לקט יושר, חלק א (אורח חיים) ז׳Leket Yosher, Volume I (Orach Chayim) 7
א׳וזכורני כשהיה רוחץ בנהר טרא, לא רצה להשתין מים בנהר והולך חוץ לנהר. וזכורני שאמר טעם למה מכה השמש1 נ"ב: טעם למה מכה השמש לבית הכנסת בפטיש בראשון פעם א', ואח"כ שתים ועוד אחת, ואיך שינהג עם הנטילה (אחר) [אחרי] עזבו מטתו וסדר התפלה עד ברוך שאמר, ע"כ. כשקורא לבית הכנסת מכה אחת ואח"כ ב' הכאות ואח"כ מכה אחת, אלא כך הטעם דומי' דאב"א, אי לך2 דאב"א אליך וגו' (הנאמר בשמות כ, כ"ד). אות ראשונה דאבא אחד במנין, ושניה ב' במנין, ושלישית אחת במנין, אבל ברינוס מכה השמש א"ב.3 עי' מש"כ גידעמאנן שם צד צ"ה.
1
ב׳בשחרית מיד כשיצא מבית הכסא רחץ ידיו ושפך על יד ימינו ג' פעמים1 וכן מצאתי באו"ח [סי' ד'] וז"ל לערות עליהן ג' פעמים וכו'. ונתן בגד על יד ימינו, ונוטל הכלי בימינו ושפך על שמאלו ג' פעמים, ואחר כך נטל מעט מים על שתי ידיו, ומשן יחד, ואח"כ לקח מים מן הכלי בלא בגד (ע"כ זכורני) ושפך מעט מים על ידיו, ומעביר ידיו על עיניו ושפך מעט מים על ידיו ומוציא הליחה מן החוטם, ונוטל מעט מים בידו ונתן בפיו. ולפעמים נתן מתוך הכלי לפיו ומשים קמיצה הימין בפיו בצד שמאלו ורוחץ השניים, ואחר כך (עשה) [נתן] הקמיצה השמאלית בפיו בצד ימינו ורוחץ השניים בימינו. [ולכן רוחץ השניים הכי, משום ששמע מהזקן מאור הגולה גאונינו מוהר"ר שלום זצ"ל שכתב כן בספר סוד ארחי, עיי"ש ותמצא טעם יפה לדבר]. ואח"כ שפך מעט מים על ידיו ונתן אצבעותיו לאזניו, ואינו מדקדק אם נתן קמיצה או זרת באזניו, [אבל אני שמעתי מבת רופא דוקא קמיצה], וכי עשה כל זאת היה מברך ענט"י ואינו מקפיד על ההפסק. ואח"כ מיד אמר הנוסח מסדורי אושטריך אשר יצר וברכת התורה וברכת כהנים ואלו דברים וכו', ואלהי נשמה שנתת בי. וזה הנוסח אמר בכל יום אע"פ שהוא הלך לביהכנ"ס קודם שהתחיל הכהן הברכות, כגון בסליחות, והמתין עד שבא הקהל לברכה אשר נתן לשכוי בינה, מ"מ צוה לפעמים לבנו שמתחיל בקול רם הברכה על נט"י בבית הכנסת שלו כשאין שם כהן. ולפעמים לא רצה הכהן להתחיל לפניו ברכת על נט"י2 נ"ב: וכן מצאתי באו"ח בסי' ה' [בטואו"ח שלפנינו הוא סי' ו', וידוע שאין מספר סימני הטור הנדפסים שוה למספרם בכ"י הישנים, עיין באור החיים לר"ח מיכל צד תפ"ט] וז"ל: ואם הולך מיד לביהכנ"ס ורוצה להמתין ולברך ענט"י כו'. ולא ענה אמן רק ברכת נט"י מהכהן משום3 דאמר. דלא שמע רק אותה ברכה בפירוש. ואמר זה הסדר עם הקהל, לשכוי בינה, גוי, עבד, אשה. ואמר אשה אומרת במקום שלא עשאני אשה שלא עשאני בהמה, אבל שמעתי מאשה שאומרת במקום שלא עשאני אשה שעשאני כרצונו, [וכמדומה לי שלא הודה לה הגאון זצ"ל כי אמו של הגאון זצ"ל הקדושה בגזרת אושטריך הי"ד, היתה אומרת שלא עשאני בהמה, ודכירנא שמצאתי בספר אחד, וז"ל: ושמא כי בזה נחלקו רז"ל במנחות אם יש לברך שלא עשאני בהמה ודו"ק5 איתא במנחות ד' מ"ג ע"ב תניא היה רבי מאיר אומר חייב אדם לברך שלש ברכות בכל יום אלו הן שעשני ישראל שלא עשאני אשה שלא עשאני בור רב אחא בר יעקב שמעיה לבריה דהוה קא מברך שלא עשאני בור א"ל כולי האי נמי א"ל ואלא מאי מברך שלא עשאני עבד היינו אשה עבד זיל טפי עכ"ל הגמ' שם. ומדברי המחבר נראה שבש"ס שלפניו היה תמורת בור מלת בהמה, אך לא מצאתי שום מקור לגרסא זו, לא בדפוסים הראשונים ולא בספר דקדוקי סופרים, והדבר צריך בדיקה, ועיין פסחים ד' מ"ט ע"ב ת"ר לעולם ימכור אדם כל מה שיש לו וישא בת ת"ח וכו' ולא ישא בת ע"ה מפני שהן שקץ ונשותיהן שרץ ועל בנותיהן הוא אומר ארור שוכב עם כל בהמה.4 בס' תהלה לדוד לזכרון נשמת הח' ר"ד קויפמאנן צד נ"ג הביא הח' שאכטער במאמרו נוסחא בקדיש שמצא שני עלים בכת"י מהגניזה במצרים פליטת סדר תפלה אחד ישן נושן ובין ברכות השחר הביא שם ג"כ ברכת שלא שמתני עם הארץ!. וכן מצאתי באו"ח בסי' מ"ו וז"ל ונהוג הנשים לברך שעשאני כרצונו]. ואח"כ אמר מגביה שפלים6 וכ"ה בבה"ג ברכות פ"ט בתניא רבתי ובלבוש ועיין מג"א סי' מ"ו ס"ק י"ג. פוקח עורים, מלביש ערומים, זוקף כפופים, מתיר אסורים7 ודלא כסדר ר"ע שאם בירך תחלה זוקף כפופים שוב לא יברך אח"כ מתיר אסורים ועיין בב"י סי' מ"ו. רוקע הארץ על המים, אשר הכין מצעדי גבר, שעשית לי כל צרכי8 כפי גירסא שלנו בגמ' וכ' הב"ח שכן היה כתוב בכל סידורים שלנו ועכשיו שינו המדפיסים בסדורים וכתבו כמ"ש בש"ע ע"פ הרי"ף והרמב"ם והרא"ש (ברכת כל צרכי קודם אשר הכין) ועתידים הן ליתן את הדין עכ"ל ועי' במג"א שם סק"ב. אוזר ישראל בגבורה, עוטר ישראל בתפארה, הנותן ליעף כח, המעביר שינה, יהי רצון, ואמר כל הסדר כמו בסדורי אושטריך עד ברוך שאמר. ואח"כ הוה מתעטף בציצית ומניח תפילין, כן עשה בסליחות, אבל בשאר ימות השנה עשה כסדר דלעיל עד דהוי מברך אוזר ישראל בגבורה9 נ"ב: וכן מצאתי באו"ח בסי' כ"ה, והיה מסדרם זה אחר זה עד עוטר ישראל בתפארה וכו' ע"ש. ואח"כ הלך לביהכנ"ס. וזכורני בבית הכנסת שלו עמד לפני הארון ומשתחוה ואמר מה שאמר, והוה מתעטף בציצית ומניח תפילין ומברך עוטר ישראל וכל הסדר כדלעיל, וכל הבחורים עומדים על רגליהם בבית הכנסת שלו משרואים שיבא כל זמן שמשתחוה ומניח טלית ותפילין עד שיושב במקומו (מצאתי מזה ביו"ד בסי' רמ"ד המתחיל מפני שיבה תקום ע"ש).
2