לקט יושר, חלק ב (יורה דעה) ס״זLeket Yosher, Volume II (Yoreh De'ah) 67

א׳וגם אשתקד בא לידי מעשה מעניין בכור בגוי שנתן כבשים ליודי אחד בחובו ולא נעשה לא משיכה ולא הגבהה, ושאלתי הדבר ה"ה מהר"י ברונא שי'¹ עי' שו"ת מהר"ם מינץ סי' ה' ובשו"ת מהר"י מברונא סי' רמ"ד (ד' ק' ע"ב) ובסי' רע"ז. והארכתי לו קצת לפי מיעוט שכלי. והוא² שאל. הדבר מכ"ת מר ותשו' דמר שלח לי מהר"י הועתק אות באות והיא קצרה מאד, מ"מ למדתי ממנו הרבה דברים. ותשו' מתחלת וז"ל: ואשר נשאלתם מרינוס על ספק בכור, שלא קנה הישראל הכבשים לא במשיכה ולא בהגבהה כו' עכ"ל ואח"כ כתבת' וז"ל: אמנם כאשר כתבת' שהגוי השני גמר קניינו בסודר אם היה הענין כן שתפס בסודרו של ישראל המקנ' נר' דמהני דקניין חליפים מהני בגוי. כמו שפסק ר"ת כדאיתא במרדכי בסוף פ' מרובה³ סי' ע"א. ובתו' בריש קידושין⁴ דף ג' ע"א ד"ה ואשה. ולא אשכחן דרש"י פליג על זה, והארכתי בזה באחת מתשובותי⁵ עי' תה"ד סי' ר"ע. כו' עכ"ל. והנה מר נכספה וגם כלתה נפשי לראות אותה תשובה, לכן אם לא היה נגד מר תן אותו תשובה לשאי' הר"ר יוזל הושטי"ט להעתיק לי. והנה תשובת מהר"י מולין ז"ל בשולי האגרת הזאת לא שלחתי למר ללמוד ממנו, כי כל רז לא אניס לך, רק לבי אומר דחביב למר דברי ההוא גברא רבה. ומאחר דהוא מעין המאורע שלחתי אות' למר, ונאמנ' הדבר נחוץ ולא היה לי פנאי כ"כ לדקדק במילתא, כי לא היה לי פנאי אפי' לסדר כראוי וכדחזי, לכן אם שגיתי וטעיתי נחיני במעגל צדק ובפרט בענין הבכור. ובכן יגד' ויפש כס' מלכו' לעד כנ' ת'ת'ת' משה לוי מינץ.

ב׳שואל¹ פסקים וכתבים סי' קס"ז, ועי' שו"ת מהר"י מברונא סי' רנ"ז. ומשיב כענין, כמשפט עושה סתירה ובניין, אהו' מהר"ם ס"ל מינץ שיחי', ל"ע חולה אני עתה את ידי בפודיגרא אשר לא אוכל לכתוב בעצמי ואצטרך לכתוב ע"י אחרים מפי ע"כ אבא בקצרה. אשר דרשתני על אחד שנולד לו ולד זכר מפרה שהיתה חולבת כבר, אבל אין ידוע אם בכרה אם לאו. ומכר הולד לגוי בעודו במעי אמו בכסף ולא במשיכה, אם יש לחשבו ספק בכור אם לאו. דע לך כי לא ימלאני לבי להתיר מטעם חולבת. אע"ג דרמב"ם² פ"ד מה' בכורות ה"ח. ואשי' פ' בתרא דיבמות³ סי' א'. פסקו דקי"ל חלב פוטר, מ"מ הואיל ומהר"ם פסק וכת' דנהגו כר"ת דחלב אינו פוטר, וכן פסק בא"ז⁴ עי' לעיל עמודה ס"ה שורה תשע שתים. אין לנו להקל. ואע"ג שכתבתי כבר באחת מתשובותי⁵ תה"ד סי' רע"א. צדדים להקל עתה בזמנינו ובארצותינו, לפי שדרשתי וחקרתי מיהודאים וארמאים נשים ואנשים רבים אם ראו מימיהם פרה חולבת שלא ילדה כבר, ולא שמעתי אחד מהם שראה דבר זה מעולם. אך בעזים שמעתי ממקצתן שלפעמים הן חולבות ה' או ד' שבועות לפני הלידה, וא"כ אפי' אי אשכחן פרה אחת מני אלף הוה מיעוטא דלא שכיח ומיעוט כה"ג לא אמרי' ביה סמוך לחזקה אפי' לפר"ת כדאיתא בתו' ואשירי ומרדכי פ' בתרא דיבמות⁶ סי' קכ"ו ועיין תוס' יבמות קי"ט ע"א ד"ה מחוורתא. ואע"ג דתלמודא פ"ג דבכורות⁷ דף י"ט ע"ב ועי' שם בתוס' דף כ' ע"א ד"ה מחוורתא. לא חשיב הך מיעוט דחולבות אלא לחד מיעוטא ולא למיעוט דמיעוטא, וי"ל דבהמות שלנו משונות הן משהיו בהמות שלהם. וכה"ג איתא בהדיא בתו' ואשי' פ' א"ט⁸ חולין מ"ז ע"א ד"ה כל הני וברא"ש שם סי' ט"ז. לענין פרה בת שלש ודאי לכהן ולענין עינוני' דורדא, דאמרי' דעינינו רואות דבהמות שלנו הוו משונות מבהמות שלהן. כל זה צידדתי להקל, אך מ"מ לא מלאני לבי לסמוך על חקירתי ודרישתי נגד מה שפסק מהר"ם מסתמא לארצותיו ולדורותיו, אא"כ היו לי אומדנות והוכחות אחרות מלבד החליבה שביכרה כבר הייתי מצרפם לטעמי דלעיל להתיר.