לקט יושר, חלק ב (יורה דעה) כ׳Leket Yosher, Volume II (Yoreh De'ah) 20

א׳[כתב מה"ר משה מענדלן יצ"ו], יחי אדנ' המלך לעולם אדון גאון רבינו אשר בצלו נחיה בגוים, ה"ה מופת דורנו מה"ר ישראל יצ"ו אמ"ץ, תאיר עינינו, אודות אשה אחת שאינה יכולה לטהר את עצמה זה זמן ארוך. אמנם היא רואה ראייה דקה וקלושה טיפה קטנה ואינה גדולה כחודה של מחט עד שאין הרואה יכול לראות בטוב. ומי שאין לו ראייה זכה וצלולה ביותר אינו יכול לראות, וגם אני כשאין לי פריל [משקפיים] צלולה ביותר איני יכול לראות, לא דקדקתי אחר ספיקא זו לכל הצורך. כי נשאלתי בעד זו ביום ב' אחר החג, וביום ג' נסעתי למרפורק וחזרתי ביום ה' לביתי, ולא היה לי פנאי לדקדק אחר זאת. לע"ד רק לפום ריהטא ראיתי בסמני אשירי¹ נדה פ"ח סוף סי' ח'. משוך כל דהוא טמא אפי' בבדיקת עד, ובנדון זה לא שייך כלל משוך כי הוא דקדק² דק. ביותר. וכאשר כתבתי למו' כתב מחמת האשה דע אמ"ץ כאשר חזרתי לביתי בא אלי בעלה, והגיד לי שכל הטיפים הללו באים מנקב של מי רגלים, ולא ממקום תשמיש. ואמ' שהיא חולה במקצת בחולי החול, ואמר שהיא בדקה במי רגלים ומצאה כמה וכמה טיפות בהשתן, וגם נתן טעם ואמתלא לדבריה. ואמר שכמה וכמה היא בדקה את עצמה קודם הטלת מים מי רגלים ולא מצאה מאומה, ולאחר הטלת מי רגלים היא מצאה הטיפים הדקים שכתבתי כמה וכמה פעמים. גם היא הראה בדיקתה לנשים זקינות וחכמות והסכימו כלם שהוא חול. ובימי מניקתה נמי מצאת' הגרעינים הללו בשעת הבדיקה ואין דרכה כלל ועיקר לראות בימי מניקת'. כל הדברים הללו הציע בעלה לפני וצויתי לו שיניחנה להטיל מים³ מיושב. בכלי זכוכית, ושיביא לי השתן וכן עשה. וראיתי למטה בכלי יותר מאלף גרעינים, והראיתי אותן להח"ר דוד שיח', וגם [הוא] הסכים בפשיטות שהוא חול. אפס לא רציתי לומר לא טמא ולא טהור משום דכת' הר"ח⁴ בשו"ת מהר"ח או"ז סוף סי' ח'. מן הנקבים שכת' לא שמעתי כו', ודחיתי בעלה כי זה זמן ארוך שבטל פריה ורביה. וכ' תשכו' בנו' השלום כנ' משרת' עבד' תתת משה.

ב׳[תשובה] בקצרה אשיבך, ע"ד האשה שיוצאים ממנה טפות דקות כמין חול. ומה שכת' בכת' הראשון מההיא דמשוך כ"ש טמא אין עניינו לכאן, דהתם מיירי כשנמצא על העד ואין ידוע אם בא מן האשה אם לא¹ עי' בדברי חמודות שם ס"ק ל"ט ובהגהות הב"ח על הרא"ש פ"ב סק"א. אבל כשידוע שבא מן האשה אין חילוק כלל בין עגול למשוך אפי' כעין חרדל או אפי' פחות מכעין חרדל כתבו התוס' דטמא. וזאת האשה אם דרכה שאין יוצא ממנה אותו חול קודם הטלת מים כמו שכת' וגם כשתבדוק את עצמה כמו רביעית שעה או פחות אחר הטלת המים ולא יצא ממנה אותו חול אלא רק סמוך אחר הטלת המים כמו שמינית השעה או כה"ג, מוכחה מילתא היא דאינה אלא חול אחרי שיש לאשה הזאת חולי החול. אם תתירנה כה"ג לפי ראות עיניך שפיר דמי. דכל מה שהחמיר מהר"ם² עי' הגמיי"מ פ"ה מהא"ב סי' ב' ובשע"ד ה' נדה (דף נ"ג ע"ב). בריש פ' האשה אינו אלא משום הדם שמצאת' האשה לאחר הטלת מי רגלים, ולא משום הקרטין והחול שמצאת' על מי רגלים ע"ש. נאום הקטן והצעיר שבישראל.

ג׳מליקוטי מהר"י אוברניק זצ"ל. אמר מו' כל דם הנוטה לצד אדמומית יש לטמא האידנא. אודם הירוק טהור וכמראה הזהב כת' האשי'¹ פ"ב דנדה סי' ד'. דיש לטהר אע"ג דנוטה לצד אדמומית, וכן מצאתי בי"ד ואין טהור אלא שני מראות² שהן:. הלבן והירוק וכו' בסי' קפ"ח. [תשובה]³ תה"ד סי' רמ"ו. ואשה שהרגישה שנפתח מקור שלה ומצאה על העד ליחלוחית דק כמעט לבן טהורה ואע"ג שכת' בסמ"ק כל המראה טמא. כתב בספרו⁴ שם. כך נראה לפרש אמנם ירא אנכי להקל ע"ש [בספרו] המסקנא איך יכול לטהר.