לקט יושר, חלק א (אורח חיים) צ״טLeket Yosher, Volume I (Orach Chayim) 99
א׳[גם זה כתב מראשי הדינים, ויש לסמוך עליו מה שכתבתי בו.] ביצה שנולדה ביו"ט או בשבת, יש חלוק, וכן חלב שנחלב [שנחלבה] גוי מל"ת על ביצה, אין ביצה נולדת בלילה, כופה עליה כלי, מצא ביצים גמורות בתרנגלת, תרנגלת העומדת לגדל ביצים בעי הזמנה. שירי מדורה ופתילה, צ"ע בשירי שמן. מת ביו"ט ראשון או בשני, אפר כירה מוכן, יש חשו"ק משום שבת. מולח כמה חתיכות אע"פ שאינו צריך לכלן. דיכת מלח ותבלין, למלוח בשר הנשחט מעיו"ט או לפשוט שאר ביו"ט, מותר להשי' כלאחר יד כדי לעשות טברוג, ממלא אשה קדרה, ואין כן בתנור, מלאכה לצורך גוים ולצורך בהמה, להחם מים לצורך פניו ידיו ורגליו. ואשה שאירע טבילת', קינבא שרי ומוחטין הפתילה. אין מטין הנר לאחוריו, ואין נוטלין פתילה מתוכה, לוקח אוד מצד זה ונותנו לצד אחר. לדבק נר של שעוה בכותל, גוי שהביא דורון ביו"ט ראשון או שני, או בשבת שלפניו. האיך קונין בשר מן הגוי, דין השחזת סכין, אסור לעשות בית יד בסכין בבשר, ומותר לעשות סימן, ודין הרקדת קמח, לא ימדוד לתת לפני בהמה. דין ליקח פת מן הגוי, דין הוצאת מפתח וכיוצא בזה, גרופת תנורים שלנו, אין נופחין במפוח. כשחולקין אין מפיסין אפילו בסכין, ירק כמוש כשבוררין אותו, שבועות בעינן נמי לכם. ביצה שנולדה ביו"ט או בשבת אסור לטלטלה, אבל כופה עליה כלי, ובלבד שלא יגע הכלי אל הביצה. מצא ביצים גמורות ביו"ט בתרנגולת מותר למלוח ולאכול ביו"ט. שירי מדורה ופתילה, צ"ע בשירי שמן ופתילו' כשכבו בשבת כשיש יו"ט אחריו ביום א'. וכן לפידים שהבערו וכבו, אסורים להדליק הפתילות או להבעיר הלפידים שנית ביו"ט, דהכבוי הוא הכנה שנוחין להדליק. ואם הדליקו בע"ש וכיבם והדליקם מבעוד יום, ואח"כ נכבו מותרים להדליק, כי כבר הוכנו מבחול. וכן אני עושה בכל שבת שאני מדליק הפתילות ואח"כ כיביתי והדלקתים שנית בברכה. וכן מצאתי בא"ח בסי' רע"א1 ח' ע"א. וז"ל: ומ"מ נהגו הנשים להדליק הפתילה ולכבותה וכו', ועל הלפידים ירבה עצים עליהם להבעירם שנית אם כיבו בשבת. אבל שירי שמן נעשה יותר צלול כשמדליקים בו אין צורך להוסיף עליו. אם לא כיבה הפתילה והדליקם שנית מבעוד יום בשמן נוהגין כר"י כי יש חילוק בין פתילות לשמן.
1
ב׳העתקתי ממהר"י אוברניק יצ"ו שהעתיק ממה שגנבו מן הגאון ז"ל1 לפנינו סי' רס"ד סי' תק"א בב"י. במרדכי פ"ק דביצה2 פסקים וכתבים סי' קנ"ז ועי' שו"ת מהר"י מברונא סי' רע"ו. פסק פתילה שלא הודלק [הודלקה] ונכבית קודם שבת, וכבתה בשבת ולאחר שבת יו"ט דאסור להדליק ביו"ט3 סי' תרמ"ד. משום דאין שבת מכין ליו"ט. דעדיף טפי להדליק כיון שכבר הודלקה, וראבי"ה אסר אפילו לטלטל. ומכאן פסק מ"ו יצ"ו דאפילו אם הפתילה ארוכה, דאסור להדליק בהאידך גיסא הואיל ואסור לטלטל, דאי שרי באידך גיסא אז הוה ראוי עדיין להדליק. ודוחק לומר דראבי"ה איירי בהודלק' משני צדדים ואמ' דאפילו אם הפתילה בפי הנר וצריך למקומה, אפ"ה אסור לפנותו, כדי להניח שם אחרת. [כתב בספרו4 כוונתו פתילה שלא הובהבה מע"ש והדליקה לשבת ונכבית ויו"ט חל להיות אחר השבת אז אסור להדליקה ביו"ט וכו'. בכלי שמלאכתו לאיסור, דאסור מחמה לצל, כדאיתא בתו' שילהי פ' במה מדליקין ובאשירי פ' כירה. וצ"ע במרדכי כירה דלא כתב הכי כמו התוס' והג' באשירי].
2