ליקוטי הלכות, חושן משפט, הלכות נזיקין ב׳:ו׳Likutei Halakhot, Choshen Mishpat, Laws of Damages 2:6
א׳וְעַל כֵּן הָאָדָם חַיָּב בְּהֶזֵּק אֲפִלּוּ בְּשׁוֹגֵג כַּנַּ"ל. כִּי צָרִיךְ לְהִשָּׁמֵר אֲפִלּוּ בְּשׁוֹגֵג וַאֲפִלּוּ בִּשְׁעַת הִסְתַּלְּקוּת הַדַּעַת בְּחִינַת שֵׁנָה עַל יְדֵי בְּחִינַת הַחַשְׁמַל שֶׁשּׁוֹמֵר אֶת הָאֱמוּנָה שֶׁשָּׁם בָּאִין הַמֹּחִין בִּשְׁעַת בְּחִינַת שֵׁנָה כַּנַּ"ל. וְעַל כֵּן הָאָדָם חַיָּב אֲפִלּוּ עַל נִזְקֵי בְּהֶמְתּוֹ, כִּי הָאָדָם צָרִיךְ לְהַעֲלוֹת אֲפִלּוּ בְּחִינַת בְּהֵמָה לְאָדָם עַל יְדֵי בְּחִינַת הַחַשְׁמַ"ל הַנַּ"ל וְאָז אֲפִלּוּ הַבְּהֵמָה שֶׁלּוֹ לֹא תָּבוֹא לִידֵי הֶזֵּק עַל יְדֵי שְׁלֵמוּת הַדַּעַת שֶׁנִּשְׁלָם עַל יְדֵי בְּחִינַת הַחַשְׁמַל כַּנַּ"ל. כִּי עִקַּר הַהֶזֵּק עַל יְדֵי פְּגַם הַדַּעַת כַּנַּ"ל. וּכְמוֹ שֶׁכָּתוּב (יְשַׁעְיָה יא), לֹא יָרֵעוּ וְלֹא יַשְׁחִיתוּ בְּכָל הַר קָדְשִׁי כִּי מָלְאָה הָאָרֶץ דֵּעָה. שֶׁעַל יְדֵי רִבּוּי הַדַּעַת גַּם הַבְּהֵמוֹת וְחַיּוֹת אֵינָם מַזִּיקִים כְּלָל, כִּי אֵין שְׁלֵמוּת לְהַדַּעַת כָּל זְמַן שֶׁאֵינוֹ זוֹכֶה לְהַמְשִׁיךְ בְּחִינַת הַחַשְׁמַל הַנַּ"ל שֶׁהוּא שׁוֹמֵר אֶת הָאֱמוּנָה שֶׁהִיא עִקַּר קִיּוּם הַדַּעַת כַּנַּ"ל. וּכְשֶׁזּוֹכֶה לִבְחִינַת חַשְׁמַל הַנַּ"ל אֲזַי נִכְלָל נֹגַהּ בַּקְּדֻשָּׁה וַאֲזַי מַעֲלֶה כָּל הַנִּיצוֹצוֹת אֶל הַקְּדֻשָּׁה וְעוֹלָה בְּהֵמָה לְאָדָם לִבְחִינַת דַּעַת וַאֲזַי אֵין שׁוּם הֶזֵּק אֲפִלּוּ בִּבְהֵמוֹת וְחַיּוֹת כַּנַּ"ל, כִּי הַנִּיצוֹצוֹת הַקְּדוֹשִׁים שֶׁנָּפְלוּ בָּאִין מִשְּׁבִירַת כֵּלִים וּמִשָּׁם בָּאִין כָּל הַהֶזֵּקוֹת שֶׁהֵם בְּחִינַת שְׁבִירָה. אֲבָל כְּשֶׁמַּעֲלִין כָּל הַנִּיצוֹצוֹת נִתְבַּטֵּל בְּחִינַת הַשְּׁבִירָה בְּחִינַת הֶזֵּק, כִּי הַכֹּל עוֹלֶה אֶל הַדַּעַת בִּבְחִינַת זַרְקָא דְּאִזְדְּרִיקַת לַאֲתַר דְּאִתְנְטִילַת מִתַּמָּן שֶׁהוּא חָכְמָה כַּנַּ"ל וְעַל יְדֵי הַדַּעַת נִתְבַּטְּלִין כָּל הַהֶזֵּקוֹת כַּנַּ"ל:
1