ליקוטי הלכות, חושן משפט, הלכות חלקת שתפים ב׳:ו׳Likutei Halakhot, Choshen Mishpat, Laws of Divisions of Partnerships 2:6

א׳וְהָעִנְיָן הוּא לְפִי עֲנִיּוּת דַּעְתִּי, כְּמוֹ שֶׁכָּתַבְנוּ לְמַעְלָה, כִּי יֵשׁ חָצֵר וּבַיִת, שֶׁהֵם בְּחִינַת הֶחָצֵר שֶׁלִּפְנֵי הַמִּשְׁכָּן וְאַחַר כָּךְ הַמִּשְׁכָּן שֶׁהָיָה מְכֻסֶּה בִּירִיעוֹת, שֶׁהוּא בְּחִינַת בַּיִת. וְכֵן בְּבֵית הַמִּקְדָּשׁ הָיְתָה תְּחִלָּה הָעֲזָרָה, שֶׁהוּא בְּחִינַת חָצֵר, כִּי לֹא הָיָה עָלֶיהָ תִּקְרָה. וְאַחַר כָּךְ הַהֵיכָל וּבֵית קֹדֶשׁ קָדָשִׁים, שֶׁהֵם עִקַּר הַבֵּית הַמִּקְדָּשׁ, שֶׁהֵם בְּחִינַת בַּיִת, כִּי הָיָה עֲלֵיהֶם תִּקְרָה וְהִסְתַּכֵּל וּרְאֵה שֶׁקָּרְבַּן הַתָּמִיד וְכֵן כָּל הַקָּרְבָּנוֹת הָיָה עִקַּר מַעֲשֵֹיהֶם בְּתוֹךְ הֶחָצֵר, שֶׁהוּא הָעֲזָרָה, שֶׁשָּׁם הָיָה עוֹמֵד מִזְבֵּחַ הַחִיצוֹן. אֲבָל קְטֹרֶת הָיְתָה נַעֲשֵֹית בִּפְנִים בְּתוֹךְ הַבַּיִת, שֶׁהוּא הַהֵיכָל. וּבִשְׁבִיל זֶה הָיָה הַתָּמִיד קֹדֶם לַקְּטֹרֶת. וְכֵן מִתְנַהֵג עִם כָּל אָדָם בַּעֲבוֹדָתוֹ, כִּי בִּתְחִלָּה כְּשֶׁאָדָם רוֹצֶה לִכְנֹס בַּעֲבוֹדַת ה' אֲזַי ה' יִתְבָּרַךְ בְּרַחֲמָיו חוֹמֵל עָלָיו וּמֵקֵל עָלָיו וּמַנִּיחַ אוֹתוֹ לִכָּנֵס אֶל הַקְּדֻשָּׁה, כִּי הַבָּא לִטָּהֵר מְסַיְּעִין לוֹ. וַאֲזַי הוֹלֵךְ לוֹ קְצָת כְּסֵדֶר, וַאֲזַי עַל יְדֵי עֲבוֹדָתוֹ הוּא מַתְחִיל לַעֲלוֹת מִדַּרְגָּא לְדַרְגָּא וּמַתְחִיל לִכְנֹס קְצָת מִחוּץ לִפְנִים, אֲבָל אַף עַל פִּי שֶׁנִּכְנַס לִפְנִים לֹא נִכְנַס כִּי אִם לִבְחִינַת חָצֵר. וַעֲדַיִן הוּא עוֹמֵד מִחוּץ לַבַּיִת. וּכְשֶׁרוֹצֶה לִכָּנֵס לְתוֹךְ הַבַּיִת, שֶׁהוּא הָעִקָּר, אֵין מַנִּיחִים אוֹתוֹ הַשּׁוֹמְרִים, שֶׁהֵם נְטוּרֵי תַּרְעָא וְאָז אִי אֶפְשָׁר לוֹ לִכָּנֵס לְתוֹךְ הַבַּיִת עַד שֶׁיַּחֲזֹר וְיֵצֵא לַחוּץ לְבָרֵר נִיצוֹצוֹת קְדוֹשִׁים מֵעִמְקֵי הַקְּלִפּוֹת. וִיתַקֵּן מֵהֶם תִּקּוּנִים גְּדוֹלִים בִּבְחִינַת קְטֹרֶת. וְאָז דַּיְקָא יִכָּנֵס לִפְנִים לְתוֹךְ הַבַּיִת, כִּי לִכְנֹס לִפְנִים לְתוֹךְ הַבַּיִת אֵין מַנִּיחִין אוֹתוֹ עַד שֶׁיַּחֲזֹר וִיבָרֵר וְיַעֲלֶה וִיתַקֵּן מַה שֶּׁפָּגַם, דְּהַיְנוּ שֶׁיַּעֲלֶה הַנִּיצוֹצוֹת מֵעִמְקֵי הַקְּלִפּוֹת שֶׁהוֹרִידָם לְשָׁם בַּעֲווֹנוֹתָיו, אֲבָל זֶהוּ מֵחֶמְלַת ה' מַה שֶּׁלֹּא גָּזַר עָלָיו מִתְּחִלָּה שֶׁיְּבָרֵר וִיתַקֵּן תְּחִלָּה לְגַמְרֵי מַה שֶּׁפָּגַם. וְאַחַר כָּךְ יַתְחִיל לִכְנֹס לְחַצְרוֹת הַקְּדֻשָּׁה, כִּי אִם כֵּן הָיָה קָשֶׁה מְאֹד לְכָל אָדָם לְהִתְקָרֵב, כִּי בִּתְחִלָּה בְּוַדַּאי אֵין בּוֹ שׁוּם כֹּחַ לְהַתְחִיל לִלְחֹם מִלְחָמָה כָּזֹאת לְבָרֵר הַנִּיצוֹצוֹת הָעֲשׁוּקוֹת בְּעִמְקֵי הַקְּלִפּוֹת, וּבִפְרָט שֶׁעֲדַיִן לֹא רָאָה מְאוֹרוֹת מִיָּמָיו וְאֵין בּוֹ שׁוּם תְּשׁוּקָה עֲדַיִן לַעֲבוֹדַת ה' בֶּאֱמֶת כָּרָאוּי, עַל כֵּן מֵחֶמְלַת ה' שֶׁמַּנִּיחַ אוֹתוֹ תְּחִלָּה לִכְנֹס לַעֲבוֹדַת ה' אַף עַל פִּי שֶׁלֹּא תִּקֵּן עֲדַיִן מַה שֶּׁקִּלְקֵל. עַד שֶׁנִּמְצָאִים קְצָתָם שֶׁנִּכְנָסִים בְּתוֹךְ שַׁעֲרֵי הַקְּדֻשָּׁה עַד שֶׁבָּאִים לְתוֹךְ בְּחִינַת הֶחָצֵר. וְאָז כְּבָר רָאוּ קְצָת יֹפִי וְנֹעַם וְיִקְרַת קְדֻשָּׁתוֹ וַחֲפֵצִים וּמִשְׁתּוֹקְקִים לִכְנֹס לַבַּיִת, שֶׁזֶּהוּ עִקַּר הַתַּכְלִית, אֲבָל אֵין מַנִּיחִין אוֹתָם לִכְנֹס לַבַּיִת. עַד שֶׁיַּחְזְרוּ וְיֵצְאוּ לַחוּץ לְבָרֵר הַנִּיצוֹצוֹת מֵעִמְקֵי הַקְּלִפּוֹת. וְאָז דַּיְקָא יִכָּנְסוּ לְתוֹךְ הַבַּיִת לִפְנִים מַמָּשׁ, כִּי לְתוֹךְ הַבַּיִת לִפְנִים אִי אֶפְשָׁר לִכְנֹס כִּי אִם כְּשֶׁמַּעֲלִין הַנִּיצוֹצוֹת מִמֶּרְחַקִּים מֵעִמְקֵי הַקְּלִפּוֹת:
1
ב׳ וְזֶה בְּחִינַת פָּרָשַׁת הַתָּמִיד וּקְטֹרֶת. מַה שֶּׁבִּתְחִלָּה מַקְרִיבִין הַתָּמִיד לַעֲלוֹת מִדַּרְגָּא לְדַרְגָּא וְאַחַר כָּךְ הַקְּטֹרֶת שֶׁהוּא לְהַעֲלוֹת הַנִּיצוֹצוֹת מֵעִמְקֵי הַקְּלִפּוֹת שֶׁהָיָה רָאוּי לִכְאוֹרָה לִהְיוֹת בְּהֵפֶךְ כַּנַּ"ל, אַךְ עַל פִּי הַנַּ"ל מְיֻשָּׁב הֵיטֵב, כִּי קֹדֶם הַקְרָבַת הַתָּמִיד לֹא הָיָה לָנוּ שׁוּם כֹּחַ עֲדַיִן לְהַתְחִיל לְבָרֵר הַנִּיצוֹצוֹת מֵעִמְקֵי הַקְּלִפּוֹת. עַל כֵּן חָמַל עָלֵינוּ ה' יִתְבָּרַךְ וְצִוָּנוּ תְּחִלָּה לְהַקְרִיב קָרְבַּן הַתָּמִיד וְנָתַן לָנוּ כֹּחַ לְהַתְחִיל לַעֲלוֹת מִדַּרְגָּא לְדַרְגָּא עַל יְדֵי הַתָּמִיד, אַף עַל פִּי שֶׁעֲדַיִן לֹא בֵּרַרְנוּ הַנִּיצוֹצוֹת מֵהַקְּלִפּוֹת, אֲבָל כְּשֶׁרוֹצִין לִגְמֹר הָעֲלִיָּה בִּשְׁלֵמוּת וְלִכְנֹס לִפְנִים לְתוֹךְ הַבַּיִת, זֶה אִי אֶפְשָׁר כִּי אִם עַל יְדֵי קְטֹרֶת שֶׁצְּרִיכִין לַחֲזֹר וּלְבָרֵר הַנִּיצוֹצוֹת מֵעִמְקֵי הַקְּלִפּוֹת עַל יְדֵי הַקְּטֹרֶת. וְגַם הַכֹּחַ שֶׁל הַתָּמִיד שֶׁהִקְרַבְנוּ קֹדֶם מְסַיֵּעַ לָזֶה, כַּמּוּבָן בַּכַּוָּנוֹת וּבְסֵדֶר הַמַּעֲרָכָה שֶׁהֵם תְּלוּיִים זֶה בָּזֶה. וְאָז דַּיְקָא עַל יְדֵי הַקְּטֹרֶת שֶׁהוּא הַבֵּרוּר מֵעִמְקֵי הַקְּלִפּוֹת. עַל יְדֵי זֶה דַּיְקָא נִכְנָסִין לִפְנִים לְתוֹךְ הַבַּיִת שֶׁהוּא עִקַּר הַשְּׁלֵמוּת. וְאָז עוֹלִין הָעוֹלָמוֹת כְּסֵדֶר בִּשְׁלֵמוּת. וְכֵן הוּא בַּעֲבוֹדַת הָאָדָם בְּכָל אָדָם וּבְכָל זְמַן וְכַנַּ"ל:
2
ג׳ וְזֶהוּ בְּחִינַת מַה שֶּׁכָּתַב רַבֵּנוּ זִכְרוֹנוֹ לִבְרָכָה שֶׁיֵּשׁ אֶחָד שֶׁהוּא אֵצֶל הַפֶּתַח שֶׁל הַקְּדֻשָּׁה וְחוֹזֵר לַאֲחוֹרָיו, חַס וְשָׁלוֹם, הַיְנוּ כַּנַּ"ל, כִּי מֵחֲמַת שֶׁאֵין מַנִּיחִין אוֹתוֹ לִכְנֹס עַד שֶׁיַּחֲזֹר וִיבָרֵר הַנִּיצוֹצוֹת מֵעִמְקֵי הַקְּלִפּוֹת, דְּהַיְנוּ שֶׁיַּחֲזֹר וְיֵלֵךְ דֶּרֶךְ כָּל אֵלּוּ הַמְקוֹמוֹת הָרָעִים שֶׁהָיוּ בָּהֶם בִּתְחִלָּה וְיָשׁוּב מֵהֶם בְּשָׁלוֹם. עַל כֵּן מִי שֶׁהוּא פֶּתִי נִדְמֶה לוֹ שֶׁמַּרְחִיקִין אוֹתוֹ, חַס וְשָׁלוֹם, וּבִפְרָט שֶׁזֶּה הַדָּבָר צָרִיךְ לְהִתְמַהְמֵהַּ הַרְבֵּה וְהַכֹּל לְפִי הַפְּגָמִים שֶׁלּוֹ וּכְפִי הָעֲלִיָּה שֶׁצָּרִיךְ לַעֲלוֹת, עַל כֵּן מִי שֶׁאֵינוֹ חָס עַל עַצְמוֹ וּמְבַקֵּשׁ, חַס וְשָׁלוֹם, עֲלִילָה לִפְרֹשׁ מֵאַחֲרֵי הַמָּקוֹם. מְדַמֶּה בְּדַעְתּוֹ כְּאִלּוּ אֶפֶס תִּקְוָה, חַס וְשָׁלוֹם, מֵעֹצֶם צָרוֹת הַנֶּפֶשׁ שֶׁבָּאִין עָלָיו. שֶׁחוֹזְרִין וְעוֹלִין עַל לִבּוֹ מַחֲשָׁבוֹת וְתַאֲווֹת וְהִרְהוּרִים וְכוּ' מַה שֶּׁנִּדְמֶה לוֹ שֶׁזֶּה כַּמָּה יָמִים אוֹ שָׁנִים שֶׁהוּא רָחוֹק מֵהֶם. וְכָל זֶה הוּא בְּחִינָה הַנַּ"ל, וְהוּא חוֹשֵׁב שֶׁהוּא לְרָעָה, חַס וְשָׁלוֹם, אֲבָל אֱלֹקִים חֲשָׁבָהּ לְטוֹבָה, כִּי זֶהוּ נִסְיוֹנוֹ. וְעַל יְדֵי זֶה דַּיְקָא עִקַּר תִּקּוּנוֹ. וְאַף עַל פִּי שֶׁלִּפְעָמִים הוּא נוֹפֵל, חַס וְשָׁלוֹם, לְאֵיזֶה דְּבָרִים רָעִים מַמָּשׁ עַל יְדֵי עֹצֶם הַהִתְגָּרוּת שֶׁמִּתְגָרִין בּוֹ כְּשֶׁצָּרִיךְ לִכָּנֵס, אַף עַל פִּי כֵן כְּבָר אָנוּ מֻזְהָרִים הַרְבֵּה שֶׁאָסוּר לִפֹּל מִשּׁוּם דָּבָר שֶׁבָּעוֹלָם, כִּי יֵשׁ בְּעִנְיָן זֶה דְּבָרִים עֲמֻקִּים הַרְבֵּה וְחַסְדֵי ה' אֵינָם כָּלִים לְעוֹלָם. וְהָעִקָּר הוּא הִתְקַשְּׁרוּת לְצַדִּיקֵי אֱמֶת, שֶׁכָּל זְמַן שֶׁמַּאֲמִין בְּהַצַּדִּיקֵי אֱמֶת הַכְּלוּלִים בְּהָרֹאשׁ בַּיִת הָאֲמִתִּי שֶׁמִּמֶּנּוּ נִמְשָׁךְ הַכֹּל יֵשׁ לוֹ תִּקְוָה לְעוֹלָם, כִּי הוּא יָכוֹל לְתַקֵּן הַכֹּל, לְהַעֲלוֹת כָּל הַנִּיצוֹצוֹת, שֶׁהֵם בְּחִינַת אַבְנֵי קֹדֶשׁ, מִמְּקוֹמוֹת הַחִיצוֹנִים מִבְּחִינַת הָרֹאשׁ כָּל חוּצוֹת, וְלַחֲזֹר וּלְהַכְנִיס כֻּלָּם לִפְנִים-לְתוֹךְ הַבַּיִת פְּנִימָה:
3