לַכְּלָל וְלַפְּרָט, חלק א, שער ח; חינוך תרבות ונוערLaKelal VeLaPerat, Volume I, 8 Culture and Education

א׳קריאת המזמורים שלפני "ברוך שאמר" בציבור ע"י מי שהולך בגילוי הראש

ב׳(תשובה זו אינה זמינה במהדורה הדיגיטלית)

ג׳כיבוד נערים בקריאת פסוקי דזמרא בציבור בשבת ויו"ט

ד׳שאלה

ה׳ב"ה תל אביב י"ז בטבת תשכ"ב

ו׳לכבוד מורנו ורבנו הרב ראשון לציון הרב הראשי לישראל
רבי יצחק נסים שליט"א, ירושלים

ז׳רב ראשי מאד נכבד!

ח׳אנו החות"מ, גבאי בית הכנסת "היכל מהרי"ך", ע"ש מורנו הרב ר' יוסף כוג'הינוף זצ"ל ברחוב זבולון 21 תל־אביב, פונים אל מעלת כת"ר בענין הלכתי דלקמן:

ט׳זה עידן עידנים שאנו מתלבטים כיצד להנעים את התפלות כדי למשוך את הנוער שלנו לבית הכנסת. מדי פעם משתדלים להעביר לפני התיבה חזנים אשר יעוררו תשומת לב. באחרונה הונהג אצלנו וגם בכמה בתי כנסת אחרים, במקום בעל תפלה אחד, עולים לתיבה שנים או אפילו שלשה. כמובן, שעיקר התפלה, כגון, "נשמת" "קדיש" "יוצר" וכו' מתפלל רק חזן אחד ואין האחרים עוזרים לו מדי פעם. וזאת כאמור, כדי לגוון את התפלה. אחדים מזקני העדה אינם רואים בעין יפה שיטת תפלה זו.

י׳מן המיותר להזכיר, כי גם אצל יתר עדות המזרח נוהגים להתפלל במקהלה, כגון, "נשמת" "שועת עניים" וכו'. בעיקר בימים הנוראים. ומעולם לא שמענו כל התנגדות מצד הרבנים.

י״אהחלטנו, איפוא, לפנות לכת"ר ולבקש את חוות דעתו, דעת תורה, כיד ה' הטובה עליו.

י״בלתשובתו אנו מצפים.

י״גבכל הכבוד הראוי ובברכת התורה,

י״דבן ציון כוביוף

ט״ובכור מבשוב

ט״זעמנואל שלום

י״זבשם גבאי בית הכנסת "היכל מהרי"ך"

י״חתשובה

י״טב"ה. י"א שבט תשכ"ב

כ׳לכבוד ה"ה גבאי בה"כ היכל מהרי"ך,
רחוב זבולון 21, תל־אביב

כ״אא.נ.,

כ״בבדבר שאלתכם שהנהגתם בבה"כ שלכם שבשבת ויו"ט יקראו הנערים הזמירות בשפה ברורה ובנעימה וכדי למשוך את הנוער לבה"כ ולתפלה, ואין מנהג זה מוצא חן בעיני הזקנים, ורצונכם לדעת אם יש מניעה לזה מן הדין.

כ״גהנה אם המזמורים מתחלקים בין הנערים שכל אחר קורא מזמור אחד או שנים, ולא כולם קוראים ביחד הרי זה טוב ויפה. ועיין בספר בן איש חי שנה א' פרשת ויגש אות ג' שכתב וז"ל: בשבת ויו"ט מנהג כמה מקומות שיעמדו ילדים על התיבה והם יאמרו הזמירות מתחלת הודו עד סוף השירה¹⁸⁷והוסיף הרב בן איש חי שם, וכן המנהג בעירנו בגדאד. וכן שמעתי שנוהגים עולי בבל גם בארץ, שכל ילד הראוי אומר מזמור אחד או שנים לבדו בקול רם, אבל לא כמה ילדים יחדיו. אכן מנהג תימן שכל הציבור יחדיו אומרים כל הזמירות בקול רם כאיש אחד ובנעימה., מכל מקום צריכים להזהר שהשם מלך וברוך שאמר יאמר השליח צבור וכו', ע"ש. והיינו אם הילדים אינם בני מצוה אבל אם הם בני מצוה יכולים לומר גם השם מלך וברוך שאמר, אם נהגתם כן אין כל חשש בזה מן הדין.

כ״דבכבוד רב,
יצחק נסים

כ״הילד שאמו נפטרה ואינו יודע שאשת אביו אינה אמו – האם לגלות לו כדי שיאמר קדיש?

כ״ושאלה

כ״זב"ה ה' אלול תשי"ט

כ״חשוכ"ט לכבוד הרב הגאון הראשון לציון
הרב הראשי לישראל כש"ת הרב נסים שליט"א

כ״טבזה הנני לשאול לכב' שאלה ומבקש תשובה. לפני שלש עשרה שנים מתה אחותי ע"ה אחרי לידת בנה. הילד חי ונמצא עתה בארה"ב. אביו התחתן עוד פעם והילד אינו יודע שאין לו אֵם וכמובן שאינו אומר קדיש.

ל׳בחדש חשון הבעל"ט יכנס בעול מצוות בגיל י"ג, האם מחובתנו לגלות לו את האמת ושיאמר קדיש אחרי אמו כדין, או אולי לא צריכים לגלות לו היות שזאת תהיה הפתעה בשבילו ויתכן שהנער יסבול בגלל זה.

ל״אהנני מתהלך במצפון לא נקי, על כן החלטתי לפנות לכבוד תו"ה ומבקש תשובה מכבודו. אבקש תשובה בשני העתקים.

ל״בבתודה מראש.

ל״גבברכת התורה,
יואל ברנשטיין,
כפר־אתא, שכון פא"י

ל״דתשובה

ל״הב"ה ירושלים, י"ב באלול התשי"ט

ל״ולכבוד
מר יואל ברנשטיין יצ"ו, כפר אתא

ל״זא.נ.,

ל״חהורני כב' הראשון לציון הרב הראשי לישראל לאשר קבלת מכתבך מיום ה' באלול ש"ז, ולהודיעך כי רצוי מן הדין שהילד יאמר קדיש אחר אמו ביום הזכרון שלה¹⁸⁸ראה זוהר חדש סוף פרשת אחרי מות, אור זרוע ח"ב סע' נ, שו"ת הריב"ש סי' קטו, הב"י יו"ד סי' שעו, כה"ח או"ח סי' קלד אות טז, שו"ת ציץ אליעזר ח"ט סי' טו אות ב, חזו"ע אבלות ח"א עמ' שלב..

ל״טאולם כדי שהדברים לא ישפיעו עליו לרעה, יש לעשות זאת באמצעות אביו ולא בפתאומיות רבה.

מ׳בכבוד רב,

מ״אהמזכירות

מ״בהתמודדות עם המפריעים בשעת התפילה וקריאת התורה; הוצאת ס"ת להילולת רשב"י

מ״גשאלה

מ״דב"ה ז' אייר תשי"ז

מ״הלכבוד הגאון הגדול המפורסם הראשון לציון וירושלים
מרן יצחק נסים שליט"א,
רב ראשי לישראל, ירושלים

מ״ורבינו הגדול!

מ״זהנני מתכבד לפנות אליו אודות ב' פרטים אלה:

מ״חרציתי לדעת מה כחו של הרב המקומי לעשות במקרה שבבית הכנסת הציבורי ישנם אנשים המפריעים בשיחה בטלה בשעות התפלה, החזרה וקריאת ספר־תורה.

מ״טנודע לי שבשנה שעברה בל"ג לעומר, ישנם אנשים שארגנו חגיגה במושב שלנו "איתן" לכבוד רשב"י והוציאו הס"ת שבהיכל והסתובבו בהם בחוצות. כפי שנודע לי שישנם אנשים שערערו אז על זה וגם שאלו לאחד הרבנים הגדולים והורה להם לאסור, ובכל זאת לא שמעו לקולו ועשו מה שלבם חפץ. גם בשנה זאת שאלו לי, ואמרתי להם שזה אסור, כמו שנראה מדברי הפתחי תשובה ס' רפ"ב סק"א, דדוקא לכבוד מלכים. ויותר מן הכל, שלפי מה ששמעתי וגם דעתי נוטה שכן האמת, שהעושים את זה אין להם רעדה במקום גילה, ולא יבצר שיהיה זלזול בכבוד הס"ת, וכ"ש בהיותם שיכורים, ויש לחוש בר מינן אפי' מנפילת ס"ת. ולהיות שהם טוענים שבמירון מוציאים, ואם כי יש לחלק, אני מתיירא אולי ימאנו לשמוע. על כן, אם דעת מרן שליט"א ג"כ לאסור יואיל לכתוב לי שורותים בזה.

נ׳הנני חותם בכל יראת הכבוד ובברכה למען חייהו באורך ימים ושנות חיים

נ״אהק' שושן הכהן.

נ״בהכתובת:
הרב שושן הכהן, מושב איתן, ד.נ. נחל לכיש דרום (ישראל)

נ״גתשובה

נ״דב"ה, י"ג באייר התשי"ז

נ״הלכבוד
הרב ר' שושן הכהן יצ"ו
רב המושב, איתן

נ״ור.נ.,

נ״זמכתבו מיום ז' באייר ש"ז ובו שתי שאלות קבלתי לנכון, וזו תשובתי:

נ״חלענין זה, הדרך היא להתהלך עם בני הקהילה בדרכי נועם ולקרבם לאהבת התורה וליראת שמים ועל־ידי זה ישמעו אליו ולא ימרו את פיו¹⁸⁹ראה בבלי שבת לד ע"א, שו"ע או"ח סימן רס סע' ב, משנ"ב שם ס"ק י. הרמב"ם פכ"ה סנהדרין ה"ב.. לצערנו, אין דרך אחרת.

נ״טמה שהקילו בשמחת־תורה להוציא ס"ת מן ההיכל ולרקוד עמו – הכוונה היא בתוך בית־הכנסת בלבד, וזאת משום כבוד התורה עצמה.

ס׳בל"ג לעומר – אין מקום להתיר להוציא ס"ת וכ"ש מחוץ לבית־הכנסת¹⁹⁰ראה ירושלמי פ"ז יומא ה"א, שו"ע או"ח סי' קלה סע' יד, החיד"א בברכי יוסף או"ח סי' קלה ס"ק יג, כף החיים סופר שם אות עז בשם הזוה"ק פרשת אחרי, שו"ת יבי"א ח"ד או"ח סי' טו, שו"ת דברי חכמים להר"ש יצחק הלוי או"ח סי' נב, בשם שו"ת ישכיל עבדי ח"ה או"ח סי' ט, ובחלק ו בהשמטות סי' ד, ובספר נתיבי עם ח"א סוף סימן קלה, ובספר הלכה ברורה ח"ז עמ' קכט בבירור הלכה אות כט.

ס״אבכבוד רב,
יצחק נסים

ס״בקבלת שבת בחדר תרבות של קיבוץ חילוני, כשלא תהיה הפרדה בין גברים לנשים¹⁹¹הרב הבהיר במכתבו (מסיון תשי"ח) אל הרב גדליה פלדר מטורונטו שבקנדה: "בקשר למה שפורסם שהתרתי תפילה בציבור אנשים ונשים יחדיו, ברור שאין הדברים נכונים. בביקורי בקיבוצים החילוניים השונים ברחבי הארץ, הטפתי להם לערוך תפילות מסויימות מדי פעם בפעם בחדרי התרבות, אף שלא יוכלו להפריד הנשים מביניהם, כדי לקרבם", וראה משנה סוכה נא ע"א: ומתקנין שם תיקון גדול. ובגמרא שם ע"ב: מאי תיקון גדול? אמר רבי אלעזר כאותה ששנינו חלקה היתה בראשונה והקיפוה גזוזטרא והתקינו שיהו נשים יושבות מלמעלה ואנשים מלמטה. תנו רבנן בראשונה היו נשים מבפנים ואנשים מבחוץ והיו באים לידי קלות ראש... התקינו שיהו נשים יושבות מלמטה ואנשים מלמעלה. וראה עוד שו"ת אגרות משה חאו"ח סימנים לט-מד, ושו"ת ציץ אליעזר ח"ז סי' ח.

ס״גתשובה שניתנה במהלך שיחה בביקוריו של הראשון לציון בקיבוצים.

ס״דהרב: כמה נאה וכמה ראוי שתתכנסו בערב שבת בחדר התרבות, אמרו את קבלת השבת ותאמרו את "לכה דודי לקראת כלה פני שבת נקבלה"

ס״החברי הקיבוץ: כן, אבל אתם מפרידים בין גברים לבין נשים ואצלנו המפגשים מעורבים.

ס״והרב: ובכן, אני מתיר להם להתכנס בחדר התרבות, גברים ונשים יחדיו כדי לקבל את השבת.

ס״זהימנעות מאריכות בתפילה בשבת בבוקר, כדי לקרב את הנוער

ס״חתשובה (השאלה חסרה)

ס״טב"ה. ירושלים,
כ"ז בניסן התשכ"ז

ע׳לכבוד
מר דוד זאגה יצ"ו
נשיא קהילת קאן, ג'ואן לה־פאן ואנטיב
צרפת.

ע״אשלום וישע רב,

ע״בשאלתני על הנוער שממעט לבקר בבית הכנסת ביום השבת בשל אריכות התפילה, הנמשכת כארבע שעות, ובשל כך מרבים לשוחח ולא להקשיב לתפילות.

ע״גודאי שאם נכון שזו הסיבה, ראוי למעט באריכות ולצמצם זאת לשעה וחצי בערך, שכך יש הרבה בני כנסיות בארץ הקודש, ויש אפשרות להתפלל בזמן זה בנחת וכל התפילה בנעימה. ולהזהירם להקשיב לתפילה ולא לשוחח¹⁹²ראה טור ושו"ע או"ח סימן א סע' ד שכתב: טוב מעט תחנונים בכוונה מהרבות בלא כוונה. משנה ברורה שם ס"ק יב. ובשו"ע סימן קכד סע' ז כתב: לא ישיח שיחת חולין בשעה שש"צ חוזר התפלה, ואם שח הוא חוטא וגדול עונו מנשוא. ובמשנ"ב שם ס"ק כז הוסיף בשם הכל בו: אוי להאנשים שמשיחים בעת התפלה כי ראינו כמה בתי כנסיות נחרבו בשביל עון זה, ויש למנות אנשים ידועים להשגיח על זה. גם בשעת קריאת התורה כתב בשו"ע סי' קמו סע' ב: כיון שהתחיל הקורא לקרות בס"ת אסור לספר אפילו בדברי תורה וכו'. ובשו"ע סי' קנא סע' א כתב מרן בתי כנסיות ובתי מדרשות אין נוהגין בהם קלות ראש כגון שחוק והתול ושיחה בטלה וכו'. וכתב שם המשנ"ב ס"ק ב וז"ל: הירא וחרד לדבר ה' ישים תמיד עיניו ולבו לזה שלא לדבר שום דברים בטלים בבית הכנסת וביהמ"ד והמקום הזה יהא מיוחד אצלו רק לתורה ותפלה.

ע״דבכבוד רב,

ע״היצחק נסים

ע״ותפילה בימים נוראים באולם קולנוע, במקום שאין אולם גדול אחר

ע״זשאלה

ע״חב"ה. כ"ב באלול תשכ"א

ע״טלכבוד הרב הגאון ראשון לציון מרן יצחק נסים שליט"א
הרב הראשי לישראל, ירושלים

פ׳הנני פונה להדר גאונו נ"י בשאלה האם מותר לערוך תפלה בציבור בימים הנוראים הבעל"ט באולם אחד גדול מכאן, שמשמש גם כן לקולנוע במקום, ושם ירד כשליח ציבור לפני התיבה הרב או השוחט המקומי.

פ״אעלי לציין כי לא נמצא בנצרת עלית אולם אחר שיהיה מסוגל מבחינת הגודל לקבל בתוכו המון מתפללים, ואם תאסר התפלה באולם זה, אז ישארו כחמש מאות יהודים בלי תפלה בציבור בראש השנה ויום הכפורים הבעל"ט.

פ״בהנני מחכה לתשובת הדר גאונו נ"י בהקדם האפשרי מפאת קוצר הזמן כמובן.

פ״גבתודה מראש עבור טרחתו הריני מסיים בברכת כוח"ט ובכבוד רב

פ״דהרב פנחס מילר,
נצרת־עלית 97/5

פ״התשובה

פ״ולשכת הראשון לציון
הרב הראשי לישראל, ירושלים

פ״זהרב מילר נצרת עלית

פ״חאם אין כל אפשרות אחרת מותר¹⁹³ראה שו"ע או"ח סי' קנד סע' יא, שו"ת הרא"ם (מזרחי) ח"א סי' פא, מג"א שם ס"ק יז, אליה רבה שם ס"ק טו, משנה ברורה שם ס"ק מה, שו"ת אגרות משה או"ח ח"א סי' לא וסי' מט, וח"ג סי' כה, שו"ת ציץ אליעזר חי"ב סי' טו, בתנאי שכל התמונות והמודעות המצויירות יוסרו כליל מהמקום¹⁹⁴ראה שו"ע או"ח סי' צ סע' כג, שו"ת אבקת רוכל סי' סג וסי' סו, שו"ת הרדב"ז ח"ד סי' אלף וקעח, שו"ת ציץ אליעזר ח"ג סי' כד, הלכה ברורה ח"ה עמ' רסח בבירור הלכה אות לט, ושם עמ' מט סע' כ ובירור הלכה שם סוף אות כא..

פ״טבכבוד רב,

צ׳יצחק נסים

צ״אהדלקת נרות חנוכה בברכה, בכנס של ילדים הנערך בבוקר

צ״בשאלה

צ״גז' מר חשון תשכ"ה

צ״דאל כבוד מעלת הרב הראשי לישראל
מרן הגאון האדיר רבי יצחק נסים שליט"א
ירושלים

צ״ההריני מתכבד לפנות בזה אל כת"ר בשאלה הלכתית שיש בה משום חשיבות צבורית והוראת רבים, ומשום כך חשוב לנו שכת"ר שהוא מרא דארעא דישראל יפסוק לנו את דבר ה' זו הלכה, ואת הדרך אשר נלך בה.

צ״וומאחר וגם כב' אבי מורי ורבי, שהוא ידיד כת"ר שליט"א, יצא לימים מספר לחו"ל בענין חשוב וע"כ גם אִתּוֹ לא יכולני להתייעץ בענין זה, והדבר דחוף קצת לשואלים.

צ״זהח"מ קשור אל הנהלת בנק לאומי לישראל, ומהנהלת הבנק פנו אלי בשאלה זו: הבנק הלאומי נוהג מדי שנה בשנה בחג החנוכה בשעות שלפני הצהרים, לערוך מסיבות חנוכה עם מופעים אמנותיים של ילדים, החגיגה מיועדת לילדים ומטרתה כמובן לעודד את הילדים בארץ לחסכון, כפי שעושים זאת בנקים שונים.

צ״חהתוכניות כוללות בדרך כלל הדלקת נרות ע"י ילד קטן, נאומים, זמרה והצגות ילדים. והנה לאחר ההופעה הגדולה לילדים שנערכה אשתקד ב"היכל התרבות" בת"א, בנוכחות כשלושת אלפים ילדים והוריהם, נתקבלו תלונות ע"י שניים שלשה אנשים דתיים שנכחו עם ילדיהם בהופעה, והמתיימרים להיות תלמידי חכמים, וזעקה מרה בפיהם: כיצד יתכן שבנק לאומי שהוא הבנק המשרת את כל החוגים, כולל דתיים, מרשה לעצמו לערוך הדלקת נרות בשם ומלכות בשעות הבוקר והלא זמן הדלקתם בערב משתשקע החמה וכו', ונמצא מוציא שם שמים לבטלה, וזו, לדעתם, מצוה הבאה בעבירה.

צ״טמאחר וחג החנוכה מתקרב שוב ועמו שוב תכניות הבנק לילדים החוסכים, הייתי רוצה, לקבל את הסכמת כת"ר אם לחייב נוהג זה של הדלקת הנר ע"י ילדים בבוקר בפרסומי ניסא שאין כדוגמתו, מן הטעמים שאביא להלן.

ק׳קודם כל לעצם ה"טענה" שהמדליק נר חנוכה בבוקר עם ברכה הריהי "מצוה הבאה בעבירה". נכון אמנם כי ההלכה בשו"ע סי' תרע"ב נפסקה כי מצות ההדלקה היא משתשקע החמה עד שתכלה רגל מן השוק. אך מתוך עיון בפוסקים שונים נראה שיש מקום למצות ההדלקה גם ביום. הרמב"ם בהלכות תמידין ומוספין פ"ג הי"ב פוסק: כל הנרות מצותם שיהיו דולקים תמיד בין ביום ובין בלילה¹⁹⁵המעיין שם לא ימצא לשון זה!, לפיכך בבקר כשמצאם דולקים, מתקנם. מצאם כבויים, מדשנם, היינו מסיר הפתילה והשמן שבנר שכבה ומקנחו ונותן בו פתילה אחרת ושמן אחר ומדליקו. ע"כ. הגאון ממינסק בעל "אור שמח" מקשר את דעת הרמב"ם, עם מה שכתב שנצחון המלחמה על היונים היה ביום כ"ה בכסלו. ואף שתמהו עליו אחרים, הוא, הרמב"ם, לשיטתו: אף ביום נוהגת מצות הדלקה והדליקו אז בו ביום בכ"ה בכסלו (ה"אור שמח" אינו בידי אך מביאו הרב זוין בספרו "המועדים בהלכה" ובשם "אור־גדול" למשניות יומא פ"ז מ"ד).

100

ק״אהגאון בעל "שדי חמד" במערכת חנוכה סי' ט"ז¹⁹⁶כרך ט עמ' 217. חוקר שאלת ה"שארית יעקב" להגאון ר' יצחק יעקב ריינעס סי' א', דהיאך מברכין "שהחיינו" כשחל ליל ראשון של חנוכה בשבת דמדליקין מבעוד יום דעדיין לא הגיע הזמן הזה..., ומאריך שם הגאון הנ"ל וסובר דלאו דוקא שהחיינו אלא גם בברכת שעשה נסים שתלוי "בזמן הזה" (ולדעתו השאלה היא בכל שבת שבחנוכה אף כשחל יום ראשון בשאר הימים), ולסיכום החקירה מביא ה"שדי חמד" שלש שיטות של ראשונים שהביא אותן המוהרש"ל בספרו "בנין שלמה" בס' ב"ן:

101

ק״בשיטת הרי"ף ובעל ההלכות דזמנה שתהא דולקת באותו זמן אבל ההדלקה בעצמו אינו מעכב בדיעבד אם הדליקה ביום ואין צריך לכבותה.

102

ק״גשיטת הרמב"ם דצריך לכבותה ובע"ש דמדליק קודם הוא משום דאי אפשר בענין אחר והיה תקנת חכמים כן דבע"ש ידליק קודם ויוצא בזה... (לעיל הבאתי שיטת הרמב"ם דאף ביום נוהגת מצות הדלקה... נראה לי שהשדי־חמד מתיחס לשיטת הרמב"ם רק לענין ברכות הזמן [שהחיינו ושעשה נסים] באופן כללי, כפי שהביא שם בענינים שונים לענין "עובר לעשייתה" בקידושין וברכות שבח והודיה, ואולם דבריו לעיל על חנוכה מתייחסים לנר חנוכה במיוחד שמצותו אף ביום, כי הנס היה ביום...)

103

ק״דשיטת הר"ן דשקיעת החמה לאו דוקא דהוא הדין דיכול להדליק מקודם, וא"כ אין צריך כלל שידלק כשיעור אחר השקיעה¹⁹⁷אחהמ"ר, גם לשיטת הר"ן שיכול להדליק קודם השקיעה, אבל ודאי לא בצהרי היום שזמן זה אינו בגדר קודם השקיעה. נוסף על כך גם לשיטתו צריך שיהא דלוק עדיין בשקיעה. עיין לשון הר"ן שבת ט ע"א בדפי הרי"ף ד"ה מצותה.

104

ק״הוה"שדי חמד" מסכם את שלש השיטות ואומר "ולכל הדברות נראה דמה שאנו מדליקין בע"ש סמוך לשקה"ח שאי אפשר בענין אחר וזהו זמן שתקנו חכמים ביום הזה, שפיר הוי זמנה ושייך לומר שהחיינו וכו', עי"ש. עכ"פ נראה מרוב השיטות הנ"ל, דיש אפשרות לצאת ידי חובת מצות הדלקה אף ביום (וכאמור גם להרמב"ם אפשרי להדליק ביום)¹⁹⁸לא יתכן לומר כן, שהרי כתב הרמב"ם בהלכות חנוכה פ"ד ה"ה באופן מוחלט, וז"ל: אין מדליקין נרות חנוכה קודם שתשקע החמה אלא עם שקיעתה לא מאחרין ולא מקדימין..

105

ק״ואבל יש צד אחר במצות נר חנוכה, שחשוב לא פחות. והוא: פרסומי ניסא. ה"כל־בו" בהלכות חנוכה בסי' מ"ד (ובטור סי' תרע"א) כותב, כי הנוהג שנוהגים להדליק נרות בבית הכנסת הוא משום פרסומי ניסא והדור מצוה "לפרסם הנס בפני כל העם ולסדר הברכות לפניהם שיש בזה פרסום שמו יתברך כשמברכים אותו במקהלות", עכ"ל.

106

ק״זוהגאון ה"שדי־חמד" מביא גם בסי' כ"ד¹⁹⁹כרך ט עמ' 223. וראה עוד שם כרך ו מע' ברכות סימן ב סוף אות ט עמ' 328. חקירת הגאון בעל "בנין שלמה" במה שנוהגים בכמה מקומות בבתי כנסיות ובתי מדרשות להדליק נרות חנוכה גם בבוקר בעת תפלת שחרית, ואף כי כל הטעמים שנאמרו על בית כנסת הוא רק בלילה ולא ביום, אך לדעתו "ישנו בנותן טעם כדי לצאת ידי דעת הרמב"ם בשלישי מהלכות תמידין ומוסיפין דבהטבת המנורה דשחרית היתה גם הדלקה אם מצא שכבו הנרות וכו'". עי"ש.

107

ק״חאינני רוצה עוד להאריך כי יודע אני שזמנו היקר של מעלת כת"ר שליט"א מוגבל ביותר, אך רוצה הייתי רק להגיע למסקנה אחת ולאחר מכן לשמוע את חות דעת כת"ר שליט"א בנדון. מכל האמור לעיל נראה שישנם הנוטים להתיר הדלקת נר חנוכה גם ביום לשיטת הרמב"ם וה"אור־שמח" שהנס היה ביום וכו' ובמיוחד חשוב לנו ממדרגה ראשונה, וכדברי הכל־בו שנוהגים להדליק בביכ"נ משום לפרסם את הנס ולברך במקהלות, הרי במקרה דנן האם יש לך פרסומי ניסא גדול מזה כאשר בימינו ילד אפילו לא דתי, חובש כיפה לראשו ולעיני שלשת אלפים ילדים, שאולי בביתם אין מדליקים חנוכה כלל וכלל, מברך הילד בשם ומלכות ואלפי ילדים עונים אמן בצבור, היש לך הידור מצוה ברבים גדול מזה? אל נא נשכח באיזו תקופה אנו חיים, ואם אותם אלפי ילדים חופשיים שנכחו בטקס זה ויופי המצוה וקדושת הנרות חדרו ללבותיהם, והם באים לאחר מכן הביתה ומבקשים מן ההורים שיקנו להם חנוכיה ויאפשרו להם להדליק נרות חנוכה (וזה קורה לעתים קרובות) האם מלתא זוטרתא היא? הלא כמה מאמצים משקיעים אנו על הדור הצעיר לקרב אותם אל מקורותינו הנצחיים, ודוגמא נאה ביותר לכך נתן לנו מעלת כת"ר בביקורו האחרון במשק יגור שהביא לקדוש־השם ולקרב לבבות (למרות דברי הבלע השחצניים של הש"ד של "הצפה"...), אנו גאים על פעולות כאלה ותחזקנה ידי כת"ר שליט"א במאמציו לקרוב הלבבות.

108

ק״טאני עכ"פ רואה גם בטקס דתי זה שעורך הבנק הלאומי וכן מוסדות תרבות אחרים אקט דתי שיש בו משום קרוב לבבות וחבוב המצוה על הנוער. ובאשר לטענה על "שרגא בטיהרא מאי מהני" הרי שבמקרה זה ההדלקה נעשית באולם חשוך ונרות החנוכה מאירות כמו בלילה באור מלא.

109

ק״יהנהלת הבנק פנתה אלי שאורה להם אם גם השנה יוכלו לעשות כן. הייתי שמח לקבל את הוראות כת"ר בנדון ומפני דחיפות הענין לבנק אודה מאוד לכת"ר על תשובתו המהירה בנדון.

110

קי״אבכבוד רב ובברכת יגדיל תורה ויאדיר, בהוקרה ובהערצה

111

קי״בשמעון (בהרה"ג יצחק ידידיה שליט"א פרנקל)

112

קי״גרב בית הכנסת "בני־דור" בת"א, רח' פרץ 10 תל אביב

113

קי״דתשובה

114

קי״הב"ה, ירושלים
ט"ו בכסלו התשכ"ה

115

קי״ולכבוד
הרב ר' שמעון פרנקל שליט"א
תל־אביב

116

קי״זרב נכבד,

117

קי״חמפני טרדותיו של כב' הראשון לציון הרב הראשי לישראל שליט"א לא יכול היה לעיין לעת עתה בדבר שאלתו, והוא מיעץ שהילד המדליק יקרא את דברי הרמב"ם והברכות כתיקונן, וידליק מיד לאחר שיאמר הברכות, כמצורף להלן.

118

קי״טבכבוד רב,
מזכיר

119

ק״כיעמוד הילד ויקרא את דברי הרמב"ם (פרק ג' הלכות חנוכה) הבאים, ויאמר את הברכות כתיקונן וידליק מיד, ועיין שו"ת ישמח לב יו"ד סימן ט"ז וחתם סופר או"ח סימן קנ"ו²⁰⁰ראה שו"ת הריב"ש סי' קיא, שו"ת מנחת יצחק ח"ו סי' סה אות ג, שו"ת שבט הלוי ח"ד סי' סה, שו"ת ציץ אליעזר חט"ו סי' ל, שו"ת יבי"א ח"ז או"ח סי' נז אות ו, שו"ת תשובות והנהגות ח"א או"ח סי' שצח, ושם ח"ב או"ח סי' שלה. וראה עוד בספר “נרו יאיר" עמ' 167 מה שכתב ידידי ה"ר אברהם חממי הי"ו במאמרו “הדלקת נרות בברכה ביום כשגורם לפרסומי ניסא" ובהערותיו שם על תשובת הראש"ל זאת שלפנינו..

120

קכ״אבבית שני כשמלכו יון גזרו גזרות על ישראל ובטלו דתם ולא הניחו אותם לעסוק בתורה ובמצות, ופשטו ידם בממונם ובבנותיהם, ונכנסו להיכל ופרצו בו פרצות וטמאו הטהרות, וצר להם לישראל מאד מפניהם ולחצום לחץ גדול, עד שריחם עליהם אלקי אבותינו והושיעם מידם והצילם וגברו בני חשמונאי הכהנים הגדולים והרגום והושיעו ישראל מידם והעמידו מלך מן הכהנים וחזרה מלכות לישראל יתר על מאתים שנה עד החורבן השני. וכשגברו ישראל על אויביהם ואבדום בכ"ה בחדש כסליו היה ונכנסו להיכל ולא מצאו שמן טהור במקדש אלא פך אחד ולא היה בו להדליק אלא יום אחד בלבד והדליקו ממנו נרות המערכה שמונה ימים עד שכתשו זיתים והוציאו שמן טהור. ומפני זה התקינו חכמים שבאותו הדור שיהיו שמונת הימים האלו שתחלתן מליל כ"ה בכסליו ימי שמחה והלל ומדליקין בהן הנרות בערב על פתחי הבתים בכל לילה ולילה משמונת הלילות להראות ולגלות הנס, וימים אלו הן הנקראין חנוכה והן אסורים בהספד ותענית כימי הפורים, והדלקת הנרות בהן מצוה מדברי סופרים כקריאת המגלה. כל שחייב בקריאת המגלה חייב בהדלקת נר חנוכה, והמדליק אותה בלילה הראשון מברך שלש ברכות ואלו הן ברוך אתה ד' אלקינו מלך העולם אשר קדשנו במצוותיו וצוונו להדליק נר של חנוכה, ברוך אתה ד' אלקינו מלך העולם שעשה נסים לאבותינו בימים ההם בזמן הזה, ברוך אתה ד' אלקינו מלך העולם שהחיינו וקיימנו והגיענו לזמן הזה.

121

קכ״בצורת אדם בולטת ב"אנדרטת העצמאות" שבמשכן הכנסת

122

קכ״גשאלה

123

קכ״דב"ה ירושלים ט' ניסן תשכ"ח
7 באפריל, 1968

124

קכ״הלכבוד
הגר"י נסים שליט"א,
הרב הראשי לישראל,
הראשון לציון,
ירושלים.

125

קכ״ושלום וברכה,

126

קכ״זר"ב העתק מכתב שקבלתי מלשכת קצין הכנסת. אודה לכת"ר אם יודיעני חות דעתו באם אין כאן חשש אסור.

127

קכ״חבברכה

128

קכ״טז. ורהפטיג

129

ק״להעתק מכתב

130

קל״אהכנסת, לשכת קצין הכנסת

131

קל״בירושלים, ד' בניסן תשכ"ח
2 באפריל 1986

132

קל״גלכבוד
ד"ר זרח ורהפטיג
שר הדתות
לשכת השר
ירושלים

133

קל״דכבוד השר

134

קל״הבהתאם לבקשתה של סגנית יו"ר הכנסת, הגב' טובה סנהדראי, הנני להביא לידיעתך את הפרטים הבאים בקשר לאנדרטה שתוקם במשכן הכנסת.

135

קל״ואנדרטת עצמאות תוצב ברחבת הכנסת.

136

קל״זמראה היצירה: תבליט על קיר של "נער ונערה" בגודל טבעי וכן דמויות נוספות של נוער, אף הן בגודל טבעי.

137

קל״חהפסלת הגב' בתיה לישנסקי מכינה עתה דגם מגבס של האנדרטה, ולפי הערכתה יהיה הדגם מוכן בעוד כחודשיים.

138

קל״טבכבוד רב,

139

ק״מיפה ערמון
מזכירת קצין הכנסת

140

קמ״אתשובה

141

קמ״בב"ה. ירושלים,
י"ז בסיון התשכ"ח

142

קמ״גלכבוד
ד"ר ז. ורהפטיג שליט"א
שר הדתות
ירושלים.

143

קמ״דכב' השר,

144

קמ״הבתשובה למכתבו מיום ט' בניסן ש.ז. הנני להשיבו. לא נעלם מעיני כב' שעשיית תבנית "נער ונערה" בגופים שלמים והעמדתם אסורה מדין תורה, כמבואר בש"ס ובפוסקים ועיין בשו"ע יו"ד סימן קמא²⁰¹ראה הרמב"ם פ"ג מהלכות עבודה זרה ה"י-יא, הר"ן על הרי"ף מסכת ע"ז יט ע"א, שו"ת המהרי"ט יו"ד סימן לה, שו"ת היעב"ץ ח"א סימן קע, שו"ת לב חיים פלאג'י ח"ב סימן קעא, העמק שאלה לנצי"ב סי' נז אות ג. קובץ תחומין כרך ג עמ' 232, “שבט מיהודה" חלק השו"ת לרא"י אונטרמן יו"ד סי' כא עמ' קמה ואילך, מה שכתבו בענין זה.. וידעתי כי ברור לכב' הדין, לא מהרתי להשיבו עם קבלת מכתבו.

145

קמ״ובכבוד ובהוקרה רבה,

146

קמ״זיצחק נסים

147

קמ״חבובות משחק בגן ילדים

148

קמ״טשאלה

149

ק״נב"ה, טוניס, י"ג בשבט תשי"ז, (15.1.57)

150

קנ״אלכבוד
מרן הרב הראשי ראשון לציון,
מו"ר הרב יצחק נסים שליט"א, ירושלים

151

קנ״ברב מאד נכבד,

152

קנ״גכשליחת המחלקה לחנוך ותרבות תורניים בגולה בטוניסיה הנני פועלת כאן כמפקחת ומדריכה על גני הילדים, הכוללת טפוח הווי דתי, חגי ישראל, תפילות ברכות, וכן כל השיפורים החינוכיים לגני הילדים.

153

קנ״דתוך כדי עבודתי הצעתי כי יכניסו לגני הילדים פינת בובה, ז"א כי יכניסו לכל גן בובה לילדות כדי שיוכלו לשחק בהן כמו שנהוג בכל גני הילדים בארץ כולל גני הילדים הדתיים.

154

קנ״האולם, העירו לי כאן כי יש התנגדות לכך מטעם "לא תעשה לך כל פסל".

155

קנ״ושאלתי היא, איפוא, האם הכנסת בובות משחק לתינוקות יש בה משום עבירה על מצוות התורה?

156

קנ״זאודה מאד לכב' באם אקבל תשובתו בכל ההקדם.

157

קנ״חבכבוד רב ובתודה מראש,
רבקה דגן

158

קנ״טתשובה

159

ק״סב"ה, י"ב באדר א' תשי"ז

160

קס״אלכבוד הגב' רבקה דגן,
המפקחת על גני הילדים,
טוניסיה.

161

קס״בג.נ.,

162

קס״גהורני כב' הראשון לציון הרב הראשי לישראל לאשר קבלת מכתבך מיום י"ג בשבט ש"ז ולהודיעך תשובתו על שאלתך.

163

קס״דיש פוסקים ובראשם מהרימ"ט²⁰²שו"ת מהרימ"ט יו"ד סי' לה. וראה נחל אשכול על ספר האשכול ח"ג סימן נ, הנצי"ב בספרו העמק שאלה על השאילתות סי' נז אות ג, ובשו"ת יחו"ד ח"ג סי' סד. שהקילו בזה משום שצורות אלה נעשות לשם צעצועים ומשחקים, ואינם עשויים מדברים של קיימא ולקבע. זוהי כנראה הסיבה שבארץ משתמשים ב"בובות" בגני הילדים מבלי שימחו על־כך.

164

קס״הלכן אם הבובות המצויות בטוניסיה הן מן הסוג הזה אפשר להכניסן לשם משחקים.

165

קס״ובכבוד רב,

166

קס״זש. בן־שבת

167

קס״חייצור בובות משחק לילדים

168

קס״טשאלה

169

ק״עב"ה ל' שבט התשי"ט

170

קע״אלכבוד הראשון לציון הרב הראשי לישראל
הרב יצחק נסים שליט"א, ירושלים

171

קע״בכב' הרב הראשי,

172

קע״גהואיל ואני מעוניין להקים ביח"ר לייצור בובות מגומי או מחומר כימי אחר, ברצוני לדעת אם מותר הדבר על־פי ההלכה.

173

קע״דאודה לכב' אם יואיל להשיבני דבר בהקדם האפשרי.

174

קע״הבכבוד רב

175

קע״ויוסף א. שמאע

176

קע״זתשובה

177

קע״חב"ה ז' באדר־א התשי"ט

178

קע״טמר יוסף שמאע יצ"ו,
ירושלים

179

ק״פא.נ.,

180

קפ״אבתשובה לשאלתך מיום ל' בשבט ש"ז, הנני להודיעך כי מותר לייצר בובות למשחק ילדים עפ"י התנאים הבאים:

181

קפ״בע"י חומר שאינו מתקיים זמן רב.

182

קפ״גשהבובות תהיינה עשויות מפרקים ולא מחתיכה אחת.

183

קפ״דבכבוד רב,

184

קפ״היצחק נסים

185

קפ״ועיין תוספות יומא (דף נ"ד ע"ב) וכן הסכים הריטב"א בחידושיו לע"ז. ועיין מהרי"ט יו"ד סי' ל"ה, והביא דבריו הכנה"ג יו"ד סי' קמ"א הגהות הטור אות כ"ג²⁰³הריטב"א שם מג ע"ב.

186

קפ״זברחשי כבוד ויקר,

187

קפ״חיצחק נסים

188

קפ״טהאם יכול מדפיס לסייע בהדפסת "רומאנים"

189

ק״צתשובת הרב מרדכי אליהו (השאלה חסרה)

190

קצ״אב"ה

191

קצ״בבענין השאלה אם מותר לסייע בהדפסת "רומנים" כמובא בשאלה באורך.

192

קצ״גשאלת סיוע או הדפסה או מכירה של ספרי חשק. כבר נפתחה בראשונים. עיין למר"ן בשו"ע או"ח סי' ש"ז סעי' ט"ז. ועי"ש שסיים: "ואין צריך לומר המדפיסן, מחטיאים את הרבים". ע"ש בביאור הלכה. ועיין במשנה ברורה (ס"ק סא) שהביא את סברת מחנה־חיים. שאסור להסתחר בהם. (ויש לעיין עוד בתוס' שבת קט"ז סוף ד"ה וכ"ש וכן עיין להרא"ש משם ה"ר יונה ז"ל בפרק שואל סוף סי' א') וכן כותב הצפנת־פענח סי' רע"ו. שהמוכר עתונים חפשים עובר משום לפני עור לא תתן מכשול. וכן עיין למורינו הגרי"ח בספרו רב־ברכות מערכת צ' בסופו מה שהאריך בענין תמונת נשים והפצת התמונות.

193

קצ״דלמעשה יש בזה איסור של מסייע ביד עוברי־עבירה. או לאו של לפני עור לא תתן מכשול. ועיין ע"ז ו: וכן עיין שם תוס' ד"ה מנין, שמשמע שאם לא קאי בתרי עברי נהרא מותר לסייעו מפני שיכל לקחת בעצמו. (וכן בענין הדפסת הספרים וסחורה בהם יהיה לכאורה מותר אם יש אחרים המדפיסים ואין הוא המדפיס היחידי), אך עיין שם בהר"ן ד"ה מנין, שכתב ומ"מ מדרבנן מיהא אסור, שהרי מחוייב הוא להפרישו מאסור ואפילו מיירי שהיה יכול ליטלו... דלא עבר משום לפני עור... ומוקי לה בפ"ק דע"ז דקאי בתרי עברי דנהרא, מכל מקום אסור מדרבנן. וכן כתבו התוס' שבת ג. ד"ה בבא דרישא. וז"ל... והיאך יסייע ביד עוברי־עבירה, ע"ש, שמשמע אף אם לא קאי בתרי עברי נהרא, מ"מ איסור דרבנן מיהא איכא שחייב להפרישו מאסור, ע"ש (ועיין בתוס' מציעא ע"ה: ד"ה ערב, ששם איירי על לאו מדאורייתא והרמ"א ביו"ד קנ"א סוף סעיף א' הביא בזה מחלוקת, ועיין שם בש"ך ס"ק ו' מה שהאריך. וכן עיין שם בבאורי הגר"א אות ח'. ומה שהביא הגר"א מנדרים ס"ב, עיין בזה להחיד"א בשיורי ברכה שם באורך. וכן עיין ביד מלאכי סי' שס"א.

194

קצ״הבע"ז נ"ה מובא שם במשנה, ישראל שהוא עושה בטומאה, לא דורכין ולא בוצרין עמו. אבל מוליכין עמו חביות לגת, ומביאים עמו מן הגת. ועיין שם ברש"י הטעם שאסור לדרוך עמו מפני שמסייע ביד עוברי־עבירה. והטעם שמותר להוליך ולהביא מהגת.

195

קצ״וועיין בהר"ן שם שכתב הטעם שמותר לסייע בהולכה לגת ובהבאה, מפני שמעשה העבירה כבר נגמר. ולכאורה הרי סוף סוף הוא מסייע ביד עוברי העבירה, וכמדומה לי שהמהרש"ם הסביר שהטעם הוא מפני שבעת הסיוע לא היתה שעת עשיית העבירה. ומזה למד שמנהל בית חולים ירא שמים מותר להשאיר פנקס רפואי פתוח מערב שבת שרופא ישראלי אחר ירשום בו שמות החולים ותרופתם בשבת, כי בעת הסיוע בפתיחת הפנקס לא היתה זמן ושעת העבירה.

196

קצ״זוכל האסור רק אם מסייע הוא בגופו בהדפסה, או הוא מוכר או מסתחר. אך יתכן אם הוא רק משכיר לו כלי ובכלי הזה הוא משתמש לאסור יתכן דאין בזה משום מסייע, ובפרט שבעת פעולת ההשכרה או עשית השורות אינה שעת העבירה. ויש לעיין בדין השכרת כלים לשבת שו"ע או"ח סימן רמ"ו, ובדין השכרת כלים או חמור לפסח, ס' ת"ן סעיף ז'. (ועיין בהרדב"ז ח"א, תפ"ו) ונוסף לכך הרי הם הבטיחו וממשיכים להבטיח שהכל בסדר גמור ורק איתרע פעם אחת.

197

קצ״חלמסקנא. אם הענין הוא כמובא בשאלה בדיוק. אז אין חשש של מסייע. (ואין זה דומה למחנה־חיים), בתנאי שלא יכתב שֵׁם הדפוס על החוברת.

198

קצ״טואם רוצה להחמיר ולחשוש גם לספק מסייע, או לחשוש לגרם מסייע דמסייע. תע"ב.

199

ר׳זה דעתי להלכה. אך למעשה עד שיסכים מורינו מר"ן הראשל"צ.

200

ר״אתשובת הרב נסים

201

ר״בב"ה, ירושלים ד' בסיון התשכ"ג

202

ר״גלכבוד ר' שלום פרידמן יצ"ו
תל־אביב

203

ר״דשלום וישע רב,

204

ר״המחמת תקלה משרדית לא הובא בפני מכתב כב' מחודש אדר כי אם בימים אלה, ועמו הסליחה.

205

ר״וכב' שאלני אם רשאי לאפשר להוצאת ספרי רומנים לסדר האותיות בבית הדפוס שלו מבלי סיוע של כב' או של מישהו מטעמו. ואילו מלאכת ההדפסה והעימוד תעשה בבית דפוס אחר. אף שבודאי כבר מצא כב' פתרון לשאלתו, לא אימנע מלהודיעו חוות דעתי בנדון, בתכלית הקיצור.

206

ר״זנראה לי שעל פי התנאים שכב' התנה מצדו עם ההוצאה הנ"ל, דהיינו:

207

ר״חשעבודת הסידור אינה נעשית ע"י כבודו ולא ע"י מישהו מטעמו, אלא ע"י עובדי ההוצאה.

208

ר״טשספרי הרומאנים לא יכללו דברי חשק וכיוצא.

209

ר״ישלא שמו ולא שם בית הדפוס שלו נישא על ספריהם.

210

רי״אאין איסור להמשיך בקיום ההסכם בתנאים האמורים ומה גם שבית הדפוס של כב' אינו יחיד בעיר.

211

רי״בלפיכך אין כב' חייב לעקוב אחר פרסומיהם ולבדוק כל דבר היוצא מתחת ידם²⁰⁴ראה פירוש המשנה להרמב"ם פ"ה שבועות מ"ו (מהדו' הר"י קאפח עמ' קמט), ובחיבור פי"ב רוצח ושמירת נפש הי"ד, משנה למלך פ"ד מלוה ולוה ה"ב, הגהת הרמ"א יו"ד ריש סימן קנא, שד"ח מע' ו כלל כו אות ג (כרך ב עמ' 108), שו"ת שרידי אש ח"ב סי' נז, שו"ת יחו"ד ח"ג סי' סז, שו"ת יבי"א ח"ב או"ח סי' טו..

212

רי״גמכל מקום הנני מברך את כב' על הקפדתו במצוות יברך השם חילו וכל מעשה ידיו ובכל אשר יפנה ישכיל ויצליח.

213

רי״דבכבוד רב,

214

רי״היצחק נסים

215

רי״וחינוך נער ממשפחה קראית בבית ספר דתי ובישיבה

216

רי״זשאלה

217

רי״חב"ה יום א' לסדר ואברכה מברכך תשי"ט

218

רי״טלכבוד הרה"ג הרב הראשי לישראל הראשון לציון
הרב יצחק נסים יצ"ו,
ירושלים

219

ר״כר.נ.מ.

220

רכ״אכמורה באחד מבתי הספר הדתיים בסביבות בני ברק נתקלתי בפרשה מסובכת אשר קשה לי ולהנהלת בית הספר לפתרה והריני פונה אל כת"ר ומבקש הדרכה.

221

רכ״בבבית הספר "אהל אלעזר" בפרדס־כץ לומד זו השנה השביעית ילד מעולי מצרים שרק עתה נתברר להנהלה כי הוא קראי. ילד זה מוכשר מאד ובעל מדות טובות, ואין לי ספק כי היה מצליח מאד לו ימשיך ללמוד בישיבה אחרי סיום חוק לימודיו בבית הספר. בשיחתי עם הילד הוברר לי שכבר אשתקד מלאו לו י"ג שנים ואביו לא הרשה לו להניח תפילין. אולם עתה הבטיח לי להניח תפילין מכאן ולהבא. עתה מתעוררת שאלה, אם נאפשר לו להמשיך בלימודיו ולהכניסו לישיבה הרי אחרי כן תתעורר בעיה חריפה אם יש להתיר לו לישא בת ישראל, שהרי ידוע כי מור"ם זצ"ל כותב באה"ע סימן ד' (סעיף לז) שהקראים הם ספק ממזרים. אומנם הרב יצחק אבולעפיא זצ"ל בספרו "פני יצחק" (סוף חלק ו', השמטה לאה"ע סי' ז) מצדד להתיר לאשה קראית להתגייר ולהנשא לישראל וכן מביא דעות אחדות להקל, אך מאידך יש הרבה אוסרים וביניהם מרן ומור"ם זצ"ל. ומאחר והדבר אינו מוכרע, הריני מבקש מכת"ר להביע דעתו בתשובה כדי שנוכל לכוון דעתנו ביחס לילד הנדון.

222

רכ״גהריני מסיים בתקווה שכת"ר יענה לבקשתי זו בחיוב.

223

רכ״דבתודה מראש ובכבוד רב,

224

רכ״החיים סניור,
שכ' התקוה
רח' יגאל 58, תל־אביב

225

רכ״ותשובה

226

רכ״זב"ה כ"ט בחשון התשי"ט

227

רכ״חלכבוד מר חיים סניור,
שכונת התקוה, רח' יגאל 58, תל־אביב

228

רכ״טא.נ.,

229

ר״לכב' הראשון לציון הרב הראשי לישראל קיבל את מכתבך מיום א' לסדר ואברכה מברכיך ש"ז, והוא ביקשני להודיעך כי לפי שעה אין למנוע את הילד מללמוד בבית־הספר.

230

רל״אבאשר לישיבה, מוטב לחכות עד שיגיע לגיל זה, ולהשיב אח"כ על שאלה זו.

231

רל״בבכבוד רב,
המזכירות

232

רל״גחינוך נער ממוצא קראי בבית ספר יהודי

233

רל״דשאלה

234

רל״הב"ה י"ח כסלו תשל"ב

235

רל״ולכבוד
מעלת גאון המפורסם ראשון לציון
כמוהר"ר יצחק נסים שליט"א
ירושלם.

236

רל״זגאון מאוד נכבד

237

רל״חאחדו"ט

238

רל״טשורות אלו לשאול חוות דעת גאונו בענין דלקמן. בחור אחד עמד לפנינו להבחן עם כל התלמידים בבחינה לפי הבר־מצוה, מתוך השיחה עם ההורים נודע לנו שהם מכת הקראים. רצוננו, שאילמלא שהיגידו זאת מעצמם לא היינו מרגישים בכלל בזה, היות ונתחזקו בתוך הקהילה כרבנים. התלמיד הזה נימול על ידי מוהל רבני בעתו, ונתחנך בתלמוד תורה שלנו, ועד היום הוריו העלימו ממנו שהוא קראי. לפי דבריהם חפצם היה שיכנס תחת כנפי השכינה, וההורים רוצים שילבש תפילין כמונו. שאלנו את פיהם אם ידוע להם אם אירעו גירושין במשפחתם, תשובתם היתה שלילית.

239

ר״מנוסף לזה אפעפ"י שהתלמיד הזה לא טבל עדיין, ודעת ההורים שמלו אותו ע"י מוהל רבני היתה לפי דבריהם להכנס אותו בקהל הרבנים. האם יש לדון אותו בדין דיעבד, זאת אומרת כמו כבר נתגייר, ועוד שהרי הוא פירש מן הרוב ולא הוי קבוע.

240

רמ״אההורים אינם רוצים להגיד לילד שהוא קראי, ומפחדים למשבר פסיכולוגי.

241

רמ״בומיכוון והדבר הזה נמצא בפרק על שלחן מלכים, מאן מלכי רבנן וגדולי התורה בישראל, הבטחנו להורים להגיש בקשתם לפני הדרת גאונו. והיות והדבר בא באופן פתאומי כמו שרש"י ז"ל מפרש בפרשת השבוע: בקש יעקב לשבת בשלווה קפץ עליו רוגזו של יוסף, ככה המדובר ולא הספקנו להכין את השאלה כמו שצריכים לעשות לפי הנהוג, ועוד הפעם נבקש סליחה גם על זה.

242

רמ״גאנו מחכים לתשובתו הרמתה, ויהיה רעווא שיבוא אליהו לקרב ולא לרחק אלא לעשות שלום בעולם, ויהיה גם כר' שמעון להשוות מחלוקות וגם כר' יהודה לקרב ולא לרחק, ובסוף לפי חכמינו לעשות שלום בעולם.

243

רמ״דבכבוד רב
והערצה עמוקה.

244

רמ״הע"ה נתן טשאסקאלא

245

רמ״ואב"ד דק"ק פאריש והמדינה.

246

רמ״זתשובה

247

רמ״חב"ה. ירושלים,
ג' בטבת התשל"ב

248

רמ״טלכבוד
מעלת הרה"ג כש"ת מה"ר נתן טשאסקאלא שליט"א
אב"ד דק"ק פריז והמדינה
פריז.

249

ר״נאחדשה"ט

250

רנ״אקיבלתי יקרת מכתב כת"ר מיום י"ח בכסלו ש"ז.

251

רנ״בענין הנער הקראי שנימול ע"י מוהל רבני ומתחנך בת"ת כאחד התלמידים, אם די לו בזה ויוכל להחשב כאחד מבני עליה.

252

רנ״גבודאי ידוע לכת"ר שרוב הפוסקים אוסרים את הקראים לבוא בקהל ועיקר איסורם מחשש ממזרות, והטבילה לא מעלה ולא מורידה.

253

רנ״דאמנם יש בארץ מי שמורה היתר לעצמו לסמוך על המתירים במקרים יוצאים מהכלל, רוב ככל הרבנים אין דעתם נוחה מזה²⁰⁵ראה שו"ת ציץ אליעזר ח"ה סי' טז, וחי"ב סי' סו, אוצה"פ כרך א סימן ד סע' לז בהגה, אות קעד, עמ' קג ואילך..

254

רנ״הלפניכם לא עומדת עתה שאלת חיתון אלא שאלת חינוך וחיוב במצוות. אין למנוע ממנו זה, ולא לפרסמו בין חבריו בת"ת כקראי, ומחמת רב הטרדות קצרתי ודי בזה.

255

רנ״ובכבוד רב,
יצחק נסים

256

רנ״זמחיקת שם המפורש שנכתב בגיר על לוח הכיתה

257

רנ״חשאלה

258

רנ״טב"ה יום ד' ג' אייר תשי"ח, פרשה אחרי־קדושים,
תשעה עשר יום לעומר

259

ר״סכבוד הרב הראשי לישראל!

260

רס״אשלום וברכה!

261

רס״באנו שני תלמידים מכתה ח' מבית־הספר תחכמוני מתל־אביב, באים בזה לשאול את חוות־דעתו של כבוד הרב על השאלה הזאת:

262

רס״גבכתתנו קרה מקרה מצער, אשר שני ילדים מכתתנו כתבו את שם ה' המפורש בגיר על שטח גדול של הלוח, וכאשר המורה רצה לכתוב שעורים הביתה והמורה חשש למחוק את שם ה'. השאלה היא, האם מותר למחוק את הכתוב על הלוח? ואם כן, מה הן האפשרויות?

263

רס״דונבקש את כבוד הרב לענות על השאלה. שאלנו את חוות־דעתם של רבנים, אך הכל היה מוטל בספק, ולכן שלחנו את שאלתנו אל כבוד הרב.

264

רס״היעקב גבירץ, מנחם חלמיש,
תלמידי ביה"ס תחכמוני כתה ח2
כתובתנו היא: רח' ר' חיים ויטאל מספר 10, תל־אביב

265

רס״ותשובה

266

רס״זב"ה, ב' דר"ח תמוז התשי"ח

267

רס״חלכבוד ה"ה יעקב גבירץ ומנחם חלמיש יצ"ו,
רח' חיים ויטאל, 10, תל־אביב

268

רס״טנערים יקרים,

269

ר״עקיבלתי את שאלתכם החשובה, אם מותר למחוק את שם המפורש שנכתב בגיר על־גבי לוח הכתה.

270

רע״אאני שמח שעוררתם שאלה זו. זו הייתה בשבילי עדות נאמנה שזיקתכם למסורת תורתינו היא גדולה.

271

רע״בחכמינו ז"ל אמרו²⁰⁶ראה מגדל עוז הל' תשובה ד"ה ואני אומר, שו"ת מהר"ם אלשקר סי' מב סוף ד"ה ומצאתי, ובשו"ת חות יאיר סי קס כתב: ואמרו חכמי הפילוסופים שאלת החכם חצי חכמה. ששאלת חכם היא חצי תשובה.

272

רע״גהנה, הדין הוא ששם משבעת שמות אין למחוק בכל צורה שהיא, ובכל מקרה שנכתב יש לגנזו²⁰⁷ראה הרמב"ם ריש פ"ו מהלכות יסודי התורה, טור ושו"ע יו"ד סי' רעו סע' ט, קול יעקב (סופר) שם אות פח, שו"ת “מנחת אברהם" (חמאמי) סי' יח עמ' קצב..

273

רע״דאני מאחל לכם שתצליחו בלימודיכם וכשתגדלו תהיו לתפארת הוריכם ולברכה לעם ישראל.

274

רע״הבכבוד רב, יצחק נסים

275

רע״ו[הוסיף הרב בכ"י]: יש לעיין בתשב"ץ ח"א סי' ב

276