ליקוטי הלכות, חושן משפט, הלכות גבית חוב מהיתומים ה׳:ז׳Likutei Halakhot, Choshen Mishpat, Laws of Collecting Loans from Orphans 5:7
א׳וְעַל כֵּן כְּשֶׁמֵּת לוֹוֶה בְּחַיֵּי מַלְוֶה. וְאַחַר כָּךְ מֵת הַמַּלְוֶה, וּבָאִים הַיְתוֹמִים לִגְבּוֹת מִן הַיְתוֹמִים, אֵין יְכוֹלִים לִגְבּוֹת כְּלָל, כִּי אֵין אָדָם מוֹרִישׁ שְׁבוּעָה לְבָנָיו, כִּי הַשְּׁבוּעָה נֶגֶד יַתְמֵי הַלּוֹוֶה אֵין יָכוֹל לִשָּׁבַע כִּי אִם הַמַּלְוֶה כְּשֶׁהוּא בַּחַיִּים חִיּוּתוֹ שֶׁיָּכוֹל לְבָרֵר הָאֱמֶת עַל יְדֵי הַשְּׁבוּעָה שֶׁהִוא בְּחִינַת חַיִּים, בְּחִינַת הִתְקַשְּׁרוּת וּכְלָלִיּוּת הָעוֹלָמוֹת כַּנַּ"ל. אֲבָל מֵאַחַר שֶׁשָּׁלְטָה הַמִּיתָה גַּם בְּהַמַּלְוֶה וְנִפְרַד חִיּוּתוֹ מִגּוּפוֹ כְּמוֹ הַלּוֹוֶה שֶׁמֵּת גַּם כֵּן אֵין מִי שֶׁיַּכְרִיעַ בֵּינֵיהֶם, מֵאַחַר שֶׁשָּׁלְטָה הַמִּיתָה בִּשְׁנֵיהֶם וְנִשְׁאָרִים הַנְּכָסִים בְּחֶזְקַת יַתְמֵי הַלּוֹוֶה כְּמוֹ בַּתְּחִלָּה, כִּי כְּנֶגֶד יְתוֹמִים אֵין יָכוֹל לְהוֹרִישׁ שְׁבוּעָה, כִּי עִקַּר הַיְרֻשָּׁה שֶׁשַּׁיָּךְ לַבָּנִים נִמְשָׁךְ מִבְּחִינָה הַנַּ"ל, מֵחֲמַת שֶׁכָּל הַמָּמוֹן וְהָעֲשִׁירוּת נִמְשָׁךְ מֵהַדַּעַת הַנַּ"ל שֶׁמַּשְׁאִיר אַחֲרָיו לְבֵן וְתַלְמִיד כַּנַּ"ל. עַל כֵּן מַגִּיעַ מָמוֹן הַיְרֻשָּׁה לְהַבָּנִים שֶׁעֲלֵיהֶם נִמְשָׁךְ הֶאָרַת הַדַּעַת שֶׁל אֲבִיהֶם, כִּי עִקַּר הַדַּעַת מְקַבֵּל הַבֵּן שֶׁכָּל עַצְמוֹ נִמְשָׁךְ מֵאָבִיו, כְּמוֹ שֶׁמְּבֹאָר בְּהַתּוֹרָה הַנַּ"ל. וְזֶה סוֹד טַעַם יְרֻשַּׁת הַבָּנִים שֶׁנִּמְשָׁךְ מֵהַשְׁאָרַת הַדַּעַת שֶׁל הַצַּדִּיק הָאֱמֶת לְבֵן וְתַלְמִיד שֶׁמִּשָּׁם כָּל שֶׁפַע הַפַּרְנָסָה וְהָעֲשִׁירוּת. וְעַל כֵּן שַׁיָּךְ הַיְרֻשָּׁה לַבָּנִים וַאֲפִלּוּ אִם הָאָב וְהַבֵּן אֵינָם בְּנֵי דַּעַת הַתּוֹרָה, אַף עַל פִּי כֵן מֵאַחַר שֶׁהֵם מִזֶּרַע יִשְֹרָאֵל, בְּוַדַּאי מֻשְׁרָשׁ נַפְשָׁם בְּהַתּוֹרָה וּבְהַצַּדִּיק יְסוֹד עוֹלָם, בִּפְרָט שֶׁבְּוַדַּאי כָּל אֶחָד מִיִּשְֹרָאֵל יֵשׁ לוֹ אֵיזֶה חֵלֶק בַּתּוֹרָה אֲפִלּוּ עַם הָאָרֶץ עַל יְדֵי הַמִּצְווֹת וּנְקֻדּוֹת טוֹבוֹת שֶׁנִּמְצָאִים בָּהֶם. וְזֶה כָּל הַשְׁאָרָתוֹ אַחַר מוֹתוֹ. וּמִשָּׁם כָּל שֹׁרֶשׁ הַשְׁפָּעַת מָמוֹנוֹ וַעֲשִׁירוּתוֹ. וּכְשֶׁמֵּת נִשְׁאָר הַמָּמוֹן שֶׁנִּמְשָׁךְ מִזֶּה הַדַּעַת בְּשָׁרְשׁוֹ לְבָנָיו אַחֲרָיו, כִּי הַכֹּל אֶחָד, כִּי הַמָּמוֹן נִמְשָׁךְ מִכְּלָלִיּוּת הַשָּגוֹת בֵּן וְתַלְמִיד שֶׁזֶּה עִקַּר הַחֲלִיפוּת וְהַהַשְׁאָרָה וְכַנַּ"ל. וְעַל כֵּן אֵין יָכוֹל לְהוֹרִישׁ כִּי אִם הַמָּמוֹן שֶׁבֵּרֵר בְּחַיָּיו שֶׁנִּמְשַׁךְ מִכְּלָלִיּוּת הַנַּ"ל, אֲבָל הַמָּמוֹן שֶׁלֹּא הָיָה לוֹ זְכוּת כִּי אִם עַל יְדֵי שְׁבוּעָה נֶגֶד יְתוֹמִים שֶׁהָיָה צָרִיךְ לְבָרֵר עַל יְדֵי הַשְּׁבוּעָה, שֶׁהוּא בְּחִינַת חַיִּים וּכְלָלִיּוּת כַּנַּ"ל וּבְתוֹךְ כָּךְ נִפְטַר וְשָׁלְטָה גַּם בּוֹ סִטְרָא דְּמוֹתָא שׁוּב אֵין לוֹ זְכוּת בּוֹ לְהַשְׁאִיר לְבָנָיו אַחֲרָיו מֵאַחַר שֶׁהוּא בְּעַצְמוֹ לֹא זָכָה לְבָרֵר הָאֱמֶת בַּחַיִּים עַד שֶׁנִּפְטַר. וְנִשְׁאָרִים הַנְּכָסִים בְּחֶזְקַת יַתְמֵי הַלּוֹוֶה:
1