לקט יושר, חלק ב (יורה דעה) פ׳Leket Yosher, Volume II (Yoreh De'ah) 80

א׳שלום לכם ר' מאיר מיישטרס ור' לאזרוש, קול ענות אנכי שומע, ראיתי דמעת העשוק ר' יוסף וויילא זועק מר עליכם. וביותר הרבה על האיש סרנזין בעבור אשר מידו בראש גם מידכם נמסר ביד השלטון למסגר כלוא ולא יצא, יושב חושך חדש ושבת ומועדים וימי הנוראים לכל ישראל. וכל זה אינו רק עבור תביעות שטרי חובותיכם עליו. ואף כי הוא ויתר לכם לשנות ההלכה, עמד הוא בחוץ ואתם באתם לביתו ולחנותו לעבוט עבוטו כל אשר לו. ונתרצה לכם בפני רבים אנשי השם שאם לא יספיק לכם את אשר תמצאו בביתו ותאמרו שהבריח הרבה מפניכם, שיעשה לכם דין ישראל באיזה ב"ד שתבחרו בלי דחי. ואתם חלקתם לו מחמאות פיכם¹ תהילים נ"ה, כ"ב. ויעקבתם אותו בהזמנתכם לד"י לטערוייז להביאו למצודתכם, למען פרוש רשת לרגליו לשומו במאסר לייסרו ולענותו חוץ מן התורה ודת אלהינו ב"ה. שהרי הקפידה תורה שלא יבא המלוה על ממון הלוה בשוטר ונוגש אך בחוץ יעמוד² דברים כ"ד, י"א. כ"ש וק"ו על גופו ונפשו אפי' אם היה ידוע שיש לו ממון, ואצ"ל אם אין ידוע לו ממון. ואף להשביעו בכה"ג כת' הרמב"ם³ פ"ב מה' מלוה ולוה ה"ב וג'. דתקנו' חכמים קלה ולא הלכו בה להחמיר כלל, אף בדייני ישראל, כ"ש ע"י גוים לעשות אויבינו פלילים מוסף על זה עשיתם אויבינו פלילים. לכן תדעו א"כ הוא ככתוב למעלה מה מאוד הרעותם וקלקלתם השורה לגמרי. גם כי צועק עוד על אשר שמתם לבבכם להחמיר תפישתו, ואתם ידעתם אותו רך ומעונג וקצת זקן היה לו סכנת נפש ותמהון רב, א"כ הוא ומעשי' ומחשבות הללו לא יהיו נשמעים מצדיקי ישראל זולתי מרשעיה'! ודעו שא' ח"ו לא תוציאו אותו מן המאסר מיד תוך ג' ימים אחרי ראותכם כתב זה, ותפטרהו מידי השלטון מכל וכל ותקבלו ממנו ד"י כדמבואר למעלה, בודאי תביאו עליכם אשם וחטאה גדולה ומי מרה תשתו מרבו' מנהיגי הדור יושבי על מדין ואנכי בכללם וידי תהא בראשונה. ואותו האיש סרגזין אשר נכתב לי עליו שהוא הנפש אשר תעשה ביד רמה לגדף את תורת הי"ז ודתותיה פורק עול בפרהסיא לאמור מי אדון לו, יראה וידע אם יתבררו לי הדברים יפה אודיעו את ידי ואת גבורתי מחסד המקום ב"ה, ואשבור את שיניו ואתן בפיהו רסן וחכה לבלתי יפער פיהו! ואף כי אמרי' עליו שאיננו שומע לגערת חכמים ולגזירתם, מ"מ אחרים ישמעו ויראו והוא בדד ישב מחוץ למחנה. לכן בין תבינו את אשר לפניכם. גם חתני ר' יוסף הנ' ר' אייזק ור' דוד צועקים במר נפש על אשר גם המה נרדפים מפניכם: האחד תפשתם ג"כ והוצרך להעמיד ערבות, והשני חזרתם אחריו לתופשו והוצרך לברוח. א"כ הוא איזה פתחון פה יש לכם ע"ז אם נתפתתם ליצרכם לשלוח יד בר' יוסף הנ', בעבור שהוא לכם עבד לוה⁴ משלי כ"ב, ז', ועי' ב"ב נ"א ע"א וסנהדרין ל"א ע"ב. ויש לכם שטרי חובות עליו מה לכם על אלו? וכי תאמרו שהאכילם את כספכם והמה נטלו והבריחו את שלכם, כל הנ"מ על פה נינהו ולא דמו לשטרא! לכן אזהירכם מעתה בכל תוקף גזירה לבלתי תרדפום בכלום בעש"ג ובשלטוני האומות, הלא הם כתבו לי שברצונכם בלי דחי יהיו מזומנים לכם לד"י ולדון עמכם בטערויז ולשלוח הדברים לב"ד הממוצע לשניכם רק שיהיו בטוחים שלא יעשה כח ותוקף חוץ מן הדין.

ב׳שלומכם יסג' לחד' אהו' הרב רי"ף יצ"ו ומחו' הר' ויפש והח"ר משלם יצ"ו, ראו אשר כת' לתועלת המוסגר ר' יוסף וחתניו לא השבתי ימיני אחור ונאמנ'. לולי דחשבתי טורחי זה כמתעסק לפדיון שבוים מצוה רבה, לא הגדשתי סאה כ"כ. ואתם אנשי אמת רודפי צדק דת ודין עשיתי את שלי, עשו גם אתם מה שראוי לכם לעשות, להקים את דברי תורתינו הקדושה משפטי אמת וחוקי צדק! נאום הקטן והצעיר שבישראל.

ג׳פ"א בא לו חלום על אחד ונידוהו בחלומו והיה מתיר בעשרה בסוד. וכן מצאתי בפ"ק דנדרים ע"ש.¹ דף ח' ע"א ועי' בשו"ת רדב"ז ח"א סי' ק' ובתשב"ץ סי' קכ"ט דה"ה אם חלמו לו אחרים, ובכת"י היה כתוב: ואני אחד מהם, ואח"כ העביר עליהם קולמוס ומחקם.

ד׳מצאתי בי"ד כתוב על הגליון¹ ועי' בב"י של"ד ובטו"ז ס"ק י"ג ובשיורי ברכה אות ו'. וז"ל מי שנדוהו בחלום ובאין להתיר לו יאמרו מחמת דאשתמיד² צ"ל דאישתמית. פלוני בחלמיה מותר יהא לו. לא יסורין ולא קללה יבואו עליו יחי פלוני³ ע"פ גמ' דסוטה ז' ע"ב, ב"ק צ"ב ע"א ומכות י"א ע"ב. ואל ימות ויהי מתיו מספר. ד' שמעתי שמעך יראתי ד' פעלך בקרב שנים חייהו בקרב שנים תודיע ברוגז רחם תזכור. ויעבור ד' וכו' ויאמרו כן ג' פעמים עכ"ל. כמדומה לי ששמעתי מן הגאון זצ"ל מקצת הלשונות דלעיל.