לשון חכמים, חלק ראשון ס״אLeshon Chakhamim, Part I 61
א׳בקשה לאחר לימוד ליל שבועות
1
ב׳אחר לימוד התנ״ך יאמר בקשה זו
2
ג׳יְהִי רָצוֹן מִלְּפָנֶֽיךָ יְהֹוָה אֱלֹהֵֽינוּ וֵאלֹהֵי אֲבוֹתֵֽינוּ, שתעשה למען רחמיך וחסדיך ולמען פסוקים שבחמשת חומשי תורה ופסוקים של נביאים ופסוקים של כתובים אשר קרינו לפניך. ולמען שמותיך הקדושים הכתובים בהם ולמען כל שמות הקודש הרמוזים בהם בראשי תיבות וסופי תיבות וחלופי תיבות תחוס ותחמול ותרחם עלינו ועל בנינו וְעַל כָּל־יִשְׂרָאֵל אחינו וְתָאִיר לָנוּ בְפָנִים מְאִירוֹת בְּאוֹר־פְּנֵי־מֶלֶךְ חַיִּים. ותחיינו חיים ארוכים טובים ומתוקנים. שִׂים שָׁלוֹם טוֹבָה וּבְרָכָה, חַיִּים חֵן וָחֶֽסֶד וְרַֽחֲמִים, עָלֵֽינוּ וְעַל כָּל עַמְּךָ יִשְׂרָאֵל. וְתֵן בְּלִבֵּנוּ בִינָה לְהָבִין, לְהַשְׂכִּיל, לִשְׁמֹעַ, לִלְמֹד וּלְלַמֵּד, לִשְׁמֹר וְלַעֲשׂוֹת וּלְקַיֵּם אֶת־כָּל־דִּבְרֵי תַּלְמוּד תוֹרָתְךָ בְּאַהֲבָה. וְהָאֵר עֵינֵינוּ בְּתוֹרָתֶךָ וְדַבֵּק לִבֵּנוּ בְמִצְוֹתֶיךָ, וְיַחֵד לְבָבֵנוּ לְאַהֲבָה וּלְיִרְאָה אֶת־שְׁמֶךָ. ותעזרנו על דבר כבוד שמך ותמלא משאלות לבינו לטובה לעבודתיך למען שמך אמן. יִ֥הְיֽוּ לְרָצ֨וֹן ׀ אִמְרֵי־פִ֡י וְהֶגְי֣וֹן לִבִּ֣י לְפָנֶ֑יךָ יְ֝הֹוָ֗ה צוּרִ֥י וְגֹאֲלִֽי׃
3
ד׳אוֹרַיְתָא אוֹרַיְתָא, נְהִירוּ דְּכָל־עַלְמִין, כַּמָּה יַמִּין, וּנְחָלִין, וּמְקוֹרִין, וּמַבּוּעִין, מִתְפַּשְּׁטִין מִנָּךְ לְכָל־סִטְרָא. מִנָּךְ כֹּלָּא, עֲלָךְ קַיְמֵי עִלָּאִין וְתַתָּאִין, נְהִירוּ עִלָּאָה וַדַּאי מִנָּךְ נַפְקֵי.
4
ה׳אוֹרַיְתָא אוֹרַיְתָא, מָה־אֵימָא לְגַבָּךְ, אַיֶּלֶת אַהָבִים אַנְתְּ, וְיַעֲלַת חֵן. עֵלָּא וְתַתָּא רַחֲמִין דִּילָךְ. מַאן יִזְכֵּי לְיַנְקָא מִנָּךְ כְּדְקָא יָאוֹת. אַנְתְּ שַׁעֲשׁוּעִים דְּמָרָךְ, מַאן יָכִיל לְגַלָּאָה, וּלְמֵימָר סִתְרִין וּגְנִיזִין דִּילָךְ.
5
ו׳אוֹרַיְתָא אוֹרַיְתָא, עַלָךְ כְּתִיב: וָֽאֶהְיֶ֥ה אֶצְל֗וֹ אָ֫מ֥וֹן וָֽאֶהְיֶ֣ה שַׁ֭עֲשֻׁעִים י֤וֹם ׀ י֑וֹם. בָּךְ אִתְבְּנֵי עַלְמָא וְאִשְׁתַּכְלַל וְכָל־דְּאִשְׁתַּדַּל בָּךְ שַׁכְלִיל עַלְמִין וְקִיֵּם לוֹן, וְקִיֵּם כָּל־עוֹבָדָא וְעוֹבָדָא עַל תִּקּוּנֵהּ כִּדְקָא יָאוֹת, וְכָל־מַאן דְּאִשְׁתַּדַּל בָּךְ וְאִתְאַחִיד בָּךְ אִתְאַחִיד בְּאִילָנָא דְחַיֵּי.
6
ז׳אוֹרַיְתָא אוֹרַיְתָא, עֲלָךְ כְּתִיב: יְקָ֣רָה הִ֭יא מִפְּנִינִ֑ים. כַּמָּה גְנִיזִין טְמִירִין אִית בָּךְ. כַּמָּה פְלִיאָן נַפְקִין מִנָּךְ. כָּל־אִנּוּן מִלִּין עִלָּאִין דְּאִתְגַּלְיָן וּדְלָא אִתְגַּלְיָן בָּךְ אִנּוּן. כָּל־מִלִּין דִּלְעֵלָּא וּלְתַתָּא וְכָל־מִלִּין דְּעַלְמָא דְאָתֵי בָּךְ אִנּוּן. מַאן יָכִיל לְמֵיקַם עַל מִלִּין דִּילָךְ, הָדָא הוּא דִכְתִיב: מִ֗י יְ֭מַלֵּל גְּבוּר֣וֹת יְהֹוָ֑ה.
7
ח׳אוֹרַיְתָא אוֹרַיְתָא, כַּמָּה טָבִין אִנּוּן אָרְחִין וּשְׁבִילִין דִּילָךְ, דְּהָא בְּכָל־מִלָּה וּמִלָּה דִילָךְ אִית בַּהּ כַּמָּה עֵיטִין כַּמָּה טָבִין לִבְנֵי נְשָׁא. וְאִית בְּהוֹן כַּמָּה מַרְגְּלָאן דְּקָא מַנְהִירִין לְכָל־סְטַר. וְלֵית מִלָּה בָךְ דְּלֵית בַּהּ כַּמָּה בוֹצִינִין מְנַהֲרָן לְכָל־סְטַר.
8
ט׳אוֹרַיְתָא אוֹרַיְתָא, כַּמָּה חֲבִיבִין אִנּוּן מִלִּין דִּילָךְ. מָה אִילָנָא אִית בֵּהּ שָׁרָשִׁין, וְאִית בֵּהּ קְלִפִּין, וְאִית בֵּהּ מוֹחָא, וְאִית בֵּהּ עַנְפִין, וְאִית בֵּהּ טַרְפִּין, וְאִית בֵּהּ פִּרְחִין, וְאִית בֵּהּ אֵיבָא, אוּף הָכִי אִנּוּן מִלִּין דִּילָךְ, אִית בְּהוּ פְּשָׁטֵי דִקְרָאֵי, דְּרָשָׁא וְרֶמֶז דְּקָא רָמִיז חָכְמְתָא, גֵּמַטְרִיָּאוֹת, רָזִין טְמִירִין רָזִין סְתִימִין, אִלֵּין עַל אִלֵּין, כָּשֵׁר וּפָסוּל, טָמֵא וְטָהוֹר, אָסוּר וּמֻתָּר, חַיָּב וְזַכַּאי. וּמִכָּאן וּלְהָלְאָה מִתְפַּשְּׁטָאן עַנְפִין לְכָל־סְטַר. רְחָבָה אַנְתְּ מִנִּי יָם, לֵית בָּךְ קֵץ וְתַכְלִית.
9
י׳אוֹרַיְתָא אוֹרַיְתָא, אוֹרַיְתָא עִלָּאָה, אוֹרַיְתָא דִקְשֹׁט, כַּמָּה חֲבִיבָה אַנְתְּ קַמֵּי קֻדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא. חֲבִיבָה אַנְתְּ לְעֵלָּא וַחֲבִיבָה אַנְתְּ לְתַתָּא. כָּל־שְׁבִילִין דִּילָךְ כֻּלְהוֹן שְׁלִים, שְׁלִים לְעֵלָּא שְׁלִים לְתַתָּא, שְׁלִים בְּעַלְמָא דֵין שְׁלִים בְּעַלְמָא דְאָתֵי.
10
י״אאוֹרַיְתָא אוֹרַיְתָא, הָא אַהֲבָה וְרִשְׁפִּין דְּשַׁלְהוּבָא דְלִבָּא אַבַּתְרָךְ. יְהֵא רַעֲוָא, תִּהְיִי אַנְתְּ חֲקוּקָה בְלִבָּן. הַדְרָךְ עֲלָן אוֹרַיְתָא קַדִּישְׁתָּא, וְהַדְרָן עֲלָךְ אוֹרַיְתָא קַדִּישְׁתָּא, דַּעְתָּךְ עֲלָן אוֹרַיְתָא קַדִּישְׁתָּא, וְדַעְתָּן עֲלָךְ אוֹרַיְתָא קַדִּישְׁתָּא, לָא נִתְנְשֵׁי מִנָּךְ וְלָא תִתְנְשִׁי מִנָּן, לָא בְעַלְמָא דֵין וְלָא בְעַלְמָא דְאָתִי. בְּגִין זְכוּתָא דְמֹשֶׁה רַעְיָא מְהֵימְנָא, וְכָל־זַכָּאִין צַדִּיקִין וַחֲסִידִין דִּקְשׁוֹט, וּבְגִין מַלְאֲכָא (ויופיא״ל) רַב מְמַנָּא, וְחַמְשִׁין וּתְלָת רְתִיכִין דִּתְחוֹת יְדֵהּ דְּמַתְנֵי בְּשִׁמּוּשָׁא דְאוֹרַיְתָא, כָּל־חַד וְחַד עַל אַתְרֵהּ, וְסַלְקִין לְכָל־פָּרָשָׁתָא וּפָרָשָׁתָא לְאִתְעַטְּרָא קַמֵּי קֻדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא לְאִתְיַחֲדָא לְעֵלָּא לְעֵלָּא.
11
י״בלשון זה של אורייתא אורייתא לקוח מדברי זוה״ק וצריך לאומרו בקול נעים ובמתון ואח״ז יאמרו ברוך אלהינו שבראנו לכבודו וכו׳ ויאמרו קדיש יהא שלמא:
12
