לקט יושר, חלק א (אורח חיים) מ׳Leket Yosher, Volume I (Orach Chayim) 40

א׳וכל היכא דמסתפקא לן אם השעור כזית או כביצה או שאר ספקות, אין עושין ברכה על הספיקות. וכן מצאתי בא"ח בס' ר"י וז"ל: לכן טוב ליזהר שלא לשתות אלא או פחות מכזית או ברביעית, כדי שלא ליכנס בספיקא ע"ש. מי שאכל מה' מינים ושותה יין והיה מסופק אם שותה שעור, אין לאמו' בברכה מעין ג' על הגפן ועל פרי הגפן, אע"פ שצ"ל בלאו הכי על המחיה ועל הכלכלה, מ"מ אין לכוללו עמו על הגפן ועל פרי הגפן. וראיה מר' ירמיה¹ ד' מ"ד ע"א ד"ה על העץ. לא אכל סולת מן (איומוי) יומוי לפי שנסתפק בברכה אחרונה ולמה לא היה כולל עם ברכה אחרונה [הברכה האחרונה]? אלא ע"כ אין לכוללו בברכה אחרונה דבר שהוא מסופק בו. [שבקן² ירושלמי ברכות פ"ו ה"א בתוס' ד' ל"ז ע"א סוף ד"ה הכוסס. בתר מזונך פי' אחר ברכת המזון]. [תשובה³ ירושלמי שם ה"ה.]

ב׳[ז"ך¹ תיבת: תשובה שייכה לעיל קודם מלת שבקן ועי' תה"ד סי' ל'.] וזכורני כשרוצה לברך על פירות או על ענינים אחרים אוחז בימינו. וכן בא"ח בס' רי"ב אוחז היין בימינו ומברך עליו תחלה כו' ע"ש. ונוהגים אם היו לפניו ג' מינים של בשמים כיון שבירך מיני בשמים פוטר הכל, ודלא כרב עמרם דא' מברך על כל אחת ואחת בע"צ, וכן מצאתי בא"ח בס' רט"ז וז"ל: שאם היו לפניו עצי בשמים ועשבי בשמים ומיני בשמים וכו' ע"ש. [בריש ברכות מהר"ם וכן על הענבים לכך הוציא ענבים משאר פירות האילן משום דיש חילוק בהם בין בוסר לפרי משא"כ בשאר פירות² ד"ך. וכן מוכח בסמוך גבי ושאר אילנות]³ ראה בתה"ד סי' ל"ג. וזכורני שא' ברכה אחרונה [האחרונה] מעין ג', כמו שכתוב בברכות מהר"ם, לבד מה שכתבתי לעיל ונברכך בקדושה וכ', [משמע מתוך דבריו של הגאון זצ"ל אם אכל פרידה של ענב אינו צריך לברך מעין ג'].

ג׳וזכורני שא' בני רינוס כשאחד יוצא מבית האסורין חבריו שופכין מעט מים על פניו, ואומר לו ברוך מתיר אסורים. ובאושטריך אינם נוהגין כן. והיה משבח בזה המנהג בני אושטריך כי מה יש להשיב לשבוי על זה כשמשבח אחד להקב"ה, או למה משבח עתה יותר משאר פעמים?¹ נ"ב: כל זה אמר לי שאירי מהר"ר אייזיק לוי זצ"ל ערמונים בל"א קישטן, חבושים קוטן, גודגניות קירשן אפרסקי פירזין, טרוקנין גובלין [וגובלא] שני מינים, התיבון פי' מיתיבי ע"כ ועי' ברכות ל"ז ע"ב. וחולי שסבור בדעתו שהוא מסוכן למיתה או אחרים סבורין שהוא מסוכן למיתה צריך לברך הגומל. וכן מצאתי בא"ח בס' רי"ט וז"ל דוקא במכה על חלל שיש בה סכנה.

ד׳[כתב הר"ר מנליפא], ועל דבר ריח הפלפלין כבר השבתיך די אם לא תבא לפטפט. אמרינן בפ' אלו דברים¹ נ"ב: וזכורני כשהיו חבושים בבית האסורים באושטריך מחמת מסים אינם מברכים הגומל. אין מברכין על הבשמים שהן באין להעביר ריח רע הואיל ולאו לריחא עבידא. אלמא דקרי לה בשמים מה שמעביר ריח רע, וא"כ פלפלים נמי הכי אינון. אך מה שכתב' אי אמרינן דבטל דעתו אותן שאין נהינין, בברכות מהר"ם כתב על אותן שאוכלים שומים ובצלים מבושלים ברצון יותר מחיין דבטלה דעתו לענין ברכת הנהינין ע"ש, וה"ה בנידון דידן. מי שעורין שנתבשלו לחולים מברכים עליהם שהכל כמו על השכר, ולא דמי למיא דסילקא דהתם עיקר בישולם בשביל הירקות, הרא"ש בתשובה עכ"ל סמני אשירי בהג'.

ה׳כשקרא בנו בתחלה בס"ת כשהתחיל ברכו, אומר בריך רחמנא מלכא דארעא שפוטרני מעונש זה. וכן אמר כל הברכות בלא מלכות, כיון שלא הוזכר בפירוש בתלמוד מלכות¹ ד' נ"ג ע"א. [וזכורני שאמר שלא הוזכר בפירוש ה' אלהינו מלך העולם. וכן מצאתי בא"ח בסי' רי"ט וז"ל: כגון שאמר בריך רחמנא מלכא וכו' אבל שם המיוחד לא הוזכר א"ח]. ואע"ג דקודם לכן מברך היה בנו ברכת הזימון, והיה מתפלל בלילי שבת בב"ה מ"מ המתין עם הברכה [בריך רחמנא] עד קריאת התורה. ושאלתי לו כשבני יחי' בא אצלי שכבר היה בר מצוה אם אני צריך לברך אם לאו, ואמר אינך צריך לברך.