לשון חכמים, חלק שני ג׳Leshon Chakhamim, Part II 3
א׳לימוד יום כ״ה אלול וערב ראש השנה וערב ראש חודש
1
ב׳זה הלימוד של הבקשות ותחינות שכתבתי לעיל בס׳ ב׳ יאמרו אותם בליל כ״ה אלול ובליל ערב ר״ה ובכל ליל ערב ר״ח אחר חצות לילה אחר שיאמרו תיקון חצות ובקשות שאחר תיקון חצות אמנם ביום כ״ה אלול בבוקר אחר תפלת שחרית וכן ביום ערב ר״ה ובכל ימי ער״ח בכל השנה כולה יזהר ללמוד דברים אלו הכתובים בסימן ג׳ זה במתון ונכונה מעומקא דלבא:
2
ג׳אָֽנָּֽא יְהֹוָה הָאֵל הַגָּדוֹל הַגִּבּוֹר וְהַנּוֹרָא. שומר הברית והחסד מהר יקדמונו רחמיך. לא למעננו אלא למענך פעול כִּי לְךָ מְיַחֲלוֹת עֵינֵינוּ כִּי אֵל מֶֽלֶךְ חַנּוּן וְרַחוּם אָֽתָּה. הַנְּשָׁמָה לָךְ וְהַגּוּף פָּעֳלָךְ חוּסָה עַל עֲמָלָךְ. וכעיני אֶל יַד אֲדוֹנֵיהֶם כְּעֵינֵי שִׁפְחָה אֶל יַד גְּבִרְתָּהּ. כֵּן עֵינֵינוּ נשואות אליך יְהֹוָה אֱלֹהֵֽינוּ וֵאלֹהֵי אֲבוֹתֵֽינוּ. נחמנו יְהֹוָה אֱלֹהֵֽינוּ על כל הצרות אשר צפו על ראשנו וַעֲשֵׂה עִמָּנוּ אוֹת לְטוֹבָה. עֲשֵׂה עִמָּנוּ אוֹת לִישׁוּעָה. עֲשֵׂה עִמָּנוּ אוֹת לְרַחֲמִים. יִרְאוּ שׂוֹנְאֵינוּ וְיֵבוֹשׁוּ. יֶחֱזוּ אוֹיְבֵינוּ וְיִכָּלְמוּ. כִּי אַתָּה יְהֹוָה עֲזַרְתָּנוּ וְנִחַמְתָּנוּ. וּבִישׁוּעָתְךָ תשגבנו וְתִגְמְלֵֽנוּ לָעַד חֵן וָחֶֽסֶד וְרַֽחֲמִים. וְרֶֽוַח וְהַצָּלָה וְכָל־טוֹב כי צמאים אנחנו לרחמיך בְּאֶרֶץ עֲיֵפָה למים. וּפְרֹשׂ עָלֵינוּ סֻכַּת שְׁלוֹמֶךָ, וְתַקְּנֵנוּ מַלְכֵּנוּ בְּעֵצָה טוֹבָה מִלְּפָנֶיךָ ותבשרנו בשורות טובות. ותשמיענו שָׂשׂוֹן וְשִׂמְחָה. מִכָּל מָקוֹם ומכל צד:
3
ד׳אַתָּה הוּא יְהֹוָה הָאֱלֹהִים, הָאֵל הַזָּן אוֹתָֽנוּ וְאֶת־הָעוֹלָם כֻּלּוֹ בטובך, בְּחֵן בְּחֶֽסֶד בְּרֶֽוַח וּבְרַחֲמִים רַבִּים, וטובך הַגָּדוֹל תָּמִיד לֹא חָֽסַר לָֽנוּ, וְאַל־יֶחְסַר לָֽנוּ מָזוֹן לְעוֹלָם וָעֶד, עֵֽינֵי־כֹ֭ל אֵלֶ֣יךָ יְשַׂבֵּ֑רוּ וְאַתָּ֤ה נֽוֹתֵן־לָהֶ֖ם אֶת־אׇכְלָ֣ם בְּעִתּֽוֹ׃ אַתָּה הוּא נֹתֵ֣ן לֶ֭חֶם לְכָל־בָּשָׂ֑ר, אַתָּה הוּא הַזָּן וּמְפַרְנֵס לַכֹּל ושלחנך עָרוּךְ לַכֹּל, מִחְיָה וּמָזוֹן לְכָל־בריותיך אֲשֶׁר בראת ברחמיך וּבְרוֹב חסדיך, כָּאָמוּר פּוֹתֵ֥חַ אֶת־יָדֶ֑ךָ וּמַשְׂבִּ֖יעַ לְכָל־חַ֣י רָצֽוֹן:
4
ה׳אַשְׁרֵי אִישׁ שֶׁלֹּא יִשְׁכָּחֶֽךָּ, וּבֶן אָדָם יִתְאַמֶּץ בָּךְ, כִּי דוֹרְשֶֽׁיךָ לְעוֹלָם לֹא יִכָּשֵֽׁלוּ, וְלֹא תכלים לָנֶֽצַח כָּל הַחוֹסִים בָּךְ. וְאַתָּה בְּרַֽחֲמֶֽיךָ הָרַבִּים שׁוֹמֵעַ תְּפִלַּת כָּל־פֶּה. מִתְרַצֶּה בְּרַחֲמִים וּמִתְפַּיֵּס בְּתַחֲנוּנִים, וְצַעֲקַת הַדַּל תַּקְשִׁיב וְתוֹשִֽׁיעַ תקים מעפר דל ומאשפות תרים אביון, אֵין עֲרוֹךְ לָךְ וְאֵין זוּלָתָךְ, אֶפֶס בִּלְתָּךְ, וּמִי דוֹמֶה לָּךְ:
5
ו׳אֵל, אָדוֹן עַל כָּל הַמַּעֲשִׂים, בָּרוּךְ וּמְבֹרָךְ בְּפִי כָל הַנְּשָׁמָה. שומע תפלה עדיך כל בשר יבואו, שומע תחנה אליך כל הרוחות יבואו, יבואו אליך הרוחות וכל הנשמה, הַכֹּל יוֹדוּךָ, וְהַכֹּל יְשַׁבְּחוּךָ, וְהַכֹּל יֹאמְרוּ אֵין קָדוֹשׁ כַּיהֹוָה. וכל הנשמה לך תהלל, וכל רוח לך יחכה, וכל נפש לך תערוג, וכל פה אליך יתפלל, וכל לשון לך ישפוך שיחו, וכל עין לך תצפה, וכל לב לך יוחיל, וכל חולה לך יצעק, וכל אסיר אליך ישאג, וכל עשוק אליך יקרא, וכל נאנח לך יקוה, וכל ערום בצדקתך יתכסה, וכל חלש בחסדך יתחזק, וכל עצב ברחמיך ישמח, וכל עלוב בעזרתך יתנחם וכל נופל בשמך יסמך, וכל ירא בתשועתך יבטח, וכל יציר לך יודה, וכל בריה ממך תבקש חיותה, וכל חסר ממך יבקש למלאת מחסורו. ושואל אם ישאל ממך מעט, תענהו בכפל שאלתו להרבה מאד, כי עבדיך כפי כוחם וקוצר ידם ישאלו, ואתה כגודל חסדיך ובעוצם רחמיך תעמוס לנו. הָ֘אֵ֤ל יְֽשׁוּעָתֵ֬נוּ סֶֽלָה:
6
ז׳ה׳ נגדך כל תאותינו, ואנחתנו ממך לא נסתרה, אנא מלא מחסורינו מאוצרך הטוב, מידך הרחבה והמלאה העשירה והפתוחה, ומלא ידינו מברכותיך ומעושר מתנות ידיך, חוס וחננו וַחֲמוֹל וְרַחֵם עלינו, הִנֶּנּוּ בידך הִנֶּנּוּ, חׇנֵּ֣נוּ יְהֹוָ֣ה חׇנֵּ֑נוּ, וְהוֹשִׁיעֵֽנוּ כִּ֥י עָלֶ֖יךָ עֵינֵֽינוּ, כִּי אֵל מֶלֶךְ חַנּוּן וְרַחוּם אָתָּה, רב חסד ומרבה להטיב:
7
ח׳ואתה ידעת ה׳ כי לא נוכל להועיל לנפשנו בלעדך. אבל אתה עשית ואתה תשא. מִן־הָעוֹלָם וְעַד־הָעוֹלָם אַתָּה אֵל. וּמִבַּלְעָדֶֽיךָ אֵין לָֽנוּ מֶֽלֶךְ גּוֹאֵל וּמוֹשִֽׁיעַ, פּוֹדֶה וּמַצִּיל, וְעוֹנֶה וּמְרַחֵם, בְּכָל־עֵת צָרָה וְצוּקָה, אֵין לָֽנוּ מֶֽלֶךְ עוֹזֵר וְסוֹמֵךְ אֶלָּא אָֽתָּה:
8
ט׳אָֽנָּֽא הבט נא בעין חמלתיך ברַחֲמֶיךָ וַחֲסָדֶיךָ על יונקי שדים וגמולי חלב ותינוקות של בית רבן שלא חטאו. ועשה למענם וְרַחֵם עלינו ועליהם. הנה בני ביתינו תלויים בנו, ואנחנו תלויים בך. אתה ה׳ אָבִינוּ אָב הָרַחֲמָן. אל מלא רחמים ואליך עינינו. כי ממך הכל, ומידך המלאה והרחבה ניתן. ומעושר מתנות ידיך נביא לחם לאכול ובגד ללבוש. וכל סיפוק צרכי בני ביתינו בריוח ולא בצמצום. ובטובך הגדול נשבעה אנחנו ובני ביתינו. וכל הנלוים אלינו, אָכ֨וֹל וְשָׂב֤וֹעַ וְהוֹתֵר֙. וּֽנְרַנְּנָ֥ה וְ֝נִשְׂמְחָ֗ה בְּכׇל־יָמֵֽינוּ. וְיִהְיֶה בֵיתֵנוּ מָלֵא בִּרְכַּת יְהֹוָה:
9
י׳רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם, דרכם של יִשְׂרָאֵל עמך בניך בני בחונך להתפלל אליך ה׳. ולהתחנן לְפָנֶֽיךָ ואתה בטובך תשמע תפלתם ותקבל בְּרַֽחֲמִים וּבְרָצוֹן שאלתם ובקשתם ותחנתם. וְכַכָּתוּב יַחֵ֥ל יִשְׂרָאֵ֗ל אֶל־יְ֫הֹוָ֥ה כִּֽי־עִם־יְהֹוָ֥ה הַחֶ֑סֶד וְהַרְבֵּ֖ה עִמּ֣וֹ פְדֽוּת׃ וְ֭הוּא יִפְדֶּ֣ה אֶת־יִשְׂרָאֵ֑ל עֲוֺנֹתָֽיו׃
10
י״אושלמה עבדך אמר לְפָנֶֽיךָ כִּֽי־עַמְּךָ֥ וְנַחֲלָתְךָ֖ הֵ֑ם אֲשֶׁ֤ר הוֹצֵ֙אתָ֙ מִמִּצְרַ֔יִם מִתּ֖וֹךְ כּ֥וּר הַבַּרְזֶֽל׃ לִהְי֨וֹת עֵינֶ֤יךָ פְתֻחֹת֙ אֶל־תְּחִנַּ֣ת עַבְדְּךָ֔ וְאֶל־תְּחִנַּ֖ת עַמְּךָ֣ יִשְׂרָאֵ֑ל לִשְׁמֹ֣עַ אֲלֵיהֶ֔ם בְּכֹ֖ל קׇרְאָ֥ם אֵלֶֽיךָ׃ וּבְתוֹרָתְךָ יְהֹוָה אֱלֹהֵֽינוּ כָּתוּב לֵּאמֹר. כִּ֚י מִי־ג֣וֹי גָּד֔וֹל אֲשֶׁר־ל֥וֹ אֱלֹהִ֖ים קְרֹבִ֣ים אֵלָ֑יו כַּיהֹוָ֣ה אֱלֹהֵ֔ינוּ בְּכׇל־קׇרְאֵ֖נוּ אֵלָֽיו׃
11
י״בדרכם של עמך יִשְׂרָאֵל בהעצר אֶת־הַשָּׁמַ֙יִם֙ וְלֹֽא־יִהְיֶ֣ה מָטָ֔ר כי יחטאו לך והתפללו והתחננו אליך והודו את שמך ומחטאתם ישובון כי תענם. ואתה תשמע השמים וסלחתי לחטאת עבדיך ועמך יִשְׂרָאֵל כי תורם את דרך הטובה אשר ילכו בה ונתת מטר על הארץ גִּשְׁמֵי רָצוֹן בְּרָכָה וּנְדָבָה:
12
י״גגם כל תפלה כל תחנה אשר תהיה לכל האדם לכל עמך יִשְׂרָאֵל אשר ידעון איש נגע לבבו ופרש כפיו לְפָנֶֽיךָ ואתה תשמע השמים מכון שבתך, וסלחת ועשית ונתת לאיש משאלות לבו:
13
י״דגם כי יחטאו לך כי אין אדם אשר לא יחטא ואנפת בם, והשיבו אל לבם ושבו והתחננו אליך לאמר חטאנו והעויבו הרשענו. והתפללו אליך ושמעת השמים את תפלתם ואת תחנתם. וסלחת לעמך אשר חטאו לך ולכל פשעיהם אשר פשעו בך ונתתם לרחמים:
14
ט״ורִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם, דרכם של התועים בישימון דרך לצעוק אֵלֶֽיךָ יְהֹוָה בַּצַּר לָהֶם, ואתה בטובך תצילם ממצוקותיהם. ותדריכם בְּדֶרֶךְ יְשָׁרָה לָלֶכֶת אֶל עִיר מוֹשָׁב. וְכַכָּתוּב וַיִּצְעֲק֣וּ אֶל־יְ֭הֹוָה בַּצַּ֣ר לָהֶ֑ם מִ֝מְּצ֥וּקוֹתֵיהֶ֗ם יַצִּילֵֽם׃ וַֽ֭יַּדְרִיכֵם בְּדֶ֣רֶךְ יְשָׁרָ֑ה לָ֝לֶ֗כֶת אֶל־עִ֥יר מוֹשָֽׁב׃ יוֹד֣וּ לַיהֹוָ֣ה חַסְדּ֑וֹ וְ֝נִפְלְאוֹתָ֗יו לִבְנֵ֥י אָדָֽם׃ כִּֽי־הִ֭שְׂבִּיעַ נֶ֣פֶשׁ שֹׁקֵקָ֑ה וְנֶ֥פֶשׁ רְ֝עֵבָ֗ה מִלֵּא־טֽוֹב׃
15
ט״זדרכם של יושבי חושך וצלמות אסירי עוני וברזל לזעוק אֵלֶֽיךָ יְהֹוָה בַּצַּר לָהֶם. ואתה בטובך תושיעם ממצוקותיהם ותוציאם מחושך וצלמות ומוסרותיהם תנתק. וְכַכָּתוּב וַיִּצְעֲק֣וּ אֶל־יְ֭הֹוָה בַּצַּ֣ר לָהֶ֑ם מִ֝מְּצ֥וּקוֹתֵיהֶ֗ם יַצִּילֵֽם׃ י֭וֹצִיאֵם מֵחֹ֣שֶׁךְ וְצַלְמָ֑וֶת וּמוֹסְר֖וֹתֵיהֶ֣ם יְנַתֵּֽק׃ יוֹד֣וּ לַיהֹוָ֣ה חַסְדּ֑וֹ וְ֝נִפְלְאוֹתָ֗יו לִבְנֵ֥י אָדָֽם׃ כִּֽי־שִׁ֭בַּר דַּלְת֣וֹת נְחֹ֑שֶׁת וּבְרִיחֵ֖י בַרְזֶ֣ל גִּדֵּֽעַ׃
16
י״זדרכם של חולים והמוטלים על ערש דוי ואשר יגיעו עד שערי מות לזעוק אֵלֶֽיךָ יְהֹוָה בַּצַּר לָהֶם, ואתה בטובך תושיעם ממצוקותיהם ותשלח דבריך ותרפאם ותמלטם משחיתותם. וְכַכָּתוּב וַיִּזְעֲק֣וּ אֶל־יְ֭הֹוָה בַּצַּ֣ר לָהֶ֑ם מִ֝מְּצֻ֥קוֹתֵיהֶ֗ם יוֹשִׁיעֵֽם׃ יִשְׁלַ֣ח דְּ֭בָרוֹ וְיִרְפָּאֵ֑ם וִ֝ימַלֵּ֗ט מִשְּׁחִֽיתוֹתָֽם׃ יוֹד֣וּ לַיהֹוָ֣ה חַסְדּ֑וֹ וְ֝נִפְלְאוֹתָ֗יו לִבְנֵ֥י אָדָֽם׃ וְ֭יִזְבְּחוּ זִבְחֵ֣י תוֹדָ֑ה וִיסַפְּר֖וּ מַעֲשָׂ֣יו בְּרִנָּֽה׃
17
י״חדרכם של יורדי הים באניות והעוברים במים רבים, לאשר יעמוד עליהם רוח סערה ויתרוממו גלי הים לצעוק אֵלֶֽיךָ יְהֹוָה בַּצַּר לָהֶם, ואתה בטובך תוציאם ממצוקותיהם, ותקם סערה לדממה ויחשו גליהם, וְכַכָּתוּב וַיִּצְעֲק֣וּ אֶל־יְ֭הֹוָה בַּצַּ֣ר לָהֶ֑ם וּֽ֝מִמְּצ֥וּקֹתֵיהֶ֗ם יוֹצִיאֵֽם׃ יָקֵ֣ם סְ֭עָרָה לִדְמָמָ֑ה גַּלֵּיהֶֽם׃ וַיִּשְׂמְח֥וּ כִֽי־יִשְׁתֹּ֑קוּ וַ֝יַּנְחֵ֗ם אֶל־מְח֥וֹז חֶפְצָֽם׃ יוֹד֣וּ לַיהֹוָ֣ה חַסְדּ֑וֹ וְ֝נִפְלְאוֹתָ֗יו לִבְנֵ֥י אָדָֽם׃ וִֽ֭ירוֹמְמוּהוּ בִּקְהַל־עָ֑ם וּבְמוֹשַׁ֖ב זְקֵנִ֣ים יְהַלְלֽוּהוּ׃
18
י״טדרכם של עניים לשפוך שיחם לְפָנֶֽיךָ ה׳. וְכַכָּתוּב תְּ֭פִלָּה לְעָנִ֣י כִֽי־יַעֲטֹ֑ף וְלִפְנֵ֥י יְ֝הֹוָ֗ה יִשְׁפֹּ֥ךְ שִׂיחֽוֹ׃ ואתה בטובך תשמע תפלתם ותושיעם מצרתם, וְכַכָּתוּב זֶ֤ה עָנִ֣י קָ֭רָא וַיהֹוָ֣ה שָׁמֵ֑עַ וּמִכׇּל־צָ֝רוֹתָ֗יו הוֹשִׁיעֽוֹ׃
19
כ׳דרכם של דלים לקוות לישועתך ה׳. וְכַכָּתוּב וַתְּהִ֣י לַדַּ֣ל תִּקְוָ֑ה וְ֝עֹלָ֗תָה קָ֣פְצָה פִּֽיהָ׃ ואתה בטובך תושיעם, וברחמיך תרוממם ותחזקם, וככתוב מֵקִ֨ים מֵעָפָ֜ר דָּ֗ל מֵֽאַשְׁפֹּת֙ יָרִ֣ים אֶבְי֔וֹן, וְנֶאֱמַר כִּי־הָיִ֨יתָ מָע֥וֹז לַדָּ֛ל מָע֥וֹז לָאֶבְי֖וֹן בַּצַּר־ל֑וֹ:
20
כ״אדרכם של נאנקים לקרא ולהתחנן אליך ה׳. וְכַכָּתוּב תָּ֤ב֣וֹא לְפָנֶֽיךָ אֶנְקַ֢ת אָ֫סִ֥יר כְּגֹ֥דֶל זְרוֹעֲךָ֑ ה֝וֹתֵ֗ר בְּנֵ֣י תְמוּתָֽה׃ ואתה בטובך תשמע צעקתם ותחנתם ותושיעם, וככתוב כִּֽי־הִ֭שְׁקִיף מִמְּר֣וֹם קׇדְשׁ֑וֹ יְ֝הֹוָ֗ה מִשָּׁמַ֤יִם ׀ אֶל־אֶ֬רֶץ הִבִּֽיט׃ לשמוע אנקת אסיר לפתח בני תמותה:
21
כ״בדרכם של נשברי לב לחלות פניך ה׳ ולבטוח בעוז רחמיך וגודל חסדיך, ואתה בטובך תרחם עליהם ותעזרם ותושיעם מצרתם ותסיר מהם יגונם ואנחתם, וְכַכָּתוּב קָר֣וֹב יְ֭הֹוָה לְנִשְׁבְּרֵי־לֵ֑ב וְֽאֶת־דַּכְּאֵי־ר֥וּחַ יוֹשִֽׁיעַ׃ וְנֶאֱמַר זִ֥בְחֵ֣י אֱלֹהִים֮ ר֤וּחַ נִשְׁבָּ֫רָ֥ה לֵב־נִשְׁבָּ֥ר וְנִדְכֶּ֑ה אֱ֝לֹהִ֗ים לֹ֣א תִבְזֶֽה׃ וְנֶאֱמַר הָ֭רֹפֵא לִשְׁב֣וּרֵי לֵ֑ב וּ֝מְחַבֵּ֗שׁ לְעַצְּבוֹתָֽם׃
22
כ״גדרכם של נופלים לסמוך על רַחֲמֶיךָ וַחֲסָדֶיךָ ה׳, ואתה בטובך תסמכם ותחזקם ותאמצם ותושיעם ותקים אותם, וְכַכָּתוּב סוֹמֵ֣ךְ יְ֭הֹוָה לְכׇל־הַנֹּפְלִ֑ים וְ֝זוֹקֵ֗ף לְכׇל־הַכְּפוּפִֽים׃ וְנֶאֱמַר אַֽל־תִּשְׂמְחִ֤י אֹיַ֙בְתִּי֙ לִ֔י כִּ֥י נָפַ֖לְתִּי קָ֑מְתִּי כִּֽי־אֵשֵׁ֣ב בַּחֹ֔שֶׁךְ יְהֹוָ֖ה א֥וֹר לִֽי׃
23
כ״דדרכם של יעפים לבקש כח ויכולת ואומץ וחוזק מאתך ה׳. ואתה בטובך תתן להם כח ואומץ וחוזק ויכולת. וְכַכָּתוּב נֹתֵ֥ן לַיָּעֵ֖ף כֹּ֑חַ וּלְאֵ֥ין אוֹנִ֖ים עׇצְמָ֥ה יַרְבֶּֽה׃ וְנֶאֱמַר כִּ֥י הִרְוֵ֖יתִי נֶ֣פֶשׁ עֲיֵפָ֑ה וְכׇל־נֶ֥פֶשׁ דָּאֲבָ֖ה מִלֵּֽאתִי׃
24
כ״הדרכם של השרויים בצרה לצפות לישועתך ה׳. ואתה בטובך תושיעם וְתַצִּילֵֽם מצרתם, וְכַכָּתוּב מִֽן־הַ֭מֵּצַר קָרָ֣אתִי יָּ֑הּ עָנָ֖נִי בַמֶּרְחָ֣ב יָֽהּ׃ וְנֶאֱמַר וִ֘יהִ֤י יְהֹוָ֣ה מִשְׂגָּ֣ב לַדָּ֑ךְ מִ֝שְׂגָּ֗ב לְעִתּ֥וֹת בַּצָּרָֽה׃ וְנֶאֱמַר בַּצַּר־לִ֤י ׀ אֶ֥קְרָ֣א יְהֹוָה֮ וְאֶל־אֱלֹהַ֢י אֲשַׁ֫וֵּ֥עַ יִשְׁמַ֣ע מֵהֵיכָל֣וֹ קוֹלִ֑י וְ֝שַׁוְעָתִ֗י לְפָנָ֤יו ׀ תָּב֬וֹא בְאׇזְנָֽיו׃ וְנֶאֱמַר יַֽעַנְךָ֣ יְ֭הֹוָה בְּי֣וֹם צָרָ֑ה יְ֝שַׂגֶּבְךָ֗ שֵׁ֤ם ׀ אֱלֹהֵ֬י יַעֲקֹֽב׃ יְהֹוָ֥ה הוֹשִׁ֑יעָה הַ֝מֶּ֗לֶךְ יַעֲנֵ֥נוּ בְיוֹם־קׇרְאֵֽנוּ: וְנֶאֱמַר אֱלֹהִ֣ים לָ֭נוּ מַחֲסֶ֣ה וָעֹ֑ז עֶזְרָ֥ה בְ֝צָר֗וֹת נִמְצָ֥א מְאֹֽד׃ וְנֶאֱמַר יְהֹוָ֥ה חׇנֵּ֖נוּ לְךָ֣ קִוִּ֑ינוּ הֱיֵ֤ה זְרֹעָם֙ לַבְּקָרִ֔ים אַף־יְשׁוּעָתֵ֖נוּ בְּעֵ֥ת צָרָֽה׃ וְנֶאֱמַר מִקְוֵה֙ יִשְׂרָאֵ֔ל מוֹשִׁיע֖וֹ בְּעֵ֣ת צָרָ֑ה, וְנֶאֱמַר ט֣וֹב יְהֹוָ֔ה לְמָע֖וֹז בְּי֣וֹם צָרָ֑ה וְיֹדֵ֖עַ חֹ֥סֵי בֽוֹ׃
25
כ״ודרכם של רעבים לבקש לחמם מאתך ה׳, ואתה בטובך מתקין מחיה ומזון לכל בריותיך, וְכַכָּתוּב נֹתֵ֣ן לֶ֭חֶם לְכׇל־בָּשָׂ֑ר כִּ֖י לְעוֹלָ֣ם חַסְדּֽוֹ׃ וְנֶאֱמַר נֹתֵ֣ן לֶ֭חֶם לָרְעֵבִ֑ים יְ֝הֹוָ֗ה מַתִּ֥יר אֲסוּרִֽים:
26
כ״זדרכם של צמאים לבקש הרוות צמאונם מאתך ה׳. ואתה בטובך תענם ותושיעם, וְכַכָּתוּב הָעֲנִיִּ֨ים וְהָאֶבְיוֹנִ֜ים מְבַקְשִׁ֥ים מַ֙יִם֙ וָאַ֔יִן לְשׁוֹנָ֖ם בַּצָּמָ֣א נָשָׁ֑תָּה אֲנִ֤י יְהֹוָה֙ אֶעֱנֵ֔ם אֱלֹהֵ֥י יִשְׂרָאֵ֖ל לֹ֥א אֶעֶזְבֵֽם׃
27
כ״חדרכם של היושבות על המשבר לצעוק אליך ה׳. ואתה בטובך שומע צעקתם ותרחם עליהם ותושיעם בגודל חסדיך. וְנֶאֱמַר כְּמ֤וֹ הָרָה֙ תַּקְרִ֣יב לָלֶ֔דֶת תָּחִ֥יל תִּזְעַ֖ק בַּחֲבָלֶ֑יהָ כֵּ֛ן הָיִ֥ינוּ מִפָּנֶ֖יךָ יְהֹוָֽה׃ וְנֶאֱמַר ח֧וּלִי וָגֹ֛חִי בַּת־צִיּ֖וֹן כַּיּֽוֹלֵדָ֑ה כִּֽי־עַתָּה֩ תֵצְאִ֨י מִקִּרְיָ֜ה וְשָׁכַ֣נְתְּ בַּשָּׂדֶ֗ה וּבָ֤את עַד־בָּבֶל֙ שָׁ֣ם תִּנָּצֵ֔לִי שָׁ֚ם יִגְאָלֵ֣ךְ יְהֹוָ֔ה מִכַּ֖ף אֹיְבָֽיִךְ׃
28
כ״טדרכם של חסרים לבקש מלא מחסורם מאתך ה׳. ואתה בטובך תמלא מחסורם. וְנֶאֱמַר יִֽתֶּן־לְךָ֥ כִלְבָבֶ֑ךָ וְֽכׇל־עֲצָתְךָ֥ יְמַלֵּֽא׃ וְנֶאֱמַר אָֽנֹכִ֨י ׀ יְ֘הֹוָ֤ה אֱלֹהֶ֗יךָ הַֽ֭מַּעַלְךָ מֵאֶ֣רֶץ מִצְרָ֑יִם הַרְחֶב־פִּ֗֝יךָ וַאֲמַלְאֵֽהוּ׃ וְנֶאֱמַר כְּ֭פִירִים רָשׁ֣וּ וְרָעֵ֑בוּ וְדֹרְשֵׁ֥י יְ֝הֹוָ֗ה לֹא־יַחְסְר֥וּ כׇל־טֽוֹב׃
29
ל׳דרכם של כל הנבראים לבקש חיותם ופרנסתם וכל צרכם מאתך ה׳. ואתה בטובך תתן להם כל צרכם, וכתוב עֵֽינֵי־כֹ֭ל אֵלֶ֣יךָ יְשַׂבֵּ֑רוּ וְאַתָּ֤ה נֽוֹתֵן־לָהֶ֖ם אֶת־אׇכְלָ֣ם בְּעִתּֽוֹ׃ פּוֹתֵ֥חַ אֶת־יָדֶ֑ךָ וּמַשְׂבִּ֖יעַ לְכׇל־חַ֣י רָצֽוֹן׃
30
ל״אואנחנו עבדיך, לְפָנֶֽיךָ ה׳ נשפוך שיחנו. אליך נתפלל. אליך נתחנן. אליך נקרא, אליך נצעק. אליך נוחיל. אליך נצפה. אליך נקוה ומאתך נשאל שאלותינו. וממך נבקש בקשותינו. וממך נרצה כל צרכינו וצרכי בני ביתינו. כי אתה אלהינו. אתה אדונינו. אתה אבינו, אתה מלכנו:
31
ל״באָבִינוּ מַלְכֵּנוּ, אָבִינוּ אָתָּה. אָבִינוּ מַלְכֵּנוּ אֵין לָנוּ מֶלֶךְ אֶלָּא אָתָּה. אָבִינוּ מַלְכֵּנוּ רַחֵם עָלֵינוּ:
32
ל״גהמצמיח ישועות אבינו אתה
33
ל״דהבורא רפואות אין לנו אלא אתה
34
ל״ההמלא רחמים אבינו אתה
35
ל״וחי העולמים אין לנו אלא אתה
36
ל״זהעונה עתירות אבינו אתה
37
ל״חהפודה מכל צרות אין לנו אלא אתה
38
ל״טהשומע תפלה אבינו אתה
39
מ׳המרומם על כל ברכה ותהלה אין לנו אלא אתה
40
מ״אהרופא חולים אבינו אתה
41
מ״בהעוזר דלים אין לנו אלא אתה
42
מ״גהסומך נופלים אבינו אתה
43
מ״דהמחזיק הנחשלים אין לנו אלא אתה המרוה צמאים אבינו אתה
44
מ״ההמושיע נדכאים אין לנו אלא אתה
45
מ״והפוקח עורים אבינו אתה
46
מ״זהמתיר אסורים אין לנו אלא אתה
47
מ״חהפוטר רחמים אבינו אתה
48
מ״טהמלביש ערומים אין לנו אלא אתה
49
נ׳החובש לנשברים אבינו אתה
50
נ״אהממלא חסרים אין לנו אלא אתה
51
נ״בהמצמיח צדקה ותהלה אבינו אתה
52
נ״גהמעמיד ריוח והצלה אין לנו אלא אתה
53
נ״דהמקדים רפואה ותעלה אבינו אתה
54
נ״ההמסיר כל חוֹלִי וּמַחֲלָה אין לנו אלא אתה
55
נ״והגומל חסדים טובים אבינו אתה
56
נ״זהמקבל את השבים אין לנו אלא אתה
57
נ״חהפותח יד בתשובה אבינו אתה
58
נ״טהמרבה חסד ונדבה אין לנו אלא אתה
59
ס׳המטהר טמאים אבינו אתה
60
ס״אהמכפר חטאים אין לנו אלא אתה
61
ס״בהסולח עונות אבינו אתה
62
ס״גהמוחל זדונות אין לנו אלא אתה
63
ס״דהמטיב לטובים ולרעים אבינו אתה
64
ס״ההעובר על כל פשעים אין לנו אלא אתה
65
ס״והמרבה הסד וצדקה אבינו אתה
66
ס״זהמרחם בכל עת צָרָה וְצוּקָה אין לנו אלא אתה
67
ס״חהנותן ליעף כח אבינו אתה
68
ס״טהעושה צדקות עם כל בשר ורוח אין לנו אלא אתה
69
ע׳וְכַכָּתוּב כִּֽי־אַתָּ֣ה אָבִ֔ינוּ כִּ֤י אַבְרָהָם֙ לֹ֣א יְדָעָ֔נוּ וְיִשְׂרָאֵ֖ל לֹ֣א יַכִּירָ֑נוּ אַתָּ֤ה יְהֹוָה֙ אָבִ֔ינוּ גֹּאֲלֵ֥נוּ מֵעוֹלָ֖ם שְׁמֶֽךָ׃
70
ע״אאָבִינוּ מַלְכֵּנוּ, אָבִינוּ אָתָּה. אָבִינוּ מַלְכֵּנוּ אֵין לָנוּ מֶלֶךְ אֶלָּא אָתָּה. אָבִינוּ מַלְכֵּנוּ רַחֵם עָלֵינוּ:
71
ע״באתה אהבת את עַמְּךָ יִשְׂרָאֵל וְאָמַרְתָּ יֵאָמֵ֥ר לָהֶ֖ם בְּנֵ֥י אֵֽל־חָֽי.
72
ע״גאתה בטית לְעַמְּךָ יִשְׂרָאֵל וְאָמַרְתָּ שׁ֚וּבוּ בָּנִ֣ים שׁוֹבָבִ֔ים.
73
ע״דאתה גדלת את עמך יִשְׂרָאֵל ואמרת יאמר להם מי אל חי
74
ע״האתה דברת לְעַמְּךָ יִשְׂרָאֵל וְאָמַרְתָּ שׁ֚וּבוּ בָּנִ֣ים שׁוֹבָבִ֔ים.
75
ע״ואתה הושעת את עַמְּךָ יִשְׂרָאֵל וְאָמַרְתָּ יֵאָמֵ֥ר לָהֶ֖ם בְּנֵ֥י אֵֽל־חָֽי.
76
ע״זאתה ועדת לְעַמְּךָ יִשְׂרָאֵל וְאָמַרְתָּ שׁ֚וּבוּ בָּנִ֣ים שׁוֹבָבִ֔ים.
77
ע״חאתה זכית את עַמְּךָ יִשְׂרָאֵל וְאָמַרְתָּ יֵאָמֵ֥ר לָהֶ֖ם בְּנֵ֥י אֵֽל־חָֽי.
78
ע״טאתה חננת לְעַמְּךָ יִשְׂרָאֵל וְאָמַרְתָּ שׁ֚וּבוּ בָּנִ֣ים שׁוֹבָבִ֔ים.
79
פ׳אתה טיהרת את עַמְּךָ יִשְׂרָאֵל וְאָמַרְתָּ יֵאָמֵ֥ר לָהֶ֖ם בְּנֵ֥י אֵֽל־חָֽי.
80
פ״אאתה יעצת לְעַמְּךָ יִשְׂרָאֵל וְאָמַרְתָּ שׁ֚וּבוּ בָּנִ֣ים שׁוֹבָבִ֔ים.
81
פ״באתה כוננת את עַמְּךָ יִשְׂרָאֵל וְאָמַרְתָּ יֵאָמֵ֥ר לָהֶ֖ם בְּנֵ֥י אֵֽל־חָֽי.
82
פ״גאתה למדת לְעַמְּךָ יִשְׂרָאֵל וְאָמַרְתָּ שׁ֚וּבוּ בָּנִ֣ים שׁוֹבָבִ֔ים.
83
פ״דאתה מלטת את עַמְּךָ יִשְׂרָאֵל וְאָמַרְתָּ יֵאָמֵ֥ר לָהֶ֖ם בְּנֵ֥י אֵֽל־חָֽי.
84
פ״האתה נשאת לְעַמְּךָ יִשְׂרָאֵל וְאָמַרְתָּ שׁ֚וּבוּ בָּנִ֣ים שׁוֹבָבִ֔ים.
85
פ״ואתה סמכת את עַמְּךָ יִשְׂרָאֵל וְאָמַרְתָּ יֵאָמֵ֥ר לָהֶ֖ם בְּנֵ֥י אֵֽל־חָֽי.
86
פ״זאתה עזרת לְעַמְּךָ יִשְׂרָאֵל וְאָמַרְתָּ שׁ֚וּבוּ בָּנִ֣ים שׁוֹבָבִ֔ים.
87
פ״חאתה פדית את עַמְּךָ יִשְׂרָאֵל וְאָמַרְתָּ יֵאָמֵ֥ר לָהֶ֖ם בְּנֵ֥י אֵֽל־חָֽי.
88
פ״טאתה צידקת לְעַמְּךָ יִשְׂרָאֵל וְאָמַרְתָּ שׁ֚וּבוּ בָּנִ֣ים שׁוֹבָבִ֔ים.
89
צ׳אתה קדשת את עַמְּךָ יִשְׂרָאֵל וְאָמַרְתָּ יֵאָמֵ֥ר לָהֶ֖ם בְּנֵ֥י אֵֽל־חָֽי. אתה רחמת לְעַמְּךָ יִשְׂרָאֵל וְאָמַרְתָּ שׁ֚וּבוּ בָּנִ֣ים שׁוֹבָבִ֔ים.
90
צ״אאתה שמרת את עַמְּךָ יִשְׂרָאֵל וְאָמַרְתָּ יֵאָמֵ֥ר לָהֶ֖ם בְּנֵ֥י אֵֽל־חָֽי.
91
צ״באתה תכנת לְעַמְּךָ יִשְׂרָאֵל וְאָמַרְתָּ שׁ֚וּבוּ בָּנִ֣ים שׁוֹבָבִ֔ים.
92
צ״גוְכַכָּתוּב עַל־יְדֵי הוֹשֵֽׁעַ נְבִיאָךְ: וְֽ֠הָיָ֠ה מִסְפַּ֤ר בְּנֵֽי־יִשְׂרָאֵל֙ כְּח֣וֹל הַיָּ֔ם אֲשֶׁ֥ר לֹֽא־יִמַּ֖ד וְלֹ֣א יִסָּפֵ֑ר וְֽ֠הָיָ֠ה בִּמְק֞וֹם אֲשֶׁר־יֵאָמֵ֤ר לָהֶם֙ לֹא־עַמִּ֣י אַתֶּ֔ם יֵאָמֵ֥ר לָהֶ֖ם בְּנֵ֥י אֵֽל־חָֽי׃ וְנֶאֱמַר עַל־יְדֵי יִרְמְיָה נְבִיאָךְ: שׁ֚וּבוּ בָּנִ֣ים שׁוֹבָבִ֔ים אֶרְפָּ֖ה מְשׁוּבֹתֵיכֶ֑ם. וּבְדִבְרֵי קָדְשָׁךְ כָּתוּב לֵאמֹר: אֲסַפְּרָ֗ה אֶֽ֫ל־חֹ֥ק יְֽהֹוָ֗ה אָמַ֘ר אֵלַ֥י בְּנִ֥י אַ֑תָּה אֲ֝נִ֗י הַיּ֥וֹם יְלִדְתִּֽיךָ׃
93
צ״דאָבִינוּ מַלְכֵּנוּ, אָבִינוּ אָתָּה. אָבִינוּ מַלְכֵּנוּ אֵין לָנוּ מֶלֶךְ אֶלָּא אָתָּה. אָבִינוּ מַלְכֵּנוּ רַחֵם עָלֵינוּ:
94
צ״הבטחנו באמתך אל מלך נאמן, אשר אמרת כי נער יִשְׂרָאֵל ואוהבהו וממצרים קראתי לבני:
95
צ״ובטחנו בבריתך אב הרחמן אשר אמרת אבי תקראי לי:
96
צ״זבטחנו בגודלך אל מלך נאמן אשר אמרת כי נער יִשְׂרָאֵל ואוהבהו וממצרים קראתי לבני:
97
צ״חבטחנו בדברך אב הרחמן אשר אמרת אבי תקראי לי:
98
צ״טבטחנו בהדרך אל מלך נאמן אשר אמרת כי נער יִשְׂרָאֵל ואוהבהו וממצרים קראתי לבני:
99
ק׳בטחנו בויעודך אב הרחמן אשר אמרת אבי תקראי לי:
100
ק״אבטחנו בזכרך אל מלך נאמן אשר אמרת כי נער יִשְׂרָאֵל ואוהבהו וממצרים קראתי לבני:
101
ק״בבטחנו בחסדך אב הרחמן אשר אמרת אבי תקראי לי:
102
ק״גבטחנו בטובך אל מלך נאמן אשר אמרת כי נער יִשְׂרָאֵל ואוהבהו וממצרים קראתי לבני:
103
ק״דבטחנו בישרך אב הרחמן אשר אמרת אבי תקראי לי:
104
ק״הבטחנו בכבודך אל מלך נאמן אשר אמרת כי נער יִשְׂרָאֵל ואוהבהו וממצרים קראתי לבני:
105
ק״ובטחנו בלימודך אב הרחמן אשר אמרת אבי תקראי לי:
106
ק״זבטחנו במלכותך אל מלך נאמן אשר אמרת כי נער יִשְׂרָאֵל ואוהבהו וממצרים קראתי לבני:
107
ק״חבטחנו בנצחך אב הרחמן אשר אמרת אבי תקראי לי:
108
ק״טבטחנו בסודך אל מלך נאמן אשר אמרת כי נער יִשְׂרָאֵל ואוהבהו וממצרים קראתי לבני:
109
ק״יבטחנו בעוזך אב הרחמן אשר אמרת אבי תקראי לי:
110
קי״אבטחנו בפארך אל מלך נאמן אשר אמרת כי נער יִשְׂרָאֵל ואוהבהו וממצרים קראתי לבני:
111
קי״בבטחנו בצדקתך אב הרחמן אשר אמרת אבי תקראי לי:
112
קי״גבטחנו בקדושתך אל מלך נאמן אשר אמרת כי נער יִשְׂרָאֵל ואוהבהו וממצרים קראתי לבני:
113
קי״דבטחנו ברחמנותך אב הרחמן אשר אמרת אבי תקראי לי:
114
קי״הבטחנו בשכינתך אל מלך נאמן אשר אמרת כי נער יִשְׂרָאֵל ואוהבהו ומצרים קראתי לבני:
115
קי״ובטחנו בתורתך אב הרחמן אשר אמרת אבי תקראי לי:
116
קי״זוְכַכָּתוּב עַל־יְדֵי הוֹשֵֽׁעַ נְבִיאָךְ: כִּ֛י נַ֥עַר יִשְׂרָאֵ֖ל וָאֹהֲבֵ֑הוּ וּמִמִּצְרַ֖יִם קָרָ֥אתִי לִבְנִֽי׃ וְנֶאֱמַר עַל־יְדֵי יִרְמְיָה נְבִיאָךְ: וְאָנֹכִ֣י אָמַ֗רְתִּי אֵ֚יךְ אֲשִׁיתֵ֣ךְ בַּבָּנִ֔ים וְאֶתֶּן־לָךְ֙ אֶ֣רֶץ חֶמְדָּ֔ה נַחֲלַ֥ת צְבִ֖י צִבְא֣וֹת גּוֹיִ֑ם וָאֹמַ֗ר אָבִי֙ תקראו [תִּקְרְאִי]־לִ֔י וּמֵאַחֲרַ֖י לֹ֥א תשובו [תָשֽׁוּבִי]׃ וּבְדִבְרֵי קָדְשָׁךְ כָּתוּב לֵאמֹר: כְּרַחֵ֣ם אָ֭ב עַל־בָּנִ֑ים רִחַ֥ם יְ֝הֹוָ֗ה עַל־יְרֵאָֽיו׃
117
קי״חאָבִינוּ מַלְכֵּנוּ, אָבִינוּ אָתָּה. אָבִינוּ מַלְכֵּנוּ אֵין לָנוּ מֶלֶךְ אֶלָּא אָתָּה. אָבִינוּ מַלְכֵּנוּ רַחֵם עָלֵינוּ:
118
קי״טאב״ג ית״ץ
119
ק״כאָבִינוּ מַלְכֵּנוּ אל יתחלל שמך בנו
120
קכ״אאָבִינוּ מַלְכֵּנוּ בצל כנפיך תסתירנו
121
קכ״באָבִינוּ מַלְכֵּנוּ גמלנו חסדים טובים
122
קכ״גאָבִינוּ מַלְכֵּנוּ יכבשו רחמיך את כעסך
123
קכ״דאָבִינוּ מַלְכֵּנוּ תתנהג עמנו במדת החסד ובמדת הרחמים
124
קכ״האָבִינוּ מַלְכֵּנוּ צדקנו במשפטיך
125
קכ״וקר״ע שט״ן
126
קכ״זאָבִינוּ מַלְכֵּנוּ קרבנו לעבודתך
127
קכ״חאָבִינוּ מַלְכֵּנוּ רוּחַ נָכוֹן חַדֵּשׁ בְּקִרְבֵּנוּ
128
קכ״טאָבִינוּ מַלְכֵּנוּ עשה עמנו אות לטובה
129
ק״לאָבִינוּ מַלְכֵּנוּ שבור והסר השטן מלפנינו ומאחרינו
130
קל״אאָבִינוּ מַלְכֵּנוּ טהרינו מטומאות עונינו
131
קל״באָבִינוּ מַלְכֵּנוּ נחנו באורח מישור
132
קל״גנג״ד יכ״ש
133
קל״דאָבִינוּ מַלְכֵּנוּ נפוצותינו כנס מירכתי ארץ
134
קל״האָבִינוּ מַלְכֵּנוּ גלה כבוד מלכותך עלינו מהרה
135
קל״ואָבִינוּ מַלְכֵּנוּ דבק לבנו במצותיך
136
קל״זאָבִינוּ מַלְכֵּנוּ יגולו רחמיך על מדותיך
137
קל״חאָבִינוּ מַלְכֵּנוּ כלכלנו ברחמיך הרבים
138
קל״טאָבִינוּ מַלְכֵּנוּ שלח ברכה והצלחה בכל מעשינו
139
ק״מבט״ד צת״ג
140
קמ״אאָבִינוּ מַלְכֵּנוּ ברצונך הטיבה עלינו
141
קמ״באָבִינוּ מַלְכֵּנוּ טוב וחסד ירדפונו כל ימי חיינו
142
קמ״גאָבִינוּ מַלְכֵּנוּ רוח נדיבה תסמכנו
143
קמ״דאָבִינוּ מַלְכֵּנוּ צוה אתנו ברכותיו
144
קמ״האָבִינוּ מַלְכֵּנוּ תשפות שלום לנו
145
קמ״ואָבִינוּ מַלְכֵּנוּ גל עינינו ונביטה נפלאות מתורתו
146
קמ״זחק״ב טנ״ע
147
קמ״חאָבִינוּ מַלְכֵּנוּ חושה לעזרתנו
148
קמ״טאָבִינוּ מַלְכֵּנוּ קומה עזרתה לנו
149
ק״נאָבִינוּ מַלְכֵּנוּ ברך לחמנו ומימינו
150
קנ״אאָבִינוּ מַלְכֵּנוּ טוב טעם ודעת למדנו
151
קנ״באָבִינוּ מַלְכֵּנוּ נגילה ונשמחה בישועתיך
152
קנ״גאָבִינוּ מַלְכֵּנוּ על מי מנוחות תנהלינו
153
קנ״דיג״ל פז״ק
154
קנ״האָבִינוּ מַלְכֵּנוּ יהיו לרצון אמרי פינו
155
קנ״ואָבִינוּ מַלְכֵּנוּ גזור עלינו גזרות טובות
156
קנ״זאָבִינוּ מַלְכֵּנוּ לב טהור ברא לנו
157
קנ״חאָבִינוּ מַלְכֵּנוּ פרוש עלינו סוכת שלומך
158
קנ״טאָבִינוּ מַלְכֵּנוּ זכרינו ברצון עמך
159
ק״סאָבִינוּ מַלְכֵּנוּ קרב לנו יום הישועה
160
קס״אשק״ו צי״ת
161
קס״באָבִינוּ מַלְכֵּנוּ שמור צאתנו ובואנו לְחַיִּים טוֹבִים וּלְשָׁלוֹם
162
קס״גאָבִינוּ מַלְכֵּנוּ קרב לנו קץ הגאולה
163
קס״דאָבִינוּ מַלְכֵּנוּ ועדנו ועד טוב
164
קס״האָבִינוּ מַלְכֵּנוּ צוה אתנו ישועותיך
165
קס״ואָבִינוּ מַלְכֵּנוּ יחד לבבנו לאהבה וליראה את שמך
166
קס״זאָבִינוּ מַלְכֵּנוּ תאריך ימינו בטוב ושנותינו בנעימים
167
קס״חאָבִינוּ מַלְכֵּנוּ אל תשיבנו ריקם מלפניך. ותכון תפלתנו קטורת לְפָנֶֽיךָ
168
קס״טאב״ג ית״ץ
169
ק״עאַבָּֽא רַחֲמָנָא ארים ימינך ואצמח פורקנך.
170
קע״אאַבָּֽא רַחֲמָנָא בריך ית עמך יִשְׂרָאֵל
171
קע״באַבָּֽא רַחֲמָנָא גלי זכותא ותושבחתא דירושלים לקבל כל עממייא
172
קע״גאַבָּֽא רַחֲמָנָא יהא רעוא מן קדמך למפרק שכינתא מן גלותא
173
קע״דאַבָּֽא רַחֲמָנָא תקין ותשוי ית ירושלים תושבחתא בארעא
174
קע״האַבָּֽא רַחֲמָנָא צלותא דעמך קבל
175
קע״וקר״ע שט״ן
176
קע״זאַבָּֽא רַחֲמָנָא קריב יתנא למפלח קודמך
177
קע״חאַבָּֽא רַחֲמָנָא רחמין סגיאין אייתי עלן
178
קע״טאַבָּֽא רַחֲמָנָא עביד פורקן לציון
179
ק״פאַבָּֽא רַחֲמָנָא שוי פתגמי נבואתך בפומנא
180
קפ״אאַבָּֽא רַחֲמָנָא טוב טעמא ודעתא אליף לן
181
קפ״באַבָּֽא רַחֲמָנָא נסין ומופתין סגיאין אחזי לן
182
קפ״גנג״ד יכ״ש
183
קפ״דאַבָּֽא רַחֲמָנָא נהיר עיננא באורייתך
184
קפ״האַבָּֽא רַחֲמָנָא גודלך ותוקפך אחזי לן
185
קפ״ואַבָּֽא רַחֲמָנָא דרע קודשך גלי לעיני כל עממייא
186
קפ״זאַבָּֽא רַחֲמָנָא יקרך יתגלי עלנא
187
קפ״חאַבָּֽא רַחֲמָנָא כבוש חמתא ורוגזא מינן
188
קפ״טאַבָּֽא רַחֲמָנָא שוי יתנא ליקר עלם
189
ק״צבט״ר צת״ג
190
קצ״אאַבָּֽא רַחֲמָנָא בריך יתנא וית כל אנשי ביתנא
191
קצ״באַבָּֽא רַחֲמָנָא טוב נהורך אמטי לנא
192
קצ״גאַבָּֽא רַחֲמָנָא רחם על נשמתין
193
קצ״דאַבָּֽא רַחֲמָנָא צלותנא קבל ברעוא
194
קצ״האַבָּֽא רַחֲמָנָא תוריך לן חיין בטיבו
195
קצ״ואַבָּֽא רַחֲמָנָא גלי עלן נהורא עלאה
196
קצ״זחק״ב טנ״ע
197
קצ״חאַבָּֽא רַחֲמָנָא חשוב עלן טבוון סגיאין
198
קצ״טאַבָּֽא רַחֲמָנָא קבל צלותין ובעותין בכל עידנא
199
ר׳אַבָּֽא רַחֲמָנָא בשמך רחיצנן רחם עלן
200
ר״אאַבָּֽא רַחֲמָנָא טהר לבנא למעבד רעותך
201
ר״באַבָּֽא רַחֲמָנָא נחזי בעיננא יקר גבורתך
202
ר״גאַבָּֽא רַחֲמָנָא ענינן בעידן עקתין
203
ר״דיג״ל פז״ק
204
ר״האַבָּֽא רַחֲמָנָא יצלח עבדך משיחך
205
ר״ואַבָּֽא רַחֲמָנָא גלי לן נהירו דאורייתך
206
ר״זאַבָּֽא רַחֲמָנָא לא תאמר עוד שבקא לציון ולא תאמר עוד צדייא לירושלם
207
ר״חאַבָּֽא רַחֲמָנָא פורקן עלם על שורנא ועל תרענא יהון משבחין
208
ר״טאַבָּֽא רַחֲמָנָא זכותא דצדיקייא אדכר לן
209
ר״יאַבָּֽא רַחֲמָנָא קריב לנא יומין דפורקן
210
רי״אשק״ו צי״ת
211
רי״באַבָּֽא רַחֲמָנָא שדר לנא מבשר טב משמע שלם משמע פורקן
212
רי״גאַבָּֽא רַחֲמָנָא קדיש יתנא בקדושתך
213
רי״דאַבָּֽא רַחֲמָנָא ולא תשבוק יתנא לעלמין
214
רי״האַבָּֽא רַחֲמָנָא צדיק יתנא ברחמין סגיאין
215
רי״ואַבָּֽא רַחֲמָנָא יהא רעוא קמך למפרק שכינתא בעגלא ובזמן קריב
216
רי״זאַבָּֽא רַחֲמָנָא תקין יתנא בעיטא טבא מקודמך
217
רי״חאַבָּֽא רַחֲמָנָא ולא נהדר ריקם מקמך אמן:
218
רי״טאב״ג ית״ץ
219
ר״כאָבִינוּ שֶׁבַּשָּׁמַֽיִם את צמח דוד עבדך מהרה תצמיח
220
רכ״אאָבִינוּ שֶׁבַּשָּׁמַֽיִם בנה ירושלם בִּמְהֵרָה בְיָמֵינוּ
221
רכ״באָבִינוּ שֶׁבַּשָּׁמַֽיִם גאון יִשְׂרָאֵל הרם בצדקתיך
222
רכ״גאָבִינוּ שֶׁבַּשָּׁמַֽיִם ימינך תסעדנו
223
רכ״דאָבִינוּ שֶׁבַּשָּׁמַֽיִם תגין על ירושלם גנון והציל פסוח והמליט
224
רכ״האָבִינוּ שֶׁבַּשָּׁמַֽיִם צוה ישועות יעקב
225
רכ״וקר״ע שט״ן
226
רכ״זאָבִינוּ שֶׁבַּשָּׁמַֽיִם קרע רוע גזר דיננו
227
רכ״חאָבִינוּ שֶׁבַּשָּׁמַֽיִם רצה בעמך יִשְׂרָאֵל ולתפלתם שעה
228
רכ״טאָבִינוּ שֶׁבַּשָּׁמַֽיִם ערוך נר לבן ישי משיחך
229
ר״לאָבִינוּ שֶׁבַּשָּׁמַֽיִם שא נס לקבץ גליותינו
230
רל״אאָבִינוּ שֶׁבַּשָּׁמַֽיִם טובך הגדול השפיע לנו
231
רל״באָבִינוּ שֶׁבַּשָּׁמַֽיִם נדבות פינו תרצה
232
רל״גנג״ד יכ״ש
233
רל״דאָבִינוּ שֶׁבַּשָּׁמַֽיִם ננגן על בית המקדש כל ימי היינו
234
רל״האָבִינוּ שֶׁבַּשָּׁמַֽיִם גל עינינו ונביטה נפלאות מתורתיך
235
רל״ואָבִינוּ שֶׁבַּשָּׁמַֽיִם דרך פקודיך הבינינו
236
רל״זאָבִינוּ שֶׁבַּשָּׁמַֽיִם יבושו ויבהלו מאד כל אויבינו
237
רל״חאָבִינוּ שֶׁבַּשָּׁמַֽיִם כוננה מעשה ידינו עלינו
238
רל״טאָבִינוּ שֶׁבַּשָּׁמַֽיִם שוממות ראשונים תקומם
239
ר״מבט״ר צת״ג
240
רמ״אאָבִינוּ שֶׁבַּשָּׁמַֽיִם בצדקתך תוציא מצרה נפשינו
241
רמ״באָבִינוּ שֶׁבַּשָּׁמַֽיִם טל אודות תזיל לנו
242
רמ״גאָבִינוּ שֶׁבַּשָּׁמַֽיִם רפאינו רְפוּאָה שְׁלֵמָה רְפוּאַת הַנֶּֽפֶשׁ וּרְפוּאַת הַגּוּף
243
רמ״דאָבִינוּ שֶׁבַּשָּׁמַֽיִם צוה אתנו ברכותיך
244
רמ״האָבִינוּ שֶׁבַּשָּׁמַֽיִם תשמיענו שָׂשׂוֹן וְשִׂמְחָה
245
רמ״ואָבִינוּ שֶׁבַּשָּׁמַֽיִם גמול עלינו ונחיה
246
רמ״זחק״ב טנ״ע
247
רמ״חאָבִינוּ שֶׁבַּשָּׁמַֽיִם חננו מאתך חָכְמָה בינה ודעת
248
רמ״טאָבִינוּ שֶׁבַּשָּׁמַֽיִם קבץ נדחי יִשְׂרָאֵל
249
ר״נאָבִינוּ שֶׁבַּשָּׁמַֽיִם בצדקתך פלטנו
250
רנ״אאָבִינוּ שֶׁבַּשָּׁמַֽיִם טרף תן ליראיך וזכור לעולם בריתך
251
רנ״באָבִינוּ שֶׁבַּשָּׁמַֽיִם נהלינו על מי מנוחות
252
רנ״גאָבִינוּ שֶׁבַּשָּׁמַֽיִם ענג בדשן נפשינו
253
רנ״דיג״ל פז״ק
254
רנ״האָבִינוּ שֶׁבַּשָּׁמַֽיִם ידים רפות חזק וברכים כושלות אמץ
255
רנ״ואָבִינוּ שֶׁבַּשָּׁמַֽיִם גבול יִשְׂרָאֵל השב כבראשונה
256
רנ״זאָבִינוּ שֶׁבַּשָּׁמַֽיִם לא ישמע שוד ושבר בגבולינו
257
רנ״חאָבִינוּ שֶׁבַּשָּׁמַֽיִם פאר מקום מקדשיך ומקום רגלך תכבד
258
רנ״טאָבִינוּ שֶׁבַּשָּׁמַֽיִם זרוק עלינו מים טהורים וטהרינו
259
ר״סאָבִינוּ שֶׁבַּשָּׁמַֽיִם קדשנו במצותיך
260
רס״אשק״ו צי״ת
261
רס״באָבִינוּ שֶׁבַּשָּׁמַֽיִם שבור עול הגויים מעל צוארינו
262
רס״גאָבִינוּ שֶׁבַּשָּׁמַֽיִם קבצנו יחד מארבע כנפות הארץ לארצינו
263
רס״דאָבִינוּ שֶׁבַּשָּׁמַֽיִם והוליכנו מהרה קוממיות לארצינו
264
רס״האָבִינוּ שֶׁבַּשָּׁמַֽיִם צו אתנו את הברכה באסמנו ובכל משלח ידינו
265
רס״ואָבִינוּ שֶׁבַּשָּׁמַֽיִם יהיו הכל עוזרים ומסייעים אותנו
266
רס״זאָבִינוּ שֶׁבַּשָּׁמַֽיִם תקע בשופר גדול לחירותינו
267
רס״חאָבִינוּ שֶׁבַּשָּׁמַֽיִם אל תשיבנו ריקם מלפניך ותכון תפילתנו קטורת לְפָנֶֽיךָ:
268
רס״טאָבִינוּ אָבִינוּ חָנֵּֽנוּ חָנֵּֽנוּ חַיִּים בְּרָכָה וְטוֹבָה וְשָׁלוֹם וְחֵן וָחֶֽסֶד וְרַֽחֲמִים לְמַֽעַן הבכיה של יעקב תמימך. כַּכָּתוּב וַיִּשַּׁ֥ק יַעֲקֹ֖ב לְרָחֵ֑ל וַיִּשָּׂ֥א אֶת־קֹל֖וֹ וַיֵּֽבְךְּ׃
269
ר״עאָבִינוּ אָבִינוּ חָנֵּֽנוּ חָנֵּֽנוּ חַיִּים בְּרָכָה וְטוֹבָה וְשָׁלוֹם וְחֵן וָחֶֽסֶד וְרַֽחֲמִים לְמַֽעַן הבכיה של משה נביאך הנאמן בכל ביתך. כַּכָּתוּב וַתִּפְתַּח֙ וַתִּרְאֵ֣הוּ אֶת־הַיֶּ֔לֶד וְהִנֵּה־נַ֖עַר בֹּכֶ֑ה וַתַּחְמֹ֣ל עָלָ֔יו וַתֹּ֕אמֶר מִיַּלְדֵ֥י הָֽעִבְרִ֖ים זֶֽה׃
270
רע״אאָבִינוּ אָבִינוּ חָנֵּֽנוּ חָנֵּֽנוּ חַיִּים בְּרָכָה וְטוֹבָה וְשָׁלוֹם וְחֵן וָחֶֽסֶד וְרַֽחֲמִים לְמַֽעַן הבכיה של יוסף צדיקך ובנימין צדיקך. כַּכָּתוּב וַיִּפֹּ֛ל עַל־צַוְּארֵ֥י בִנְיָמִֽן־אָחִ֖יו וַיֵּ֑בְךְּ וּבִ֨נְיָמִ֔ן בָּכָ֖ה עַל־צַוָּארָֽיו׃
271
רע״באָבִינוּ אָבִינוּ חָנֵּֽנוּ חָנֵּֽנוּ חַיִּים בְּרָכָה וְטוֹבָה וְשָׁלוֹם וְחֵן וָחֶֽסֶד וְרַֽחֲמִים לְמַֽעַן הבכיה של דוד ויהונתן עבדך. כַּכָּתוּב וַֽיִּשְּׁק֣וּ ׀ אִ֣ישׁ אֶת־רֵעֵ֗הוּ וַיִּבְכּוּ֙ אִ֣ישׁ אֶת־רֵעֵ֔הוּ עַד־דָּוִ֖ד הִגְדִּֽיל:
272
רע״גאָבִינוּ אָבִינוּ חָנֵּֽנוּ חָנֵּֽנוּ חַיִּים בְּרָכָה וְטוֹבָה וְשָׁלוֹם וְחֵן וָחֶֽסֶד וְרַֽחֲמִים לְמַֽעַן הבכיה של חזקיהו עבדך. כַּכָּתוּב וַיֵּ֥בְךְּ חִזְקִיָּ֖הוּ בְּכִ֥י גָדֽוֹל:
273
רע״דאָבִינוּ אָבִינוּ חָנֵּֽנוּ חָנֵּֽנוּ חַיִּים בְּרָכָה וְטוֹבָה וְשָׁלוֹם וְחֵן וָחֶֽסֶד וְרַֽחֲמִים לְמַֽעַן הבכיה של עזרא הסופר ועמו קהל יִשְׂרָאֵל עמך. וְכַכָּתוּב וּכְהִתְפַּלֵּ֤ל עֶזְרָא֙ וּכְהִתְוַדֹּת֔וֹ בֹּכֶה֙ וּמִתְנַפֵּ֔ל לִפְנֵ֖י בֵּ֣ית הָאֱלֹהִ֑ים נִקְבְּצוּ֩ אֵלָ֨יו מִיִּשְׂרָאֵ֜ל קָהָ֣ל רַב־מְאֹ֗ד אֲנָשִׁ֤ים וְנָשִׁים֙ וִֽילָדִ֔ים כִּֽי־בָכ֥וּ הָעָ֖ם הַרְבֵּה־בֶֽכֶה׃
274
רע״האָבִינוּ אָבִינוּ חָנֵּֽנוּ חָנֵּֽנוּ חַיִּים בְּרָכָה וְטוֹבָה וְשָׁלוֹם וְחֵן וָחֶֽסֶד וְרַֽחֲמִים לְמַֽעַן הבכיה של אמתך חנה הנביאה. כַּכָּתוּב וַתִּתְפַּלֵּ֥ל עַל־יְהֹוָ֖ה וּבָכֹ֥ה תִבְכֶּֽה:
275
רע״ואָבִינוּ אָבִינוּ חָנֵּֽנוּ חָנֵּֽנוּ חַיִּים בְּרָכָה וְטוֹבָה וְשָׁלוֹם וְחֵן וָחֶֽסֶד וְרַֽחֲמִים לְמַֽעַן הבכיה של רחל אמנו עקרת הבית. כַּכָּתוּב כֹּ֣ה ׀ אָמַ֣ר יְהֹוָ֗ה ק֣וֹל בְּרָמָ֤ה נִשְׁמָע֙ נְהִי֙ בְּכִ֣י תַמְרוּרִ֔ים רָחֵ֖ל מְבַכָּ֣ה עַל־בָּנֶ֑יהָ מֵאֲנָ֛ה לְהִנָּחֵ֥ם עַל־בָּנֶ֖יהָ כִּ֥י אֵינֶֽנּוּ׃ כֹּ֣ה ׀ אָמַ֣ר יְהֹוָ֗ה מִנְעִ֤י קוֹלֵךְ֙ מִבֶּ֔כִי וְעֵינַ֖יִךְ מִדִּמְעָ֑ה כִּי֩ יֵ֨שׁ שָׂכָ֤ר לִפְעֻלָּתֵךְ֙ נְאֻם־יְהֹוָ֔ה וְשָׁ֖בוּ מֵאֶ֥רֶץ אוֹיֵֽב׃ וְיֵשׁ־תִּקְוָ֥ה לְאַחֲרִיתֵ֖ךְ נְאֻם־יְהֹוָ֑ה וְשָׁ֥בוּ בָנִ֖ים לִגְבוּלָֽם׃
276
רע״זוְנֶאֱמַר בִּבְכִ֣י יָבֹ֗אוּ וּֽבְתַחֲנוּנִים֮ אֽוֹבִילֵם֒ אֽוֹלִיכֵם֙ אֶל־נַ֣חֲלֵי מַ֔יִם בְּדֶ֣רֶךְ יָשָׁ֔ר לֹ֥א יִכָּשְׁל֖וּ בָּ֑הּ כִּֽי־הָיִ֤יתִי לְיִשְׂרָאֵל֙ לְאָ֔ב וְאֶפְרַ֖יִם בְּכֹ֥רִי הֽוּא׃ שִׁמְע֤וּ דְבַר־יְהֹוָה֙ גּוֹיִ֔ם וְהַגִּ֥ידוּ בָאִיִּ֖ים מִמֶּרְחָ֑ק וְאִמְר֗וּ מְזָרֵ֤ה יִשְׂרָאֵל יְקַבְּצֶ֔נּוּ וּשְׁמָר֖וֹ כְּרֹעֶ֥ה עֶדְרֽוֹ׃ כִּֽי־פָדָ֥ה יְהֹוָ֖ה אֶֽת־יַעֲקֹ֑ב וּגְאָל֕וֹ מִיַּ֖ד חָזָ֥ק מִמֶּֽנּוּ׃ וּבָ֘אוּ֮ וְרִנְּנ֣וּ בִמְרוֹם־צִיּוֹן֒ וְנָהֲר֞וּ אֶל־ט֣וּב יְהֹוָ֗ה עַל־דָּגָן֙ וְעַל־תִּירֹ֣שׁ וְעַל־יִצְהָ֔ר וְעַל־בְּנֵי־צֹ֖אן וּבָקָ֑ר וְהָיְתָ֤ה נַפְשָׁם֙ כְּגַ֣ן רָוֶ֔ה וְלֹא־יוֹסִ֥יפוּ לְדַאֲבָ֖ה עֽוֹד׃ אָ֣ז תִּשְׂמַ֤ח בְּתוּלָה֙ בְּמָח֔וֹל וּבַחֻרִ֥ים וּזְקֵנִ֖ים יַחְדָּ֑ו וְהָפַכְתִּ֨י אֶבְלָ֤ם לְשָׂשׂוֹן֙ וְנִ֣חַמְתִּ֔ים וְשִׂמַּחְתִּ֖ים מִיגוֹנָֽם׃ וְרִוֵּיתִ֛י נֶ֥פֶשׁ הַכֹּהֲנִ֖ים דָּ֑שֶׁן וְעַמִּ֛י אֶת־טוּבִ֥י יִשְׂבָּ֖עוּ נְאֻם־יְהֹוָֽה׃
277