לקט יושר, חלק א (אורח חיים) ט׳Leket Yosher, Volume I (Orach Chayim) 9

א׳וזכורני כשהלך לבית המרחץ פשט הארבע כנפות שלו מעליו בביתו, ואמר שכתוב באו"ז שטוב שיהא כל הלילה ציצית בצוארו, אע"פ שיש לאחד טלק"ט שהוא שלו צריך לברך על טלית גדול' בביהכ"נ, אפילו על שאולה שהיא גדולה.

ב׳שלומך יסגא לחדא אהובי הר"ר נתן י"ץ¹ נ"ב: הוא נתן מאובין זצ"ל ששימש ה"ה מוהר"ר נתן מאיגר זצ"ל הנקבר בא"י..² עי' מש"כ בזה ברי"א קל"ד הערה ד'. אשר שאלתני אי שרי לעשות ציצית של צמר לטלית של משי? דע לך כי קבלתי דנהגו לפטור כל המינין בצמר או פשתים, ואף כי כתב הג"ה במיימוני בשם מהר"ם, והאידנא דאין לנו תכלת אין לפטור טלית של משי אלא בציצית של משי, משום דבעינן הכנף מין כנף, וכן נמצא במקומות אחרים בשמו. [וגם כתב בספרו³ תה"ד סי' מ"ד. חד מרבוותא דהוי ליה טלית של משי בג' ציציות של משי ואחד של צמר, וצ"ע אי שפיר דמי כה"ג דלא הכנף מין כנף, וגם לא גדילים תעשה לך]. אמנם הרמב"ם בספרו לא כתב כן, וכן ראיתי תשובה שהשיב קרובי מוהר"ר שלום זצ"ל, [בסוף הספר כתבתי לפי דעתי התשובה], למוהר"ר יעקב מולין זצ"ל, דלא נהגו כמהר"ם בהא. וכן ראיתי באושטריך בווינא ובקרימז, שהיו בביהכ"נ טליתות של שער שהיו מיוחדים לאורחים מקופת הקהל והיו מצוייצים בציציות של צמר, וזזו⁴ ובתשובה שם: וקעיילי ונפק' כמה גדולים. כמה גדולים ולא אמרו להו ולא מידי. וזכורני כשילדה גרושתי בכור שלי תינוק של בית רבו זעליקמן ז"ל, ומצוה הייתי אותה לעשות לי כתנת של פשתן שקו' בלשון אשכנז נאטהעמד⁵ עי' מש"כ אודותיו הח' בערלינער בספרו אלי"ם צ"ב. שהעולם אומר' שהיא טוב כשהולכים על הדרך שאינו יכול לתפוס אותו כשיש לו בצוארו, אבל אני היה תפוס עם הכתנת דלעיל בע"ה האמת לא ידעתי בודאי שלא החליפו הכתנת, ואותה כתנת היתה מרבעת ובאמצע הוי חור, ועשה בו מוהר"ר שלמה שפיירא ציצית של פשתן, אבל כשראה הגאון זצ"ל הציצית של פשתן הוה מנענע הכתף. וכשבא אחי מעיר הקדש דירושלם תוב"ב, הביא עמו טלית דהוה סדין של פשתן והוו בה ציצית של פשתן⁶ נ"ב: וכן מצאתי באו"ח בסי' ט' חד דיעה וז"ל רש"י ורב אלפס התירו. ואין בה לא עטרה ולא משי בכנפותא.

ג׳[כתב בספרו] כל בגד שיש לו ד' כנפות למטה שקורין שליץ ומחובר למעלה בגוף אינו חייב בציצית, ואין עושין ציצית אלא מן צמר שגוזז מן הצאן משום דכתיב במיימוני בהלכות ציצית בפ"א¹ הלכה י"א. ולא מן הנימין הנתלשין וצריך טוויה לשם ציצית ע"ש. וקשר העליון מן הציצית קושר בחוזק אל החור עד שיכפל רחב הבגד לגמרי. ועשה חוליות בציצית כיצד, כורך ג' פעמים סביב החוטין² ע"פ הגמ' דמנחות דף ל"ט ע"א וכמה שיעור חוליא תניא רבי אומר כדי שיכרוך וישנה וישלש. ותוחב באמצע בין ד' חוטין לד' החוטין, וכן עשה ג"פ בין כל קשר וקשר עד דהוה בין קשר לקשר כמלא גודל, [וכן מצאתי באו"ח בסי' י"א וז"ל מנהגינו לכרוך בה חוליות וכו'].