לקט יושר, חלק א (אורח חיים) מ״זLeket Yosher, Volume I (Orach Chayim) 47

א׳ועתה אחל הלכות שבת בשם צור ישראל ששבת. וזכורני שלובש בכל ערב שבת חלוק לבן כשלובש שאר בגדים של שבת. ולא רצה להתיר להשכיר בהמתו אפילו ג' ימים לפני שבת לגוי שיעשה מלאכה עמה גם בשבת. אבל אמר העולם משכירים בהמתם אפילו בע"ש ע"י שמפקירים בהמתם, [כן מצאתי בא"ח בסי' רמ"ו וז"ל: ובס"ה התיר להשכיר בהבלעה, ע"ש].

ב׳תלמיד אחד שאל איך שמותר לקרות אגרת שבא בשבת מחוץ לתחום. ואמר שכתוב בסמ"ג¹ פרק ח' סי' ח'. במצות צוה הכתוב בדברות הראשונות [שמותר]. וז"ל: ולא דמי לשלח אגרת שאין גוף הישראל נהנה מגוף השליחות, ולכך מותר בקצץ, [מצאתי מזה בא"ח בסי' רמ"ז ע"ש]. והלכתא כר' יוסי שמתיר לאכול סמוך לשבת, [וכן מצאתי בא"ח בסי' רמ"ט וז"ל: ומותר לאכול עד שתחשך ע"ש]. והורה מי שנהג להתענות בערב ר"ח ואם בא ער"ח בערב שבת אינו צריך להשלים. וכן אם בא יום שמת בו אביו בע"ש אינו צריך להשלים, אע"ג שכתב הסמ"ג² לאוין ס"ה צוה הקב"ה וכו', דגוי שהדליק הנר או עשה האש בשביל ישראל, תנן בפ' כל כתבי הקדש לא ישתמש ישראל לאורו אע"פ שקצץ שכרו לכך, לפי שגוף ישראל נהנה ממלאכת שבת הנעשת בשבילו ול"ד לשלח אגרות וכו. אפילו יחיד גוזר על עצמו תענית בע"ש ומתענה ומשלים. מ"מ אמר הגאון שכתוב בתוס' בסוף פ' בכל מערבין³ עשין ג'. אם ירצה משלים, וכן מצאתי בא"ח בסי' רמ"ט⁴ ד' מ"א ע"ב ד"ה והלכתא. וז"ל: ואסיקנא הלכתא מתענה ומשלים פי' אם ירצה, ולא הוה כמתענה בשבת, ע"כ ע"ש. וכן [מי שמתענה ג' ימים] אם בא יום שלישי לתעניתו בע"ש אין צריך להשלים. ושאלתי לו ואם אינו משלים אם כן אינו מתענה ע"ב שעות? ואמר כשהתחיל להתענות הוי מפסיק מבעוד יום דהוי ע"ב שעות. אבל ת"צ צריך להשלים בע"ש. [נמצא בתשובות מהר"י מולין זצ"ל⁵ ועי' שו"ת רש"ל סי' ט', וחוט השני סי' ס"ו, ונחלת שבעה סי' נ"ח, וכתב סופר חאו"ח סי' נ"ב. וז"ל: אבל בת"צ לעצמי אני מחמיר להשלים דכמה רבוותא גדולי אשכנז מחמרי, אבל לעלמא אני אומר דעביד כמר עביד, והכל לשם שמים, ועמך כלם צדיקים].

ג׳[וזכורני במרפורק רוב הקהל אופים פשטידא שקו' באושטריך ברייטלינג ביום ו' בחורף קודם אור הבקר לשבת. [וכן מצאתי בא"ח בסי' ר"ן וז"ל: וישכים בבקר בששי], ואוכלים ברייטלינג¹ דפוס הנאווה של"ם סי' קע"ג ועי' שם סי' ל"ג. ביום ו'. והוא עצמו אכל ביום ו' חתיכה פשטידא כי אין מצוי [מצויים] דגים במרפורק. אבל בניאושטט אוכל ביום ו' רוטב מעשב לבן שנתקן לשבת, ואכל חתיכת דג קטן מן הדגים שקנה לשבת]. וזכורני זה המלאכה עשה בעצמו בע"ש² עי' גידעמאנן צד קל"ו. אם איפשר בשום צד שמתקן הפתילות לנר ועשה שמן ופתילות שבפמוט. והיה מחרך הפתילות בפמפוט ורוב פעמים עשה דגים בעצמו. וכן מצאתי בא"ח בסי' ר"ן וז"ל: ר"ח פריס סילקא וכו', וכן בסי' רס"ג ויהא זריז וזהיר לעשות נר וכו' ע"ש.