ליקוטי הלכות, חושן משפט, הלכות מתנה ה׳:מ״וLikutei Halakhot, Choshen Mishpat, Laws of Gifting 5:46

א׳מו וְעַל כֵּן בֶּאֱמֶת הָיָה יַעֲקֹב בְפַחַד גָּדוֹל כְּשֶׁאָמְרָה לוֹ אִמּוֹ, שֶׁיַּטְעֶה אֶת אָבִיו לְקַבֵּל הַבְּרָכוֹת וְעַל כֵּן אָמַר לְאִמּוֹ אוּלַי יְמֻשֵּׁנִי אָבִי וְהָיִיתִי בְעֵינָיו כִּמְתַעְתֵּעַ וְכוּ'. כִּי הָיָה מִתְיָרֵא מִתֹּקֶף הַגְּבוּרוֹת שֶׁל יִצְחָק וְעַל כֵּן אָמַר אוּלַי יְמֻשֵּׁנִי אָבִי, הַיְנוּ שֶׁיְּמַשֵּׁשׁ וִידַקְדֵּק בַּמִּשְׁפָּט עִמִּי אָבִי יִצְחָק שֶׁהוּא בְּחִינַת דִּין וּמִשְׁפָּט, כִּי מֵחֲמַת שֶׁאֶרְצֶה לְקַבֵּל הַבְּרָכוֹת פִּתְאֹם יִתְעוֹרֵר מִשְׁפָּטוֹ עָלַי חַס וְשָׁלוֹם, לְמַשֵּׁשׁ אוֹתִי וּלְדַקְדֵּק בִּי וַאֲזַי חַס וְשָׁלוֹם וְהֵבֵאתִי עָלַי קְלָלָה וְלֹא בְּרָכָה, כִּי כֵּן דֶּרֶךְ קִטְרוּג הַמִּשְׁפָּט, שֶׁכָּל זְמַן שֶׁאָדָם נֹחַ וְשָׁקֵט וְאֵינוֹ מְבַקֵּשׁ לִמְצֹא מְצִיאוֹת טוֹבוֹת הַרְבֵּה אֲזַי אֵין מִתְעוֹרֵר עָלָיו הַקִּטְרוּג שֶׁל הַמִּשְׁפָּט כָּל כָּךְ, אֲבָל תֵּכֶף כְּשֶׁרוֹצֶה לַחֲטֹף גְּדֻלָּה וַעֲשִׁירוּת גָּדוֹל וְכַיּוֹצֵא מִתְעוֹרֵר עָלָיו הַקִּטְרוּג חַס וְשָׁלוֹם, לוֹמַר נְעַיֵּן בְּמַעֲשָׂיו אִם הוּא רָאוּי לָזֶה וַאֲזַי חַס וְשָׁלוֹם יָכוֹל לְהִתְהַפֵּךְ עָלָיו הַגַּלְגַּל לְהֵפֶךְ, שֶׁזֶּהוּ בְּחִינַת מַה שֶּׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל שֶׁעִיּוּן תְּפִלָּה מַזְכִּיר עֲוֹנוֹתָיו שֶׁל הָאָדָם, דְּהַיְנוּ כְּשֶׁמְּעַיֵּן בִּתְפִלָּתוֹ שֶׁלֹּא כָּרָאוּי שֶׁאוֹמֵר רָאוּי שֶׁהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא יַעֲשֶׂה בַּקָּשָׁתִי וּכְּמוֹ שֶׁפֵּרֵשׁ רַשִׁ"י שָׁם שֶׁאָז מַזְכִּירִין עֲוֹנוֹתָיו אִם רָאוּי לָזֶה. וְזֶהוּ בְּחִינַת כְּלַל דְּבָרֵינוּ שֶׁכָּתַבְנוּ לְמַעְלָה שֶׁעִקָּר רֹב תְּפִלָּתוֹ תִּהְיֶה רַק לְשֶׁטֶף מַיִם רַבִּים אֵלָיו לֹא יַגִּיעוּ, לְהִנָּצֵל מֵהָאוֹרֵב וְהַמַּשְׂטִין בְּחִינַת מִצַּר תִּצְרֵנִי וְכוּ' וְאָז יוּכַל לְבַקֵּשׁ רַחֲמִים גַּם עַל הֶכְרֵחִיּוּת פַּרְנָסָתוֹ וְכוּ' וְכַּנַּ"ל. וְזֶה שֶׁהִתְפַּחֵד יַעֲקֹב אוּלַי יְמֻשֵּׁנִי אָבִי, שֶׁהוּא בְּחִינַת מִשְׁפָּט וְדִין שֶׁיְּמַשֵּׁשׁ וִידַקְדֵּק בִּי מֵחֲמַת שֶׁבָּאתִי לְקַבֵּל הַבְּרָכוֹת וַאֲזַי וְהֵבֵאתִי עָלַי קְלָלָה וְלֹא בְּרָכָה שֶׁהוּא בְּחִינַת נְשִׁיכַת עַקְרָב שֶׁבָּא פִּתְאֹם שֶׁהוּא הַהֵפֶךְ מֵהַמְּצִיאָה וְכַּנַּ"ל. וְהֵשִׁיבָה לוֹ אִמּוֹ: עָלַי קִלְלָתְךָ בְּנִי אַךְ לֵךְ קַח לִי וְכוּ', הַיְנוּ שֶׁאָמְרָה לוֹ רִבְקָה שֶׁהִיא מְקַבֶּלֶת עָלֶיהָ לְבַטֵּל הַפַּחַד הַזֶּה, כִּי הִיא דַּיְקָא יוֹדַעַת לְבַטֵּל זֹאת, כִּי רִבְקָה הִיא בְּחִינַת תְּפִלָּה, בְּחִינַת הַמְתָּקַת דִּין וּמִשְׁפָּט שֶׁל יִצְחָק כַּנַּ"ל וְעַל כֵּן הִיא דַּיְקָא יְכוֹלָה לְבַטֵּל פַּחַד זֶה. וּכְּמוֹ שֶׁאִיתָא בַּמִּדְרָשׁ שֶׁאָמְרָה לוֹ, עָלַי לִכָּנֵס לְיִצְחָק וְלוֹמַר לוֹ, יַעֲקֹב צַדִּיק עֵשָׂו רָשָׁע, הַיְנוּ כַּנַּ"ל שֶׁאָמְרָה שֶׁהִיא בִּתְפִלָּתָהּ יְכוֹלָה לְהַמְתִּיק גְּבוּרוֹת יִצְחָק וּלְגַלּוֹת לוֹ שֶׁיִשְׂרָאֵל הֵם צַדִּיקִים נֶגֶד עֵשָׂו הָרָשָׁע כִּי אִם הֵם כְּמוֹ שֶׁהֵם עֲדַיִן הֵם צַדִּיקִים כְּנֶגֶד רִשְׁעַת הָעַכּוּ"ם שֶׁהֵם בְּנֵי עֵשָׂו. וְזֶה מִתְגַּלֶּה עַל יְדֵי רִבְקָה דַּיְקָא שֶׁהִיא בְּחִינַת תְּפִלָּה שֶׁמַּמְתִּיק הַדִּין וְהַמִּשְׁפָּט כַּנַּ"ל שֶׁעַל יְדֵי זֶה יוּכַל יַעֲקֹב לְקַבֵּל הַבְּרָכוֹת וְכַּנַּ"ל:
1