Sefastia

לַכְּלָל וְלַפְּרָט, חלק א, שער ה; האישה; מעמדה ומצוותיהLaKelal VeLaPerat, Volume I, 5 The Status of Women

א׳על לימוד תורה לנשים (ובקשת השואלת שלא להזכיר את שמה בתשובות הנדפסות)
1
ב׳(תשובה זו אינה זמינה במהדורה הדיגיטלית)
2
ג׳על לימוד תורה לנשים
3
ד׳שאלה
4
ה׳ב"ה כ"ו בניסן תשכ"א
הראשל"צ מוהר"ר י. נסים שליט"א
אדשה"ט באה"ר
5
ו׳נפלאתי בקראי בא' מעתוני הערב של שה"ע [שבת העברה], הוראה בשם כת"ר המתרת את למוד התורה לנשים, ומסתמיות הלשון נראה שהוא נגד ההלכה הפסוקה ממצוקי ארץ, אשר כולנו חייבים להשמע להוראתה ולהשתדל בהקמתה ולהביאה למציאות חיינו ולאור באורה.
6
ז׳אני מזדקק לדברים בהיות שאני מכיר זה מקרוב את השואלים, ולפי מיטב הידיעה, הם אמנם באמון תום חפצים דעת את הליכת התורה ולחיות לפיה, ואשר עלינו העומדים על מדין החיוב להשקותם ולרוות את הצמאון לדבר ההלכה, דבר ה'. ולענ"ד אפילו במקום שאפשר להתיר, עלינו למצוא את הסייגים והחומרות, כי הבקעות רבים, ועלינו לגדרם, על אחת כמה במקום שהאיסורים מפורשים, יש מאד להזהר מלחפש את דרך המקל, כי אין גדול כוחנו בזה.
7
ח׳בהיות שאנן עסקינן בזה, נ"ל לאמור בביאור ההלכה ביו"ד רמ"ו סעיף ו', דההלכה מתחילה, שיש לאשה שכר בלמדה תורה, והיא כאינה מצווה ועושה שיש לה שכר על זה, וא"כ לפי"ז יש לאשה שכר בלמודה העצמי, וכמו כן כשלומדים אתה יש שכר למלמד, ומסיימת ההלכה: אע"פ שיש לה שכר ציוו חז"ל שלא ילמד אדם וכו', וכמו שכל זה מוסבר בגמרא בבלי וירושלמי בסוטה, עד כדי שאמר לו אביו של הורקנוס, ישרפו דברי תורה ואל ימסרו לנשים, ממילא לא רק שיש איסור ללמדה, אלא עלינו למצוא טצדקי כדי למנוע מהם בלמוד התורה.
8
ט׳אם אמנם בענין ברכת התורה מצינו שגם האשה מברכת, וכן בענין בברכת המזון, מזכירה היא פסקת על תורתך וכו', כי יש הלכות שעליה לדעתן, הלכות הנוגעות לה, וגם בזה עלינו למנען מפלפולי יתר, אלא הדברים כפשוטם, וכמו שכתב הב"ח בטור, וגם בענין תורה שבכתב מצינו לגירסת הטור לאסור, וכן הר"ם בהלכותיו בת"ת אוסר לכתחילה, ואע"פ שהגמרא נדרים ל"ה ב' מתירה את למוד המקרא לבנות (במשנה שם) והר"ם השמיט לפסקא זו. אני מסתפק בזה כי אין זמני אתי.
9
י׳בטוחני שכל דברי ומעשי כת"ר לשם שמים נעשים, ולכן באים הדברים הנ"ל, וברכתי מקודש שלוחה אל כת"ר שיזכה להרבות תורה ודעת בקרב אחינו בני ישראל, ויזכה לישב על מדין עד זקנה ושיבה, ויזכה לביאת גואל צדק במהרה.
10
י״אהדורש שלומו והמכבדו כרום ערכו הנעלה
11
י״בה' עקיבה טננבוים
12
י״גזכרון מאיר, בני ברק
13
י״דתשובה
14
ט״וב"ה. ירושלים, ט' באייר התשכ"א
לכבוד הרב עקיבא טננבוים יצ"ו, בני ברק
15
ט״זר.נ.,
16
י״זקיבלתי את מכתבו מיום כ"ו בניסן ש"ז, שבו הראה בקיאות בענין למוד תורה לנשים, וכל אריכות דבריו הם משנה שאינה צריכה. לא נשאלתי מאותם אנשים שכב' כותב שמכירם מקרוב, אלא שאלתי על לימודם של הבנים והבנות וענו ואמרו שהבנות לומדות משנה מסכת ברכות ושבחתי אותם; והלואי שילמדו תורה ולא ספרי מינות ואהבה וכדומה, כי לא כדורות הראשונים דורות האחרונים, שבדורות האחרונים כל הבנות לומדות בבתי ספר וקוראות בספרים מסוכנים, שחששם של חז"ל מלימודן בתורה הוא כמעט ככלום נגד היזקן של הספרים החיצונים, וטוב שיתעסקו בדברי תורה ממה שיקראו בספרי כפירה.
17
י״חוראה בליקוטי הלכות לבעל חפץ חיים במסכת סוטה כא. שכתב: "ונראה דכל זה דוקא בזמנים שלפנינו שכל אחד היה דר במקום אבותיו וקבלת האבות היה חזק מאוד אצל כל אחד ואחד להתנהג בדרך שדרכו אבותיו וכמאמר הכתוב שאל אביך ויגדך, בזה היינו יכולים לומר שלא תלמוד תורה ותסמוך בהנהגה של אבותיה הישרים, אבל כעת בעו"ה שקבלת האבות נתרופף מאד מאד וגם מצוי שאינו דר במקום אבותיו כלל, ובפרט אותן שמרגילין עצמם ללמוד כתב ולשון העמים, בודאי מצוה רבה ללמדם חומש וגם נביאים וכתובים ומוסרי חז"ל כגון מסכת אבות וספר מנורת המאור וכדומה כדי שיתאמת אצלם ענין אמונתינו הקדושה, דאי לאו הכי עלול שיסורו לגמרי מדרך ה' ויעברו על כל יסודי הדת ח"ו".
18
י״טובלאו הכי חייבות הנשים ללמוד דינים הצריכים להם, וכמו שכתב הסמ"ג, וכן כתב הספר חסידים סי' שי"ג וז"ל: חייב אדם ללמד לבנותיו המצוות, כגון פסקי הלכות. ומה שאמרו כאילו מלמדה תיפלות, זהו עומק תלמוד וטעמי המצוות וסודי התורה, אותן אין מלמדים לאשה וכ', אבל הלכות מצות ילמד לה שאם לא תדע הלכות שבת איך תשמור שבת, וכן מצות כדי להזהר במצות, שהרי בימי חזקיה מלך יהודה וכו' ע"ש. ופלא שהמהרי"ל לא הביא את דברי הס"ח.
19
כ׳וכן כתב מרן הב"י ביו"ד סי' ש"מ: פשיטא דעל אשה נמי חייב לקרוע וכו' וגם למה שפירש בפרק רבי אליעזר (שבת קה. ב)141רש"י שם סוף ד"ה לס"ת שנשרף. ראה ב"ח על הטור שם ד"ה ומ"ש בשם הרמב"ן. שאין לך ריק שבישראל שאין בו תורה ומצות, הא אשה איתא במצות, וגם בתורה איתא שהרי צריכה ללמוד מעשה המצות שהיא חייבת. ועיין דרישה (או"ח) סי' מ"ז. ועיין "מור וקציעה" שם.
20
כ״אוגם בדורות הראשונים רבות בנות למדו תורה ומהן היו גדולי תורה ממש והרביצו תורה וכמה מהן כתבו פסקים וחידושי תורה ובכמה ספרי ראשונים ואחרונים כתבו חידושים וישובין משם נשים. ועיי' תשב"ץ ח"ג סי' ע"ח. ובשו"ת זכרון יוסף הביא כמה פעמים חידושי תורה משם זוגתו. ובס' מצב הישר סי' כ"ו כתב שהקדמונים היו כותבים תשובות ופסקי הלכות לנשים. וראה פסק דין שכתבה הרבנית מירקאדה בשו"ת "חיים שנים" סי' טו"ב, ועוד כהנה וכהנה שאין לי פנאי כעת לפורטם.
21
כ״בוגם אין כל חדש כי כבר בבתי הספר בארץ לומדות הבנות משניות מזה כחצי יובל שנים ולא נשמעה כל מחאה על כך142ראה שו"ע יו"ד סימן רמו סע' ו, ובהגה שם, ובט"ז שם ס"ק ד, שו"ת מהרי"ל סימן קצט, ובחדשות סימן מה סע' ב, החיד"א בספרו טוב עין סי' ד, ברכי יוסף או"ח סי' מז אות ז, שו"ת יוסף אומץ סי' סז, שו"ת ציץ אליעזר ח"ט סי' ג, ושם ח"י סי' ח אות א, ושם סי' ט. תשובה זו פורסמה עם רקע וביאור נרחב ע"י ד"ר יעל לוין, אקדמות יג, עמ' 33-56..
22
כ״גבכבוד רב,
23
כ״דיצחק נסים
24
כ״ההאם אישה יכולה לברך על ספירת העומר?
25
כ״ו(תשובה זו אינה זמינה במהדורה הדיגיטלית)
26
כ״זעל מנהג רבות מקהילות הספרדים שנשים מברכות על הלולב (אע"פ שהזמן גרמא)
27
כ״חשאלה
28
כ״טחיים שמואל אלבו
שכונת רמת ישראל
רח' ניר עם 23.
תל־אביב.
29
ל׳כ"ה תשרי תשל"ב
30
ל״אלכבוד
הרב הראשי לישראל ראשון לציון,
הרב הגדול רבי יצחק נסים,
רח' בלפור 7,
ירושלים.
31
ל״בכבוד רבנו,
32
ל״גאני שולח לכב' רשימה שפרסמתי בעתון בלדינו "לה־בירדד" המופיע בתל־אביב בקשר עם אסור שהוכרז ברדיו ע"י הרב הראשי בעירנו, רבי עובדיה יוסף, על המנהג הנהוג מזה מאות בשנים בקהילות הספרדיות בבלקן, וביחוד בשלוניקי, שהנשים מחויבות לברך על הלולב בסוכות, מנהג שמוכרחים לבטלו, לפי דעת רבנים שונים.
33
ל״דהאסור הזה נגע עמוקות בלבבות אלפי יהודי הבלקן המתגוררים בעירנו, גרם להם כאב עמוק, ביחוד שהמנהג הזה קודש על ידי הרבנים המפורסמים שבשלוניקי והיווה חלק מחיינו המסורתיים.
34
ל״ההרב עובדיה יוסף הסתמך על הרמב"ם ואחרים, בעוד שגם האשכנזים שהולכים אחרי הרמ"א נוהגים שהנשים מברכות וממשיכים במנהגם.
35
ל״ואנחנו, לפי הרב יוסף, נוהגים לפי חיד"א, אבל הוא החליט שזה מצוה לעקור את המנהג.
36
ל״זבשם קבוצת שלוניקאים אני פונה לכבודו כדי לדעת מה כב' חושב ואם לא נחוץ שיפורסם חוות דעת מצד כב' בתור סמכות דתית עליונה במדינה להמשיך את המנהג המקודש אצלנו.
37
ל״חבחכותי לתשובתו בהקדם, הריני,
38
ל״טבכל הכבוד וההוקרה,
39
מ׳חיים שמואל אלבו.
40
מ״אתשובה
41
מ״בב"ה. ירושלים,
ר"ח מר־חשון התשל"ב
42
מ״גלכבוד
מר חיים שמואל אלבו יצ"ו
תל־אביב.
43
מ״דאחד"ש
44
מ״הקבלתי מכתבך מיום כ"ה בתשרי ש"ז בענין מנהג הנשים שמברכות על הלולב, וקטע בענין זה מעתון בלדינו שאיני מבין, ולא ראיתי צורך לבקש שיתרגמו לי הדברים, כי יש להניח שהם מעין מה שכתבת במכתבך. ואענה בקיצור:
45
מ״ומנהג זה שהנשים מברכות על הלולב נהוג בהרבה מקומות וסומכים על שיטת ר"ת ואשר עמו , אע"פ שאין כך דעת הרמב"ם והש"ע , ומשום כך יש שערערו עליו. אמנם הגאון חיד"א בספרו ברכי יוסף (סי' תרנ"ד) תחילה ערער גם הוא על המנהג, אבל כשראה אחר כך בשו"ת מן השמים לרבינו יעקב ממרויש אחד מהקדמונים ששאל על מנהגן זה והשיבו לו מן השמים שיפה כחן של הנשים וטוב עושין שמברכין, חזר הוא עצמו להורות לנשים שיברכו. וכתב דאלו ראה מרן בעל הש"ע התשובה מן השמים שמסיעין לנשים לברך היה פוסק גם הוא כן, ע"ש בברכי יוסף ובשיורי ברכה (דפוס שאלוניקי סי' תקפ"ט) וביוסף אומץ (סי' פ"ב) וכן נקטו עוד אחרונים. ועיין בספר זכור לאברהם להרב אברהם בן ר' שמואל אלקלעי, בן דורו של החיד"א, מערכת ברכות אות נ' שכתב גם הוא שאין לערער על הנשים שמברכין על הלולב אע"פ שיש מחלוקת בזה, הואיל ונהגו, במקום מנהג לא אמרינן ספק ברכות להקל, ע"ש ודי בזה150ראה שולחן גבוה סי' תקפט ס"ק יו"ד, שו"ת רב פעלים ח"א סוד ישרים סי' יב, בן איש חי פרשת נצבים אות יז, שו"ת יבי"א ח"א סימן מ, אור לציון תשובות ח"ד פל"ז סע' ז ובביאורים שם עמ' רכז, ולענין ברכת השופר לנשים ראה שם פ"ה סע' יז עמ' נט.. ויהי מכירך ברוך151עדה"כ רות ב, יט..
46
מ״זבכבוד רב,
47
מ״חיצחק נסים
48
מ״טאיסור ריקודים מעורבים
49
נ׳שאלה א'
50
נ״אבע"ה טירת צבי 8.9.53
51
נ״בלכבוד מרן הרב הראשי יצחק נסים שלום!
52
נ״געקב חלוקי דעות אשר נתעוררו ביני ובין חברי ביחס לידיעת ההלכה בנוגע לרקודים מעורבים החלטנו לפנות לכבוד הרב ולשמוע דעתו. דעת ההלכה בנדון.
53
נ״דשאלתי היא: האם הרקוד המעורב כלומר בנים ובנות ביחד מותר? ומה מקור ההלכה?
54
נ״החברי מבקש להבהיר שנהג בעבר – בביתו לרקוד מעורב, למרות שאני כשלעצמי איני מיחס חשיבות למנהגי העבר כאשר הם פוגמים בהלכה פסוקה.
55
נ״ובכבוד רב,
56
נ״זמשה פלמנבאום
אשר בראון
57
נ״חשאלה ב'
58
נ״טב"ה ר"ח אדר תשט"ז
59
ס׳לכבוד הרב הגאון, כתר תורה, מפורסם בכל תפוצות ישראל
ר' נסים שליט"א
60
ס״אשלום ורב ברכות,
61
ס״באפשר הגאון יזכור את הבחור הארגנטינאי שלפני שנה ביקר אותו בשלוח הרב אופנהיימר שליט"א. היום אני פונה לכבוד הרב בבקשה גדולה ועצומה.
62
ס״גכחבר בני עקיבא בבואנוס איירס אני משתדל בכל כוחותי להלחם נגד העם הארצות שמתפרץ בתוך תנועתינו, ומנסה להשפיע כפי היכולת שבידי להדריך אותם בדרך תורת ה'.
63
ס״דבזמן האחרון התחלתי להתעורר החברים על האיסור החמור לרקוד בנים עם בנות יחד. בע"ה הצלחתי שחלק מהם כבר לא רוקדים, אבל אני רואה שאם לא מחליטים בכל התנועה להתרחק מהאיסור, הם לא יחזיקו מעמד, מטעם זה המועצה הקרובה לבוא תחליט בבעיה חשובה כזאת.
64
ס״ההמחזיקים ברקוד טוענים שבלי הבנות אי אפשר לעשות אווירא של חברה ובלי זה התנועה לא יכולה להמשיך. בכדי להשפיע עליהם צריכים שני דברים:
65
ס״ושיבינו חשיבות התורה והדין בתוך רעיון "התורה ועבודה".
66
ס״זשסמכות תורה מפורסמת יאסר להם באיסור מוחלט וברור.
67
ס״חובזה אני מבקש לכבוד הרב שיכתוב בבקשה מאמר בכדי להקריא אותו במועצה שיסביר ויברר להם כל הענין הזה.
68
ס״טכיון שהמועצה ממהרת לבוא, אני מעיז את פני כתר תורה לבקש תשובה מהרה.
69
ע׳בכבוד רב,
70
ע״אברוך אלי גולדשמידט
71
ע״בתשובה
72
ע״גכ"ג אדר תשט"ז
73
ע״דלכבוד
מר ברוך אלי גולדשמידט יצ"ו
בואנוס איירס.
74
ע״הא.נ.
75
ע״וקיבלתי מכתבך מיום ר"ח אדר דנא והנני להשיב על שאלתך.
76
ע״זרקוד של בנים ובנות יחדיו אסור הוא לפי הדין. אסור זה הוא חמור, וע"כ תנועה כגון "בני עקיבא" אשר רצונה הוא לקרב לבבות ליהדות ולחנך את הנוער ליראת שמים, טוב שתינזר ממנו ותזהר מלעבור עליו152ראה שו"ת בנימין זאב ח"ב סי' שג, ים של שלמה גיטין פא סי' יח, החיד"א בשיורי ברכה אבה"ע סי' כא סע' א, בן איש חי ש"א פר' שופטים סע' יח, והוסיף שם בזה"ל: וצווחו כמה רבני האחרונים בדברים כאלה דאין להם היתר וכו'..
77
ע״חלא נאה שיהיו במחניכם רקודי תערובת ובפרט למבוגרים153ראה להר' משנ"ב בבאור הלכה או"ח סי' שלט ד"ה להקל, שכתב בתוך דבריו, וז"ל: ...מחולות נערים עם בתולות... אוי לנפשם כי גמלו להם רעה לעבור על דת בפרהסיא, והתורה חוגרת שק עליהם, רחמנא לשזבן מהאי עונשא, ולא יעשה כן וכו'. עי"ש באורך..
78
ע״טהטענה שללא ריקודים אין ליצור "אוירה של חברה" אינה מתקבלת, כי יש תחליפים רבים לכך ואפשר ליצור אוירה אף ללא זה.
79
פ׳כפי הנשמע בסניפים רבים של "בני עקיבא" חדלו ונמנעו מריקודי תערובת, ובכל־זאת מחזיקים מעמד, מרחיבים גבולם ויוצרים אוירה חברותית נעימה.
80
פ״אשמח אני לשמוע על שאתה פועל להגברת למוד התורה בקרב החברים. פעולה זו היא חשובה ביותר ואני תפילה שה' יצליח דרככם.
81
פ״באני מאחל לכם שאת חג המצות תחוגו בדיצות ובשמחות ושתזכו בקרוב לעלות לארץ ולהתישב בה.
82
פ״גבכבוד רב,
83
פ״דיצחק נסים
84
פ״הלבישת מכנסיים ע"י בת
85
פ״ושאלה
86
פ״זניו־יורק יום ג' כ"ה בניסן תשל"א, פרשת שמיני.
87
פ״חלכבוד
כבוד הרב הראשי הרב נסים שליט"א.
88
פ״טרב יקר מאד,
89
צ׳פונה אני אליך בבעיה זו שהיא מעיקה עלי מאד. אני מורה בישיבת מגן דוד שהיא ישיבת הספרדים הסורים בניו־יורק. הישיבה היא של בנים ובנות גם יחד. הישיבה שהיא בית ספר עברי מוחזקת על ידי אנשי הקהילה, וברור שהאנשים השליטים בישיבה הם חברי ועד של הקהילה. הישיבה בנויה ופועלת ברוח דתית ולפי המסורת היהודית. לומדים בה כל מיני מקצועות עברים ולמודי קודש כגון גמרא, משנה, חומש, יהדות, דינים ומנהגים, שפה ועוד.
90
צ״אלפני בערך כחודש ימים החליטו אנשי הועד לשנות את חוקי בית הספר ולהרשות לתלמידות הישיבה להופיע לשעורים בלבוש בלתי צנוע, בלבוש מכנסיים. טענתם היא שכך עושים כולם והיום זה במוֹדָה וזו היא האופנה, ואין שום סיבה או תרוץ הלכתי שאוסר על בת ישראל ללכת בלבוש מכנסיים. כאשר פנה אל אנשי הועד חבר המורים בטענה ומחאה נגד זה, הועד טען שאין פסק הלכה ואין רבנים אשר אומרים שום דבר, לכן, זה מותר. אני אישית סולקתי מבית הספר בתור מורה על זה שלא הרשתי לכמה בנות להכנס לכתתי בלבוש מכנסיים. הבעיה עדיין בעוצמה ואנו המורים מחפשים דרך לשכנע את אנשי הועד שזה לא צנוע ולא כבוד התורה שבת ישראל תהיה לבושה במכנסיים. לאור הדברים האלו פונה אני אל כבודו שיעזור לנו וישלח לי פסק הלכה בכתב אשר אוסר על הבנות ללבוש מכנסיים, הסיבה שאני פונה דוקא אל כבודו היא, שכאשר פנינו לרבנים גדולים פה, היתה טענת אנשי הועד שהרבנים האלה הם רבנים אשכנזים והם אינם יכולים לפסוק עבור הקהילה הספרדית. לכן מחוסר ברירה ובהתחשב בעובדה שכבודו עסוק מאד מרשה אני לפנות אל כבודו לבקש שישלח לי את פסק ההלכה המבוקש בדואר חוזר כמה שאפשר יותר מהר, אמנם שמי הוא ליפשיץ אך אני ספרדיה ולכן כואב לי לראות מעשה כזה בישיבה הספרדית פה.
91
צ״באני מחכה לתשובה מהירה לטובת הענין.
92
צ״גבברכה ובתודה
אסתר ליפשיץ
93
צ״דתשובה
94
צ״הב"ה. ירושלים
ה' באייר התשל"א
95
צ״ולכבוד
הגב' אסתר ליפשיץ
ניו־יורק.
96
צ״זג.נ.,
97
צ״חבתשובה למכתבך מיום כ"ה בניסן ש"ז הורני כב' הרב הראשי שליט"א להודיעך כי להתלבש בחצאיות קצרות או במכנסיים, שניהם איסורם כמעט שווה ואין ראוי והגון לבנות ישראל להתלבש בהם154ראה שד"ח כרך ד מערכת ל כלל קטז עמ' 90 ד"ה ויש מין בגד ואילך. שו"ת אבני צדק יו"ד סי' עב, שו"ת ישכיל עבדי ח"ה יו"ד סי' כ, ושם ח"ו אבה"ע סי' נד. שו"ת מנחת יצחק ח"ב סי' קח, שו"ת יבי"א ח"ו יו"ד סי' יד אות ו-ז. שו"ת ציץ אליעזר חי"א סימן סב עמ' קנט-קסג. שו"ת הרב הראשי לראש"ל הר"מ אליהו כרך תש"נ-תשנ"ג סי' לב עמ' 84, ושם סימן קסד עמ' 371..
98
צ״טבכבוד רב,
99
ק׳הרב שלמה דנן
מנהל הלשכה
100
ק״אהתנגדות לעשיית תנאי בנישואין
101
ק״בשאלה
102
ק״גב"ה כ"ד סיון תשי"ז
103
ק״דכבוד ידידנו הגאון הגדול וכו'
כש"ת מוה"ר יצחק נסים שליט"א, ראש הרבנים לישראל
104
ק״השלום וברכה, פונים אנו בזה לכ"ג בענין נורא. כפי שנמסר בעתונים, רוצים הראביים הקונסרבטיבים לחדש את הרפורמה המסוכנת שלהם בעניני נשואין, היינו נשואין על תנאי, שהציעו לפני יותר מעשרים שנה. כידוע, כבר חרדו אז הגאונים מוה"ר אברהם יצחק הכהן קוק זצ"ל ומוה"ר יעקב מאיר זצ"ל וחבריהם ברבנות הראשית, וגאוני אירופה ואמריקה, ויצאו במחאה עזה וחריפה נגד ההצעה ההיא, הנוגעת בבבת עינה של קדושת המשפחה בישראל וגורמת מכשולים באסור אשת איש, ומרבה ממזרים בישראל. הענין נתפרסם בספר מיוחד בשם "לדור אחרון" שאגודתנו הוציאה לאור בשנת תרצ"ז. בודאי נמצא טופס של "לדור־אחרון" בספרית הרבנות הראשית.
105
ק״ולפני כמה שבועות נתפרסם שוב שארגון הראביים הקונסרבטיבים מתכונן לחדש את הרפורמה המסוכנת הנ"ל. היהדות החרדית באמריקה נזדעזעה מזה ובאסיפה רבתי דחופה של אגודת הרבנים נתקבלה ההצהרה הלוטה פה.
106
ק״זבקשר עם זה אנו מבקשים את כ"ג לסייע לדבר מצווה ולשלח לנו בהקדם היותר אפשרי הצהרה רשמית בחתימת כ"ג ובחתימת חברי הרבנות־הראשית, המזדהה עם הצהרתנו הנ"ל.
107
ק״חברב כבוד וברכה,
108
ק״טאגודת הרבנים דארצות הברית וקנדה
109
ק״יהרב אליעזר זילבר, יו"ר הנשיאות
110
קי״אהרב פנחס מ. טייץ, הרב דוד ליפשיץ, חברי הנשיאות
111
קי״בהרב מאיר כהן, מנהל
112
קי״גתשובה
113
קי״דה' באלול התשי"ז
114
קי״הלכבוד
115
קי״והרבנים הגאונים חברי נשיאות אגודת הרבנים דארצות־הברית וקנדה, ניו־יורק.
116
קי״זר.מ.נ.,
117
קי״חמכתבכם מיום כ"ד בסיון ש"ז קיבלתי לנכון. מחמת טרדותי המרובות לא היה סיפק בידי להשיב עליו במפורט יותר, נוסף למברק שכבר שיגרנו.
118
קי״טאני רואה בהצעה לעשות תנאי בקידושין כפירצה מכשילה והרת תקלות בדיני הנישואין היהודיים הקדושים והמקודשים מדורות.
119
ק״כאכן, אין זאת אלא מחמת הבורות שנשתקעו בה מציעי ההצעה, שאין להם כפי הנראה, ידיעה מעמיקה ואחיזה במקורות ההלכה. יבורכו, איפוא, כל העומדים בשער לגדור הפירצה.
120
קכ״אהייתי רוצה להעיר בהזדמנות זו, כי לשם חיזוק היהדות והשרשת התורה בקרב עמנו, דרושים שיתוף פעולה והדדיות בין הרבנות הראשית לישראל לבין הרבנים שבגולה. לא פעם היינו עדים להחלשתה של מערכת זו או אחרת בגלל חוסר תאום בפעולות או חוסר פעולה מקבילה.
121
קכ״בנראה לי, שיציאה למערכה במלוכד ובמאוחד, עשויה ליתן פירות טובים ומחזיקים ברכה.
122
קכ״גחשוב, איפוא, שגם אגודת הרבנים של ארה"ב וקנדה תתן דעתה על ענין זה ותשתמש באמצעים משותפים לגדור פרצות ולהאיר נתיבות.
123
קכ״דהייתי שמח לשמוע דעת כת"ר בנדון ואם הדר"ג נכונים לשתף פעולה עמנו.
124
קכ״הבברכת כתיבה וחתימה טובה, וברגשי כבוד ויקר,
125
קכ״ויצחק נסים
126
קכ״זמחאה או תוכחה על גילוי ראש האישה במקום חשש לשלום בית
127
קכ״חתשובה (השאלה חסרה)
128
קכ״טב"ה, י"ב באדר א' תשי"ז
לכבוד מר שמואל עידן יצ"ו
טוניס
129
ק״לא.נ.,
130
קל״אשאלתו בדבר גלוי ראש האשה קבלתי לנכון, והנה תשובתי:
131
קל״באמנם גלוי שערות האשה היא עברה חמורה וביחוד לפי דברי הזהר, אולם היות ולדאבוננו פרצה זו פשטה בכל המקומות ואין בכח רבני ישראל לגדרה, והואיל ונעשה הדבר בעיניהם כהיתר, אין מן הראוי ליחיד להכניס מריבה בביתו בגלל מעשה זה.
132
קל״גהדרך הנכונה לתקון הדבר היא השפעה בנועם מלים של האיש על אשתו. ואם גם דרך זו לא הצליחה, אין להפריע שלום הבית משום כך.
133
קל״דעיין בתשובת מהר"ם אלאשקר סי' ל"ה, וראה במנהגים שבסוף הלבוש או"ח, אות ל"ו155ראה שו"ת ישכיל עבדי ח"ה או"ח סי’ נה אות ג, ובשו"ת יבי"א ח"ג אבה"ע סי’ כא, ושם אות יג, ובח"ד יו"ד סי’ א..
134
קל״הבכבוד רב,
יצחק נסים
135
קל״וכיסוי ראש אישה נשואה ב"פאה נכרית"
136
קל״זשאלה
137
קל״חתמוז התשכ"ט
138
קל״טלכבוד הרב יצחק נסים שליט"א
הראשון לציון הרב הראשי לישראל
139
ק״משלום רב!
140
קמ״אהנני פונה לכבודו בשאלה דחופה וחשובה!
141
קמ״בשאלה באחד שעומד על סף הנישואים, והאשה אינה רוצה לילך בכסוי ראש (מטפחת) אלא ב"פאה נכרית". ומאחר ויש מחלוקת גדולה בפוסקים ואין הדבר ברור, האם יש להקל בזה?
142
קמ״גבתודה ובכבוד רב
143
קמ״דיהודה כהן
144
קמ״התשובה
145
קמ״וב"ה. ירושלים,
י' בתמוז התשכ"ט
146
קמ״זלכבוד
מר יהודה כהן
ירושלים.
147
קמ״חשלום וישע רב,
148
קמ״טבתשובה למכתב שאלתך אל כב' הרב הראשי בענין "פאה נכרית", הנני להודיעך כי היה עליך לציין בגוף השאלה אם אתה וב"ל [בחירת לבך] אשכנזים או ספרדים.
149
ק״נאם אתם אשכנזים אין לך להתנגד.
150
קנ״אבכבוד רב,
הרב ד"ר ר. בונפיל,
מנהל הלשכה
151
קנ״בשאלה
152
קנ״גב"ה. כ"ו סיון תשל"א
153
קנ״דלכבוד
כבוד הרב יצחק נסים
ירושלים.
154
קנ״השלום רב.
155
קנ״ומזה כשנתיים קיים וכוח ביני לבין בעלי בקשר לפאה נוכרית.
156
קנ״זבעלי טוען שאסור לחבוש אותה, ורק אם אקבל אשור מרב מוסמך המתיר זאת, ירשה לי ללכת בה.
157
קנ״חבקשתי היא, שתאשר לי בכתב, אם זה מותר או אסור.
158
קנ״טבתודה מראש,
מ. יהודית
נתיבות
159
ק״סתשובה
160
קס״אב"ה. ירושלים,
ט"ו בתמוז התשל"א
161
קס״בלכבוד
הגב' מ. יהודית
נתיבות
162
קס״גג.נ.,
163
קס״דבתשובה למכתבך מיום כ"ו בסיון ש.ז. הריני להודיעך כי אם אתם ספרדים לא רצוי שתחבשי פאה נוכרית.
164
קס״הבכבוד רב,
165
קס״והרב שלמה דנן
מנהל הלשכה
166
קס״זמטפחת ראש שמקצת השערות מגולות או "פאה נכרית" המכסה את כל הראש – מה עדיף?
167
קס״חשאלה
168
קס״טיום ראשון ז' אייר תשל"א
פנחס כהן, בני ברק
169
ק״עלכבוד
רבינו המפורסם הראש"ל הרב הראשי לישראל.
הרב יצחק נסים שליט"א
170
קע״אאחדשה"ט,
171
קע״בברצוני לשאול את כבוד הרב בענין פאה נוכרית לאשה.
172
קע״גאני עומד אי"ה להתחתן בקרוב עם בח"ל. יש לנו ויכוח בקשר לכיסוי ראש. ארוסתי טוענת שפאה נוכרית זה לא כיסוי ולכן מעדיפה כיסוי ע"י מטפחת ראש, שכתוצאה מכך חלק קטן מהשערות קדימה וחלק מאחורה ישארו גלויים. ואילו אני טוען שלענ"ד עדיף על כך פאה נוכרית המכסה את כל הראש.
173
קע״דהייתי מאד מבקש מכבודו שיפסוק לנו את ההלכה בענין זה, וכן אם יש פוסקים הדנים בכך הייתי מבקש ציון מקום.
174
קע״הנ.ב. ארוסתי נולדה בטוניס ואילו אני "צבר" והורי נולדו בטוניס.
175
קע״ובתודה מראש.
הקטן. פנחס כהן.
176
קע״זתשובה
177
קע״חב"ה. ירושלים,
כ"ה באייר התשל"א
178
קע״טלכבוד
מר פנחס כהן
בני־ברק.
179
ק״פא.נ.,
180
קפ״אכב' הרב הראשי שליט"א קיבל מכתבך מיום ז באייר ש.ז. והורני להודיעך כי כיסוי ראש לפי המוצע ע"י ארוסתך עדיף156ראה שלטי הגיבורים שבת כט ע"א בדפי הרי"ף אות א, ובהגהת עין משפט נזיר כח ע"ב אות נ, ומה שדחה דבריו בשו"ת באר שבע סימן יח, וראה עוד להגר"א בשנות אליהו שבת פ"ו מ"ה, שו"ת לחמי תודה (בנו של בעל ההפלאה) דף ד ע"ב, יט ע"ד, שו"ת תשובה מאהבה (תלמיד הנודע ביהודה) ח"א סי' מח וח"ב סי' רכב, שדי חמד כרך ז אסיפת דינים מערכת דלת אות ג עמ' 297-298, שו"ת ישכיל עבדי ח"ז אבה"ע סי' טז, שו"ת אגרות משה אבה"ע ח"ב סימן יב כרך ד, שו"ת יבי"א ח"ה אבה"ע סי' ה. שו"ת הרב הראשי לראש"ל הר"מ אליהו כרך תש"ן-תשנ"ג סי' מח עמ' 122, ושם סי קנג עמ' 349..
181
קפ״בבכבוד רב,
המזכירות
182
קפ״גחובה להסביר לחתן את הכתובה לפני שיחתום;
עריכת קידושין בה' באייר בחו"ל
183
קפ״דתשובה (השאלה חסרה)
184
קפ״הב"ה, ירושלים ח' בכסלו התש"כ
לכבוד ד"ר משה לנדס יצ"ו, קהילת "עדת ישורון" פיטסבורג.
185
קפ״וד"ר לנדס הנכבד,
186
קפ״זבתשובה למכתבו מיום ב' לפ' תולדות ש"ז, הנני להודיעו:
187
קפ״חמועצת הרבנות הראשית החליטה שמכאן ולהבא אין להסתפק בקריאת הכתובה בפני החתן והכלה תחת החופה – כפי שהיה נהוג עד כה – אלא על מסדרי החו"ק להקריא את הכתובה ולהסביר את תכנה בפני החתן בטרם הוא חותם עליה כדי שיבין את מהותה, ואת אחריותו והתחייבויותיו כלפי זוגתו.
188
קפ״טהחלטה זו אינה מונעת קריאת הכתובה פעם נוספת בשעת החופה, אך הקריאה השניה אינה חובה.
189
ק״צנכון שהתרתי עריכת קידושין ביום ה' באייר, הוא יום העצמאות, והיתר זה אינו מוגבל לתושבי הארץ בלבד (ראה מאמרי בקובץ "עלי עשור" שהופיע לפני כשנה ומחצה בהוצאת "מוסד הרב קוק", ירושלים).
190
קצ״אבכבוד רב, יצחק נסים
191
קצ״בלשאלתה של קהילה ספרדית במדינה העומדת לחוקק "חוק נישואין מונוגאמיים"
192
קצ״גב"ה ח"י מרחשון תש"כ
193
קצ״דלכבוד הרב הגאון המפורסם וכו', הרב הראשי לישראל, ראשון לציון מוהר"ר יצחק נסים שליט"א, ירושלים ישראל.
194
קצ״האחדשה"ט בכבוד הראוי,
195
קצ״ונשאלנו מאחת הקהלות שנמצאת תחת סמכות הרבנות הראשית בבריטניה שרוב הקהלה הזו הם יהודים יוצאי ספרד, ואנו פונים לכת"ר לקבל חוות דעתו הרמה לפני שנשיב להם תשובה.
196
קצ״זר"ב ע"כ תרגום עברי של שאלתם, ואסירי תודה הניה לכת"ר אם ייטיב לשלוח לנו הערותיו לשאלה זו בהקדם האפשרי.
197
קצ״חבכבוד רב ובברכת התורה, בשם ביד"צ לונדון
198
קצ״טשאלה
199
ר׳הנדון: חוק נשואין מונוגמיים
200
ר״אהממשלה הנוכחית תנהיג בקרוב חוק נשואין מונוגמיים אשר תאסור נשואין פוליגמיים חוץ למוסלמים שדתם מתירה פוליגמיה, והמוסד היהודי האחראי יהיה אסיר תודה עבור עצתם בענין זה, כי הם מרגישים כי זוהי שאלה דתית הדורשת הוראה החלטית מהמוסדות המוסמכים.
201
ר״בבעבר, כאשר היה לנו מעמד של מושבה, הממשלה לא היתה מתערבת בחוקי הנשואין של התושבים, התושבים היהודים, אף כי לפי הדין והמנהג היהודי היה מותר להם לשאת יותר מאשה אחת, היו למעשה מונוגמיים. היו רק מקרים מספר בהם יהודי נשא אשה שניה מחוץ לביהכ"נ ע"י נשואין בטקס אחר. היו שלשה מקרים כאלה תוך עשר השנים האחרונות.
202
ר״גברצוננו לדעת איך להתגבר על הבעיות הבאות היכולות להתעורר כאשר חוק הנשואין המונוגמי יכנס לתוקפו:
203
ר״דא) אם לא יהיו ילדים אחרי מספר שנים של נשואין.
204
ר״האו ב) אם לא יהיה בן־זכר אחרי מספר שנים של נשואין.
205
ר״ואו ג) אם אח מת בלי ילדים, האם האח הנשאר גם אם הוא נשוי יוכל לשאת את אשת אחיו.
206
ר״זאם ננהג לפי חוק הנשואין המונוגמי, האם יהיה זה בנגוד לדיני ועיקרי ישראל?
207
ר״חנודה לכם בעד עצתכם ונכיר לכם תודה אם תוכלו להשיב לנו בהקדם, כדי לאפשר לנו להתכונן ולקבוע עמדה מול החוק שיוכנס להחוקה בעתיד הקרוב.
208
ר״טתשובה
209
ר״יב"ה ירושלים, י"ט בכסלו התש"כ
210
רי״אלכבוד הרבנים הגאונים חברי ביד"צ דלונדון, אנגליה.
211
רי״בר.מ.נ.,
212
רי״גקיבלתי מכתב כת"ר מיום ח"י מרחשון ש"ז והנני להשיב:
213
רי״דיש להשיב לקהלה השואלת שאמנם חרם דר"ג לא חל על קהילות ספרדיות, אולם אין נוהגים לישא אשה על אשתו, ויש שאף מציינים זאת בכתובה.
214
רי״הבאשר למקרים מיוחדים, יש צורך להבטיח שבחוק הנישואין המונוגאמיים שבדעת הממשלה לחוקק, יימצא כתוב שלגבי יהודים יהא הבעל רשאי לשאת אשה על אשתו אם:
215
רי״ונשא בתולה ושהתה עמו עשר שנים ולא ילדה.
216
רי״זנשא בעולה ושהתה עמו חמש שנים ולא ילדה.
217
רי״חלא ילדה לו בן ובת ואינה ראויה עוד ללדת.
218
רי״טנשתטית האשה או חלתה במחלה שאינו יכול לחיות איתה ואין סיכויים לריפוייה.
219
ר״כבמקרה של יבום והיבמה רוצה ביבום, אם יכול המיבם למיקם בסיפוקייהו של שתי הנשים, רשאי הוא לייבם בהסכמת אשתו.
220
רכ״אבישראל קיים חוק דומה האוסר נישואין פוליגמיים. במקרים מיוחדים מעין אלה, בה"ד האזורי מברר העובדות ופוסק להתיר לבעל לישא אישה על אשתו. פס"ד כזה טעון אישור הרבנים הראשיים בישראל.
221
רכ״בלפיכך, רצוי שגם בקהילה זו ייקבע נוהג מאין זה.
222
רכ״גבכבוד רב,
223
רכ״דיצחק נסים
224
רכ״הבעל שעזב את אשתו ואינו זנה ומפרנסה
225
רכ״ושאלה
226
רכ״זבהנ"ו. י"א בתשרי התשכ"ב
227
רכ״חלכבוד משרד הרבנות הראשית ירושלים,
כבוד הרב הגאון והנכבד הרב הראשי י. נסים שליט"א
228
רכ״טשלום וברכה!
229
ר״לנתקלנו בשאלה הבאה, ועל כך פנינו בבקשה לכבודו לקבל תשובה ברורה, כפי שכתוב "ככל אשר יורוך" והיא:
230
רל״אאיש אחד התחתן לפני 4 שנים ומיד לאחר החתונה עזב את אשתו ללא כל סבה ועד עכשיו אינו רוצה לחיות עם אשתו בשום אופן. ובמשך השנים לא קיים את "שאר כסות ועונה" לגבי אשתו, וכעת אשתו עומדת במצב לא נעים.
231
רל״באם כן מה דינה לגבי אישה?
232
רל״גהאם היא יכולה לדרוש גט מאת הרבנות המקומית?
233
רל״דהאם היא יכולה לדרוש את המהר שלה?
234
רל״הלידיעתו ההמלצות של הוועד הקהילה המקומי לא נתנו כל פרי עד כה.
235
רל״ובכל הכבוד, ובברכת שנה טובה כתיבה וחתימה טובה
236
רל״זמהין עבדוללה,
טהראן, איראן
237
רל״חתשובה
238
רל״טב"ה. ירושלים, כ"ה בתשרי התשכ"ב
239
ר״מלכבוד מר מהין עבדוללה, טהראן
240
רמ״אא.נ.,
241
רמ״בהורני כב' הראשון לציון הרב הראשי לישראל לאשר קבלת מכתבך מיום 21.9.61.
242
רמ״גאודות השאלה באשה שנישאה לפני ארבע שנים ומיד לאחר חתונתה נטשה בעלה ללא סיבה ועד היום חי עמה ולא זן ולא מפרנס אותה.
243
רמ״דידוע שלפי הדין חייב הבעל במזונות אשתו וכו'157ראה הרמב"ם פי"ב מהלכות אישות ה"ב וה"י, טור ושו"ע אבה"ע סימן ע., ועל פי רוב אף חייב לשלם על העבר, והכל לפי הענין. אם העובדות הן כפי שציינתם במכתבכם.
244
רמ״הבמה דברים אמורים אם כוח בי"ד יפה לפסוק, ושפסק־דינו ניתן להוצאה לפועל, דהיינו, אם הממשלה מכירה בבית־הדין ובפסקי־דינו.
245
רמ״וכמובן שהבעל הוא אשר צריך לתת את הגט, בכל מקרה, בין מרצון בין בכפיה – הכל לפי המקרה ולפי ראות עיני בית־הדין.
246
רמ״זבכבוד רב,
המזכירות
247
רמ״חכפיית גירושין על בעל הבוגד באשתו
248
רמ״טשאלה
249
ר״נב"ה אנטוורפן ו' מרחשון שנת תשי"ט לפ"ק
250
רנ״אאל כבוד הגאון ר' נסים, הרב הראשי למדינת ישראל, תל־אביב
251
רנ״בכבוד הרב הראשי
252
רנ״גהנני פונה בזה אל כבודו בשאלות דלקמן:
253
רנ״דאיזה חידושים נתחדשו בישראל בענין זכותה של האשה לדרוש גט פטורין מבעלה? לתמהוני לא מצאתי באנציקלופדיה התלמודית שום רמז לחידוש. לפי עניות דעתי ישנם מקרים שבהם האשה יכולה לדרוש מבעלה גט פטורין.
254
רנ״הלפני בא מקרה זה: האשה טוענת שבעלה נואף עם אינה יהודית ואין לה אלא הוכחות חשד. בכלל אין שום תקוה שתוכל להמשיך לחיות עם בעלה. וזה אינו רוצה לגרשה אלא אם יתנו לו סכום כסף גדול.
255
רנ״ומתוך תודה למפרע
על חוות דעתו,
מכבדו ומוקירו,
ד"ר ישראל שפירא
256
רנ״זשאלה נוספת
257
רנ״חב"ה אנטוורפן, י"ב מרחשון שנת תשי"ט לפ"ק
258
רנ״טכבוד הרב הראשי
259
ר״סבהמשך למכתבי מיום ו' מרחשון באתי להוסיף שבנדון שאלתי נודע לי שיש עדים שהבעל חי עם אינה יהודית. במקרה זה חושב אני שיכולים להכריח את הבעל לגרש את אשתו. אבל כיצד מכריחים אותו?
260
רס״אמתוך רגשי תודה למפרע על חוות דעתו,
מכבדו ומוקירו,
ד"ר ישראל שפירא
261
רס״בתשובה
262
רס״גב"ה כ"ב בכסלו התשי"ט
263
רס״דלכבוד הרב ד"ר ישראל שפירא יצ"ו,
הרב הראשי באנטוורפן, בלגיה
264
רס״הר.נ.,
265
רס״ובדבר שאלתו על אשה שטוענת טענת "מאיס" משום שבעלה חי עם אשה אחרת ויש עדים כשרים שמעידים שיש לבעלה יחסים עם אשה אחרת, אם יכולים לכופו שיפטרנה בגט?
266
רס״זבטענה זו אין כופין את הבעל לגרש, אבל בית־דין פוסקין לה מזונות כפי יכולתו, ויש שסוברים כי אפשר להטיל עליו מזונות יותר מכפי יכולתו עד שיפטרנה בגט158ראה הרמב"ם פי"ד אישות ה"ח, טור ושו"ע אבה"ע סימן עז סע' ב, חלקת מחוקק שם ס"ק ג, ובב"ש שם ס"ק ו, ובהגהו' מימו' שם אות ה, פסקי דין רבניים כרך א עמ' 342, ושם כרך ב עמ' 194.
267
רס״חבכבוד רב,
יצחק נסים
268
רס״טהיתר נישואין עם אישה שניה למי שטוען שאשתו מרדה בו וסירבה לעלות איתו לארץ
269
ר״עמתוך פסק דין של בית הדין הגדול
270
רע״אב"ה, ב בתמוז התשי"ז
271
רע״בעם כל הכבוד, לא נראית לי הדרך שהלך בה ביה"ד האזורי בתל־אביב שדן בבקשה של קרל ב. להתיר לו לשאת אשה על אשתו הדוויג לבית ש. .
272
רע״גהואיל והמבקש לא הוכיח בפני ביה"ד האזורי בעדים כשרים שאמנם נשא את האשה הנ"ל בנישואין אזרחיים בלבד, והואיל ובתשובת ביה"ד דבודפשט אף לא נרמז על־כך, הרי שיש לדון בבקשתו בחזקת נשוי בחו"ק כדת וכדין.
273
רע״דמכאן שמוטלת החובה על הבעל־המבקש להוכיח שאכן אשתו סרבה לעלות עמו ארצה ועמדה בסירובה כל הזמן. דבר שלא הוכח כלל וכלל, לא במסמכים ולא בעדים.
274
רע״האמנם ביה"ד האזורי בת"א פנה לביה"ד בבודפשט בקשר לבקשה זו, אולם השאלה שהופנתה לבי"ד זה, היתה לברר אם האשה מסכימה לקבל גט בלבד. וביה"ד בבודפשט השיב שהאשה מסרבת להופיע בבית – הדין, ולא נתנה כל סיבה לאי־הופעתה.
275
רע״ומתשובה זו עדיין אין להסיק שהאשה מורדת היא, שיתכן שאין ברצונה להתגרש מבעלה. ואולי מסיבה זו סירבה להופיע בבית־הדין, או מטעמים אחרים שהמצב גרמם, ובדעתה לעלות ארצה לכשיאופשר הדבר.
276
רע״זאמנם ה"עין יצחק" בח"א אה"ע סי' ג' בנידון דידיה שהבעל טען ברי שאשתו מורדת בו ונתקבלה עדות של עד אחד על־כך – התיר לו לישא אשה על אשתו, משום שהיו אומדנות והוכחות המסייעות לדברי הבעל והעד.
277
רע״חאולם במקרה זה אין מעין אותן אומדנות והוכחות שכתב בעל "עין יצחק", וגם לא עד אחד. גם אין הענין שלפנינו דומה לנדון דבעל "קרית מלך רב" ח"א בשו"ת שבסוף הספר סי' י"ג, עיין שם.
278
רע״טלפיכך, אין לדון את האשה בנדון דידן כמורדת, על־סמך טענתו של האיש וגם לא על־פי תשובתו של ביה"ד דבודפשט.
279
ר״פעתה נשאלת השאלה אם יש להניח שדינה של האשה כיום הוא כדין שבויה, הואיל ואין באפשרותה לעלות ארצה.
280
רפ״אהנה ה"חלקת מחוקק" ו"בית שמואל" בסי' קי"ט ס"ק ז כתבו שבשבויה – אין להתיר לבעל לשאת אשה אחרת. ועיין בתשובת "צמח צדק" סי' א' וב"עבודת הגרשוני" סי' נ"ג, שבנשבית אף אם משום מצוות פריה ורביה לא התירו. ובתשובת "שב יעקב" כתב כי לא נוהגים להתיר אלא בנשתטית, אבל בענין אחר לא נשמע מעולם להתיר לישא אשה אחרת. ועיי' "ברית יעקב" סי' א'.
281
רפ״באי־לזאת, מחומר הראיות שכבר הובא בתיק זה, לא מצאתי שיש אפשרות להתיר לבעל לשאת אשה על אשתו.
282
רפ״גלשם השגת בקשתו, עומדות בפני הבעל שתי אפשרויות: להוכיח בעדות כשרה שהוא נישא עם האשה בנישואין אזרחיים בלבד, או להביא עדים שיעידו שהאשה מורדת היא.
283
רפ״דלכן, סבורני שיש להחזיר את התיק לביה"ד האזורי בת"א, לברר את הענין בדרך הנ"ל.
284
רפ״היצחק נסים
285
רפ״וייבום על מנת לגרש למחר
286
רפ״זמתוך פסק דין של בית הדין הגדול'
287
רפ״חב"ה ירושלים, כ"ב באדר ב' התשי"ט
288
רפ״טכב' בית־הדין האזורי הסתמך בפסק־דינו גם על מה שכתב הרדב"ז בישנות [חלק ד] סי' ק"ט שרוב רובם של הפוסקים סוברים שמצוות יבום קודמת, והעלים עין מתשובת הריב"ש סי' ש"ב אשר תוכנה הביא מרן בב"י סי' קס"ה שכתב: כשהיבם נשוי לכולי עלמא מצוות חליצה קודמת דהא קיימא לן שנותנים לו עצה ההוגנת לו וכו' מה לך וכו', ובוודאי שבכגון זה מצוות חליצה קודמת שאם מצוות יבום קודמת איך ישיאו לו בי"ד עצה לבטל מצוות יבום הקודמת? אלא ודאי כל שיכניס קטטה לתוך ביתו אם מיבם, מצות חליצה קודמת. ומנה לנשוי שיש לומר דמצוות חליצה קודמת לכולי עלמא שאין לך מכניס קטטה לתוך ביתו כמו נושא אשה על אשתו. וא"ת יגרש אשתו הראשונה וייבם את זאת, הרי קשין גרושין, כמ"ש בסנהדרין דף כב: בא וראה כמה קשין גרושין שהרי התירו ליחד ולא לגרש וכל שם באשתו ראשונה שאפי' מזבח מוריד עליו דמעות.
289
ר״צובתשובת אה"ע דף ק"מ כתב מרן: "איברא, דבגלילותינו אנו תופסין להלכה דמצות יבום קודמת כהרמב"ם, שהוא מאריה דאתרא, מכל מקום בנדון זה שהיבם נשוי אשה, אפי' להרי"ף והרמב"ם וההולכים בשיטתם מצוות חליצה קודמת וכמ"ש הריב"ש", ובסוף דבריו כותב מרן: "ואם יש מי שלבו נוקפו מלהסכים לנדותו לחלוץ, לפחות ראוי להסכים בקבלת חרם להבדל ממנו עד שיחלוץ". וברור שזה אפי' שלא נשבע שלא לישא אשה על אשתו שהרי כתבו הטעם שלא יכניס קטטה לתוך ביתו ולא הזכירו מהשבועה.
290
רצ״אואעפ"י שמדברי הריב"ש עצמו בסי' א', והביאו מרן בב"י שם, מוכח שאם יכול למיקם בסיפוקייהו מצוות יבום קודמת, ונראים דבריו כסותרים, כפי שכבר עמדו על כך האחרונים. ויישבו דבריו שהוא מצריך תרתי בכדי שתהיה מצוות חליצה קודמת: נשוי ושאי אפשר לו למיקם בסיפוקייהו, הנה נראה שבנידון זה שלפנינו הוא גם כן לא מצי למיקם בסיפוקייהו ושגם מטופל בבנים. ועיין "משפט צדק" ח"ב סי' ע' שכתב שאף לפי מה דמשמע מדברי הריב"ש בסי' א' היינו ביכול לזון כל אחת בבית מיוחד לה לבדה.
291
רצ״באמנם בתשובת "מגיד מראשית" סי' ד – ה כתבו שכל זה הוא דווקא כשהיבמה אינה רוצה ביבום, אבל אם גם היא רוצה להתיבם, שוב אמרינן דמצות יבום קודמת. וכ"כ בתשובת "אשדת הפסגה" סי' י"ד ע"ש. וכאן כפי המבואר בדברי הבי"ד כבר הביעה היבמה את רצונה להתיבם. הנה בתשו' "צל הכסף" ח"א סי' י"ג דף פ"ג ע"ג השיב על דבריהם "דהא טעמו של הריב"ש מהש"ס משום מכניס קטטה לתוך ביתו, וא"כ אף שהיבמה מסכימה, מכל מקום כשאשתו אינה מתרצית עדיין קטטה במקומה וכו'. ולא עוד אלא דאף אם שתיהן דהיינו אשתו ויבמתו מרוצות מוכח מדברי הב"ש בסי' א' ס"ק י"ח דאינו רשאי ליבם ע"ש שהאריך. וכאן לא שאלו ולא דרשו אם האשה מסכימה.
292
רצ״גאלא שכל זה אינו עניין למקרה שלפנינו באשר היבם הלזה רוצה לייבם היום ולגרש למחר כדי להחלץ מהחליצה מפחד של סכנה כביכול.
293
רצ״דהרדב"ז בתשובותיו ח"א סי' תנ"ז אסר לעשות כן שנמצאת בעילתו בעילת זנות כמו שמתייחד עם אשתו ודעתו לגרשה. וכן כתב בשמו ה"פרי אדמה" ח"ג בפ"א מה' יבום וחליצה. אמנם בעל "אדמת קדש" בח"א סי' נ' האריך להתיר לעשות כן, אולם לבסוף כתב: "כל זה כתבתי להלכה ולא למעשה שנראה בעיני זר הדבר לזלזל בבנות ישראל". ועיין "ויאמר יצחק" ח"א סי' קפ"ה ועוד. בכל אופן אין מן הראוי לנהוג כן בארץ.
294
רצ״הועצם הפחד מחמת סכנה כביכול הוא פחד שוא בלתי מבוסס, כפי שהאריכו בזה בתשובת "חיים ושלום" ח"א סי' ל"ח ו"שדה חמד" מע' חליצה סי' א' אות ל"ח ו"פתחי תשובה" בסוף סדר חליצה.
295
רצ״ולבסוף ברצוני להעיר על פיסקה בפסק־הדין בה נאמר: "לאור כל זה ואחרי התייעצות עם הראשל"צ הרב הראשי רבי יצחק נסים שליט"א החלטנו ופסקנו להתיר ליבם וכו'". לא ברור לי על מה הסתמך כב' ביה"ד באמרו דברים אלה; מה שידוע לי הוא שבשיחתי עם אב ביה"ד אמרתי לו, לאחר ששאלני, כי בארצות צפון אפריקה נוהגים לייבם בדרך זו, ואין להבין מדברי אלה כי דעתי היא שכן יש לנהוג בישראל.
296
רצ״זב"ה ירושלים,
כ"ב באדר ב' התשי"ט
297
רצ״חהתרת יבמה ללא חליצה על סמך אישור רופא שלבעלה לא היה כח גברא
298
רצ״טתשובה (השאלה חסרה)
299
ש׳ב"ה. ירושלים,
ט"ז בשבט התשכ"ז
300
ש״אלכ"כ
ידידנו הרב הגאון המפורסם
והנודע כדרופתקא דאורייתא
כש"ת מה"ר אברהם אהרן פרייס שליט"א
רב ור"מ בטורונטו, קנדה.
301
ש״באחדשו"ת
302
ש״גקבלתי אגרתו מיום ד' בחודש זה ובו כותב כת"ר שבעתוני אמריקה וקנדה הופיעה ידיעה חדשה שהרבנות הראשית לישראל עשתה מעשה רב ריפורמה בדת והתירה לאשה שזקוקה לחליצה להנשא בלא חליצה, ומקוים שהרבנות תוסיף ללכת בדרך זו ותעשה צעדים קדימה לתקן הדת וכו' וכו'. ומר התרתח בריתחא דאורייתא על לא טובה שמועה זו, וכתב מה שכתב. לזאת אשיב שהעתונים בארץ ובחו"ל לא הסתפקו באמת שבשמועה זו, אלא הוסיפו וגרעו כמנהגם וכדרכם.
303
ש״דגופא דעובדא הכי הוה: הובא בפני בית־הדין הגדול בירושלים, שהיה מורכב משלושה רבנים מגדולי הרבנים בארץ, והם: הרב יוסף אלישיב, אב"ד, הרב בצלאל זולטי והרב אליעזר גולדשמידט חברים עמו. ענינה של אשה צעירה אשר הייתה עם בעלה המנוח ימים אחדים ולבעלה לא היה כח גברא וישנה תעודת רופא המאשרת מצבו של בעלה. האב"ד הרב יוסף שלום אלישיב כתב פסק־דין באריכות רבה להתירה וחתמו עמו שני חבריו. היות והיה ידוע להם שב"אגרות משה" להרב משה פיינשטיין דן בעובדא מעין זו שלחו אליו פסקם והצטרף עמהם להתירה בלא חליצה159ראה שו"ת אגרות משה אבה"ע ח"א סי' עט, וח"ג סי' מח עמ' תצא, שו"ת יבי"א ח"ט אבה"ע סימן לח..
304
ש״הלרבנות הראשית לא נודע ממעשה זה, עכ"פ לי עצמי לא נודע מזה לפני פרסום המעשה בעתונות, והעלימו זה ממני, ואולי בצדק, לפי שיודעים שאין אני מתערב בעניני גיטין וחליצה. נוסף לכך גם ידעו שאין אני מאמין ברופאים שבארץ ובתעודותיהם. מפגישותי עם גדולי הרופאים פה בקשר עם ענין המדהים והמצער של ניתוחי מתים, נוכחתי שאין לסמוך עליהם בדברים הקשורים בהלכה.
305
ש״ואת פסקם ונימוקיהם, אין אני מניח שלאחר מעשה יסכימו לשלוח לכת"ר.
306
ש״זואסיים בברכת יגדיל תורה ויאדיר, "ה' עוז לעמו יתן ה' יברך את עמו בשלום".
307
ש״חבכבוד רב,
308
ש״טיצחק נסים
309
ש״יחלוקת עזבון אישה שלא השאירה צוואה
310
שי״אב"ה טהרן, א' באדר, תש"ך. 29.2.1960
311
שי״בלכבוד השם הטוב הגאון יצחק נסים שליט"א,
הרב הראשי וראשון לציון, ירושלים.
312
שי״גר.מ.נ.,
313
שי״דהריני מצרף בזה בהתאם לבקשתו של החכם ברוך כהן צדק מטהרן, שאלה אל כב' בענייני דין ירושה.
314
שי״ההמכתב נכתב בשני העתקים והחכם כהן צדק מבקש שתשובת כב' תינתן על אחד ההעתקים אשר תוחזר אליו במישרין או באמצעות משרדנו.
315
שי״וברגשי כבוד והוקרה,
316
שי״זיוסף נס
מנהל מחלקת
העליה בפרס.
317
שי״חשאלה
318
שי״טב"ה ל' בשבט, תש"ך
319
ש״כלמעלת עט"ר ראשון לציון, הרב הראשי יצחק נסים,
ראש אב בי"ד לישראל יר"ה.
320
שכ״אשלום וברכה!
321
שכ״בראובן היה לו אשה אחת ובן אחד וארבע בנות שלא נשאו הבנות בחיי אביהן. ראובן נתן בית אחד לאשתו בלי תנאי ובאומד הדעת כתב צוואה וחלק את ירושתו לבנו ולבנותיו וגם כותב לאשתו את כתובתה כשיפטר יחלקו הירושה כפי הצוואה וכן היה. כשנפטר לב"ע חלקו הבנות והבן ואשתו כפי צווי אביהם.
322
שכ״גאחר כמה שנים גם כן נפטרה אשתו שהיא אם הבן והבנות, בלי שום צוואה ויש לה ממון.
323
שכ״דיורנו מורינו היכול ליתן ירושת האשה ליורשיה כמו שירשו הבנות והבן מקודם שירשו מאביהם.
324
שכ״הבבקשה ממעל' כ"ת לכתוב תשובתנו תחת השאלה הזו שלא יהיה לנו תקלה שיאמרו שאלה הוא למפרע.
325
שכ״וופתחי תשובה בל יהיו משולבים.
326
שכ״זהננו בברכת שלום.
327
שכ״חח. ברוך כהן צדק,
הצעיר ברוך שלמה.....
328
שכ״טתשובה
329
ש״לאין להתייחס אל עזבון האשה לפי צוואת הבעל על עזבונו שלו, והואיל והאשה לא השאירה צוואה, עזבונה צריך להתחלק לפי הדין, כמבואר בחושן משפט סי' רע"ו סעיף ד'.
330
של״איצחק נסים,
331
של״בראשון לציון
הרב הראשי לישראל
332
של״גירושת אלמנה בנכסי בעלה
333
של״דשאלה
334
של״התל אביב י"ז בניסן התשכ"ז
335
של״ואל: כבוד הראשון לציון
הרב הראשי לישראל
מו"ר יצחק נסים, שליט"א
ירושלים
336
של״זשלום רב וכל טוב,
337
של״חהנידון: מנזלי מלכה – ירושה לנשים נשואות בעיר עדן
338
של״טבקשר למכתבך מיום י' בכסלו התשכ"ז לבעלי מר בן־ציון מנזלי.
339
ש״מאני וההורים שלי עלינו ארצה מעדן בשנת 1934 ויש בית לנו בעיר עדן, ומלפני כמה שנים ההורים שלי ז"ל נפטרו כאן, ויש לי 3 אחים נשואים נמצאים בארץ ישראל, ומקבלים שכירות של הבית בעדן ולא נותנים לי אף פרוטה.
340
שמ״אבעדן נשים נשואות לא מקבלות ירושה, אבל אנחנו כולנו נמצאים בארצינו הקדושה, ונעשה עון גדול בעיר עדן שהנשים לא מקבלות ירושה.
341
שמ״בהאם אני מגיע לי ירושה מהרכוש הנמצא בעדן של המנוח עטרת ראשי אבי משה פנחס ז"ל.
342
שמ״גאבקש את סליחתך אדוני הרב שאני מטרידך במכתבי זה, היות ואנחנו משפחה של 7 נפשות, ומצבינו קשה מאוד, ורוצה לדעת. האם יש לי חלק ונחלה לקבל מהירושה של המנוח אבי ז"ל.
343
שמ״דואלוקים יתן לך בריאות, וחיים ארוכים אכי"ר.
344
שמ״הבכבוד רב,
345
שמ״ומלכה מנזלי
53, הגבור האלמוני,
יד אליהו תל־אביב
346
שמ״זתשובה
347
שמ״חב"ה. ירושלים,
ב' באייר התשכ"ז
348
שמ״טלכבוד
משפחת בן־ציון ש. מנזלי
תל־אביב
349
ש״נא.נ.,
350
שנ״אמכתביכם מיום י' בכסלו וי"ז בניסן ש.ז. אל כב' הרב הראשי נתקבלו, והורני להודיעכם שאף התקנות שהותקנו על־ידו בזמנו בכתובה בפרס כוחן יפה כמובן לגבי התחייבויות שבהן ישאו המקשרים מהיום והלאה, ואולם לא יחולו תקנות אלה על העבר אלא בהסכמת הצדדים לקבלן על עצמם בפני בית־דין.
351
שנ״בלאור הנ"ל אין באפשרות כב' הרב הראשי לעזור לכם בענין זה.
352
שנ״גבכבוד רב,
מנהל הלשכה
353
שנ״דהאם בת יורשת ע"פ התורה? האם מועיל בזה "דינא דמלכותא" או מנהג המדינה?
354
שנ״השאלה
355
שנ״ותל־אביב, ב' חשון תשכ"ט
356
שנ״זדחוף
357
שנ״חלכבוד
הרב הראשי לישראל, ראשון לציון.
יו"ר ביה"ד הגדול, הרב הגאון הגדול
מרן רבי יצחק נסים שליט"א
ירושלים.
ע"י ביה"ד הרבנות.
358
שנ״טילמדנו רבנו,
359
ש״סהאם לפי דת משה וישראל יורשת הבת עם הבן;
360
שס״אהאם בוטל או שונה הדין הזה על ידי התלמוד, הפוסקים או על ידי הרבנות הראשית לישראל, והאם מחייב, אם שונה, את כל תפוצות ישראל בכל מקום שהם?
361
שס״בהאם הכלל "דינא דמלכותא דינא" והכלל "הכל כמנהג המדינה" מבטל את דין התורה ויש להתנהג לפיהם?
362
שס״גבתודה מראש ובכל הכבוד,
דר' ס. וולף, עו"ד
363
שס״דתשובה
364
שס״הב"ה. ירושלים,
כ"ו בחשון התשכ"ט
365
שס״ולכבוד
ד"ר ס. וולף, עו"ד
תל־אביב.
366
שס״זשלום וישע רב,
367
שס״חבתשובה למכתבו מב' בחשון ש.ז., הורני כב' הרב הראשי להשיב כדלהלן:
368
שס״טהבת אינה יורשת עם הבן, כמבואר בש"ע חו"מ סימן רע"ו. הדין הזה לא שונה ולא ישונה. אולם לבת הלא נשואה נותנים עישור מנכסי אביה לנדוניא כמבואר בש"ע אה"ע סימן קי"ג.
369
ש״עבפָרַס ענייני הירושה נתונים בידי חכמי טהרן שינהגו בה לפי דיני ישראל, ונתעורר שם ויכוח על שאין הבת יורשת עם הבן. והוצרך כב' הרב הראשי לסדר להם בעד העתיד שיחתמו בשעת החופה בתוך שטר הכתובה חיוב נוסף על חיובי הכתובה בזו הלשון: עוד התחייב הבעל שכל בת תירש מעזבונו כחצי ירושת הזכר160ראה להרא"י הרצוג בספרו “חוקה לישראל על פי התורה", כרך ב' עמ' 110, הובא בתחומין כרך יח עמ' 30, ובמאמרו של הראש"ל הר"מ אליהו בתחומין כרך ג עמ' 244 על ירושת הבת, ובמאמרו של הרז"נ גולדברג בתחומין ח"ד עמ' 342 ואילך בדין ירושת הבת ומנהג שטר חצי זכר..
370
שע״אוהננו שולחים לכם רצ"ב את הכתובה עם התוספת. והמעוניינים יוכלו להוסיף בשעת כתיבת הכתובה תנאי כנ"ל.
371
שע״בבכבוד רב,
מנהל הלשכה
372
שע״גהוספות לכתובה ותנאים, שהתקין הרב נסים ליהודי איראן161על ביקורו של הרב נסים באיראן והתקנות שהתקין שם ראו: פרופ' מאיר בניהו, מן ההר אל העם - חייו ופעלו של הראשון לציון הרב יצחק נסים ז"ל, תל אביב תשנ"ג, עמ' 111-116; הרב ד"ר שלמה א' גליקסברג, 'תקנותיהם של הראשונים לציון לשיפור מצבה של האישה היהודיה באיראן', פעמים 142-143 (תשע"ה), עמ' 188-205, 210-211; הרב שמואל כ"ץ (עורך), לדוד ולדורות — כרך ב: בקומה זקופה, ירושלים תשע"ז, קפח-רח.
373
שע״דההוספות לכתובה
374
שע״ה...התנאים שהתנו ביניהם החתן והכלה הנזכרים, שרירין וקיימין כתנאי בני גד ובני ראובן, ואלו הן:
375
שע״ומעשה ידיה לו, מזונה וכל צרכיה עליו. לא ישא ולא יקדש ולא ישדך שום אשה אחרת עליה, כי אם ברשות בית דין הצדק. ולא יגרשנה כי אם ברצונה, וברשות והסכמת בית דין הצדק. ולא ימכור ולא ימשכן שום חפץ מחפציה בלתי רשותה ורצונה. ולא יפתנה ולא יסיתנה למחול לו סכי כתובתה, לא כולם ולא מקצתם ולא שום תנאי מתנאי הכתובה. ואם תמחול לו, המחילה ההיא בטלה מעכשיו וחשובה כחרס הנשבר וכדבר שאין בו ממש.
376
שע״זוכך אמר לנא החתן הנזכר: אחריות וחומר וחוזק שטר כתובתא דא קבלית עלי ועל ירתאי בתראי ועל כל שפר ארג נכסין וקנינין דאית לי תחות כל שמיא, מקרקעי ואגבן מטלטלי, דקניתי ודאקני, כולהון יהון אחראין וערבאין ומשועבדין שעבוד גמור ושלם כתקנת חכמים ז"ל להתפרע מנהון שטר כתובתא דא, בחיי ובתר חיי ואפילו מגלימא דאכתפאי. והכל דלא כאסמכתא ודלא כטופסי דשטרי, ובביטול כל מודעי ובפיסול עדיהן, ולדעת הרשב"א זלה"ה, כחומר וחוזק כל שטרות הכשרים.
377
שע״חוקנינא מיד החתן הנזכר קנין גמור ושלם במנא דכשר למקני ביה, כדין כראוי וכתקנת חז"ל, על כל האמור לעיל. וגם נשבע שבועה חמורה בתקיעת כף, על דעת המקום ברוך הוא ועל דעת הנשבעין באמת, לאשר ולקיים כל הכתוב בשטר כתובתא דא בלי שום שינוי ותמורה ותחבולה כלל ועיקר. והכל שריר ובריר ואמת ויציב ונכון וקיים.
378
שע״טנאם ............. עד
379
ש״פנאם ............. עד
380
שפ״אגם אני החתן מודה על כל הנ"ל, ומקבל עלי סברת הפוסקים שאדם מחייב עצמו בדבר שאינו חייב ואפילו בדבר שלא בא לעולם.
381
שפ״בהתנאים הנוספים
382
שפ״גאנחנו העדים החתומים על הכתובה, בפנינו התחייב החתן ______________ בחיובים נוספים על התנאים שבכתובה, ואלו הם:
383
שפ״דאם חס ושלום יפטר הבעל, תהא האשה ניזונת מנכסי בעלה כל ימי אלמנותה, כל זמן שלא תבעה כתובתה. תבעה כתובתה בבית דין אין לה מזונות, אלא תנאי כתובתה. אם דמי הכתובה הם פחות מחלקו של יורש זכר, יושלם לה מן העזבון עד שיעור יורש זכר.
384
שפ״המתה האשה בחיי בעלה, התחייב הבעל לחלק ירושתה עם הבנים והבנות שווה בשווה, וזה בנכסים שבאו לה מעבודתה וממתנות שאין לבעלה זכות בהן.
385
שפ״ועוד התחייב לזון בניו ובנותיו הקטנים עד מלאת להם י"ח שנה אם אין ידם משגת, וכן אם הבן או הבת נכים, כל זמן נכותם, והוא שאינם מסוגלים לפרנס עצמם.
386
שפ״זכן נתחייב להשיא את בנותיו ולתת להן נידוניא כפי כבודו.
387
שפ״חעוד התחייב הבעל שכל בת תירש מעזבונו כחצי ירושת הזכר.
388
שפ״טבתנאים והחיובים הנ"ל התחייב החתן הנ"ל בחיוב גמור ושלם ובחומר ובחוזק התנאים הכתובים בשטר הכתובה ובחומר ובחוזק כל שטרות הכשרים. וקנינא מידו קנין גמור ושלם במנא דכשר למקניא ביה, וגם נשבע שבועה חמורה בתקיעת כף על דעת המקום ברוך הוא ועל דעת הנשבעים באמת, לקיים כל הנ"ל, דלא כאסמכתא ודלא כטופסי דשטרי. והכל שריר וברור וקיים.
389
ש״צ............................ עד
390
שצ״א............................ עד
391
שצ״בגם אני החתן מודה על כל הנ"ל, ומקבל עלי סברת הפוסקים הסוברים שאדם מחייב עצמו בדבר שאינו חייב ואפילו בדבר שלא בא לעולם.
392
שצ״גהחלטות ראשי קהילת טהראן במעמד הראש"ל הרב יצחק נסים
393
שצ״דאנחנו, ראשי ומנהיגי ק"ק טהראן, נתכנסנו כולנו ביום ה', ה' בתמוז תשכ"ו, להיוועד עם מעלת כבוד הראשון לציון הרב הראשי לישראל יצחק נסים שליט"א, נשיא בית הדין העליון בישראל, וביקשנוהו להסדיר בעיות הנוגעות לחיי היהדות בפרס. ואחרי דיונים ובירורים בהשתתפות הנוכחים, קיבלנו עלינו פה אחד כל ההצעות שהביא בפנינו כב' הראשון לציון, ואלה הם:
394
שצ״הנוסח הכתובה ותוספת התנאים הכתובים עמה, יהא הנוסח היחיד בעל התוקף והמחייב כל יחיד ויחיד מבני קהילתנו. בית הדין שיקום (כמוסבר להלן) יטפל בענייני הנשים שנישאו לפני כן ברוח התנאים שבכתובה החדשה.
395
שצ״ונוסח הכתובה והתנאים יתורגמו לשפה הפרסית לצורך האישור הנוטריוני.
396
שצ״זכב' הרב הראשי יבקש משר המשפטים בפגישתו היום, קבלת ההחלטה כמחייבת את היהודים באירן.
397
שצ״חועד הקהילה מחליט להקים בית דין קבוע בטהראן, שבו ישבו שלושה דיינים, שניים מקומיים ואחד מארץ ישראל, שיקבע כב' הראשון לציון.
398
שצ״טבית דין זה יטול לידיו כל הסמכויות של סידור חופה וקידושין וירושה וגטין, ומלבדם אין מוסמך לעשות זאת.
399
ת׳בית דין זה בלבד יהיה מוסמך בארץ־ישראל וביתר קהילות הגולה.
400
ת״אכב' הראשון לציון יבקש משר המשפטים, שגם ממשלת אירן תכיר רק בבית דין זה.
401
ת״בולהיות כל האמור אמת וצדק, ונעשה בהסכמתנו ולפי בקשתנו – באנו היום על החתום, מתוך הכרת תודה לכב' הראשון לציון, שיצא לישע עמו בגלות אירן ובא לראותנו [צ"ל: לרעותנו] עלי מבועי התורה והצדק.
402