ליקוטי הלכות, חושן משפט, הלכות דינים ג׳:ט׳Likutei Halakhot, Choshen Mishpat, Laws for Judges 3:9

א׳וְזֶהוּ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה, וּכְשֶׁיִּהְיוּ הַבַּעֲלֵי דִּינִין עוֹמְדִין לְפָנֶיךָ יִהְיוּ בְּעֵינֶיךָ כִּרְשָׁעִים וּכְשֶׁנִּפְטָרִין מִלְּפָנֶיךָ יִהְיוּ בְּעֵינֶיךָ כְּזַכָּאִין כְּשֶׁקִּבְּלוּ עֲלֵיהֶם אֶת הַדִּין. וְהוּא תָּמוּהַּ לִכְאוֹרָה מַדּוּעַ מִתְּחִלָּה שְׁנֵיהֶם כִּרְשָׁעִים, מֶה חָטָא הַזַּכַּאי בַּדִּין וְגַם מִפְּנֵי מָה אַחַר כָּךְ שְׁנֵיהֶם כְּזַכָּאִין? אַךְ עַל פִּי הַנַּ"ל נִיחָא, כִּי בְּוַדַּאי בִּתְחִלָּה שְׁנֵיהֶם כִּרְשָׁעִים אֲפִלּוּ הַזַּכַּאי וְהַטּוֹעֵן אֱמֶת, כִּי עַל כָּל פָּנִים פָּגַם בְּהָעֵסֶק שֶׁלּוֹ וְרִחֲקוֹ מֵהַתּוֹרָה וְלֹא קִשֵּׁר מַחֲשַׁבְתּוֹ אֶל הַתּוֹרָה בִּשְׁעַת הַמַּשָּא וּמַתָּן שֶׁמֵּחֲמַת זֶה נֶעֱנַשׁ שֶׁהֻכְרַח לָבוֹא לְדִין תּוֹרָה וְעַל כֵּן בְּוַדַּאי נֶחֱשָׁב גַּם הוּא כְּרָשָׁע, כִּי עִקַּר צִדְקַת יִשְֹרָאֵל הִיא הַתּוֹרָה וְהָאֱמוּנָה בְּחִינַת וְצַדִּיק בֶּאֱמוּנָתוֹ יִחְיֶה וּמֵחֲמַת שֶׁיִּשְֹרָאֵל כֻּלָּם מַאֲמִינִים בְּנֵי מַאֲמִינִים עַל כֵּן נִקְרָאִים כֻּלָּם צַדִּיקִים, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב, "וְעַמֵּךְ כֻּלָּם צַדִּיקִים". אֲבָל זֶה שֶׁפָּגַם בָּאֱמוּנָה וּבְהַתּוֹרָה בִּשְׁעַת הַמַּשָּא וּמַתָּן, שֶׁמֵּחֲמַת זֶה הֻכְרַח לָבוֹא לְדִין תּוֹרָה, עַל כֵּן נֶחֱשָׁב כְּרָשָׁע, אֲבָל אַחַר כָּךְ כְּשֶׁנִּפְטָרִין מִלִּפְנֵי הַדַּיָּנִים שְׁנֵיהֶם כְּזַכָּאִין כְּשֶׁקִּבְּלוּ עֲלֵיהֶן אֶת הַדִּין תּוֹרָה וְעַל יְדֵי זֶה חָזְרוּ וְתִקְּנוּ מַה שֶּׁקִּלְקְלוּ וְחָזַר וְנַעֲשָֹה מֵהַמַּשָּא וּמַתָּן תּוֹרָה עַל יְדֵי שֶׁקִּבְּלוּ אֶת הַדִּין תּוֹרָה שֶׁפָּסְקוּ הַדַּיָּנִים עַל הַמַּשָּא וּמַתָּן שֶׁלָּהֶם. עַל כֵּן נֶחְשְׁבוּ כְּזַכָּאִין, כִּי אֲפִלּוּ זֶה שֶׁטָּעַן בִּתְחִלָּה אֵיזֶה שֶׁקֶר וְרַמָּאוּת נֶחֱשָׁב עַתָּה כְּזַכַּאי אַחַר שֶׁקִּבֵּל אֶת הַדִּין וְנַעֲשָֹה מִכָּל הַמַּשָּא וּמַתָּן שֶׁלּוֹ תּוֹרָה, כִּי גַּם מִתְּחִלָּה לֹא בָּא אֶל הַשֶּׁקֶר וְהָרַמָּאוּת כִּי אִם מֵחֲמַת פְּגָם הַנַּ"ל עַל יְדֵי שֶׁלֹּא קִשֵּׁר מַחֲשַׁבְתּוֹ אֶל הַתּוֹרָה שֶׁעַל יְדֵי זֶה נִפְגְּמָה הָאֱמוּנָה שֶׁלּוֹ וְעַל יְדֵי זֶה בָּא לִידֵי שֶׁקֶר וְשִׁנּוּי וְרַמָּאוּת שֶׁהוּא הֵפֶךְ הָאֱמוּנָה וְכַנַּ"ל, כִּי יִשְֹרָאֵל אֵינָם חֲשׁוּדִים עַל שֶׁקֶר גָּמוּר, כִּי שְׁאֵרִית יִשְֹרָאֵל לֹא יַעֲשֹוּ עַוְלָה וְלֹא יְדַבְּרוּ כָּזָב וְעִקַּר הַשֶּׁקֶר שֶׁל הַטּוֹעֵן שֶׁקֶר נִמְשָׁךְ מֵאֵיזֶה טָעוּת, שֶׁטּוֹעֶה בְּעַצְמוֹ וּמוֹרֶה לוֹ הֶתֵּר כְּעֵין שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה:
1
ב׳ חֲזָקָה אֵין אָדָם מֵעֵז פָּנָיו וְכוּ'. וְאִשְׁתְּמוּטֵי הוּא דְּקָא מִשְׁתַּמֵּיט אוֹ סָפֵק מִלְוֶה יְשָׁנָה יֵשׁ לוֹ עָלָיו. וְכָל אֵלּוּ הַהַשְׁמָטוֹת וְהַהֶתֵּרִים שֶׁל טָעוּת שֶׁלּוֹ נִמְשָׁךְ מֵחֲמַת שֶׁלֹּא קִשֵּׁר מַחֲשַׁבְתּוֹ אֶל הַתּוֹרָה, כִּי אִם הָיָה מְקַשֵּׁר מַחֲשַׁבְתּוֹ אֶל הַתּוֹרָה שֶׁבְּהַמַּשָּא וּמַתָּן הָיָה נִשְׁמָר הָאֱמוּנָה שֶׁלּוֹ שֶׁלֹּא לָבוֹא לִידֵי טָעוּתִים אֵלּוּ שֶׁהֵם פְּגַם הָאֱמוּנָה. עַל כֵּן עַתָּה אַחַר שֶׁקִּבֵּל עָלָיו אֶת הַדִּין תּוֹרָה, וּכְבָר חָזַר וְנַעֲשָֹה מֵהָעֵסֶק שֶׁלּוֹ תּוֹרָה כְּבָר נִתְתַּקֵּן הַפְּגָם שֶׁלּוֹ שֶׁעִקַּר הַמַּשָּא וּמַתָּן מֵהַתּוֹרָה שֶׁמִּשָּׁם בָּא הַטָּעוּת וְהַשֶּׁקֶר שֶׁלּוֹ, כִּי הֲלֹא עַתָּה חָזַר וְנַעֲשָֹה מֵהָעֵסֶק שֶׁלּוֹ תּוֹרָה כַּנַּ"ל, עַל כֵּן גַּם הוּא נֶחֱשָׁב כְּזַכַּאי וְעַתָּה מְבֹאֶרֶת הַמִּשְׁנָה עַל מְכוֹנָהּ בָּרָה כַּחַמָּה:
2