ליקוטי הלכות, חושן משפט, הלכות שותפים בקרקע ד׳:ב׳Likutei Halakhot, Choshen Mishpat, Laws of Immovable Partnerships 4:2

א׳והנה המשנה הזאת תמיהא מאד כי למה האריך כ"כ ותפס ד' דברים אלו גויל גזית כפיסין לבינים. ולבאר כמה נותן כ"א על המחיצה מאחר שעיקר תמצית הדין הוא שהכל כמנהג המדינה ואפי' אם נהגו בהוצין וקנים די בזה כמבואר בגמ' ובש"ע וע"כ באמת בש"ע לא כתב כ"א בקיצור (בסי' ק"ז ס"ד) רוחב כותל זה כמנהג המדינה שנוהגים השותפים לבנות שחולקים ביניהם ואפילו נהגו לעשות מחיצה בינהם בקנים והוצין ובלבד שלא יהיה בה אויר שיסתכל ויראה א' את חבירו. וא"כ התנא שדרכו לקצר כשרז"ל תנא א"צ לפרש דבריו וכו' מדוע ביאר כאן ביותר גויל וגזית וכו' מאחר שהכל תלוי במנהג כמו שסיים שם בעצמו הכל כמנהג המדינה. אך יש לרמז בזה סוד שורש הדין שצריכין לעשות מחיצה ביניהם להנצל מהיזק ראיה:
1
ב׳ע"פ מ"ש רבינו ז"ל בהתורה תקעו תוכחה (בלק"ת סי' ח') ע"ש כל התורה מתחילתה עד סופה. והכלל היוצא משם בקיצור לעניננו הוא, כי א"א להוכיח את ישראל כ"א ע"י קולו של משה שהוא בחי' שיר של חסד שיתער לעתיד כו' שיחדש את עולמו בבחי' עולם חסד יבנה שעי"ז העוונות נתהפכין לזכיות ולא די שאין נתעורר הריח רע של העוונות אף גם נתוסף עי"ז ריח טוב בבחי' נרדי נתן ריחו עזב לא נאמר אלא נתן וכו' ולזה זוכין על ידי התפילה בבחי' דין של הבעל כח שעי"ז מוציא מהס"א כל החיות שבלע המקדושה אף גם עצמות חיותו וכו'. וזה בחי' ויעמוד פנחס ויפלל כשהי' מעשה זמרי, כי כשהסטרא אחרא יונקת מהרחמנות כו'. וזה בחי' תאוות ניאוף שהוא קלקול המוח ע"י כעס ודין, כיט המוח היא מחיצה פרוסה בפני תאות ניואף. כי יש ג' מוחין שהם ג' מחיצות פרוסות בפני זאת התאוה אבל כשנתקלקל המוח ע"י כעס ושנאה בחי' דין אז מתגבר ח"ו תאוות ניאוף ואז צריכין התפילה בחי' דין הנ"ל ועי"ז נעשין גרים וכו' ונתרבה כבודו יתב' ועי"זנמשך ונתפשט נבואה שהיא בירור המדמה שעי"ז עיקר האמונה וכו'. וע"כ צריכין להשתדל מאד ולבקש מאד מאד מהש,י בכל יום ויום שיזכה להתקרב לצדיק אמתי שיש לו בחי' רוה"ק באמת כדי שיזכה לאמונה שלימה שהיא כל היהדות שעיקרה תלויה בהצדיק האמת. כי כל צדיק אמת אפילו עכשיו יש לו איזה בחי' רוה"ק בחי' רוח נבואה שעי"ז בירור המדמה שעי"ז עיקר קיום האמונה הקדושה בחי' אמונת חידוש העולם שזה בחי' קבלת התורה ע"י משה רבינו שהי' ראש לנביאים שאז זכינו לאמונת חידוש העולם כיכל העולם הי' תלוי עד ששה בסיון שבו ניתנה התורה. היינו שאמונת חידוש העולם היה תלוי עד קבלת התורה כי א"א לזכות לאמונה שלימה שהוא אמונת חידוש העולם שהוא עיקר האמונה. כ"א ע"י התורה שהיא כלל הנבואה וכו' כנ"ל. וכן צריכין בכל דור ודור להתקרב להצדיקהאמת שיש לו בחי' רוה"ק רוח נובאה כי עיקר שלימות וקיום האמונה על ידו כנ"ל וע"י אמונה זוכין לחידוש העולם שלעתיד בחי' עולם חסד יבנה ואז יתעורר השיר של נפלאות בחי' השיר של חסד הנ"ל שהוא קול של המוכיח ההגון שמוכיח בבחי' קולו של משה שעי"ז העוונות נתהפכין לזכיות מגודל החסד בבחי' נרדי נתן ריחו וכו' כנ"ל:
2