לַכְּלָל וְלַפְּרָט, חלק ג, שער כ; התפילה ונוסחיהLaKelal VeLaPerat, Volume III, 20 Prayer
א׳מתי נתקנה התפילה בצורתה הנוכחית?
1
ב׳(תשובה זו אינה זמינה במהדורה הדיגיטלית)
2
ג׳האם ניתן למזג את נוסחי התפילה של העדות השונות?
3
ד׳שאלה
4
ה׳קמבריג', מסצ'וסט, 19 לנובמבר 1959
5
ו׳לכבוד הרב יצחק נסים הרב הראשי לישראל, ירושלים
6
ז׳כבוד הראשון לציון,
7
ח׳אודה מאד לכב' אם יואיל לתת את דעתו על ההצעה הבאה שבכוחה, אולי, לתרום להחשת מיזוג הגלויות בארץ:
8
ט׳תחבר נא הרבנות הראשית סידור תפילה ישראלי – מזיגה של נוסחי התפילה של העדות השונות.
9
י׳תמליץ הרבנות על נוסח זה, וכן על הקמת בתי־כנסת מעורבים בהם יתפללו ביחד בני עדות שונות.
10
י״אבטוחני שרבים יתלהבו לדבר, במיוחד בקרב הנוער.
11
י״בברגשי כבוד, עובד שישא
12
י״גתשובה
13
י״דב"ה, ירושלים ה' בכסלו התש"כ
14
ט״ולכבוד ד"ר עובד שישא יצ"ו, אוניברסיטת הארוארד, קאמברידג'.
15
ט״זא.מ.נ.,
16
י״זקיבלתי מכתבו מיום י"ח בחשון ש"ז.
17
י״חההצעה למזג את נוסחות התפילה ולהקים בתי־כנסת מעורבים, נדונה על־ידי זה זמן מרובה, ואני שוקל אותה הן מבחינה הלכתית והן מבחינה ציבורית.
18
י״טיש קשיים בדרך להגשמת הרעיון הזה. ואם נתגבר עליהם יתכן שביצועו לא יהיה מן הנמנע18*.
19
כ׳בכבוד רב,
20
כ״איצחק נסים
21
כ״בסידור תפילה המתאים למנהג יהודי בבל
22
כ״גשאלה
23
כ״דו' בתשרי תשכ"ז
24
כ״הלכבוד
כבוד הרב הראשי לישראל
הרב הראשון לציון
כבוד הרב הראשי לישראל
הרב הראשון לציון
25
כ״ושלום. שנה טובה וגמר חתימה טובה.
26
כ״זכותב שורות אלו בן לעדה יוצאת בבל. בנם של הורים דתיים ושומרי מצוות שהתחנך כמו רבים כמוהו בבית ספר ממשלתי בעירק ובקר בבתי כנסת רק ביום הכפורים ובקור זה גם לא כלל תפילה.
27
כ״חימים באו ובעזרת האל נשאתי לי אשה שומרת מצוות ולראשונה נתקל אני בכל "בעיות" הדת והתפילה.
28
כ״טגם ידידי הסובבים אותי אין בכוחם ליעץ הרבה ואפילו כשבקשתי חבר בעבודה לקנות לי את ספרי התורה המתאימים לתפילה, [לא] אבה לעשות זאת בטענו שיש מיני ספרים בנוסחים שונים ולא ידע לבחור לי את המתאים.
29
ל׳בקשה לי מכבודו לעזור לי לרכוש את ספרי הקודש המתאימים ותמורתם אשלם במלואם. יהיה כבוד גדול לי באם ישאו ספרים אלה את חתימת כבוד הרב שאותו אני מעריך ומעריץ.
30
ל״אבתודה מראש
ובכל הכבוד
ובכל הכבוד
31
ל״ביעקב סמי
32
ל״גתשובה
33
ל״דב"ה. ירושלים,
י"ד בתשרי התשכ"ז
י"ד בתשרי התשכ"ז
34
ל״הלכבוד
מר יעקב סמי
קרית־אתא.
מר יעקב סמי
קרית־אתא.
35
ל״וא.נ.,
36
ל״זבתשובה למכתבך מיום ו' בתשרי ש.ז. בענין הנוסחאות השונות של סידורי התפילה, רצוי שתרכוש לעצמך את סידור "תפלת ישרים".
37
ל״חבברכת מועדים לשמחה,
38
ל״טובכבוד רב,
39
מ׳המזכירות
40
מ״אפירוש הביטוי: "ואנחנו בני ספרד אין לנו אלא מה שפסק מרן"
41
מ״ב(תשובה זו אינה זמינה במהדורה הדיגיטלית)
42
מ״גתפילה בחולצה של חצי שרוול ובלי מעיל
43
מ״דתשובה (השאלה חסרה)
44
מ״הב"ה. ירושלים,
ז' בתשרי התשכ"ז
ז' בתשרי התשכ"ז
45
מ״ולכבוד
הבחור הנעלה מר ש. קצין
בני ברק.
הבחור הנעלה מר ש. קצין
בני ברק.
46
מ״זשלום רב,
47
מ״חצודק אתה שלא ראוי ולא הגון להתפלל לכתחלה בחולצה של חצי שרוול ובלי מעיל89ראה שו"ת הרא"ם סוף סי' פח, שו"ע או"ח סי' נג סע' יג וסי' צא סע' ה, שו"ת ישכיל עבדי ח"ז דף שכט, וח"ח או"ח סימן כד, שו"ת מנחת יצחק ח"ג סוף סי' כו, שו"ת יחו"ד ח"ד סימן ח. ספר הלכה לראש"ל הר"מ אליהו ח"ב עמ' מא סע' יד., ואתה שהזהרת את נפשך הצלת90עדה"כ יחזקאל לג, ט..
48
מ״טבברכת חתימה טובה,
49
נ׳יצחק נסים
50
נ״אבנוסח "לעולם יהא אדם" - האם כי כל מעשינו תוהו" או "כי רוב מעשינו תוהו"
51
נ״ב(תשובה זו אינה זמינה במהדורה הדיגיטלית)
52
נ״געמידה בקריאת שמע של ערבית
53
נ״דשאלה
54
נ״הבע"ה י"ב באדר ב' תשי"ט
55
נ״וכבוד הגאון האדיר מאור ההלכה,
הרב הראשי לישראל וראשון לציון
מרן יצחק נסים שליט"א
הרב הראשי לישראל וראשון לציון
מרן יצחק נסים שליט"א
56
נ״זהשלום והברכה,
57
נ״חמלחמתו העזה למען תורתנו הק' ועמדתו התקיפה בשמירת מצוות ה' עומדות כאות ודוגמה לרבנים החרדים בגולה וכעידוד רב לנושאי דגל התורה ולמגיניה בכל אתר ואתר. יהי רצון ויתן לו ה' חיים ארוכים במשרתו הרמה ומשמרתו בקודש מתוך בריות גופא ונהורא מעליא.
58
נ״טיליד ירושלים וחניך ישיבת מרכז הרב אנכי ועתה רבה של הקהילה החרדית דעיר איסט לונדון. רבות עמלתי במשך אחת עשרה שנות שרותי בקודש במדינת דרום אפריקה להחדיר תורה ויראת ה' בלבות אחינו בני ישראל בדרשות בשיעורי תורה ובמאמרים מעל דפי העתונות.
59
ס׳כאשר באתי לשמש קהילה זאת לפני כשנתיים ומחצה הנהגתי שכל קהל המתפללים יקראו את שני הפסוקים הראשונים והפרשה הראשונה של קריאת שמע בקול ובהתלהבות, ככתוב: "יקרא ק"ש בכוונה באימה וביראה" (שו"ע או"ח סי' סא, א), ומתפללי בית הכנסת מעצמם הוסיפו על זה ועמדו בשעה שכולם קראו את הנ"ל בקול, אשר נעשה כאן למנהג זה כשנתיים ומחצה בקריאת שמע של ערבית לשבת ויו"ט גרידה, ואני לא מחיתי בידם על דבר העמידה כי ראיתי שמשום יראת הכבוד והכוונה עשו את הדבר הזה. וכנראה מלבושי שרד (או"ח סי' סג על הט"ז ס"ק ב) שאם עומד בכל הפרשה לית איסורא דלא מיחזי כלל כבית שמאי אלא משום כוונה עביד. ולפי דברי מגן אברהם (שם, ס"ק ב) ובאר היטב כל האיסור של עמידה בק"ש הוא משום שאיכא למיחש ליוהרא, וזהו לפי עניות דעתי ביחיד ולא כאשר כל הצבור עושה כך כבמקרה דנן.
60
ס״אגם נראה בגמ' (ברכות י ע"ב) כי כל מה שב"ש אמרו שיש להגיד ק"ש בעמידה הוא רק ליום ככתוב "ובבוקר יעמוד" וכל האיסור של עמידה בק"ש הוא להוציא מב"ש, וב"ש לא אמרו עמידה אלא ליום. ואנשי קהלתי עומדים בק"ש רק של ערבית ותו לא. ולכן חושבני שאין כאן גם עבירה על דברי ב"ה, כי לדברי רש"י לרי"ף וגם למשנה: "קורין כדרכן, כלומר איך שרוצים או בשכיבה או בעמידה או בהליכה". וכך נראה לי גם לפי הרמב"ם והפוסקים שאמרו בקריאת שמע של המטה הדין הוא שיקרא לכתחילה עומד. וגם בעל עטרת זקנים (או"ח סי' סג,ב) אומר: "מיהו ביום כיפור כולי עלמא מודים דשרי לעמוד דאז אינו עושה משום יוהרא".
61
ס״בהרי רואים מזה שהאיסור של עמידה בקריאת שמע הוא רק בזמנים מיוחדים ובתנאים מיוחדים, וכאשר התנאים האלה נעלמים אין שום איסור בעמידה לפי עניות דעתי, אדרבה כל מה שמהדרין במצוות ובכוונתן הרי זה משובח. משום כך לא מחיתי בידם ונטיתי להתיר זאת כי מרגיש אני שכל הקהל עומד וקורא משום כוונה, יראת ה' וקבלת עול מלכות שמים, ואין חשש ליוהרא בצבור, בלילה בלבד ולא ביום ואין כאן להוציא מב"ש (אדרבה להוציא מב"ש בנדון דידן היו צריכים לעמוד בלילה) ואין כאן גם נגד ב"ה, וגם אומרים כל הפרשה הראשונה ושני הפסוקים הראשונים וכנראה לי מהפוסקים אין חשש בזה.
62
ס״גאבל האמת ניתן להגיד לפני כת"ר שליט"א כי לבי נוקף בקרבי מפעם לפעם, שמא ח"ו לא ירדתי לעומקה של תורה ואולי אין ההלכה כמדומה לי ואירא את ה'. ואמרתי בלבי לשאול שאלת חכם ולשים את כל אשר בלבי לפני כת"ר ולשמוע מה בפיו.
63
ס״דאולי יגיד כב' אם הדבר לכאן ולכאן שב ואל תעשה, כלומר אם מותר בישיבה למה לך בעמידה? אמור לבני קהלתך שישבו. אבל דא עקא כי אם אגיד עתה לבני קהלתי לשבת בק"ש של ערבית בציבור אחרי שנהגו כבר כשנתיים ומחצה לעמוד הרי אסתור עצמי ויתמהו על זה שלא מחיתי בידם כל הזמן הארוך הזה. ואעשה את דברי פלסתר. לא לכבודי אחשוש, אלא לכבוד כתר הרבנות שעל ראשי, יתחילו לפקפק במוצא פי והשפעתי בכל ענייני חזוק התורה והיהדות תרד. גם כי ישנן כמה קהלות חרדיות גדולות וחשובות בסביבת עירי שגם הן נהגו לעמוד בק"ש של ערבית.
64
ס״האודה לכת"ר שליט"א מקרב לב אם יעיין בשאלה זו באם יש צד להיתר בעמידת כל הקהל בקריאת שמע של שבת וערבית לשבת ויו"ט ואז אדע כי לא הכשיל ה' את עבדו וראשי לא יהיה סחרחר עלי מפני הספק והחשש המעיק על נשמתי.
65
ס״ולתשובתו המיידית אחכה,
66
ס״זבכל הכבוד
ובתודות מראש,
ובתודות מראש,
67
ס״חיהושע קעמלמן
68
ס״טחו"פ ק"ק איסט לונדון
69
ע׳תשובה
70
ע״אב"ה ירושלים, כ"ז באדר ב' התשי"ט
71
ע״בלכבוד הרה"ג ר' יהושע קימלמן יצ"ו, איסט לונדון
72
ע״גקיבלתי את מכתבו מיום י"ב לחדש זה אשר בו שאלת חכם בדין עמידה בק"ש שנהגו בקהילתו לעמוד בק"ש של ערבית בלילי שבתות וי"ט – ומפני טרדותי ובפרט בימים אלה מוכרח אני לעת עתה לענות בקיצור.
73
ע״דהטור בסי' ס"ג כתב בשם רב עמרם גאון: מי שרוצה להחמיר לעמוד כשהוא יושב ולקרותה מעומד לא ייאות עביד ונקרא עבריינא וצריך לגעור בו שמצוותה מיושב, וע"ש בב"י דבק"ש של ערבית אם יעמוד הרי זה עושה שלא כב"ש ולא כב"ה. ודבריו במקורם בסדור רב עמרם הם מבוארים יותר בארוכה וז"ל: והנה לא סגי להו דלא עבדי כב"ה אלא אפי' כדברי ב"ש נמי לא עבדי דאי כב"ש בצפרא מעומד, ברמשא מוטה, ואינון לא שנא צפרא ול"ש רמשא מעומד, יש לך כסילות גדולה מזו? מכדי מאן תקינו ק"ש רבנן, ניזיל בתריהון כי היכי דנהגי בתרין מתיבתא ובכל אספמיא ובכל קהלות אשכנז כולם זכורים לאלף טובות וברכות שכולם מלאים תורה ומצוות כרמון ומחמירין בכל מה שראוי להחמיר, אבל ק"ש קורין מיושב. ואותן שאומרים כמנהג א"י אנו עושין, הלא כך גורסין בתלמוד א"י: תניא יצתה בת קול וכו' הלכה כב"ה וכו' ומשיצאה ב"ק וכו' כל העובר ע"ד ב"ה חייב מיתה והאריך עוד.
74
ע״הואולם נראה שבכל זאת בא"י נהגו לקרות ק"ש מעומד דהכי איתא בחלוקי המנהגים שבין א"י ובבל שבסוף "ים של שלמה" על קמא: "בני א"י עומדין בק"ש בני בבל יושבין". ואפשר דבק"ש של שחרית דוקא היו עומדין בא"י וכמו שנראה מדברי תשובת הרמ"א בסי' צ"א דבק"ש של שחרית יכולים להחמיר לעמוד. וכ"כ בשו"ת "גינת ורדים" יו"ד כלל ג' סי' ו' דהמחמיר לעמוד בק"ש של שחרית הרי זה משובח. אולם את דברי הרמ"א דחה רעק"א בחידושיו על המשניות בפ"א דברכות מ"ג. ועל דברי ה"גנת ורדים" חלקו בשו"ת "מטה יוסף" ח"ב סי' ב' ובשו"ת "דברי יוסף" סי' מ"ה וכתבו דגם העומד בק"ש של שחרית נקרא עבריין. וכבר האריכו בזה רבים מן האחרונים ופסקו כן שאפי' בק"ש של שחרית אסור לעמוד והעומד נקרא עבריין. ולכן מן הראוי להשתדל לבטל מנהג זה במשך הימים99ראה סידור רש"י סימן יג עמוד יא, המנהיג הל' תפילה סימן לו, הגהו' מימו' פ"ב מהלכות ק"ש אות ג', בן איש חי ש"א פרשת וארא אות טו-טז, הלכה ברורה ח"ד סי' ס"ג עמ' שנט, בירור הלכה אות ב' ואילך, ספר טעמי המנהגים עמ' לג ד"ה ומהנכון. ספר הלכה להגר"מ אליהו ח"ב עמ' טו סע' פ. והשם יהיה בעזרו ועליו תבוא ברכת טוב.
75
ע״ובכבוד רב,
76
ע״זיצחק נסים
77
ע״חבעניין אמן ד"הא־ל הקדוש" ו"שומע תפילה"
78
ע״ט(תשובה זו אינה זמינה במהדורה הדיגיטלית)
79
פ׳עניית "ברוך הוא וברוך שמו" בין גאולה לתפילה
80
פ״א(תשובה זו אינה זמינה במהדורה הדיגיטלית)
81
פ״בנגד ביטול תפילת הלחש
82
פ״גתשובה (חסרה שאלה)
83
פ״דל' ניסן תשט"ז
84
פ״הלכבוד
צבור המתפללים בביהכ"נ "ענף החיים"
צבור המתפללים בביהכ"נ "ענף החיים"
85
פ״והמושבה היונית,
ירושלים.
ירושלים.
86
פ״זצ.נ.,
87
פ״חתפלת הי"ח בלחש ובקול־רם חובה היא על הצבור108ראה הרמב"ם פ"ט תפילה ה"ג, טור ושו"ע או"ח סי' קכד סע' א, וסע' ג. תשובת הרמב"ם סי' רכא, מהדו' פאר הדור סי' קמח. כף החיים או"ח סי' קכד אות ב.. ע"כ תמה אני לשמוע שיש הרוצים לעשות חדשה בארץ109עדה"כ ירמיה לא, כא., להתפלל אך־ורק בקול־רם110ראה תקנתו של הרמב"ם כמבואר בתשובותיו סי' רנו, רנח, רצא, ובמה שכתב הראב"ם בנו, הובאה בראש ספר מעשה רוקח, ובמה שכתב בשו"ת הרשב"ש סי' נו, ובשו"ת הרדב"ז ח"ד סי' א'קסה (צד), וראה עוד ברמב"ם מהדו' הר"י קאפח ספר אהבה עמ' קצח אות כז ד"ה ובימינו, הלכה ברורה ח"ו עמ' רסד בבירור הלכה שם אות ט, שו"ת שבט מיהודה או"ח סימן ד עמ' י (הוצאת אריאל ירושלם תשנ"ג), שו"ת הרב הראשי הראש"ל הר"מ אליהו סי' קסה עמ' 373 אות ב (כרך תש"נ-תשנ"ג חשון תשס"ט)..
88
פ״טלא ייעשה כן, הן מבחינת הדין והן מבחינת שלום הצבור, ועושה חדשות בעל מלחמות.
89
צ׳אני דורש, איפוא, לחדול מנוהג זה ולהתפלל כמו שמתפללים בכל בתי הכנסת בארץ.
90
צ״איצחק נסים
91
צ״בבעניין הנ"ל
92
צ״גתשובה (השאלה חסרה)
93
צ״דב"ה. ירושלים,
י"ט במנחם אב התש"ל
י"ט במנחם אב התש"ל
94
צ״הלכבוד
מר אליהו זיתונה יצ"ו
קרית שרת
חולון.
מר אליהו זיתונה יצ"ו
קרית שרת
חולון.
95
צ״ושלום וישע רב,
96
צ״זבתשובה למכתבך מחוסר הזמן, הרינו להודיעך כי לא מובנת לנו סיבת הקמת בית הכנסת בתנאים כאלה שאין די מתפללים, וה"מנין" שמתאסף, רובו צעירים אשר חשודים בעיניכם שלא יענו אמן על הקדישים ועל ברכות החזרה, עד שאתם נאלצים לחשוב להתפלל תפילת י"ח בקול רם. האם אין בתי כנסת אחרים קרובים, בהם תוכלו להתפלל בציבור כדין וכהלכה?
97
צ״חואם בדלית ברירה אתם מוכרחים להתפלל במקום שיעדתם לכם ובמצב זה שאתם מתארים, עליכם לעשות את הכל כדי להשפיע על אותם הצעירים שיתנו את ליבם לברכות החזרה ולענות "ברוך הוא וברוך שמו" ואמן111ראה שו"ע או"ח סימן קכד סע' ד-ו..
98
צ״טואם גם זה בלתי אפשרי – מה שאין אנחנו יכולים לתאר לעצמנו – על ה"שליח צבור" לומר את שלוש הברכות הראשונות בקול רם עם ה"קדושה" עד ה"אל הקדוש" והציבור יתפללו עמו כל ה"שמונה עשרה" מילה במילה בלחש, כולל הקדושה, וחלילה לומר את כל התפילה השמונה עשרה כולה בקול רם, בלא הלחש112ראה שו"ע שם סע' ב, משנה ברורה ס"ק ו, ביאור הלכה שם ד"ה בלחש, ותשובת הרב לעיל סימן י ובהערות שם..
99
ק׳בכבוד רב,
100
ק״אהרב שלמה דנן
מנהל הלשכה
מנהל הלשכה
101
ק״באמירת קדיש וקדושה בניגונים של ערבים
102
ק״גשאלה
103
ק״דמכסיקו סיטי ז' לחודש אדר שנת תשכ"ד
104
ק״הלכבוד הרב הראשי ראשון לציון אוריין בן אוריין
מר יצחק נסים ישל"א [יחי שמו לעד אמן]
מר יצחק נסים ישל"א [יחי שמו לעד אמן]
105
ק״ואנחנו פה בעיר מכסיקו תודה לאל כולנו טובים ובריאים ודורשים בשלומו, ואלהים יתן לו אורך ימים ושנים.
106
ק״זבעיר מכסיקו נמצאים בערך 40 אלף יהודים ויש פה מעדה ספרדים פרסיים בבלים, מארם צובה וגם מדמשק. היותר מכולנו יש אשכנזים.
107
ק״חהרב הגדול מר יצחק נסים, אני מבקש ממנו איזה עצה ותושיה. פה למשל עדה חלביים, יום שבת ומועדים יש להם מנהג אומרים קדיש ונקדישך וכתר יתנו לך בניגון של ערביים כמו עבדול והאב ממצרים. הוא־ידוע הם אויבנו ושונאינו וכל ערביים של כל העולם הם נגדנו לא יכולים לראות אותנו, ופה אומרים קדיש ונקדישך כמו ערביים! אם זה מותר אז טוב, ואם אסור לנו – מבקש ממנו בקשה שיכתוב לי מכתב על פי כתבת שלי, אז אני להראות אותם שאסור לנו לומר קדיש כמו ניגון ערביים. ויכתוב על שמו, ואני יתן גם להרב של פה שמו צדקה הררי הוא מביירות, הוא איש ישר ועניו וחכם גדול מלא בתורה.
108
ק״טגם לעדה מדמשק, וגם הוא מלא בתורה, הרב אברהם שָלֶם ירושלמי, וגם אני יתן לו. הרב הנכבד, אני הייתי פעם אצלו ביום שבא 1 כומר אצלו מרוסיה ואמר לו שיהודים מרוסיה מצטערים הרבה ונתן לו יד כמו שלום, והרב הנכבד רחץ את ידו. אמר זה ידו טמא ורחץ את ידו. אני באותו רגע הייתי שמה. ואני פרסי, אמא שלי משיראז ואבא מבושר.
109
ק״יואלהים יתן לו אורך ימים ושנים ובריאות תמיד אמן.
110
קי״אהתשובה יהיה במכונה. פה לא יודעים לקרוא כתיבת יד הרב הנכבד מר יצחק נסים. מבקש ממנו בכל אופן ישלח לי את התשובה ומודה לו הרבה.
111
קי״בממני,
112
קי״גדוד ניסן
113
קי״דתשובה
114
קי״הב"ה, י"ב ניסן תשכ"ד
115
קי״ולכבוד מר דוד ניסן קורדובא
מקסיקו
מקסיקו
116
קי״זשלום רב,
117
קי״חבתשובה לשאלתך במכתבך מיום ז' לחודש אדר תשכ"ד. אם כדברך כן הוא שהניגון הוא כפי שכתוב במכתבך, רצוי לעבור לניגון אחר, רק אם אפשר בדרכי שלום113ראה ספר חסידים סימן רלח, מעשה רוקח על הרמב"ם פ"ח מהלכות תפלה הי"א באורך, החיד"א בברכי יוסף או"ח סי' תקס אות ו, כף החיים (סופר) או"ח סימן נג אות קטו בשם הרדב"ז בשם הרי"ף, שו"ת יחו"ד ח"ב סי' ה ובהערה שם. שו"ת ציץ אליעזר חי"ג סי' יב, ושם חי"ד סימן יב אות ג עמ' לא..
118
קי״טבכבוד רב,
119
ק״כהמזכירות
120
קכ״אמקום אמירת הפיוטים בתפילה; תפילת ערבית של שבת בקול
121
קכ״בשאלה
122
קכ״גבהנ"ו, כרכור, י"ט באלול תשי"ח,
123
קכ״דלכבוד החכם הדגול, מורנו ורבנו הרב הראשי יצחק נסים הי"ו
124
קכ״הא.נ.
125
קכ״ואנחנו העדה הספרדית המתפללים בכרכור, עולי עיראק ופרס. זה ארבע שנים יש מחלוקת בינינו בזמן התפילות, ודווקא בראש השנה ויום הכיפורים. אנחנו העיראקים מתפללים כמנהגינו שהיינו בבגדאד, וסידורים של החכם עזרא דנגור ז"ל, ועכשיו בארץ ישראל מתפללים לפי סידורי צאלח מנצור ויצחק בקאל. אנחנו מבקשים מכבודכם לענות לנו לפני ראש השנה על שאלותינו הבאות:
126
קכ״ז1. יש פיוטים לפני ברוך שאמר ליום ראשון ושני של ראש השנה. הפרסים קוראים אותם אחרי החזרה.
127
קכ״ח2. הפרסים קוראים פיוטים הרבה אחרי העמידה ולפני החזרה, ואנחנו מנהגינו בעיראק, בכלל לא קוראים שום פיוטים, ואפילו כתוב בפירוש שאסור להפסיק וצריך להתחיל בחזרה מיד. אבל הם לא משתכנעים, והטענה שלהם היא שכתוב: יש נוהגים לאמר.
128
קכ״ט3. הפרסים נוהגים לקרוא העמידה של ערבית שבת בקול רם, כמו שהיינו בעיראק קוראים העמידה לערבית בחג וראש השנה. האם זה מותר?
129
ק״לנא לענות על כל 3 השאלות, מה לעשות לפי הדין ומנהג הספרדים?
130
קל״אאנחנו מבקשים סליחתך על שהפרענו לך בזה לפי רוב העבודה שלך, ואנחנו רוצים שיהיה סדר אחד לספרדים, ומה צריך כדי למנוע איזה מחלוקת בינינו, ותודה רבה לכם וכל טוב.
131
קל״בהוועד הספרדי של מתפללי כרכור מאחל לך שנה טובה ומאושרת ומבורכת ותזכו לחיים טובים וארוכים בבריאות מתמידה, ורב ראשי עטרת ראשנו ותפארתנו אכי"ר.
132
קל״גנא לכתוב לנו התשובה בהקדם האפשרי, שתגיע לנו לפני יום שבת הבא. ושלום רב לך ולכל הנלווים אליך.
133
קל״דבכבוד רב,
134
קל״ההוועד הספרדי
למתפללי כרכור
למתפללי כרכור
135
קל״ותשובה
136
קל״זב"ה ערב ראש השנה התשי"ט
137
קל״חלכבוד הוועד הספרדי למתפללי כרכור, דואר כרכור
138
קל״טו.נ.,
139
ק״מהרינו מאשרים קבלת מכתבכם מיום י"ט באלול ש"ז, והרי התשובות לשאלותיכם:
140
קמ״א1. אמנם בבגדאד נהגו לקרוא הפיוטים לפני ברוך שאמר; נהגו כן כדי לאפשר לאותם המאחרים לבוא לבית הכנסת, שעכ"פ יתחילו להתפלל מתחילת ברוך שאמר. ובארץ ברוב בתי כנסיות של בני עדות המזרח אומרים הפיוטים אחר החזרה.
141
קמ״ב2. בין לחש לחזרה יש להימנע מלומר פיוטים, ויש להסביר לבני העדה הפרסית בנחת, שבהפסקה זו יצא שכרם בהפסדם114ראה הרמב"ם פ"ט מהלכות תפילה ה"ג, ובתשובותיו מהדו' בלאו סי' רח, החיד"א בספרו טוב עין סי' יח אות לה, ברכי יוסף או"ח סי' סח אות א, שולחן גבוה סוף סי' תרכ, זבחי צדק ח"ג סי' טל, כף החיים סופר או"ח סי' סח אות ד, ושם סי' קיב אות ג-ד, שו"ת שמש ומגן ח"ג סי' סג אות ז', חזו"ע ימים נוראים עמ' ק..
142
קמ״ג3. תפילת העמידה של ערבית ליל שבת, טוב שיתפללו אותה בלחש115ראה הרמב"ם פ"ט תפילה ה"ט, טור ושו"ע או"ח סי רלז, שו"ע סי' קא ובכה"ח סופר שם אות טו, ובהלכות ראש השנה סי' תקפב סע' ט ובכה"ח שם אות זן, דמי שמתפלל בלחש משובח ביותר.. ואם יש בין המתפללים שאין בידו סידור תפילה ואין יודעים להתפלל על פה, טוב שיאמר החזן את תפילת העמידה בקול, כדי שיאמרו עמו מלה במלה.
143
קמ״דאנו מאחלים לכם שנה טובה ומבורכת, כתיבה וחתימה טובה, ותזכו לשנים רבות נעימות וטובות.
144
קמ״הבכבוד רב,
145
קמ״ומזכיר
146
קמ״זעל מנהג האשכנזים בחיפה שהכהנים נושאים את כפיהם רק בשבת ויו"ט
147
קמ״חשאלה
148
קמ״טבעזה"ית יום ה' לסדר והיה על אהרן לשרת ונשמע קולו בבואו אל הקדש, י"ב אדר תשי"ט, עיה"ק חיפה רבתי ת"ו
149
ק״נלכבוד מעלת הדרת צפירת תפארת ישראל,
נזר החכמים עטרת הנבונים, שמו מפארים,
לוחם מלחמתה של תורה מו"ר רבי יצחק נסים יצ"ו
שבעיה"ק ירושלים תובב"א
הרב הראשי לישראל ראשון לציון
נזר החכמים עטרת הנבונים, שמו מפארים,
לוחם מלחמתה של תורה מו"ר רבי יצחק נסים יצ"ו
שבעיה"ק ירושלים תובב"א
הרב הראשי לישראל ראשון לציון
150
קנ״אשלום וברכה!
151
קנ״באחר בקשת מחילת הדר"ג שליט"א שאני מטריחו בשאלתי, זה ימים רבים שתמה אני על מה שנהגו בעירנו חיפה ת"ו שלא לעלות לדוכן כי אם בשבתות וי"ט, מדוע לא ישאו כפיהם בכל יום כמנהג שאר ערי א"י ת"ו? ומה גרע חלקם של אחינו בית ישראל תושבי עירנו? וכבר חקרתי ודרשתי מקור מנהג זה ולא העליתי במצודתי כלום. יש שאמרו שחיפה אינה בקדושת א"י המקודשת ע"י עזרא. אבל מלבד שזה נסתר ממה שנראה בתלמוד בכמה מקומות לענין עכו, הרי אם אמת נכון הדבר ראוי היה שגדולי הדור שליט"א יפרסמו שאין מקיימים מצוות ישוב א"י ע"י שגרים בחיפה. ועלה על לבי שמא אין למנהג זה כל מקור בהלכה רק שראשוני התושבים החרדים בעיר עלו מן הגולה ולא מן החכמים היו והנהיגו מנהג הגולה וכך נשתרש מנהג של טעות. ואם נכונה השערה זו נכון היה שהרבנים ובראשם הדר"ג שליט"א ינהיגו את המנהג כדין תורה. לכן מאד מאד אבקש מהדר"ג שליט"א להודיעני דעתו דעת תורה בנדון. וזכורני שקראתי בספר "שרי המאה" לגרי"ל מימון שדעת הגר"א מוילנא והגר"נ אדלר מפרנקפורט זיע"א שגם בחו"ל יש לשאת כפים בכל יום. ובזכות המצווה נזכה לבג"צ בב"א [לביאת גואל צדק במהרה בימינו אמן]
152
קנ״גהמצפה לתשובתו הרמה,
153
קנ״דאליהו גרינצייג
154
קנ״התשובה
155
קנ״וב"ה ה' באדר־ב התשי"ט
156
קנ״זמר אליהו גרינצייג יצ"ו, חיפה
157
קנ״חא.נ.,
158
קנ״טקיבלתי את מכתבך מיום י"ב באדר א' ש"ז, והנני להשיב על השאלה הכלולה בו:
159
ק״סהרמ"א בש"ע או"ח סי' קכ"ח [סעיף מ"ד] אומר שבמדינות אשכנז לא נהגו לישא כפים אלא דוקא ביו"ט116ראה משנה ברורה שם ס"ק קסה, ובשעה"צ שם ס"ק קלב, וספר טעמי מנהגים (שפרלינג) אות קכה, ושם אות תקסז עמ' רמא כתב שאין נושאין כפיהם אלא ביו"ט לפי שהרגלים ימי דין... ולכן הכהנים נושאים כפיהם ויהפוך ה' הקללה לברכה. ושם אות תקסח הוסיף טעם למה אין ברכת כהנים ביו"ט ויו"כ שחל בשבת, כיון שצריך נטילה קודם הברכה ושייך בה שמא יעביר ארבע אמות ברשות הרבים המים וכלי הנטילה. עי"ש.. מרן הב"י ערער על מנהג זה וכתב: "יישר כחם של הנוהגים לישא כפים בכל יום"117ראה שו"ת הרמ"ע מפאנו סי' צה שכתב: שמקומות שנהגו שלא לשאת כפיים אלא ביו"ט הוא מנהג גרוע, ומי שנתחכם לחזק ידים רפות בקש סמך לאותו מנהג, והפריז הרבה על המידה... וקפחינהו לכהנים בטעותא רבתא, עי"ש. ראה כנה"ג שם, ובשיירי כנה"ג הגב"י אות כז..
160
קס״אבפאת השלחן סי' ב' אות כ"ג כתב שגם האשכנזים בירושלים נהגו לישא כפים בכל יום בחול, בשבת וביו"ט118ושם אות טז כתב: שמנהג יפה בכל ארץ ישראל שהכהנים נושאים כפיהם בכל יום. וראה עוד "הלכה ברורה" כרך ו עמ' תצה-תצח.. בספר "אורחות חיים" הלכות נשיאת כפיים אות א' דף ק"ט ע"א ובספר כלבו סי' קכ"ה הובא שיש נוהגים לישא כפים בשבת ויו"ט דוקא, מפני טורח ציבור. ובספר "ארץ חיים" סי' קכ"ח נאמר שכן נוהגים האשכנזים בצפת.
161
קס״בנראה, איפוא, שגם בחיפה נהגו האשכנזים כמנהג צפת.
162
קס״גבכבוד רב,
163
קס״דיצחק נסים
164
קס״הנשיאת כפים ע"י כהן שהרג את הנפש
165
קס״ושאלה
166
קס״זב"ה, יום א' י"ג לירח שנתנה בו תורה לישראל תשכ"ד
167
קס״חלמרבה הברכה ולשלום אין קץ למע"כ אלופי ומיודעי,
האי גברא רבה, ידידי הותיק ומפורסם הגדול והדגול,
הרב הגאון המצוין, נודע בשערים, ראשון לציון, חו"נ כו'
מוהר"י נסים שליט"א
הרב הראשי לישראל
פעה"ק ירושת"ו
האי גברא רבה, ידידי הותיק ומפורסם הגדול והדגול,
הרב הגאון המצוין, נודע בשערים, ראשון לציון, חו"נ כו'
מוהר"י נסים שליט"א
הרב הראשי לישראל
פעה"ק ירושת"ו
168
קס״טשלמא רבא וכפילא למר ניהו רבה שליט"א
169
ק״עבהמשך ובהתאם לדבור של חבה אתמול ביום ש"ק תשלומי שבעה לעצרת, מתכבד אני לצרף לזה העתק קטע מספר "נתיבי עם" (לרבי עמרם אבורביע).
170
קע״אכמו כן מתכבד אני לצרף לזה קונטרס – לא קטן – בענין "כהן שהרג את הנפש לענין נשיאת כפים שהכינותי בעניי לשם ד' ב"ה, ומסקנתי להלכה בנגוד למה שפורסם ב"הליכות" חוות דעת והוראתו של הרה"ר אונטרמן שליט"א – מפני כבוד הרב הנ"ל שליט"א הזכרתיו רק בקצרה ודרך אגב.
171
קע״באחלי מכת"ר לקבוע (כפי הפירוש "לגזול") זמן להפנות לי ספרים מסויימים הנוגעים בענין זה, שלא זכיתי לרגלי מיעוט בקיאותי לראותם, ובזה יחזקני ויאמצני שלא יפתה ולא יתגרה בי יצה"ר לרפות עצמי בדברי תורה. ונאמן הוא בעל הגמול שישלם לו במדה טובה המרובה.
172
קע״גותיכף לת"ח ברכה, בימיו ובימינו תושע יהודה וישראל ישכון לבטח ובא לציון גואל אמת וצדק משיח בן דוד בב"א.
173
קע״דביקרא דאורייתא,
באהבה רבה
ורבנן אמרי אהבת עולם
באהבה רבה
ורבנן אמרי אהבת עולם
174
קע״האהרן יצחק זסלנסקי
175
קע״ונ.ב. אם אפשר הייתי מבקש שכת"ר שליט"א יצוה לעוזר לשלוח לי את המאמר בחזרה ותודה, הנ"ל.
176
קע״זתשובה
177
קע״חב"ה, ירושלים, כ"ז בסיון התשכ"ד
178
קע״טלכבוד הרה"ג השקדן בתורה וכו'
כש"ת ר' א.י. זסלנסקי שליט"א
ירושלים
כש"ת ר' א.י. זסלנסקי שליט"א
ירושלים
179
ק״פשלום וישע רב,
180
קפ״אקבלתי את מכתבו מיום י"ג בחדש זה, תוכו רצוף אהבה תשובתו החשובה בדין כהן שהרג את הנפש ובקש ממני לחוות דעתי בנדון.
181
קפ״במחמת טרדותי המרובות הנני נאלץ לצערי לסרב לגדול, ומה גם כי כבר ראה כ"ת שדשו בדבר זה רבים ראשונים ואחרונים ולא הניחו מקום, ועיין תוספ' הרא"ש ביבמות (דף ז' ע"א, ד"ה שנאמר מעם מזבחי); שו"ת הרדב"ז ח"ד סי' קכ"ח; משנה למלך ביאת מקדש פ"ט (הל' טו); דבר משה ח"א יו"ד סי' נ"ה; מטה יהודה סי' קכ"ח (ס"ק ב'); שער יוסף להחיד"א דף קט"ו (למס' הוריות, דף י"ג ע"א, ד"ה וחמותי ראיתי להרב ב' אורח מישור); עין זוכר, מע' א', סי' ע"ט; הרא"ם פ' משפטים (כא, יד, ד"ה מעם מזבח אם היה כהן), האלשיך פ' תולדות (כה, לא) ועוד.
182
קפ״גבכבוד רב,
183
קפ״דיצחק נסים
184
קפ״הנ.ב. רצ"ב תשובתו.
185
קפ״והאם הש"ץ מקרה לכהנים תיבת "יברכך"
186
קפ״זשאלה
187
קפ״חי"ב שבט התשכ"ו
188
קפ״טהרב הראשי ראשון לציון כמה"ר הרה"ג יצחק נסים שליט"א
189
ק״צר.מ.נ.
190
קצ״אבאנו במכתבנו זה לברר הלכה בענין ברכת כהנים.
191
קצ״במנהגנו הוא: מלת יברכך לא אומר אותה החזן, רק הכהנים, והוא מתחיל השם. והעירו לנו חלק מהקהל שצריך להתחיל החזן ממלת יברכך, ורוצים שכבודו יקבע ההלכה. יורנו מורנו ושכמ"ה
192
קצ״גבכבוד רב,
193
קצ״דגבאי בית הכנסת
קדושי צה"ל
קדושי צה"ל
194
קצ״הששון אברהמי
רח' אוסישקין 4, חולון
רח' אוסישקין 4, חולון
195
קצ״ותשובה
196
קצ״זב"ה. ירושלים,
כ"ה בשבט התשכ"ו
כ"ה בשבט התשכ"ו
197
קצ״חלכבוד
אגודת בית־הכנסת
ע"ש קדושי צה"ל
חולון
אגודת בית־הכנסת
ע"ש קדושי צה"ל
חולון
198
קצ״טא.נ.,
199
ר׳הורני כב' הרב הראשי לאשר קבלת מכתבכם מיום י"ב בשבט ש.ז. ולהודיעכם כי בשאלת המלה "יברכך" שבברכת כהנים, אם יתחיל בה הכהן או יקריא לו הש"צ, חלוקות הדעות. מרן ה"שלחן ערוך" כתב119או"ח סי' קכח סע' יג. וכן הוא בסידור רס"ג עמ' לט, ובשו"ת המבי"ט ח"א סוף סי' קפ (יז ע"ב), ובפירוש המשנה להרמב"ם ברכות פ"ה מ"ד, מהדורת הר"י קאפח עמ' מב הע' 9. וראה עוד בשער הציון שבספר הלכה ברורה ח"ו עמ' שצב ס"ק קיט. שהכהן יתחיל לאמרה, ואילו המג"א ופוסקים אחרים סברו שעל הש"צ להקריאה120ראה טור שם סי' קכח, ובב"י שם, ובהגהת רמ"א שם, ושכן מנהג האשכנזים, ואף רוב קהילות הספרדים הנהיגו כן כמבואר בשו"ת לב חיים ח"ג סי' צט, גם הרי"ח בשו"ת רב פעלים ח"ג ריש סי' ה כתב: ואנא עבדא דרשתי לקהל הי"ו בדרוש שבת שובה לשנות המנהג, והיה החזן מקרא גם תיבת יברכך כי כן ראוי להיות ע"פ הסוד וכו'. עי"ש. וראה בבירור הלכה שם ס"ק מה. ולקמן תשובת הרב סימן יז..
200
ר״אכיון שכך, אין להגיע לידי מחלוקת בשאלה זו, ויכולים אתם לנהוג כפי מנהגכם.
201
ר״בבכבוד רב,
202
ר״גהמזכירות
203
ר״דבעניין הנ"ל
204
ר״השאלה
205
ר״וב"ה כ"ה תשרי תשל"א
206
ר״זלכבוד מעלת
מורנו ורבנו, הרה"ג הראשון לציון,
כמוה"ר יצחק נסים שליט"א,
ירושלים.
מורנו ורבנו, הרה"ג הראשון לציון,
כמוה"ר יצחק נסים שליט"א,
ירושלים.
207
ר״חהיות והתעוררו לאחרונה חלוקי דעות בבית הכנסת שלנו בדבר ברכת כהנים, אם הש"צ יתחיל במלת "יברכך" או שהכהנים יתחילו כפי שהיה מנהגם בחו"ל.
208
ר״טוהיות ואחרי העיון בש"ע אורח חיים סי' קכח, ובספרי אחרונים (בן איש חי, ישכיל עבדי, כף החיים ועוד) לא יכולנו להגיע לידי אחוד דעות, כי כל אחד עומד על דעתו ללא ויתור.
209
ר״יאי לזאת הגענו לידי הפשרה לפנות אל כבוד מעלתו ולבקשו לפסוק דין שיחייב את שני המחנות איך לנהוג.
210
רי״אנקוה שפסק דין רו"מ ירגיע את הרוחות ויחזיר השלום בין המתפללים.
211
רי״בעם בקשת סליחתו והבעת תודתנו מראש,
212
רי״גבכל רגשי הכבוד
213
רי״דבעד ועד בהכ"נ
214
רי״הדניאל לוי.
215
רי״והכתובת: דניאל לוי, רח' מבצע סיני 4, רמת יוסף.
216
רי״זתשובה
217
רי״חב"ה. ירושלים,
ה' במר־חשון התשל"א
ה' במר־חשון התשל"א
218
רי״טלכבוד
ה"ה ר' דניאל לוי יצ"ו
חבר הכנסת
בת־ים.
ה"ה ר' דניאל לוי יצ"ו
חבר הכנסת
בת־ים.
219
ר״כשלום וישע רב,
220
רכ״אקיבלתי מכתבך מיום כ"ב בתשרי ש"ז בענין מילת "יברכך", אם הש"ץ יתחיל בה או הכהנים יתחילו בה.
221
רכ״בבמכתבך לא הובהר מה היה המנהג עד עתה בבית כנסת זה שבו נתעורר הויכוח. אם בבית הכנסת הזה שמדובר בו, היה המנהג שהש"ץ מקריא גם אם מילת "יברכך", ועתה נתעורר חלק מהקהל ורוצה לשנות המנהג שהכהנים יתחילו, אין זה נכון, וראוי להשאיר את המנהג כפי שהיה; ואם המנהג של בית הכנסת היה שהכהנים מתחילים במילת "יברכך" ונתעוררו יחידים לשנות את המנהג ומבקשים שהש"ץ יקריא גם מילה זו, השינוי צריך לקבל הסכמת רוב הקהל, כולל הש"ץ והכוהנים121ראה לעיל סימן טז..
222
רכ״גאני תקוה ותפילה שיתמיד השלום בין מתפללי בית הכנסת וייחלצו לקבוע עיתים לתורה אשר היא אגוני מגינא ואצולי מצילא בעידנא דעסקין בה ובעידנא דלא עסקין בה122דברי רב יוסף במסכת סוטה כא ע"א..
223
רכ״דימלא השי"ת משאלות לבו הטוב לטובה וישכיל ויצליח בכל אשר יעשה.
224
רכ״הבכבוד רב,
225
רכ״ויצחק נסים
226
רכ״זדילוג על תחנונים ביום שני וחמישי כדי לאפשר לממהרים לעבודה תפילה במניין
227
רכ״חשאלה
228
רכ״טב"ה מוצש"ק ב' בשבט התשי"ט
229
ר״לרוב שלום למעלת כבוד הראשון לציון
הרב הראשי יצחק נסים שליט"א הי"ו
הרב הראשי יצחק נסים שליט"א הי"ו
230
רל״אכבוד הרב,
231
רל״באנו מתפללים מבתי כנסת שונים בתל־אביב פונים אל כבודו בשאלת הוראה.
232
רל״ג90% מאתנו פועלים שכירים שמוכרחים להגיע ב-7 בבוקר למקומות העבודה. לפי הלוח המצורף למכתב זה, הנחת ציצית ותפילין מפרשת שמות והלאה מתחילה בשעה 5.36 הזמנים בלוח זה (בעמוד 3) הם לפי אופק ירושלים ת"ו, בתל־אביב הזריחה מתאחרת ב-10 דקות בחורף, ולכן זמן הנחת ציצית ותפילין מתחילה ב-5.46 ולא ב-5.36. נשאלת כעת השאלה איך אפשר גם להספיק להתפלל לפי לוח זמנים זה, וגם להגיע לעבודה בזמן? אנו חייבים לעזוב את הבית לכל המאוחר בשעה 6, כי מקומות העבודה מרוחקים וצריך לנסוע באוטובוסים. כעת אנחנו מפולגים. יש כאלה שלא באים בכלל לבית־הכנסת ומתפללים בבית בקיצור, ויש שלא שמים לב להוראת הזמן, ומתפללים יותר מוקדם, ויש שמציעים שבימי ב' ו־ה' לא נאמר תחנונים ונקצר בתפלה.
233
רל״דאנו פונים לכבוד הרב בבקשה שיורה לנו איך להתנהג בקשר לזה בכדי שנוכל גם להתפלל בבית־הכנסת במנין וגם להספיק להגיע לעבודה.
234
רל״האנחנו מחכים ומצפים לתשובה מהירה מכבוד הרב.
235
רל״וואני מסיים בזה את מכתבי בסדר "ולכל בני ישראל היה אור במושבותם".
236
רל״זתשובה
237
רל״חב"ה ט' בשבט התשי"ט
238
רל״טמר ישעיה גרג'י יצ"ו, תל־אביב
239
ר״מא.נ.,
240
רמ״אהרינו מאשרים קבלת מכתבך מיום ב' בשבט ש"ז.
241
רמ״בשאלתכם היתה צריכה להיות מופנית אל הרב המקומי שהיה מנחה אתכם בעצה כיצד לנהוג בענין זה. אולם הואיל וכבר פניתם אל כב' הרב הראשי הרינו מודיעים לכם בזה כי אם שאלתכם מתייחסת לימי שני וחמשי, הרי שאפשר לדלג על התחנונים בימים אלה בכדי לאפשר לציבור הממהר לעבודה להתפלל במנין123ראה שו"ת ישכיל עבדי ח"ה סימן י, ובשו"ת יחו"ד ח"ב סי' ח, הלכה ברורה ח"ה עמ' קע ושער הציון שם אות ז, ובילקוט יוסף ח"א עמ' קלו..
242
רמ״גבכבוד רב,
243
רמ״דהמזכירות
244
רמ״האמירת "ה' מלכותיה קאים" שבסדר "ובא לציון" בלחש
245
רמ״ו(תשובה זו אינה זמינה במהדורה הדיגיטלית)
246
רמ״זדילוג בתים ב"לכה דודי"
247
רמ״חשאלה
248
רמ״טב"ה. ירושלים י"ג בטבת תש"ך (13.1.60)
249
ר״נלכבוד מעלת מרן הגר"י נסים שליט"א, הראש"ל,
הרב הראשי לישראל, ירושלים.
הרב הראשי לישראל, ירושלים.
250
רנ״אכבוד מרן הנכבד,
251
רנ״בבבית הכנסת הספרדי הגדול שהוקם במרכז נתניה, הונהג שבשיר "לכה דודי" מדלגין ארבעה בתים: התנערי, לא תבושי, והיו למשסה, ימין ושמאל, ומנמקין את הנוהג החדש הזה בגלל היותו מנהג ירושלים ורצוי להנהיגו בכל מקום.
252
רנ״גהדבר נראה מוזר בעיני בגלל דילוג בתים יפים כמו הנ"ל ושהתוכן שלהם אנחנו קוראים אותו בהפטרות של שבעה דנחמותא.
253
רנ״דאני מתכבד איפוא לפנות לכת"ר ולבקשו שיואיל להודיע לי:
254
רנ״האם זהו מנהג מובהק של ירושלים.
255
רנ״ואם רצוי הדבר להנהיגו בשאר המקומות, בזמן שעוד אין לנו סידור תפילה אחיד.
256
רנ״זוהנני בכל הכבוד, פ. זוארץ
257
רנ״חתשובה
258
רנ״טב"ה. ירושלים ט"ו בטבת התש"ך
259
ר״סלכבוד הרב פ. זוארץ יצ"ו, חבר הכנסת, ירושלים.
260
רס״אר.מ.נ.,
261
רס״בנכון הוא שיש בירושלים בתי־כנסת אשר בהם מדלגים שלושה או ארבעה בתים מהשיר "לכה דודי" – כפי שציין כב', אולם לא ידוע טעמם, ובספרי המנהגים של ירושלים לא מוזכר דבר זה כלל. 130וכתב בן המחבר, פרופ' מאיר בניהו ז"ל: "ומרגלא בפי אדוני אבי הראשון לציון זצ"ל, שכל מנהג שאינו נזכר בספר זה ['ספר התקנות והמנהגים הנוהגים פה עיה"ק ירושלים' לרבי יעקב קאפילוטו ורבי אברהם אשכנזי] וכ"ש וק"ו שלא נזכר כלל גם בספריהם של חכמי ירושלים, אינו אלא מנהג בעלי בתים (ספר הזכרון להרב יצחק נסים, סדר שישי: מעמדות ומושבות, עמ' רפא).
262
רס״גלעומת זאת יש בתי־כנסת אשר לא מדלגים בשיר זה.
263
רס״דלפיכך, אין להנהיג את הדילוג במקום שעד היום נהגו שלא לדלג.
264
רס״הבכבוד רב,
265
רס״ויצחק נסים
266
רס״זביאור "הן גאלתי אתכם אחרית כראשית" בנוסח הקדושה; ביאור דברי הרב: "ואנו הספרדים אין לנו אלא דברי מרן"; נאמנות אדם דתי על כשרות גבינה ללא הכשר מבית־דין ביאור "הן גאלתי אתכם אחרית כראשית"; ביאור דברי הרב: "ואנו הספרדים אין לנו אלא דברי מרן"
267
רס״ח(תשובה זו אינה זמינה במהדורה הדיגיטלית)
268
רס״טהאם לקיים בא"י את מנהג יהודי מרוקו שהחזן והקהל מתפללים יחד מוסף והחזן אומר חלק בקול
269
ר״עשאלה
270
רע״אב"ה, יום ב' לחודש תמוז התשכ"ב
271
רע״באל כבוד הרה"ג, הראשל"צ והרב הראשי לישראל,
מרן יצחק ב"ר רחמים נסים שליט"א, לשכת הראשון־לציון, ירושלים
מרן יצחק ב"ר רחמים נסים שליט"א, לשכת הראשון־לציון, ירושלים
272
רע״גהנני פונה לכב' בשאלה. ואם כי יודעני שכב' רבנו טרוד בטרדות שהזמן גרמן ואין עתו פנוי למתן תשובה, הנני מבקשו בכל מילי דבקשה להואיל לענות לי על שאלתי זו.
273
רע״דכנהוג בכל בתי כנסיות במדינתנו – מרוקו, במוסף של שבת ויום־טוב אין נוהגים לעשות חזרת הש"ץ. אלא חזן וקהל מתפללים כאחד בקול עד ה"אל הקדוש", ואח"כ חזן מ"רצה" עד סוף התפילה בקול. כך נהגו אבותינו וכך נוהגים אנו כיום בכל בתי כנסיות של עדת יהודי מרוקו בישראל.
274
רע״האנו מתפללי ביהכנ"ס "מגן־דוד" בבני־ברק, אף אנו נוהגים כנ"ל. במוסף בשבת אין אנו חוזרים על מוסף. כיון שקמו עוררים על המנהג הנ"ל מתוך ראיות מהש"ע ופוסקים ורבו גם רבו חכמי הקבלה של צפת להטיל בחרם הנוהגים כך.
275
רע״ואנו מנהג אבותינו בידינו – אבותינו הצדיקים, לקדושים אשר בארץ המה, וגם המה יד להם בקבלה, שאין חוזרים על מוסף.
276
רע״זילמדנו רבנו האם מן הדין הוא שננהג כך כפי שאנו נוהגים כיום, או שיש לעשות חזרת הש"ץ למוסף, הגם שחזרה זו הופכת ל"שוק" ובביהכנ"ס אין למצוא מנין המקשיבים ליוצא מפי החזן ועונים לברכות?
277
רע״חיסלח לי כב' רבנו על הטורח, ותודתי ותודת הצבור נתונה לכב' רבנו. ה' הטוב יבשרהו בשורות טובות וכל מילי דמיטב בזכות תפילת רבים, אמן.
278
רע״טהמתאבק בעפר רגליו,
279
ר״פהק' שלום דנינו
280
רפ״ארח' רב האי־גאון 6,
בני ברק.
בני ברק.
281
רפ״בתשובה
282
רפ״גב"ה, ח' בתמוז התשכ"ב
283
רפ״דלכבוד הר"ר שלום דנינו יצ"ו, בני־ברק
284
רפ״השלום וישע רב,
285
רפ״ובתשובה למכתבך מיום ב' לחודש זה הריני להודיעך כי מכמה טעמים – שמסיבות טרדותי לא אוכל לפורטם כעת – צריכים אתם לשנות כאן את המנהג שהיה לכם בחו"ל שלא להתפלל תפלת מוסף של שבת ויו"ט בלחש וחזרה, אלא החזן והקהל מתפללים יחד בקול עד הא' הקדוש וכן מרצה ד' ועד הסוף.
286
רפ״זהחשש שלא יהיו בין המתפללים עשרה שיקשיבו לחזרת מוסף, לא נראה, דהבאים לבה"כ להתפלל בודאי יראי שמים הם, ואם יסבירו להם בדרכי שלום ובנועם מילים חומר האיסור אם חלילה לא יטו אוזן לחזרה, בודאי יצייתו. ורוב הציבור לא יסירו אוזנם משמוע חזרת מוסף כמו בחזרת שחרית.
287
רפ״חברם אם ידוע לכם ששינוי המנהג יביא לידי מחלוקת ח"ו, אל תשנו והחזיקו במנהגכם עד מצוא שעת כושר לשינוי המנהג בהסכמת כל היחידים הקבועים בבה"כ140ראה תשובת הרמב"ם סי' רנו, רנח, ולהראב"מ בנו בהמספיק לעובדי השם פכ"ו מהדו' דנה עמ' 195 ואילך, שו"ת המבי"ט ח"ג סי' קצ, נהר מצרים הל' תפלה אות ט (ג ע"ב), כף החיים (סופר) סי' קכד ס"ק ב,ט. וסי' רלד ס"ק ה, נתיבי עם סי' קכד עמ' עד, ובמה שכתבתי בספרי אמרות יוסף עמ' רסח הע' 19 בשם הרב שמ"ש ומגן (ח"א או"ח סי' לז) על מנהג מרוקו וראה עוד בתשובות הרב לעיל סי' י-יא...
288
רפ״טואדון השלום יפרוס סוכת שלומו עליכם ועלינו ועל כל עמו ישראל אמן.
289
ר״צבכבוד רב,
290
רצ״איצחק נסים
291
רצ״בהימנעות מאריכות בתפילה בשבת בבוקר כדי לקרב את הנוער
292
רצ״גתשובה (השאלה חסרה)
293
רצ״דב"ה. ירושלים,
כ"ז בניסן התשכ"ז
כ"ז בניסן התשכ"ז
294
רצ״הלכבוד
מר דוד זאגה יצ"ו
נשיא קהילת קאן, ג'ואן לה־פאן ואנטיב
צרפת.
מר דוד זאגה יצ"ו
נשיא קהילת קאן, ג'ואן לה־פאן ואנטיב
צרפת.
295
רצ״ושלום וישע רב,
296
רצ״זשאלתני על הנוער שממעט לבקר בבית הכנסת ביום השבת בשל אריכות התפילה, הנמשכת כארבע שעות, ובשל כך מרבים לשוחח ולא להקשיב לתפילות.
297
רצ״חודאי שאם נכון שזו הסיבה, ראוי למעט באריכות ולצמצם זאת לשעה וחצי בערך, שכך יש הרבה בני כנסיות בארץ הקודש, ויש אפשרות להתפלל בזמן זה בנחת וכל התפילה בנעימה. ולהזהירם להקשיב לתפילה ולא לשוחח141ראה טור ושו"ע או"ח סימן א סע' ד שכתב: טוב מעט תחנונים בכוונה מהרבות בלא כוונה. משנה ברורה שם ס"ק יב. ובשו"ע סימן קכד סע' ז כתב: לא ישיח שיחת חולין בשעה שש"צ חוזר התפלה, ואם שח הוא חוטא וגדול עונו מנשוא. ובמשנ"ב שם ס"ק כז הוסיף בשם הכל בו: אוי להאנשים שמשיחים בעת התפלה כי ראינו כמה בתי כנסיות נחרבו בשביל עון זה, ויש למנות אנשים ידועים להשגיח על זה. גם בשעת קריאת התורה כתב בשו"ע סי' קמו סע' ב: כיון שהתחיל הקורא לקרות בס"ת אסור לספר אפילו בדברי תורה וכו'. ובשו"ע סי' קנא סע' א כתב מרן בתי כנסיות ובתי מדרשות אין נוהגין בהם קלות ראש כגון שחוק והתול ושיחה בטלה וכו'. וכתב שם המשנ"ב ס"ק ב וז"ל: הירא וחרד לדבר ה' ישים תמיד עיניו ולבו לזה שלא לדבר שום דברים בטלים בבית הכנסת וביהמ"ד והמקום הזה יהא מיוחד אצלו רק לתורה ותפלה..
298
רצ״טבכבוד רב,
299
ש׳יצחק נסים
300
ש״אהאם אומרים "שובה" בערבית של מוצאי שמיני של פסח?
301
ש״ב(תשובה זו אינה זמינה במהדורה הדיגיטלית)
302
ש״גהתפלל בחול המועד מוסף של שבת – האם צריך לחזור?
303
ש״דשאלה
304
ש״הלמעלת נזר תפארתנו ר"מ והוא נשיא הרבנים רבנו נסים יחי שמו עד בא גואל אנס"ו [אמן נצח סלה ועד]. מאחז פני"ק [פני קדשו] בקידה והשתחויה וכו'..
305
ש״ועובדה בחול המועד של פסח, איש אחד במקום להתפלל מוסף של יום טוב, התפלל מוסף של שבת, ואחר שהגיע "ואתה ברחמך הרבים", המשיך ואמר "יעלה ויבא" וסיים התפלה. ואחר שאל את ההלכה ואמרו לו: "היה צריך לחזור", ושאל לאחרים ואמרו לו: "יפה עשית שלא חזרתה" והיא במחלוקת. ועיני ישראל עליכם, מורנו יברר לנו את ההלכה ויודיענו מע"כ את ההלכה, ותשובתו הרמה במהרה תצמח. כ"ז לחדש ניסן תשכ"ו.
306
ש״זהצעיר חיים לוי
307
ש״חהשולח: טבשי חיים
308
ש״טגבעת אלישיב
309
ש״ימס' 20
310
שי״אתל־אביב
311
שי״בתשובה
312
שי״גב"ה. ירושלים,
א' באייר התשכ"ו
א' באייר התשכ"ו
313
שי״דלכבוד
מר חיים לוי יצ"ו,
תל אביב
מר חיים לוי יצ"ו,
תל אביב
314
שי״השלום וישע רב,
315
שי״וקבלתי את מכתבך, והנני להודיעך שמי שהתפלל בחול המועד מוסף של שבת לא יצא, וצריך לחזור ולהתפלל מוסף של חוה"מ. אולם אם טעה כן בשבת של חוה"מ ואמר יעלה ויבוא, נחלקו בזה הפוסקים האחרונים, והגאון חיד"א העלה שאין צריך לחזור. והכי נקטינן143ראה להחיד"א בברכי יוסף או"ח סי' תצ אות ט שכתב: אם בשבת וחה"מ התפלל מוסף של שבת ואמר יעלה ויבוא בעבודה, צריך לחזור ולהתפלל מוסף שבת וחה"מ כיון דלא זכר שם מוסף בחה"מ וכו'. אמנם בשערי תשובה שם ד"ה מתפלל כדרכו כתב דהחיד"א במח"ב חזר בו החיד"א ופסק דאינו חוזר. וראה כה"ח (סופר) שם אות עא, שציין לדברי החיד"א ומסקנתו דאינו חוזר..
316
שי״זבכבוד רב,
317
שי״חיצחק נסים
318
שי״טהאם לתרגם לעברית את הכתובה הגט הקדיש ותפילות בארמית?
319
ש״כתשובה (השאלה חסרה)
320
שכ״אב"ה. ירושלים, י"ד באדר התש"ך
321
שכ״בלכבוד הרה"ג ר' חיים בלוך יצ"ו, ניו־יורק
322
שכ״גר.נ.,
323
שכ״דקיבלתי מכתבו מיום ב' דר"ח אדר ש"ז, ותמהתי לקרוא בו שמאן דהוא כתב או אמר כאילו אני הבעתי דעה שיש לתרגם הכתובה, הגט, הקדיש והתפילות שבארמית – לעברית.
324
שכ״ההן ידוע שהארמית מקודשת מדורי דורות. בתורה גופה יש מספר מלים בארמית, התרגום ניתן בסיני בארמית144ראה בבלי מגילה ג ע"א, נדרים לז ע"ב, שדרשו מהפסוק בנחמיה ח,ח. ויקראו בספר בתורת האלדים מפורש ושום שכל ויבינו במקרא. וכן הובא בירושלמי פ"ד מגילה ה"א (כח ע"ב), ובבראשית רבה לו, ח. הגהות מימוניות פי"ב מהלכות תפילה אות ח., וספרי דניאל ועזרא – נכתבו בארמית. כמו כן רוב דברי חז"ל בשני התלמודים הם בארמית, וחלילה לתרגם ולשכחם. מכל שכן שאין לתרגם הקדיש, הגט וכו', ויש על זה חבילות של ראיות שאין מקומן במכתב זה145וראו יין הטוב ח"ב, אה"ע וחו"מ, סי' ד עמוד שכב..
325
שכ״ובכבוד רב,
326
שכ״זיצחק נסים
327