לקט יושר, חלק ב (יורה דעה) נ״וLeket Yosher, Volume II (Yoreh De'ah) 56

א׳[כת' שאי' מה"ר שמעון כ"ץ יצ"ו מק"ק דמעגנץ]¹ פסקים וכתבים סי' צ"ג, ועי' מהרי"ק שרש ק"ל. ואשר שאלת על הס"ת שנמצא בה בכמה מקומות שכתובין חוץ לדף שלש אותיות מתיבה גדולה בת שבעה או בת שמונה, וגם לפעמים מתיבה בת חמשה. אי שרי לקרות בה בציבור אפי' במקום שיש ס"ת אחר' כשירה לגמרי² בציבור אפי' במקום שיש ס"ת אחרת כשירה לגמרי כל זה חסר בנדפס. ונראה דאין להקפיד בדיעבד שכבר נכתב' הס"ת ואפי' בתיבה בת חמש' דלכ"ע לא יכתוב, דהגמ'³ מנחות ל' ע"א. וכן כל החבורים⁴ הרמב"ם פ"ז מה' ס"ת ה"ה ובטור יו"ד סי' רע"ג. כתבו בלשון זה: לא יכתוב ולא קאמר לא יהו כתובים. משמע דדוקא אסופר קאי שלכתחילה לא יכתוב כך. וכן כת' באשי'⁵ בה' ס"ת סי' ט'. להדיא לא יכתוב לכתחילה. ואם היינו נמנעים לקרות בה אפי' כשיש אחרת כשירה היינו פוגמים את זאת והוי כמו דיעבד, כדאיתא ביומא בפ' בא לו⁶ דף ע' ע"א. דפריך ונייתי ס"ת אחריני א"ר הונא משום פגמו של ראשון. וה"נ אם לא יקראו בה כלל הוי פגם. ואע"ג דכת' אשי'⁷ שם סוף סי' ט'. בשם ר"ת דאותיות הש"ם צריכין שיהיו כלם בתוך השיטין, מדנקט צריכין משמע אפי' בדיעבד, לא קמירי⁸ צ"ל לא קשה מידי, ומכאן ועד סוף התשובה חסר בנדפס. דבאותיות הש"ם מחמרינין טפי. והכי אפי' גבי גט נהגו להקפיד אפי' באות אחת חוץ לשיטה כדאיתא בסמ"ק⁹ סי' קפ"ד. ותו דנוכל לומר דצריכין נמי דוקא לכתחילה קא'. כדאשכחן נמי כה"ג בתו' פ"ק דגיטין¹⁰0 דף ד' ע"ב ד"ה אי מההיא. ופ"ק דחולין¹¹1 דף ג' ע"א ד"ה אין השומר. דצריך לומר בפני נכתב י"ל דר"ל צריך לכתחילה לראות כתיבת הגט וחתימתו, ואי לא ראה יכול לתנו לכתחילה ע"ש. ואל תשיבני מהא דכת' א"ז פ' לולב הגזול¹²2 ה' סוכה סי' ש"ט. באתרוג שניקב נקב מפולש ואינו חסר אלא כ"ש דכשר, דוקא אם לא מצא אחר אבל אם מצא אחר וסמך על זה אסור לכתחילה. הא קמן דצריך לחזור אחר הטוב והיפה יותר אע"ג דאינך נמי כשר, לא דמי כלל, דהתם לא שייך פגם דאין שום קדושה באתרוג, ותו דמשמע התם דאינו כשר אלא משום דבשעת הדחק שרינ'.

ב׳[כת' הר"ר יושע דורק ז"ל]¹ פסקים וכתבים סי' ע"א וע"ב, ועי' בב"י סי' רע"ו ובשו"ת מהרי"ק סי' ע"א וצ"ח ושו"ת מהר"ם מפדוואה סי' פ' ורמ"ע מפאנו סי' ל"ו. ועל ס"ת דכרעי' דה"א וקו"ף נוגעים, פסולה היא אפי' בדיעבד עד שיתקן. כי כן כת' אשי' בהדיא בהלכות ס"ת² סי' י"ב. על כרעיה דה"א וכת' עלה ג"כ דין כרעיה דקו"ף ע"ש. והמתקן צריך למחוק כל הרגל ולכתוב אחר במקומו דבגריר' הדביקים לחוד הוי חק תוכות³ והמתקן צריך למחוק כל הרגל ולכתוב אחר במקומו דבגרירת הדביקים לחוד הוי חק תוכות כ"ז חסר בנדפס, ועי' שו"ת מהרי"ל סי' קפ"ט. ואם מותר לתקן הההי"ן שבשמות הקדש, כבר נדרשתי ג"כ על ככה מאחרים. אמנם השבתי בספיקא דנ' דשרי מההיא דכת' בהג' קטנה במיימוני בספ' המדע פ' ששי⁴ הגמי"מ פ"ו מה' יסודי התורה סי' ב' ע"פ מס' סופרים ה"ז. דאם נפל דיו על השם מותר למוחקו דאינו מתכוין רק לתקן, ורציתי לדמות לזה ג"כ נדון דידן. אך לא ברירא לי לגמרי דאפשר דהתם איירי שנתטשטש האות לגמרי אבל כאן אינו מחוסר רק דיקדוק אחד, או נימא איפכא דהכא אין צריך למחוק רק הרגל שהוא נכתב בטעות ובגוף האות שנכתב כדין אין צריך ליגע. ואם בהרבה הההי"ן בשמו' הן נדבקין אי' נר' טוב לתקו. נאום הקטן והצעיר שבישראל.