ליקוטי הלכות, חושן משפט, הלכות אמנין ג׳:ה׳Likutei Halakhot, Choshen Mishpat, Laws of Artisans 3:5

א׳וְזֶהוּ בְּחִינַת הַחִלּוּק שֶׁבֵּין שׁוֹמֵר חִנָּם לְשׁוֹמֵר שָֹכָר שֶׁשׁוֹמֵר חִנָּם פָּטוּר מֵהַכֹּל. וְשׁוֹמֵר שָֹכָר חַיָּב בִּגְנֵבָה וַאֲבֵדָה וְכוּ', כִּי אִיתָא בְּהַתּוֹרָה צִוִּיתָ צֶדֶק עֵדוֹתֶיךָ וֶאֱמוּנָה מְאֹד (בְּסִימָן כג) שֶׁעִקַּר הָאֱמוּנָה תְּלוּיָה בְּמָמוֹן, הַיְנוּ בִּשְׁבִירַת תַּאֲוַת מָמוֹן וְכוּ', עַיֵּן שָׁם הֵיטֵב. וְכָל הַמִּצְוֹת שֶׁהָאָדָם עוֹשֶֹה בְּלֹא מָמוֹן נִקְרָאִים צֶדֶק אֲבָל כְּשֶׁמְּפַזֵּר מָמוֹן בִּשְׁבִיל הַמִּצְוָה אָז נִקְרֵאת אֱמוּנָה וְכוּ' בִּבְחִינַת צֶדֶק כַּד אִתְחַבְּרַת בֶּאֱמֶת אִתְעַבִידַת אֱמוּנָה, עַיֵּן שָׁם:

ב׳וְעַל כֵּן כָּל הַדְּבָרִים שֶׁבָּעוֹלָם קֹדֶם שֶׁהָאָדָם מַשְׁלִים אוֹתָם עַל יְדֵי בְּחִינַת אֱמוּנָה הֵם בִּבְחִינַת צֶדֶק שֶׁשָּׁם יֵשׁ אֲחִיזַת הַדִּינִים שֶׁמִּשָּׁם הִשְׁתַּלְשְׁלוּת אֲחִיזַת הַסִּטְרָא אָחֳרָא וְהַקְּלִפּוֹת שֶׁצְּרִיכִין לִשְׁמֹר מֵהֶם. אֲבָל כְּשֶׁהָאָדָם מַטֶּה דַּעְתּוֹ אֶל הָאֱמֶת עַל יְדֵי זֶה זוֹכֶה לֶאֱמוּנָה בִּבְחִינַת צֶדֶק כַּד אִתְחַבְּרַת בֶּאֱמֶת אִתְעַבִידַת אֱמוּנָה וְאָז נִשְׁלָמִים כָּל הַדְּבָרִים שֶׁבָּעוֹלָם וְכַנַּ"ל כִּי זֶה עִקַּר עֲבוֹדַת הָאָדָם בְּזֶה הָעוֹלָם לְחַבֵּר צֶדֶק בֶּאֱמֶת כְּדֵי שֶׁיִּתְעָבִיד אֱמוּנָה, כִּי זֶה עִקַּר בְּחִינַת יִחוּד קֻדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא וּשְׁכִינְתֵּהּ שֶׁהוּא כְּלַל עֲבוֹדַת הָאָדָם כַּיָּדוּעַ. נִמְצָא שֶׁעִקַּר הַשְּׁמִירָה עַל יְדֵי אֱמוּנָה וְעִקַּר הָאֱמוּנָה תָּלוּי בְּמָמוֹן וְעַל כֵּן הַשּׁוֹמֵר חִנָּם פָּטוּר מֵאַחֲרָיוּת הַשְּׁמִירָה וְאֵינוֹ חַיָּב כִּי אִם בִּפְשִׁיעָה, כִּי הַשּׁוֹמֵר חִנָּם אַף עַל פִּי שֶׁקִּבֵּל עָלָיו לִשְׁמֹר הַדָּבָר אֵינוֹ מְחֻיָּב כִּי אִם לִשְׁמֹר אֲבָל אִם אַף עַל פִּי כֵן נִגְנַב אוֹ נֶאֱבַד הַדָּבָר אֵין הָאַחֲרָיוּת עָלָיו כִּי עִקַּר אַחֲרָיוּת הַדָּבָר תָּלוּי בֶּאֱמוּנָה כִּי אִם ה' לֹא יִשְׁמֹר עִיר וְכוּ' וְעִקַּר הָאֱמוּנָה תְּלוּיָה בְּמָמוֹן. וְעַל כֵּן הַשּׁוֹמֵר חִנָּם שֶׁאֵין מְקַבֵּל שׁוּם שָֹכָר עַל הַשְּׁמִירָה אֵין אַחֲרָיוּת הַדָּבָר עָלָיו, כִּי אֵין תּוֹלִין הַגְּנֵבָה וְהָאֲבֵדָה בִּפְגַם הָאֱמוּנָה שֶׁל הַשּׁוֹמֵר מֵאַחַר שֶׁאֵין לוֹ שׁוּם הֲנָאָה מִמֶּנּוּ עַל כֵּן אֵין חָל עָלָיו לְהַשְׁלִים הַדָּבָר עַל יְדֵי שֹׁרֶשׁ הָאֱמוּנָה שֶׁעַל יְדֵי זֶה עִקַּר שְׁמִירַת הַדָּבָר, כִּי הַשּׁוֹמֵר חִנָּם אֵינוֹ חַיָּב כִּי אִם לִשְׁמֹר, אֲבָל אַחֲרָיוּת הַשְּׁמִירָה שֶׁתְּלוּיָה בֶּאֱמוּנָה אֵין תּוֹלִין בּוֹ מֵאַחַר שֶׁשּׁוֹמֵר בְּחִנָּם שֶׁאָז כָּל שְׁמִירָתוֹ הִוא רַק בִּבְחִינַת צֶדֶק שֶׁהוּא בְּחִינַת קֹדֶם שְׁלֵמוּת הַתִּקּוּן כִּי אֵין חָל עָלָיו תִּקּוּן הַדָּבָר שֶׁתְּלוּיָה בֶּאֱמוּנָה שֶׁתְּלוּיָה בְּמָמוֹן, דְּהַיְנוּ מִי שֶׁהַמָּמוֹן שֶׁלּוֹ שֶׁחָל עָלָיו שֶׁיְּשַׁבֵּר תַּאֲוָתוֹ בְּמָמוֹן זֶה וְיַמְשִׁיךְ אֱמוּנָה בְּזֶה הַדָּבָר שֶׁעַל יְדֵי זֶה יְתַקֵּן הַדָּבָר בִּשְׁלֵמוּת שֶׁעַל יְדֵי זֶה יִהְיֶה הַדָּבָר נִשְׁמָר בִּשְׁלֵמוּת וְכַנַּ"ל. וְעַל כֵּן הַשּׁוֹמֵר שָֹכָר חַיָּב בִּגְנֵבָה וַאֲבֵדָה, כִּי מֵאַחַר שֶׁמְּקַבֵּל שָֹכָר חָל עָלָיו אַחֲרָיוּת הַשְּׁמִירָה, דְּהַיְנוּ לְהַמְשִׁיךְ הַשְּׁמִירָה מִבְּחִינַת אֱמוּנָה מֵאַחַר שֶׁקִּבֵּל שָֹכָר כֶּסֶף אוֹ שָׁוֶה כֶּסֶף שֶׁשָּׁם עִקַּר הִתְחַזְּקוּת הָאֱמוּנָה כַּנַּ"ל: