לקט יושר, חלק א (אורח חיים) קכ״וLeket Yosher, Volume I (Orach Chayim) 126
א׳ודרש אם אמר החזן התפלה, ולא ידע החזן מה קאמר נמי יצא, כיון שאומר התפלה על הסדר. כמדומה לי פי' לא ידע כגון לא ידע אם אמר מכלכל חיים או מחיה המתים, מצאתי בא"ח בסי' צ"ט וז"ל: אף אם קורא מקצת בלא כונה יצא ע"ש. [ועיין לעיל בזה הספר בהלכות פסוקי דזמרה].
1
ב׳[למנהג ר"ת לא כו'], העתקתי ממהר"י אוברניק יצ"ו שהעתיק ממהר"ף יצ"ו ששמע מן הגאון זצ"ל. מי שרוצה לעשות שברים ותרועה בנשימה אחת, מ"מ צריך להפסיק בין שברים לתרועה שלא יהא נראה כמריע מתוך השבר. [כתוב בספרו1 י"ז ע"א. במקום שתוקעים ל' קולות בסדרים נקל הדבר שיתקע [בישיבה] בנשימה אחת ש"ת ובסדרים בב' נשימות או איפכא. ובמקום שנוהגים לתקוע בסדרים קשר"ק [קש"ק] קר"ק כמנהג רוב אשכנז, אין נקל כ"כ לצאת ידי כלם, מ"מ יתקע על שני דרכים בישיבה ובסדרים כדלעיל].
2
ג׳[לא יאריך בשבר אחד], וזכורני כמו שכתב א"ח1 תה"ד סי' קמ"ב. וז"ל, ע"כ צריך ליזהר בשברים שלא יאריך בכל שבר וכו'. כתוב בספרו2 סי' תק"צ. דאין צריך ליזהר בשום מקום, שלא להאריך כשעור שלש יבבות, אבל כשיעור ג' גניחות יש ליזהר כמו שאבאר.
3
ד׳[יסדר תפלתו קודם ר"ה], וכל אדם יסדר תפלתו כדי לאומרן הפסוקים על הסדר. וכן מצאתי בא"ח בסי' ק' וז"ל: וצריך שיסדר תפלתו קודם שיתפלל כדי שתהא שגורה בפיו כו'. ואמר לי אבל הקרובוץ אין צריך לחזור. וזכורני שמתחיל ביום ראשון מסליחות [כשחל ר"ה ביום ב', אבל כשחל ר"ה ביום ה' התחיל קודם] ומסדר הקרובוץ והנגונים כמו שהיה אומר בב"ה אותו תפלה שהיה מתפלל ש"ץ. ושאר התפלות [והקרובוץ] אמר במהירות [ובקול נמוך] בלא נגון.
4
ה׳סדר הפסוקים דנביאים ודכתובים זה העתקתי ממחזור שלו1 תה"ד סי' קמ"א. ככתוב בתו' ה' ימלוך לעולם ועד, ונאמר לא הביט און ביעקב ולא ראה עמל בישראל ה' אלהיו עמו ותרועת מלך בו, ונאמר ויהי בישורון מלך בהתאסף ראשי עם יחד שבטי ישראל. ובדברי קדשך כתוב לאמר כי לה' המלוכה ומושל בגוים, ונאמר שאו שערים ראשיכם והנשאו פתחי עולם ויבא מלך הכבוד [וכו'], מי הוא זה מלך הכבוד, ה' צבאות הוא מלך הכבוד סלה2 סדר מלכיות. ונאמר ה' מלך גאות לבש לבש ה' עז התאזר אף תכון תבל בל תמוט, [לפעמים לא אמר ונאמר כיון שאמר כבר ג"פ מלוכה], ועל ידי עבדיך הנביאים כתוב לאמר כה אמר ה' מלך ישראל וגואלו ה' צבאות, אני ראשון ואני אחרון ומבלעדי אין אלהים, ונאמר ועלו מושיעים בהר ציון לשפוט את הר עשו, והיתה לה' המלוכה. ונאמר והיה ה' למלך על כל הארץ, ביום ההוא יהי' ה' אחד ושמו אחד, ובתורתך כתוב לאמר שמע ישראל ה' אלהינו ה' אחד, ככתוב3 ע"פ סדורים שלנו אנו אומרים פסוק זה שהוא בתהילים במזמור צ"ג קודם שאו שערים שקדם לו במזמור כ"ד. וראה מש"כ בכגון זה בס' המנהיג ד' ל"ג ע"א לענין צדקתך צדק בשבת במנחה שלא יתכן לאמרו ע"פ מנהגנו מאחר שאינן כתובים כסדר בספר תהלים. בתו' ויזכור אלהים את נח ואת כל החיה ואת כל הבהמה אשר אתו בתיבה, ויעבר אלהים רוח על הארץ וישכו המים. ונאמר וישמע אלהים את נאקתם ויזכור אלהים את בריתו את אברהם את יצחק ואת יעקב, ונאמר וזכרתי את בריתי יעקב ואף את בריתי יצחק ואף את בריתי אברהם אזכור והארץ אזכור. ובדברי קדשך כתוב לאמר4 סדר זכרונות. ויזכר להם את בריתו וינחם כרוב חסדיו, ונאמר זכר עשה לנפלאותיו חנון ורחום ה', ונאמר טרף נתן ליראיו יזכור לעולם בריתו. וע"י עבדיך הנביאים כתוב לאמר הלוך וקראת באזני ירושלם לאמר כה אמר ה' זכרתי לך חסד נעוריך אהבת כלולותיך לכתך אחרי במדבר בארץ לא זרועה. ונאמר וזכרתי אני את בריתי אותך בימי נעוריך והקימותי לך ברית עולם, ונאמר הבן יקיר לי אפרים אם ילד שעשועים כי (מידי) מדי דברי בו זכור אזכרנו עוד, על כן המו מעי לו (ורחם) רחם ארחמנו נאום ה', ככתוב5 בסדורים שלנו נסדר פסוק זה שבמזמור ק"ו אחר זכר עשה לנפלאותיו וכו' וטרף נתן ליראיו ושניהם במזמור קי"א. בתורתך ויהי ביום השלישי בהיות הבקר ויהי קולות וברקים וענן כבד על ההר וקול שופר חזק מאד ויחרד כל העם אשר במחנה. ונאמר ויהי קול השופר הולך וחזק מאד משה ידבר והאלהים יעננו בקול. ונאמר וכל העם רואים את הקולות ואת הלפידים ואת קול השופר ואת ההר עשן, וירא העם וינועו ויעמדו מרחוק. ובדברי קדשך כתוב לאמר עלה אלהים בתרועה ה' בקול שופר, ונאמר6 סדר שופרות. תקעו בחדש שופר בכסא ליום חגנו כי חק לישראל הוא משפט לאלהי יעקב. ונאמר בחצוצרות וקול שופר הריעו לפני המלך ה'.
5