לקט יושר, חלק א (אורח חיים) קנ״אLeket Yosher, Volume I (Orach Chayim) 151
א׳נר חנכה היה מדליק משמאלו לימינו סמוך לכניסתו לפתח [בפנים בימין הכניסה] לימינו, כשאין מזוזה בפתח. [כתב בספרו1 בחלק דינין והלכות שבסוף שו"ת מהרי"ו סי' ס"ה ד"ה בערפורט נוהגין. מנהג בני רינוס ואגפיה מתחילין להדליק בנר שהוא כנגד צד שמאלו], [וכן נמצא כתו' בשם מהר"ם שהיה מדליק בצד שמאלו ופונה דרך ימין משום דכל פינות שאתה פונה (איננו) אינו אלא דרך ימין. ובני אושטריך ואגפיה מתחילין להדליק בצד ימינו ומדליקין והולכין כדרך שאנו בני ברית כותבין וכו'], מ"מ כתבתי לעיל מה שראיתי. וכן נמצא לפעמים בספרו שעשה כבני רינוס.
1
ב׳העתקתי ממהר"י אוברניק ז"ל שהעתיק ממה שגנבו מן הגאון זצ"ל. בני1 תת"ד סי' ק"ו, משום דהאידנא ברוב מקומות דרובא דעלמא אפילו תלמידי חכמים אין להם המזוזות בבתי חורף שבהן מדליקין. מרפורק נהיגי להדליק נ"ח [בב"ה] בין צפון לדרום. ובני רינוס בין מזרח למערב. ואמר דזה תלוי בפלוגתא דתנאי במנחות בפ' שתי הלחם2 שם סי' ק"ד. במנורה שבמקדש, ר"א אומר דהיתה נתונה בין צפון לדרום, ור' אומר בין מזרח למערב, ונראה למורי דהלכה כר' מחבירו. והרמב"ם פסק כמ"ד בין צפון לדרום, גם הסמ"ג אינו מפרש אלא דרך המנורה כחד מ"ד, אלמא דפסיק כותיה. וכיון דפלוגתא היא נהרא נהרא ופשטיה, וכל אחד אל ישנה ממנהגו. [כתב בספרו אמנם אם הייתי במקום שאין מנהג הייתי מנהיג כמו שראיתי ברוב מקומות בין מזרח למערב ז"ך3 מנחות ד' צ"ח ע"ב.].
2
ג׳[נר חנכה היה מדליק משמאל לימינו סמוך לכניסתו בפנים [בימין] הכניסה לפתח לימינו, כשאין שם מזוזה בפתח. [כתב בספרו מנהג בני רינוס ואגפיה מתחילין להדליק בנר שהוא כנגד צד שמאל, וכן נמצא כתוב בשם מהר"ם שהיה מדליק בצד שמאל ופונה דרך ימין משום כל פינות שאתה פונה אינו אלא דרך ימין]. ובני אושטריך ואגפיה מתחילין להדליק בצד ימין ומדליקין והולכין כדרך שאנו בני ברית כותבין וכו' מ"מ כתבתי לעיל מה שראיתי. וכן נמצא לפעמים בספרו שעשה כבני רינוס1 ד"ך. וגם גוף הספר אין לפני].
3
ד׳וצוה לי להדליק נ"ח בב"ה שלו ואמר אינך צריך להדליק פ"א בבית כיון שאין לך בכאן בני ביתך. וזכורני שהבחורים קנו הדלקת נ"ח בב"ה שלו. ואמר לבנו שיקנה אותם, כיון דאשתך מדלקת עליך ואתה מדליק בב"ה, מעתה אתה יוצא ממ"נ1 כפל דבריו והנם כתובים לעיל בסמוך, והעתקתים שנית כי לא מצאתי און לי לשלוח ידי בכת"י. ואמר מי שהדליק בב"ה צריך לומר הנרות הללו, אבל המשתתף אין צ"ל הנרות הללו. והוא מדליק בתחלת הלילה משום דכמה בני אדם היו מצויין בביתו בתחלת הלילה. אבל הבחורים ושאר בני ביתו היו מדליקין כשרוצים לאכול, ולפעמים כשהיו הרבה נרות היו מדליקין קודם אכילה. ולא הניח אחד הבחורים להדליק קודם שהנר שלו הדליק כמעט שעור. וזכורני שאמר לבחורים למה אתם כלם ממתינין עם ההדלקה עד שעת אכילה? הדליקו מקצתכם קודם, כדי שיהא הנס נראה כל הלילה! וגם נ"ל שהיה דוחק להם לדבק הנרות כלם בשעת אכילה סמוך לפתח בליל ג' או ד'.
4
ה׳בזמן הזה אין שעור לנ"ח. לכך אסור בהנאה כל הנר אפילו שהיה הנר גדול, אבל יכול לכבות הנר כשהדליק השעור, ויכול להדליק בו אחר או הוא עצמו בליל אחרת. ואע"ג שהדין כבתה אין צריך לחזור ולהדליק מ"מ המנהג להדליק כיון שהוא אסור בהנאה, ומותר לראות ראשי פרקים בספר גבי נר חנכה. וזכורני שהיה מדליק על שמן זית כשאפשר לו בנר של מתכת העשוי קנים קנים. והיה מדליק בכל לילה בתחלה על קנה אחד שלא הדליק עליו בזה החנכה משום שהיה נקי מאחרות. ואמר שאין נפקותא בכך שאם הנר דולק במקום זה ואחז הנר בידו והניחה במקום אחר סמוך לזה המקום, כדי לפנות מקום לחבירו, או בעניין אחר. לשנה אחרת אמר דכת' הגה' במיימוני בהלכות חנכה ואין מגביהין אותה ממקומה, ואמר [אם] מגביה אחר ממקומה מ"מ המדליק היה יוצא. ולאחר שאמר הברכה בא"י אמ"ה אקבו"צ להדליק נר שלחנכה היה מדליק מיד. ושאר ברכות אמר בשעת הדלקתן ואע"ג דבסמ"ג כתב במצות עשה מן התורה לברך אחר אכילת לחם כו', עד ונר חנכה לא יענה אמן מפני שהוא חשוב הפסק ע"ש. ויש בברכה זו י"ג תיבות וגם בדייקות אמר שלחנכה בתיבה אחת1 ועי' בתה"ד סי' ק"א ובמטה משה סי' תתקפ"ג. ואמר בברכה בימים ההם בזמן הזה, ולא ובזמן הזה בוא"ו.
5
