ליקוטי הלכות, חושן משפט, הלכות מתנה ה׳:י״חLikutei Halakhot, Choshen Mishpat, Laws of Gifting 5:18
א׳יח וְזֶה בְּחִינַת מַה שֶׁאָמַרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל (שבת י:): הַנוֹתֵן מַתָּנָה לַחֲבֵרוֹ צָרִיךְ לְהוֹדִיעוֹ. וְלָמְדוּ מִשַׁבָּת שֶׁאָמַר ה' יִתְבָּרַךְ: מַתָּנָה טוֹבָה יֵשׁ לִי בְּבֵית גְּנָזַי וְשַׁבָּת שְׁמָה וַאֲנִי מְבַקֵשׁ לִתְּנָה לְיִשְׂרָאֵל, לְךָ וְהוֹדִיעָם. וְזֶה לָשׁוֹן רַשִׁ"י: צָרִיךְ לְהוֹדִיעוֹ מַתָּן פְּלוֹנִי אֶתֵּן לְךָ. וְזֶה דֶרֶךְ כָּבוֹד דְשֶׁמָא יִתְבַּיֵשׁ לְקַבְּלָה וּמִתּוֹךְ כָּךְ מִתְרַצִין בִּדְבָרִים וְאֵינוֹ בּוֹשׁ בַּדָבָר וְכוּ'. כִּי ה' יִתְבָּרַךְ הִטְבִּיעַ בָּאָדָם שֶׁיִהְיֶה בּוֹשׁ לְקַבֵּל מַתְּנַת חִנָם מֵחֲבֵרוֹ וּכְּמוֹ שֶׁאָנוּ מְבַקְשִׁין: וְאַל תַּצְרִיכֵנִי לִידֵי מַתְּנַת בָּשָׂר וָדָם וְכוּ'. וְזֶה מֵחֲמַת שֶׁהָאָדָם עִקַרוֹ נִבְרָא שֶׁיְקַבֵּל שְׂכָרוֹ בְּמִשְׁפָּט וְלֹא יֹאכַל נַהֲמָא דְכִסוּפָא וְכַּנַּ"ל, אֲבָל מֵחֲמַת שֶׁרָאָה שֶׁלֹּא יִתְקַיֵם הָעוֹלָם עַל־יְדֵי מִשְׁפָּט לְבַד וְשִׁתֵּף מִדַּת הָרַחֲמִים בְּחִינַת צְדָקָה הַנַּ"ל, בְּחִינַת מַתְּנַת חִנָם וּמִשָׁם נִמְשָׁךְ בָּעוֹלָם שֶׁיֵשׁ מַתְּנַת חִנָם שֶׁאֶחָד נוֹתֵן לַחֲבֵרוֹ, אֲבָל טֶבַע הָאָדָם שֶׁהוּא בּוֹשׁ לְקַבֵּל מַתְּנַת חִנָם, כִּי הוּא בְּחִינַת נַהֲמָא דְכִסוּפָא. וכְּמוֹ שֶׁאָמַרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל: מַאן דְאָכִיל דְלָאו דִילֵה בָּהִית לְאִסְתַּכּוּלֵי בְּאַפֵּה.
1
ב׳עַל־כֵּן אָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל שֶׁהַנוֹתֵן מַתָּנָה לַחֲבֵרוֹ צָרִיךְ לְהוֹדִיעוֹ מִתְּחִלָה כְּדֵי שֶׁלֹּא יִתְבַּיֵשׁ כָּל־כָּךְ לְקַבְּלָה, כִּי בֶּאֱמֶת מֵאַחַר שֶׁזֶּה הַנוֹתֵן נִתְרַצָה לִתֵּן מַתָּנָה לְחֲבֵרוֹ, בְּוַדַאי הוּא אוֹהֲבוֹ וְזֶה מֵחֲמַת שֶׁרָאָה אֵיזֶה הִתְגַלוּת הָאַהֲבָה אֵלָיו מֵחֲבֵרוֹ וּכְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל: אִי לָאו דְעָבֵד לָהּ נַיִח נַפְשֵׁה לָא הֲוֵי יָהִיב לֵהּ, רַק שֶׁמֵחֲמַת זֶה הַנַחַת רוּחַ שֶׁעָשָׂה לוֹ לֹא הָיָה מַגִיעַ לוֹ מַתָּנָה כָּזֹאת רַק שֶׁנִתְעוֹרֵר אֶצְלוֹ אַהֲבָה לַחֲבֵרוֹ עַד שנִתְרַצָה לִתֵּן לוֹ מַתָּנָה כָּזֹאת, עַל־כֵּן צָרִיךְ לְהוֹדִיעוֹ וְאָז יַרְגִישׁ חֲבֵרוֹ וְיַזְכִּיר עַצְמוֹ עֹצֶם הָאַהֲבָה שֶׁבֵּינֵיהֵם שֶׁהוּא אוֹהֵב מְאֹד אֶת חֲבֵרוֹ וְחֲבֵרוֹ אוֹהֲבוֹ בְּיוֹתֵר עַד שֶׁנוֹתֵן לוֹ מַתָּנָה זֹאת בְּאַהֲבָה. וְאָז יִתְרַצוּ זֶה לָזֶה כְּמוֹ שֶׁפִּרֵשׁ רַשִׁ"י שָׁם שֶׁמִתּוֹךְ כָּךְ מִתְרַצִין זֶה לָזֶה בִּדְבָרִים וְאֵינוֹ בּוֹשׁ בָּדָבָר.
2
ג׳כִּי בְּוַדַאי כְּשֶׁהָאַהֲבָה חֲזָקָה מְאֹד בְּאַחְדוּת גָמוּר בֵּין שְׁנֵי אֲנָשִׁים בֶּאֱמֶת שׁוּב אֵין אֶחָד בּוֹשׁ מחֲבֵרוֹ לְקַבֵּל מִמֶנוּ אֲפִלּוּ מַתָּנָה מְרֻבָּה בְּחִנָם מֵאַחַר שֶׁמַרְגִישׁ שֶׁחֲבֵרוֹ נוֹתֵן לוֹ בְּלֵב שָׁלֵם וּבְעַיִן יָפָה מְאֹד עַד שֶׁיֵשׁ לַחֲבֵרוֹ נַחַת גָדוֹל מִזֶה שֶׁחֲבֵרוֹ מְקַבֵּל מִמֶנוּ עַד שֶׁנֶחְשָׁב אֶצְלוֹ כְּאִלוּ הוּא מְקַבֵּל מִמֶנוּ מַתָּנָה. וּכְּעֵין שֶׁאָמַרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל שֶׁאִם הַמְקַבֵּל אָדָם חָשׁוּב, נֶחְשָׁב קַבָּלָתוֹ כְּאִלוּ נָתָן לַחֲבֵרוֹ מַתָּנָה. אַךְ עִקַר הַבּוּשָׁה מֵאַחַר שֶׁאֵינוֹ רוֹאֶה וּמַרְגִישׁ עֹצֶם אַהֲבַת חֲבֵרוֹ אֵלָיו, עַל־כֵּן צָרִיךְ לְהוֹדִיעוֹ שֶׁמִתּוֹךְ כָּךְ מִתְרַצִין זֶה לָזֶה, כִּי הַמְקַבֵּל בְּוַדַאי אוֹהֵב אוֹתוֹ מִכְּבָר וְכַּנַּ"ל, אַךְ עַתָּה נִתּוֹסֵף אֶצְלוֹ אַהֲבָה בְּיוֹתֵר וַאֲזַי נִתּוֹסֵף הָאַהֲבָה בְּיוֹתֵר גַּם אֵצֶל הַנוֹתֵן עַד שֶׁנִגְדֶלֶת הָאַהֲבָה בֵּינֵיהֵם כְּאִלוּ הֵם אַחְדוּת מַמָשׁ וְאָזי שוּב אֵין אֶחָד מִתְבַּיֵשׁ לְקַבֵּל מֵחֲבֵרוֹ וְכַּנַּ"ל. וּכְּמוֹ שֶׁרָאִינוֹ שֶׁהַבֵּן אֵינוֹ מִתְבַּיֵשׁ לְקַבֵּל אֲפִלּוּ מַתָּנָה מְרֻבָּה מֵאָבִיו וְזֶה מֵחֲמַת שֶׁהַבֵּן יוֹדֵעַ עֹצֶם אַהֲבַת אָבִיו אֵלָיו וְשֶׁכָּל תְּשׁוּקַת אָבִיו לְהֵיטִיב עִמוֹ בְכָל טוֹב שֶׁבָּעוֹלָם, עַל־כֵּן אֵינוֹ מִתְבַּיֵשׁ לְקַבֵּל מֵאָבִיו.
3
ד׳וְכָּל זֶה לָמְדוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל מֵה' יִתְבָּרַךְ שֶׁאָמַר מַתָּנָה טוֹבָה יֵשׁ לִי בְּבֵית גְנָזַי וְשַׁבָּת שְׁמָה וְכוּ', לֵךְ וְהוֹדִיעָם. כִּי עִקַר שֹׁרֶשׁ כָּל הַמַתָנוֹת שֶׁבָּעוֹלָם נִמְשָׁךְ בְּשָׁרְשׁוֹ מִמַתְּנַת חִנָם שֶׁל ה' יִתְבָּרַךְ כַּנַּ"ל, וה' יִתְבָּרַךְ מוֹדִיעַ תְחִלָה מַתְּנַת חִנָם שֶׁלוֹ, שֶׁזֶּהוּ בְּחִינַת שֶׁמוֹציא הַחֶסֶד מֵהֶעְלֵם אֶל הַגִלוּי, שֶׁזֶּהוּ עִקַר קִיוּם הַחֶסֶד כַּנַּ"ל, כִּי ה' יִתְבָּרַךְ חָפֵץ מְאֹד בְּטוֹבַת יִשְׂרָאֵל וְרוֹצֶה לִתֵּן לָהֶם מַתְּנַת חִנָם וְאַף־עַל־פִּי־כֵן לֹא יִתְבַּיְשׁוּ לְקַבְּלוֹ וְלֹא יִהְיֶה נַהֲמָא דְכִסוּפָא. עַל־כֵּן מֵעֹצֶם אַהֲבָתוֹ אֶת עַמוֹ יִשְׂרָאֵל, עַל־כֵּן הוּא מוֹדִיעַ לָנוּ עַל־יְדֵי צַדִיקָיו הָאֲמִתִיים שֶׁהוּא רוֹצֶה לִתֵּן לָנוּ מַתְּנַת חִנָם כְּדֵי שֶׁיִתְוֹסֵף אֶצְלֵנוּ אַהֲבָה אֵלָיו יִתְבָּרַךְ וְאֲזַי יַחֲזֹר וְיִתְוֹסֵף הָאַהֲבָה אֶצְלוֹ יִתְבָּרַךְ אֵלֵינוּ, כִּי כַּמַיִם הַפָּנִים לַפָּנִים. וְכֵן חוֹזֵר חָלִילָה עַד שֶּׁמִגֹדֵל הָאַהֲבָה נִהְיֶה נִכְלָלים בּוֹ יִתְבָּרַךְ בִּבְחִינַת בֵּין כָּךְ וּבֵין כָּךְ אָנוּ קְרוּיִים לְךָ בָּנִים, וְאָזַי שוּב לֹא נֵבוֹשׁ לְקַבֵּל מַתְּנַת חִנָם שֶׁלוֹ וְעַל־יְדֵי זֶה נִזְכֶּה לְהִתְקָרֵב אֵלָיו תָּמִיד מִכָּל הַיְרִידוֹת שֶׁבָּעוֹלָם, כִּי עַל־יְדֵי בְּחִינַת מַתְּנַת חִנָם שֶׁלוֹ שֶׁכְּבָר הוֹדִיעוּנוּ הַצַדִיקִים רִבּוּי רַחֲמָיו וחֲסָדָיו עַד אֵין סוֹף יְכוֹלִים לְהִתְקָרֵב תָּמִיד אֵלָיו יִתְבָּרַךְ וְכַּנַּ"ל. וְזֶה בְּחִינַת בָּיוֹם הַהוּא לֹא תְבוֹשִׁי מִכָּל עֲלִילֹתַיִךְ וְכוּ'. וּכְּתִיב: "וַאֲכַלְתֶּם אָכוֹל וְשָׂבוֹעַ וְהִלַלְתֶם אֶת שֵׁם ה' אֱלֹקֵיכֶם אֲשֶׁר עָשָׂה עִמָכֶם לְהַפְלִיא וְלֹא יֵבֹשׁוּ עַמִי לָעוֹלָם וִידַעְתֶם כִּי בְקֶרֶב יִשְׂרָאֵל אֲנִי וַאֲנִי ה' אֱלֹקֵיכֶם וְכוּ' וְלֹא יֵבֹשׁוּ עַמִי לָעוֹלָם". וְכֵן בפְּסוּקִים רַבִּים.
4
ה׳וְזֶהוּ גֹדֵל מַעֲלַת הִתְקָרְבוּת לְצַדִיקֵי אֱמֶת שֶׁהֵם מוֹדִיעִים לְכָל אֶחָד בְכָל פַּעַם אֵיךְ שֶׁהוּא עֹצֶם רִבּוּי רַחֲמָיו וחֲסָדָיו. וְעַל־יְדֵי הַהוֹדַעַה הַזֹאת מוֹצִיאִין הַחֲסָדִים מֵהֶעְלֵם אֶל הַגִלוּי וְעַל־יְדֵי זֶה נִתּוֹסֵף אֵצְלֶנוּ הָאַהֲבָה וְהַהִשְׁתוֹקְקוּת אֵלָיו יִתְבָּרַךְ מִכָּל מָקוֹם שֶׁהוּא וְכֵן חוֹזֵר חָלִילָה כַּנַּ"ל וְכָּל מַה שֶׁנִתּוֹסֵף הָאַהֲבָה בֵּין כָּל אֶחָד מִיִשְׂרָאֵל לְאָבִיו שֶׁבַּשָּׁמָיִם, כְּמוֹ כֵּן יוֹצֵא וּמֵאִיר בְּיוֹתֵר הַחֶסֶד מֵהֶעְלֵם אֶל הַגִלוּי. וְעַל־יְדֵי זֶה יָכוֹל לְקַבֵּל מַתְּנַת חִנָם שֶׁלוֹ בְּאַהֲבָה וּלְהִתְקָרֵב אֵלָיו עַל־יְדֵי זֶה וְכַּנַּ"ל:
5