ליקוטי הלכות, חושן משפט, הלכות חכירות וקבלנות א׳:ב׳Likutei Halakhot, Choshen Mishpat, Laws of Leasing and Contract Work 1:2

א׳וְזֶה בְּחִינַת הַמְקַבֵּל אֶת הַשָּדֶה לְשָׁנִים מֻעָטוֹת לֹא יִזְרָעֶנָּה פִּשְׁתָּן וְאֵין לוֹ בְּקוֹרַת שִׁקְמָה כִּי מוּבָן מִדִּבְרֵי רַבֵּנוּ זִכְרוֹנוֹ לִבְרָכָה שָׁם שֶׁיֵּשׁ מְקַבְּלֵי הַשָּדֶה הַנַּ"ל שֶׁאֵינָם יְכוֹלִים לְקַבֵּל אוֹתָהּ רַק לְשָׁנִים מֻעָטוֹת כִּי מֻכְרָחִים לְהִסְתַּלֵּק מֵחֲמַת זֶה. אֲבָל יֵשׁ שֶׁיְּכוֹלִים לְקַבֵּל אוֹתָהּ לְשָׁנִים מְרֻבּוֹת מֵחֲמַת שֶׁהֵם גְּדוֹלִים וּמֻפְלָגִים בְּמַעֲלָה עֶלְיוֹנָה וְנוֹרָאָה מְאֹד מְאֹד. וְזֶה שֶׁאֵין כֹּחוֹ גָּדוֹל כָּל כָּךְ וְאֵין יָכוֹל לְקַבֵּל הַשָּדֶה וְלַעֲסֹק בְּתִקּוּנִים כִּי אִם שָׁנִים מֻעָטוֹת כַּנַּ"ל עָלָיו הִזְהִירוּ שֶׁלֹּא יִזְרַע פִּשְׁתָּן. דְּהַיְנוּ שֶׁלֹּא יַעֲסֹק בְּתִקּוּנִים הָרְחוֹקִים מְאֹד מִמֶּנּוּ יִתְבָּרַךְ וְהֵם מְכֻנִּים בִּבְחִינַת פִּשְׁתָּן שֶׁהוּא בְּחִינַת גָּרוּעַ כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (בְּרֵאשִׁית ד) וַיָּבֵא קַיִן מִפְּרִי הָאֲדָמָה וְאִיתָא שֶׁהֵבִיא מִן הַגָּרוּעַ דְּהַיְנוּ פִּשְׁתָּן. גַּם אִיתָא בְּדִבְרֵי רַבֵּנוּ זִכְרוֹנוֹ לִבְרָכָה (סִימָן לח) שֶׁפְּגַם קַיִן הוּא בְּחִינַת קֵץ כָּל בָּשָֹר שֶׁהוּא בְּחִינַת שֶׁמְּחַפֵּשֹ אַחַר חוֹבוֹת בְּנֵי אָדָם וּמְחַזֵּר אַחַר הַגְּרִיעוּת שֶׁבָּהֶן. וְזֶה בְּחִינַת שֶׁהֵבִיא מִן הַגָּרוּעַ שֶׁמֵּבִיא לְמַעְלָה הַגְּרִיעוּת וְהַחוֹבוֹת שֶׁל בְּנֵי אָדָם. נִמְצָא שֶׁפִּשְׁתָּן שֶׁהוּא קָרְבַּן קַיִן הוּא בְּחִינַת חוֹבוֹת וּגְרִיעוּת בְּנֵי אָדָם כִּי פִּשְׁתָּן הוּא בְּחִינַת גְּבוּרוֹת שֶׁמִּשָּׁם אֲחִיזַת הַסִּטְרָא אָחֳרָא כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב אִישׁ אֶחָד (גַּבְרִיאֵל) לָבוּשׁ בַּדִּים הוּא פִּשְׁתָּן. וְאוֹתָן הָרְחוֹקִים וְהַגְּרוּעִים בְּיוֹתֵר שֶׁהֵם בְּחִינַת פִּשְׁתָּן אָסוּר לַעֲסֹק בְּתִקּוּנָם מִי שֶׁאֵין כֹּחוֹ חָזָק וְגָדוֹל בְּיוֹתֵר וְאֵין יָכוֹל לְקַבֵּל הַשָּדֶה כִּי אִם לְשָׁנִים מֻעָטוֹת כִּי יוּכְלוּ לְהַזִּיק לוֹ מְאֹד כַּמּוּבָן בְּדִבְרֵי רַבֵּנוּ זִכְרוֹנוֹ לִבְרָכָה. וְזֶה אֵין לוֹ בְּקוֹרַת שִׁקְמָה הוּא גַּם כֵּן דֻּגְמָתָם דְּהַיְנוּ שֶׁכְּבָר הִזְקִינוּ בְּרִשְׁעָתָם וְנִתְעַבּוּ וְנִתְגַּשְּׁמוּ כְּקוֹרַת שִׁקְמָה כִּי הַיֵּצֶר הָרָע נִקְרָא בְּשֵׁם קוֹרָה כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ, טֹל קוֹרָה מִבֵּין עֵינֶיךָ וְהוּא בְּחִינַת קוֹרַת שִׁקְמָה שֶׁהִוא אִילָן זָקֵן בְּחִינַת מֶלֶךְ זָקֵן וְכוּ' כִּי שִׁקְמִים הֵם חִלּוּף אֲרָזִים כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב שִׁקְמִים גֻּדָּעוּ וַאֲרָזִים נַחֲלִיף. וּכְמוֹ שֶׁכָּתוּב בִּשְׁלֹמֹה וַיִּתֵּן אֶת הַכֶּסֶף בִּירוּשָׁלַיִם כָּאֲבָנִים וְאֶת הָאֲרָזִים נָתַן כַּשִּׁקְמִים. נִמְצָא שֶׁשִּׁקְמִים הֵם גְּרוּעִים וְהֵם חִלּוּף אֲרָזִים וְעַל כֵּן הַתַּנָּא מְכַנֶּה אֶת הָרְחוֹקִים בְּיוֹתֵר בִּבְחִינַת קוֹרַת שִׁקְמָה. כִּי הַצַּדִּיק נִקְרָא אֶרֶז כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב צַדִּיק כַּתָּמָר יִפְרָח כְּאֶרֶז בַּלְּבָנוֹן יִשְֹגֶּה וְהָרְחוֹקִים שֶׁהֵם הֵפֶךְ הַצַּדִּיק הֵם בְּחִינַת שִׁקְמִים שֶׁהֵם הֵפֶךְ אֲרָזִים כַּנַּ"ל. אֲבָל מִי שֶׁמְּקַבֵּל הַשָּדֶה לְשָׁנִים מְרֻבּוֹת יָכוֹל לְזָרְעָהּ אֲפִלּוּ פִּשְׁתָּן וְגַם יֵשׁ לוֹ בְּקוֹרַת שִׁקְמָה דְּהַיְנוּ כְּשֶׁכֹּחוֹ אַבִּיר וְחָזָק מְאֹד מְאֹד עַד שֶׁיָּכוֹל לְקַבֵּל אֶת הַשָּדֶה לְשָׁנִים מְרֻבּוֹת דְּהַיְנוּ שֶׁיַּעֲסֹק בְּתִקּוּנֵי הַשָּדֶה וְאַף עַל פִּי כֵן יַאֲרִיךְ יָמִים וְשָׁנִים עַל מַמְלַכְתּוֹ, זֶה יָכוֹל לַעֲסֹק אֲפִלּוּ בְּפִשְׁתָּן וַאֲפִלּוּ בְּהַזְקֵנִים בְּרִשְׁעָתָם כְּקוֹרַת שִׁקְמָה שֶׁאֲפִלּוּ אוֹתָן הָרְחוֹקִים בְּיוֹתֵר וְנִזְקְנוּ בְּרִשְׁעָתָם, יָכוֹל לְקָרְבָם וּלְתַקְּנָם מֵחֲמַת שֶׁכֹּחוֹ גָּדוֹל וְחָזָק מְאֹד מְאֹד כַּנַּ"ל:
1