לקט יושר, חלק א (אורח חיים) ל״חLeket Yosher, Volume I (Orach Chayim) 38
א׳[וזכורני שפעם אחת אכל עמו מה"ר ישראל ברונא יצ"ו ושאר בני אדם, ונתן למהר"י ברונא לברך ברכת הזימון בשביל שהוא היה אורח. ולא רצה לברך אע"פ שהגאון ז"ל מחזיק בו פעמים ושלש. ואמר מהר"י ברונא שרוצה לשמוע איך יברך הגאון ז"ל אולי ישמע ממנו חדוש. אבל שמעתי מהבחורים1 פלאד"ן. אינו יכול לברך בלשון צח]. וזכורני כשמדיח כוס של ברכה בעצמו, היה מדיח הכוס בפנים בידו והיה זורק המים למעלה שהיה בכלי כדי שיפלו על דופני הכוס מבחוץ ולא עשה שום שטיפה מבחוץ לפעמים אלא זה. והיה מכוון שלא יפלו המים תחת השלחן, [כמדומה לי טעמו שלא יפלו המים על הפרורין לחם].
1
ב׳פ"א היה אוכל ואני עמו, ולא רצה לתן לאחר1 שמהר"י ברונא. לצרף לזמון כיון שלא אכל פת. וכן מצאתי בא"ח בס' קצ"ז וז"ל: אבל לג' אינו מצטרף עד שיאכל כזית דגן ע"ש. פ"א אכל אחד עמו ג' ערמונים, שקורין בל"א קישט"ן, לפי תומו, והיה מצטרף עמו לזמון ג' כמו שכתבו התוספות2 לשתות. אבל לי' היה מצטרף ג' עמו ע"י שתיה. ופ"א לא היה לו יין על השלחן ונתן לאחד לצרף עמו לי' אפרסקי' [אחד] שקו' פירזי"ך, וכן מצאתי בא"ח בס' קצ"ז וז"ל: אפילו אכלו ז' דגן וג' ירק.
2
ג׳כשיתן לאחר לשתות לצרף לי' אם רוצה לילך לדרכו אחר ברכת הזן יעשה ברכה מעין ג'. וכן מצאתי בא"ח בס' קצ"ז וז"ל: אם המצרף נפטר מברכה אחרונה [האחרונה] בבהמ"ז של אלו, והשיבוני דלא וכו'. אבל [אם] לא ילך לדרכו יעשה ברכה מעין ג', אחר ברכת [הזן] (הזמון). אבל הטוב שבכולו ימתין אחר ברכת המזון, וישתה עוד פ"א מכוס של ברכת המזון, ויעשה אח"כ ברכה מעין ג'. פ"א היו עמו רק ט' אנשים ולא רצה לזמן עם אשתו מ' שונדיל ז"ל לצרף לה1 ברכות מ"ח ע"א ד"ה תשעה. וכן מצאתי בא"ח בס' קצ"ט וז"ל ומהר"ם מרוטנבורק ז"ל השיב על דבריו וכתב דאינם מצטרפות ע"ש. ונשים אינן אומרות בריתך שחתמת בבשרינו בברכת המזון2 לי'. ואינו רוצה שיפסיק לו שנים שאכלו פת והיה מברך ביחידי ולא רצה להמתין זמן מועט. וכן מצאתי בא"ח בס' ר' וז"ל ואין שנים מפסיקין לאחד ע"ש. ולא נתן לברך לכהן משום דאמרינן בפ' הזרוע והלחיים3 עי' ברכות ד' כ' ע"ב תוס' ד"ה נשים. כל כהן שאינו יודע לטלן אין לו מתנות. ש"מ נמי כל כהן שאינו יודע לברך ברכת המזון אין נותנין לו כוס של ברכה לברך, לבד כהן חשוב נתן לפעמים משום דאמרינן נמי בפ' הזרוע והלחיים כי היכי דנחזוק נפשין בכהני, והוא מברך בעצמו. וכן מצאתי בא"ח בס' ר"א המתחיל גדול מברך, וז"ל, ואם ב"ה מרוצה למחול על ברכתו ולברך בהמ"ז לעצמו רשאי.
3