פונים לכב' ומבקשים בכל לשון של בקשה שיורה לנו אם ההצעה אפשרית ואם יכול כב' לתת לנו היתרו.

193

קצ״דבהביענו את תודתנו הכנה על תשומת הלב שתינתן למכתבנו זה – יואיל כת"ר לקבל יחד עם פרישת שלומו הנכבד – רחשי הערכתנו הנעלים ביותר.

194

קצ״האלברטו שאלתיאל, נשיא; אנריקו מורחיים, מזכיר

195

קצ״ותשובה

196

קצ״זב"ה ירושלים, ו' באלול התש"ך

197

קצ״חלכבוד מר א. שאלתיאל יצ"ו,
נשיא הקהילה היהודית הספרדית, מקסיקו.

198

קצ״טא.מ.נ.,

199

ר׳הורני כב' הראשון לציון הרב הראשי לישראל לאשר קבלת מכתבך מיום ג' בתמוז ש"ז ולהשיבך כדלהלן:

200

ר״אכידוע לכם, צריכים המתפללים לכוון פניהם כלפי ארץ־ישראל, וכמו־כן רצוי שגם ההיכל יהיה בכיוון זה, באופן שפני המתפללים יהיו כלפי ההיכל וכלפי ארץ־ישראל.

201

ר״באנו מניחים כי בקומה העליונה – בבית־הכנסת "ר' יהודה הלוי" כך הדבר. ולכן, לא ייתכן כי בקומה העליונה יתפללו לכיוון אחר ובקומה התחתונה לכיוון אחר.

202

ר״גאמנם, אם בגלל תנאי המקום אין אפשרות להעמיד את ההיכל כלפי ארץ־ישראל – אזי אפשר להתיר לקבוע את הארון באחד הצדדים, מימינם או משמאלם של המתפללים (אך בשום אופן לא מאחרי גבם). בכל אופן, פני המתפללים צריכים להיות תמיד מכוונים כלפי ארץ־ישראל⁵⁷ראה תוספות ברכות ל ע"א ד"ה לתלפיות, הרמב"ם פ"ה מהלכות תפילה ה"ג, ושם פי"א ה"ב, טור ושו"ע או"ח סי' צד, ושם סי' קנ, שד"ח כרך ו מע' בית הכנסת אות ד-ה, עמ' 291 והלכה ברורה ח"ז סי' קנ עמ' שיג סע' יג, ושעה"צ אות לו..

203

ר״דאנו מצטערים על העיכוב שחל במתן תשובתנו, בגלל טרדותינו המרובות.

204

ר״הבהזדמנות זו הננו מתכבדים להעביר לך ולקהילתך החשובה, את מיטב ברכותינו ואיחוליו של כב' הרב הראשי לקראת השנה החדשה הבעל"ט. יהי־רצון שתכתבו ותחתמו בספר החיים והשלום, ותזכו לשנים רבות ונעימות, אמן.

205

ר״ובכבוד רב,

206

ר״זהמזכירות

207

ר״חהנחת ספרי תורה בארון הקודש בשתי קומות

208

ר״טשאלה

209

ר״יבס"ד י"ג סיון תשל"א

210

רי״אלכבוד מרן הרש"ל רבי יצחק נסים שליט"א

211

רי״באחדש"ט יודע אני שכת"ר טרוד מאוד, אך אחרי המחילה הרבה, פונה אני לכבודו בשאלה:

212

רי״גהנדון: עשיית מחיצה בארון הקודש.

213

רי״דאחי אחד מחברי הועד של בית הכנסת "יד פרץ" במעלות ושם בבית הכנסת ישנם ס"ת רבים, כך שאין אפשרות להכניס את כולם לתוך ארון הקודש הקיים. ושאלו אם מצד הדין יהיה אפשר לעשות בתוך ארון הקודש מחיצה לרוחבו ולהניח מקצת מספרי התורה על גבי המדף, או דילמא לא שרי משום בזיון הספרי תורה התחתונים. יורנו רבינו ושכמ"ה.

214

רי״ההחותם לכבוד
התורה ולומדיה

215

רי״ויהודה דהן

216

רי״זנ.ב. הכתובת יהודה דהן, רח' הרצל מס' 631/7

217

רי״חבית שמש

218

רי״טתשובה

219

ר״כב"ה. ירושלים,
כ"א בסיון התשל"א

220

רכ״אלכבוד
ר' יהודה דהן
בית שמש.

221

רכ״בא.נ.,

222

רכ״גבתשובה למכתבך מיום י"ג בסיון ש.ז. הורני כב' הרב הראשי שליט"א להודיעך כי אם יהיה המדף שלמעלה, שעליו רוצים להניח את הס"ת, גבוה מעל ראשי הס"ת שלמטה שלושה – ארבעה טפחים, מותר⁵⁸ראה הרמב"ם פ"י מהלכות ספר תורה ה"ה, טור ושו"ע יו"ד סימן רפב סע' יט, ערוך השולחן שם סע' כב, נהר מצרים הלכות ס"ת סע' כא עמ' רנט-רס שכן המנהג במצרים ללא פקפוק וחשש כלל..

223

רכ״דבכבוד רב,

224

רכ״ההרב שלמה דנן
מנהל הלשכה

225

רכ״ועל המנהג להניח ספר תורה בהיכל כשצד פתיחתו כנגד קיר ההיכל?

226

רכ״ז(תשובה זו אינה זמינה במהדורה הדיגיטלית)

227

רכ״חהעברה לא"י של ספרי תורה ופרוכות המונחים ללא שימוש בקהילת האשכנזים בקושטא

228

רכ״טשאלה

229

ר״למאת ד"ר י. הרוזן.

230

רל״אבק"ק אשכנזים בקושטא נמצאים כמה וכמה ספרי־תורה שניתנו בזמנו במתנה לבית־הכנסת הנ"ל. ועתה הקהילה נתמעטה וניתדלדלה מאוד ואין להם צורך במספר גדול של ספרי־תורה, ואף זאת שאין מוציאים אותם לקרוא בהם בציבור אפילו פעם אחת בכמה שנים. ועתה נשאלה שאלה: אם רשאים הגבאים על דעת עצמם לשלוח ספרי־התורה הללו למדינת ישראל עבור העולים ובתי־הכנסת שאין להם ספרי־תורה.

231

רל״בגם בבית־כנסת הנ"ל נמצאות פרוכיות רבות שניתנו במתנה לק"ק ואין משתמשים בהם אלא לעתים רחוקות והגבאים נכונים להעבירם לישראל אם שורת הדין נותנת.

232

רל״געל הכל יורנו מורנו ושכמ"ה.

233

רל״דתשובה

234

רל״הב"ה, ו' בניסן תשי"ז

235

רל״ולכבוד ד"ר יעקב הרוזן יצ"ו
ירושלים

236

רל״זא.נ.,

237

רל״חשאלתך, אם רשאים גבאי בתי הכנסת להעביר על דעת עצמם ספרי תורה לישראל וכן פרוכיות, הועברה אלי, וזו תשובתי:

238

רל״טאין כל חשש להעלות ספרי תורה ופרוכיות מבתי־כנסת שבחו"ל לארץ ישראל. אם אין משתמשים בהם בחו"ל, הרי יש בזה גם מצווה להעלותם, אם מסכימים הממונים על־כך⁶⁴ראה מסכת מגילה כט ע"א עתידים בתי כנסיות שבבבל שיקבעו בארץ ישראל וכו'. וראה עוד בשו"ת יחו"ד ח"ב סוף סימן יח..

239

ר״מבכבוד רב,

240

רמ״איצחק נסים

241

רמ״בהנחת ספר תורה שחולל ע"י הנאצים בארון זכוכית בבית תרבות

242

רמ״גשאלה

243

רמ״דב"ה, נהריה, י"ב אלול תשכ"ב

244

רמ״הלכבוד הרב הגר"י נסים שליט"א,
ראשון לציון ורב ראשי לישראל, ירושלים

245

רמ״ושלום וברכה!

246

רמ״זנתקלתי בימים האחרונים בשאלה הלכתית שהנני מביא אותה בפני מכת"ר.

247

רמ״חבשבי־ציון ע"י נהריה נמצא ספר תורה פסול אשר נקרע בזמנו ע"י הנאצים ימ"ש בגרמניה, ואשר הובא על ידי אחד מאנשי הקהילה שם ארצה. המועצה המקומית בשבי־ציון, המורכבת מיוצאי גרמניה, הקימה בית תרבות במקום ומתכוונת להכניס את ספר התורה הזה לתוך ארון מזכוכית ולהעמידו בתוך בית התרבות. השאלה היא אם עלי למחות נגד התכנית הזאת ולנסות למנוע את הצגת ספר התורה שם, או אם נמצא היתר לדבר הזה?

248

רמ״טבגמרא מגילה כ"ו: אמר רבא ספר תורה שבלה גונזים אותו אצל ת"ח וכו'. ולפי זה פוסק הרמב"ם הלכות ספר תורה פ"י הלכה ג' שספר תורה שבלה או נפסל נותנים אותו בכלי חרש וקוברים אותו אצל ת"ח וזוהי גניזתו. גם הטור והשו"ע יו"ד סימן רפ"ד פסקו לפי נוסח הרמב"ם. ומדברי הרמב"ם המוסיף את המילים: "וזוהי גניזתו", שאינן כתובות בגמרא, יוצא לכאורה שאין דרך אחרת של גניזה אלא קבורה.

249

ר״נמאידך מחזיקים במרתף השואה ירושלים אפר קדושים וגם חלקי ספרי תורה שנמצאו ע"י הרוצחים מבלי להביאם לקבורה. אולי אפשר להסתמך בהיתר על הגמרא בתענית ט"ז. נותנים אפר מקלה במקום תפילין וכו', ופרשו שם תוספות שהאפר הוא מדבר הנשרף מעצמות אדם כדי לזכור עקדת יצחק, ולכאורה קשה איך משיגים אפר מעצמות אדם שהם טעונים קבורה?

250

רנ״אאלא אפשר להסביר את הדבר שמדובר שם בעצמות של אחד מקדושי ישראל והחזיקו באופן מיוחד בעצם אחד או בעצמות הללו כדי לזכור את עקדת יצחק ולעורר את הזעם נגד הרוצחים. הטעם הזה ניתן להאמר גם במקרה של ספר התורה בשבי־ציון הואיל וכל כוונת התושבים שם היא להזכיר לנו את אשר עשה לנו עמלק.

251

רנ״באכיר תודה לכב' אם יואיל לכבדני בחוות דעתו בנדון בהקדם, והריני מברכו בברכת כוח"ט.

252

רנ״גבכבוד ובהוקרה,

253

רנ״דהרב א. קלר

254

רנ״התשובה

255

רנ״וב"ה, כ"ה באלול התשכ"ב

256

רנ״זלכבוד הרב ד"ר אהרן קלר יצ"ו
רב העיר נהריה

257

רנ״חשלום וישע רב,

258

רנ״טקבלתי את שאלתו אודות ס"ת שנפסל ע"י הנאצים שר"י, וברצון המועצה בשבי־ציון לשים אותו בארון של זכוכית ולהעמידו בבית התרבות.

259

ר״סכב' מהסס שמא צריך קבורה, כמו שנאמר בש"ס: "ס"ת שבלה, גונזין אותו אצל ת"ח", וכן פסקו הפוסקים ועל זה ביקש את חוות דעתי.

260

רס״אהריני להשיבו, כי אותה גניזה האמורה בש"ס ובפוסקים אינה חובה ולא דוקא אלא כדי שהס"ת לא יושלך ויתגלגל בבזיון ח"ו.

261

רס״במה שעלה בדעת חברי המועצה להשים את הס"ת שנפסל בארון של זכוכית, הרי זו עצה טובה, בתנאי שאין משתמשין בבית התרבות למטרות שאינן לכבוד הס"ת, כגון ריקודים וחלולי שבת וכדומה⁶⁵ראה שו"ת בנין ציון (קמא סי' צז), שו"ת תשובה מאהבה ח"ג סי' רפב, שו"ת אגרות משה או"ח ח"ד סי' לח, תשובה להר"ש משאש בספרו שמש ומגן ח"ב יו"ד סי' לד, ונדפסה גם בשו"ת מנחת אברהם לה"ר אברהם חמאמי, יו"ד סי' טז, עי"ש עמ' קנא-קסח, ובמקורות שציין שם באורך..

262

רס״גמפני טרדותי קצרתי.

263

רס״דבכבוד ובברכת כוח"ט,

264

רס״היצחק נסים

265

רס״וצריף ששימש במשך שנים כבית כנסת – האם ניתן לשנות את ייעודו אחרי שנבנה בית כנסת קבוע?

266

רס״זב"ה. ירושלים ת"ו י"ז באדר תש"ך

267

רס״חלכבוד לשכת הרב הראשי וראשל"צ, ירושלים

268

רס״טר.נ.

269

ר״עמעבירים בזה שאלת הרב יוסף חאזי לתשומת לבו של כב' הרב הראשי – ולהוראתו.

270

רע״אבכבוד רב,

271

רע״בהרב י.א. וולנלרנטר
המזכיר הכללי

272

רע״גשאלה

273

רע״דב"ה יום ו' לחודש אדר יב' בו תש"ך

274

רע״הלכבוד הרבנות הראשית לישראל, ירושלים ת"ו.

275

רע״ור.נ.י.

276

רע״זבזה הנני מבקש מכת"ר, כי נמצא במושבנו "ירחיב" בית כנסת ישן צריף עץ גדול והשתמשנו בו במשך שש שנים אך ורק לתפילה וצרכי קדושה, והיום ב"ה בנו לנו בית כנסת חדש בנין.

277

רע״חועכשיו השאלה היא: יש חלוקי דעות בין חברי המקום. יש מהם רוצים שתהיה ביה"כ הישן לנוער ולהכניס בתוכה רדיו ויהיה ריקודים ומחולות וגם שיעורים לנוער המבוגר, ויש מהם לא רוצים לעשות זאת אלא בקדושתה תהי עומדת.

278

רע״טאחרי זה הסכימו שני הצדדים לשלוח שאלה לרבנות והרבנות תפסוק לפי כח הדין. אנו מבקשים תשובה במהרה לענין בהקדם.

279

ר״פושלם בכל הכבוד

280

רפ״אהרב יוסף חאזי,
מושב ירחיב

281

רפ״בתשובה (נכתבה בכת"י בשולי השאלה)

282

רפ״גלהודיע לרבנות שישיבו:

283

רפ״דהצריף צריך לעמוד בקדושתו. ואם אין להם בו צורך – שיעבירו אותו למקום אחר שזקוקים לו לצורך בית כנסת⁶⁶ראה הרמב"ם פי"א מהלכות תפילה ה"ו והלכה יא, יד. טור ושו"ע או"ח סימן קנג, שו"ת הר צבי או"ח ח"א סי' פ, שו"ת יחו"ד ח"ב סי' יח, שו"ת ציץ אליעזר חי"ד סי' ח..

284

רפ״השימוש בכספי בית כנסת לביקור בכותל המערבי וקברי צדיקים

285

רפ״ושאלה

286

רפ״זיום א' ר"ח מנחם תשכ"ז
7/8/1967

287

רפ״חלכב' הוד מעלתו ראשון לציון
הרב יצחק נסים שליט"א הרב הראשי לישראל הי"ו
ירושלים.

288

רפ״טכב' הרב הנכבד והנעלה.

289

ר״צאני החתום מטה יצחק צוריאנו יושב ראש בית־הכנסת אהל־ישראל מבקש מכב' שיפסק בהלכה בהקדם האפשרי, אם מותר ע"פ הלכה להוציא כספים מקופת בית־הכנסת לצרכי רבים מיחידי בהכ"נ, כדי לבקר בשטחים שנכבשו ע"י צה"ל בעזרת השם, ובכללם: בכותל המערבי והר הזיתים, קבר רחל אמנו, מערת המכפלה, וקבר יוסף הצדיק אשר בשכם, ולהשתטח על קברות הצדיקים ולהפיל תחנתינו לפני ה' בעד אחינו בית ישראל בארץ ובתפוצות.

290

רצ״אלידיעתו, בבהכ"נ שלנו ב"ה הכל מסודר ותפאורה לשביעות רצון יחידי הקהל הי"ו, ולאחר ניכוי ההוצאות הדרושות לצרכי בהכ"נ, נשאר עוד עודף ויתרה בקופת בית־הכנסת מהכנסות הנתרמות ע"י הקהל ומהכנסות החופות הנערכות באולם בהכ"נ.

291

רצ״בנ.ב. מלבד התרומות שאנו מחלקים מדי שנה למוסדות בירושלים ובתל אביב. יש לנו בקופה עשרות אלפי לירות.

292

רצ״גוהשי"ת יקבל תפילת כל ישראל ונזכה לגאולה שלמה אמן.

293

רצ״דבכבוד רב עבדו הנאמן
יושב ראש יצחק צוריאנו.

294

רצ״התשובה

295

רצ״וב"ה. ירושלים,
כ"ט במנ"א התשכ"ז

296

רצ״זלכבוד
מר יצחק צוריאנו
בית הכנסת "אהל ישראל"
תל־אביב.

297

רצ״חא.נ.,

298

רצ״טבתשובה למכתבך מיום א' במנ"א הורני כב' הראשון לציון הרב הראשי לישראל להודיעך כי אין להוציא מכספי בית־הכנסת למטרת ביקורים לכל מקום שהוא לרבות הכותל המערבי, הואיל וכספי בית־הכנסת הם קודש למטרת בית־הכנסת בלבד⁶⁷ראה טור ושו"ע יו"ד סי' רנו סע' ד, וסימן רנט סע' א-ב ובהגה שם וראה עוד בטור ושו"ע או"ח סי' קנג סע' יד, ובשו"ת הרב הראשי להר"מ אליהו (תשמ"ו-תשמ"ז) סי' סד ובשו"ת הרב הראשי לאו"ח (מהד' תשע"ט) פי"ד סי' ד עמ' שנ שנא..

299

ש׳בכבוד רב,

300

ש״אהמזכירות

301