לקט יושר, חלק ב (יורה דעה) נ״חLeket Yosher, Volume II (Yoreh De'ah) 58

א׳תשובת הגאון מוהר"ר איסרלן זצ"ל.¹ פסקים וכתבים סי' קע"א ועי' בד"מ סי' רע"ו סק"ה. ואשר שאלת אם השם שנכת' בתפלות ובמחזורים אם נמחק הוא? נר' דמטעם הגימטרי' אין לאסור, דא"כ הודא"י נמי לא יהא נמחק שהוא בגי' שם המיוחד. ומטעם שהוא רומז לשם ונכתב כדי להורות על השם אין נראה לאסור ג"כ. שהרי אמרי' בפ' שבועות העדות² דף ל"ה ע"ב. דכל שלמה דשיר השירים קדש, ונכת' ג"כ להורות על השם, וא"ה כתבו התו' שם דנמחק הוא. אך בהא מסתפינא דכיון דזה השם כת' יו"ד בתחילה דהיינו התחלת שם המיוחד ככתיבתו והוי כמו ראש התיבה, ובתו' פ' שבועות העדות כתבו בשם פר"ח³ שם ע"א. דא"ד מן השם כקריאתו אינו נמחק. ואע"ג דש"ד משד"י וצ"ב מצבאות נמחק הכא בא"ד משום דמשם המיוחד הוא יש להחמיר יותר, כל זה איתא בתו'. ואע"ג דא"ד הם שתי אותיות מהשם וגם דלא כת' אחריהם מידי, משא"כ בנדון דידן דאין כאן אלא התחלת אות אחת, ותו דכת' אחריו אותיות וסימנים שאינ' מן השם. מ"מ אולי י"ל דהואיל והוא מן השם המיוחד ככתיבתו יש להחמיר יותר ואם אין צורך גדול בדבר למה נתיר למוחקו. היה כתוב בס"ת חרבה⁴ ויקרא כ"ו, ל"א ול"ג. בה' וא' לסופר אינך צריך למוחקו כל הה"א רק הנקודה מן ההא ועשה חית.⁵ ובשו"ת עבודת הגרשוני סי' פ"ב כתב סופר שטעה וכתב ה' במקום ח' בדיעבד אם גירר רגל שמאלי וגגה של ה' עד שנשאר ממנה כמו ז' אחרת כנגדה ודבקם מלמעלה בחטוטרות הנהוגה כשר ולכתחילה היה צריך לגרור כל הה"א כי זה כלל גדול דכל מה שנכתב בפסול צריך המתקן לגרור. אבל לעשות חית בלא מחק אינו רוצה להתיר.

ב׳ואמר שצריך לנגוע תוכו הקוף מן לשמצה בקמיהם בגוף האות¹ ועי' בביאורי מהר"א שטיין על מצות עשה מהסמ"ג בה' ס"ת שכתב: לשמצה בקמיהם, העמדים על הפקדים פ' נשא הסופרים מגיעים הרגל בב' הקופי"ן הללו קבלה איש מפי איש, ועי' במנחת שי שמות ל"ב, כ"ה. העתקתי מלקוטי מהר"י אוברניק ז"ל שכת' מדרשות מהרי"ל, גידין לס"ת אין לקנות מגוי דשמא של סוסין וחמורין הן והוי ספיקא דאורייתא וכן מצאתי בתשו' שאי' מהרי"ל ס"ל זצ"ל. וזכורני שנקרע ס"ת בשיפוע מראש התפירה עד ראש העמוד עד ג' שיטין ובתוך הכת'. ואמר הגאון זצ"ל לסופר לגרור התיבות הנקרעים ולתפור ולכתוב התיבות קטנות לפני הקריעה או לאחר הקריעה.² בס' בית לחם יהודה ושער אפרים סי' ר"פ הביא ס"ת שנקרעה עד תוך שיטה שלישית ונחלק אות א' לשנים. אם יכולים לתקן האות הנחלק עם עוד איזה אותיות מלפניו ומלאחריו ויחזור ויכתבם בכתב ישר על האופן שהאות הנחלק יהיה כולה נכתב על הקלף שלם בחלק א' משני חלקי הקריעה והקרע יעבור בין האותיות וודאי דכשר הוא, ועי' בעקרי הד"ט ה' ס"ת סק"ג ובשו"ת ח"ס ח"ו סי' ס' וס"ח. ואם אינו יכול יגרור גם שאר תיבות שאינם נקרעים ובכ"ז התיבות אינם מן השם. וזכורני שאינו רוצה שיניחו הבחורים הספרים על הספסלים בבית החורף שישבו שם בני אדם.³ ועי' בס' באר שבע דף ק"ג סי' ל"ח שכ' טוב להזהר בכל הספרים כמו בחומשים שלא לישב עמהם בשוה וכל המחמיר עד טפח ה"ז מכבד את התורה. ועשיתי לו ספסל שגובה טפח או מעט יותר ועמד על אחד מן הספסלים ושם מניחים הספרים. וזכורני כשהבחורים על הישיבה זורקים התוס' איש לחבירו לפעמים היה מקפיד ואמר אין זורקין כתבי קדש!⁴ עי' סי' רפ"ב סעיף ה'. וכן מצאתי במס' סופרים בפ"ג⁵ הי"ב. אין זורקין ספרים ממקום למקום ואין נוהגין בהן דרך בזיון, וכן מצאתי במסכ' עירובין בפ' המוצא תפילין⁶ דף צ"ח ע"א.