לקט יושר, חלק א (אורח חיים) קכ״חLeket Yosher, Volume I (Orach Chayim) 128
א׳[שאלת י"ח] כתב הר' בנימין כ"ץ יצ"ו מרעגננשפורק1 סי' י"ד. בר"ה מלבד עולת החדש וכו', באיזה מקום יש לאומרו קודם ומנחתם, או אח"כ? כי כמדומה שאין במקומינו המנהג כמו שכתוב במנהגי קלוזנר, וכל הנוסח2 פסקים וכתבים סי' קי"ז ועי' תה"ד סי' קמ"ג. מלבד3 מקודם. עד אחריו חפץ אני לידע.
1
ב׳כך שמעתי ממורי דודי הקדוש מוהר"ר אהרן ז"ל. מתפלל במוסף בר"ה וכן אני נוהג מפי כבודך כאמור ובחדש השביעי וכו' עד ועשיתם עולה כו' עד ומנחתם ונסכיהם כו' עד ושני שעירים לכפר ושני תמידין כהלכתן, מלבד עולת החדש כו'. ואע"ג דבמנהגים ובאור זרוע כתוב מלבד עולת החדש קודם ומנחתם נראה דלא אתי לאשמעינן אלא הזכרת הפסוקים שמזכירים במוסף בר"ה, ולא לאשמעינן את סדרן. ומתוך כך נראה דסדר דלעיל שפיר טפי לומר מלבד אחר ומנחתם. דאי הוה אומר מלבד קודם שוב היה צריך לדלג בומנחתם ושני תמידין כהלכתן, משום דכבר הזכיר שני תמידין בפסוק מלבד דכתיב ביה עולת התמיד ומנחתה ונסכיהם כמשפט' שבו כלול שני תמידין כהלכתן. אבל כשאמר ובמנחתם קודם אין צריך לדלג בפסוק דמלבד עולת התמיד ומנחת' הואיל וכבר הזכיר ושני תמידין כהלכתן, דקרא כדכתיב הוא מזכיר, מה שאין לומר כן בנוסח דמנחתם. וכן מצאתי אח"כ דיוק זה בפי' אחד מן המחזור.
2
ג׳[תוקע מיושב הוא התוקע מעומד ואין מסיחין בנתים]. ואין להסיח דעתו מן התקיעה כשמתחיל התקיעה הראשונה מיושב עד סוף התקיעה מעומד, וכן השומעים התקיעה. [וכן מצאתי בא"ח בהלכות ר"ה1 ועיי"ש במנהגים דר"א קלויזנער דף ח' ע"א.], ואין ללמוד אפילו תורה, רק מעניני תקיעה מותר ללמוד או לאמר יהללו את שם ה' וגו', אע"ג שאינו שייך לתקיעה, כיון שהוא מעניין תפלה. ותלמיד אחד שאל לו, כמדומה לי שהוא מה"ר אייזק לוי ז"ל, אם אחד יכול לדבר בבית הכסא, ואמר לא. וליחיד תוקעים לו פ"א שלא בתפלתו.
3
ד׳[יחיד לא יתפלל מוסף קודם ג' שעות], לא ליצלי אינש צלותא דמוספא דריש שתא בתלתא שעי קמייתא1 סי' תקצ"ב. ביחיד דוקא. אבל בצבור אין להם נפקותא בזה כי יש להם הרבה זכות. [טעה בהאל הקדוש חוזר לראש, בהאל המשפט חוזר להשיבה], ואם טעה בהמלך הקדוש חוזר לראש. ואם טעה בהמלך המשפט חוזר להשיבה, כיון שמוזכר בתלמוד. אבל זכרנו ומי כמוך וכתוב אינו צריך לחזור כיון שאינו מוזכר בתלמוד. וכן מצאתי בא"ח בס' תקפ"ב. אבל אם זכר קודם שחתם אותה ברכה, אפילו אמר ברוך אתה, כיון שלא אמר השם אומר זכרינו על הסדר.
4
ה׳ואמר בסוף הדרשה כי חק לישראל הוא משפט לאלהי יעקב, תימא למה אמר יעקב יותר מאברהם ויצחק? וי"ל יעקב הוא משפט משום דאברהם הוה עוקד ויצחק נעקד, ובכמה מקומות נזכר שעקידה היא רחמים. ואמר מקצת בני אדם עומדים לסליחות ואח"כ הולכים לצרכיהם, או ישנים ולא באו לביהכ"נ לברכו ולקדושה. הם טועים, כי התפלה בכל יום בא [באה] במקום התמיד, והיא עיקר יותר מהסליחות, כי הסליחות אינם באים רק כדי שיהא התפלה לרצון. ואמר משל לזה למי שיבא לו אורח חשוב נתן לו תבשיל קודם, ואין להאריך.
5