Sefastia

לַכְּלָל וְלַפְּרָט, חלק ב, שער יא; קבלת גריםLaKelal VeLaPerat, Volume II, 11 Converts

א׳מחאה נגד נישואי תערובת
1
ב׳שאלה
2
ג׳ב"ה ט אדר התשל"ב
24/2/72
3
ד׳לכ'
מ"ע האדמו"ר הרה"ג מעו"מ
סוע"ה סבא דמשפטים מרן
הרב הראשי לישראל והראש"ל
כקש"ת מוהר"ר מהר"י נסים שליט"א
ת.ד. 7525
ירושת"ו
4
ה׳נחוץ מאד מאד
5
ו׳אדמו"ר שליט"א
6
ז׳אחדשכת"ר ביראת הכבוד והדרת קדש, במרירות לב ועגמת נפש, איעול בלי בר להגיד למני"ר שליט"א על הפרצה הגדולה שנפרצה "בזמן האחרון" בחומת קהל עדתנו.
7
ח׳בחורים ובחורות משופרי שופרי אמידי העדה התחתנו ועומדים להתחתן עם נכרים ונכריות באין מפריע.
8
ט׳המכאיב ביותר אשר גם ההורים, אשר מלפנים היו מזדעזעים ובוכים ומבכים, נסחפים היום אחרי הבנים, ולא רק שמסכימים, אלא גם שמעיזים להזמין בפומבי את הצבור להשתתף בסעודות הוללות והתבוללות כאלה, כאשר המוזמנים ביודעים ובלא יודעים נענים להזמנה רח"ל.
9
י׳ראשי הקהלות ובתי הכנסיות מר להם מר על חציפות נועזה כזו אשר לא נשמע כמוה מעולם, ואשר עלולה להמיט שאון איום ונורא על טהרת המשפחה לכל שכבות העדה, אם בארזים וכו'.
10
י״אובכן מבקשים בכל מיני בקשה מהדרת קדש"ת שליט"א כי יואיל בטובו וחסדו לעמוד לימיננו לשלוח פרסום להוכיח את העבריינים על כל האמור, ולאסור אסר בגזרתא דאורייתא על כל מי שיעיז להשתתף באשכלות מרורות כאלה, שלא ילכד ח"ו בשחיתותם.
11
י״בואשר להורים החצופים, אם יראה מני"ר לתקן ולגזור איזה גזרות להענישם, למשל שלא יכבדו אותם בעלית התורה וכו' וכו', וכל העם ישמעו וייראו.
12
י״גנא גבור, יחיש נא לקדם את פני הרעה בעוד מועד, וברוח קדשו ימית יצרא דעברה ביפה שעה אחת קודם ושכרו כפול מן השמים.
13
י״דהמחכה בכליון עינים לתשובתו הרמתה וחותם בשמו ושם ראשי העדה.
14
ט״ובכבוד והערצה
15
ט״זע"ה יצחק משה שחיבר ס"ט
16
י״זתשובה
17
י״חב"ה. ירושלים,
כ"ט באדר התשל"ב
18
י״טלכבוד
מעלת הרב יצחק שחיבר יצ"ו
הרב לעדת הספרדים
בואנוס־איירס.
19
כ׳שלום וישע רב,
20
כ״אכמהלומה קשה היתה לי השמועה על הפירצה הנוראה בחומת בית ישראל אשר נבקעה בקהילת הספרדים שבארגנטינה שהחלו בחורים מקהילתם לחלל קודש ולהתקשר עם בת אל נכר. בעקבות פשע זה עלולים הם להביא עליהם כלייה כדברי הנביא מלאכי10פ"ב, יא-יב.: "כי חלל יהודה קדש ה' אשר אהב ובעל בת אל־נכר. יכרת ה' לאיש אשר יעשנה ער ועונה מאהלי יעקב". וכתב הרמב"ם11פי"ב מהלכות איסורי ביאה ה"ו-ח.: "הנה למדת שזה כאלו התחתן לע"ז שנאמר ובעל בת אל נכר ונקרא מחלל קדש ה' ועון זה יש בו נזק והפסד שאין בכל העריות כמותו שהבן מן העריות בנו הוא לכל דבר ובכלל ישראל נחשב, אע"פ שהוא ממזר, והבן מן הנכרית אינו בנו שנאמר12דברים ז, ד.: "כי יסיר את בנך מאחרי" מסיר אותו מלהיות אחר ה' ולמעול בו".
21
כ״בלא די בפשע הבנים שנטמעים בגויים, אלא שלפי השמועה יש הורים שלא בלבד שאינם נחרדים מבגידת בניהם ואינם עושים כל מה שצריך כדי להניא אותם, אלא אף מעודדים אותם בכך שעושים להם בכספם מסיבות חתנות ומשתתפים בהם כאילו השמחה שרויה במעונם. ולא צופים לאחריתם, ומתעלמים מאזהרת תורתנו הקדושה13דברים ז, ג.: "לא תתחתן בם בתך לא תתן לבנו ובתו לא תקח לבנך", וכן מפורש בעזרא14נחמיה י, לא.: "ואשר לא נתן בנותינו לעמי הארצות ואת בנותם לא נקח לבנינו". בכך נעשים ההורים מעודדים לטמיעת בניהם.
22
כ״גנוהג היה בקהילות ישראל שפרנס על הציבור, אם אחד מבני משפחתו היה יוצא לתרבות רעה וכל שכן אם נשא גוייה, אף־על־פי שמחה ועשה כל שבכוחו להניאו, היה פורש מתפקידו ונכלם. ואלה שמשלימים עם התועבה הזאת ראוי שהציבור יימנע מלכבדם הן במשרות הקהל ובמוסדותיו והן בכיבודים אחרים. אסור לו לציבור להחשות, שאם לא ימחה ויתנגד גם למעשה ההורים, נמצא שהוא משלים עם מעשיהם ומעודדם15ראה הרמב"ם פ"א מהלכות מלכים ומלחמות ה"ז, ספר החינוך מצוה תצז, הרמ"א בהגה חו"מ סוף סי' לז, שו"ת חתם סופר ח"ו סי' מט, שו"ת ציץ אליעזר ח"ג סי' כט פ"ב, שו"ת יבי"א ח"ו חו"מ סי' ג..
23
כ״דאין דבר ששומר על קיום האומה והאמונה כמו טהרת המשפחה והשבת. ואם גם שני אלה לא תאחזו בהם ותקיימום בכל תוקף, אסור לפתוח פה לשטן ולומר מה יקרה חלילה לאחינו שבגולה.
24
כ״הואתם רבני הקהילות ופרנסיהן, עליכם המצווה מוטלת לעמוד בפרץ ולא לשקוט ולא לנוח למנוע פירצה נוראה זאת. ה' הטוב הבוחר בעמו יגדור בעדכם פירצה זאת ויחזק ללב אחינו שבגולה להיות נאמנים בבריתו עד שיקבצם ויכנסם ב"ה בקרוב לארץ חמדתו ולא נתערב בגויים ולא נלמד ממעשיהם עוד.
25
כ״וולקראת חג חירותינו אאחל לכב' ולכל אשר לו ולכל עדתו שתזכו לחירות שלימה משיעבוד המלכויות ומנהגיהן ואת חג המצות תחוגו בדיצות ובשובע שמחות ותזכו לשנים רבות נעימות וטובות.
26
כ״זבכבוד רב,
27
כ״חיצחק נסים
28
כ״טבעניין גיור בנישואי תערובת
29
ל׳מכתב
30
ל״אב"ה יום ה וחיית ורבית, כ"א אלול תשט"ו
31
ל״בלכבוד מנורה הטהורה, זכה וברה, מרנן ורבנן, הרב הגאון
ראשון לציון, מורינו יצחק נסים שליט"א
יאריך ה' ימים על ממלכתו. אכי"ר
32
ל״גאחדש"ט שלום
33
ל״דבאתי כעת קודם כל להביע את כל הוקרתי על כל הכבוד שעשו לי בקבלו אותי בצל קורתו, וגם להביע להרבנית ולכל בני ביתו על הטרחה שטרחו בעדי בהיותי בישראל, ולשנה החדשה תקבלו נא את ברכתי ברכת הדיוט
34
ל״היהי רצון שיתאגדו תורה וגדולה על שלחנכם ונזכה כלנו פה להנות מתורתו ימים ושנים ארוכים.
35
ל״ויסלח נא כת"ר שלא יכלתי לקבל פרדה, כי הייתי טרוד עד רגע האחרון בישיבת ועד הפועל הציוני לטובת יהודי צפון אפריקה והייתי צריך לשבת עם מנהיגי הסוכנות וגם עם שרי הממשלה להתיעץ בישוב הדעת ובכובד ראש ולמדתי הרבה דברים... והיה לי דין ודברים בין אשכול – לקול...
36
ל״זכשחזרתי הנה ספרתי להרב הראשי של אלגיריה אודות הרב נוראי שליט"א, ובקש ממני לכתוב לכבודו שהוא תמה מאד על הרב נוראי שהעלים את צד השני, ואינו לפי כבודו שידבר רק מה שהוא סובר. והרב בקש שראשון לציון והרב מרן הרצוג יחד יחוו דעתם הטהורה הלכה למעשה.
37
ל״חואני עבד נרצע ע"ג קרקע כתלמיד, כי תורה היא וללמוד אני צריך, ואי"ה בעוד איזה ימים הנני אפנה במכתב מיוחד לכת"ר ולכבוד הרב הרצוג אודות זה בשם הרבנות הראשית של אלגיריה.
38
ל״טג"כ נא אדוני הרב לא אשכח הזמן שהייתי יחד עם בנו חמודו המשכיל והמדעי בניהו נ"י יהי רצון שיעלה ויצליח בכל דרכיו.
39
מ׳הנני גומר בברכה נאמנה לשנה החדשה
40
מ״אהק' אברהם משה בן הרי"מ זצ"ל הלוי פינגרהוט
41
מ״בשאלה
42
מ״גב"ה יום ו' עש"ק כ"ב אלול תשט"ו
43
מ״דבעלות קול שופר, יוחק לחיים בספר, מע"כ מרנא ורבנא הלא הוא הרב הגדול, מבצר עז ומגדל, תנא ירושלמאה, מאור ישראל והגולה וכו' וכו', מוהר"ר יצחק נסים שליט"א ראשון לציון, יאריך ה' ימיו הוא ובניו אתו וכל משפחתו עד ביאת הגואל אכי"ר
44
מ״המורנו ורבנו
45
מ״ובהיותי בישראל זכיתי להתקבל לראיון אצל כת"ר והצגתי לפניו שאלה בענין הגיור של זמננו שדנו עליה רבני צרפת ואלג'יריה, והבאתי לפני כת"ר שתי תשובות. אחת לאיסור, שכתב ידידי הרב רבי רחמים נהוראי נ"י, ואחת להתיר בתנאים מיוחדים, ממני הצעיר16תשובותיהם של הרב נאהורי והרב פינגרהוט, בשו"ת הרב אברהם משה פינגרהוט, אה"ע, סי' יד-טו. שדנתי בה כתלמיד היושב לפני רבו, להלכה. ומצרף להם מסרתי לכבודו תשובת הרב הגאון רבי חיים בליח זצ"ל [רבה של תלמאסן 1832 – 1919] שהתיר הלכה למעשה בטוב טעם ודעת, ולא ראיתי את תשובתו רק אחרי שכתבתי את תשובתי, וברוך רחמנא שכיוונתי לדעת גדול.
46
מ״זשליחות זאת עשיתי על פי החלטת אגודות רבני צרפת ואלג'יריה, שבראשם הרב הראשי ר' יעקב קאפלאן שליט"א והרב הראשי למדינת אלג'יריה ר' משה אייזנבט נ"י, ועכשיו באתי באופן רשמי בשם שליחות זו לבקש מכת"ר לחוות את דעתו הטהורה על עניין זה הלכה למעשה כי מציון תצא תורה.
47
מ״חהנני בטוח כי כת"ר כבר מסר העתק תשובתי להרב הגדול מרנא ורבנא רבי הרצוג שליט"א כדי שיחוה גם הוא דעתו, ומה שיגמרו אתם רבותינו נקבל הן בקהלת צרפת שהם אשכנזים והן אנחנו קהלות ספרד.
48
מ״טעל כן יואל נא רומכ"ת נ"י להשיב לנו על שאלתנו הנ"ל, ועל הטורח הנני מקדים לו את תודתי מקרב הלב ובכתיבה וחתימה טובה ובברכה נאמנה
49
נ׳הקטן אברהם משה בן הרי"מ זצ"ל הלוי פינגרהוט
50
נ״אתשובה
51
נ״בב"ה, ירושלים, א כסלו תשט"ז
52
נ״גלכבוד ידידי הרה"ג הנודע לשם טוב ולתהלה
ר' אברהם משה הלוי פינגרהוט יצ"ו
רב דק"ק אלג'יר.
53
נ״דשלום וישע רב,
54
נ״ההגיעוני לנכון מכתביו מיום כ"א ומיום כ"ב באלול תשט"ו.
55
נ״והנני מצטער שמחמת טרדות הציבור והעבודה השיפוטית המוטלות עלי לא נתפניתי לעיין בתשובות של כב' בענין הגירות של הנישאים בנישואי־התערובות, שכב' בקשני בע"פ ובמכתביו הנ"ל להשיב עליהן. גם לא היה סיפק בידי להשיב להרב נהוראי יצ"ו על תשובתו בענין הנ"ל, שהקדים ושלחה אלי לפני קבלת תשובתו של כב'.
56
נ״זודאי לא נעלם מכב' שבמאת השנים האחרונות בעייה זו תפשה מקום נכבד בעשרות ספרים של בעלי התשובות, שנשאלו על כך הלכה למעשה, וכמעט שלא הניחו פינה וזוית ומקום להתגדר בו. רואה אני שבכלל דבריהם – דברכם בתשובות ששלחתם אלי. ולעצם הדין אין מה לחדש, אם לא לפלפולא בעלמא ולשאת ולתת בדברי המחברים הנ"ל. ולאיזה מסקנה שנגיע – אם להחמיר כדברי המחמירים ואם להקל בתנאים ידועים כדברי המקילים – אין בכוחה של מסקנתי להעלות ארוכה ומרפא להפרץ המרובה.
57
נ״חעצתי היא, איפוא, שתתאספו יחד רבני צרפת ואלג'יריה ותבואו לידי הסכמה אחידה, מעין הסכמה ותקנה שנעשתה פה בארץ־ישראל בימי קודמי המנוח הרב הגאון כמהר"ר בן ציון מאיר חי עוזיאל זצ"ל ויבלח"א וטובים חברי הגאון ר' יא"ה הרצוג שליט"א וחברי מועצת הרבנות. אף כי ב"ה בארצנו הקדושה עוד לא קרה שנישאו בנשואי תערובת, אבל באו ובאים מחו"ל זוגות כאלו, אשר נשאו בחו"ל בנשואים אזרחיים.
58
נ״טוזאת היתה התקנה: שבמשך שנה שלימה מיום הגשת בקשתם לביה"ד האזורי להתגייר – אין מגיירים אותם, בתקופת זמן זו מתחקים על הליכותיו של הזוג בעניני יהדות. אם מתברר שאפשר להם שיתנהגו כהלכת יהודאין, ביה"ד יתן רשות לגיירם ולהשיאם כדין ע"י חופה וקדושין.
59
ס׳אולם אם ביה"ד האזורי מוצא מסבות מיוחדות שראוי לגיירם מיד מבלי לחכות שנה – על ביה"ד לקבל הסכמת הרבנים הראשיים לישראל – ורק אם תאושר על־ידם החלטה זו, אזי נתנת רשות לאותו ביה"ד לגיירם.
60
ס״אמשער אני שאתם לא תוכלו להחמיר יותר ומאד רצוי שתתקינו הסכמה מעין זו ותתלו את ההיתר הסופי בהסכמת הרבנים הראשיים לישראל – ואנו לאור הדו"ח שנקבל מכם, נדון בדבר נודיע לכם את החלטתנו מיד.
61
ס״בברור לי גם שבפניכם תעמוד שאלה אחרת של צדדים אשר לא נשאו בנשואים אזרחיים ולא חיו יחד, והצד היהודי דורש לגייר את הצד השני – שאינו יהודי, כדי להנשא בחופה וקדושין כדמו"י.
62
ס״גהנה גם בזה יכולים אתם לתקן הגבלות במדת האפשר, ובמקרים היוצאים מן הכלל שתסכימו להתירם תתלו ההיתר הסופי ברבנים הראשיים לישראל.
63
ס״דומי יודע אולי דרך זו תגדור במדת מה את הפרצה הגדולה הקיימת במקומותיכם.
64
ס״הלבד מזאת עליכם להקדיש מכוחכם ומהשפעתכם לדבר על לב הדור הצעיר, בשובה ונחת, ולהסביר לו שיזיר עצמו מבנות ומבני הנכר, להתקדש בקדושת עם ישראל, בדרך אשר הלכו בה עד הלום.
65
ס״ווה' יתן לכם כוח לגדור הפרצה ולקרב ליבות בני צאן מרעיתכם לאבינו שבשמים ותזכו לכל טוב.
66
ס״זבפרישת שלום
ובברכת התורה17ראה תשובת הרב להלן סימן ד ובהערה שם..
67
ס״חיצחק נסים
68
ס״טבעניין הנ"ל
69
ע׳תשובה (השאלה חסרה)
70
ע״אב' כסלו תשט"ז
71
ע״בלכבוד הרה"ג המפורסם לשם ולתהלה ר' דוד אשכנזי יצ"ו
הרב לקהלות והראן [עיר נמל באלג'יריה, נקראת גם אוראן]
72
ע״גשלום וישע רב,
73
ע״דמכתבו מיום ט"ז לחדש העבר קבלתי לנכון. על ברכותיו במכתבו מיום כ' אדר תשט"ו השיבותי ברכה בזמנו. ממכתבו האחרון אני מבין שלא הגיעה תשובתי לידו, לכן הנני משיב לו שנית תודה וברכה.
74
ע״הכתבתי היום מכתב מפורט לידידינו הרב פינגרהוט יצ"ו על שלושה פסקי דין שמסר לידי והסברתי לו סיבות האיחור ורצוף בזה העתק ממנו.
75
ע״ורצינו להודיע לכב' כי הזמן מחייב שתתאספו חו"ר והראן ואלג'יריה יחד ותדונו בענין באהבה ובאחוה שלום ורעות כדרכם של ת"ח המרבים שלום, ותבואו לידי מסקנה אחידה לתקן תקנות המגבילות את הפירצה ככל האפשר, מעין התקנות שעשתה הרבנות הראשית פה בארץ לפני שנים אחדות, אשר את תוכנן מסרתי במכתבי להנ"ל, או בצורה אחרת אשר תמצאו שיש בה למעט הפירצה.
76
ע״זועל הכל להשפיע על הדור הצעיר בדברי כיבושין שיתקבלו על לבותיהם ולהודיע להם חומרו של המעשה הזה ושכר הפורש ממנו.
77
ע״חוהשי"ת יהיה בעזרכם לגדור הפירצה ולקרב ליבות בני צאן מרעיתכם לאבינו שבשמים ותזכו לכל טוב, אמן.
78
ע״טיצחק נסים
79
פ׳בעניין הנ"ל
80
פ״אשאלה
81
פ״בט"ז תמוז תשי"ה [=תשט"ו] לפ"ק
82
פ״גלכבוד מעלת הגאון המפורסם סיני ועוקר הרים
שר של תורה רבן של ישראל שמו נודע בשערים
הרב הראשי ראשון לציון מרן מהריא יצחק נסים שליט"א
ירושלים תובב"א
83
פ״דגאון ישראל!
84
פ״האחדשו"ט: הנני מתכבד להציע לפני הדרת גאונו לקוטים בענין המר והמכאיב את הלב של נשואי תערובת אשר יום יום הורס ונותץ היהדות מיסודו. ולא עוד אלא שחלילה, קודם עשר שנים אם לא נאזור מתנינו לעמוד על המשמר לא ישאר לבנות ישראל כי אם לבחור גם בן עקלקלות "גבעת הערלות" או להמתין עד שילבין ראשן, שני דרכים מרים ממות.
85
פ״ולכן אמרתי עוד יש גבורים בארץ להציל נפש ורוח ישראל. ולציון משפט הבכורה, כי מציון תצא תורה.
86
פ״זואם יש ממש בדברי, דברי תלמיד לפני רבו, אז אשמח שנתכוונתי לאמת, ואם לאו הרי הם בטלים ומבוטלים כחרס הנשבר.
87
פ״חברגשי כבוד והערצה עמוקה
88
פ״טהצעיר שאין למטה הימנו
רחמים בן לא"א אליהו נאהורי ס"ט
89
צ׳תשובה
90
צ״אב"ה ו' כסלו תשט"ז.
91
צ״בלכבוד
92
צ״גהרה"ג הנודע בשערים המצויינים בהלכה
כש"ת ר' רחמים נאהורי יצ"ו, רב דק"ק בון.
93
צ״דשלום וישע רב,
94
צ״המכתבו מיום ט"ז תמוז תשט"ו, תוכו רצוף אהבה תשובה בענין הנישאים בנישואי תערובת, קבלתי לנכון.
95
צ״ומחמת טרדותי הרבות בעבודה הצבורית והשפוטית לא יכולתי לצערי הרב לעיין בדברי תשובתו כדבעי. היות וארכו הימים אמרתי לענות היום במכתב קצר ולדחות לזמן אחר את המו"מ בהלכה בנדון.
96
צ״זפרצה זו של נשואי תערובת אמנם היתה קיימת במקומות שונים בגולה מלפני עשרות בשנים, התרחבה והתפשטה לדאבוננו הרב בשנים האחרונות יותר ויותר מסיבת החנוך הזר שניתן לבני הדור הצעיר והתרחקותם מהתורה.
97
צ״חושאלה זו נדונה בעשרות רבות של ספרים אשר נשאלו על־כך הלכה למעשה. וכמעט שלא הניחו פנה וזוית ומקום להתגדר בו18ראה הגהות מרדכי יבמות סי' קי, הרמב"ם פי"ג איסורי ביאה הי"ג, ובכס"מ שם הט"ו, ב"י יו"ד סוף סי' רסח, שו"ע שם סע' יב, הרמב"ם בשו"ת פאר הדור סי' קלב הובא גם במלאכת שלמה פ"ב יבמות מ"ח, שו"ת תעלומות לב ח"ג סי' כט, הראש"ל ישא ברכה בשו"ת ישא איש אבה"ע סי' ז, שו"ת אחיעזר ח"ג סי' כו, שו"ת שרידי אש ח"ב סי' קה, ח"ג סי' נ, שו"ת היכל יצחק למהרי"א הרצוג אבה"ע סי' כ, שו"ת משפטי עוזיאל יו"ד סי' יד, אבה"ע סי' כה, שו"ת ישכיל עבדי ח"ג יו"ד סי' טז, שו"ת שמש ומגן ח"ב סי' לב, יבי"א ח"ח יו"ד סי' כד, ועוד.. לעצם הדין אין מה לחדש, אם לא לפלפולא בעלמא ולשאת ולתת בדברי המחברים הנ"ל. ולאיזה מסקנה שנגיע – אם להחמיר כדברי המחמירים ואם להקל, בתנאים ידועים, כדברי המקילים – אין בכוחה של מסקנתנו להעלות ארוכה ומרפא להפרוץ המרובה.
98
צ״טעצתי היא, איפוא, שתתאספו יחד רבני צרפת ואלג'יריה ותבואו לידי הסכמה אחידה. מעין הסכמה ותקנה שנעשתה פה בארץ בימי ק[ו]דמי המנוח הרב הגאון כמוהר"ר בן־ציון מאיר חי עזיאל זצ"ל ויבחל"א וטובים חברי הגאון ר' יא"ה הרצוג שליט"א וחברי מועצת הרבנות. אף כי ב"ה בארצנו הקדושה עוד לא קרה שנישאו בנשואי תערובת, אבל באו ובאים מחו"ל זוגות כאלו, אשר נישאו בחו"ל בנישואים אזרחיים.
99
ק׳וזאת היתה התקנה: במשך שנה שלמה מיום הגשת בקשתם לביה"ד האזורי להתגייר – אין מגיירים אותם. בתקופת זמן זו מתחקים על הליכות הזוג בענייני יהדות. אם מתברר שאפשר להם שיתנהגו כהלכת יהודאין, ביה"ד יתן רשות לגיירם ולהשיאם כדין ע"י חופה וקדושין. אולם אם ביה"ד האזורי מוצא שמסיבות מיוחדות ראוי לגיירם מיד מבלי לחכות שנה – על ביה"ד לקבל הסכמת הרבנים הראשיים לישראל, ורק אם תאושר על־ידם החלטה זו, אזי ניתנת רשות לאותו ביה"ד לגיירם.
100
ק״אמשער אני שאתם לא תוכלו להחמיר יותר, ומאד רצוי שתתקינו הסכמה מעין זו ותתלו את ההיתר הסופי בהסכמת הרבנים הראשיים לישראל – ואנו לאור הדו"ח שנקבל מכם, נדון בדבר ונודיע לכם את החלטתנו מיד.
101
ק״בברור לי גם שבפניכם תעמוד שאלה אחרת של צדדים אשר לא נישאו בנישואין אזרחיים ולא חיו יחד, והצד היהודי דורש לגייר את הצד השני – שאינו יהודי, כדי להנשא בחופה וקדושין כדמו"י.
102
ק״גהנה גם בזה יכולים אתם לתקן הגבלות במדת האפשר, ובמקרים היוצאים מן הכלל שתסכימו להתירם תתלו ההיתר הסופי ברבנים הראשיים לישראל.
103
ק״דומי יודע אולי דרך זו תגדור במדת מה את הפרצה הגדולה הקיימת במקומותיכם.
104
ק״הלבד מזאת עליכם להקדיש מכוחכם ומהשפעתכם לדבר על לב הדור הצעיר, בשובה ונחת, ולהסביר לו שיזיר עצמו מבנות ומבני הנכר, להתקדש בקדושת עם ישראל, בדרך אשר הלכו בה עד הלום.
105
ק״ווה' יתן לכם כוח לגדור הפרצה ולקרב ליבות בני צאן מרעיתכם לאבינו שבשמים ותזכו לכל טוב.
106
ק״זתשובה מעין זו שלחתי השבוע להרב מ. פינגרהוט יצ"ו.
107
ק״חבפרישת שלום ובברכת התורה
108
ק״טיצחק נסים.
109
ק״יתגובת השואל
110
קי״אכ' כסלו תשט"ז
111
קי״בלקראת מעלת הגאון המפורסם לשם ולתהלה
שר ישראל סיני ועוקר הרים
מורנו ועטרת ראשנו ראשון לציון כמהר"ר
יצחק נסים שליט"א
112
קי״גגאון עוזנו!
113
קי״דאחדשו"ט מאד נתכבדתי בקבלת מכתב גאונו. ועוד גדלה שמחתי בראות שעצת כת"ר כמעט כמותה וכדומה הצעתי לפני הרבנים באסיפה שנתקיימה בפאריז בחדש סיון, זאת אומרת שהנושא, לסיבת חומרותיו יוחלט על ידי הרבנים הראשיים בארץ ישראל.
114
קי״הובמה שכתב כת"ר שאנחנו לא נוכל להחמיר יותר, אף שזה אמת, מכל מקום אם יתאחדו הכוחות אפשר שיעזור לנו ה' לעשות דבר מה.
115
קי״וומודה אני לכת"ר שנטפל ליתוש כמוני להשיב למרות טרדותיו הרבות המפורסמות. וה' יעשה למען שמו הגדול לגדור פרצות עמו בביאת משיחנו כיר"א.
116
קי״זברגשי כבוד
והערצה עמוקה
117
קי״חרחמים ס"ט נאהורי
118
קי״טקבלה לגיור של אישה מהעם הגרמני החיה עם יהודי; עליה לתורה של נשוי לנכרית; טבילת אישה שמחמת חולי אסור שייכנסו מים לאזניה; הפעלת עסק בשבת ע"י "שטר מכירה"
119
ק״כשאלה
120
קכ״אב"ה אסרו חג סוכות תשכ"ב
121
קכ״בהחיים והשלום לכבוד הדר"ג
הרב הראשי ראשון לציון הגאון האמיתי והחסיד הדגול
הרב יצחק נסים שליט"א
122
קכ״גאחדשה"ט כיאות,
123
קכ״דערב צאתי למשרתי, הנה נפרדתי מהדר"ג והבטיח לי לעזור לי לנהל את עדתי על מבועי התורה והיראה. והנה יש לי כבר מספר בעיות עליהן הנני נכסף לקבל הדרכה מאת הדר"ג.
124
קכ״הגיור: פנו אלי בדבר מקרה של נכריה שיש לה כבר בן מ"בעלה" היהודי. זה שנתיים שהיא פונה אל הדיינים בפרנקפורט ובשטוטגרט והם כתבו שהם מוכנים לקבלה שעה שיש גם רב במינכן. הנני זוכר את חוות דעתו בשיחה האחרונה, אבל באתי לשאול שוב כי יש כאן גם דעת הקהל המתנגד בתוקף נגד נכריות מזרע הגרמנים י"ש וייתכן שקבלה כזאת לא תתקבל בעין פה דווקא בעיני המיעוט החרדי התומך ברבנות החרדית. לכן באתי לשאול את הדר"ג כיצד להתנהג באופן עקרוני במקרה כזה?
125
קכ״ומה דינם של אלו היהודים שהתחתנו עם נכרים בדבר עליה לתורה ולגבי יתר דברי קדושה?
126
קכ״זהפנתה אלי מקרה של אשה שסובלת קשה מהאוזנים (גם קצת אלמת) והיא טוענת שכל פעם שהיא עולה לטהרה במקווה יוצאת לה מוגלה מאזנים וזה גורם לה מחלה. האם תוכל היא להשתמש בצמר גפן באזניה בשעת הטבילה ועד כמה עניין החציצה כאן בנידון?
127
קכ״חנתקלתי כאן זה כבר פעמים בטענת יהודים שמחללים שבת שיש להם "שטר מכירה" ודווקא קבלו אותו מירושלים. עד כה התחמקתי מלהגיב על הנוהג המוזר ההוא ובכלל לא ידוע לי על הדבר מי "נותן" שטרות כאלו ועד כמה יש בהם בכלל של ממש. מאד הייתי מודה להדר"ג אם הוא יכול לפקוח את עיני גם בדבר הזה הזקוק לתיקון על טהרת הקודש.
128
קכ״טהנני שמח להודיע להדר"ג שהתחלתי לפעול כבר בקהלתי כמיטב יכולתי וגם שעור גפ"ת שבועי שמבקרים למעלה מעשרים איש, אבל נדמה שעלי לשים את הדגש על הנוער ותקן אצל המבוגרים, כדי שלא להכשל ח"ו בעוון "מי שיש בידו למחות וכו'".
129
ק״לאודה להדר"ג באם יואיל להשיב על ארבע שאלות דלמעלה ואסיים בברכת התורה ולומדיה, תלמידו המסור לו מלב ונפש
130
קל״אא' בלומנטל
131
קל״בתשובה
132
קל״גב"ה. ירושלים. כ"ב בחשון התשכ"ב
133
קל״דר.נ.,
134
קל״הקיבלתי את מכתבו מאסרו־חג סוכות, ומרוב טרדה לא יכולתי להשיב על שאלותיו בשעתו.
135
קל״ואשה מזרע הגרמנים שחיה עם יהודי או שנשואה לו בנישואים אזרחיים וברצונו לגיירה ודעת הקהל מתנגדת בתוקף לגייר נכריות מזרע הגרמנים, ברור שלא ייעשה כן כי בכלל קשים גרים19ראה יבמות מז ע"ב, הרמב"ם פי"ג איסורי ביאה הי"ח. וכ"ש מזרע הגרמנים20ראה שו"ת ציץ אליעזר חי"ג סי' עא, שו"ת שבט הלוי ח"ה סי' קמט.. רבנים במקומות אחרים אינם רשאים להתערב בנדון ולעשות נגד דעת הקהל ודעת הרב המקומי.
136
קל״זאשר לשאלתו מה דינם של אלו שנישאו עם נכריות בנישואים אזרחיים לגבי עלייה לתורה ויתר דברי קדושה, צריך להמנע עד כמה שאפשר מלצרפם למנין ומהעלותם לתורה, שבודאי הם עוברים גם על יתר מצוות התורה כגון חילול שבת ומאכלות אסורות וכדומה. אבל אם זה גורם לידי מחלוקת, יש להתיר להעלותו נוסף, דהיינו שיחזור הקורא ויקרא לו מה שקרא לקודמו; ואם אי־אפשר בכך יש להעלותו ולהעלות אחר נוסף על אותה קריאה21ראה שו"ת רב פעלים ח"ב או"ח סי' יא, ח"ג או"ח סי' יב, ובספר הלכה ברורה ח"ד עמ' קסח, וח"ז עמ' קלו..
137
קל״חבענין אשה שסובלת קשה מאזנים אם תוכל לשים צמר גפן באזניה ולטבול, טוב יותר שתרד אשה אחרת עמה ותעמוד באופן שלא יגע גופא בגופא ותטביל אצבעה ותתחוב אותה באזנה ברפיון ולא בחוזק. ואם אי־אפשר לה בדרך זו, תוכל לתחוב צמר גפן לאזנה בעומק שלא יחוץ בשפת נקב האוזן ותקשור תחילה את צמר הגפן בחוט שיהיה בולט קצת שתוכל אח"כ למשוך החוט להוציא הצמר גפן כל זה בתנאי שהרופא אוסר עליה להרטיב את אוזנה הן במים קרים והן במים חמים22ראה שו"ת רב פעלים ח"ב יו"ד סי' כז, דרכי טהרה פט"ז עמ' 214 ניסן התשע"א, טהרת הבית ח"ג עמ' סו סע' יד, והערה יח. וראה עוד בתשובת הרב לקמן שער יב סימן כב עמ' , ובכרך א שער ז סימן ה עמ' רסה..
138
קל״טלשאלתו "נתקלתי כאן זה כבר פעמים בטענת יהודים שמחללים שבת שיש להם שטר מכירה שקיבלו מירושלים וכו'" – שאלה זו בלתי מובנת: מחללים שבת ויש להם שטר מכר? אם הכוונה שיש להם בתי־חרושת שפועלים בשבת ע"י לא יהודים ע"פ שטר מכר להם, דבר זה תלוי בתנאים המבוארים בש"ע או"ח סי' רמ"ג ובאחרונים שם, ואם התנאים נשמרים עדין אין לקרותם מחללי שבת.
139
ק״מוהריני לברכו שיצליח במילוי תפקידו להרבצת תורה ודעת בקרב צאן מרעיתו להגדיל תורה ולהאדירה.
140
קמ״אבכבוד רב,
141
קמ״ביצחק נסים
142
קמ״גמילת בן נכרית; עליית נושא נכרית לתורה; מילת ילד שהוריו נישאו בנישואין אזרחיים; ישיבה מעורבת של נשים וגברים בבית הכנסת; האם חזן יכול לסדר גט?; האם יכול חבר בועד בית כנסת פרוגרסיבי לכהן כגזבר וחבר ועד בבית כנסת אורתודוכסי?
143
קמ״דשאלה (מתורגמת מאנגלית)
144
קמ״הבומביי, 5 בנובמבר 1959
145
קמ״ולכבוד הרב הראשי נסים, ירושלים, ישראל
146
קמ״זכבוד הרב,
147
קמ״חאסיר תודה אהיה לכב' אם יואיל לחוות דעתו על הנושאים הבאים – בעיות שעומדות בפני ביהכ"נ שלנו.
148
קמ״טהאם אפשר למול, בביהכ"נ או במקום כלשהו אחר, בן שנולד מתערובת לפני נישואין?
149
ק״נהיכול אדם שלקח אשה לא יהודיה, וכל אחד שומר את דתו, למול את בנו בביהכ"נ שלנו או בכל מקום אחר, והאם אדם כזה יכול להיקרא לתורה?
150
קנ״אהאם אפשר למול בביהכ"נ או בכל מקום אחר, ילד שנולד מהורים שלא נישאו עפ"י הדין, אלא נישאו אזרחית?
151
קנ״בהיש להתיר לנשים לשבת בביהכ"נ יחד עם אנשים במקומות המיועדים לאנשים, בכל יום, כולל שמחת תורה, חתונה או ברית מילה? שאלה זו הנה נושא לויכוח חריף. לכן, חוות דעת כב' תעזור לנו לפתרה בקלות.
152
קנ״גהאם חזן ביהכ"נ רשאי לערוך גט?
153
קנ״דהיכול אדם להיות נשיא, גזבר וכו' של ביהכ"נ אורתודוכסי ובאותו זמן להיות חבר בועד ביהכ"נ פרוגרסיבי?
154
קנ״האסיר תודה אהיה לכב' על חו"ד בשאלות הנ"ל
155
קנ״וד.ש. מפגונקר
156
קנ״זתשובה
157
קנ״חב"ה. ירושלים, כ"ד בחשון התש"ך
158
קנ״טלכבוד ד.ש. מפגונקר,
159
ק״סבומביי
160
קס״אא.נ.,
161
קס״בהורני כב' הראשון לציון הרב הראשי לישראל לאשר קבלת מכתבך מיום ד' בחשון ש"ז ולהשיב לשאלותיך על־פי ההלכה:
162
קס״גבן שנולד מנישואי תערובת, דהיינו שהאיש יהודי והאשה לא־יהודיה שלא נתגיירה – בין שנישאו בערכאות ובין שלא נישאו כלל – אין לו דין של בן ליהודי, אלא הוא בנה של הלא־יהודיה והרי הוא כמותה. ולשם גיורו צריך מילה וטבילה כדין כל הבא להתגייר. אלא שבמקרה זה שהוא קטן, יש צורך בהסכמת אמו לגיירו. עכ"פ אם אין האם מסכימה להתגייר – אין טעם לגיירו בלעדה אפילו אם רצונה בכך, משום שהיא עלולה לגדלו ולחנכו לפי רוחה ודתה ולהאכילו דברים אסורים ועוד. אמנם יש אפשרות למולו שלא לשם גרות כדין שנהגו למול לא־יהודים. אך לא בשבת ולא בבית הכנסת אלא בבית או בבית חולים, ובלא ברכות23ראה הרמב"ם פי"ג מהלכות איסורי ביאה ה"ה והלכה ז, ופט"ו ה"ג, ובהל' מלכים פ"י ה"ג, טור ושו"ע יו"ד סי' רסח סע' א וסע' ז, ובאבה"ע סי' ד סע' יט..
163
קס״דאסור לנשים לשבת בבית הכנסת יחד עם אנשים בשעות התפילה וקריאת התורה24ראה סוכה נא ע"א, שו"ת אגרות משה או"ח סי' לט, ושם סי' מב..
164
קס״הכל מי שאינו יודע בטיב גיטין וקידושין, דהיינו שלא הוסמך לכך מרבנים גדולים ומפורסמים אסור לו לסדר גיטין; ודוקא שלושה מוסמכים יכולים לשמש כבית־דין לסידור גיטין25ראה קידושין יג ע"א, טור ושו"ע אבה"ע סי' מט סע' ג, ושם סי' קנד סדר הגט סע' קא..
165
קס״ולא רצוי למנות מי שמשמש כחבר ועד בית כנסת פרוגרסיבי לנשיא או גזבר לבית כנסת אורתודוכסי, אפילו אם הוא מתנהג כאורתודוכסי.
166
קס״זבכבוד רב,
167
קס״חהמזכירות
168
קס״טמילה וגיור לקטן שאמו נכריה ואביו יהודי
169
ק״עתשובה (השאלה חסרה)
170
קע״אב"ה. ב' בשבט התש"ך
171
קע״בלכבוד מר עזריאל זוננשטיין יצ"ו,
קראקס.
172
קע״גא.מ.נ.,
173
קע״דהריני מאשר קבלת מכתבו מיום י"ד בטבת ש"ז. ואלה התשובות לשאלותיו:
174
קע״הבן לנכריה שלא התגיירה, אם מבקשים למולו אין מברכים כל ברכה שהיא על מילתו, והמילה אינה צריכה להיות על דעת בית דין.
175
קע״ואם מבקשים למולו לשם גרות, המילה והטבילה צריכים להיות על דעת בית דין, אולם אין לבית הדין להעתר לגיורו, הואיל והוא יתחנך ע"י אמו הנכריה, לפי אמונתה וארחות חייה, אלא אם כן מצא בית הדין שהוא יכול לגייר את האם הנכריה, אם אמנם הוגשה בפניו בקשה כזו.
176
קע״זנימול בן נכריה לא לשם גרות ולא טבל, לכשיגדל וירצה להתגייר יש צורך בהטפת דם ברית ובטבילה.
177
קע״חבן שנימול ולא נטבל כדת – אסור לקראו לתורה.
178
קע״טאין לקרוא לתורה ילד שנימול ונטבל שלא על דעת בית דין.
179
ק״פלגבי השאלה באיזה גיל עדיף לגייר, הרי שעד י"ג, כפי שנאמר לעיל. לאחר י"ג, אם יש ערובה שיתחנך לפי מסורת ישראל ויקבל עליו עול מצוות – רשאי בית הדין לגיירו26ראה הרמב"ם פ"א מהלכות מילה ה"ז, ושם פ"ג ה"ד-ז, ובהלכות איסורי ביאה פי"ג ה"ו-ז, ושם הי"א, טור ושו"ע יו"ד סי' רסח.
ולעניין קריאה בתורה לגוי שלא יתגייר כהלכה, פשוט שאינו עולה לתורה, שהרי עדיין גוי הוא כמבואר ברמב"ם ושו"ע הנ"ל. וראה בשו"ע או"ח סי' נג סע' יט דין גר או ממזר למנותו ש"צ, ושם במשנ"ב ס"ק נ..
180
קפ״אבכבוד רב,
181
קפ״בא. פומרנץ
182
קפ״גמ"מ המזכיר הראשי.
183
קפ״דמילה וגיור לקטן שאמו נכריה ואביו יהודי
184
קפ״השאלה
185
קפ״ובס"ד, תונס א"ך ימים לח' טבת התשכ"א
186
קפ״זכבוד מעלת ותהלת הרה"ג מעוז ומגדול, מאור הגולה
האשל הגדול אשר ברמה, משיירי כנה"ג
ראש"ל הרב הראשי לישראל כמהר"ר יצחק נסים הי"ו
187
קפ״חאורך ימים ישביעהו חיים עד העולם אנס"ו
בעיה"ק ירושלים תובב"א.
188
קפ״טרב גדול ומהולל מאד!
189
ק״צאחדש"ו כדת מה לעשות לפני הדר"ג! מי יורה דעה ואת מי יבין שמועה, לכת"ר המצוה הזאת להורות לנו את הדרך נלך בה ואת המעשה אשר נעשה, אודות מקרה שבא לידינו ברופא אחד והוא כהן שנשא לו אשה נוצרית וילדה לו בן ובא לפנינו להרשות למוהלים למולו ודחינו אותו עד כי נראה ספרי דבי רב אם יש דרך לזה. שוב אח"כ באו לפנינו רבים (מתושבי) מחשובי העיר לראות דרך כדי להפיק רצון האב כי הוא רופא גדול בבית החולים ומדתו להטיב לכל רוח. ואנן בדידן ג"כ חוששים פן יצמח מזה דבר שאינו הגון ח"ו, ובכן תלינו הדבר באילן גדול לשלוח הנדון לעיה"ק ירושלים תובב"א, כי מציון תצא תורה.
190
קצ״אוהנה בישראל שנולד לו בן מנכרית הרבה סוברים דאין למולו בשמיני דשמא לכשיגדל ישאר בלא טבילה ובלי גירות, וכמו שהאריך בזה הרב תעלומות לב ח"ג סי' ל"ב אות ב', ולבסוף העלה דאין ראוי למנוע ממנו המילה ובתנאי שתסכים האם, עיין שם באורך. אך בזה דהאב כהן יש עוד חשש דשמא כשיגדל יטעו בו רבים ויחשבו אותו לכהן כמשפחת אביו, ובפרט בזמן הזה דעפ"י החוק כשנולד הבן צריך לרשום שם הבן ושם אביו ומשפחתו ושם אמו ומשפחתה, ולא ראינו ענין זה מוזכר בפוסקים.
191
קצ״באך את זה ראיתי בספר מערכי לב למהר"י ליב ז"ל (צירלסון) אב"ד דק"ק קעשנב, חלק אה"ע סי' ע"ב, בכהן שבא לישא נוצרית שנתגיירה ורב העיר משך עצמו מלסדר להם חופתם ונעשית העיר כמרקחה וקמו כל אנשי העיר לכלות חצי זעמם ברב העיר והנוצרים המקומיים הרתיחו את העיר, ומפני חלול ה', ובפרט שהאנטישמיות גדולה כל כך, תלה רב העיר לשאול על הדבר להרב מערכי לב הנ"ל. והרב מערכי לב אחרי שהאריך הרחיב בדבר התיר לרב העיר לסדר לו חופתו מפני חשש סכנה, ובתנאי שיפורסם שזה הוראת שעה ויגיד לבעל שהוא פסול לדוכן ולעליית ראשון ושכל זרעו מגיורת זו הם חללים עד סוף הדורות, עיין שם. ואלו לחששא זו שמא יטעו רבים שהבנים שיוולדו לו הם כהנים לא חשש לזה. אך אין ראיה לנדון דידן דבנדון הרב הנ"ל יש חשש סכנה שבעבור זה התיר לסדר להם חופתם, לכן לא חשש לזה, אך בנידון דידן אין חשש כל כך, אך מי יודע אם ימשך מזה דבר שלא כהוגן27ולגבי מילת בן נוכרית, יעוין שם, חלק יו"ד סי' נה.. אך מצד אחר הוגד לנו דאם לא ימולו אותו המוהלים האב ימול אותו בעצמו כי רופא הוא, וא"כ אין חשש הטעות הנ"ל תלוי במילת המוהל.
192
קצ״גמאידך גיסא, הוגד לנו שמקרה כזה קרה במחנה קדשו ומלו הבן בתנאי שהתינוק יהיה נרשם על שם משפחת אמו. אך בנדון זה הילד מסתמא כבר נרשם ועוד כי הנמוס מונע.
193
קצ״דלכן נא לשון בקשה לפתוח לנו שערי תשובתו הרמתה ולקבל על זה ברכתנו הנאמנה ותודתנו העמוקה ושלום רב.
194
קצ״הבכל הכבוד הראוי ובהערצה,
195
קצ״וע"ה מרדכי אמייס
בר' יצחק הכהן
196
קצ״זראש הרבנים לתוניסיה
197
קצ״חתשובה
198
קצ״טב"ה, ג' באדר תשכ"א
199
ר׳לכבוד הרה"ג כש"ת ר' מרדכי אמייס הכהן שליט"א
ראש הרבנים דק"ק תוניסיה.
200
ר״אר.מ.נ.,
201
ר״בקיבלתי את מכתב כת"ר מיום כ"א לחדש טבת ש.ז., בענין הרופא היהודי שהינו כהן וייחד לו בת־אל־נכר וילדה בן, ובא בבקשתו להרשות לו למול את הבן ע"י מוהל ישראל.
202
ר״גהנה, ברור ופשוט וידוע לכל בר־בי־רב, שלפי דין תורתנו הקדושה בן הנולד לישראל מהנכרית אינו בנו כלל לשום דבר, דוולדה כמוה. כדאיתא במסכת יבמות דף כ"ג ובעוד כמה מקומות בש"ס28שם מה ע"א, קידושין עא ע"ב. הרמב"ם הלכות איסורי ביאה פי"ב ה"ז, ופט"ו ה"ג, טור ושו"ע אבה"ע סי' ד סע' יט., ואין כל זכות לבן זה על מולידו. אף דבעלמא האב חייב למול את בנו ולפדותו ללמדו תורה ולהשיאו אשה, כדאיתא במסכת קידושין דף כ"ט29הרמב"ם פ"א מהלכות מילה ה"א, ופ"ג ה"א, טור ושו"ע יו"ד סימן רס., בן זה שנולד מן הנכרית אין מולידו חייב לו כלשהו, כי אינו נחשב כאביו כלל־ועיקר. כדאי להסביר כל זה לרופא הנ"ל שנכשל בבת־אל־נכר30עד"ה מלאכי ב, יא. הרמב"ם איסורי ביאה פי"ב ה"ו, טור ושו"ע אבה"ע סימן טז סע' ב., למען ידע ויבין שאין עליו חיוב כלשהו של מצווה למולו ולהכניסו בבריתו של אברהם אבינו ע"ה ואסור לו לברך ברכה זו עליו. אולי ע"י שיסבירו לו כל זה ויותר מזה, ישוב וניחם לתקן המעוות. ואולי עכ"פ ייסוג מבקשתו להרשות לו למול הבן.
203
ר״דלעצם הדין, אם מותר למול בן כזה שמביאו מי שמייחס עצמו כאביו, הנה לא נעלם מכת"ר שאין בי"ד חייב להזדקק לו אפילו אם מביאו על מנת לגיירו, שאין לו שום שייכות אבהית אליו והוא זר לו לגמרי, ודבריו כלא חשובין.
204
ר״האם אמו תביאנו או תביע גם היא את הסכמתה ורצונה לגיירו, אז בי"ד נזקק לגיירו דגר קטן מטבילים אותו ע"פ בי"ד, כדאיתא בכתובות דף י"א. והיינו או כשבא מעצמו או שאמו הביאתו לגיירו כמבואר בשו"ע יו"ד סי' רס"ח סעיף ז' דמדין זכין לאדם שלא בפניו הוא, וכמבואר שם בטור דכשלא בא מעצמו ולא אמו הביאתו – אין לגיירו. ובמה דברים אמורים, שאם אמו הביאתו שבי"ד נזקק לו – כשברור לביה"ד שאחר הגיור יקבל הבן חינוך יהודי נאמן.
205
ר״ווהנה בנידון זה שבועל הארמית הוא כהן אפילו אם אמו תביאהו לגיירו, אין להזדקק לגיירו, שהרי היא לא יכולה להתגייר דצריכה להפרד מהכהן, ויש להניח שלא תסכים להתגייר על מנת כן. לגייר רק את הבן ולהשאירו לגדול ולהתחנך בביתם באורח חייהם, להתפטם במאכלות אסורים, בנבלות וטרפות ובחילולי שבת ויו"ט הרי זה ברור שהגיור חובה לו ולא זכות. דאז ייחשב למומר, במקום שהוא כיום גוי ואינו חייב בכל זה ואין עליו חובת גיור31ראה בספר רוח חיים פלאג'י סי' טז, ובשו"ת אחיעזר ח"ג סימן כח, שו"ת יבי"א ח"ב אבה"ע סי' ג-ד. פסקי דין רבניים כרך א עמ' 376..
206
ר״זאולם למולו ע"פ בקשת אמו וישאר בגויותו, הרי זה תלוי במחלוקת אם מותר למול גוי שלא לשם גרות. כידוע הרמב"ם מתיר אם אין מילה לצורך רפואה אלא לשם מצוות מילה, כמו שכתב בפ"ג מהלכות מילה ה"ז, וביותר ביאור כתב בתשובה סי' קכ"ד (שו"ת הרמב"ם הוצאת מקיצי נרדמים, עמ' 370, במהדורה השניה [תשמ"ו] הוא סימן קמ"ח, עמ' 282) ועיין שו"ע יו"ד סי' רס"ו סי"ג וסי' רס"ח סעי' ט' ובנושאי כליו שם. בבית־יוסף סוף סימן רס"ו הובאו דברי החולקים, רבנו ירוחם בשם הגאונים הסוברים שאסור למול גוי שלא לשם גרות ולהחתים אותו בחותם ברית קודש ועיי' שו"ע סוף סימן רס"ג בהגהה32ראה שם פתחי תשובה ס"ק יג-יד בשם שו"ת מעיל צדקה ושו"ת שאגת אריה. שו"ת ישכיל עבדי ח"ג יו"ד סי' יב, שו"ת יבי"א ח"ב יו"ד סימן יט.. וכמה טעמים נאמרו בזה. עי' למהר"ח בן־עטר בספר ראשון לציון סי' רס"ג ועוד.
207
ר״חרבים וכן שלמים עוד דנו בדין מילת הגוי שלא לשם גרות וכל אחד לדרכו פנה, וכל הפוסקים שדנו בעניין מילת בן הנכרית, כל דבריהם סובבים על ציר זה.
208
ר״טוהמנהג הוא למול ולפרוע לבני בני־קטורה והישמעאלים המעורבים בתוכם33ראה הרמב"ם פ"י מהלכות מלכים ומלחמות ה"ח, ובתשובתו מהדו' בלאו סימן קמח, מהדו' פאר הדור סי' ס, ובהערות שם.. אם כך היה ראוי למול את בן הנכרית כשאמו מבקשת למולו. אולם יש שראו בזה כגדר, שלא למול את בן הנכרית כדי שלא ירבו נישואי התערובת. ובעל ספר "כורת הברית" (ר' אליהו פוסק, סי' רס"ג, אות י"ט) הוסיף נופך, טעם אחר משלו שלא למול בן הנכרית, הואיל ומתייחס הוא על שם מי שמייחסו כבנו שהוא ישראל ואם יימול יש חשש שיטעו בו ויחשבו אותו כיהודי ובאמת צריך הוא לגרות. ולפי דבריו יוצא שכל שכן בנידון דידן שהמייחסו כבנו הוא כהן. אולם לא ראיתי מי שחשש זה לפניו, ונראה משום שהמילה לא מוסיפה מאומה על הייחוס היהודי שהוא מתייחס אליו, כביכול. כי אלפים ורבבות מלים ופורעים מהגויים שבארצות אלו, וכמ"ש הרב בעל "ראשון לציון" שם. וגם משום שענין זה מתפרסם ולכן לא חשו אחרים לחשש זה, ועיי' שו"ת מהר"ם שיק יו"ד סי' רמ"ח ואחרים.
209
ר״יכת"ר כותב שהרופא עלול למול בעצמו בן זה. אדרבא הניחו לו שימול אותו בעצמו כי אין אנו אחראים למעשהו זה. אלא שכת"ר מציין ג"כ שחוששים אתם שמא יצמח מסרובכם להרשות למוהל למול אותו, דבר לא הגון, ואפשר שזה חשש שיש בו משום סכנה.
210
רי״אאשר על־כן, נראה לענ"ד שאפשר להרשות למוהל למול אותו בתנאים הבאים:
211
רי״בהמילה תערך בלא כל ברכה.
212
רי״גלפרסם שהוא בן נכרית, נימול ולא הוטבל.
213
רי״דלכתוב בספר הזכרון אשר לפניכם שפלוני המייחס עצמו כבן פלוני הכהן הוא בן נכרית נימול ולא הוטבל ועודנו גוי גמור.
214
רי״ההמוהל אשר ימול אותו, יכתוב בפנקסו כדברים האלה.
215
רי״ואם המנהג במקומכם שהמוהל נותן תעודת מילה ע"ש הנימול, צריך לכתוב בתעודה: פלוני נושא תעודה זו, המיוחס כבן פלוני, צריך טבילה.
216
רי״זמכתבי זה כתבתי בחפזון ומבלי ראות ספרא וספרי כפי שדרוש מחמת טרדותי והנלע"ד כתבתי.
217
רי״חכת"ר כותב בסיום מכתבו כי הוגד לו שקרה מקרה כזה בארץ ומלו הבן בתנאי שהתינוק יהא נרשם על שם משפחת אמו. ביררתי הדבר בכמה בתי־דין בארץ והשיבוני שאין ידוע להם מקרה כזה.
218
רי״טבכבוד רב,
219
ר״כיצחק נסים.
220
רכ״אגיור קטן שאמו נכריה
221
רכ״בתשובה (השאלה חסרה)
222
רכ״גב"ה, ירושלים, ל' בתשרי התשכ"ד
223
רכ״דלכבוד ר' אברהם עסור יצ"ו
פורטוגל
224
רכ״השלום וישע רב
225
רכ״וקבלתי את מכתבו מיום כ"ה בחדש תשרי ש.ז., שבו שאלני על מעשה אשר לא יעשה, על בר־נש אחד... שהוא בן נכרית שנתגייר וחזר לסורו של אביו והתחתן גם הוא עם גויה וילדה לו בן. ועתה שואל ומבקש מאת ועד קהילתכם למולו ולגיירו. וכב' מבקש לשמוע חוות דעתי בנדון, וכבקשתו, הנני ממהר להשיבו.
226
רכ״זמנוסח מכתבו נראה ברור שאין בר־נש זה מבקש לגייר אלא את הבן ואילו אמו אשר ילדתו תשאר בגויותה.
227
רכ״חוהנה אין להעתר לבקשתו מטעמים אלו:
228
רכ״טידוע שלפי דין תורתנו הקדושה בנו מן הנוכרית אינו בנו כלל34הרמב"ם פי"ב מהלכות איסורי ביאה ה"ז, טור ושו"ע אבה"ע סי' ד סע' ה, ושם סע' יט. ואין לו כל זכות עליו להביאו לגיירו.
229
ר״לאמו אשר ילדתו אמנם זכאית היא להביאו לגיירו, אולם היות והיא לא מתגיירת, בודאי תפטם אותו בנבלות וטרפות ותחנכו לפי רוחה, ולכן אין לגיירו. אלא אם כן גם אמו תתגייר ותקבל עליה לשמור כל מה שהאשה היהודית חייבת לשמור ולעשות.
230
רל״אבכבוד רב,
231
רל״ביצחק נסים
232
רל״גגיור אם נכריה (שנישאה ליהודי בנישואין אזרחיים) ובנה
233
רל״דשאלה
234
רל״הב"ה
ח' לחודש תשרי שנת התשכ"ו לפ"ג
235
רל״והמנורה הטהורה, הנזר והעטרה, הוא הודה הוא זיוה הוא הדרה, תנא ירושלמאה מלכא ורופילא, רבן של כל בני הגולה נ"י ע"ה פ"ה [נר ישראל, עמוד הימיני, פטיש החזק] המאור הגדול מעוז ומגדול או"ע [אור עולם] עט"ר [עטרת ראשנו] מורנו ורבנו, ראש"ל וראש הרבנים בארץ ישראל, הגאון האמיתי בנש"ק כמוהר"ר יצחק נסים שליט"א נר"ו יאיר, והוי זהיר כאור הבהיר, אכי"ר.
236
רל״זמר ברישא, אנכי שלומי אמוני, משוקדים בקנה, ואני תפילה צלותיה דאברהם מול האלקים, למען יאריך ימים על ממלכתו, הון ועושר בביתו, הוא ובניו אתו. ויגדלהו וינשאהו למעלה מכל ברכתא, ויכתבהו הא-ל בספר חיים טובים ולשלם, כיר"א.
237
רל״חבתר דמחוינא קידה והשתחויה לפני מעכ"ת. אותותינו אלה יוצאות וחולות, שישים עינו הרמה, וליבו המלא חכמה, על מעשה שהוקר לפנינו, והוא: איש יהודי ממחז"ק [ממחנה זה קודש] נשא גויה ע"י נישואין אזרחיים, ומן הזיווג הנ"ל נולד לו בן. ובא האיש הנ"ל לדרוש מוועד קהלתנו לגייר את הבן הנולד הנ"ל, דהיינו למול ולטבול אותו. על זה באה וועד קהלתנו ואני עבדו, לדרוש ממול כת"ר אם יכולים לגייר את הבן הנ"ל, כי לו משפט הגאולה לקרב או לרחק.
238
רל״טבאתי להודיע שהאיש הנ"ל ואחיותיו מקבלים אחריות לחנך ולהדריך את הבן הנ"ל בדרכי היהדות.
239
ר״מועל אם הילד הגויה, גלתה דעתה שרצונה להתגייר. וכדי להכין את עצמה לגירות, אני אתן לה שיעורים במצוות היהדות ועיקרי דת ישראל.
240
רמ״אנא להשיבנו על ענין הנ"ל, ותשובתו מהרה תצמיח בהקדם האפשרי, אם אפשר ע"י מברק, ואנחנו משלמים דמי המברק.
241
רמ״במאתי המקוה. רחמי הא־ל אשר לו נאוה תהלה,
242
רמ״גע"ה אברהם עסור ס"ט
243
רמ״דתשובה
244
רמ״הב"ה. ירושלים,
כ"ה בתשרי התשכ"ו
245
רמ״ולכבוד
הר"ר אברהם עסור יצ"ו,
ליסבון
246
רמ״זשלום וישע רב,
247
רמ״חקיבלתי מכתבו מיום ח' בתשרי ש"ז.
248
רמ״טאם השתכנעתם שכוונת האֵם להתגייר היא רצינית ואמתית ובדעתה להתנהג כאשה יהודיה, ואם המשפחה תשמור על המצוות ובמיוחד השבת, אזי אפשר יהיה לגייר את האם ואח"כ את הבן. אבל בשום פנים לא את הבן בלבד.
249
ר״נתנאי נוסף עיקרי הוא, כי המגיירים צריך שיהיו שלשה תלמידי חכמים מובהקים. לכן אם רצונם להתגייר, עליהם יהיה לנסוע לארץ קרובה שבה מצוי בי"ד חשוב.
250
רנ״אבכבוד רב,
251
רנ״ביצחק נסים
252
רנ״גגיור ילד המאומץ על ידי יהודי
253
רנ״דשאלה
254
רנ״הב"ה, ב' מרחשון תשכ"ג (30.10.1962)
255
רנ״ולכ' הו"מ הרה"ג מעו"מ סוה"ר,
הראש"ל והרב הראשי לישראל,
ונשיא מועצת הרבנות הראשית לישראל,
מני"ר כקש"ת מוהרר"י נסים שליט"א
256
רנ״זאדמו"ר שליט"א,
257
רנ״חאחדשו"ט בכה"ר כיאות להדרת כת"ר יר"ה, אותותי אלה לבשר למני"ר כי תלי"ת דברי ההתעוררות שהואיל בטובו לשלוח בקול קורא בקשר לאמוץ ילדים בארגנטינה עשו רושם הדרוש, ובשבוע הזה נגש אלינו אחד מגדולי אמידי העדה בבעיא דלקמן:
258
רנ״טמר עזרא טובל בתור אפוטרופוס חוקי לבן ובת מגזע הג' ר"י אלחנן זיע"א הציע לו לאמץ אותם.
259
ר״סהבן בגיל ה' והבת בגיל ח', יתומים מאם ואב, עד היום הם מתאכסנים בבית יהודי דתי וכשר, ומתחנכים בת"ת חרדי טהור, אך מפעם לפעם מבקרים לשבועות ימים אצל מיודעים לא דתיים. אֵם אמם היתה נכרית.
260
רס״אמכיון שכאן לא מגיירים נתחייב המאמץ הנ"ל בחת"י להסיעם לא"י באיזה זמן שיהיה ולגיירם בפקודתו של הראש"ל מני"ר שליט"א, ועוד נתחייב במכתב הנ"ל להמשיך בחנוכם הדתי הן מצד הלמודים והן מצד שמירת המצות בשבת ומאכלות וכו' וכו', הבת פקחית ויש בה דעת לבוא ולתבוע גיירוני אך הבן קטן הוא עדיין.
261
רס״בוהנה כמובן שאין בידנו לשכנע את המעוניינים לדחות האמוץ עד שיגדלו קצת הילדים כי לא ישמעו לנו, יען כי האפוטרופוס והמאמץ לא איכפת להם כ"כ, ואין להם כל מושג מעניינים כאלה ודעת לנבון נקל, ולא עוד אלא שאם לא תסתייע מלתא בהאמוץ הנ"ל, האפטרופוס שהילדים נמצאים כעת תחת רשותו ימציא להם כל מי שהוא מאיזה סוג שיהיה וימסרם לידו היות והמענין לו ביותר הוא רק להמציא נחת רוח להילדים בחיי שעה, ואם אמרנו שיתחיל האמוץ מהיום ע"י האיש הנ"ל ע"מ שהגיור יהיה כשיגדלו הנערים, חוששני שמא ברבות הימים יוזנח הדבר, ובכן אמרתי לשאול חוות דעת כת"ר בזה אם יסכים לגיירם מעכשיו או לא.
262
רס״גהאמנם שמדברי השו"ע ביו"ד רס"ח ס"ז משמע שאין מגיירים לכתחלה את הקטן על דעת בי"ד בלבד אא"כ בא להתגייר מעצמו או אם אמו מביאתו, ובישכיל עבדי ח"ד כ"א הוסיף להחמיר דאפילו בדיעבד לא מהני הגיור אם עשו זה הבי"ד מעצמם, והסתמך בזה על התוי"ט קדושין פ"ג מי"ג שעקרו מהתוס' כתובות מ"ד ד"ה הגיורת, ולפי דברי הבה"ג ורש"י כתובות י"א כפי הבנת הב"י יו"ד שם דאפילו בא מעצמו אין מקבלין אותו עד שיבוא אחד מהוריו עמו, מ"מ עינא דשפיר שכמה ראשונים פסקו דאם בי"ד עשו מעצמם מהני, ולהרמב"ם אפילו לכתחלה מגיירים ע"ד בי"ד לבד, ואפי' אם היה הגיור בעל כרחו של התנוק ג"כ מהני בדיעבד וכאשר נבאר, שהרי הרמב"ם בפי"ג מאסורי ביאה ה"ז והרי"ף בפ' החולץ וסמ"ג לאוין קט"ז והרא"ש בכתובות העתיקו הא דרב הונא בסתם ולא חלקו בין בא מעצמו ואמר גיירוני לבין אם בי"ד גיירוהו מעצמם, משמע דאפילו לכתחלה מגיירים ע"ד בי"ד לבד.
263
רס״דופט"ו מה' הנ"ל הכ"ו כתב: הטבילוהו בי"ד (לאסופי) לשם גרות וכו' הרי הוא כשאר האסופים הנמצאים בישראל, וה"ה שם כ': דברים פשוטים הם שכבר נתבאר פי"ג שגר קטן וכו' ומתניתין דמצא בה תנוק דינא קתני כל זמן שלא הטבילוהו בי"ד אבל אם הטבילוהו גר גמור הוא עכ"ל. ומדלא תירץ ה"ה דההיא מתניתין איירי בגיירוהו בי"ד מעצמם משמע להדיא דס"ל בדעת הרמב"ם דבכל אופן מהני גיור הקטן וזה פשוט, ודברי הרמב"ם אלו העתיקם מרן באה"ע סי' ד' סל"ג יעוי"ש.
264
רס״הובפ"ח דעבדים ה"כ: ישראל שתקף עכו"ם קטן או שמצא תנוק עכו"ם והטבילו לשם גר הרי זה גר, ועיין בכ"מ שם, והלח"מ כתב משמע אפילו תקפו בעל כרחו הוי גר.
265
רס״ווהאחרונים הראו מקור להלכה זו מן הירושלמי פ"ח דיבמות ה"א: רבי חזקיה בשם רבא מצא בתוכה תנוק מושלך וכו'.
266
רס״זובכ"מ פ"י דמלכים ה"ג: וכתבו המפרשים (והם דברי הר"ן מכתובות שם) דר"ה לא קאמר שיהו בי"ד מצווין לחזר ולמול את העכו"ם מעצמם אלא שאם התנוק בא מעצמו או שהביאתו אמו או שעשו כן בי"ד מעצמם מהני עכ"ל. משמע דהני ג' אופנים הנ"ל בחדא מחתא נחתי ובכלהו קאמר רב הונא דמטבילין אותן והינו אפי' לכתחלה.
267
רס״חוכ"כ תוס' רי"ד בכתובות שם וז"ל: פי' אעפ"י שאין לו אב ואם כגון תנוק שנמצא מושלך או ששבו ישראל קטני פלשתים בי"ד מלים אותם והם כישראלים לכל דבר.
268
רס״טוכתבו משם הרשב"א בשטמ"ק כתובות שפירש כן גם בדעת רש"י, וז"ל: פירש"י שהביאתו אמו ולאו למימרא דבלאו הכי לא מטבילין ליה, אלא לומר דאין בי"ד מצווין למול ולטבול את העכו"ם הקטנים מעצמן עי"ש, ורק המרדכי סוף פרק החולץ הביאו הב"י יו"ד שם ובד"מ שם אות ד' מהמרדכי סוף פ"ק דכתובות (הערה: לא מצאתי שום דבר מהענין הזה בהמרדכי הנ"ל) כתב שאם גיירו הבי"ד להקטן שלא ברצונו לא מהני.
269
ר״עוהד"מ והב"ח משמע להו שהמרדכי והר"ן פליגי, ובאמת לא ידעתי הטעם, דהלא אפשר שגם המרדכי לא פסל אא"כ נעשה הגיור בעל כרחו של הקטן, אבל אם הקטן לא מיחה ולא תבע גיירוני אפשר דגם המרדכי מודה דמהני. ואולי שהד"מ והב"ח דייקו להו מראשית דברי המרדכי שכתב דאיירי שאמר גיירוני ומשמע להו הא אם לא אמר הכי אינו גר.
270
רע״אושמא יש לומר עוד שמשמע להו להרמ"א והב"ח שהר"ן שהכשיר הגיור בכל אופן הכשיר ואפילו בעל כרחו של תנוק, וכדברי הרמב"ם הנ"ל בהלכות עבדים, ומלתא דסברא היא דהא אין לך תנוק שאינו מבעט וצווח ובוכה בשעה שמלין אותו ואפילו הכי הכשיר הר"ן בשמלו אותו בי"ד מעצמם וע"כ משום דס"ל דאפילו בעל כרחו מלין אותו שזכות היא לו.
271
רע״בואי לאו דמסתפינא אמינא שבמחילה רבה מכ"ת של התוי"ט דגם תוס' כתובות הנ"ל ס"ל דדוקא לכתחלה אין מגיירים אותו בלי שיתבע הוא מעצמו אבל בדיעבד מהני אפילו אם גיירוהו בי"ד לבד. והשתא ניחא מאי דנקטי התוס' בלישנייהו דאין סברה שיטבילוה על דעת בי"ד, וכלומר הגם שבדיעבד מהני הגיור על דעת בי"ד, מכל מקום כיון דלכתחלה לא מגיירים אלא בתביעת הקטן, וזו פחותה מבת ג' ואין בה דעת לתבוע, אין סברה שהבריתא תנקוט אופן גיורה שנתגיירה לבדה בלי אמה ובלי תביעתה ג"כ ורק על דעת בי"ד ובדיעבד.
272
רע״גאבל אם איתא דס"ל להתוס' דגם בדיעבד לא מהני הגיור כלל, א"כ מאי אין סברה דקאמרי והלא טפי הוה להו למימר דאין מציאות לגיור זה הואיל ואינו מועיל כלל בלי תביעתה.
273
רע״דודוחק לומר שכונתם דאין סברה לומר שפחותה מבת ג' תתבע מעצמה להתגייר ויטבילוה על דעת בי"ד, כי אין זה במשמע דבריהם כלל.
274
רע״הובכן כיון שמצינו שהרי"ף והרמב"ם והסמ"ג והרא"ש והר"ן ותוס' רי"ד והרשב"א גם בדעת רש"י כלהו ס"ל שאם גיירוהו בי"ד מעצמם מהני וגם מרן העתיק לההיא דאסופי באה"ע סי' ד' שאם הטבילוהו הבי"ד הרי הוא גר ובכ"מ מלכים פ"י הנ"ל לא העיר שיש חולקים על המפרשים הנ"ל (שהם הר"ן וסיעתו) וגם דברי המרדכי הנ"ל אפשר לפרשם באופן הנ"ל, א"כ נשארו התוס' הם כסברה יחידאה נגד כל הני רבוותא ובודאי כרבים פוסקים ומהני הגיור בדיעבד ומה גם שאפשר לומר שגם התוס' לא נתכונו לפסול בדיעבד וכאמור לעיל.
275
רע״וובכן נא לשקול הדבר ברוחב דעתו האם כדאי לחשוב בעיא זו כבדיעבד מטעמים הנזכרים ולגיירם מעכשיו אם לא? נא להחיש תשובתו הרמתה לדעת מה יעשה ישראל ושכמ"ה. ובסוף אבקשה נא מכת"ר להודיעני איך נהגו לפסוק בא"י בענין התספורת לשמועה רחוקה על אב ואם, האם מצריכים גערה אחרי השלשים או בגערה לבד?
276
רע״זהמחכה להשתעשע בדב"ק ביפשא"ק [בדברי קדשו ביפה שעה אחת קודם] ומבקש סליחתו על כל הטרחות שמטריחו מדי פעם בפעם, ויוצא בשלום מן הקדש ביהי רצון שכסא תורתו ירום ונשא למען יאריך ימים על ממלכתו הוא ובניו בקרב ישראל בהשקט ובטחה אמן.
277
רע״חברגשי כבוד והוקרה,
278
רע״טע"ה, יצחק משה שחיבר ס"ט
279
ר״פב"ה, י"ד כסלו תשכ"ג (11.12.1962)
280
רפ״אלכ' הו"מ הרה"ג מעו"מ סוה"ר,
הראש"ל והרב הראשי לישראל,
ונשיא מועצת הרבנות הראשית לישראל,
מני"ר כקש"ת מוהרר"י נסים שליט"א
281
רפ״באדמו"ר שליט"א,
282
רפ״גאחדשו"ט ביראת הכבוד כמשפט לאוהבי שמו, הנה מיום ב' מרחשון כתבתי למני"ר לשאול חו"ד הרחבה אודות גיור קטן, ועד היום לא זכיתי לכל תשובה, והיות כי הדבר נחוץ יען כי בית המשפט הממשלתי אישר כבר את ספוח הילדים, ובכן אחלה נא עוד פעם פני"ק שיואל בטובו להחיש בתשובתו הרמתה לדעת פשר דבר ושכמ"ה.
283
רפ״דמט"ז תמוז תשכ"ב כתב לי כת"ר שבדעתו לפנות אל יחידי סגולה הנקובים בשמות להיות להדרעזר לבית מדרשו, מאי הוי עלה?
284
רפ״הבתודה רבה על העבר ובצפיה לתשובתו הרמתה הנני דשו"ט בכל הכבוד.
285
רפ״וע"ה יצחק משה שחיבר
286
רפ״זתשובה
287
רפ״חב"ה, ירושלים, ט' בכסלו התשכ"ג
288
רפ״טלכבוד הרה"ג וכו' כש"ת ר' יצחק משה שחיבר שליט"א
הרב הראשי דק"ק ספרדים
בואנוס־איירס.
289
ר״צשלום וישע רב,
290
רצ״אקבלתי את מכתב כ"ת מיום ב' בחשון ש"ז.
291
רצ״בבדין גיור קטן על דעת בי"ד כבר האריכו האחרונים בספריהם35ראה כתובות יא ע"א, הרמב"ם פי"ג איסורי ביאה ה"ז, ושם פט"ו הכ"ו, טור ושו"ע יו"ד סי' רסח סע' ז. וראה עוד ברמב"ם פ"י מלכים ומלחמות ה"ג, ובכסף משנה שם שכתב: או שעשו בית דין מעצמן מהני. ולהר' פחד יצחק כרך ב ערך גר קטן (עד ע"ג) ובאנציקלופדיה תלמודית כרך ו ערך גרות אות ו עמ' תמה־תמו, ובמקורות שציינו שם. וראה עוד בספר “שבט מיהודה" להרא"י אונטרמן חלק השו"ת יו"ד סי' כט-לב עמ' קסא ואילך בדין גיור קטן ומאומץ וכו'.. יש שהעלו להחמיר ויש שצדדו להקל, וההכרעה למעשה בכל מקרה ומקרה ביד בית הדין שלפניו מובא הענין להחליט כפי ראות עיניו ולפי המסיבות ויש שמגיירים ויש שנמנעים.
292
רצ״גלפיכך, וגם מחמת טרדותי המרובות איני רואה אפשרות לעת עתה לעיין ולכתוב בזה בשעה שמונחות לפני כמה שאלות שיש להן דין קדימה, בעת שאתפנה קצת ברצון רב אשוב לעיין בדברי כ"ת ואכתוב לו מה שיעלה במצודתי ולפי עניות דעתי36ראה שו"ת אגרות משה יו"ד ח"ג סי' קט, שו"ת יבי"א ח"ב אבה"ע סי' ד אות א-ב..
293
רצ״דלעצם השאלה לכאורה נראה שהסכמת האפוטרופוס שבכוחו למסור את הילדים לאימוץ ובהצטרף לה הסכמת המאמץ עצמו וששניהם מביאים אותם לביה"ד לגיירם הרי זה לא גריע מכוחה וזכותה של אֵם שכבר נתגיירה ואח"כ הביאה הבן לגיירו, שמגיירין אותו אע"פ שאחר שנתגיירה אין לה דין אֵם, די"ל דניחא ליה במה דעבדא מי שהיתה אמו ואף כאן י"ל דניחא להו במה דעביד האפוטרופוס וכו'.
294
רצ״הברם טרם שנחתור למצוא סמוכין לחזוק וביסוס סברא זו, יש צורך לדעת מי מינה את האפוטרופוס, מה סמכותו החוקית על הילדים הללו, באיזה כח הוא מוסר אותם לאימוץ ומה הם תנאי האימוץ לפי חוקי המדינה. ואם הילד נימול בשעתו בחיי אמו ובהסכמתה.
295
רצ״ובכל אופן נראה לי שתימצא הדרך לגייר גם את הילד, אִם המאמץ ירצה באמת לקיים התנאים שכ"ת הזכיר במכתבו הנ"ל אלי.
296
רצ״זבכבוד רב,
297
רצ״חיצחק נסים
298
רצ״טבעניין הנ"ל
299
ש׳שאלה
300
ש״אב"ה, ט"ז כסלו התשכ"ג (13.12.1962)
301
ש״בלכ' הו"מ הרה"ג מעו"מ סוה"ר,
הראש"ל והרב הראשי לישראל,
ונשיא מועצת הרבנות לישראל,
מני"ר כקש"ת מוהרר"י נסים שליט"א
302
ש״גאדמו"ר שליט"א,
303
ש״דנתכבדתי היום בגי"ק [בגלילת יד קדשו] מט' לחודש שהגיע רגעים מספר אחרי כתבי את המכתב שנשלח אתמול.
304
ש״הובקשר להאפוטרופוס וסמכותו וכו', הנה אבי הילדים אחרי שמתה עליו אשתו נפגע במחלת הסרטן, ובכדי שלא יפלו ילדיו בידי הורי אשתו שהיה סכסוכים קשים עמהם, מנה בערכותיהם את הא' טולידו ב"כ של מר ע. טובל ע"מ שישמע לכל שיצוה עליו מר טובל, כלומר כלפי הממשלה יהיה מר טולידו אחראי ואפוטרופוס רשמי, ולמעשה ההוראות תצאנה ממר טובל.
305
ש״ולפי חוק המדינה כאן, האפוטרופוס הרשמי יש לו כל הזכות שיש לאב על בניו לחנכם כמו שירצה ולמסרם לאמוץ לכל מה שייאות לו.
306
ש״זבמקרה של אמוץ על השופט המדיני ב"כ היתומים הקטנים לחקור היטב את מצב והלכות החיים של המאמץ, וכשימצאם מתאימים לרמת החיים של המאומצים אזי יתן צו שימסרו הילדים להמאמץ לתקופה מוגבלת של ב' שנים בתור נסיון לדעת איך תהיה התיחסותם זה לזה במשך הזמן. ואם נסתיימה פרשת הנסיון לטובה, אזי יסכים השופט שהאמוץ יהיה לחלוטין. לפי פקודת השופט יזדהה המאומץ בשם המשפחה של המאמץ ויהיה כבנו לכל דבר לירושה וכיוצא.
307
ש״חבנידון דידן מעולם לא ידעה האם בעצמה כי כנכרית תחשב, יען שאביה היה יהודי וגם אמה י"א שנתגיירה, למרות שאין כל עדות ברורה לדבר ומובן שרק לחפות על קלונם הם אומרים כך, ולזה נשואיהם של הורי הילדים המאומצים האלה היו לפי דעתם כדמו"י [כדת משה וישראל] שנעשו ע"י ש"צ אשכנזי, ומובן כי הילד נמול בשעתו כרגיל.
308
ש״טהמאמץ, והוא ר.ב. יו"ר קהלתנו, אמר לי עוד פעם שימלא אחרי הבטחותיו שהזכרתים כבר למני"ר, ומכל מקום לדעתי צריך לעשות כמו שאמרו ז"ל שמזהירים גם בשעת מעשה, וכאשר יעמוד מר ביגו לפני כת"ר ויתבע הגיור נחוץ מאד שילחץ עליו להתחייב בקגוש"ח ולשמור על חנוך הבנים ושמירת השבת והמאכלות וכו' בהסביר לו את הפרטים הצריכים.
309
ש״יואחרי כל האמור אבקשה נא עוד פעם מהדרת כת"ר שיחיש מעשהו ככל האפשר להביא הדבר לידי גמר טוב ושכמ"ה.
310
שי״אובסוף יסלח לי מני"ר להשתעשע בדב"ק, במה שנוגע לנקודת ההלכה: מ"ש מני"ר שלכאורה שהסכמת האפוטרופוס והמאמץ לא גריע מכחה של אם שכבר נתגיירה וכו'.
311
שי״בהנה אעקרא דמלתא יש לדון, דהרי הדבר פשוט שאין כח האפוטרופוס והמאמץ יפה יותר מכח האב בעצמו שהם באים מכחו.
312
שי״גובהאב בעצמו שהוליד בנים מן הנכרית שאין מתיחסים אחריו כלל לא ברירא לן מלתא שיכול לגיירם על דעת עצמו, וכדמשמע מהכ"מ פ"ח מה' מלכים ה"ח שכ': ומ"ש אלא בי"ד מטבילין אותו וכו' והא נמי הכי הוא דאין ולד זה מן הישראלי כלל דבנך הבא מן העכו"ם אינו בנך ע"כ, וכלומר ולפיכך צריך דוקא דעת בי"ד ולא מהני דעת האב לבד.
313
שי״דומה שרצה כת"ר להביא ראיה מההיא שנתגיירו וכו', הגם דנמוק זה נראה יפה בטעמו מכל מקום יש לפקפק בו: א) מנא לן למימר שנתגיירו יכולים לגייר אח"כ את בניהם על דעת עצמם, הגם שלא מצינו להפוסקים שחלקו בכך, מכל מקום לא מצאנו אינה ראיה, ואדרבה אפשר לומר שלפי סברת הכ"מ הנ"ל גם בזה לא מהני הגיור, ולכן המשנה מזכרת הגיורת שנתגיירה בתה עמה; ב) ואם תמצי לומר שהדין דין אמת, מכל מקום מצאתי שמחלקים דשאני התם כיון שההורים היו נכרים ובניהם מתיחסים אחריהם לקיים בו פריה ורביה אפילו אחר שנתגיירו הוא והם, וכדקיימא לן ביבמות (ס"ב) היו לו בנים בהיותו עכו"ם ונתגייר ר"י אמר קיים פו"ר, ועי"ש בתוס' ד"ה ר"י אמר, ובד"ה בני פו"ר, משום הכי מהני האי יחס דמעקרא הנחשב לבנו באמת להביאו אח"כ להתגייר.
314
שי״הוהגם דמדין גר שנתגייר נתק ממנו היחס הזה, אבל עכ"פ אינו נחשב כמת אח"כ, להתחייב עוד בפו"ר, לא כן בבן הנכרית שאינו מקיים בו פו"ר כלל ומעולם לא היה בנו, אפשר דאין לו כל כח עליו לגיירו.
315
שי״וועוד אפילו נתגייר אביו קודם, מכל מקום דעתו היה על בנו בעודו גוי לגיירו, והרי זה כאלו מסרו קודם לגירות, שהרי אין הדבר תלוי אלא בדעתו, וסתמא תלינן שכך היה רצונו גם קודם לכן, ואין צריך לבדוק אחריו, לא כן בנידון דידן.
316
שי״זזהו מה שנלע"ד כתבתי והריני מחכה לתשובתו הרמתה ביפשא"ק [ביפה שעה אחת קודם]. כסא תורתו נשא וגבה מאד להאריך ימים על ממלכתו הוא ובניו בקרב ישראל בהשקט ובטחה אכי"ר.
317
שי״חהדשו"ט בהערצה וכבוד
318
שי״טע"ה יצחק משה שחיבר, ס"ט
319
ש״כתשובה
320
שכ״אב"ה, ירושלים, א' דר"ח טבת תשכ"ג
321
שכ״בלכבוד הרה"ג וכו' כש"ת ר' יצחק משה שחיבר שליט"א,
הרב הראשי דק"ק ספרדים,
בואנוס איירס.
322
שכ״גאחדשו"ת,
323
שכ״דמכתבו מיום ט"ז לחדש כסלו דנא הגיעני.
324
שכ״הכ"ת כותב שיש האומרים כי אֵם האֵם נתגיירה. אם כך לא הוברר לי משום מה אין כב' מקבל עדות מפי האומרים זאת, וכן היה צריך לברר שאולי גם היא, אם האם, נשאת בחופה וקידושין כמו בתה. ומה טוב אם אפשר לראות גם את כתובתה. על־ידי ברור דברים אלה אולי יהיה אפשר לפוטרם מן הגיור ומן הכרוך בו.
325
שכ״ובמקרה שיימצא כי הילדים טעונים גיור כדין, איני יודע אם כדאי למהר לגיירם, שהרי, כפי שכותב כ"ת, צו האימוץ שניתן ע"י השופט הוא זמני, לתקופת מבחן של שנתיים, ואם האמוץ לא יעלה יפה לדעת השופט, הרי שהילדים יכול שיימסרו לאמוץ למשפחת נכרים. אני מעלה חשש זה משום שפרטי חוק האימוץ של ארגנטינה אינם ידועים לי, ואם קיימת הוראה המגבילה אפשרות של אימוץ בני דתות אחרות.
326
שכ״זמכל־מקום, אם בדעת המאמץ להביא את הילדים לגיור בישראל, כפי שמסתבר מדבריו, ימסור כ"ת בידי מי שיבוא עם הילדים מכתב קצר כפי שכתב אלי במכתבו האחרון, דהיינו: שהאם החזיקה עצמה כל הזמן כיהודיה ומעולם לא ידעה כי נכריה תחשב, יען שאביה היה יהודי ויש האומרים שאף אמה היתה גיורת. נוסף לכך האם עצמה נישאת בחו"ק כדמו"י ע"י ש"צ אשכנזי והילד נימול לשמונה ככל ילדי ישראל. כן יצויין כי הוא מפקפק באמיתות דברי האומרים כי אם האם נתגיירה, לפי שלא הובאה בפניו עדות ברורה על־כך. ומשום כך מבקש כ"ת לגייר את הילדים.
327
שכ״חאגב, במכתבו הקודם לא ציין כב' שהאפוטרופוס נתמנה ע"י האב ולכן שאלתי במכתבי מי מינה אותו. רק במכתבו האחרון הודיעני כי האפוטרופוס נתמנה ע"י האב, וממילא החלק השני של מכתבו זה אינו לענייננו, כי ברור שאם נתמנה ע"י האב לא יהא כוחו עדיף מכח האב שמינהו. משא"כ לו נתמנה ע"י האם.
328
שכ״טוהנני כותב בחפזון וחותם בברכה ובשלום37ראה הערות לתשובה קודמת.,
329
ש״ליצחק נסים
330
של״אבעניין הנ"ל ובעניין ילד לאם נכרית שנשלח להתגייר בירושלים
331
של״בשאלה
332
של״גב"ה, י"א טבת תשכ"ג (7.1.1963)
333
של״דלכ' הו"מ הרה"ג מעו"מ סוה"ר,
הראש"ל והרב הראשי לישראל,
ונשיא מועצת הרבנות לישראל,
מני"ר כקש"ת מוהרר"י נסים שליט"א
334
של״האדמו"ר שליט"א,
335
של״ונתכבדתי היום ביקרתו מא' דר"ח דנא, ואשר לגיור אם האם של המאומצים כבר מלתי אמורה שאין באפשרות לברר כך, היות ואין עדים שיעידו על זה בברור, והאומרים זאת הוא האפוטרופוס בעצמו מר עזרא טובל שידע זה מפי השמועה אבל לא באופן ברור.
336
של״זומה שחשש מני"ר כי לפי האמור שהאמוץ הוא זמני וכו' ואולי שהילדים יימסרו אח"כ לאמוץ למשפחת נכרים וכו', הנה יש לדעת כי כל זה עושים אותו לפנים למלאת אחרי החוק הדורש כך, אבל לפי האמת יש לחשוב כי כבר הילדים נתאמצו לחלוטין בבית המאמץ היות כי האיש בפ"י [בן פורת יוסף] עשיר מופלג וממציא להם כל הנוחיות והגעגועין שבעולם, שאפילו אצל הוריהם אולי לא היו מוצאים כזה, וכבר נראה בעליל שכבר נתאהבו הילדים אתו אהבת עולמים וא"כ אין כל צל ספק בהאמוץ הזה שיהיה לחלוטין וזה ברור לנו כשמש.
337
של״חועוד אם תמצי לומר שהשופט לא יסכים סוף סוף להאמוץ הנ"ל, וזה מן הנמנע, מכל מקום אין להשופט כל הרשות למסרם לאיזו משפחה שתהיה, רק עליו להחזירם לרשות האפטרופוס כבראשונה, וביען שהאפוטרופוס שלהם הוא האדון עזרא טובל מובן שבשום אופן לא יסכים למסרם לעקר או למשפחת גר.
338
של״טאשתדל בעה"י למלאת אחרי דב"ק למסור מכתב לידי המאמץ בנוסעו לא"י להביא הדבר לידי גמר טוב.
339
ש״מובאגב אודיע למני"ר שבמקרה נפגשתי עם שו"ב אשכנזי ירא שמים, ויהיה כמסיח לפי תומו שהוא בעצמו מל את הילד המאומץ בזמנו, אבל הצהיר שאינו יודע כלום מטיבה של אם האם.
340
שמ״אבשבוע החולף נסע מר לואיס אוברמן בלוית בנו הנולד לו מנכרית הרוצה להתגייר והוא בן י"ב שנה ומסרנו בידו מכתב על זה, אנו תקוה שכבר הובא הדבר לידי גמר טוב ושכמ"ה.
341
שמ״בהמחכה למלקוש ברכותיו ודשו"ט בהערצה וכבוד.
342
שמ״גע"ה יצחק שחיבר ס"ט
343
שמ״דתשובה
344
שמ״הב"ה, כ"א בטבת התשכ"ג
345
שמ״והרה"ג מופלא ומופלג בתורה וביראה
כש"ת ר' יצחק משה שחיבר שליט"א
הרב הראשי דק"ק ספרדים
בואנוס־איירס.
346
שמ״זאחדשו"ת,
347
שמ״חקבלתי את מכתבו מיום י"א בחודש זה.
348
שמ״טבאשר לילד יצחק אורציו הוברמן כבר גוייר ע"י בי"ד האזורי בירושלים ת"ו שבראשות הרה"ג סלימן חוגי עבודי שליט"א מלפנים אב"ד בבגדאד [ו]שני חברי בית דינו רבנים אשכנזים א. שפירא יוסף כהן יצ"ו.
349
ש״נתעודת גרות שנושאת את תמונתו של הילד בחתימת כל חברי בי"ד הנ"ל נמסרה ביד הילד.
350
שנ״אכפי הנראה הילד חונך כראוי למד להתפלל ולברך ועשה רושם רב. המגדלים אותו צריכים להמשיך לחנכו בתורה ומצוות וביראת שמים, אם כה יעשו יזכו לשכר טוב בעמלם בעולם הזה ובעולם שכולו טוב.
351
שנ״בבכבוד רב,
352
שנ״גיצחק נסים
353
שנ״דבקשה לקבל ילדה מאומצת לגיור; קבורת נשואים בנישואי תערובת בבית קברות יהודי
354
שנ״השאלה
355
שנ״וכ"ח כסלו תשכ"ט
19/12/1968
356
שנ״זכבוד הו"מ הרה"ג מעו"מ מוהר"ר
הראש"ל והרב הראשי לישראל מני"ר
מרן מוהרר"י נסים שליט"א
ירושת"ו
357
שנ״חאדמו"ר שליט"א
358
שנ״טאחדשכת"ר בכבוד הראוי ובחרדת קדש, מוכ"ז ידידנו הרב דב באומגארטין נ"י יסביר למני"ר אודות האשה יראת אלקים הג' ביאתריס גוויגאתי לבית כהן שאמצה לה באמצעותנו בת גויה, וכמעט אמוץ זה היה סבה אשר גם הבעל מיכאל כהן יחזור בתשובה.
359
ש״סאחלה פני"ק כי יואל בטובו אם יראה לנכון להרשות להבי"ד לגייר אותה ושכמ"ה.
360
שס״אהמחכה למלקוש ברכותיו
361
שס״בע"ה יצחק משה שחיבר ס"ט
362
שס״גנ.ב. ובאגב אבקשה נא מהדרת כת"ר כי יעשה נא חסד לעיין בהמצו"ב ויודיענו חוות דעתו הרחבה לדעת מה יעשה ישראל כי כל העיר בעוה"ר נעשית כמרקחה רח"ל.
363
שס״דקבורת נשואי תערובות בארגנטינה:
364
שס״הלחסום בפני הזרם הזה, גדר ותקן בזמנו מאור דורנו כמהר"ר ר' שאול סתהון ז"ל, וכאשר הובא בספרו "דבר שאול", שלא לקבל גרים כלל בארגנטינה. ואחריו בא מוהר"ר דוד סתהון ז"ל וחדש עוד פעם הגזרה והסכים אתו חו"ר וגאוני כמה ארצות אשכנזים וספרדים ועד היום הננו ממשיכים בתקנה זו בכל תוקף.
365
שס״ואחינו הדמשקאים הוסיפו לנקוט במגדר מלתא לענוש את המתבולל גם שלא לקברו בבית הקברות שלהם (עיין במהר"ם שיק יו"ד רמ"ט).
366
שס״זוגם אני השתדלתי ושכנעתי את הח"ק שלנו לנקוט באותו מגדר מלתא, וסברו וקבלו והכניסו אותו בהתקנון שלהם שאושר ע"י הממשלה ג"כ, אך במובן זה שכל הנשוי באופן רשמי עם אשה לא כשרה לו לפי תוה"ק אין קוברים אותו בבית הקברות של העדה.
367
שס״חבהתקנה של "דבר שאול" לא נזכר שום דבר מזה, רק שלא לקבל גרים בארגנטינה.
368
שס״טמובן כי מדי פעם בפעם כאשר יקרה מקרה לא טהור מזה, קרובי המתבולל מרעישים עולמות עד שסוף סוף מוליכים את המתבולל וקוברים אותו בקברות של שאר העדות ע"י תשלומים סכומים גדולים.
369
ש״עוכעת בראותי שלא הועילו חכמים בתקנתם כי סוף סוף הם נקברים בקברות ישראל, ולא עוד אלא ששאר העדות מנצלים את ההזדמנות הזו לסחוט המון כספים מהם ומחלוקות גדולות צומחות עבור זה יום יום, והיות כי לא נעלם כי לפי דעתי אין כל אסור רק שלא לקבור אפילו רשע חמור אצל רשע קל.
370
שע״אלכן חושבני כי הגיעה השעה לשים קץ לכל התלאות האלה באופן כזה: לקבוע מקום קברות מיוחד להחטאים האלה שיהיה בתוך בית הקברות של העדה, רק מובדל ומרוחק ע"י גדר של אבנים וכיוצא, ובזה אולי יהיה להם יותר בזיון ועונש, שיהיו מצויינים לרעה שם, וכל העם יראו וייראו ולא יזידון עוד.
371
שע״בתשובה
372
שע״גב"ה. ירושלים,
י' בשבט התשכ"ט
373
שע״דלכבוד
האי גברא רבה ויקירא
הרה"ג כש"ת ר' יצחק משה שחיבר שליט"א
רב ראשי לק"ק בני אר"ץ בארגנטינה
בואנוס־איירס.
374
שע״השלום וישע רב,
375
שע״וקבלתי את מכתבו מיום כ"ח בחודש כסלו על ידי שליחו בענין אימוץ הילדה הגויה ע"י משפחת כהן, שבקש כת"ר שאודיע לבית־הדין שיטפלו בגיורה. כבר הבעתי דעתי לכב' במכתבי הקודמים, שאין דעתי נוחה מאמוץ ילדים נכרים. בתי־הדין הרשמיים בארץ עמוסים עבודה ומוטרדים גם כן בשאלות הגיור של עולים נשואי תערובת ובניהם, ואיני מוצא לנכון להטרידם גם בעניני גיור של בני חוץ־לארץ.
376
שע״זבענין שאלת קבורתם של נשואי תערובת בבית קברות של יהודים, שכב' רוצה ליחד להם מקום בהפסקת כותל, יתכן הדבר אם יהיה מרחק ניכר בין הכותל לקברות משני הצדדים, וע' תשובת הרמ"ע מפאנו סי' מ"ד שכותל לבד אינו מספיק38ראה בספר חסידים סימן תשז, ובשו"ת טוב טעם ודעת תליתאה ח"ב סי' רנג, שו"ת מלמד להועיל יו"ד סי' קכז, שו"ת מנחת אלעזר ח"ב סי' מא, חזו"ע אבילות ח"א עמ' שצז בביאור דברי הרמ"ע מפאנו. וראה לקמן שער טו סימן ז עמ' רמב.. גם ראוי להגביה את הכותל ככל שאפשר. בפרישת שלום לכ"ת ולבני קהילתו.
377
שע״חבכבוד רב,
יצחק נסים
378
שע״טשאלה
379
ש״פב"ה ט"ז שבט תשכ"ט
4/2/69
380
שפ״אכבוד הו"מ הרה"ג מעו"מ מוהר"ר
הראש"ל והרב הראשי לישראל מני"ר
מרן מוהרר"י נסים שליט"א
ירושת"ו
381
שפ״בהנדון: גרות בת מאומצת אצל הזוג מיכאל כהן – וביאתריס גוויגאתי
382
שפ״גאדמו"ר שליט"א,
383
שפ״דאחדשכת"ר בכה"ר וחרדת קדש, הנה האשה הנצבת בזה היא האשה בעצמה המדובר בה במכתבנו מיום כ"ח כסלו תשכ"ט (19.12.68).
384
שפ״הנא לשון בקשה לראות בענייה ואם ייטב בעיני הדרת כת"ר לתת צו לגייר לה הבת המאומצת אצלה, ויואיל בטובו הגדול לאשר תעודת הגרות בכדי שנוכל לקיים את דברי התקנה.
385
שפ״ויזכר נא בחסדו להשיבנו על שאלתנו בקשר לקבורת המתבוללים ושכמ"ה.
386
שפ״זהמחכה למלקוש ברכותיו
387
שפ״חע"ה יצחק משה שחיבר ס"ט
388
שפ״טשאלה
389
ש״צב"ה י"ח שבט התשכ"ט
6/2/69
390
שצ״אכבוד הו"מ הרה"ג מעו"מ סוע"ה
מוהר"ר הראש"ל והרב הראשי לישראל
מני"ר מרן מוהרר"י נסים שליט"א
ירושת"ו
391
שצ״באדמו"ר שליט"א,
392
שצ״גנתכבדתי היום ביקרת גי"ק [גלילת יד קדשו] מיו"ד שבט דנא. ואשר לגיור הילדה המאומצת, הנה מלפני שבועיים הגיע מכתב מהרב באומגארטין נ"י, כי הדרת כת"ר מסכים שהבי"ד יטפל בגיור זה.
393
שצ״דעל סמך המכתב הנ"ל נסע הזוג עם המאמצת לא"י ובו ביום מסרתי להם מכתב בקשה למני"ר שליט"א זמנו ט"ז שבט דנא.
394
שצ״הובכן נא לשון בקשה שאל ישיב פניהם ריקם ובפרט אחרי אשר הוציאו כמה הוצאות למטרה זו.
395
שצ״וובסוף ברצוני לדעת החלטת מני"ר שליט"א במקרה שיפנו אלינו עוד פעם באמוץ כעין זה, הכדאי שנדחה אותם ואפילו אם ברור לנו שלא ישמעו לקולנו וילכו לאמץ להם בנים ספקי ממזרים מאשר ימצאו.
396
שצ״זואשר לבעית קבורת נשואי תערובות הודעתי להח"ק גזרתיה דמר וכן יעשו.
397
שצ״חהמחכה למלקוש ברכותיו תמיד
398
שצ״טע"ה יצחק משה שחיבר ס"ט
399
ת׳האם יש לחייב בגיור בן לאם יהודיה ואב נכרי כגדר מפני נישואי תערובת?
400
ת״אתשובה (השאלה חסרה)
401
ת״בב"ה. ירושלים,
י"ג באייר התשל"ב
402
ת״גלכבוד
הרב המופלא ומופלג בתורה ויראה
כש"ת יצחק משה שחיבר שליט"א
רב ראשי בבואנוס־איירס.
403
ת״דשלום וישע רב,
404
ת״הקיבלתי את מכתב כת"ר מיום כ"ז בניסן ש"ז, בו שאל מה לעשות בבני תערובת כשהאם יהודיה, אם כדאי לחייבם להתגייר, אע"פ שאינם צריכים, כדי לגדור הפירצה.
405
ת״ווזאת תשובתי: אין אני רואה שאפשר לחייב אותם בגירות ולעלות לא"י בשביל זה. מאחר שידוע לכל בר בי רב שאינם צריכים גירות39ראה שו"ע אבה"ע סימן ד סע' ה, ושם סע' יט, ובפת"ש שם ס"ק א, ובאוצה"פ שם כרך א דף ס עמ' ד אות ב בשם אבני נזר והחזו"א. עי"ש., ימצאו שיקוממו אותם נגד כת"ר ולא יוכל לעמוד בזה. וכן קרה אצלנו: הרה"ג ר' שלמה ילוז שליט"א, אב"ד באשדוד, חייב בן אם יהודיה בטבילה ודן אותו כמומר לפי שגדל והתחנך בבית הוריו. בגלל זה הותקף ע"י כמה דיינים בחריפות.
406
ת״זהעצה היא, איפוא, לדבר על לב הבנים שיקבלו ויקיימו מצוות ולחייבם סתם טבילה.
407
ת״חבכבוד רב,
408
ת״טיצחק נסים
409
ת״יגיור בנישואי תערובת של עולים מברית המועצות
410
תי״אשאלה
411
תי״בב"ה, יום ב' אדר ב' כ"ז
412
תי״גכבוד הרב הראשי ראשון לציון מרן הגאון ר' יצחק נסים שליט"א
אד"ש הדר"ג בכבוד הראוי
413
תי״דהנני בזה להביא לידיעת כת"ר את הידיעה שקבלתי מפי מקור מוסמך, וזה עולה חדש שהגיע ארצה לפני שלשה שבועות דרך וינה, ושמה פגש במחנה העולים של הסוכנות משפחות מעורבות מרוסיא השוהים שמה זמן ממושך מהמקובל. ולשאלתו למה הם מחכים, השיבו כי הם מחכים שהסוכנות תעביר אותם לפריז על מנת לגיירם שמה. והוא שאל אותם: וכי אין רבנים בישראל? ענו שהסוכנות אמרה להם כי בארץ זה לוקח חדשים ובפריז יש להם רב שמסדר את זאת במשך יום יומים. והסוכנות כמובן דאגה להם לכל ההוצאות הכרוכות בזה. איני מוצא צורך להוסיף לידיעה שום דבר, כי הדברים מדברים בעד עצמם.
414
תי״הבכבוד ובברכה
415
תי״ויואל קלופט
416
תי״זתשובה
417
תי״חב"ה. ירושלים,
ח' באדר ב' התשכ"ז
418
תי״טלכבוד
הרב הגאון המפורסם
כש"ת מה"ר יואל קלופט שליט"א
אב"ד בחיפה.
419
ת״כשלום וישע רב,
420
תכ״אקבלתי את מכתב כת"ר מיום ב' בחודש זה והתקשרתי עם מר ש.ז. שרגאי והודעתי לו שבתי הדין בארץ יתחשבו במצבם של העולים מרוסיה הנשואים נישואי תערובת, ויחישו את גיור הצריכים גיור אחר קבלת עול מצוות, ושלא יעכבום בוינה ע"מ לשלחם לצרפת. לפי דבריו לא ידע על זה והבטיח לברר את הענין ויעשה כמדובר.
421
תכ״בבכבוד רב,
422
תכ״גיצחק נסים
423
תכ״דמכתב ראש מחלקת העלייה
424
תכ״השאלה
425
תכ״וירושלים, כ"ב אדר ב' תשכ"ז 3.4.67
426
תכ״זלכבוד
הראשון לציון
מרן הרב הראשי הגר"י נסים שליט"א
ירושלים
427
תכ״חד.נ.מ.,
428
תכ״טבשיחתו אתי ועם הרב ש. גינזבורג ממשרדנו, הציע כב' הרב הראשי, הסדר בעניני גיור של משפחות מעורבות מבין העולים.
429
ת״לעולים מעבר למסך יגוירו בישראל ולא בארצות מעבר. תוציאו חוזר לכל בתי הדין הרבניים בישראל לבצע את הגיור ללא דחיות, מפני שהעולים הנ"ל נחשבים כאנוסים, בגלל התנאים המיוחדים שבארצות מוצאם.
430
תל״אאשר לזוגות מעורבים מארצות אחרות תדון הרבנות הראשית לישראל על כל מקרה לחוד, אחרי שאנו נמציא להם הסבר מדוע נאלצנו לאשר את עליית המשפחה, לשאלתו של כב' הרב הראשי, אם נהיה מוכנים להופיע בפני המועצה העליונה של הרבנות הראשית לישראל כשידונו בנדון הנ"ל, הריני להודיע, כי נעשה זאת כל אימת שנוזמן להופיע בפניכם.
431
תל״בבברכת חג שמח וכשר
ש.ז. שרגאי
432
תל״גהעתק: הרב ש. גינזבורג
433
תל״דתשובה לרבה של חיפה (השאלה חסרה)
434
תל״הב"ה. ירושלים,
כ"ג באדר ב' התשכ"ז
435
תל״ולכבוד
הרב הגאון המפורסם כליל השלמות
כש"ת מה"ר יהושע קניאל שליט"א
הרב הראשי וראש אבות בתי הדין
חיפה.
436
תל״זאחדשה"ט כיאות,
437
תל״חמכתב כת"ר הגיעני בזמנו ושלא באשמתי לא יכולתי לצערי להשיב עליו בעתו.
438
תל״טבענין הגיור:
439
ת״מאם תוגש בקשה מעולים מארצות מסך הברזל להחשת הגיור יש להעתר לבקשה לקצר את הזמן הדרוש להכנה נפשית של המתגייר ולימוד המצוות כפי ראות עיני בית הדין.
440
תמ״אבענין תושב הארץ שיצא לחו"ל וחזר עם נכריה יש להחמיר מטעמים מובנים, וכפי ראות עיני בית הדין.
441
תמ״בביקרא דאורייתא
ובכבוד רב,
442
תמ״גיצחק נסים
443
תמ״דהליכי הגיור של יהודי ברית המועצות
444
תמ״ההצעת החלטה של הרב נסים40נוסח החלטתה של מועצת הרבנות לישראל בעניין הליכי הגיור של עולי ברית המועצות (מיום כ"ז באדר תשל"א), בספרו של הרב יצחק נסים, לדור ולדורות, ב: לאחדים בידך, ירושלים תשע"ז, עמ' סג-סד.
445
תמ״ובשנת תש"ל-תשל"א נפתחו שערי ברית המועצות ליהודים ומאות אלפים עמדו לעלות ארצה. כידוע, פעלו מנהיגי ברית המועצות במשך עשרות שנים לניתוק היהודים מדתם, אסרו על חינוך דתי והקשו מאוד על קיום חיים דתיים. הניתוק מהדת הביא לריבוי נישואי תערובת בקרב יהודי ברית המועצות. כדי להתמודד עם בעיה חריפה זו, ראה הרב נסים צורך חיוני לזרז את תהליכי הגיור, בין השאר ע"י קיצור תקופת ההמתנה של שנה שנדרשה ע"י תקנתם של הרב הרצוג והרב עוזיאל, וע"י הקמת בי"ד מיוחד שיתמחה בגיור. לשם כך ניסח הצעת החלטה זו, שאושרה ע"י מועצת הרבנות הראשית בשינויים מסויימים:
446
תמ״זזה עשרות בשנים שאחינו בברית המועצות שרויים במשטר של דיכוי רוחני שביקש לעקור מהם כל זיק ליהדותם ולמורשת ישראל.
447
תמ״חההתעוררות הלאומית של אחינו אלה בשנתיים האחרונות ומאבק הגבורה שלהם למען עליה לארץ הקודש המלווים בסימנים ברורים של רצון להידבק במורשת ישראל על אף הכליה הרוחנית שזממו עליהם – הם מן התופעות המופלאות של דורנו.
448
תמ״טלפיכך, מחליטה מועצת הרבנות הראשית לישראל כי כל בקשה לגיור שתוגש ע"י עולה מברית המועצות תידון במלוא הדחיפות הראויה, והגיור יבוצע בהליך מהיר ומזורז.
449
ת״נלנוכח העומס הרב של בתי הדין הרבניים הטרודים בעבודתם היומיומית בכל ענפי האישות, קובעת מועצת הרבנות הראשית כי יש להקים בי"ד נייד שעיקר זמנו לדון בבקשות לגיור, כדי למנוע עיכובים הנובעים מעומס העבודה של בתי הדין האזוריים.
450
תנ״אבקשות גיור של עולים הנשואים בנישואי תערובת – תבוטל לגביהם תקופת ההמתנה של שנה, והגיור יבוצע בתקופת זמן קצרה יותר.
451
תנ״בבית דין רבני יהא רשאי, אם ראה טעם מספיק לכך, להפחית מחובת ההמתנה של שנה גם בבקשות גיור רגילות.
452
תנ״גמועצת הרבנות הראשית מחליטה למנות רב מוסמך מטעמה שיצא לוינה כדי להרכיב בי"ד שיטפל בבקשות גיור של מועמדים לעליה לפני בואם ארצה.
453
תנ״דלשם קיצור תקופת ההמתנה רואה מועצת הרבנות הראשית צורך בהקמת בית אולפנה למועמדים לגיור שבו ילמדו המועמדים עיקרי היהדות ומצוותיה בצורה מרוכזת.
454