ליקוטי הלכות, חושן משפט, הלכות נחלות ד׳:י׳Likutei Halakhot, Choshen Mishpat, Laws of Inheritance 4:10

א׳וְזֶה בְּחִינַת פּוּרִים שֶׁהוּא הַכְנָעַת הָמָן עֲמָלֵק, כִּי מְבֹאָר בְּהַתּוֹרָה הַנַּ"ל בְּסוֹפָהּ וְזֶה לְשׁוֹנוֹ, וְזֶה שֶׁאָמַר רַבָּה בַּר בַּר חָנָה וְכוּ', כִּי בְּגָלוּתֵנוּ כִּבְיָכוֹל, הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא בְּהַסְתָּרַת פָּנִים וְכוּ' וְכָל תְּפִלּוֹתֵינוּ וּבַקָּשָׁתֵנוּ עַל זֶה שֶׁפָּנָה עֹרֶף אֵלֵינוּ שֶׁיַּחֲזֹר אֶת פָּנָיו, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב, פְּנֵה אֵלָי וְכוּ'. וּכְשֶׁאָנוּ רוֹאִים אֹרֶךְ הַגָּלוּת וּבְכָל יוֹם אֲנַחְנוּ צוֹעֲקִים אֵלָיו וְאֵינָם נוֹשָׁעִים וְיֵשׁ מֵעַמֵּנוּ בְּנֵי יִשְֹרָאֵל שֶׁטּוֹעִים חַס וְשָׁלוֹם, בְּלִבָּם שֶׁכָּל הַתְּפִלּוֹת הֵם לָרִיק. אֲבָל בֶּאֱמֶת כָּל הַתְּפִלּוֹת הַצַּדִּיקִים שֶׁבְּכָל דּוֹר וָדוֹר הֵם מַעֲלִים אוֹתָם וּמְקִימִים אוֹתָם, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב, וַיָּקֵם מֹשֶׁה אֶת הַמִּשְׁכָּן וּמְעַיְילִין כָּל שַׁיְיפָא וְשַׁיְיפָא לְדוּכְתָּהּ וּבוֹנִין קוֹמָתָהּ שֶׁל הַשְּׁכִינָה מְעַט מְעַט עַד שֶׁיִּשְׁתַּלֵּם שִׁעוּר קוֹמָתָהּ אָז יָבוֹא מָשִׁיחַ, דָּא מֹשֶׁה, וְיַשְׁלִים אוֹתָהּ וְיָקִים אוֹתָהּ בִּשְׁלֵמוּת. וז"פ וְכוּ' וְכוּ' עַד וְסַבְרִינִין יַבֶּשְׁתָּא הוּא, הַיְנוּ שֶׁהַתְּפִלּוֹת אֵינָם עוֹשִֹים פֵּרוֹת, אֲבָל בֶּאֱמֶת אֵינוֹ כֵן אֶלָּא סַלְקִינָן וַאֲפִינָן וּבַשְׁלִינִין, הַיְנוּ כָּל הַתְּפִלּוֹת סַלְקִינָן וְעוֹלִין וְכָל מַה שֶּׁמַּרְבִּין בִּתְפִלָּה נִבְנֶה הַשְּׁכִינָה בְּיוֹתֵר וְכוּ'. כְּשֶׁיִּשְׁתַּלֵּם קוֹמָה שֶׁל הַשְּׁכִינָה, הַיְנוּ עַל יְדֵי רֹב הַתְּפִלּוֹת יִכָּמְרוּ רַחֲמָיו וְיִתְהַפֵּךְ מִדַּת הַדִּין לְמִדַּת הָרַחֲמִים. וְזֶה כַּד חַם גַּבֵּהּ אִתְהַפֵּךְ וְכוּ' וְאִי לָא הֲוֵי מְקָרְבִינִין לִסְפִינְתָּא וְכוּ' זֶה בְּחִינַת חֶסֶד וְכוּ', הַיְנוּ לְמַעֲנִי לְמַעֲנִי אֶעֱשֶֹה כִּדְאִיתָא בַּמִּדְרָשׁ מִי הִקְדִּימַנִי וָאֲשַׁלֵּם וְכוּ' וְאַף עַל פִּי שֶׁנִּרְאֶה שֶׁעַל יְדֵי תְּפִלָּתֵנוּ וְתּוֹרָתֵנוּ יִהְיֶה הַגְּאֻלָּה אַף עַל פִּי כֵן צְרִיכִין אֲנַחְנוּ לְחַסְדּוֹ שֶׁבְּחַסְדּוֹ יִגְאַל אוֹתָנוּ וְכוּ', עַיֵּן שָׁם כָּל זֶה הֵיטֵב. וּכְמוֹ שֶׁהוּא בִּכְלַל יִשְֹרָאֵל כֵּן הוּא בִּפְרָטִיּוּת אֵצֶל כָּל אֶחָד וְאֶחָד שֶׁכָּל מִי שֶׁנִּכְנָס בַּעֲבוֹדַת ה' קְצָת וּכְבָר עָסַק מְעַט אוֹ הַרְבֵּה בְּהִתְבּוֹדְדוּת וּתְפִלּוֹת וּתְחִנּוֹת וּבַקָּשׁוֹת שֶׁיִּזְכֶּה שֶׁה' יִתְבָּרַךְ יָשִֹים פָּנָיו אֵלָיו וִיקָרְבֵהוּ לַעֲבוֹדָתוֹ וְיִגְאָלֵהוּ מִתַּאֲוֹתָיו וּמִדּוֹתָיו הָרָעִים וְהוּא רוֹאֶה שֶׁעֲדַיִן לֹא נַעֲנָה כִּי הוּא עֲדַיִן רָחוֹק מִמֶּנּוּ יִתְבָּרַךְ מְאֹד וְעַל יְדֵי זֶה יָכוֹל לִטְעוֹת חַס וְשָׁלוֹם, שֶׁכָּל תְּפִלּוֹתָיו וְשִֹיחוֹתָיו הָיוּ לָרִיק חַס וְשָׁלוֹם. אֲבָל בֶּאֱמֶת אֵינוֹ כֵן, כִּי אֵין שׁוּם דִּבּוּר נֶאֱבָד כְּלָל, רַק כָּל תְּפִלָּה וְשִֹיחָה עוֹשָֹה רֹשֶׁם גָּדוֹל וְהַצַּדִּיקִים אֲמִתִּיִּים מְלַקְּטִים כָּל אֵלּוּ הַתְּפִלּוֹת וְהַשִּיחוֹת וּבוֹנִים מֵהֶם בִּנְיָנִים נִפְלָאִים בְּחִינַת מִשְׁכָּן וְצָרִיךְ כָּל אֶחָד לְהִתְחַזֵּק הַרְבֵּה בִּתְפִלָּה וְשִֹיחָה תָּמִיד יִהְיֶה אֵיךְ שֶׁיִּהְיֶה עַד אֲשֶׁר עַל יְדֵי רִבּוּי הַתְּפִלּוֹת יִהְיֶה נִשְׁלָם הַבִּנְיָן שֶׁל הַצַּדִּיקִים הָעוֹסְקִים בָּזֶה לְלַקֵּט וּלְחַבֵּר וּלְהַעֲלוֹת אֵלּוּ הַתְּפִלּוֹת וְאָז יִכָּמְרוּ רַחֲמָיו יִתְבָּרַךְ וְיָשׁוּב אֵלָיו וִירַחֲמֵהוּ: