לַכְּלָל וְלַפְּרָט, פתח דברLaKelal VeLaPerat, Preface
א׳לאחר שיצאו שלושה כרכים של הספר "לדור ולדורות", שכללו נאומים, מאמרים ודברי הגות, קריאות ומנשרים, איגרות ותפילות ודברים אל תפוצות ישראל – שבהם השמיע הראשון לציון את עמדתו ואמר את דברו בכל השאלות החשובות העומדות על הפרק, הן בנושאים המעסיקים את העם היהודי בארץ ובתפוצות והן בנושאים הנוגעים לקהיליה הבינלאומית ולאנושות כולה – יוצא עתה לאור הכרך השני בסדרה של תשובות ופסקי הלכה קצובים, קצרים וקולעים, שהשיב הראשון לציון למאות שואליו מקצווי תבל, רבנים וראשי קהילות, ראשי המדינה, אירגונים ו"עמך", שציפו למענהו ולהכרעתו.
1
ב׳את משפט הבכורה נתן הרב לתשובותיו המפורטות והמנומקות, שבהן ניתח את כל צדדיו של הנושא ומקורותיו ההלכתיים. תשובות אלה ריכז הרב בשני חלקי שו"ת "יין הטוב", שאותם הוציא לאור בחייו (חלק ראשון בשנת תש"ז והחלק הראשון והשני יחדיו בשנת תשל"ט). את דרכו של הרב נסים בתשובותיו מתאר בנו, מר אחי פרופ' מאיר בניהו ז"ל: "שיטתו היתה בהירה בתכלית: הוא עיין במקורות למן ספרות חז"ל ועד אחרוני הפוסקים, נשא ונתן בדבריהם כשהוא יורד לעומקה של השאלה, מנתח את כל צדדיה ומסיק ממנה מסקנה אליבא דהלכתא. לא רק בקיאות גדולה משתקפת מתשובותיו, אלא גם הבנה מעמיקה בדברי המקורות. הוא ניחן בשכל ישר ואהבת הפלפול לא היתה ממידותיו. בנושאים שלא דיברו הפוסקים, הוא למד דבר מתוך דבר" ("מן ההר אל העם" – חייו ופועלו של הראש"ל הרב יצחק נסים ז"ל, תל אביב תשנ"ג, עמ' 274). את היגיעה העצומה שהשקיע הרב בניסוח תשובותיו, מתאר פרופ' בניהו (שם): "דומה שלא נמצא כמותו רב מורה הוראה שכתב ומחק וחזר וכתב כמה וכמה פעמים ודקדק בכל אות ותג. בעזבונו נמצאו תשובות שערך והעתיק כעשר פעמים".
2
ג׳משנבחר הרב כרבה הראשי של ישראל, והוטל עליו משא הנהגת הציבור בארץ ובתפוצות, זרמו אל הרב שאלות מכל קצווי הארץ והגולה, שחייבו תשובה דחופה, וכך מתאר הרב (בהקדמתו לשו"ת "יין הטוב" מהדורת תשל"ט): "לאחר הקמת מדינת ישראל, שאלות משאלות שונות צצו ועלו חדשות לבקרים, וצריך הייתי ליתן דעתי עליהן. כבדה עלי עבודת הציבור עד שלא נתנה לי זמן מספיק לעיון ולכתיבה. שאלות דין והלכה שבאו לפני בבית הדין הגדול לערעורים וממקומות שונים במדינה ומחוצה לה, צריך הייתי להשיב עליהן בנחיצה רבה, ולא תמיד היה סֵפֶק בידי להעלות בכתב כיצד נתבררה ההלכה ומהם הטעמים והנימוקים, אלא אחרי העיון בדברי הפוסקים ושיקול הדעת השיבותי בקצרה, או שרשמתי ראשי פרקים בסוברי שלכשאפנה אשנה פרק זה".
3
ד׳כך הצטברו בידי הרב תשובות קצרות רבות שהרגיש ש"מהן שהיו יפות לשעתן ומהן שיש לעבור עליהן לעורכן ולהשלימן". ולפיכך אומר הרב בהקדמתו לשו"ת יין הטוב: "לא עת כנוס לספר זה אלא מקצת מן השאלות והתשובות שהרבה נתייגעתי בהן לבוא עד מקורן ולחשוף את שורשיהן". כשנתיים אחרי שהוציא הרב את המהדורה השניה של שו"ת יין הטוב נתבקש הרב לבית עולמו (ביום תשעה באב תשמ"א), ועלתה השאלה: האם להוציא לאור את התשובות הקצרות, שכותבן לא הספיק "לעורכן ולהשלימן"? דעתו של מר אחי פרופ' מאיר בניהו היתה שלא להוציא מלאכה שבעליה העיד שהיא טעונה עריכה והשלמה. לעומת זאת סבר הראשון לציון הרב מרדכי אליהו זצ"ל ש"פסקים אלה חשובים ביותר לפסיקת ההלכה". ולפיכך "משדל היה את בני ביתו של הרב שייאותו להדפיסם כמות שהם" (מן ההר אל העם, עמ' 274).
4
ה׳ככל שהזמן חולף, גדלה הדרישה של אנשי הלכה ומחקר להוציא לאור עוד ועוד מדברי הרב בהלכה, וכמה מהתשובות יצאו לאור בניתוח מעמיק, כגון "תשובת הרב נסים בדבר נשים ותלמוד תורה", שפורסמה ע"י ד"ר יעל לוין (אקדמות יג [תשס"ג], עמ' 33-56) ותשובת הרב נסים על "הדלקת נר חנוכה בברכה ביום כשגורם לפרסומי ניסא", בה מצא הרב פתרון יצירתי המאפשר לברך על הדלקת נר חנוכה בכינוס של ילדים הנערך בשעות הבוקר (פורסמה ע"י הרב אברהם חמאמי, בספר הזכרון "יאיר נרו", קרית אונו תשע"ג, עמ' 163-169). חליפת מכתבים, שאלות ותשובות של הרב יצחק נסים עם הרבנית המלומדת מרת פרחה ששון ועם נכדה הרב סלימאן דוד ששון, פורסמה בספר "נחלת אבות – אסופת תעודות וכתבים מגנזי משפחת ששון: תשובות, מכתבים, תפילות ומנהגים", (בהוצאת מכון "אהבת שלום", ירושלים תשס"ז ). אף תשובות אלה שולבו במהדורתנו זאת, ברשותם האדיבה של משפחת ששון ומכון "אהבת שלום", ונוספו להן ציונים והערות מאת העורך, הרב יוסף שבח.
5
ו׳יותר ויותר חשים אנחנו ש"הגיעה עת כנוס" ופירסום הדברים נחוץ הוא לדורנו ולדורות הבאים. חשוב שהלומד והמעיין, פוסק ההלכה והחוקר, יכירו את דרכי התמודדותו של פוסק הלכה גדול עם אתגרי תקופתו, וילמדו לעומק כיצד הניח את היסודות לפתרון השאלות ההלכתיות המתחדשות, פתרונות שהצריכו לעתים קרובות יכולת ואומץ לחדש. המעיין בכרך זה ובבאים אחריו ימצא מענה הלכתי לרבות מהשאלות המעסיקות את דורנו: הלכות מדינה ומקדש ומצוות התלויות בארץ, מעמד האישה ומצוותיה והיחס לאומות העולם; שאלות הצלה ורפואה ושאלות חינוך תרבות, חקלאות וכלכלה; שאלות שהעליה הגדולה גרמתן, כבעיות גיור ובירור יוחסין, ושאלות של מיזוג גלויות תוך שמירה על הטוב והיפה שבמורשתה של כל עדה; והתוויית דרך לשמירת זכרון החורבן והשואה ולעיצוב הלכתי ראוי של ימי ההודייה על התקומה – וביחד עולה מתשובות אלה משנה סדורה, "הלכות קצובות לכלל ולפרט", בלשון בהירה ושווה לכל נפש.
6
ז׳מפסקי ההלכה הבאים בכרך זה ובבאים אחריו, עולה דמותו של הראשון לציון הרב הראשי לישראל הרב יצחק נסים זצ"ל, כאיש המקיים בכל יישותו את המצווה של "לא תגורו מפני איש כי המשפט לאלהים הוא" שאין עליו מורא בשר ודם כי אם מורא שמים בלבד. ליבו קשוב ושומע לצרכי הציבור והיחיד, ובתבונת ליבו הוא מתווה לכלל ולפרט את הדרך הראוייה והישרה על פי ההלכה.
7
ח׳שלמי תודה לרבנים אברהם חמאמי ויוסף שבח, ישמרם צורם, חברי "בית המדרש לרבנים ודיינים – יד הרב נסים", שאספו את התשובות, ערכו את הספר ועיטרוהו בציונים ומקורות. לגזבר "מרכז מורשת הרב נסים" מר יהונתן נסים ולמנהל מר שפיק מרדכי, ששקדו שהספר ייצא לאור כלול בהדרו. למזכירות, גב' עתליה קריספין, גב' תמר יוסף וגב' מרים ברויאר, שהקלידו את הספר. לספרן מר ש"צ לוינגר שהגיה את הספר והתקין לו מפתחות, ולמר אברהם רחמים שעימד ועיצב – כולם יבואו על הברכה.
8
ט׳משה נסים
9