לקט יושר, חלק ב (יורה דעה) פ״הLeket Yosher, Volume II (Yoreh De'ah) 85
א׳[מהר"י אוברניק זצ"ל] בעל הנחמות הוא ינחמך בתוך אבילי עמו ישראל אהו' עמי' מה"ר יודא י"צ, אשר שאלתני על שלילת הקריע' שעל אביו ואמו אי שרי תוך ל', כי כן מצאת ביו"ד וכן הגידו לך שכך הוא המנהג. דע לך דבגמ'1 מו"ק כ"ב ע"ב. בהדיא איתא דעל אביו ואמו שולל לאחר ל'. וכן הוא באשי'2 שם סי' מ"ג. ובא"ז3 סי' תי"ח. וכפי דעתי בכל הפוסקים. וכן ראיתי מורים הלכה למעשה שלא לחבר הקריעה כלל עד לאחר ל' על אביו ואמו. אמנם נראה דשולל דקא' תלמודא אינו ר"ל חיבור הקריעה בראשה בתכיפה אחת או בשתים, אלא ר"ל כל הקריעה כולו בתפירות רחבות ואלוקטות כדמוכח בההיא4 מו"ק כ"ו ע"ב. דקורע מתוך השלל ומתוך הלקיטה. אלמ' דשלילה תפירה היא בכל הקריעה, דאל"כ איך יקרע מתוכ'. לכן נראה דהמנהג הוא לחבר ראשי הקריע' אפי' תוך ל' בקרסים של ברזל קטנים, ולהרחיקן קצת כדי שתהא הקריעה נר' עדיין פתוח קצת למעלה. ובדרך זה לא מקרי שלילה כל עיקר. ואם ירצה לחבר בדרך זה בחוט או משיח' קטנה שפיר דמי נמי, או אפי' לתפור הראשים למעלה בתכיפה אחת או שתים אין נראה קפידא כדפי', אך ע"י קרסים שפיר טפי.5 ועי' שו"ת מהרי"ו סי' ו'. [וזה אמר לי, ומה שאין שוללים אפי' אחר ל' חומרא הוא].
1
ב׳מצאתי בשני יו"ד1 סי' ש"מ. ועל אביו ועל אמו שולל לאחר ל' ואינו מאחה לעולם. כשנפטר מה"ר פרץ זצ"ל הלך אל בית הישיבה שהוא ב"ה או אל ב"ה שקו' בל"א בו"ר שו"ל, וכל הבחורים עמו ורוב הב"ב. וחלץ מנעליו וכל העם וישב מעט ועמד וקרע למטה הסרבל וישב מעט, ואמר ת"ח הוא וראוי להספיד וזקן ועשה הרבה טובות! וכשבאו לביתם אז תפרו הקריעה וזה היה שמועה רחוקה כך אמרו לי הבחורים. וכשבאתי שאלתי לו אם אני צריך לעשות הספד, כיון שאני תלמידו, וא"ל לא רק ביום הקבורה צריך התלמיד להתענות או שלא לאכול בשר. כששמעתי שהניח אבי ז"ל חיים לכל ישראל בדרך שהלך לא"י, ולא ידוע לי אם הוא לאחר י"ב חדש או לא. ואמר לי אמור קדיש חדש אחד עד שיוודע לך יום מיתתו, ואעפ"י שהיו אבלים בב"ה. ואיני צריך לעשות קריעה, והיה מתיר לחוף את ראשי אפי' באותו שבת2 עי' שו"ת מהרי"ל סי' כ"ב ושו"ת מהר"ם מינץ סי' צ"ה ועקרי הד"ט חיו"ד סי' ל"ו אות ב'. וגם בני אינו צריך לשנות מקומו. וזכורני כשקראתי זה הדין לפני הגאון זצ"ל, א"ל כתוב בדרך שהלך לא"י ולא ידעתי טעמו. ואח"כ כשלמדתי מסכת שבת פ' כל כתבי3 דף קי"ח ע"ב. ואמר ר' יוסי יהא חלקי עם מיתי בדרך מצוה, ואמרתי בלבי מסתמא זה טעמו של הגאון זצ"ל שהוא כבוד אבי ז"ל להודיע לעולם שמת בדרך מצוה. [כת' מוה"ר יודא מורכי"ל זצ"ל] על קרע שנקרע על אביו ואמו ורוצה להפוך מלבושיו לאחר י"ב חדש. ביו"ד4 סי' ש"מ. משמע בהדיא דאסור להפוך ולאחות הקריעה לעולם, ובסמ"ק5 סי' צ"ז. מתיר להפוך ולאחות אפי' תוך י"ב חדש. הודיעני אדוני האיך יש לנהוג. תמהתי על הסמ"ק דמתיר אפי' תוך י"ב חדש, דהאלפס והאשי' פסקו כרשב"א6 במו"ק כ"ו ע"ב. דפליג את"ק ואסור לאחות אף בהפיכה, ולכל הפחות איירי פלוגתייהו בתוך י"ב חדש. ופסקו האלפס והאשי' כרשב"א שאסר. וא"כ ע"כ פליג הסמ"ק אאלפס ודרך הסמ"ק בכ"מ שחולק על האלפס הוא כות' וצ"ע באלפס, וכאן לא רמז כלום7 ועי' בסמ"ק בהגה בסוף הספר. ועל דבר הקריעה כשרוצה להפוך הבגד כבר נדרשתי על ככה כמה פעמים. והשבתי בכל פעם פלוגתא דרבוותא היא יש נמנעו ויש הקילו. אין להזכיר כאן הלכה כדברי המיקל באבל8 שם י"ח ע"ב. אפי' אי הוה פלוגתא דתנאי, דאבילות לחוד וקריעה לחוד כדאיתא פ' אלו מגלחין9 שם כ"ו ע"ב. ואונן אינו אוכל אפי' רוטב מן הבשר100 עי' בברכי יוסף סי' שמ"א אות ב' ובנו"ב מה"ת חיו"ד סי' רי"ב ובתשובה מאהבה חיו"ד בהגהותיו לסי' שמ"א. או עשב שנתבשל עם הבשר.
2