Sefastia

לַכְּלָל וְלַפְּרָט, חלק ב, שער יב; "בית נאמן"; נישואין, אישות, טהרהLaKelal VeLaPerat, Volume II, 12 Family Matters

א׳נישואי בת כהן לישראל
1
ב׳שאלה
2
ג׳לכבוד הרב הראשי נסים, ירושלים
3
ד׳רב נכבד,
4
ה׳הנני בן העדה הבבלית מעוניין להתחתן עם בת ממשפחת כהנים. הנני "ישראלי". הורי טוענים שזה אינו מקובל וזה "כבד אצלנו". הנני רוצה את חוות דעתך בנושא.
5
ו׳אקווה שכב' הרב יעזור לשם בהירות המצב. אני תקוה שכב' יענה לבקשתי זו.
6
ז׳בברכת חג שמח
ומועדים לשמחה
7
ח׳ש. הרצל
כפר סבא
8
ט׳תשובה
9
י׳ב"ה. ירושלים, ז' בחשון התשכ"א
10
י״אלכבוד מר ש. הרצל, כפר סבא.
11
י״בא.נ.,
12
י״גלמכתבך מיום 20.10.60, נתבקשתי ע"י כב' הראשון לציון הרב הראשי לישראל להשיבך כדלקמן: יש קושי בנישואי ישראל עם כהנת. אבל אם הוא שומר תורה ומצוות וקובע עתים לתורה – הדבר אפשרי41ראה פסחים מט ע"א, הרמב"ם פכ"א מהלכות איסורי ביאה הל"א, טור ושו"ע אבה"ע סי' ב סע' ח, שו"ת שואל ונשאל ח"ה אבה"ע סי' ד, כה"ח (סופר) או"ח סי' קכח אות רפ, שו"ת יחו"ד ח"ה סי' סא..
13
י״דבכבוד רב,
14
ט״והמזכירות
15
ט״זנישואין כששם הכלה זהה לשם חמותה
16
י״זשאלה
17
י״חחיפה 25.12.58
18
י״טלכבוד הוד קדושתו הרב הראשי לראשון לציון, הרב נסים, ראשון לציון
19
כ׳א.נ.
20
כ״אהנני מתלבט בשאלה שפתרונה לא ידועה לי. אבקש את סליחתו על העזתי לפנות אליו בבקשה זו.
21
כ״בהנני בחור בן 32 שנה – רווק, מסודר, עם פרנסה בטוחה. שידכו אותי עד עכשיו, ואף בחורה לא הצליחה למצוא חן בעיני, או שלא יכולתי להחליט. קשה ההחלטה בגיל זה.
22
כ״גכעת, משדכים לי בחורה שיתכן ותמצא חן בעיני, ואני בעיניה, אבל מקרה אחר פה. השם של אמי "אסתר שרה" יום יום קוראים את אמא שלי בשם "אסתר" אבל השם של הבחורה גם כן "אסתר" האם מותר לי להכנס בתוך ענין שכזה? לא קיימת שום בעיה מיוחדת? יש להדגיש שלא קיימת אהבה בתוכנו, רק הבנה ורצון לזיווג. הבחורה מסכימה לשנות את שמה, או להוסיף לה שם נוסף. האם משנה במשהו הדבר הזה? מה לפי דעת קדושתו, שעלי לנהוג? קיימת בחורה אחרת שמדברים לה ושמה "שרה" כשם השני של אמה. מה הדין במקרה זה?
23
כ״דהיות ועלי לתת תשובה לבחורה, אבקש את תשובתו בהקדם האפשרי.
24
כ״הבתודה וכבוד רב
25
כ״ומרקו
26
כ״זתשובה
27
כ״חב"ה י"ז בטבת התשי"ט
28
כ״טלכבוד מר מרקו ..., חיפה
29
ל׳א.נ.,
30
ל״אכב' הראשון לציון הרב הראשי לישראל קיבל שאלתך מיום 25.12 ש"ז, והוא ביקשני להשיבך כי אם תסכים הבחורה להחליף את שמה או להוסיף שם על שמה – אין לך לחוש42ראה בספר חסידים אות כז, בן איש חי פרשת שופטים ש"א אות כח, שו"ת ציץ אליעזר חט"ו סי' מד, כף החיים סופר יו"ד סי' קטז אות קכה בשם החיד"א, שו"ת דברי בניהו חלק כא סי' פד באורך..
31
ל״בבכבוד רב,
32
ל״גהמזכירות
33
ל״דהפרדה בין הקידושין לחופה בשעת הדחק
34
ל״השאלה
35
ל״וב"ה ב' כסלו תשי"ח
36
ל״זלכבוד מרן הרב הגאון הגדול וכו' כמוהר"ר יצחק נסים שליט"א
ראשון לציון, הרב הראשי לישראל
37
ל״חשלום רב וברכה,
38
ל״טהופיע בפני מר יעיש חיים תושב עירנו ומבקש שנסכים לסדר לו קידושין עם משודכתו, עתה, ואת החופה לערוך רק כעבור ששה חדשים.
39
מ׳כיון שזכורני לפני שנים אחדות נתקבלה הוראה בחוזר מהרבנות הראשית (וגם ממשרד הדתות) להמנע מסדור קידושין שלא בשעת החופה – לכן הנני פונה אל מעכ"ת שיואיל לאשר בקשה זו, או לדחותה כפי ראות עיניו.
40
מ״אנימוקי המבקש הם: היות וקבלת הסכמת אבי הכלה לשידוך זה עלו לו במאמצים רבים ושכנוע גדול, נוסף על כך נאלץ לשלם למפרע סך 1000 ל"י מוהר כפי שנהוג בין בני העדה התימנית, ועתה חושש הוא שמא יוסיף האב להתחרט, ויפסיד את כספו, לכן רוצה להבטיח את שידוכיו ע"י סדור קידושין.
41
מ״בכמובן שאנו נגבה עדות על רווקותם של בני הזוג, ונפתח להם תיק, ונקבע זמן החופה לעוד ששה חדשים.
42
מ״גמצדי אני ממליץ (בתור יוצא מן הכלל) בפני מעכ"ת לאשר בקשה זאת, היות ופרטי הבעייא של בני הזוג ידועים לי היטב.
43
מ״דברגשי כבוד והוקרה מרובים ובברכת התורה,
44
מ״הח.ד. הלוי,
לשכת הרבנות
ראשון לציון
45
מ״ותשובה
46
מ״זב"ה ו' בכסלו התשי"ח
47
מ״חלכבוד
הרב ח.ד. הלוי יצ"ו,
רב העיר ראשון לציון
48
מ״טר.נ.,
49
נ׳הורני כב' הראשון לציון הרב הראשי לישראל לאשר קבלת מכתבו מיום ב' בכסלו ש"ז, ולהודיעו כי מטעמים ידועים אין זה רצוי להסכים לעריכת הקדושין במועד נפרד מזה של החופה, אף בבחינת יוצאים מן הכלל43ראה טור אבה"ע סי' סב שכתב: דהאידנא אין נוהגים לארס אלא בשעת חופה. וכתב הב"י שם: "זה היה מנהג מקומו, אבל האידנא קצת נוהגים כן, וקצת נוהגים לארס שלא בשעת חופה". ובספר ערך לחם סי' כו סעיף ד כתב דטוב לתקן שלא יקדש אדם כי אם בשעת נישואין, אם לא ברשות ב"ד לאיזה צורך. וראה עוד אוצה"פ (שם כרך יב, י ע"א) בשם צדה לדרך, ובהשמטות שם בשם פרי החיים, דאף כי עפ"י דינא דשו"ע אין חשש בזה [לעשות קידושין ואחר זמן לערוך חופה ונישואין] מ"מ יש למנוע מלעשות כן דיש חשש דתיפוק מיניה חורבא וכו'..
50
נ״אבכבוד רב,
51
נ״בהמזכירות
52
נ״געריכת חופה בבית כנסת
53
נ״דשאלה
54
נ״הב"ה יום שלישי יו"ד בתמוז
55
נ״ולכבוד אדוננו ומורינו ורבינו ועטרת ראשנו
הרב הראשי לישראל הרב יצחק נסים יצ"ו
56
נ״זהנדון: כבוד בית הכנסת
57
נ״חידוע לכבודו שאחד בכפר שלנו (כפר כסלון) התחתן מלפני כמה ימים וקודם החתונה שלח הזמנות לכל אחד ואחד כרגיל וכשקבלתי אני את ההזמנה ראיתי כתוב בה שהחופה תתקיים בבית הכנסת, ותמהתי תמיהה גדולה: איך תהיה החופה בבית הכנסת, אף פעם לא ראינו דבר כזה. וגם מצד הדין כתוב בש"ע סי' קנ"א ס' א': בתי כנסיות ובתי מדרשות אין נוהגין וכו', והרמב"ם ז"ל הלכות תפלה פרק י"א הלכה ו' כתב: בתי כנסיות ובתי מדרשות אין נוהגין בהם וכו', וכתב עליו הרב כסף משנה ז"ל וזה לשונו: בתי כנסיות ובתי מדרשות וכו' עד מפני הגשמים. ברייתא שם כלשון הזה. ואין נאותין פירש"י אין מתקשטין בתוכו ואין מטיילין, שאם היה לאדם קוצר רוח לא ילך לביה"כ להרחיב לבו ולטייל שאין נכנסין שם אלא או להתפלל או לקרות בתורה, עכ"ל. הרי למדנו מזה שאין נכנסין שם אלא לתפילה או ללמוד תורה דווקא ולא לדבר אחר. ובשביל זה חכיתי עד יום שבת שלפני החתונה, אחרי שחרית, דברתי עם המשפחה של החתן הנ"ל ואמרתי להם את הדין. והם ענו לי שיש להם מנהג גם בחוץ לארץ וכשראיתי את הלחץ הזה בנתיים בקשתי מהם שיעשו אותה בדרך כבוד ובאימה וביראה וכו', ובשעת החופה לא עמדו בדבורם ונכנסו אנשים ונשים יחד מעורבין נשים פרועי ראש ופרומים משני צדדיהם וכו' חציפות גדולה שאין אני יכול להגיד לכבודו, ורוצים עוד להמשיך במנהג הזה ואני לא יודע מה לעשות אתם? אם אני הולך לפי הדין, הנה כבר הדין ידוע, ואם לפי המנהג יש בזיון גדול לבית הכנסת, ובפרט לאנשים חפשיים כאלה. ועכשיו נפשי לשאו"ל הגיעה, איך לעשות?
58
נ״טאני מבקש מרבינו ומורנו שיורנו את הדרך אשר נלך בה, וה' ברוך הוא יסיר את מסוה העוורון מעל פנינו ויחזירנו בתשובה שלימה לפניו יתברך
59
ס׳בברכה וכל טוב
60
ס״אנאם המעתיר לצור מחוקקי,
הצב"י אליהו שריקי,
שו"ב בכפר הנ"ל.
61
ס״בתשובה
62
ס״גב"ה ירושלים, ח' במנ"א התש"ך
63
ס״דלכבוד ר' אליהו שריקי יצ"ו, כסלון.
64
ס״הר.נ.,
65
ס״והורני כב' הראשון לציון הרב הראשי לישראל לאשר קבלת מכתבו מיום יו"ד בתמוז ש"ז ולהשיבו, כי אין מן הראוי לערוך חופה בבית־הכנסת, ורוב הפוסקים החמירו בענין זה. ומכל שכן שכפי שמתאר כב' אין כבוד בית־הכנסת נשמר כראוי ע"י כל קהל הנוכחים. לפיכך, רצוי שכב' ידאג, בדרכי נועם, שלהבא יימנעו משימוש בבית־הכנסת לצרכי חופה44ראה שו"ת מהר"ם מינץ סי' קט, שו"ת חתם סופר אבה"ע סי' צח, שו"ת תעלומות לב ח"ג סי' נז, שדי חמד מע' חתן וכלה וחופה כרך ז עמ' 400 ואילך, שו"ת יבי"א ח"ג אבה"ע סי' י, וזה לשון החת"ס שם: עוד ראו רבותינו הקדמונים (בני אשכנז) שראוי לברכם ז' ברכות במקום קדוש במקום קבוע למתפלל... ותקנו תחלה החופה שהיא תחת השמים לסימן ברכה והחופה עם ברכותיהם בבית הכנסת על הבימה וכו'. והרב ישכיל עבדי ח"ו אבה"ע סי' א כתב: ואני זוכר בזמן הרבנים הראשונים הגאון יש"א ברכה ז"ל, לא היו נותנים רשות לערוך חו"ק בבית הכנסת, רק עתה בזמנינו זה התחילו לפרוק עול, לבטל מנהגי הראשונים... אך במקום שיש כח ביד רב המקום למונעם מזה... ודאי דמוטלת החובה על כל רב במקומו לעשות כל המאמצים שלא לחלל מקום מקדש מעט בית הכנסת וכו'. עי"ש..
66
ס״זבכבוד רב,
67
ס״חהמזכירות
68
ס״טעריכת חופה בבית הכנסת
69
ע׳שאלה
70
ע״אב"ה חיפה ת"ו, כ"ט בשבט תשכ"ז
71
ע״בלמעלת אדמו"ר ראשון לציון, הרב הראשי לישראל
מוהר"ר יצחק נסים שליט"א
72
ע״גשלום רב, וישע יקרב, לכבודו, ולכל הסובבים הודו, הי"ו.
73
ע״דג.מ.נ.,
74
ע״ההנדון: חופות בביהכנ"ס
75
ע״ופה בחיפה יש בתי כנסיות של הספרדים שמסדרים בהם חופות, וכדי בזיון וקצף למקדש מעט בארץ שכלם קדש קדשים הן מצד הקרקע והקירות והתקרה שכלם מאבני המקום ועפר הארץ, וקדושת ביהכ"נ של רבים שקדושתו חמורה, והחופות כלם נעשות בחוצפה גסה, זרועות נשים מגולות עם החזה והרגלים עד הארכובה. וחבוקין ונשוקין, ונבול פה וכו', ולא הועילו לא תוכחות ולא משגיחין, ובכך עלה בדעתינו לאסור את הדבר כמו אחינו האשכנזים, עד שהרבה בני אדם אומרים, מדוע אנחנו מזלזלים בתי הכנסיות שלנו, האין בהם קדושה כשל האשכנזים? ובכל אופן יש חלול ה' גדול. ובכל אנחנו מחלים פני קדשו להודיענו דרך זו נלך יפשא"ק [יפה שעה אחת קודם] להסיר המכשול, ושלום.
76
ע״זבכבוד רב מאד
77
ע״חהצעיר ע"ה יוסף משאש ס"ט
78
ע״טתשובה
79
פ׳ב"ה. ירושלים,
ג' באד"א התשכ"ז
80
פ״אלכבוד הרב הגאון כש"ת ר' יוסף משאש שליט"א
רב בחיפה.
81
פ״בשלום וישע רב,
82
פ״גקבלתי את יקרת מכתבו מיום כ"ט בשבט ש.ז. בו מתריע על עריכת חופה וקדושין בבית הכנסת לחילול הקודש ורצונו לגדור פרצה זו ולבטל המנהג45ראה שו"ת מהר"י מינץ סימן קט, רמ"א בהגה יו"ד סימן שצא סע' ג, שו"ת חתם סופר או"ח סימן צח, רוח חיים פלאג'י אבה"ע סי' סב ס"ק ב, שדי חמד אסיפת דינים מע' חתן וכלה סימן א (ח"ז עמ' 400), שו"ת אגרות משה אבה"ע ח"א סי' צז, שו"ת משפטי עוזיאל אבה"ע סימן ס-סא, שו"ת יבי"א ח"ג אבה"ע סימן י, שו"ת ציץ אליעזר חי"ג סימן יב, אוצה"פ אבה"ע סי' סא ס"ק יד אות ב (כרך טז עמ' קלו)., יישר כחו ותחזקנה ידיו.
83
פ״דבכבוד רב,
84
פ״היצחק נסים
85
פ״וחובה להסביר לחתן את הכתובה לפני שיחתום;
עריכת קידושין בה' באייר בחו"ל
86
פ״זתשובה (השאלה חסרה)
87
פ״חב"ה, ירושלים ח' בכסלו התש"כ
לכבוד ד"ר משה לנדס יצ"ו, קהילת "עדת ישורון" פיטסבורג.
88
פ״טד"ר לנדס הנכבד,
89
צ׳בתשובה למכתבו מיום ב' לפ' תולדות ש"ז, הנני להודיעו:
90
צ״אמועצת הרבנות הראשית החליטה שמכאן ולהבא אין להסתפק בקריאת הכתובה בפני החתן והכלה תחת החופה – כפי שהיה נהוג עד כה – אלא על מסדרי החו"ק להקריא את הכתובה ולהסביר את תכנה בפני החתן בטרם הוא חותם עליה כדי שיבין את מהותה, ואת אחריותו והתחייבויותיו כלפי זוגתו.
91
צ״בהחלטה זו אינה מונעת קריאת הכתובה פעם נוספת בשעת החופה, אך הקריאה השניה אינה חובה.
92
צ״גנכון שהתרתי עריכת קידושין ביום ה' באייר, הוא יום העצמאות, והיתר זה אינו מוגבל לתושבי הארץ בלבד (ראה מאמרי בקובץ "עלי עשור" שהופיע לפני כשנה ומחצה בהוצאת "מוסד הרב קוק", ירושלים).
93
צ״דבכבוד רב, יצחק נסים
94
צ״ההוספת "ומצליח" בסוף ברכת "משמח החתן עם הכלה"
95
צ״ו(תשובה זו אינה זמינה במהדורה הדיגיטלית)
96
צ״זסעודת שבע ברכות בלילה שאחרי היום השביעי; עמידה בשבע ברכות שאחרי ברכת המזון
97
צ״ח(תשובה זו אינה זמינה במהדורה הדיגיטלית)
98
צ״טסעודת שבע ברכות בלילה שאחרי היום השביעי (המשך לתשובה הקודמת)
99
ק׳(תשובה זו אינה זמינה במהדורה הדיגיטלית)
100
ק״אהאם חזן שאין לו סמיכה יכול לסדר גטין?
101
ק״בשאלה
102
ק״גיום ראשון ה' לחדש טבת תשכ"ז
103
ק״דלכבוד
הרב ר' יצחק נסים שליט"א
לשכת הרב ראשון לציון
ר' בלפור 7,
ירושלים.
(ישראל)
104
ק״הר.מ.נ.,
105
ק״ובשם הקהלה הישראלית בויניסואלה, לאיפה ששייך רוב היהודים של המדינה, אנו פונים במכתב זה לכבוד מעלתו להשיב לנו על שאלה הזו עם תשובה ברורה ונכונה:
106
ק״זזה כבר כמה שנים שיש לנו חזן בשם ... והוא אין לו שום סמיכה לא לרבנות ולא לסדר גיטין, רק קבלנו אותו לחזן מפני שיש לו קול נעים.
107
ק״חזה כמה פעמים שהוא עושה גיטין שלא כפי ההלכה, כי אין לו שום סמיכה על זה. והוא טוען שהוא יודע לסדר גיטין, ואף כי אין לו סמיכה הוא רשאי לעשות גיטין, כי הגיטין יכולים לעשות בלי סמיכה.
108
ק״טאנחנו נמצאים במצב קשה, כי כל הרבנים של קאראקאס אומרים לנו שהחזן ... אם אין לו סמיכה הוא לא רשאי לסדר גיטין, והחזן טוען שכן יכול לסדר גיטין. מפני זה אנו פונים אליכם, כי אין לנו ברירה אחרת, אחרי שאין לנו בויניסואלה רב ראשי לשאול על הנדון.
109
ק״יאנו מקווים לתשובתו בהקדם האפשרי.
110
קי״אבשם הקהלה הישראלית בויניסואלה.
111
קי״ביוסף בן עטר
– נשיא הקהילה.
112
קי״גתשובה
113
קי״דב"ה. ירושלים,
י"ט בטבת התשכ"ז
114
קי״הלכבוד
מר יוסף בן עטר יצ"ו
נשיא הקהילה איזראליטה דויניסואלה
קאראקאס
115
קי״ושלום וישע רב,
116
קי״זקבלתי את מכתבו מיום ה' בחדש זה ונצטערתי לשמוע על עזות החזן שבקהילתכם שמהין לסדר גיטין כשאין בידו כתב סמיכה לכך, ומפני חומרת הענין הנני ממהר להשיב בקיצור.
117
קי״חמשורת הדין צריך שיהיה בית דין של שלושה בסידור הגט, וכמו שנוהגים בארץ ישראל ובטורקייה ובכמה מקומות54ראה שדי חמד מע' גט סי' א אות א, (כרך ז עמ' 9) שכן נהגו בא"י ובערי תורקאיי.. ובמקום שאי אפשר בשלושה, ומסדר גיטין אחד, צריך שיהיה זה האחד בקי ומוכר כתלמיד חכם גדול בתורה ומומחה ומוסמך לסדר גיטין. ומה שאומר זה החזן שלכם שאין צורך בסמיכה, דבריו דברי הבל ורעות רוח, וכל עוד שלא יעמוד לבחינה בפני רבנים גדולי תורה ומומחים לסידור גיטין ויסמכוהו, אסור לו לסדר גיטין55ראה סדר הגט שבסוף אבה"ע סי' קנד אות קא, ובפת"ש שם ס"ק מח, ומקורו בגמ' קידושין יג ע"א כל שאינו יודע בטיב גיטין וקידושין לא יהא לו עסק עמהם. שו"ת הריב"ש סי' שפט, שו"ת מהר"י וייל סי' פה וסי' קכח, הרמ"א בהגה יו"ד סי' רמב סע' יד, ים של שלמה גיטין פ"א סי' ז, סדר הגט שבסוף ספר גט פשוט סע' א.. ואם לא יציית הרי זה יקרא עבריין ומרבה ממזרים בישראל, ואסור לו להיות שליח ציבור.
118
קי״טבכבוד רב,
119
ק״כיצחק נסים
120
קכ״אתשובה נוספת
121
קכ״בב"ה. ירושלים,
ל' בשבט התשכ"ז
122
קכ״גלכבוד מר יוסף בן עטר יצ"ו
123
קכ״דקאראקאס.
124
קכ״השלום וישע רב,
125
קכ״ומכתבך מיום ח' בשבט ש.ז. נתקבל ותמיהה רבה לנו בענין זה. מצ"ב צילום מכתבך מיום ה' בטבת ש.ז. שבו כלולות הטענות נגד מר ... ועל תוכנו קיבלת תשובת כב' הרב הראשי בי"ט בטבת.
126
קכ״זעכשיו שהנך טוען שלא כתבת את המכתב הראשון עליך לברר מי כתב את הדברים בשמך ומה האמת בהם ולהודיענו בכל ההקדם.
127
קכ״חבכבוד רב,
128
קכ״טמנהל הלשכה
129
ק״לכתיבת גט בבחריין
130
קל״אשאלה
131
קל״בב"ה
ט"ו באייר, תשכ"ו
132
קל״גאל הוד כבוד מרן הראל"צ
הגאון רבי יצחק נסים שליט"א,
הרב הראשי לישראל,
ירושלים עה"ק תובב"א.
133
קל״דאחד"ש הדרת גאונו שליט"א
134
קל״ההננו מטפלים בענין דחוף של עגונא דאתתא קשה, שבעלה נמצא בבחרין שעל חוף המפרץ הפרסי במקום הנקרא מנמה (Manama) ואילו האשה גרה כאן בלונדון, ואנו מטכסים עצה אולי יעלה בידינו לסדר כתיבת גט פטורין שם בבחרין.
135
קל״ומשום כך היינו מודים מאוד למרן הרה"ג אם היו בידו לברר ולהודיענו אם אמנם הי' צבור יהודי אי־שם ואם כתבו שם גטין, ואם כן איך היו כותבין את שם העיר ואם יש שם נהרות או מעיינות ובארות להזכירם בגט. ואם לפי הידיעות בידם אפשר עוד למצוא שם אי־אלו יהודים שומרי מצוה לעדים כשרים וכיוצא.
136
קל״זהתודה למפרע, בברכת התורה בכל הדרת הכבוד,
137
קל״חבשם ביד"צ לונדון
138
קל״טארי' ליב בר' מרדכי הלוי גרוסנס
139
ק״מאברהם בהר"ר מאיר זאב רפופורט
140
קמ״אתשובה
141
קמ״בב"ה. ירושלים,
ג' בסיון התשכ"ו
142
קמ״גלכבוד
הרבנים הגאונים כש"ת ר' אריה ליב גרוסנס שליט"א
ור' אברהם רפופורט שליט"א,
חברי ביד"צ דלונדון והמדינה.
143
קמ״דשלום וישע רב,
144
קמ״המכתב הדר"ג מיום ט"ו באייר ש.ז. הגיעני וביקשתי לברר את השאלות הכלולות בו מבני המחוז ההוא שנמצאים בארה"ק ולכן נתעכבה תשובתי.
145
קמ״והזמנתי אלי אנשים מבני המקומות הקרובים לבחרין ולא יכולתי להציל מפיהם דבר מבוסס. מה שעלה בידי להבין הוא שתמיד היה בבחרין ישוב יהודי קטן וכפי הנראה גם כיום. לפי דבריו של חבר ביה"ד הרבני הגדול הרב סלימאן חוגי עבודי שליט"א, שהיה לפנים ראש בית־הדין ליהודי בגדד, לא בתקופת כהונתו ולא בתקופת כהונת קודמיו לא סודר גט בבחרין, אלא כפי הנראה בערים הסמוכות. הוא סבור שלוא היו מסדרים בבחרין גטין כי אז הדבר היה בידיעת ביה"ד של בגדד, כי ע"פ הרוב היו כל בני המחוז נמלכים בבי"ד זה. הרב עבודי מציין ששם המקום המדוייק הוא בחרין, שכן זוהי מילה ערבית (בחר – ים) ומשמעותה שני ימים.
146
קמ״זבאשר לשאלה אם יש בבחרין נהרות, מעיינות או בארות, לא יכולתי להסיק דבר ברור ומבוסס בענין זה. גם לא יכולתי לברר אם ישנם במקום יהודים שומרי תורה ומצוות.
147
קמ״חבכבוד רב,
148
קמ״טיצחק נסים
149
ק״נאישה שהתגרשה בערכאות ואח"כ בבית דין – ממתי מונים "חודשי־הבחנה"?
150
קנ״אשאלה
151
קנ״בב"ה. סוסא ר"ח אב הרחמים תשכ"א
152
קנ״גמו"ר ועט"ר גאון עוזנו מוהר"ר יצחק נסים יחשל"א,
ראשון לציון לכל ישראל בארץ ובגולה, העי"א.
153
קנ״דאקוד ואשתחוה ואומר שלום לפי רו"מ!
154
קנ״הצעיר וקטן הנני מלבוא במכתבים עם רום הדרת כבודו, ואולם תורה היא וללמוד אני צריך כי השעה צריכה לכך, והכבוד הגדול לגדולי האומה, הוא כאשר יעתרו לקטן שבקטנים מפחותי העם, כמו שאמר הלל56ראה שמות רבה פרשה מה,ה., השפלתי היא הגבהתי.
155
קנ״ושאלה – ענף גירושין
156
קנ״זזה כמו חמש שנים או יותר שבתולה אחת מעירנו עלתה לארץ עם "עליית הנוער", ושם נספחה אל אחד הקיבוצים, ובמשך הזמן, לסיבת איזה דבר (שאיני יודע אותו בבירור) הלכה עם בחור אחד מעיר תוניס, אל ירושלים, לפני הרב המסדר הנישואין, ושם עשו להם כתובה וקידושין, והביאו את שטר הכתובה בידם. והנה זה כמו שתי שנים מאשר ירדו שניהם לתוניזיה, ההורים חשבו כי אוהבים זה את זה וכי רוצים לעשות הנישואין בפועל ולחיות חיי אישות יחד. ואולם הבחור אמר כי מעולם לא היה בדעתו לשאת את הבתולה לאשה, ורק עשה את הכתובה אך לפי שעה כדי להנצל מן עבודת הצבא, ולכן ההורים של הבת הגישו קובלנא אל בית המשפט הממשלתי (לא יהודי) וביום 2 לחודש מארץ העבר יצא משפט הגירושין ע"י בית המשפט הנז', אולם מאיזה סיבות לא נעשה הגט ע"י הרבנות הראשית רק ביום שנים לחודש ג'ואן העבר. והנה מאי דביני ביני, נזדמן בחור טוב שרוצה להנשא עם הבתולה הנז', ובהיות כי נחפז הוא לדרכו לעזוב תוניזיה, קבע את זמן הנישואין ליום שמונה לחודש אות הקודם (זאת אומרת קודם שיעברו ימי הבחנה). וכאשר שמעתי מזה אמרתי להם כי איני יכול לסדר להם הנישואין הדתיים רק אחר שיעברו ג' חדשי ההבחנה, ולמרות כל ההפצרות לא קבלתי מהם שום התנצלות. אז מה עשו? הלכו לממשלה כאן, וקראו לי וצוו עלי לעשות את הנישואין בזמן הקבוע, משני טעמים, 1) כי הנישואין הם אינם בפועל ורק אירוסין, ובזה לפי חוק המדינה אין צריך להמתין ג' חדשים. שנית כי מיום שיצא המשפט של הגירושין כבר עברו יותר מחמשה חדשים ולכן אין מקום לעכבה זאת, אלו דברי הממשלה.
157
קנ״חוהנה כבר ידע כת"ר כי לפי מנהג האשכנזים, מונים לגט מיום הנתינה, ורק בעגונה, ובארוסה ובשעת הדחק וכיוצא יש שמקילים למנות מיום הכתיבה, אולם לנו בני טוניס שקבלנו עלינו הוראת מרן קארו זלה"ה, מונים תמיד מיום הכתיבה, כמו שכתב בש"ע סימן י"ג סעיף ד'57צ"ל: בש"ע אבה"ע סימן יג סע' א., וז"ל ומיום כתיבת הגט מונים וכו' שהרי אינו מתייחד עמה משכתבו לה ע"כ.
158
קנ״טועתה נפשי לשאול הגיעה בנדן דידן, דאיתא עיגון וגם הנדון הוא בארוסה, ושעת הדחק הוא, והכרח הממשלה יר"ה וגם שלא נתייחד עמה מיום שיצא המשפט מבית דין, כי אימת המלכות עליו, והאמת כן, כי אחר איזה ימים נשתדכה עם בחור אחר, והראשון הוא שלא אהב אותה.
159
ק״סא"כ הנוכל לדון את יום הגירושין של הממשלה, כמו יום כתיבת הגט שהתיר בו רבינו, אחר שהטעם בעצמו ובדמותו ובצלמו נמצא בנדון דידן.
160
קס״אאני מצפה לתשובתו שתהיה ביפה שעה אחת קודם, כדי לדעת מה לעשות אם אסדר את הנישואין או אחדל, אם יש איסור בדבר.
161
קס״בהחותם ברגשי כבוד והערצה רבה,
וברכת שלום מציון,
הרועה צאן קדשים
פה סוסא,
162
קס״גע"ה ישראל ישי ס"ט
163
קס״דתשובה
164
קס״הב"ה. ירושלים כ"ה באב התשכ"א
165
קס״והרב החכם ונבון ר' ישראל ישי יצ"ו, הרב דק"ק סוסא, תוניסיה
166
קס״זר.מ. נ.,
167
קס״חקיבלתי מכתבו מיום ר"ח אב ש"ז, ובו שאלני אודות אשה שנתגרשה בערכאות ואח"כ בבי"ד אם אפשר למנות ג' חדשי הבחנה מיום הגירושין האזרחיים.
168
קס״טהנה הדין פשוט וברור הוא שיש למנות מיום הגירושין בביה"ד הרבני לפי דין תורה בלבד.
169
ק״עבכבוד רב,
170
קע״איצחק נסים
171
קע״בחי עם גרושתו ללא קידושין – האם צריך גט?
172
קע״גשאלה
173
קע״דב"ה. י"א מרחשון תש"ך
174
קע״הלכבוד מרן הגאון הדגול הראשון לציון והרב הראשי לישראל
כקש"ת הגר"י נסים שליט"א
175
קע״והוד מעלתו!
176
קע״זהנדון: אשה שנתגרשה ואחרי זמן ארוך חזרה לחיות עם בעלה בלי קידושין
177
קע״חאשה שנתגרשה, בעלה הלך והתחתן עם אחרת וגרשה, ובינתיים עברה שנה ואחרי כן חזר לחיות עם גרושתו הראשונה, האם גם בזאת נאמר "אין אדם עושה בעילתו בעילת זנות", וממילא היא אשתו וצריכה גט. או דילמא אימתי אמרינן "אין אדם עושה בעילתו בעילת זנות", רק בזמן שאין דבר אחר מפסיק בין הגירושין לחזרה, אבל כשיש דבר שהפסיק בין הגירושין לחזרה כגון נשואין עם אשה אחרת, לא!
178
קע״טועוד מאחר שהטעם שאין אדם עושה בעילת זנות הוא טעם חומרא, ובפרט בנדון דידן שהיו נשואין וגירושין בינתיים, אימא לא!
179
ק״פהנני מבקש מהוד מעלת מרן שליט"א שיענה לי לשאלה זו בהקדם.
180
קפ״אברגשי כל הכבוד והוקרה,
181
קפ״בשלום אלבז
רבנות חדרה.
182
קפ״גתשובה
183
קפ״דב"ה. ירושלים, כ"ג בחשון התש"ך
184
קפ״הלכבוד הרה"ג ר' שלום אלבז יצ"ו,
לשכת הרבנות
חדרה
185
קפ״ור.נ.,
186
קפ״זלמכתבו מיום י"א מרחשון ש"ז, הנני להשיבו, שאם מפורסם ויש עדים שהאיש חי עם גרושתו – היא צריכה ממנו גט58ראה הרמב"ם פ"י מהלכות גירושין הי"ז, טור ושו"ע אבה"ע ריש סי' קמט, פת"ש שם ס"ק ג-ד, והגהות רעק"א שם בשם שו"ת לחם רב..
187
קפ״חבכבוד רב,
188
קפ״טיצחק נסים
189
ק״צזוג שנישאו בנישואין אזרחיים – האם צריך גט לחומרא?
190
קצ״אתשובה (השאלה חסרה)
191
קצ״בב"ה ד' בתשרי התשי"ט
192
קצ״גלכבוד הרבנות הראשית, תורקיה
193
קצ״דשלום וישע רב,
194
קצ״האת שאלתכם מיום כ"ה באלול אשתקד קיבלתי לנכון והנני להשיב למעכ"ת:
195
קצ״ובענין נישואין של יהודים שנערכו בערכאות בלבד: אמנם נהגו בבתי־הדין בארץ להצריכם גט, אבל אין זה אלא משום חומרא, וגם לפי שהיו מקרים שטענו בבית־הדין שנשאו בנישואין אזרחיים במקומותיהם ואחרי בירור נודע שהיו נשואים כדמו"י [כדת משה וישראל].
196
קצ״זומכיון שמנהג זה נתפשט להרבה קהילות מישראל, הרי בנדון שלכם: אם האשה רוצה בגט ומוכנה לקבל אותו, רצוי שישלח לה גט ואח"כ לסדר לו חופה וקידושין. ואם האשה מסרבת לקבל גט תוכלו לסדר לו חופה וקידושין בלי כל חשש.
197
קצ״חכללו של דבר: במקום שאפשר לגרשם בגט הרי זה רצוי, ואם לאו רשאי בית־הדין להשיא כל אחד מבני הזוג.
198
קצ״טוהנני מאחל לכבודכם ולמעלת כבוד הרב הראשי כמהר"ר רפאל סבאן יצ"ו ברכת שנה טובה, תחתמו בספר החיים והשלום ותזלרו"ן [ותזכו לשנים רבות ונעימות].
199
ר׳בכבוד רב,
200
ר״איצחק נסים
201
ר״בנישאה בנישואין אזרחיים וקיבלה גט
– האם יכולה להינשא לכהן?
202
ר״גשאלה
203
ר״דב"ה. נחלת יצחק, יום ד', י' מנ"א תשי"ז
204
ר״הלכבוד
מרן הגר"י נסים שליט"א
הרב הראשי לישראל הראשון לציון,
ירושלים
205
ר״וכת"ר והדר"ג שליט"א,
206
ר״זפנתה אלי אומללה ומרת נפש בשם ע.ק. ונפשה בשאלתה ובבקשתה, וזוהי החילי.
207
ר״חהיא התחתנה ברומניא עם אדם אחד בשם ל.ק. בנישואין אזרחיים בלבד. הוא סרב לסדר חו"ק מחמת היותו כופר בעיקר ופורק עול התורה והיהדות. הם עלו שניהם לארץ וגם כאן סירב לסדר חו"ק מאותו הטעם. הוא נמנה על המפלגה הקומוניסטית הידועה לשמצה.
208
ר״טהחיים ביניהם לא היו טובים ועל כן גמרו להיפרד ומרצונם נכנסו לביה"ד סיפרו את כל הענין ואת הסכמתם להתגרש כדי שיוכלו לתקן את מצבם האישי ונתגרשו מרצונם.
209
ר״יאחרי הגט היה מצבה של האשה קשה מנשוא, היא פשוט רעבה ללחם. היא הכירה איש פלוני והוא כהן ונכנסה לגור אתו והעניינים התפתחו עד לכדי כך שהיא כבר ילדה לו בת.
210
רי״ארצונה של האשה לחיות חיי משפחה כשרים וגם לשמור על טהרת המשפחה, ורצון שניהם לסדר חו"ק כדי שיוכלו לחיות כחוק וכדת. ומתעוררת השאלה, מה דינה של האשה הזאת לגבי אותו הכהן בזה"ז? הואיל והנישואין הראשונים עם ק. לא היו דתיים ולפי הדין לא היו צריכים גט והגט סודר מטעמים פורמליים – לשם סדור רשמי של תעודת הזהות – ורק מרצונם הם ללא החלטה מחייבת של ביה"ד. האם יש מקום לומר שאין כאן אפילו ריח הגט והיא מותרת לכהן, ומכ"ש שזה כבר בדיעבד ולא לכתחילה. האם יש בנדון דידן לסמוך על דברי הגה"מ המובאים בבאה"ט באהע"ז סימן ו' ס"ק ה' ד"ה בעלמא? נוסף לזה הרי האשה רוצה לחזור בתשובה ולקבל על עצמה לנהוג מהיום בחיי משפחה טהורים וכשרים, הרי שיש לומר מוטב שיאכלו וכו'.
211
רי״בבכל הכבוד הראוי,
212
רי״גישעיה חלמיש
213
רי״דתשובה
214
רי״הב"ה, י"א מנחם אב תשי"ז
215
רי״ולכבוד
הרה"ג ר' י. חלמיש יצ"ו, רב "נחלת יצחק", תל־אביב
216
רי״זר.נ.,
217
רי״חמכתבו מיום י' במנח"א ש"ז קבלתי לנכון.
218
רי״טבאשר לשאלתו אם מותר לגב' ע.ק. להינשא לכהן, לאחר שקבלה גט ממי שנישאה לו בנישואין אזרחיים – אין אנו מוצאים כל צד להקל בנדון זה.
219
ר״כעל האשה היה להודיע בשעתו לבית־הדין שהיא חפצה להנשא לכהן ויתכן שביה"ד היה רואה מקום שלא לחייב מתן גט, דבר שהיה מאפשר להינשא לו.
220
רכ״אאולם, מאחר שכבר קבלה את הגט – אינה יכולה להנשא לכהן59שו"ת הרשב"א ח"א סי' תקנ, מהדו' מכון ירושלים עמ' רעג הע' 9, הרמ"א בהגה אבה"ע סי' ו סע' א. אוצה"פ סי' ו ס"ק טו, טז (כרך א קל ע"ד), ושם סי' כו ס"ק ו (כרך י ה ע"ג). ציץ אליעזר ח"ד סי' יט..
221
רכ״בבכבוד רב,
222
רכ״גהמזכירות
223
רכ״דזוג חברי קיבוץ שחיו יחד שנים רבות, ועתה מבקשים להינשא כדת משה וישראל
224
רכ״השאלה
225
רכ״וב"ה יום ב' ח' בכסלו תשכ"ז – נהלל
226
רכ״זלכבוד
הדר"ג הרב הראשי לישראל ראשון לציון
הרב יצחק נסים יצ"ו
רח' בלפור 7
ירושלים
227
רכ״חשלום רב,
228
רכ״טכבוד כת"ר הרב,
229
ר״להנני מבקש לענות לי בשאלתי הערוכה כאן בענין דלקמן: באחד הישובים בסביבתי בא לפני אחד מחברי הישוב הזה, קיבוץ מכובד, שגם כת"ר בקר בו פעם.
230
רל״אהמקרה הוא שהוא עם בת זוגו מוכרים כאיש ואשתו והוא מהמכובדים בקבוצה, אולם הם לא נישאו כדת. הם באו מרוסיה לפני כעשרים וחמש שנים ויש להם בן שנולד בישובם זה, הוא בן עשרים שנה ומעלה.
231
רל״בוהנה האדם הזה בא ומתודה לפני שאני מכיר אותו משנים רבות כאדם חשוב, וספר לי שמעיק עליו הדבר שלא נשא אשתו זאת כדת משה וישראל עקב רוח הרעה שהיתה קימת בארץ מוצאו רוסיה, שרבים היו חללים שנפלו בעטיה להתפרקות, והיתה מהלכת בקרב רבים, לקיים משפחה באהבה חפשית, כך קראו לה.
232
רל״גכעת הוא רואה מועקה נפשית על מה שעבר, ומבקש לקדש אשתו זאת כדת משה וישראל. לכן למען אדע לכלכל מעשי בנדון, הנני פונה לכת"ר להמלך ולקבל הוראת תורת פיהו במענה רצון בהקדם, כדי למלא בקשת הזוג להכניסם בברית הנשואין כדת וכדין.
233
רל״דאודה לכת"ר
ואברכהו בכל טוב.
234
רל״הבכבוד רב,
הרב זכריה הכהן
235
רל״ותשובה
236
רל״זב"ה. ירושלים,
י"ז בכסלו התשכ"ז
237
רל״חלכבוד
הרב הנכבד כש"ת ר' זכריה הכהן יצ"ו
נהלל.
238
רל״טשלום וישע רב,
239
ר״מקבלתי מכתבו מיום ח' בחדש זה. בענין שאלתו, יש צורך לברר אם מעיקרא היו מותרים זה לזו, כיון שזה דרכם היה לקיים משפחה באהבה חופשית, כפי שכב' כותב, א"כ אפשר שיש ביניהם שקיימו משפחה גם עם אסורות. לכן צריך שתגבה עדות בבי"ד שבאזור, שאין בנדון חשש כזה, ואח"כ ימלא כב' את מבוקשם ויסדר להם חו"ק [חופה וקידושין] כדת וכדין.
240
רמ״אבכבוד רב,
241
רמ״ביצחק נסים
242
רמ״גהרוצה לישא גרושה – האם יש לברר שאינו כהן?
243
רמ״דשאלה
244
רמ״הב"ה ז' אלול התשי"ט
245
רמ״ולכבוד מרן עטרת ראשנו, הראשון לציון והרב הראשי לישראל כקש"ת הגר"י נסים שליט"א
ירושלים ת"ו
246
רמ״זהוד מעלתו!
247
רמ״חהנדון: גרושה ליהודי סתם.
248
רמ״טמתוך הכרח נצטרכתי לפנות להוד מעלתו על שאלה פשוטה כדלהלן. מאחר שלא רציתי להסתכסך כל פעם עם רבנים מסויימים על הנדון.
249
ר״נהשאלה היא: אדם שלא ידוע לנו אם הוא כהן ורוצה להתחתן עם גרושה האם צריך להביא עדים שהוא לא כהן? ובפרט אם הוא אומר שהוא לא כהן נכריח אותו להביא עדים שכדבריו כן הוא?!
250
רנ״איסלח לי כבוד מרן שליט"א על שאלה כזו. רק מתוך הכרח שבהכרח כתבתי לו.
251
רנ״באני אסיר תודה לעטרת ראשנו הגאון המופלג, שיחיה ויאריך ימים על ממלכתו הוא ובניו בקרב ישראל אמן.
252
רנ״גבכל הכבוד והוקרה,
253
רנ״דשלום אלבז
254
רנ״הרב הספרדים
חדרה.
255
רנ״ותשובה
256
רנ״זב"ה ירושלים, י"ב באלול התשי"ט
257
רנ״חלכבוד
הרה"ג ר' שלום אלבז יצ"ו, רב חדרה.
ר.נ.,
258
רנ״טהריני מאשר קבלת מכתבו מיום ז' באלול ש"ז.
259
ר״סבכל מקרה של מי שרוצה לישא גרושה יש לברר אם הוא כהן.
260
רס״אבאשר לבירור יש להתייחס לפי המקרה אם יצא עליו קול שהוא כהן או שיש חשש מסתבר שהוא כהן והוא מכחיש, יש לחקור ולדרוש היטב אודותיו ולקבל עדויות.
261
רס״בבמקרה שאין חשש ושמועה – תלוי הדבר בהתרשמותו ובשיקול דעתו של הרב הרושם ע"פ חקירתו60ראה הרמב"ם פ"כ איסורי ביאה הי"ג, טור ושו"ע אבה"ע ריש סי' ג, פתחי תשובה שם סימן ו ס"ק א, אוצה"פ כרך א דף קכח ע"ג-ד..
262
רס״גברכת כתיבה וחתימה טובה ובכבוד רב,
263
רס״דיצחק נסים
264
רס״האב שטען שקידש את בתו בגיל שנתיים ובאותה שנה קיבל את גיטה – האם יכולה להינשא לכהן?
265
רס״ותשובה
266
רס״זב"ה ד' בכסלו התשי"ט
267
רס״חלכבוד מערכת "למרחב", תל־אביב
268
רס״טא.נ.,
269
ר״עבעתונכם מיום ו', ב' בכסלו ש"ז, נתפרסמה רשימה תחת הכותרת "הרב הראשי, הכהן והגרושה מגיל שנתיים". אין בדעתנו לחוות דעה על הסגנון המרעיש של רשימה זו ועל הביטויים בהם השתמש הכותב, אך ברצוננו להעמיד את קוראי עתונכם על אמיתות העובדות, שנסתלפו באופן קיצוני ע"י כתבכם.
270
רע״אואלה היו העובדות:
271
רע״בלפני כחודש ימים פנה ח"כ ח. מגורי־כהן אל כב' הרב הראשי בענין המקרה שארע באחד היישובים בפרוזדור ירושלים. הוא סיפר שצעירה מבני העדה התימנית עמדה להנשא עם כהן, אולם ימים אחדים לפני מועד החתונה הופיע אביה (שגרש את אשתו בהיות הבת בגיל שנה) בפני בית־הדין האזורי והודיע שהוא קידש את בתו בגיל שנתיים וכי עוד באותה שנה היא נתגרשה והוא קיבל את גיטה. לאחר שמסר ידיעה זו נעלם וביה"ד ביקש את עזרת המשטרה למצאו. ח"כ מגורי־כהן ביקש לדעת אם יכולה היא להנשא לכהן.
272
רע״גבשאלות מסוג זה אין פונים אל הרב הראשי, אולם מפני הנימוס השיב כב' הרב לח"כ מגורי־כהן כי פרטי המקרה הם מוזרים בעיניו וכי הדבר נמצא בבירור בפני בית־הדין האזורי ולכן עליו לחכות למסקנות בית־הדין.
273
רע״דואכן ביום ט"ו בחשון קבע בית־הדין שאין להתחשב בדברי האב והתיר לצעירה להנשא.
274
רע״התמוה, איפוא, משום מה מצאתם לנכון לתת פרסום לרשימה זו שפרטיה בלתי מציאותיים ומשוללים כל יסוד, מבלי שתפנו אלינו תחילה לברר את הענין לאשורו.
275
רע״ובכבוד רב,
276
רע״זהמזכירות
277
רע״חבנות לאם יהודיה ואב נכרי – האם יכולות להינשא לישראל או לכהן?
278
רע״טשאלה
279
ר״פאחד"ש בקידה ובכבוד ותפילתי לה' שמכתב זה ימצאהו בקו הבריאות, קהלה זו מרשה לעצמה להציג בפני כב' את הבעיה הבאה, ומחכים לתשובה המתאימה בדחיפות שהמצב דורש.
280
רפ״אישנה בקהילתנו גברת בשם מ. בת מר ... ז"ל. המנוח... רעיתו הכבודה, בניו ובנותיו רכשו להם ונהנים בקרב היישוב במקסיקו מיחס מוסרי מצויין, שומרים את המסורת ואת המנהגים כמו כל שאר אחינו בני ישראל, ואף ממלאים את חובתם כלפי מדינת ישראל. אולם, אחת מהבנות הנקראת מ. , הנז' בפסקה השניה במכתב זה, אשת חיל וטובה, נגררה אולי אחרי רגשי אהבה ששלטו בה, למרות התנגדותה של כל המשפחה, נתייחדה בנישואים אזרחיים עם "גוי", ומייחוד מצער זה, נולדו שתי בנות.
281
רפ״בזמן־מה אחרי נישואיהם, היוצרו קשיים אשר נגמרו בגירושין, ומ... ושתי בנותיה חזרו לחסות תחת כנפי הוריה. הואיל ובעלה – הגוי שגירשה הזניח את האשה ואת הבנות למזלן, ולא רצה לדעת מהן, האשה הנ"ל ושתי בנותיה נתמכו מבחינה מוסרית וכלכלית ע"י קרוביהם, חיו, גדלו וחונכו באווירה יהודית במאה אחוז.
282
רפ״גהשנים עברו והבנות הגיעו לפרקן. והואיל ותמיד חיו בחוגים חברתיים וספורטיביים יהודיים, הגיוני הוא שמגען היה עם בחורים יהודים.
283
רפ״דאחד מהבחורים הטובים בקהילתנו, בקש לנישואין אחת מהבנות הנ"ל. נשאנו ונתנו בבעיה בתשומת לב מיוחד, היות ותוצאות בלתי נעימות יכולות להיווצר משלילתנו לערוך נישואין דתיים לצעירים אלה, הואיל והאם כהנת ונתיחדה בנישואים אזרחיים עם "גוי" ונתגרשה ממנו, אבל נשארו שתי הבנות האלו שחיו, גדלו וחונכו בחיק משפחה וקהילה יהודיות.
284
רפ״הצערנו רב, מה לעשות? איך לפתור בעיה כה עדינה זו? דרך אחת נשארה לנו. לפנות אל הדר"ג, בבקשת הדרכה ועצה, ומעל לכל לחפש תשועה רוחנית למשפחה מעונה הבוכה מרות על הקשיים הדתיים שבדרכם ברגעים אלה. הר' שהדר"ג, הסמכות הדתית העליונה ליהדות בכלל, ימצא את הדרך לפתור בעיה חמורה זו, ובתקוה לתשובתו המהירה, אנו מודים לכב' למפרע.
285
רפ״וברגשי כבוד והערצה,
286
רפ״זברגע האחרון חקרנו שהבנות הנ"ל הוטבלו ע"י רבנים שהיו בקהילתנו וכיום אינם במדינה, אם יש ליחס חשיבות לדבר זה, נבקש לקחתו בחשבון.
287
רפ״חתשובה
288
רפ״טב"ה, ירושלים, ז' בסיון התשי"ז
289
ר״צלכבוד
מר א. בנריי יצ"ו
נשיא הקהילה הספרדית במקסיקו, מקסיקו.
290
רצ״אמר בנריי הנכבד,
291
רצ״בעם קבלת מכתבכם מיום כ"ב באייר ש"ז הברקתי לכם את המברק הבא:
292
רצ״גקבלתי המכתב. הבנות יכולות להינשא לישראל אך לא לכהן. נא לחכות למכתב.
293
רצ״דאמנם ממכתבכם הנ"ל לא הוברר לי אם הגב' מ... המירה גם את דתה בעת שנישאה בנישואים אזרחיים. אולם בכל־אופן אין הדבר משנה לגבי הבנות, באשר נישואין וגירושין אזרחיים של אשה עם נכרי אינם נחשבים כלל, לפי דיני ישראל, כנישואין וגירושין אלא כזנות בעלמא.
294
רצ״הלכן אין האשה אסורה לאחר מכן לכהן משום גרושה אלא משום זונה. מסיבה זו הבנות אף הן פגומות לכהונה61ראה הרמב"ם פי"ח מהלכות איסורי ביאה ה"ג, טור ושו"ע אבה"ע סימן ז סע' יז וסע' כא, ושם סימן ד, סע' ה וסע' יט, שו"ת אגרות משה אבה"ע סי' ה, יבי"א ח"י אבה"ע סי' יד., אבל מותרות להנשא לישראל ואינן צריכות גיור62ראה להר' חכמת שלמה אבה"ע סימן ד סע' יט, אוצה"פ כרך א דף ס ע"ד לענין גיור, ושם דף סא ע"ב אות ג..
295
רצ״ואולם על הבנות חלים כל החיובים שחייבות בהם הנשים העבריות, דהיינו, להקפיד על טהרת המשפחה, לקיים הלכות הכשרות, לשמור שבת כדין וכיוצא בזה.
296
רצ״זאם הבנות תתנהגנה בדרך זו, יוסר מעליהם הכתם ויהיו זכאיות להנות מיחס נאה מצד החברה.
297
רצ״חבסיום מכתבי ברצוני לציין את הערנות הרבה שהנכם מגלים לבעיות הדתיות של קהילתכם הנכבדה ואת שקידתכם המסורה שלא לסטות מכללי מסורת ישראל.
298
רצ״טיהי נועם ה' עליכם ותשכילו בכל אשר תפנו.
299
ש׳בכבוד רב,
300
ש״איצחק נסים
301
ש״באשת כהן שבעלה עזב אותה ללא גט, ונולדו לה אח"כ בנים מגוי ומיהודי – האם הבנים כשרים להינשא?
302
ש״גשאלה
303
ש״דדצמבר 6, 1962
304
ש״המכתב מקהילת סינגפור. לחכם הספרדי בלונדון.
305
ש״ואנחנו נהיה מאושרים על הוראתך ועצתך בנדון של בחור שהולדתו וחניכו כמפורט למטה (כדלקמן:) ומבוקשו עתה להינשא עם בת ישראל בבית כנסת שלנו, הצעיר הזה תוצאה מאשה ישראלית ונכרי, למרות אי קבלת גט פטורין מבעלה היהודי.
306
ש״זהאשה הישראלית היתה נשואה לפני כמה זמן מחייה לכהן, ע"י נישואין כדת משה וישראל, לא היתה שום בעיה. אחרי כמה זמן עזב אותה ונעלם בלי לתת לה גט פטורין.
307
ש״חהתאמצות רבה נעשתה לעקוב אחריו. אמנם ללא תוצאה. ועד היום הזה בלתי ידוע מציאותו. האשה היהודית נעשתה אחרי זה פלגשו של נכרי, שהתוצאה היתה, זה הבחור שאנו נשאלין עליו. הבחור שנולד מאשה ישראלית, מלו אותו בבית הכנסת שלנו כדת משה וישראל. יש קול עליו, שאין בידנו לאשר, שבשעה שמלו אותו הכריזו עליו ממזר. מאז, הבחור הזה גודל ונתחנך אצל דודו היהודי בתור יהודי נאמן. למדו אותו תורה ולבש התפילין שלו כשהגיע לגיל. בשנת 1957, חברי הועד הקודם הודיעו לו שלדעתם הוא יכול להתחשב על עצמו כיהודי.
308
ש״טמפני שהוא מסופק בנוגע לקול (לשמועה) הבלתי מאושרת משעת בריתו. ולפי ראות המציאות שהוא נתחנך בתור יהודי נאמן, אנחנו נודה לך מאד על אדיבות דיונך בנדון זה. הרב שלנו יעקב שבאבו שהתיעצנו איתו בענין זה. הוא בדעתו, לפי ראות הפקפוק בנדון זה, הוא הסכים שיועבר ענין זה לתשומת לבך ולמיטב דיונך ועצתך.
309
ש״יאנחנו נהיה לך גם אסירי טובה בדיונך ועצתך על העמדה בנוגע (הסטטוס) הילדים של האיש הזה. האם ישא את הבחורה היהודית מחוץ לבית הכנסת שלנו ע"י נשואין אזרחיים? הנקודה בשאלה זו: האם האֵם יהודיה, האם הילדים יהיו נדונים ליהודים בנדון זה? – רצינו להוסיף לידיעתכם שהאם של הבחור הזה עדיין עד עתה לא רכשה גט פטורין מבעלה הכהן. ועתה היא גרה עם יהודי בתור איש ואשה ויש לה שבעה ילדים. שום אחד מהזכרים אינם מהולים.
310
שי״אהנדון בשאלתנו יכול אולי להשפיע על העמדה (הסטטוס) של הילדים, אולי אחרי שיגדלו ויהיה ברצונם להנשא עם בחורים ובחורות יהודים, וגם לעת מותם איה מקום קבורתם?
311
שי״בהיות ויש ספק בין אנשי הועד שלנו לפירוש הנכון של ממזר, ואנחנו נודה לך על הפירוש בענין זה.
312
שי״גאנו מודים לך על אדיבותך ותשומת לבך.
313
שי״דבנאמנות שלך.
314
שי״הע.ע. נתן, נשיא
315
שי״ותשובת החכם מלונדון
316
שי״זו' כסלו תשכ"ד
317
שי״חנובמבר 26, 1963
318
שי״טאל מר ע.ע. נתן.
319
ש״כבנוגע לשאלתך מ 6 לדצמבר – 1962, אודות אשה היהודית, זו שאלה חמורה וקשה. לא הייתי מיעץ לך לתת חו"ק בבית הכנסת שלך לאחר שנולד מנכרי, עד שכל הענין יהיה ידוע על בוריו. זה ענין הנוגע, עליך לכתוב ישיר להרב נסים בישראל.
320
שכ״אבענין הבנים שנולדו לה מהאב היהודי זה עוד בעיה חמורה ביותר ורק אם נוכל למצוא איזה דרך. אני מפחד להיות נאלץ לדון בנדון זה בתור – (אי נאמנות) מעות שלא ניתן לתקן.
321
שכ״באני הייתי שולח את שתי השאלות להרב נסים לחקור, אמנם הייתי מיעץ שהרב שבאבו ישלח את השאלה להרב נסים. זו השאלה תכיל סיכום של החקירה של הנדון. וגם תעמולתכם שעשיתם לעקוב אחרי בעלה הראשון. למשל: האם היה איזה שמועות שבעלה מת? האם מי שהוא ראה את הבעל מת, או חי?
322
שכ״גהאם יש איזה מראה מקום של ידיעה איפה בעלה הלך ומתי עזב מפה?
323
שכ״דבכל האיחולים הטובים
324
שכ״השלמה גאון.
325
שכ״ושאלה (מכתב נשיא קהילת סינגפור)
326
שכ״זינואר 20, 1964
327
שכ״חלכבוד
הרב הנכבד הרב נסים הרב הראשי,
ראש עדת הספרדים
328
שכ״טנתבקשנו על ידי החכם גאון מלונדון, להמציא את השתי שאלות אליך. כדלקמן:
329
ש״להנדון: בחור שמצבו מפורט במכתב, שרוצה להתחתן עם בת ישראל בבית הכנסת שלנו?
330
של״אהנדון: מה דינם של הבנים מאם הבחור הזה. שמצבם גם כן מפורט במכתב?
331
של״בבנוגע לשאלה הנשאלת להחכם, אנחנו יכולים להגיד, שהבעל עזב את האשה והלך לג'אבה (ידוע היום בשם אינדונזיה) ונעלם עד היום שאין לנו שום ידיעה. זה הכל קרה לפני שלשים שנה ומפני שהבעל לא הופיע עד אחרי המלחמה 1939־45. ושום אדם לא שמע אודותיו, יכול להיות שהבעל הלך מג'אבה למדינה מוזרה אחרת, או מת?
332
של״גבנוגע לשאלה א' – מזמן שקבלנו תשובתו של החכם שמנו לתשומת לבנו למקרה כעין זה המפורט בספר של הגאון ר' יוסף חיים בשם קאנון אל ניסה63"חוקי הנשים". פרק 46. הרב שלנו יעקב שבאבו מצייין את זה ג"כ במכתבו. אנחנו יכולים להוסיף שהבחור מאד מעונין לנשואין עם הבת ישראל.
333
של״דוכמו כן היות ומספר היהודים בסנגפור מעוטים, מתמעטת והולכת, לכן לא היינו רוצים לראות איך שאשה ישראלית מתחתנת לאחד אשר הוא מחוץ לדתנו.
334
של״הבשאלה מספר ב', מאד היינו רוצים לדעת את עצתך במיוחד מה מצבם ודינם של בני האשה הזאת, כשהם מתגדלים ועוד ירצו להתחתן עם בנינו ובנותינו של קהילתנו, וכן לעת מותם איפה יהא מקום קבורתם בבית עלמין היהודי?
335
של״וברוב תודות עבור עצתך ומצפים לתשובתך המהירה ביותר, ובפרט לשאלה א' שאנחנו ביותר נודה לך על תשומת הלב המוקדמת.
336
של״זברגשי כבוד,
337
של״חע.ע. נתן
338
של״טנשיא הקהילה היהודית סינגפור
339
ש״משאלה (מכתב הרב שבאבו מסינגפור)
340
שמ״אסינגפור כ"ה טבת התשכ"ד
341
שמ״בלכבוד הרב הגדול מעוז ומגדול, סבא דמשפטים, מאיר לארץ ולדרים, שמו נודע בשערים, ראשון לציון כמהר"ר נסים הי"ו, וגם עד זקנה ושיבה אלקים אל יעזבהו לעד לעולם כיר"א [כן יהי רצון אמן].
342
שמ״גאחדשו"ט נא להשיבני על שאלתי כיד ה' הטובה עליו ושכמ"ה.
343
שמ״דשאלה א': אשה נשואה עם בעלה הכהן, שעזב אותה ונסע למרחקים, והיא נתקשרה בעבותות האהבה עם איש נכרי אשר לא מבני ישראל ונתעברה ממנו וילדה בן מזה כעשרים וחמש שנים. הבן נמול בבית הכנסת למרות שהוא ממזר, ועתה כבר ארש נערה ישראלית, והמשפחה רוצים לעשות החתונה דוקא בבית הכנסת. ולהיות אחדים מערערים, הביאו לי המשפחה הנ"ל ספר "קנון אל נסא" של הרב הגאון הגדול כמוהר"ר יוסף חיים זצוק"ל, והנני להעתיק לרום מעלתו מלה במלה מה שכתוב בדף זה: "פצל סתא וארבעין: גוי אלדי הווה מן גיר קום, יא הווה עבד (יעני להו חקוק אל מדרובא בל עבד). אנכאן הל גוי יא הל עבד דכלו עלא מרה מן אומת ישראל. שי אנכאן מזווגא וזוגא טייב, שי אנכאן מקדסה פקט, שי אנכאן לם מזווגא ולם מקדסא. שי אנכאן דכל עליהא ברצאתא, שי אנכאן בדון רצאתא, וחבלת מן הל גוי יא הל עבד וולדת. – הל ולד לם מגעל ממזר ויסיר יתזווג בישראל, ופקט יסיר מפגום לל כהונה". זה הספר נדפס בירושלם תובב"א שנת "בן פורת יוסף" לפ"ק.
344
שמ״השאלה ב': פה נמצאו שני אנשים נשואים בערכאות עם נכריות. הזוג האחד כבר יש להם בן ובת, והזוג השני יש להם בת, ומבקשים להתגייר. האפשר? הצריך לעשות חופה וקדושין כהלכה?
345
שמ״והזוג האחד שיש להם כבר בן ובת, מזה כששה חדשים ילדה האשה בן זכר מת ולא הרשתי להם להקבר בבית עלמין כי אם במקום רחוק, ורק על ידי גוים שיטפלו בו ולא תגע בו יד ישראל. ואחשוב מזה נתעוררו והחליטו להתגייר.
346
שמ״זמעונה אין לי להצריך זולתי החיים והשלום. הלכ"ד [הלא כה דברי] מוקירו ומכבדו, המצפה לתשובתו הרמתה,
347
שמ״חהצעיר יעקב שבאבו ס"ט
348
שמ״טתשובה
349
ש״נב"ה, ירושלים, ל' בשבט התשכ"ד
350
שנ״אלכבוד
ה"ה כש"ת ר' יעקב שבאבו יצ"ו
רב בסינגפור
351
שנ״בשלום וישע רב,
352
שנ״גקבלתי את מכתב כבודו מיום כ"ה בטבת שנה זו, בצרוף מכתבו של ראש הקהל מר ע. נתן, בהם אתם שואלים מספר שאלות הלכה למעשה.
353
שנ״דוזה תוכנן:
354
שנ״הא. אשה שהיא אשת איש כהן, בעלה עזבה ונעלם ונעלמו עקבותיו. נעשו מאמצים רבים כדי לאתרו ולא הצליחו. בינתיים, האשה הזאת נקשרה בקשרי אהבה עם נכרי וזמן מה חיתה עמו בביתו כפלגש וממנו הרתה וילדה בן. הבן הזה נימול בבית־הכנסת ודודו גידלו וחינכו כיהודי נאמן, למד תורה ושומר מצוות כאחד מבני הקהל. וכיום הוא כבן עשרים וחמש שנה, אירס נערה בת ישראל ומבקשים לסדר את החופה בבית־הכנסת כדת משה וישראל. יש מערערים על־כך ואומרים שצריכים להנשא מחוץ לבית־הכנסת, בנשואין אזרחיים, מפני שיש קול על הבחור הזה, שאין בידכם לאשרו, כאילו הוכרז עליו בשעת המילה שהוא ממזר מסיבה זו שנולד מאשת איש עם גוי, אולם חברי הועד הקודם הודיעו שהוא נחשב כיהודי כשר. ועתה מבקשים אתם לדעת מה דינו של בחור זה ואם אפשר לסדר לו החופה כדת משה וישראל בבית־הכנסת או לאו.
355
שנ״ותשובה:
356
שנ״זאם כנים הדברים שנתבררו להם כפי שאתם כותבים, שאמו של הבחור הנ"ל נתעברה בו מהגוי אהובה שהיתה עמו בביתו, ואין לכם שום ספק בזה, שלא בא עליה באותו פרק זמן שום יהודי, ואם גם האשה, היא אמו, אומרת כן שנתעברה בו מהגוי ושלא היה לה באותו זמן יחסי מין עם שום יהודי קרוב או רחוק חוץ מהגוי. אם כך, ברור שצדקו חברי הועד הקודם, שהודיעו אז שהוא יהודי כשר. כן הדין שבן יהודיה וגוי הוא יהודי וכשר לבוא בקהל לישא בת ישראל.
357
שנ״חואותם שהכריזו עליו בשעת המילה כאילו הוא ממזר, משום שנולד מאשת איש כהן וגוי. אם באמת שיהיה ברור להם, שנולד מגוי ואף על פי־כן הכריזו עליו שהוא ממזר – אם הכריזו – בודאי טעו מחמת בורות, ואין בדבריהם ממש, והלכה מפורשת היא בשלחן ערוך אבן העזר סי' ד' סעיף י"ט: גוי שבא על בת ישראל, בין פנויה, בן אשת איש, ישראל או כהן, הולד כשר. אלא אם הולד בת, היא פגומה לכהונה, שלא יכולה להנשא לכהן64ראה שם סע' ה, ולענין אם ילדה בן, דעת הרמב"ן פסול ופוסל בביאתו כמבואר באוצה"פ כרך א' עמ' סא ס"ק ב.. ותרגום לשון הלכה זו בערבית, בספר "קנון אל נסא", שהביאו הנשים לידיעתכם הוא נכון, ויישר כחן.
358
שנ״טבקיצור אם כדבריכם כן הוא, שהבחור הנדון אמו נתעברה בו מנכרי וכך היא אומרת, חייבים אתם לסדר לו חופה וקדושין כדת משה וישראל, כמו לכל יהודי, ללא כל שינוי.
359
ש״סבכתובה תכתבו את שמו הפרטי של הבחור, ושם אבי אמו, כגון, אם שמו שמעון, ושם אבי אמו ראובן, תכתבו שמעון בן ראובן65ראה בספר גט פשוט סי' קכט אות מח, ואות נא, ובספר משפט הכתובה ח"א שער ד פ"ג עמ' רעו בשם בית דוד ויד אהרן ונתיבי עם.. ואם אבי אמו כהן, תכתבו בכתובה רק את שמו הפרטי של הבחור ללא שם אב.
360
שס״אב. האשה הנ"ל שעתה חיה עם יהודי כאיש ואשה ונולדו להם בנים. הבנים הם כולם בחזקת ממזרים ואסורים להתחתן עם יהודים עד שתתקבל עדות נאמנה שבעלה מת לפני שנולדו הבנים הללו מיהודי. ויש לימול אותם ולכתוב בפנקס הקהל שהם בחזקת ממזרים עד שיבורר דינם.
361
שס״בבזמן הקרוב תקבלו תרגום מכתב זה באנגלית ותשובות על שאר שאלותיכם.
362
שס״גבכבוד רב,
363
שס״דיצחק נסים
364
שס״השכיבת נדה ובעלה במיטה אחת במזרנים נפרדים
365
שס״ושאלה
366
שס״זב"ה כ"ט סיון תשל"ב
367
שס״חלכבוד
הראשון לציון, הרב הראשי לישראל
הרב הגאון ר' יצחק נסים שליט"א.
368
שס״טברצוני לשאול את כבוד תורתו את השאלה הבאה:
369
ש״עהאם מותר לאשה בעת נידתה לשכב עם בעלה במיטה אחת, אולם על מזרנים נפרדים? וה' יתן את שכרכם כפול מן השמים.
370
שע״אבתודה מראש
ובברכת התורה.
371
שע״במ.מ.
372
שע״גת.ד. 36554 תל־אביב
373
שע״דתשובה
374
שע״הב"ה. ירושלים,
375
שע״וכ"א בתמוז תשל"ב
376
שע״זלכבוד
ת.ד. 36554
תל־אביב
377
שע״חבתשובה לשאלתו, אסור בהחלט66ראה שו"ת הרשב"ץ ח"ג סי' נח, שיורי ברכה שבברכי יוסף יו"ד סי' קצה אות טז, שו"ת אדמת קודש ח"א יו"ד סי' ט, טהרת הבית ח"ב עמ' קמט, דרכי טהרה פ"ה סע' נד עמ' 79..
378
שע״טבכבוד רב,
379
ש״פיצחק נסים
380
שפ״אטבילת נדה, שמחמת חולי אסור שייכנסו מים באזניה
381
שפ״בשאלה
382
שפ״גב"ה י"ד אלול תשי"ט
383
שפ״דלכבוד מרן הרב הגאון הגדול כמוהר"י נסים שליט"א
הראשון לציון הרב הראשי לישראל, עיה"ק ירושלים
384
שפ״השלום וברכה
385
שפ״ובא אלי יהודי אחד ושאלה בפיו: אשתו יש לה חולי באוזן. ל"א. והרופא אסר עליה להכניס שם מים. כי זה מעורר לה מחדש החולי שלה. כעת נפשם לשאול הגיעה איך תתנהג בטבילה של מצוה?
386
שפ״זעניתי לאיש הנ"ל עלינו לפנות בשאלה הזאת לכבוד מרן הראש"ל הרב הראשי לישראל שליט"א. ועל פיו יקום דבר למעשה. (עם להלכה ידוע לי מ"ש בזה הרב הלל פוסק ז"ל בספרו "הלל אומר" חלק יו"ד סי' צ"ז)
387
שפ״חבכל הכבוד ויקר,
ובברכת התורה וכ"ט,
388
שפ״טמשה מימון ס"ט.
389
ש״צתשובה
390
שצ״אב"ה ירושלים, י"ח באלול התשי"ט
391
שצ״בלכבוד הרה"ג ר' משה מימון יצ"ו, רב כפר אתא
392
שצ״גר.נ.,
393
שצ״דזה עתה קיבלתי מכתבו מיום י"ד לחודש זה בו שאלני אודות אשה שמחמת חוליה אסר הרופא כניסת מים לאזניה, כיצד תנהג בטבילת מצווה.
394
שצ״היש שאסרו להכניס צמר גפן לאזנה ולטבול ויש שהתירו ובלבד שהכניס אותו עמוק בתוך אזנה ולקשרו בחוט בולט לחוץ כדי שתוכל להוציאו אחר הטבילה, עיין שו"ת מהרש"ם ח"א סי' ז'.
395
שצ״וובשו"ת "רב פעלים" ח"ב סי' כ"ז הסכים המחבר לדברי האחרונים שכתבו שתרד אשה אחרת עמה ותעמוד מאחריה בריחוק מה, ותתחוב אצבעה ברפיון באוזן הטובלת67ראה בספר דרכי טהרה לראש"ל ה"ר מרדכי אליהו פט"ז עמ' 214 ניסן תשע"א, ובספר טהרת הבית ח"ג עמ' סו סע' יד והערה יח. וראה עוד תשובת הרב שער יא, סימן ה, עמ' מב..
396
שצ״זבברכת
כתיבה וחתימה טובה ובכבוד רב,
397
שצ״חיצחק נסים
398
שצ״טטבילת נדה, כשבעלה אינו בעיר
399
ת׳שאלה
400
ת״אב"ה, כ' חודש אדר התשכ"א
401
ת״בלכבוד הרב הראשי לישראל הרב יצחק נסים
402
ת״גהנדון: טהרה
403
ת״דמאוד אבקש לדעת מקור הלכתי ברור לבעיה הנ"ל.
404
ת״האני מורה בבית שאן, ומקום מגורי בנתניה, ושם מתגוררת אשתי. אני מבקר בבית רק בימי ששי.
405
ת״ולעצם הענין. קרה מקרה, שאשתי היתה צריכה לטבול ביום שלישי, ונודע לי מפי אנשים, שאסור לאשה לטבול, אלא ביום שתזדווג עם בעלה. דהינו במקרה הזה ביום ו'.
406
ת״זאבקש מכב' האם יש יסוד לבעיה הזו בהלכה, או זה ענין של אמונות טפלות.
407
ת״חהמחכה לתשובה מהירה.
408
ת״טתלמידו,
יצחקי רחמים
בי"ס ממ"ד "תחכמוני", בית שאן
409
ת״יתשובה
410
תי״אב"ה. ירושלים, כ"ט בסיון התשכ"א
411
תי״בלכבוד מר רחמים יצחקי יצ"ו,
ביה"ס הממ"ד "תחכמוני" בית־שאן.
412
תי״גא.נ.,
413
תי״דלשאלתך אם יכולה האשה לטבול כשאין בעלה בעיר, הורני כב' הראשון לציון הרב הראשי לישראל להשיבך, כי גדול אחד כתב שיש בזה חשש סכנה. (בעל ספר שבות יעקב ח"ג סי' ע"ז). ויש גדולים אחרים אשר לא חששו לזה. ולכן טוב שלא תדע האשה מחשש זה. אולם אם שמעה על כך והיא חוששת – טוב שלא תטבול כל עוד אין בעלה בעיר ואינו עומד להגיע בו ביום68ראה שו"ע יו"ד סי' קצז סע' ב, שד"ח מע' טבילת נדה סי' ב אות ט (כרך ח עמ' 479), שו"ת זבחי צדק החדשות סי' עב, שו"ת תורה לשמה סי' רטז, שו"ת רב פעלים ח"ב יו"ד סי' לד, בן איש חי ש"ש שמיני סע' כ, כה"ח (סופר) או"ח סי' רמ אות יד, טהרת הבית ח"ב עמ' תמט, דרכי טהרה פי"ז סע' ד עמ' 232..
414
תי״הבכבוד רב,
415
תי״והמזכירות
416
תי״זמנהג בגדאד שביאה ראשונה נעשית לאור הנר; עונת נשיא; הימנעות מאכילת שום בפסח
417
תי״חשאלה
418
תי״טבעזהי"ת יום רביעי ו' חודש הרחמים תשט"ו
בעיקו"ת ירושת"ו
419
ת״כשפעת שלו' וברכה וכוח"ט בספרן של צדיקים גמורים לכבוד רחימא דנפשאי הרב הגאון הגדול והמפורסם בתורה וביראת ה' היא אוצרו, אשרי יולדתו והורו, כבוד שם תפארתו כמהור"ר יצחק נסים רחמים שליט"א, ראשון לציון, הרב הראשי לישראל פעה"ק ירושלים ת"ו
420
תכ״אביתו וזרעו זרע ברך ד', כולם לברכה, לטובה, לבריות גופא ונהורא מעליא לאוי"ט, יכתבו ויחתמו ביום הזכרון הבעל"ט לאלתר לחיים טובים, ארוכים ומתוקנים.
421
תכ״בדורשין תחילות שפעת שלו' הטהור ובמטותא מני' דמר שאל יהא לכבודו הרמה למשא לעיין בדברי שאני מבקש ולהשיבני תשובה מאהבה.
422
תכ״גהיות ראיתי בש"ק העל"ט בספר "בן איש חי" (שנה שני' פ' וירא בסופו) כתוב המנהג בעירו בגדאד מזמן קדמון דהחתן שנושא בתולה משמש בליל החופה שהיא ביאה ראשונה לאור הנר, אפילו הוא חכם וחסיד, בלתי שום פקפוק. והוא נותן טעם לדבר יען דאין אשה מתעברת מביאה ראשונה, כי אם רק היא לעשותה כלי, ולכן אין שום חיצונים מתגרים בזה ואין כאן עונש של בנים נכפים דארז"ל, יען אותו תשמיש אינו ראוי להריון, כי ענין זה סגולי. אלה תורף דברי קדשו – ובהשקפה ראשונה השתוממתי אל המראה, נער הייתי גם זקנתי ולא ראיתי בשום ספר ופוסק דבר זה. עוד זאת, יעוין נודע ביהודה קמא אה"ע סי' כ"ב דנשתנה הענין בזמן הזה ומתעברת אפילו מביאה ראשונה, ובשו"ת חתם סופר אה"ע ח"א סי' ו' כתב דיפה כתב הנוב"י, ע"ש. ויעוין גם בתשו' תשורת ש"י מהדורא בתרא סי' ע"ב שהסכים לדבריהם וצל"ע.
423
תכ״דעוד אחת לא אוכל להתעלם, יען הדבר אינו תלוי בפלפול ועומק העיון נפשי חפצה לדעת את אשר יפרש רמכ"ת, במה שכתב בתשובת חתם סופר אה"ע ח"א סי' קנ"א דעונת הנשיא פעם א' בשנה כאדחז"ל. יעוין שם – ואיה נמצא המאמר בחז"ל? – והנה ביערות דבש (חלק ב', דרוש יח') בדרשה הראשונה כשנתמנה לדרשן בק"ק פראג בתוך הדברים אמר שם על מה דאזל ראב"ע ואמליך בדביתהו ברכות, דמן הדין הי' צריך ליטול רשות מאשתו מפני שממעט בעונה, דעונת ת"ח משבת לשבת, ועונת הנשיא מבואר במס' אבות דרבי נתן דהיא מחדש לחדש מפני ביטול ביהמ"ד, וא"כ כיון שנתמעט העונה צריך ליטול רשות עיי"ש, ובהגהות מהר"ץ חיות ז"ל הביאו בשתיקה ע"ש, אמנם בספר כרם שלמה באה"ע סי' ע"ו (ומובא בפתחי תשובה שם סק"ג) כתב עליו שדבריו דפח"ח, אבל בקש באבות דר"נ ולא מצא בשום מקום אשר חפש ע"ש, ואני הדל מצאתי בספר מיכלא דאסותא (דף כ"א רע"ב) שהביא כדמות ראי' לזה ממדרש רבה פ' בא פט"ו דאסתר נמשלה ללבנה כשם שנולדה לשלוט לשלשים יום כך אמרה וכו' זה שלשים יום. וע"ש בעץ יוסף שדרכה הי' להיקרא אל המלך אחת לשלשים יום, וקא אמרה זה שלשים יום שלא נקראה עדיין, א"כ מוכרח מכאן דנעימת המלכות הי' להתראות עמה פעם אחת בחדש, וי"ל הכי נמי בנשיא עכ"ד. אבל מה שהביא החת"ס דאחז"ל דעונת הנשיא פעם אחת בשנה פלא גדול שלא הראה לנו המקום היכן אמרו חז"ל כן ואיה מקור מאמר זה וצ"ע. – נא מכבודו לחוות לי דעתו הרמה!
424
תכ״הואיידי דאיירינא בזה ארשום לכבודו מה שנרשם אצלי על הגליון בפרי מגדים (או"ח סי' תס"ד סק"א) במה שכתב שם: יש נוהגין שלא לאכול שום בפסח, ואיני יודע הטעם למה, ומכל מקום עתה אין להקל בפני עמי הארץ, ובצינעא לתלמיד חכם אין להחמיר ע"כ. והנה מ"ש דאינו יודע הטעם, אולי משום חשש קטניות, אך מ"ש דלת"ח אין להחמיר, על זה מקשים: ממה נפשך, אם הוא בכלל קטניות גם לת"ח אסור, ואי לא לכ"ע מותר? – וזה לי ארבעים שנה ויותר כתבתי טעם על זה יען אכילת שום הוא מתקנת עזרא ב"ק פ"ב, ואם נאמר דלא נתבטלה התקנה מאכילת שום בליל שבת [עי' סידור יעב"ץ וגם הגר"א שהחזיקו בהתקנה של שום]. א"כ ניחא דע"כ אין שום בתקנה כמו קטניות דלא יכולים לבטל התקנה שתיקן עזרא לת"ח, וע"כ התיר בצנעה, זאת אומרת לדבר שבצנעה לת"ח, זה הנלע"ד בכוונת הפרמ"ג –
425
תכ״ווהנני חותם ברגשי כבוד והערצה ובברכת השנים, כנפשו הרמה ונפש ידידו עוז קשור בכל לב לנעימת חבת קודש אהבתו – אסקופה הנדרסת תחת רגלי ת"ח ועובדי ה' בתמים
426
תכ״זישראל וולץ
427
תכ״חתשובה
428
תכ״טב"ה כ"ב אלול עש"ק נצבים וילך התשט"ו
429
ת״לשלום וישע רב וכוח"ט לאלתר בספרן של צדיקים גמורים לכבוד ידיד נפשי עוז הרב הגאון המפורסם קופת הרוכלין כש"ת כמוהר"ר ישראל וולץ שליט"א.
430
תל״אידידי הרה"ג,
431
תל״במעומס העבודה המוטלת עלי לא יכולתי לצערי לענות לכת"ר על מכתבו מיום ו' לחדש זה בעתו. ואף עתה נאלץ אני להשיב לכת"ר בקיצור, ואשיב על ראשון ראשון ועל אחרון אחרון:
432
תל״גא. בדבר הערת כת"ר על דברי ספר "בן־איש חי" סוף פ' וירא, אשר כתב להליץ על המנהג שנהגו בבגדד מדורי דורות, אחד חכם ואחד תם, לשמש בליל החופה שהיא ביאה ראשונה לאור הנר, לפי שאין האשה מתעברת מביאה ראשונה. על זה העיר כת"ר ממה שכתב הגאון ה"נודע ביהודה", אה"ע סי' כ"ב, שבזמן הזה אין לומר שאינה מתעברת מביאה ראשונה, מן הטעמים שיתכן שהערה בה ולא גמר את ביאתו בפעם אחת, ובין כך השיר את בתוליה ולא הרגיש ולבסוף בעל. וכן יתכן שמא מעך ומשמש קודם ביאה ולא הרגיש בהשרת בתולים.
433
תל״דלע"ד איני רואה מדברים אלה של הנודע ביהודה שום תימה על דברי הבא"ח, דלפי מנהג בגדאד – אין מקום לחששות אלה69ראה במילואים שבסוף אוצה"פ כרך ט עמ' קלב שהביאו תמיהת השואל, ובספר טהרת הבית ח"ב עמ' תקיד הע' ז באורך. ובספר דרכי טהרה פכ"ב סע' לז עמ' 278 כתב: אך אין נוהגים בהתר זה כלל וכו' עי"ש.. ואם היה קורה כן, אין הכי נמי דהיה נזהר מלשמש לאור הנר.
434
תל״הב. מה שהעיר כת"ר על דברי הח"ס, אה"ע סי' קנ"א, אשר כתב דעונת הנשיא פעם אחת בשנה וכו' – הנה לע"ד, רחוק מלהעלות על הדעת שיש יסוד להרחקה זו בדברי חז"ל. ע"כ נראה, שהח"ס כתב כן ע"פ מה שמצא כתוב ב"יערת דבש". ובעת כתבו תשובה זו, כתב הדברים ע"פ זכרונו ולא עיין בספר הנ"ל, ונדמה היה לו באותה שעה ש"יערת דבש" כתב פעם אחת בשנה. ולע"ד זה פשוט.
435
תל״וג. ומ"ש כת"ר לבאר דברי הפרמ"ג סי' תס"ד: "יש נוהגים שלא לאכול שום בפסח ואיני יודע טעם למה, ומכל מקום עתה אין להקל בפני ע"ה ובצנעא לת"ח אין להחמיר". אשר עמדו על דבריו אלה כמה אחרונים. כת"ר כתב להסביר את דבריו, יען שאכילת שום היא מתקנת עזרא וע"כ אין שום בתקנה כמו קטניות דלא יכולים לבטל התקנה שתיקן עזרא לת"ח, וע"כ התיר בצנעה, כלומר לדבר שבצנעה לת"ח. אף שדבריו דברי חכמה הם, יש להשיב עליהם, דתקנת השום שתיקן עזרא היא לכל ולא דוקא לת"ח. עיין נדרים ל"א ע"א ורש"י ותוספות ור"ן שם, וע"ע הרא"ש ופלפלא חריפתא בב"ק70פ"ז סי' יט אות י. וראה שדי חמד כרך ח מע' חמץ ומצה סימן ו אות ט עמ' 239, ובכה"ח או"ח סי' תנג אות כ, ובספר טעמי המנהגים ענייני פסח סי' תקנו עמ' רלח קונטרס אחרון אות נא. ובספר מנהג ישראל תורה ח"ג עמ' עה., וגם מבואר בהרמב"ם בפ"א מה' כלאים ה"ח ובש"ע יו"ד סי' רצ"ז ס"ג דהשום אינו בכלל קטניות.
436
תל״זכ"ז כתבתי בנחיצה רבה ועוד אשוב לעיין בזה בל"ן.
437
תל״חוהנני חותם בכל הדרת הכבוד כראוי וכיאות לרו"מ כת"ר שליט"א,
438
תל״טיצחק נסים
439