לַכְּלָל וְלַפְּרָט, חלק א, שער ז; הצלה ורפואהLaKelal VeLaPerat, Volume I, 7 Medical Issues

א׳הבאת עולים ממרוקו לנמל מרסיי בשבת מחשש פיקוח נפש

ב׳הקדמה

ג׳פאריס, י"ד כסלו תשכ"ב, 22.11.61 - סודי

ד׳אל: מר ש.ז. שרגאי, ראש מחלקת העלייה, ירושלים
מאת: י. דומיניץ

ה׳הנדון: קבלת עולים בשבתות וכו'.

ו׳קבלתי העתק מכתבך מי' כסלו (14.11.61) אל מר ש. רויך, בעקבות שאלותיו בענין הנ"ל.

ז׳כיוון שהשאלה נראית לי אקטואלית מאד, אני נאלץ לבקש הבהרה דחפה והוראה בנוגע למספר בעיות:

ח׳בקווי האניות הרגילים מהיום להבא עומדים לרשותנו כ־1500 מקומות לחדש. מספר זה אינו מספיק – כפי שאנו מקווים – ונצטרך להשיג אמצעי תחבורה נוספים (מטוסים לאיטליה ולצרפת).

ט׳שאלתי: האם עלינו לוותר על מקומות באניית־הקו המגיעות למרסייל בשבת? אין כאן שאלה של חסרון כיס, כי אם שאלת העקרון: האם עלינו לנצל היום, גם בשבת, כל אפשרות של הוצאה, או לדחות למחרת השבת, ולמצוא אמצעים מיוחדים?

י׳ברצוני לציין שלפני שבוע, כשקווינו לחתימה טובה, סיכמתי עם אפרים שנעשה סידורים מיוחדים להוצאה מיידית של האנשים, ולא נחכה אף לאניית־קוו.

י״אהשאלה היא, אם נקבל את העקרון של הוצאה מידית, ואפילו בשבת, מתוך חשש להפרעות, לתקלות וכו'.

י״באכן השבועות האחרונים לימדוני שכל רוח מצויה – חגיגות, הפגנות וכו' – גורמת להפרעות ולדחיות. אולי מותר לנו להסיק מכך גם לעתיד. כשהפעולה תתחיל אי"ה, ילמדונו רבותינו.

י״גאינני יודע אם ההצעה לאכסן את העולים שיגיעו בשבת בקרבת הנמל היא בת־ביצוע.

י״דראשית, אינני יודע אם יש בסביבה, כדי מהלך רגל, מקום מתאים לאיכסון עולים אלה. ואם יש בדרך כלל – ספק אם יהיה באותו זמן שנצטרך למקומות. שנית, בכוונתנו להפריד עולים אלה מהטפול הרגיל של הסוכנות ולכוונם בהקדם האפשרי אל מחוץ למרסייל, כדי לא לעורר תשומת לב במרסייל עצמה.

ט״ועלול להיווצר מצב, שנביא אנשים לנמלים אחרים, וכן לשדות תעופה שונים במרסייל ובסביבתה, אין לי ספק שאם נעשה כך – ונעשה זאת רק מתוך ההכרח, כשנעמד על העקרון של הוצאה מידית ובכל דרך – יערערו המומחים לענייני הבטחון על השארת קבוצת עולים, המעוררת תשומת־לב, בנמל אויר.

ט״זלסיכומו של דבר: עלי לקבל הוראה־הנחיה ברורה האם דין הוצאה זו של יהודים כדין פיקוח נפש, או האם אין עלינו להשתמש בכל אמצעי תחבורה המפליגים או מגיעים בשבתות או במועדים. כן דרושה הבהרה בעניין ההחזקה בקרבת הנמל וכו'.

י״זכיוון שהשאלה עלולה להתעורר היום־מחר, אבקש תשובה דחופה.

י״חבברכה

י״טי. דומיניץ

כ׳י"ט בכסלו תשכ"ב, 27 בנובמבר 1961

כ״אאל: מר י. דומיניץ, פריז
מאת: ש.ז. שרגאי, ירושלים - דחוף

כ״בלמכתבך מי"ד כסלו בקשר למכתבי מי' כסלו אל מר ש. רויך בענין שבת:

כ״גאני בעד הוצאה מיידית, אפילו בשבת.

כ״דאחרי שהאנשים מגיעים לאן שמגיעים בשבת, אין מקום להמשך חלול שבת, כי אז אין כבר אפילו ספק של פקוח נפש. לכן יש לעשות כל מה שאפשר, מבלי להתחשב בחסרון־כיס, כדי שלא יצטרכו לחלל שבת, ובמידה וגם אי אפשר למצוא שום פתרון, אפילו בכסף – יש לעשות הכל לצמצם את חלול השבת ולמעטו ככל האפשר.

כ״היש גם להיות זהיר שהנוהג במקרה זה של הוצאה מיידית, אפילו בשבת, לא ישמש תקדים ונוהג במקרים אחרים. דבר זה יש לשנן היטב השכם והערב לכל המטפלים בדבר.

כ״ורצוי עד כמה שאפשר שבמקרה הזה כל העניינים שצריכים להיעשות בשבת, במידה שאי־אפשר לעשותם ע"י לא־יהודים – ייעשו ע"י יהודים שומרי תורה ומקיימי מצווה, כי אלה יידעו להיות זהירים שלא לעבור את גבול המותר הקשור בפיקוח נפש.

כ״זבברכה, ש.ז. שרגאי

כ״חשאלה

כ״טב"ה כ' כסלו תשכ"ב, 28.11.61

ל׳לכבוד, הראשון לציון,
הגר"י נסים שליט"א הרב הראשי לישראל, ירושלים

ל״אכב' הרב,

ל״במצ"ב העתק ממכתב שקבלתי ממשרדי בפאריס. הבעייה היא: הוצאת יהודים ממארוקו. יש חששות מבוססים, שמה שלא נספיק להוציא היום, לא נוכל להוציא למחרת היום. בכל אופן, זהו המצב בשעה זו.

ל״גמכיוון שהעניין היה דחוף, עניתי – לפי העתק המכתב המצ"ב. אולם, ההוראות שלי ניתנות לשינויים ולתיקונים, ואודה לכבוד תורתו אם יואיל להורות לי אם יש צורך בשינויים ובתיקונים.

ל״דבכבוד רב ובברכה,
ש.ז. שרגאי,
ראש מחלקת העלייה.

ל״התשובה

ל״וב"ה. ירושלים, ג' בטבת התשכ"ב

ל״זלכבוד מר ש.ז. שרגאי יצ"ו,
ראש מחלקת העלייה של הסוכנות היהודית,
ירושלים

ל״חמר שרגאי הנכבד,

ל״טקיבלתי מכתבו מיום כ' בכסלו ש"ז.

מ׳בידי המחלקת העלייה של הסוכנות היהודית יש בוודאי ידיעות מפורטות ומדוייקות על מצב יהודי מרוקו, ואם יש בכך משום פיקוח נפש.

מ״אלפיכך, אם המחלקה בדעה שיש בהעלאתם משום פיקוח נפש וכל עיכוב ביציאה עלול לגרום לביטול הרשות לצאת את מרוקו – מותרת יציאתם בשבת¹⁶⁹ראה הרמב"ם בפירוש המשנה שבת פ"ב מ"ה, ובידו החזקה ריש פ"ב מהלכות שבת, ושו"ת הרדב"ז ח"ד סי' סו, ושו"ת הרשב"ץ ח"ג סי' לז, ובב"י או"ח ריש סי' שכח לדעת הרשב"א..

מ״בכמובן בהגיע העולים לנמל – יש להקפיד ולמנוע כל פעולה הכרוכה בחילול שבת ע"י יהודי מאן דהוא.

מ״גבכבוד רב,

מ״דיצחק נסים

מ״המינוי שומר מצוות למפקד תחנת כיבוי אש

מ״והקדמה

מ״זב"ה. יום ב לחודש כסלו שנת תשכ"ב

מ״חאחוי קידא ואומר שלמא רבא למר הוא רבא, הרב הגאון המפורסם נודע בשערים וכו' כש"ת מוהר"ר יצחק נסים שליט"א הראל"צ והרב הראשי למדינת ישראל.

מ״טהנני שולח בזה להדר"ג שאלה ושאילתא, אשר המועצה המקומית פונה אל הרבנות הראשית, ומתכבד לבקש לכבדני בתשובתו הרמה בהקדם האפשרי. הנני מודה מאד על תשובה מזורזת ומתכבד לחתום בכל חותמי הברכות וההודאות ובכבוד הראוי.

נ׳י.ז.דיסקין.

נ״אשאלה

נ״בפרדס חנה כ"ח בחשון תשכ"ב

נ״גלכבוד הרבנות הראשית לישראל,
רח' המלך ג'ורג' 58, ירושלים

נ״דכבוד הרבנות הראשית,

נ״ההנני פונה אל כבוד תורתכם בשאלה מצפונית המעיקה עובד שלנו:

נ״ואיגוד הערים לכבוי אש לאזור השומרון מקים תחנה לכבוי אש בפרדס חנה (תחנת משנה). בקשר לכך עלינו להמליץ על מועמד כמפקד מכבי אש במקום.

נ״זהעובד הנ"ל, פועל קבוע במחלקה הטכנית שלנו, בעל נסיון בנהגות, מעוניין בקבלת התפקיד הנ"ל ואנו מוכנים להמליץ עליו. בהיות העובד הנ"ל שומר מצוות, הוא חושש מבחינה מצפונית להתקשר לתפקיד העלול לתבוע ממנו לעסוק בכבוי אש בשבת או חג, במקרה שתפרוץ שריפה בפרדס־חנה או סביבתה. פרט למקרה פקוח נפש כנ"ל, יהיה הנ"ל פנוי מכל עבודה בשבתות וחגים. אנו מבקשים חוות דעת כב' תורתכם אם מותר לנ"ל, מבחינה מצפונית, לקבל עליו את התפקיד.

נ״חאנו מצדנו נראה הפליה בכך שיימנע מיהודי שומר מצוות למלא תפקיד ציבורי ובטחוני חשוב, אלא שדעתנו אינה מכרעת בשאלה דתית־מצפונית.

נ״טאנו נראה תמיד את עבודתו בשבת או חג, במקרה של שריפה או צורך בטחוני אחר, לא כעבודה אלא כהתנדבות למעשה של פקוח נפש ובטחון.

ס׳אנו מבקשים את דעת כבוד הרבנות הראשית בנדון באופן הדחוף ביותר, היות ולא נוכל להשהות עוד דבר מנויו של מפקד לתחנת כבוי אש בפרדס חנה.

ס״אבתודה מראש וכבוד רב,

ס״בבנימין שרון,
ראש המועצה

ס״גתשובה

ס״דב"ה. ירושלים י"ב בכסלו התשכ"ב

ס״הלכבוד הגאון ר' יהושע זליג דיסקין שליט"א, הרב דפרדס־חנה

ס״ושלום וישע רב,

ס״זקיבלתי את מכתבו מיום ב' לחודש זה, תוכו רצוף שאלה מאת ראש המועצה המקומית מר בנימין שרון יצ"ו, בענין יהודי שומר מצוות שמציעים לו משרת מפקד מכבי־אש, אם מותר לו לקבל תפקיד זה העלול לתבוע ממנו לעסוק בכיבוי דליקות בשבתות וי"ט.

ס״חאם המדובר הוא בבר אוריין שנהירין לו דיני כיבוי דליקה בשבת, ויכול לדעת ולהבחין מה מותר ומה אסור לפי הדין, כי אף במה שהקלו הפוסקים, תלוי לפי המקום ולפי הענין, וצריך שיקול דעת של תלמיד חכם להבחין בין מקום למקום ובין ענין לענין (עיין שו"ת זרע אמת ח"א סוף סימן מ"ד), אם בר הכי הוא, אין לו לחשוש לקבל תפקיד זה.

ס״טואם המדובר הוא במי שאינו בר אוריין ודיני כיבוי דליקה בשבת לא נהירין לו ואין לו אפשרות להימלך עם כת"ר בכל מקרה מפני הדחיפות של פעולות הכיבוי – אין אני רואה שיש מקום להתיר לו קבלת התפקיד, באשר כרוכים בו כמה איסורים, מבלי שיקבל שיעורים בהלכות אלו ומבלי שיהיה תחת פיקודו גם לא־יהודי¹⁷⁰הרב השואל הפנה שאלתו זו גם להר' בעל ציץ אליעזר, ותשובתו נדפסה בשו"ת צי"א ח"ז סי' כ. וראה מנוחת אהבה ח"א פרק כג כמה דינים השייכים לכיבוי דליקה ושעת חרום, שו"ת הרב הראשי תש"נ-תשנ"ג לראש"ל ר' מרדכי אליהו עמ' 153, ועמ' 43..

ע׳ברגשי כבוד,
יצחק נסים

ע״אשימוש בתרופה שיש בה עמילן בפסח

ע״בתשובה (השאלה חסרה)

ע״גכ"ח באדר תשט"ו

ע״דלכבוד
מר ישראל טיטלבוים יצ"ו
קרית אונו שכון ישי 117

ע״הא'מ'נ'

ע״וקבלתי מכתבך, והנני מודה לך על ברכותיך.

ע״זאשר לשאלתך, בענין התרופה אם מותר להשתמש בה בפסח, נראה לי שיש להתיר להשתמש בה שהרי:

ע״חספק אם זהו חמץ בכלל, שהרי יש עמילן המיוצר בארץ שנעשה מתפוחי אדמה ומשאר חמרים שאינם חמץ.

ע״טאם תמצי לומר שנעשה ממין המחמיץ, הרי זה חמץ נוקשה, וכל שכן במקרה של כב' שכפי שכתב זה פיקוח נפש, הרי אין לך דבר העומד וכו'¹⁷¹ראה פסחים כה ע"א, הרמב"ם פ"ה מהלכות יסודי התורה ה"ו – ח, ופ"ח חובל ומזיק ה"ד, ובהשגת הראב"ד שם, אור לציון תשובות ג פ"ח סע' ב, ובמקורות שם..

פ׳הנני מברכו בברכת רפואה שלמה בקרוב, ויהי רצון שלא יזקק עוד לתרופות.

פ״אבברכת חג כשר ושמח,
יצחק נסים
ראשון לציון,

פ״בטבילת נדה שמחמת חולי אסור שייכנסו מים באזניה

פ״גשאלה

פ״דב"ה י"ד אלול תשי"ט

פ״הלכבוד מרן הרב הגאון הגדול כמוהר"י נסים שליט"א
הראשון לציון הרב הראשי לישראל, עיה"ק ירושלים

פ״ושלום וברכה

פ״זבא אלי יהודי אחד ושאלה בפיו: אשתו יש לה חולי באוזן. ל"א. והרופא אסר עליה להכניס שם מים. כי זה מעורר לה מחדש החולי שלה. כעת נפשם לשאול הגיעה איך תתנהג בטבילה של מצוה?

פ״חעניתי לאיש הנ"ל עלינו לפנות בשאלה הזאת לכבוד מרן הראש"ל הרב הראשי לישראל שליט"א. ועל פיו יקום דבר למעשה. (עם להלכה ידוע לי מ"ש בזה הרב הלל פוסק ז"ל בספרו "הלל אומר" חלק יו"ד סי' צ"ז)

פ״טבכל הכבוד ויקר,
ובברכת התורה וכ"ט,

צ׳משה מימון ס"ט.

צ״אתשובה

צ״בב"ה ירושלים, י"ח באלול התשי"ט

צ״גלכבוד הרה"ג ר' משה מימון יצ"ו, רב כפר אתא

צ״דר.נ.,

צ״הזה עתה קיבלתי מכתבו מיום י"ד לחודש זה בו שאלני אודות אשה שמחמת חוליה אסר הרופא כניסת מים לאזניה, כיצד תנהג בטבילת מצווה.

צ״ויש שאסרו להכניס צמר גפן לאזנה ולטבול ויש שהתירו ובלבד שהכניס אותו עמוק בתוך אזנה ולקשרו בחוט בולט לחוץ כדי שתוכל להוציאו אחר הטבילה, עיין שו"ת מהרש"ם ח"א סי' ז'.

צ״זובשו"ת "רב פעלים" ח"ב סי' כ"ז הסכים המחבר לדברי האחרונים שכתבו שתרד אשה אחרת עמה ותעמוד מאחריה בריחוק מה, ותתחוב אצבעה ברפיון באוזן הטובלת¹⁷²ראה בספר דרכי טהרה לראש"ל ה"ר מרדכי אליהו פט"ז עמ' 214 ניסן תשע"א, ובספר טהרת הבית ח"ג עמ' סו סע' יד והערה יח. וראה עוד תשובת הרב אל הרב אלחנן בלומנטל (בכרך ב' שער קבלת גרים, סימן ה)..

צ״חבברכת
כתיבה וחתימה טובה ובכבוד רב,

צ״טיצחק נסים

ק׳האם יש לשים מזוזה בכל חדר של מרפאה, או שדי בכניסה הראשית?

100

ק״אשאלה

101

ק״בב"ה כב ניסן תשכ"ג (16.4.1963)

102

ק״גלכבוד
הרב הראשי לישראל ראשון לציון
כב' הרב יצחק נסים,
רח' בלפור 7,
ירושלים

103

ק״דכב' הרב הראשי,

104

ק״ההנני מתכבד לפנות אל כב' בשאילתא קטנה, ויואיל ליתן לה תשומת לב, שיביא בעקבותיה סיפוק למצפים לתשובתה:

105

ק״ורצופה בזאת רשימה שכתבתי בשבועון מועצת פועלי חיפה "חיפה העובדת" בענין התקנת מזוזות במרפאות או בבתי חולים – וזאת על יסוד מכתב שקיבלתי מחבר הסתדרות ירא שמים שהעיר אזני על כך שבאחת המרפאות הגדולות בחיפה אין מזוזות בכל חדר אלא רק בכניסה הראשית.

106

ק״זלאחר התיעצות עם מוסמך לרבנות בחיפה (מר מרדכי זהבי) הגענו למסקנה כי אין צורך להתקין מזוזה בכל חדר וחדר במרפאה – אלא די בכניסה הראשית.

107

ק״חכדי למנוע עבירה, שאלתי היא, איפוא, מלפני כב': האמנם נכונה הלכה זו?

108

ק״טאם כב' בדעה שאין היא נכונה – יואיל נא להשיבני ולהורותני הלכה, ואנהג כדבריו, שהרי זה מעוות (אם מעוות) היכול ליתקון.

109

ק״יתודה רבה
(ברשות כב' אדפיס תשובתו בשבועוננו).

110

קי״אבכבוד רב,

111

קי״בי. גיל, עו"ד היועץ המשפטי

112

קי״גתשובה

113

קי״דב"ה יב אייר התשכ"ג

114

קי״הלכבוד
מר ישראל גיל, עו"ד
יועץ משפטי למועצת פועלי חיפה
חיפה

115

קי״וא.נ.,

116

קי״זקבלתי את מכתבך מיום כ"ב בניסן ש"ז, שבו שאלתני האם יש לקבוע מזוזה בחדרי מרפאות קופת חולים. שכן יש מי שסבר שפטורים הם ממזוזה כיון שלא משתמשים בהם כי אם דוקא ביום, ויש מי שמערער עתה על כך ואומר שחייבים לקבוע בהם מזוזות.

117

קי״חמסיבות טרדותי הנני משיב באיחור מה ובקיצור.

118

קי״טאמנם ה"טורי זהב" (יו"ד בסימן רפו סק"י) כתב שאפילו החנויות שבשוקים הקובעים שיושבים בהם בכל ימות השנה פטורות ממזוזה, כיוון שאינם שם בלילה, אולם אין ללמוד מדבריו אלו של בעל טורי זהב שהוא הדין בחדרי המרפאות שפטורים ממזוזה, הואיל וגם בהם לא משתמשים בלילה. מלבד שיש לחלק בין חנויות לבין חדרים, הרי כבר עמדו האחרונים על דברי בעל "טורי זהב" שמצריך לענין חיוב מזוזה דירת יום ולילה, ודחו דבריו וכתבו שדווקא חנויות שמעמידים לימי השוק ואחר כך פורקין אותן או משאירים אותן פנויות עד ליריד הבא, או כגון חנויות שהיו מעמידים אותן בשוק ואינן מחוברות לקרקע ומטלטלין אותן ממקום למקום (כדאיתא במסכת ביצה דף יא ע"ב) וכיוצא בזה – הן נקראות דירת עראי ופטורות ממזוזה. וכמו כן יש להבין את דברי ה"שפתי כהן" (שם בס"ק כא). אולם החנויות שהקל בהן ה"טורי זהב" חייבות במזוזה, וכל שכן חדרי המרפאות הראויים לדירה. ועיין "יד הקטנה" על הרמב"ם (פ"ב מהלכות מזוזה) והובאו דבריו ב"פתחי תשובה" סק"י, ועיין בשו"ת "חמדת שאול" (יו"ד סי' לו) ו"רב פעלים" (ח"ב יו"ד סי' לו).

119

ק״כוהראיה שכתב ה"טורי זהב" מדין חזקה ב"חושן המשפט" (סימן קמ, ס"ח) שצריך שיחזיק גם בלילה, כתב שם הגאון בעל "חמדת שאול" שמחילת כ"ת של ה"טורי זהב", בחשן המשפט שם בסעיף ח מדובר בחזקת בית שצריך לדור בו יום ולילה. ואם לא דר בו המחזיק גם בלילה הרי לא החזיק בו כפי הנאתו ותשמישו כמבואר שם בסעיף ז. אולם חנות שאין דרים בה אלא ביום, מבואר שם בשלחן ערוך בסעיף יד שאם החזיק בה ביום לבד הרי זו חזקה; ואם כן אדרבא מהחזקה יש להביא ראיה להיפך ממה שכתב ה"טורי זהב", שהחנויות שלנו חייבות במזוזה. ועיין שם בחמדת שאול שהאריך להוכיח בראיות חזקות שהחנויות שלנו הקבועות ויושבים בהם כל יום חייבים במזוזה. וראה ב"שפתי כהן" שם בסעיף קטן ב שכתב בשם ה"דרישה"; "זה הכלל דבמקום שיש בו קדושה כגון בית הכנסת, או מקום שיש בו טינופת, צריך שיהיה בית דירה ממש שידור תמיד ויתחייב במזווה, אבל מקום שאינו מסוג זה כגון בית התבן וכו' שאינם דרים בהם ממש, כיון דיוצאין ונכנסין חשובים בית דירה וחייבים במזוזה". וכן מבואר בשלחן ערוך (שם בסעיף ב) שבית התבן, בית העצים, ובית הבקר חייבים במזוזות, וכתב שאם הנשים רוחצות בהם כיון שעומדות שם ערומות אין כבוד שמים להיות שם מזוזה. ואין להשוות לבתים אלו, שבמקומות שהנשים היו רוחצות בהם, עם חדרי המרפאות, אע"פ שהנשים באות להיבדק בהם אינן מתפשטות כמו [במקום] שרוחצות, וגם יש מחיצות בחדר שנבדקות בו, ודלת סגורה והמזוזה מבחוץ ובתוך תיק.

120

קכ״אלפיכך נראה שיש לקבוע מזוזות בחדרי המרפאות¹⁷³ראה שדי חמד כללים מערכת מ' כלל קמד, שו"ת חיים שאל סי' כב, ברכי יוסף יו"ד סי' רפו אות ג, שו"ת אבני נזר יו"ד סי' שפ, ערוך השולחן שם סע' כו, שו"ת בנין אב ח"ב סי' נב. יש לציין שתשובת הרב בזה הובאה בספר “שבט מיהודה" חלק השו"ת להרב הראשי לישראל הרא"י אונטרמן סי' מה עמ' קצב (הוצאת “אריאל" ירושלם תשנ"ג), ונוסף עוד חליפת מכתבים בדין זה..

121

קכ״בבכבוד רב,
יצחק נסים

122

קכ״גהראשון לציון,
הרב הראשי לישראל

123

קכ״דהצעה לפתרון בעיות טומאת כהנים במרכז רפואי

124

קכ״התשובה (השאלה חסרה)

125

קכ״וב"ה, ט"ו כסלו תשי"ח

126

קכ״זלכבוד

127

קכ״חהמרכז הרפואי של הדסה והאוניברסיטה העברית,
משרד הבניה, ירושלים

128

קכ״טא.מ.נ.,

129

ק״לבתשובה לפנייתכם מיום א' בחשון התשי"ח, הננו להודיעכם כי כ"ג הראשון לציון הרב הראשי לישראל ביקר פעמיים בבניינים ההולכים ומוקמים על־ידכם בעין כרם, בלוית חברי בית־הדין הגדול הרב יוסף שלום אלישיב והרב בצלאל ז'ולטי ובהשתתפות המהנדס בר ממשרדכם, בימים י"ג בתשרי ו־ג' בחשון התשי"ח.

130

קל״אלאחר בירורים עם מהנדסכם בהם נדונו הצעות טכניות רבות לפתרון הבעיה, נתקיימה ישיבה מיוחדת של הרבנים הראשיים לישראל, הרב י. הלוי הרצוג והרב י. נסים וחברי בית־הדין הגדול הנ"ל לדיון בנושא זה, ובה הוחלט כדלקמן:

131

קל״בלצערנו הננו נאלצים לקבוע שכל הבעיות שהתעוררו סביב לשאלה זו של טפול ולמוד בגופות של נפטרים נובעות משתי שגיאות יסודיות שמצאו את בטוין בתכנון המרכז הרפואי החדש, היינו:

132

קל״גמהותו של בית הספר לרפואה מחייב מבחינת ההלכה הקמת בניין הנפרד בהחלט מיתר בנייני המרכז הרפואי.

133

קל״דעצם לימודי הרפואה בגופות נפטרים של יהודים נתון להגבלה חמורה לפי ההלכה, ואפילו לפי חוקי המדינה קיימות הגבלות ברורות, והשמירה על הלכות וחוקים אלו היה מצמצם את הבעיות עד למינימום, על ידי שמוש בגופות של לא־יהודים בדרך כלל.

134

קל״האם כי קיימת האפשרות לפתור את הקמת חדרי המתים והאוטופסיה מתחת לכביש הגישה למרכז הרפואי בתנאים מסוימים, הרי לא יתכן שמחלקות האנטומיה והפטלוגיה וחדרי ההחסנה לגופות נפטרים ייבנו בבנין בית הספר לרפואה, המהווה למעשה יחידה בלתי נפרדת מבנין בית החולים והקשור על ידי מנהרות לבנין מחלקת היולדות, לבית הכנסת ולבית הספר לאחיות.

135

קל״ובאם ייבנה המרכז הרפואי בהתאם לתכנית שנמסרה לנו, הרי תיאסר מדין תורה כניסה של כהן לכל אחד מבנייני המרכז הרפואי. לרבות בנין היולדות, בית הכנסת ובית הספר לאחיות, וכן יהיה אסור שאשת כהן תלד במחלקת היולדות החדשה.

136

קל״זכדי למנוע אסורים אלו יש להוציא מתוך גוש הבניינים את כל המחלקות העוסקות בנתוחי גופות נפטרים והחסנתן (כפי שהוסבר לנו עוסקים בכך רק מחלקות הפטלוגיה והאנטומיה) ולבנות מחלקות אלו בבנין נפרד לחלוטין שאין לו קשר עם הגוש המרכזי.

137

קל״חבמקרה שיש ברצונכם לקשר בנין נפרד זה עם המרכז הרפואי על ידי מנהרה יהיה דינה כמו דין המנהרה המוצעת על ידיכם בין ביתן חדרי המתים לבין הבניין המרכזי, היינו שיהיה צורך להשאיר בפתח המנהרה פתח באורך של שני מטר בערך לרחב כל המנהרה. פתח זה יהיה אסור לכסותו.

138

קל״טביחס לביתן חדרי המתים שיש בדעתכם לבנות מתחת לכביש הגישה עלינו לציין שאסור יהיה להשאיר פתח כל שהוא בתקרת הביתן אפילו לצורך העברת צנורות מים, אוורור וכו'.

139

ק״מעבור הסדור הפנימי של ביתן חדרי המתים טרם הוגשה לנו תכנית, ועל כן אנו מבקשים להמציא לנו בהקדם תכנית כזאת שתאפשר לנו לדון בסדור הפנימי של ביתן זה.

140

קמ״אבכבוד רב,

141

קמ״בירחמיאל אלימלך וואלגלרנטר¹⁷⁴מזכיר הרבנות הראשית לישראל.

142

קמ״געל היתרו של רבי משה פיינשטיין ל"הזרעה מלאכותית"

143

קמ״דשאלה

144

קמ״הבעזר אלקים חיים א' ויצא תשכ"ו

145

קמ״ושלמא נפישא מסטרא קדישא לכבוד ידיד נפשי הגאון הגדול, סיני ועוקר הרים, צדיק יסוד עולם, פאר עמנו, מוה"ר יצחק נסים שליט"א, והודו ירום ויתנשא,

146

קמ״זאחר דרך מבוא השלום בכבוד ובהערצה, אני מרשה לי לבוא לפני הדר גאונו בענין גדול הנוגע לעיקרי עמנו, ואתאמץ להציע הענין בקצירת האומר עד כמה שאפשר.

147

קמ״חהנה הרב הגאון ר' משה פיינשטיין שליט"א הדפיס בשנת תשכ"א ספר "אגרות משה" חלק אהע"ז שנתפשט בעשרות אלפים טופסים בכל רחבי ארץ. בספר זה נמצא היתר מפורש להזריע אשה ע"י זריקת זרע איש אחר, זרע גוי וזרע אביה וחמיה וכל פסולי עריות. ההיתר כפול בסימן יו"ד וסימן ע"א. כשראיתי את התשובות (ועלתה לי הקריאה לא בנקל כי עיני כבדו מזוקן) פלצות אחזתני¹⁷⁵עדה"כ איוב כא, ו.. בהיות שביני ובין הגאון הנ"ל יחסי ידידות קרובים, פניתי אליו במכתב והסברתי לו ראשית כל כי שגגה יצאה מלפניו שכתב שמהרש"ם (והוא מורי ורבי הקדוש והטהור זי"ע) התיר ההזרעה באופן הנ"ל. מלבד זאת אמרתי במכתבי שלענ"ד טעה גם בסברא שעיקר האיסור הוא הביאה והזרע כלום הוא. והזכרתי דברי הרמב"ן להפסוק באחרי מות¹⁷⁶ויקרא יח, כ. "ואל אשת עמיתך לא תתן שכבתך לזרע לטמאה בה" – הרי יוצא שהעיקר הוא הזרע. בהיות שאני עוד לפני עשרות בשנים נאלצתי לטפל עם אותו הענין הנורא, והיו ששוחחו עמנו ומגדפי אמונתנו הפיצו קטרוגים נוראים על ישראל ואמונתו, ואני כבר אז בררתי כי האגדה¹⁷⁷ראה חלקת מחוקק לאבה"ע סי' א ס"ק ח, משל"מ פט"ו אישות ה"ד, אוצה"פ כרך א אות מב דף ו ע"א ובהע' א. שבן סירא הוא בן בתו של ירמיה הנביא שנתעברה באמבטי מזרע אביה, ועמדתי אז בכתובים בעניין זה עם הגאון רא"י קוק ז"ל (בבקשה לראות בספרי "היכל לדברי חז"ל ופתגמיהם" שבלי ספק נמצא בהספריה בהיכל שלמה – עמוד 613 ולהלן). ואני השבתי בענין זה גם על שאלת הותיקן – וגם הסכימו עמי וכל אשר העליתי, הגאונים ר' חיים עוזר גרודזינסקי ורי"ל צירלזון הי"ד ועוד גדולים בתורה ובחכמה. בספרי בגרמנית "דער יודשנה אסס אים שפיעגעל דער יאהרטואזנד" נמצא אריכות על כל הדבר.

148

קמ״טואעתיק בזה שורות אחדות ממה שכתב לי הרה"ג ר' ישראל פורת מקליוולנד, המפורסם גם בארץ ישראל כי הוא מתלמידיו המובהקים של הרא"י קוק ז"ל: עלי להודות שלא עיינתי כלל וכו', פשוט משום שהדבר נראה לי מוקצה ומוזר לרוח התורה והמסורה. הרי אפילו באשתו אמרו¹⁷⁸יחזקאל כ, לח. נדרים כ ע"ב וברותי מכם הפושעים והמורדים וכו',

149

ק״נבדעתי לסדר אוסף תשובות בענין זה. אני שואל את עצמי שוב ושוב ואין לי מנוחה, המערת פריצים היה הבית הזה אשר נקרא שם ישראל עליו? אמנם שלח ר' משה שליט"א מכתב חוזר לרבנים פה שהוא מבטל ההיתר בסימן ע"א (ושכח להזכיר ההיתר תשובה יוד!) – אבל ההיתר מונח אצל הרבנים בשולחנם והספר – עם ההיתר המוזר הוא בכל העולם.

150

קנ״אאסתפק בזה, ואני מבקש את כבוד הדר"ג להודיע לי חוות דעתו בכלל על הזרעה בזרע אחר, על אחת כמה וכמה בזרע אביה וחמיה ואחיה וכל קרוביה ובזרע גוים.

151

קנ״בלענ"ד איסור זה אם לא בפירוש איתמר, מכללא איתמר, שיש בזה חלול השם וחלול שם ישראל, ורבותינו ז"ל בטלו מצוה עשה דיבום, ודי בזה. סחי ומאוס¹⁷⁹עדה"כ איכה ג, מה. הוא הרעיון לעשות בישראל דבר כזה.

152

קנ״גאני נר דועך, איש חולה ורפה כח ואין לי בעולם הזה רק ד' אמות של קברי (לאחר מאה שנה) לבד. רק אנשים שאין פחד אלקים וכבוד האומה לנגד עיניהם יוכלו לחשות על נבלה כזאת. ה' הפליא חסדו אתי שנצלתי מיד הגרמנים ימ"ש, שעמדתי כבר מוכן לגרדום על חטא שכתבתי בווינה (לפני הכיבוש) מאמרים וספרים בהגנה על כבוד עמנו ואמונתנו. על יסוד ההיתר של הגאון ר' משה שליט"א נשארתי בדאי, וכל מלשינותיהם נכונות.

153

קנ״דמובטחני, אם הדר"ג יכתוב לי בענין זה מכתב מפורט, אפעל על ידידי ר' משה פיינשטיין שליט"א שיבטל את ההיתר ביטול גמור באופן היותר מועיל, ואני כתבתי לו כבר שיש אופן תקנתא שידפיס פתקא קטנה וישלחה לכל מקבלי הספר (בידו הרשימה של המקבלים והמזמינים את הספר) בבקשה להדביקה על התשובה גם ידפיס מודעות בעתונים כי המכשלה לא מילתא זוטרתא היא.

154

קנ״הברם ר' משה פיינשטיין שליט"א הוא אדם יקר רוח אבל איש תם ומושפע מתלמידיו שאינם נותנים לו לבטל הוראתו כי לא לכבודם יהי'.

155

קנ״ווהנני בזה מוקירו ודו"ש בידידות נאמנה

156

קנ״זמשה חיים אפרים בלאך

157

קנ״חאני מצרף תצלום מהתשובה של רמ"פ שליט"א אלי, ובזה סלקי אותם רופאים העוסקים בהזרקת זרע, מראים ליהודים הבאים אליהם את התשובות של ר' משה שמפורסם בכל אמריקא.

158

קנ״טתשובה

159

ק״סב"ה. ירושלים,
ח' בטבת התשכ"ו

160

קס״אלכבוד
הרב הגאון המפורסם איש האשכולות ורב הפעלים
כקש"ת מהר"ר משה חיים אפרים בלאך שליט"א
ניו־יורק

161

קס״באחדשו"ת בידידות ובהוקרה,

162

קס״גקבלתי את יקרת מכתבו מיום א' ויצא ש.ז. ומחמת טרדותי המרובות לא יכולתי לצערי לאשר קבלתו בזמנו ועמו הסליחה.

163

קס״דבמכתבו כותב כ"ת שהרב בעל ספר אגרות משה התיר להזריע אשה בזריקת זרע של כל אדם אחר, בן ברית ושאינו בן ברית ולרבות פסולי עריות, ובעיני משה רע¹⁸⁰עדה"כ במדבר יא, י. ורואה בכך מכשלה רבה, ואותי שאל לחוות דעתי העניה בנדון.

164

קס״ההספר אגרות משה לא ראיתי ומדברי כ"ת במכתבו נראה שמחבר הספר הוא מגדולי רבני הדור שליט"א, וכלן גם בעיני יפלא על אשר נכשל להתיר את מעשה התועבה הזה בכל צורה שהיא, כפי שכותב כ"ת. אך לא אוכל לבוא בכתובים על חומרת הדבר כבקשת כ"ת מכמה סיבות, ויש להניח שהרב בעצמו שהתיר ירצה להתישב שוב בענין ויסוג מעמדתו ויודיע ברבים את חזרתו ותרב גדולתו¹⁸¹עדה"כ תהלים עא, כא. אכן חכם עדיף מנביא וברוח קדשו של הרב זצ"ל חזה את חזרתו של הרב אגרות משה כדלקמן..

165

קס״וולמעכ"ת הנני מאחל בריאות שלמה ואריכות ימים ושנים, דשנים ורעננים ויזכה לראות בבוא לציון גואל בב"א.

166

קס״זבכבוד רב,

167

קס״חיצחק נסים

168

קס״טשאלה

169

ק״עב"ה, ג שמות תשכ"ו

170

קע״אחדות ימים ושנות עולמים להוד כבוד ידידי הגאון הגדול עטרת עמנו רשכבה"ג מוה"ר יצחק נסים ראשון לציון, ישא ברכה מאת ה' ויעמוד על משמרו הקדושה עד ביאת גו"צ בב"א.

171

קע״באחדש"ה בכבוד ובאהבה רבה אודיע לכהד"ג שקבלתי את אגרתו מיום ח' טבת תשכ"ו ושמחה נפשי ביחוד על ברכותיו בסוף המכתב כי רוחי נשברה מאד, ובכלל מכתבו היקר מרפא לנפשי. והנה באו אלי רבנים חכמי לב ויראי ה' לקיים בי מצות בקור חולים, וכמובן הראיתי להם את המכתב מכהדר"ג והם החליטו לעשות הצלמות מהמכתב ולהפיצו ברבים. אך לבי מהסס ומפקפק לעשות זאת בלי הסכמה מיוחדת מכהדר"ג ואני מבקש בזה מכהדר"ג להשיב לי בהקדם האפשרי האם רשאי אני לפרסם את המכתב.

172

קע״גאגב הרבנים האלו קבלו על עצמם להכין תצלומים משלש התשובות של ידידי הגאון המתיר שליט"א ולשלחם לכהדר"ג.

173

קע״דודאי אקבלם בעוד ימים מספר ואשלחם לכהדר"ג איה"ש בלי איחור.

174

קע״האיני רוצה להאריך היום ואשמח לקראת הסכמתו.

175

קע״והנני בזה מוקירו,
ואחוי קידה קדם מרן.

176

קע״זמשה חיים אפרים
בן אדל ואברהם אבא

177

קע״חלרפואה שלמה במהרה דידן.

178

קע״טכהדר"ג כותב "שלא יוכל לבוא בכתובים על חומרת הדבר" – ונזכרתי בפתגמא קדישא של א"א זקיני הקדוש ר' ישראל בעש"ט זי"ע המסור במשפחתנו, שמה שאמרו באבות¹⁸²פ"ד מ"ה. "אל תעשם עטרה להתגדל בה ולא קרדום לחפר בה", ר"ל שלא יחפרו בתוה"ק להתיר דברים נגד השכל ונגד המוסר ואכמ"ל.

179

ק״פובהיותי בשנת תרצ"ה בווילנא שמעתי מידידי הגאון ר' חיים עוזר גרודזינסקי זצ"ל שבשנות אחר המלחמה הראשונה גדול בתורה מובהק בשם ר' יוסף שאפוטשניק הציע לפניו באריכות מופלגה להתיר הזרעה באדם אחר ורח"ע כתב לו: "פלצות אחזתני בקראי ההצעה עם כל הפלפולים של הבל" ובקשהו שלא ידבר יותר מזה וישתקע הדבר. ובמאוחר שמעתי זאת מפי ידידי הגאון צירלזאן הי"ד, גם כאן שמעתי זאת מרב זקן.

180

קפ״אתשובה

181

קפ״בב"ה. ירושלים, כ"ו בטבת התשכ"ו

182

קפ״גלכבוד הרב הגאון המפורסם
כש"ת מהר"ר משה חיים אפרים בלאך שליט"א
ניו־יורק.

183

קפ״דשלום וישע רב,

184

קפ״הקבלתי את מכתבו מיום ג' שמות ש"ז בו כותב כ"ת רבנים באו לבקרו וראו את מכתבי אליו ובקשו לצלמו ולהפיצו ברבים, וכ"ת מבקש את הסכמתי על זה. הנני להודיע לכ"ת כי לאחר ששלחתי את מכתבי בא לידי ספר "צבי חמד" מהרב צבי הירש פרידמאן שליט"א ובו ראיתי מכתב מהרה"ג בעל אגרות משה שבו כותב: צריך לגדור גדר שלא יתירו זה (הענין של הפראה מלאכותית) בשום אופן אף רב היותר מובהק¹⁸³ראה שו"ת ציץ אליעזר ח"ט סי' נא שער ד פ"ה עמ' רנב שהעתיק מכתבו של הרה"ג משה פיינשטיין בתאריך כב כסלו תשכ"ה. מתוך הספר “צבי חמד" הנזכר (ברוקלין תשכ"ה) וז"ל: דבר זריקת הזרע שכתבו בשמי שהתרתי, מצאתי לנכון להודיע, שאני לא התרתי אלא בשעת הדחק גדול שהאשה מצטערת טובא... שלכן פשוט לכל שאין לדון בענין זה כי אם רב מובהק גדול בתורה ומפורסם בהוראה שידון בזה מכל הצדדים, ומחמת זה בשאלה החד פעמית שבא לידי אסרתי, וחלילה לשום רב להורות היתר בנדון זה מתוך ספרי... ופן יצא מכשול להתיר גם במקום האסור צריך לגדור גדר שלא יתירו זה בשום אופן אף רב היותר מובהק. עכ"ל. וראה עוד בשו"ת יבי"א ח"ח אבה"ע סי' כא עמ' תנב אות ה. ומודים דרבנן היינו שבחייהו.. והרי כבר חזר בו ואין צורך לפרסם את מכתבי, שבלאו הכי אין טעם בפרסומו, שאין בו אלא דברים בעלמא.

185

קפ״ובכבוד רב,
יצחק נסים

186

קפ״זהזרעה מלאכותית – תנאי ההיתר (לדעת המתירים)

187

קפ״חתשובה (השאלה חסרה)

188

קפ״טב"ה. ירושלים,
י"ח באדר א' התש"ל

189

ק״צלכבוד
הרב י. קלינג שליט"א
רב ראשי של ליאון והאיזור.

190

קצ״אשלום וישע רב,

191

קצ״במכתב כת"ר מיום י"ג בשבט ש"ז נתקבל בלשכתנו ותוכנו הובא לתשומת לבו של כב' הרב הראשי שליט"א שהטיל עלי להשיב לכב'.

192

קצ״גענין הזרעה מלאכותית, נתחבטו בו מורי ההוראה בדורנו, דעת הרוב היא לאסור, והנוטים להתיר נטו להתיר רק בתנאים אלו:

193

קצ״דשאין כל סיכוי לאשה להיבנות בדרך הרגילה ולא על ידי רפואה ורפואות ושני רופאים יהודיים נאמנים מאשרים זאת.

194

קצ״העיקר העיקרים ששני רופאים נאמנים יחוו דעתם שבדרך זו של הפרייה מלאכותית יכולה להתעבר.

195

קצ״ושההפרייה תהיה רק מזרעו של הבעל ללא תערובת זרע מאחר, ועל זה צריך השגחה מרובה.

196

קצ״זטיפול זה צריך להיות דוקא בימי טהרתה אחר הטבילה.

197

קצ״חהטיפול צריך להיעשות על ידי רופאים יהודיים נאמנים.

198

קצ״טכל זה אנו כותבים על דעת הנוטים להתיר.

199

ר׳בכבוד רב,

200

ר״אהרב שלמה דנן
מנהל הלשכה

201

ר״בהוצאת זרע לצורך בדיקה רפואית

202

ר״גשאלה

203

ר״דב"ה, י' באייר תשכ"א

204

ר״הלכבוד מרן הרב הראשי וראשון לציון
הרה"ג ר' יצחק נסים שליט"א, ירושלים

205

ר״וכבוד הרב יורנו בדין איש חשוך בנים, בפנותו לרופאים דרשוהו להשחית זרעו ע"מ לעשות את הבדיקה. אשתו נבדקה ויצאה בריאה, אך הוא כאיש ירא שמים וחרד לדבר ה' – סירב לעשות זאת. ופנה אלינו לקבל עצה ותושיה.

206

ר״זאולם הואיל והדבר חמור ונמצא במחלוקת בין מרנן ורבנן, לכן אבקש ממעלת כת"ר להורינו איזו הדרך ישכון אור.

207

ר״חושלמא דמרן יוריך ויסגי אמן.

208

ר״טביקרא דאוריתא
הצב"י הרב יעקב יעבץ

209

ר״יתשובה

210

רי״אב"ה. ירושלים, י"א באייר התשכ"א

211

רי״בלכבוד הרב יעקב יעבץ יצ"ו
הרב המקומי, כפר עקרון, (עקיר)

212

רי״גר.נ.,

213

רי״דבתשובה לשאלתו מיום י' באייר ש"ז, הורני כב' הראשון לציון הרב הראשי לישראל להשיב, כי הואיל ובקשת הרופאים היא רק לשם נסיון לדעת אם המניעה ממנו, ואינם יכולים להבטיח שזה ניתן לריפוי או שיעלה בידם לרפאם – לכן הרי זה בודאי אסור.

214

רי״האמנם בנידונים אחרים יש שרצו להקל, אך הרוב אוסרים; ובנידון השאלה – אליבא דכולי עלמא אסור¹⁸⁴ראה שו"ת יעב"ץ ח"א סימן מג, שדי חמד כרך ו מע' אישות סי' יג, עמ' 416, שו"ת אחיעזר ח"ג סי' כד אות ד, שו"ת אבני נזר אבה"ע סי' פג, שו"ת אגרות משה אבה"ע ח"א סי' ע, שו"ת ציץ אליעזר ח"ט סי' נא פ"ב, אוצה"פ כרך ט עמ' פו ואילך. שו"ת הרב הראשי הר"מ אליהו תש"נ-תשנ"ג סי' מא עמ' 107..

215

רי״ובכבוד רב,

216

רי״זהמזכירות

217

רי״חבליעת פרחים של עצי בשמים הקרויים בערבית "פל" לשם מניעת הריון

218

רי״טשאלה

219

ר״כב"ה, ג'רבה, יום ר"ח כסליו תשי"ז

220

רכ״אלכבוד
הראשון לציון הרב הראשי לישראל
הרב יצחק נסים יצ"ו
ירושלים

221

רכ״באדוני הרב!

222

רכ״גמתכבד בזה לפנות לכב' בשאלה אשר אני מגיש לפני כב'. ונא בבקשה לתת לי תשובה מפורטת, כדת משה וישראל.

223

רכ״דאשה שדרכה תמיד להתעבר חדשים מספר אחרי לידתה, ומזה יהיה לה צער רב וחלישות לה ולילד. והנה פעם שמעה מאשה אחרת כי אם תבלע שלשה פרחים של עצי בשמים הנקראים בערבית "פל" אחרי לידתה, לא תתעבר מהר. והיא עשתה כזאת ובלעה אותם ובעלה לא התנגד לזה כי לא התחשב עם שיחת נשים, ובפרט בדבר שלא נשמע מעולם.

224

רכ״הוהיום קרוב לשנה וחצי לא נתעברה, ולא ידוע אם בדרך טבע עמדה מלדת, כי כבר ילדה כמה ילדים וילדות בן פורת יוסף, או יש לחשוש אולי פעלו בה אותם הפרחים ח"ו.

225

רכ״וובכן, נפשו לשאול הגיעה, אם לכתחילה מותר לעשות כן? ואם אסור, בדיעבד מאי תקנתיה?

226

רכ״זוהנני מחכה לתשובת כב' הרב הי"ו. והנני חותם ברגשי כבוד והוקרה.

227

רכ״חיששכר חדאד

228

רכ״טב"ה ג'רבה, יום י"ג טבת תשי"ז

229

ר״ללכבוד הראשון לציון
הרב הראשי לישראל
הרב יצחק נסים יצ"ו
ירושלים

230

רל״אאדוני הרב!

231

רל״במאשר את מכתבי לכב' מיום ר"ח כסליו ש"ז, שלא זכה לתשובה עד היום.

232

רל״גבכל לשון של בקשה, נא לתת לי תשובה על שאלתי במכתבי הנז'.

233

רל״דהנני אסיר תודה לכב' מראש וחותם.

234

רל״הברגשי כבוד וברכה
יששכר חדאד

235

רל״וב"ה, כ"ט בטבת תשי"ז

236

רל״זלכבוד
הר' יששכר חדד יצ"ו
ג'רבה, תוניסיה.

237

רל״חא.מ.נ.,

238

רל״טבתשובה למכתבו מיום י"ג בטבת ש"ז, הרינו להודיעו כי התשובה על שאלתו קשורה בבדיקה כימית של פרחי עצי הבשמים הקרויים "פל".

239

ר״מהשתדלנו למצוא פרח זה בארץ, אך מחמת שאינו גדל בה לא עלה בידינו להשיגו, ומשום כך נתעכבה התשובה.

240

רמ״אראוי היה, איפוא שכב' ישתדל להעביר אלינו בכל ההקדם מן הפרחים הללו ואנו נעבירם מיד לבדיקה ניסיונית, והתשובה לא תאחר לבוא.

241

רמ״בבכבוד רב,

242

רמ״גש. בן־שבת

243

רמ״דב"ה ג'רבה, יום ד, סיון תשי"ז, (3.6.57)

244

רמ״הלכבוד הראשון לציון
הרב הראשי לישראל
ירושלים

245

רמ״ולשכה נכבדה!

246

רמ״זבמועדו קבלתי מכתב כב' מיום כ"ט טבת ש"ז, ומצטער מאד שהפרחים יופיעו רק בימים האלה, ולא יכלתי להעביר אליכם את הפרחים בכדי להעבירם לבדיקה ניסיונית.

247

רמ״חהנה היום עלה בידי והנני מצרף לזה מעט מן הפרחים, כבקשת כב'. ואני מחכה לתשובה ותודה רבה לכב' מראש.

248

רמ״טבכבוד רב ובברכה,

249

ר״ניששכר חדאד

250

רנ״אב"ה י"א בסיון התשי"ז

251

רנ״בלכבוד
ד"ר י. פרק, הפקולטה לחקלאות, רחובות.

252

רנ״גד"ר פרק הנכבד,

253

רנ״דלפני חדשים אחדים שוחח אתך כב' הראשון לציון הרב הראשי לישראל על פרחי עצי בשמים נקראים "פל" בערבית, אשר לפי דעה המהלכת בתוניסיה, בליעת שלשה מפרחים אלה ע"י אשה בכוחה לעכב את הריונה לזמן ידוע.

254

רנ״הביקשת אז שנמציא לך מהפרחים הללו על מנת שתערוך בהם בדיקה ניסיונית.

255

רנ״ופנינו בשעתו לתוניסיה בענין זה, והיום הגיעו אלינו פרחים אחדים מאלה, שאנו מצרפים אותם בזה.

256

רנ״זהואיל וכב' הרב הראשי נשאל אם מבחינה הלכתית מותר להשתמש באמצעי זה והואיל והתשובה תלויה בתוצאות הבדיקה, נודה לך אם תואיל לכתוב לנו על המסקנות שהגעת אליהן לאחר הבדיקה שתערוך בשטח זה.

257

רנ״חבכבוד רב,

258

רנ״טהמזכירות

259

ר״סב"ה ב' באב התשי"ז

260

רס״אלכבוד ד"ר י. פרק, הפקולטה לחקלאות, רחובות

261

רס״בד"ר פרק הנכבד,

262

רס״גביום י"א בסיון ש"ז העברנו לכב' מספר פרחי "פל" לשם בדיקת מדת השפעתם על הריונה של אשה.

263

רס״דנהיה אסירי תודה לכב' אם יואיל להודיענו אם כבר הגיע לכלל מסקנה בענין זה, הואיל ושואלי השאלה לוחצים עלינו ומבקשים מכב' הרב הראשי להחיש מתן תשובתו בבעיה זו – מחמת דחיפותה.

264

רס״הנשמח לשמוע
תשובתו בהקדם,

265

רס״ובכבוד רב,
המזכירות

266

רס״זב"ה, ג'רבה, יום ט"ו מנחם אב תשי"ז (12.8.57)

267

רס״חלכבוד
לשכת הראשון לציון
הרב הראשי לישראל ירושלים

268

רס״טאדוני הרב!

269

ר״עמאשר את מכתבי לכב' מיום ד סיון ש"ז עם הפרחים המצורפים אליו בקשר לתשובה כב' מיום כ"ט טבת ש"ז, ואני מאד מצטער שעד היום לא זכה לתשובה.

270

רע״אעוד הפעם אני מצרף למכתבי זה את הפרחים הדרושים, ואני מחכה לתשובת כב', ותודה רבה מראש.

271

רע״בבכבוד רב ובתודה,

272

רע״גיששכר חדאד

273

רע״דב"ה י"ז באב, תשי"ז, 16 באוגוסט, 1957

274

רע״הלכבוד
הרב הראשי ראשון לציון,
ת.ד. 295, ירושלים.

275

רע״וכבוד הרב הנכבד מאד,

276

רע״זשלושת הפרחים מצמח "פל" שכב' העביר אלי לבדיקה, לא הספיקו להוציא את הנסיון והבדיקה לפועל, כך שאנו לא התקדמנו בזה יותר.

277

רע״חלשם עשית נסיון רחב ובדיקות יסודיות עלינו לקבל לפחות 100 – 200 גרם מהפרחים המיובשים האלה על מנת למצות את החמרים הבאים בחשבון לנסיון העקרות.

278

רע״טכמו כן נבקש את כב' לכתוב לטוניס שיואילו לשלוח אחד או שני צמחים שלמים יחד עם הגבעול והעלים, בכדי לזהות את הצמח בשמו המדעי ולראות באם הוא קיים גם בארץ ישראל.

279

ר״פנודה לכב' באם יואיל לכתוב להם שישלחו לכב' את הכמויות הדרושות הנ"ל ואז נוכל לבצע את הנסיון במשך 1 – 2 חדשים.

280

רפ״אאנו מעוניינים בבדיקה זו ומודים לכב' על הפעולה בכיוון זה.

281

רפ״בבכבוד רב, ד"ר מ. פרק

282

רפ״גמנהל המחלקה לגידול עופות והיגיינה של בע"ח.

283

רפ״דב"ה, כ"ב מנחם אב תשי"ז

284

רפ״הלכבוד
ר' יששכר חדאד יצ"ו, ג'רבה, תוניסיה.

285

רפ״וא.מ.נ.,

286

רפ״זאנו מאשרים בתודה קבלת מספר פרחי "פל" ששלחת אלינו לצורך שאלתך.

287

רפ״חהעברנו פרחים אלה לבדיקה נסיונית אל המומחה ד"ר מ. פרק, והיום קיבלנו תשובתו בזה"ל:

288

רפ״טשלושת הפרחים מצמח פל" שכב' העביר אלי לבדיקה, לא הספיקו להוציא את הנסיון ואת הבדיקה לפועל, כך שאנו לא התקדמנו בזה יותר. לשם עשית נסיון רחב ובדיקות יסודיות עלינו לקבל לפחות 100 – 200 גרם מהפרחים המיובשים האלה על מנת למצות את החמרים הבאים בחשבון לנסיון העקרות.

289

ר״צכמו כן נבקש את כב' לכתוב לתוניס שיואילו לשלוח אחד או שני צמחים שלמים יחד עם הגבעול והעלים, בכדי לזהות את הצמח בשמו המדעי ולראות באם הוא קיים גם בארץ ישראל.

290

רצ״אנודה לכב' באם יואיל לכתוב להם שישלחו לכב' את הכמויות הדרושות הנ"ל ואז נוכל לבצע את הנסיון במשך 1 – 2 חדשים.

291

רצ״באנו מעוניינים בבדיקה זו ומודים לכב' על הפעולה בכיוון זה".

292

רצ״גלשם המשך התשובה אנו מבקשים שתואיל לשלוח בכל ההקדם המבוקש לעיל.

293

רצ״דבכבוד רב

294

רצ״ההמזכירות

295

רצ״ובליעת עפצים לעיכוב זמני של הריון במקום צער וחולי

296

רצ״זשאלה

297

רצ״חב"ה ג'רבה, יום י"א טבת תשי"ט, (22.12.58)

298

רצ״טלכבוד הרב הראשי לעדת הספרדים הראשון לציון
ירושלים

299

ש׳רב מאד נכבד!

300

ש״אמתכבד בזה לפנות לכב' בשאלה דלהלן: אשה שרגילה תמיד להתעבר, ומזה נגרם לה חולשה ולפעמים גם מחלות, גם נגרם לה צער רב לגידול הילדים, הנולדים זה אחר זה. גם הילד הרך, אם אמו תתעבר לא יוכל לינק משדי אמו, והוא הולך ודל, ופוגעים בו מחלות שונות, ונזקק לטיפולים רבים. ומזה יעצו לה לבלוע "עפצים" הגורמים לעיכוב ההיריון לזמן מה, לפי דבריהם. האם זה מותר לפי הדין?

301

ש״באני מחכה לתשובתו המהירה, ומודה לכב' מראש

302

ש״גוחותם,
ברגשי כבוד וברכה

303

ש״דיששכר חדאד

304

ש״התשובה

305

ש״וב"ה כ"ד בטבת התשי"ט

306

ש״זלכבוד ר' יששכר חדאד יצ"ו,
ג'רבה

307

ש״חא.נ.,

308

ש״טבתשובה לשאלתך מיום י"א בטבת ש"ז, הורני כב' הראשון לציון הרב הראשי לישראל להשיבך, כי אם נכונים הדברים שכתוצאה מלידותיה התכופות של אשה זו נגרמים צער ומחלות לה ולנולד – אין לחוש, מבחינת ההלכה, לבליעת "עפצים", אם, כפי שהנך כותב, גורמים הם לעיכוב זמני של ההריון, ואם אין בכך חשש של סכנה¹⁸⁵ראה שו"ת ציץ אליעזר ח"ט סי' נא שער ב, ושם עמ' רכד-רכה אות ו, ושם ח"י סי' כה פ"י עמ' קלה..

309

ש״יבכבוד רב,

310

שי״אהמזכירות

311

שי״בנ.ב.

312

שי״גבשעתו שלחת אלינו דוגמה של פרחי "פל", אשר מסרנו אותם לבדיקה נסיונית. כפי שהודענו לך אז לא הספיקה הדוגמה לשם־כך, וביקשנו כמות רצינית יותר. נודה לך אם תוכל להעביר זאת אלינו

313

שי״דהנ"ל

314