לקט יושר, חלק ב (יורה דעה) י״אLeket Yosher, Volume II (Yoreh De'ah) 11
א׳וזכורני שהגאון מוהר"ר יעקב וויילא זצ"ל התיר באוגשפורק יין [שקורין טראמינער]1 יין משובח ונקרא ע"ש מקומו טירול. להביא ביד גוי בחותם אחד כגון ששופך זפת ע"פ חביות שלנו שקו' שפונט וכת' עליו כשר. וגם זפת על החשקים שקו' רייפא, וכתב עליהם כשר, כדי שלא ינתק הגוי החשקים ויעשה נקב בחבית ויחזיר החשקים על הנקב שלא יראה הישראל, ובתחלה צריך לתן החביות בשק וקושר השק בחבל ונתן שעוה על הקשר וכתב עליו כשר. ובקשו בני אוגשפורק מהגאון מהר"י וויילא זצ"ל להתיר להם חמא' גוים שקורין פוטר ואמר מסתפינא מחברי דקרו ליה יעקב שרי איסור, וכן אמר ר"ת על חמץ בפסח בפ' בתרא דע"ז2 דף ס"ו ע"א ד"ה מכלל ופסחים דף ל' ע"א ד"ה אמר רבא, ועי' בספר הישר לר"ת סי' מ"ז סוף סק"ז וסי' מ"ח סק"ט, ובאו"ז ע"ז סי' קנ"ג. בדבור חמרא חדתא בעינבי אביי אמ' במשהו כו'.
1
ב׳כשקנה לביתו כלי חרס חדשים שרוצים לשתות בו יין, צוה לשפשף ג' פעמים קודם שיתנו בו יין, משום דאם נגע אח"כ בו גוי שלא הוה אסורים לעולם. מצאתי מזה בפ' אין מעמידין1 ע"ז ל"ג ע"ב ועי' בתוס' שם ד"ה כסי. רב אמי אסר ורב אסי שרי.
2
ג׳פ"א הביא גוי כלי חרס שקורין טיגל עם יין נסך לבית היהודי, והגוי היה שיכור והניח שם הכלי, ואמר שמותר לשתות ממנו כל המשקים חוץ מיין, וכן מצאתי ביו"ד בסי' קל"ז וז"ל: אע"פ שאסור לתן יין בכלי שנשתמש בהו הגוי וכו'.
3
ד׳וזכורני כשהיה הולך מביתו לעיר אחרת לקח עמו כלי זכוכית וב' או ג' כלי חרס, וכמדומה לי שלא רצה לשתות מכלי גוים.
4
ה׳מותר לכתוב ביין כשר שהוא נסך, וראייה ממסכת יבמות מפ' האשה שהלך1 יבמות קט"ו ע"ב כדמסיק שם א"נ לפנחיא שבקיה, וכאן נמי מיירי כשמתכוין שיבדלו ממנו ישראל, עי' תה"ד סי' קצ"ז. אם כתב תי"ו תרומה אם כת' מ"ם מעשר כדי להציל הפירות, ועיין בדבור בפ' ב' דכתובות2 דף כ"ב ע"ב. וא"ה לא עבד שמואל עובדא הכי. מי ששתה יין נסך מותר לאכול ולשתות עמו, אבל אינו נאמן על יין נסך אבל על שאר איסורין לא שמעתי אם נאמן אם לאו3 עי' סי' קכ"ד ובשיורי ברכה סי' קי"ט.
5
ו׳תמד [כגון ששופכין מים על חרצנים וזגין] שקו' בל"א לוייער1 עי' גידעמאנן צד קל שצ"ל לוייטער. נוהגים לכתחלה איסור משום יין נסך ועיין באשי' בהמוכר פירות2 ב"ב פ"ו סי' ט' ועי' בטיו"ד סי' קכ"ג.
6
ז׳ואמ' קטן שיש לו דעת כגון בן י' או בן י"א שנים, יכול לשמור בדבר שהוא מדרבנן כגון יין נסך1 ועי' בב"י סוף סי' קכ"ז ובסי' ק"ל בשם תשובות הרשב"א. והביא ראיה מריש מסכת תמיד2 פ"א מ"א ודלא כפי' הרמב"ם, ועי' בשושנים לדוד לר' דוד פארדו. והרובין שומרין שם (בית המוקד).
7
ח׳מה שכתב המרדכי בסוף פ"ק דחולין1 סי' תקצ"ח. וז"ל: יין במים לא בעי ס' אלא אפי' חדא בשיתא בטיל, דלא [הוי] אלא קיוהא בעלמא. פר"י ותימא והא אמר בע"ז בהשוכר את הפועל2 דף ע"ג ע"א. יין במים ומים ביין בנ"ט דהיינו ס'. וי"ל מה שכתב המרדכי חד בשיתא בטיל היינו יין הבא מן התמד3 וזהו נגד משמעות כל הפוסקים דסברי הכי, עי' סי' קל"ד. דבלאה"כ לא הוי יין גמור.
8
