לקט יושר, חלק ב (יורה דעה) ז׳Leket Yosher, Volume II (Yoreh De'ah) 7
א׳פ"א שולח שמן של נרות [שקורין בל"א קוליכט שמלץ] לעיר אחרת ביד גוי ואני רוצה לכתוב עליו כשר ואמר כיון שהוא צרור ומונח בשמלה אינך צריך יותר וכן מצאתי ביו"ד בסי' קי"ח, חמפ"ג, פי' חלב מוריס פת גבינה שרי בחותם אחד ע"ש.
1
ב׳מעט הלכות איסור והיתר בלא סדר.
2
ג׳[כתב מהר' משה מהלא יצ"ו], הא דכתב בשערים1 שערי דורא (ד"ו שכ"ד) דף ל"א ע"א ועי' בהגהת מהרא"י שם סק"ב שכתב כן. אקערות או מחבת שאין מקונחות דהכל אסור. כבר גמגמו בה קמאי ונראה דיש לדחוק ולומר דלצדדין קא' אם אותה שאינה בת יומא אינה מקונחת הכל אסור אבל אם אינה בת יומא מקונחת אין טעם כלל לאסור הבת יומא.
3
ד׳[כת' הר"ר בנימין כ"ץ מרעגנשפורק יצ"ו שאילת י']1 פסקים וכתבים סי' קי"א. אשירי פ' גיד הנשה2 סי' י"א. אומצא ביעא ומזרקי פליגי בהו רב אחא ורבינא בכל התורה כולה ר"א לחומרא ורבינא לקולא והלכה כרבי' לקולא, בר מהני תלת דרב אחא לקולא ורבינא לחומרא והלכתא כרב אחא לקולא. ל"ל אמר בקיצור הלכה כדברי המקיל וכן אמר הסמ"ג בהלכות שבת בלאוין בכ"מ שנחלקו ר"א ורבינא הלכה כדברי המיקל3 וכן אמר הסמ"ג בהלכות שבת בלאוין בכ"מ שנחלקו ר"א ורבינא הלכה כדברי המיקל ליתא בדפוס. לא ידענא מאי קשיא לך דאשי' לישנא דתלמודא נקט כדאיתא להדיא התם בגמ'4 דף צ"ג ע"ב. ותלמודא גופיה לא קשיא כלל אמאי לא נקט בקיצור [דיש לומר] משום הכי מפרש דכל דוכתא ר"א לחומרא ורבינא לקולא, נ"מ למירמי דידיה אדידיה, כההיא דשילהי מסכת שבת5 דף קנ"ז ע"ב. דפליגי במוקצה מחמת מיאוס דר"א אוסר ורבינא שרי אי אשכחן שום דוכתא דסברא לחד מינייהו איפכא כדאשכחן כמה אמורא' דאיירי בעניין דמוקצה הוה קשיא דידיה אדידיה.
4
ה׳[כתב מהר' יעקב מיישטרי יצ"ו], ההיא דכלי עצם דכת' א"ז1 פסקי ע"ז פ"ה סי' רצ"ז ועי' במרדכי פ' כל שעה סי' תקפ"ב. דלא בלעי ולא פלטי, אמת כי כת' כן. אמנם המדקדק באשי' בפ' ג"ה2 סי' ל' ועי' בב"ח ריש סי' צ"ט. בההיא דעצמות של איסור אין מעלין את ההיתר משמע טובא דעצם בולע ופולט, מ"מ נר' דבהא ליכא מאן דפליג דעצם הבא מדבר טמא אין בו שום איסור להשתמש בו דאפי' בגידין אין בהן נ"ט כ"ש בעצם, והיתר פשוט להשתמש בסכין דקתייהו מעצמות של חיות טמאות. אין צורך להאריך בזה דלא דמי כלל לההיא דא"ז דכלי אבנים וכלי חרס אע"ג דאין בעצמם שום טעם מ"מ בלעי ופלטי.
5
ו׳פסק רש"י פ"ק דחולין1 דף ח' ע"ב ד"ה דוחקא דסכינא. דקי"ל בשל תורה הלך אחר המחמיר כו' וקשה לעולם והא אינו רק טעם מסכין של גוים ופסק רש"י במקום אחר2 חולין צ"ח ע"ב ד"ה לטעם כעיקר. טעם הוי דרבנן ותי' הגאון זצ"ל נעלם ממני.
6
ז׳סכין חולבת בן יומו שחותך בו בשר מלוח הבשר צריך קליפה והסכין צריך לנעוץ בקרקע.
7
ח׳סכין חולבת בן יומו שחתך בו בשר שהוא קצת חם צריך לנעוץ הסכין בקרקע קשה י' פעמים בי' מקומות וצריך ליתן במקום גומות הסכין שקו' שלג גחלת לוחשת.
8
