לַכְּלָל וְלַפְּרָט, חלק ג, שער יז; היכון לקראת אלקיךLaKelal VeLaPerat, Volume III, 17 Prepare to greet your God

א׳בענין שמות הארץ, האם מותר להשתמש באתנן לדבר מצוה, נגיעה בנעלי גומי לענין נטילת ידים

ב׳(תשובה זו אינה זמינה במהדורה הדיגיטלית)

ג׳הליכה ד' אמות בגילוי ראש;
ברכת מזונות על מצות שלא בפסח

ד׳שאלה

ה׳ז' אדר תשכ"ו לפ"ק

ו׳לכבוד הרב הגאון הגדול כש"ת מוהר"ר יצחק נסים שליט"א
הרב הראשי לאה"ק

ז׳היות שנמצאים בישיבתנו בחורים מבני עדת הספרדים יוצאי אלעפא [חאלב] שבסוריא – וקהיר שבמצרים, שאינם נזהרים בדין המובא בש"ע או"ח סימן ב באיסור הליכת ד' אמות בגילוי הראש, וסומכים עצמם על שבמקומות מושביהם לא החמירו בזה רק הרבנים ות"ח. לכן אני פונה למעכ"ת בשאלה האם יש איזה סמך למנהגיהם, ואפילו אם נאמר שמנהגיהם בשורת הדין, איך הוא עכשיו שגרים בין יהודים מעדת האשכנזים שדין זה נתפשט אצלם.

ח׳עוד נתפשט אצלם המנהג לברך ברכת בורא מיני מזונות על אכילת מצה בכל ימות השנה לבד מפסח שאז קובעין סעודה על המצה ומברכין ברכת המוציא. האם יש איזה סמך לנוהג זה, או הוא בכלל טעות?

ט׳בכבוד רב,
ירוחם לשינסקי

י׳תשובה

י״אב"ה. ירושלים,
ג' בטבת התשכ"ז

י״בלכבוד
הרב ירוחם לשינסקי שליט"א
ניו־יורק.

י״גשלום וישע רב,

י״דשאלותיו קיבלתי במועדן, ובשל טרדות הזמן המרובות אחרתי להשיב עד עתה.

ט״ובענין ההליכה בגילוי ראש: רוב הפוסקים סבורים שהליכת ד' אמות בגילוי ראש אסורה היא מן הדין. וכן פירשו דעת מרן בשו"ע א"ח סימן ב' סעיף ו', שאסור לילך בקומה זקופה, שהדבר מוסב גם על הליכה ד' אמות בגילוי ראש. לגבי אלה שהיה מנהגם לא להקפיד, כפי שכב' כותב, כתבו האחרונים, כיוון שהיום מנהג כל הלא־יהודים לילך בגילוי־ראש, יש בכך משום בחוקותיהם לא תלכו⁷ויקרא יח, ג. ראה הרמב"ם ריש פי"א מהלכות עבודה זרה.. והאריך בזה מאד בעל ספר "פתח הדביר" על שולחן ערוך בסי' הנ"ל⁸ראה ספר חסידים סימן נג, שו"ת התשב"ץ סימן תקמז, ט"ז סימן ח סק"ג, שו"ת האלף לך שלמה קלוגר או"ח סימן ג, שו"ת אגרות משה או"ח סי' א, שו"ת ציץ אליעזר ח"ד סי' ח, וח"ה סי' ו אות א, שו"ת תבואות שמש משאש או"ח סי' לג, שו"ת יחו"ד ח"ד סימן א, ותשובת הרב להלן שער יח סימן ט..

ט״זבענין הברכה על המצות שלא בפסח: אמת, נכון הדבר. רבים נוהגים לדונם כפת כיסנין ולברך עליהם בורא מיני מזונות, אם אוכלים עד שיעור ג' ביצים, שהם 162 גרם. יותר מזה, יש ליטול ידים ולברך המוציא⁹ראה שו"ע או"ח סימן קסח סע' ז, שיירי כנה"ג סי' קנח הגב"י אות א, החיד"א במחזיק ברכה שם ס"ק ה, גינת ורדים גן המלך סי' סד, נתיבי עם סימן קסח, שו"ת יחו"ד ח"ג סי' יב, שו"ת ציץ אליעזר חי"א סי' יט, שו"ת שמש ומגן ח"א או"ח סי' לד, אור לציון ח"ב פי"ב סע' ג, עמ' צו, שו"ת אוצרות יוסף ח"ח סי' ט, עמ' נא. ועל שעור קביעות סעודה ראה בן איש חי ש"א פרשת פנחס אות יט, כף החיים (סופר) סי' קסח אות מה, אור לציון תשובות ב עמ' צז, וחזו"ע ברכות עמ' סא..

י״זבכבוד רב,
יצחק נסים

י״חעל מכונת גילוח חשמלית

י״טשאלה

כ׳ב"ה, יום ד ס' תולדות התשי"ח

כ״אלכבוד מעלת ותהלת הראב"ד מקודש
ראש"ל ר' יצחק נסים יצ"ו,
עיה"ק ירושלים תובב"א

כ״בנשאלתי היום בענין גילוח הזקן שאסור בתער וכן בארזו"אר שהוא כעין תער ויחידי בלי זוגי. ורק יש היתר ע"י מכונה הזוגית שמגלח ביד.

כ״גהנה יש מין מכונה אחרת שמגלחים בה ע"י חשמל, וראיתי ולא ירדתי לסוף דעתה, אם היא זוגית או כעין תער? ויש אומרים שהגילוח שלה הוא ע"י שריפת השערות ע"י החשמל ולא חותכת.

כ״דולסיבת הענין הזה איסור דאורייתא, בבקשה להשתדל בזה ולשאול האומנים ויגיד לי אם מותר לגלח בה או לא?

כ״הושכמ"ה ושלום רב,

כ״וע"ה צגייר עשוש ס"ט

כ״זתשובה

כ״חב"ה, י"ד אדר תשי"ח

כ״טלכבוד
ר' צגייר עשוש יצ"ו,
שכון ג' 331, באר שבע

ל׳שלום רב,

ל״אבתשובה לשאלתו בענין מכונת הגילוח החשמלית הזוגית, הורני כב' הראשון לציון הרב הראשי לישראל להודיעו, שהמכונות החשמליות שאין בהן סכין אלא זוגית כמין מספריים, נהגו רבים להקל בזה¹⁰הרמב"ם פי"ב עבודה זרה ה"ז, כסף משנה שם, ספר החינוך מצוה רנב, טור ושו"ע יו"ד סי' קפא סע' י, שו"ת הר"מ אליהו כרך תש"ן-תשנ"ג סי' סו, ובהע' שם ציין לברכי יוסף יו"ד שם סעיף ב-ג, ושו"ת חיים שאל סי' נב..

ל״בבכבוד רב,

ל״גמזכיר

ל״דלבישת טלית קטן כל היום

ל״השאלה

ל״וב"ה, ירושלים א' בשבט תשכ"ט

ל״זלכבוד
לשכת הראשל"צ
הרב הראשי לישראל
הגאון ר' יצחק נסים שליט"א
ירושלים

ל״חרב מאד נכבד,

ל״טהנדון: טלית קטן

מ׳במכתבכם מיום ט' בחשון כתבתם כי כב' הרב הראשי מקוה להתפנות בימים הקרובים ולכתוב בפרוט כמבוקש.

מ״אאני חוזר על בקשתי במכתבי מיום ו' חשון תשכ"ט שכב' הרב הראשי יואיל לכתוב לנו דברים על חשיבות מצות טלית קטן בכל שעות היום, ושיש לחנך לכך גם ילדים מעדות המזרח, ולא להסתפק בעטיפת הטלית בשעת התפילה.

מ״בכתבתי שאנו מעונינים להפיץ את הדברים בין תלמידי בתי הספר וההורים. פנינו גם לכמה רבנים מעולי ארצות צפון אפריקה ותימן שיכתבו גם הם דברים כנ"ל.

מ״גאנו מעונינים לפרסם את כל החומר בין התלמידים כדי לחזק את קיום מצוות ציצית.

מ״דבכבוד רב,

מ״הא' רון
מפקח ארצי

מ״ותשובה

מ״זב"ה. ירושלים,
כ"ד בשבט התשכ"ט

מ״חלכבוד
מר א. רון
מפקח ארצי
משרד החינוך והתרבות
אגף החינוך הדתי
ירושלים.

מ״טשלום וישע רב,

נ׳בתשובה למכתבך מיום א' בחודש זה הורני כב' הרב הראשי להשיבך, כי היות ומנהג כל היראים בארץ וברוב ככל תפוצות הגולה ללבוש טלית קטן וכפי מה שכתב מרן בש"ע סי' כד "וטוב ונכון להיות כל אדם זהיר ללבוש טלית קטן כל היום כדי שיזכור המצוות בכל רגע" וכו' ע"ש, יש לחייב אותם התלמידים אשר אינם לובשים שלא לשנות ממנהג חבריהם שהוא מנהג המקום, וגדול כוח המנהג¹¹התשובה נדפסה גם בשו"ת שבט מיהודה להרב הראשי לישראל הגרא"י אונטרמן (הוצאת "אריאל", ירושלים תשנ"ג) או"ח סי' ב עמ' ד. וראה מכתבי הרבנים המובאים שם עמ' ב-ט.
ראה שו"ת "דברי חכמים" להר"ש יצחק הלוי או"ח סימן א, והרב פלא יועץ ערך ציצית כתב: וראוי לחנך את הקטנים במצוה זו והיתה להם טלית קטן תחת בגדיהם תדיר, ובזה יקנו סדר קדושה ויהיה להם סיוע על התורה ועל העבודה וכו' עי"ש. שבט מוסר פל"א, שו"ת לב חיים ח"א סי' קא בשם קיצור של"ה, שו"ת יחו"ד ח"ד סימן ב..

נ״אבכבוד רב,

נ״בהרב ד"ר ראובן בונפיל
מנהל הלשכה

נ״גתחילת זמן ברכת ציצית ותפילין (והאם היום שאחרי יום העצמאות הוא כ'איסרו חג')

נ״דתשובה (השאלה חסרה)

נ״הב"ה, כ"ז באדר התשכ"ד

נ״ולכבוד מר בנימין כהן יצ"ו
יו"ר המועצה הדתית, ברכיה

נ״זא.נ.,

נ״חמכתבו מיום כ"ה באדר ש"ז, בו שאלני שתי שאלות הגיעני, ואלה תשובותי:

נ״טהיום שאחר יום העצמאות אין דינו כאסרו־חג.

ס׳זמן ברכת ציצית ותפילין הוא שעה לפני זריחת השמש במקום עצמו¹²ראה שו"ע או"ח סימן יח סע' ג, כף החיים (סופר) שם אות יח שכתב: ומנהג עיר קדשנו ירושלם תובב"א לשער שעה אחת קודם צאת גוף השמש על הארץ וכו'. ארץ חיים סתהון סימן ל, שער הציון שבהלכה ברורה ח"א עמ' שעט אות כה., ואולם בשעת הדחק אין להקפיד על מספר דקות, כיון שלפי דעת כמה פוסקים אפשר לברך מעת עלות השחר¹³ראה הגהת הרמ"א שם סע' ג על פי הראבי"ה ח"ב סימן תקע, הובא במרדכי מגילה סימן תתא, וסיים שם: וכן עמא דבר. וראה עוד כף החיים (סופר) שם אות כ שכתב: מיהו בחורף אם השעה דחוקה, המיקל להניח מעלות השחר ואילך אין גוערין אותו וכו'. בירור הלכה שבהלכה ברורה שם אות ח, ושער הציון שם אות כב..

ס״אבכבוד רב
יצחק נסים

ס״ברצועות עור שעובדו לשם תפילין ע"י גוי במצוות ישראל, שנתערבו ברצועות שעובדו ע"י ישראל

ס״גשאלה

ס״דב"ה, ג'רבה 11 כסלו תשכ"א

ס״הלכבוד הראב"ד מקודש הרב ראשון לציון הרב הראשי לישראל רבי רחמים נסים שליט"א

ס״ואחדש"ו אבקש מאדוני להשיבני עבור השאלה הזאת:

ס״זעור שנעבד בשביל רצועות תפלין, במעבדה של נכרי, אולם בעת שישראל קידש את העור לא עשה להם סימן מחסרון ידיעה, ונעשו מהעורות הללו רצועות ונמכר מהם הרבה, וכפי מה שאני זוכר לא נשאר מהם רק אחדים, וזה נתערבו עם הרבה רצועות שנעבדו כדין, האם יש ביטול לרצועות הללו? האם בדיעבד לא עשה סימן, הסימן פוסל?

ס״חבצפיה לתשובתו וחותם בברכת־ציון וירושלים

ס״טב. חדאד

ע׳תשובה

ע״אב"ה, ירושלים, ב' בטבת התשכ"א

ע״בלכבוד מר ב. חדאד יצ"ו, ג'רבה.

ע״גא.נ.,

ע״דכב' הראשון לציון הרב הראשי לישראל קיבל את מכתבך מיום י"א בכסלו ש"ז, בו שאלת אודות רצועות שנעשו מעור שעובד במעבדה של נכרים לשמו, אלא שבעליו לא ידע שצריך היה לסמנו, ונתערבו כמה מרצועות אלו ברצועות אחרות שעובדו כדין – אם בטלין ברוב, ונתבקשתי להשיבך:

ע״האם בעל העור לא ידע שצריך היה לסמנו, אפשר שלא ידע גם שצריך לסייע בעצמו בעיבודו, שצריך שהוא יתן את העור בסיד ולומר שמעבדין אותו לשם רצועות תפלין ולצוות את הנכרי ששאר מלאכת העיבוד יעשה ג"כ לשמו. ואם לא עשה כן הרי הרצועות האלו פסולות, ואין תקנה להן ע"י זה שהשחרתם נעשה ע"י ישראל, כמבואר בתשובת "דבר שמואל" (סימן טו, יט)¹⁴הובא בבאה"ט או"ח סי' לג ס"ק ה, ובשערי תשובה שם ס"ק ב, ובמשנ"ב שם ס"ק יח..

ע״ואמנם אם ברור שבעל העור הזה עשה כדין שסייע בעיבודו וכו' כפי הנראה מדבריך, ורק שלא ידע שצריך לסמנו, יש חשש דשמא החליפו הגוי; והואיל ונתערבו הרצועות – יש לסמוך על מאן דאמר דהא דבעינן עיבוד לשמו הוא מדרבנן, וספיקא דרבנן לקולא¹⁵ראה פרי מגדים בפתיחה לסימן לב, הובא בביאור הלכה סי' לג ד"ה עור הרצועות, ושם ד"ה וצריך שיהיה, בדעת הרמב"ם. וראה הלכה ברורה ח"ב עמ' תפג סע' ו ושם בבירור הלכה אות ו, ובשער הציון שם אות יב., ובפרט שכפי דבריך נתערבו ברוב.

ע״זבכבוד רב,
המזכירות

ע״חעל מנהג הספרדים להניח תפילין של יד מיושב

ע״טשאלה

פ׳ב"ה, י"ד באייר תשכ"ד

פ״אלמרבה הברכה ולשלום אין קץ
למע"כ ידידי הותיק ומכובדי הדגול
הרב הגאון נודע ומפורסם, רב הערך והמעש כו' ראשון לציון
מוהר"י נסים שליט"א
הרב הראשי לישראל
פעיה"ק ירושת"ו

פ״בשלמא רבא וכפילא למר ניהו רב יקירא וחביבא.

פ״גלאחר שיחה ודבור של חבה שהיה בינינו והגענו לפרק הנהוג בבני עדות המזרח שגם המון העם הפשוט רגיל בהנחת תפלין של יד מיושב ושל ראש מעומד, ארשה לעצמי להעתיק בזה מדברי הפוסקים האחרונים:

פ״דה"חיי אדם" מביא בהלכות ברכת תפילין כלל יג סעיף יב: "נוהגין במדינתנו לברך ולהניח בין תפילין של יד ובין של ראש מעומד, והמקובלים כתבו להניח של יד מיושב. ולי נראה שגם כונת הזוהר אינו ר"ל דוקא מיושב אלא דר"ל אף מיושב, שהרי סוד תפילין וק"ש הוא אחד, ובהדיא איתא בזוהר תרומה קל"ט ע"ב מחלוקת שמאי והלל כו' וכמה דמזדמן ליה לבר נש הכי יימא, ונ"ל דהוא הדין לענין תפילין.

פ״המצאתי ב"חק יעקב" לה' פסח סי' תפט... "ואעתיק מ"ש מהרש"ל בתשו' סי' צח וז"ל: שראית הרבה מן המדקדקים בדקדוק עניות להניח תפילין של יד בישיבה. דע אהובי, חדשים מקרוב באו ורוצים להיות מכת המקובלים וממדרשי הנעלמים, ומחלשי הראות לא יביטו באור הזוהר ולא ידעו מוצאו ומבואו וכונתו, אלא שכך מצאו בספרי רשב"י. ודע שכל רבותי ואבותי הקדושים ששמשו מגאוני עולם לא נהגו כך, אלא כדברי התלמוד והפוסקים. ועתה פקח עיניך וראה, אם היה בזה ממש אי אפשר שלא הזכירו שום מחבר א'. גם לא אשתמיט רמז בתלמוד בבלי וירושלמי ספרי ופסיקתא ושאלתות, ומי שלא ידע להשיג סודה על נכון יבוא לקצץ בנטיעות. לכן אהובי, אל תלך בדרך אתם, ואין לך עסק בנסתרות המתיהרים בחדושים כאלו והן יודעין ומבינים רזי התורה וצפוניה, והלואי שידעו הגלוי'. מה יפה כח של הר"ש מקינון אחר שלמד ספרי הקבלה אמר שהוא מתפלל כתינוק בן יומו וכו'. על כן נהוג כדרכך ויהיה להם מה שלהם, אבל דע שכל המשנה ידו על התחתונה וידינו על העליונה עכ"ל מהרש"ל כו'".

פ״וותיכף לתלמיד חכם ברכה, בימיו ובימינו תושע יהודה וישראל ישכון לבטח ובא לציון גואל אמת וצדק משיח בן דוד במהרה בימינו אמן.

פ״זביקרא דאורייתא באהבה רבה, ורבנן אמרו אהבת עולם

פ״חאהרן יצחק זסלנסקי

פ״טתשובה

צ׳ב"ה, ט"ז באייר תשכ"ד

צ״אלכבוד
הרב א.י. זסלנסקי יצ"ו
ירושלים

צ״בשלום רב,

צ״גמכתב כב' מיום י"ד בחדש זה ששלח לכב' הראשון לציון הרב הראשי לישראל הובא לתשומת לבו, והורני להשיבו שאין הוא זוכר שכב' שוחח אתו בענין מנהג הספרדים שמניחין תפילין של יד מיושב, ובחנם הטריח כב' את עצמו להעתיק את דברי תשובת הרש"ל בנדון כי כבר הביאו את דבריו האחרונים נושאי כלי הש"ע¹⁶וכדעת הרש"ל בתשובה סי' צח (הנ"ל) כתבו בשו"ת מהר"י וייל סי' קצא, הלבוש סימן כה סע' יא. פרי מגדים באשל אברהם שם ס"ק כ, ערוך השולחן שם סע' כ. וכן הוא מנהג האשכנזים כמובא בהגהת הרמ"א סימן כה סע' יא, ובמשנ"ב שם ס"ק מב..

צ״דהאר"י הקדוש שר בית הזוהר כתב ב"שער הכוונות" שהנחת תפילין של יד צריך שתהיה מיושב ואליו שומעים, וכן כתבו המקובלים שאחריו שהנחת התפילין של יד והברכה שלפניה צריכה להיות מיושב, כדברי האר"י במסתרים¹⁷זוה"ק במדבר דף קכ ע"ב, שער הכוונות דרוש ה' דתפילין ד"ה סדר הנחת תפילין, פרי עץ חיים שער התפילין פ"י, שו"ת בנימין זאב סימן קפט, השל"ה חולין קיב ע"א, החיד"א בקשר גודל סי' ג אות יד, יפה ללב ס"ק כד, בן איש חי ש"א פרשת וירא אות ח, כף החיים (סופר) או"ח סי' כה אות לג באורך. הלכה ברורה ח"ב עמ' נד-נז..

צ״ההרב עקיבא גוטליב
מזכיר.

צ״והנחת תפילין של יד כאשר נקטע חלק מהזרוע השמאלית

צ״זשאלה

צ״חב"ה. י"ב סיוון תשכ"א

צ״טלכבוד הרב הראשי לישראל ראשון לציון הגר"י נסים הי"ו נ"י

ק׳הרב הנכבד

100

ק״אשנפצעתי מפגזים נקטע יד שמאל שלי. נשאר חתיכה מפרק עליון מצד כתף. כשמניח תפילין אין מקום לקשור רצועה (בזמן אחרון) לפעמים נופל תפילין בלי להרגיש. כנראה היד נהיה חלש בלתי רגיש. כל פעם שקורה נהיה לי עגמת נפש מזה, אינני יודע מה לעשות. הסברה המקורית לקשור ביד ימין בעזרת זולת, לדאבוני קשה, אי אפשר. אני בעצמי ביישן מתרגש נורא וזה עניין יום יום.

101

ק״בהייתי מודה מאד אם כבוד הרב היה מייעץ לי מה לעשות,

102

ק״גרב תודות, ששון בצלאל

103

ק״דתשובה

104

ק״הב"ה. ירושלים י"ט באדר ב תשכ"ב

105

ק״ולכבוד מר ששון בצלאל יצ"ו, ירושלים

106

ק״זא.נ.,

107

ק״חמחמת טרדותי המרובות הגיע מכתבך לתשובתי רק בימים אלה.

108

ק״טוזו התשובה: אם קטע היד שנותר כולל את החלק התפוח (קיבורת), יש להניח תפילין של יד ושל ראש עם ברכה¹⁸ראה תוספות מנחות לז ע"א ד"ה אין לו, דרכי משה או"ח ריש סי' כז, הב"ח שם ד"ה כתב הרב, ערוך השולחן שם סע' ה-ט, משנה ברורה שם ס"ק ו, ובבאה"ל שם ד"ה בלא ברכה. שו"ת ציץ אליעזר חט"ו סוף סי' יז.. לאחר הברכה – וקריאת שמע אפשר לפשוט את התפילין ואין צורך להשאירן כל התפילה.

109

ק״יאם החלק התפוח לא נשאר – לדעת רוב הפוסקים אין חובה להניח תפילין. במקרה כזה אפשר להניח תפילין בלא ברכה,¹⁹שו"ת הרמ"א סי' קכב, ומשנה ברורה שם ס"ק ו ובשעה"צ ס"ק ז, כף החיים סופר שם אות ה, ואות ז, ובספר הלכה ברורה ח"ב עמ' פו-פח. ולהוציאם לאחר אמירת שמע מבלי שיהיו מונחים כל התפילה.

110

קי״אהנני מברך אותך שימלא השם משאלות לבך לטובה ותראה ברכה בכל אשר תפנה.

111

קי״בבכבוד רב,

112

קי״גיצחק נסים

113

קי״דקריאת עיתון לפני התפילה; גלילת ספר תורה ללא מטפחת; ביאור הביטוי "בנן של קדושים"

114

קי״ה(תשובה זו אינה זמינה במהדורה הדיגיטלית)

115