לקט יושר, חלק ב (יורה דעה) ל״חLeket Yosher, Volume II (Yoreh De'ah) 38
א׳שלומך יגדל ויפשה, תגדל ותקדש בדת משה, אהו' בן דודתי מה"ר משה ס"ל יצ"ו, אודיעך שבקשתי מן הגאון ר"ג מוהר"ר איסרליין יצ"ו הרבה מאד עד גמירא שיכתוב לך שיהא לך כל תורת מנהיג ודיין ומורה הוראה בישראל. והשיב לי מה צריך כי יש לו בלא"ה חזקת דיין ומורה הוראה בישראל. וגם איני רגיל ליתן סמיכות, וכ"ש במקום שאינו צריך ואין להאריך, רש"י לך נאום שאי' משרתך תלמידך יוזלן. [כתב מהר"ר משה מינץ יצ"ו], שלמה רבה לגבר' אהו' מהר"ר משה ס"ל י"ץ, כאשר כות' לך הח"ר יוזל מאשר דבר לי והשבתיהו על דברך כן הוא, ואהו' צלח ורכב בהודך והדר' כנ' וכנ' נאום אהו' הקטן והצעיר שבישראל. [כת' שאירי ר' אייזק זצ"ל], מודעת זאת לכל שזה עמיתי ר' יצחק בר' יואל הלוי, שמש אצלי הרבה ימים ושנים עסק בתורה בכוונה ודקדק בגמ' וסברא עד שנתגדל להיותו ראוי וכדאי לישב בראש ולדון ולהורות. והנה בשכבר לפני כמה שנים נסמך ברצוני לקרותו בשם החבר, ועתה הנני מוסיף לו אומץ ויקר ויהיה לו כח ורשות להיות יושב ראש ישיבה בכ"מ אשר ימצא לו נכון, ויקראוהו לעלות לקרות בתורה בשם מורנו הרב, וכן בכ"מ ששייך להזכירו ולקרותו בשם הזה ויורה וידין ויתעסק בטיב גיטין וקדושין וחליצות והתיר נשים משום עיגונא, כלל מוסיף על הפרט שיהא לו כל תורת מנהיג ודיין ומורה הוראה בישראל, וחפץ הי"ז בידו יצליח. נאום הקטן והצעיר שבישראל.
1
ב׳[כת'] שלומך יסג' לחד' אהו' עמי' הר"ר אברהם מענדל י"ץ, הנה אנחנו עתה פחודים ומבוהלים מגור מסביב כאשר יגיד לכם צירכם. לכן אקצר לכם בפרט על דברי הפרשות שביניכם ובין מהר"ם, הלא לא בדיח דעתאי עתה כלל לכתוב עליהם. וכ"ש כאשר כתב שהסכימו על ידיכם עמי' מוהר"ר ישראל ומהר"ר אלי' יצ"ו, כדי הם לסמוך עליהם אף שלא בשעת הדחק ויש ארבע נמצאים שאינם שקולים נגד אלו השנים. מרן דבשמיא יהא בסעדכון ויהב ארכא ליומיכון [ולשניכון] אהו' עמי' הר"ר אברהם מענדל והר"ר יהושע יצ"ו. כתביכ' קבלתי וראיתי המבוקש מכם על דבר ב"ד שלכם. והנה אינני נמצא לגמרי לכם כאשר חפצתם כי גם לשכשנגדכם לא נמצאתי כאשר היה המבוקש מאתו כאשר תראו בהעתק' בשולי האגרת את אשר השבתי על העניין הזה. ובהא עדיין אנא סליקנא ונחיתנא שאע"פ שנסתלקו מכם הנהו תרי גברי דסמיכי, האחד לחיים בי"ל ושני לחלוף ב"מ, ומבעי מ"מ ממני ומידי לא תתרע חזקתכם כב"ד שלם כלל. גם לא אוסיף אומץ אם בידכם להתחזק בכח אחרים אין לי קפידא במידי כל עיקר, אינני בא לא להחליש ולא להחזיק כלל. אדון השלום ישכין בפורכם שלום הלא תראו שאף לשב ואל תעשה לא נתרצתי למה' משה שי'. אלא בדרך שלא יושיט שבטו עליכם ועל כל קהלכם ועל שאר אנשי הגבול, נתן טעמים רבים לבקשתו בעבור כי מטה ידו מהספיק בחורים כאשר הורגל כמה ימים ושנים1 ועי' פסקים וכתבים סי' ע"ג ושו"ת מהר"י מברונא סי' רנ"ג ורס"ח. לבזבז ממון בהחזקת ישיבתו. ואעפ"כ לא נתרציתי לו זולתי להסתלק מהפרט וחלוק זה שביניכם. פ"א בשבועות קרא לתלתא גברי בלשון מה"ר לס"ת שהיו קודם רק החבר, וגם לבנו קרא בלשון הרב לרביעי ולא מה"ר, אע"ג שלא היה בתחלה הח"ר והוא לא רצה לעלות לחמישי אחר בנו משום עינא בישא. וקרא לג' זקנים מזקני הקהל לב"ה שלו, ולאחר התפלה אמר לג' הזקנים לכן קראתי רק לכם משום שגם אתם ראוי לעמוד בפניכם וכל זה עשה בב"ה שלו משום עינא בישא2 אבל למפטיר עלה וגם אם אחד עלה לס"ת בין שני אחים לא חיישינן משום עינא בישא. עי' ארחות חיים ה' שני וחמישי ס"ק כ"ו הובא בב"י או"ח סוף סי' קמ"א. וזכורני שלא נעלתי לו מנעליו ולא חלצתי כשיש שם בניו או אשתו שיכול לחלוץ בעצמו, אע"פ שכת' הי"ד בסי' רמ"ב כל מלאכות שהעבד עושה לרבו תלמיד עושה לרבו. בריש פ' אלמנה נזונית3 כתובות צ"ו ע"א. מצאתי מדלעיל. ת"ח חייבים במסים במדינת רינוס ובאושטריך וסביבותיה. ראש הישיבה פטור ממסים, כי מסתמא כל שהוא פנוי מעסקיו חוזר ולומד. אבל שאר ת"ח אינו מצוי בזמנינו שתורתן אומנתן. מצאתי מזה בי"ד בסי' רמ"ג וז"ל: ומיהו אם יש לו אומנות.4 ועי' תרומת הדשן סי' שמ"ב.
2