ליקוטי הלכות, חושן משפט, הלכות שכירות פועלים א׳:א׳Likutei Halakhot, Choshen Mishpat, Laws of Hiring Labourers 1:1
א׳בְּיוֹמוֹ תִתֵּן שְֹכָרוֹ וְכוּ' וְאֵלָיו הוּא נֹשֵֹא אֶת נַפְשׁוֹ. לֹא תָלִין פְּעֻלַּת שָֹכִיר אִתְּךָ וְכוּ':
1
ב׳עַל פִּי מַה שֶּׁמְּבֹאָר לְעֵיל בְּהִלְכוֹת אֻמָּנִין הֲלָכָה א שֶׁכָּל הַמְּלָאכוֹת וְהָאֻמָּנוּת הוּא בְּחִינַת תִּקּוּן וּבֵרוּר שֶׁצְּרִיכִים בְּנֵי אָדָם הַתַּחְתּוֹנִים דַּיְקָא לְהַשְׁלִים וּלְתַקֵּן מַעֲשֵֹה הַבּוֹרֵא וְכוּ' עַל יְדֵי בֵּרוּר הַטּוֹב מִן הָרַע, כַּמְבֹאָר שָׁם שֶׁזֶּה בְּחִינַת מִילָה כְּפִי מַה שֶּׁשָּׁמַעְתִּי מֵאֲדוֹנֵנוּ מוֹרֵנוּ וְרַבֵּנוּ נֵרוֹ יָאִיר, עַיֵּן שָׁם:
2
ג׳וְעַל כֵּן אָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה, גְּדוֹלָה מְלָאכָה שֶׁהִזְהִיר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא עָלָיו לַעֲשֹוֹת מְלָאכָה, כִּי הַמְּלָאכָה הִוא דָּבָר גָּדוֹל וְתִקּוּן גָּדוֹל מְאֹד, כִּי מְבָרֵר הַטּוֹב וּמַשְׁלִים פְּעֻלַּת הַבּוֹרֵא יִתְבָּרַךְ שְׁמוֹ שֶׁלֹּא הָיָה לָהּ שְׁלֵמוּת כִּי אִם עַתָּה עַל יָדוֹ. וְזֶה בְּחִינַת שֵׁשֶׁת יָמִים תַּעֲשֶֹה מְלַאכְתֶּךָ וּבַיּוֹם הַשְּׁבִיעִי שַׁבָּת וְכוּ', כִּי שֵׁשֶׁת יָמִים עָשָֹה ה' וְכוּ'. וְהִקְשׁוּ הַמְפָרְשִׁים, לָמָּה לוֹ לִכְתֹּב שֵׁשֶׁת יָמִים תַּעֲשֶֹה מְלָאכָה, הֲלֹא עִקַּר הַמִּצְוָה הוּא רַק לִשְׁבּוֹת בְּשַׁבָּת?! אַךְ בֶּאֱמֶת הַתּוֹרָה מַזְהֶרֶת שֶׁהָאָדָם יַעֲסֹק בִּמְלָאכָה בְּשֵׁשֶׁת יְמֵי הַמַּעֲשֶֹה, כִּי הוּא תִּקּוּן וּשְׁלֵמוּת פְּעֻלָּתוֹ יִתְבָּרַךְ. וְזֶה, כִּי שֵׁשֶׁת יָמִים עָשָֹה ה' וְכוּ'. וְעַל כֵּן גַּם אָנוּ מֻזְהָרִין לַעֲסֹק בִּמְלָאכָה וְאֻמָּנוּת בְּשֵׁשֶׁת יְמֵי הַמַּעֲשֶֹה כְּדֵי לְהַשְׁלִים וּלְמַלְּאוֹת מַעֲשֵֹה בְּרֵאשִׁית אֲשֶׁר עָשָֹה ה' בְּשֵׁשֶׁת יְמֵי בְּרֵאשִׁית שֶׁאֵין לָהֶם שְׁלֵמוּת גָּמוּר כִּי אִם עַל יְדֵי בְּחִינַת שֵׁשֶׁת יָמִים תַּעֲשֶֹה מְלָאכָה, דְּהַיְנוּ עַל יְדֵי מַלְאֲכוֹת וְאֻמָּנוּת הַתַּחְתּוֹנִים כַּנַּ"ל. וְזֶה שֵׁשֶׁת יָמִים תַּעֲשֶֹה מְלַאכְתֶּךָ וּבַיּוֹם הַשְּׁבִיעִי שַׁבָּת, כִּי מִזֶּה נַעֲשֶֹה בְּחִינַת שַׁבָּת, כִּי שַׁבָּת הִוא שְׁבִיתָה שֶׁאֵין בֵּרוּר אָז, כִּי שַׁבָּת הִוא בְּחִינַת כֻּלּוֹ טוֹב וְהַשַּׁבָּת נַעֲשֶֹה עַל יְדֵי שֵׁשֶׁת הַיָּמִים דַּיְקָא, בִּבְחִינַת (ע"א דַּף ג) מִי שֶׁטָּרַח בְּעֶרֶב שַׁבָּת יֹאכַל בְּשַׁבָּת, בִּבְחִינַת הַיּוֹם לַעֲשֹוֹתָם וּלְמָחָר לְקַבֵּל שְֹכָרָם שֶׁהוּא יוֹם שֶׁכֻּלּוֹ שַׁבָּת, כִּי עַל יְדֵי עֲשִֹיַּת מְלָאכָה שֶׁבְּשֵׁשֶׁת יָמִים עַל יְדֵי זֶה מְבָרְרִין וּמְקַבְּצִין הַטּוֹב מֵהָרַע וַאֲזַי נַעֲשֶֹה שַׁבָּת שֶׁהִוא בְּחִינַת כֻּלּוֹ טוֹב, כִּי כְּבָר נַעֲשָֹה בְּחִינַת שְׁבִיתָה בְּחִינַת כֻּלּוֹ טוֹב עַל יְדֵי שֶׁנִּתְבָּרֵר הַטּוֹב מִן הָרַע בְּשֵׁשֶׁת יָמִים. כִּי מִתְּחִלָּה הָיָה מְעֹרָב טוֹב וָרָע וְעַל יְדֵי הַבֵּרוּר שֶׁבְּשֵׁשֶׁת יְמֵי הַמַּעֲשֶֹה נַעֲשֶֹה בְּחִינַת כֻּלּוֹ טוֹב שֶׁזֶּה בְּחִינַת שַׁבָּת כַּנַּ"ל. וְעַל כֵּן הַהוֹלֵךְ בַּמִּדְבָּר מוֹנֶה שִׁשָּׁה יָמִים וְעוֹשֶֹה שַׁבָּת בַּיּוֹם הַשְּׁבִיעִי, כִּי הַשַּׁבָּת הִוא תָּמִיד לְאַחַר שֵׁשֶׁת יְמֵי הַמַּעֲשֶֹה, כִּי עַל יְדֵי הַבֵּרוּר שֶׁבְּשֵׁשֶׁת יְמֵי הַמַּעֲשֶֹה נַעֲשֶֹה בְּחִינַת שַׁבָּת כַּנַּ"ל:
3