ליקוטי הלכות, חושן משפט, הלכות הלואה ה׳:א׳Likutei Halakhot, Choshen Mishpat, Laws of Loans 5:1
א׳עִנְיַן מַלְוֶה בִּשְׁטָר שֶׁצְּרִיכִין לִזָּהֵר לְהַלְווֹת בִּשְׁטָר דַּיְקָא שֶׁאָז אֵינוֹ יָכוֹל לִכְפֹּר וְכוּ', כְּמוֹ שֶׁהִזְהִירוּ רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה עַל זֶה מְאֹד, כַּמְבֹאָר בַּגְּמָרָא:
1
ב׳ עַל פִּי הַתּוֹרָה "מִי הָאִישׁ הֶחָפֵץ חַיִּים וְכוּ'", עַיֵּן שָׁם:
2
ג׳כִּי הַהַלְוָאָה נִמְשֶׁכֶת עַל יְדֵי שֶׁיֵּשׁ יְמֵי טוֹב וִימֵי רַע, כִּי הַהַלְוָאָה מֵחֲמַת חֶסְרוֹן הַפַּרְנָסָה שֶׁאֵין לוֹ עַתָּה וּמְצַפֶּה שֶׁלְּאַחַר אֵיזֶה יָמִים יוּכַל לְשַׁלֵּם לוֹ וְזֶה מֵחֲמַת שֶׁחוֹשֵׁב שֶׁעַתָּה הַזְּמַן אֶצְלוֹ בְּחִינַת יְמֵי רַע שֶׁמִּשָּׁם כָּל חֶסְרוֹן הַפַּרְנָסָה. וְעַל כֵּן הוּא לוֹוֶה מֵחֲבֵרוֹ שֶׁיַּמְתִּין לוֹ עַד שֶׁיַּעַבְרוּ הַיְמֵי רַע (כְּמוֹ שֶׁרָגִיל בְּפִי הָעוֹלָם לוֹמַר בְּכָל פַּעַם שֶׁהַזְּמַן רַע עַתָּה, "דִּי צַייט אִיז שְׁלֶעכְט" וּבֶאֱמֶת כָּל יְמֵי חַיֵּיהֶם אוֹמְרִים כֵּן, וּמֵעוֹדִי עַד הַיּוֹם אֲנִי זוֹכֵר שֶׁאוֹמְרִים בְּכָל פַּעַם כֵּן, וְכֵן בַּדּוֹרוֹת הַקּוֹדְמִים הָיוּ אוֹמְרִים בְּכָל פַּעַם כֵּן) וְאָז יוּכַל לְסַלֵּק לוֹ. וְעַל כֵּן צָרִיךְ כָּל אֶחָד לְהַרְחִיק עַצְמוֹ מְאֹד מֵהַלְוָאוֹת, כִּי צְרִיכִין לְהַאֲמִין שֶׁגַּם בְּהַיְמֵי רַע בְּעַצְמָם יֵשׁ טוֹב בְּחִינַת יְמֵי טוֹב, בִּבְחִינַת וּבְיוֹם רָעָה רְאֵה, 'רְאֵה' דַּיְקָא וְכוּ', כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב שָׁם וְאָז בְּוַדַּאי יוּכַל לְהַשִּיג פַּרְנָסָתוֹ דְּבַר יוֹם בְּיוֹמוֹ וְלֹא יִצְטָרֵךְ לָבוֹא לִידֵי הַלְוָאוֹת וְחוֹבוֹת, כִּי אֲפִלּוּ מִי שֶׁעוֹסֵק בְּמַשָּא וּמַתָּן בַּגּוֹיִים צָרִיךְ לֵידַע וּלְהַאֲמִין שֶׁגַּם שָׁם נִמְצָא ה' יִתְבָּרַךְ, כִּי בְּכָל לְשׁוֹנוֹת וְכוּ' מְלֻבָּשִׁין אוֹתִיּוֹת הַתּוֹרָה וְכוּ'. וּמִי שֶׁמַּאֲמִין בָּזֶה בְּכֹחַ הַצַּדִּיק הַכּוֹפֶה אֶת יִצְרוֹ וְכוּ' בְּוַדַּאי לֹא יֶחֱסַר לוֹ פַּרְנָסָתוֹ, כִּי הוּא יוּכַל לִמְצֹא אוֹתִיּוֹת הַתּוֹרָה בְּכָל הַלְּשׁוֹנוֹת וְכוּ' וְלִבְנוֹת תּוֹרָה מֵהֶם בִּבְחִינַת עֹשֵֹי דְבָרוֹ לִשְׁמֹעַ בְּקוֹל דְּבָרוֹ וְכוּ' וְאָז בְּוַדַּאי יִהְיֶה נִמְשָׁךְ לוֹ שֶׁפַע טוֹבָה וּבְרָכָה עַל יְדֵי הַתּוֹרָה שֶׁמְּבָרֵר וּבוֹנֶה מִשָּׁם, כִּי הַתּוֹרָה הִיא מְקוֹר הַבְּרָכָה וְהַשֶּׁפַע וְכוּ', אַךְ עַל יְדֵי הִתְגַּבְּרוּת הַיְמֵי רַע עַל הַיְמֵי טוֹב עַד שֶׁנֶּעְלָם מִמֶּנּוּ שֶׁגַּם שָׁם בְּהַיְמֵי רַע בְּעַצְמָם נִמְצָא טוֹב, עַל יְדֵי זֶה אֵינוֹ יָכוֹל לִמְצֹא אוֹתִיּוֹת הַתּוֹרָה בְּהַמַּשָּא וּמַתָּן וְהָעֵסֶק שֶׁלּוֹ וַאֲזַי יוֹרֶדֶת הַשֶּׁפַע בְּצִמְצוּם גָּדוֹל, כְּמוֹ שֶׁמּוּבָא שָׁם שֶׁזֶּהוּ סוֹד עַד דְּלָא יָדַע בֵּין אָרוּר הָמָן וְכוּ'. וְעַל יְדֵי זֶה מֻכְרָח לָבוֹא לִידֵי הַלְוָאוֹת שֶׁסּוֹבֵר שֶׁעַתָּה הֵם יְמֵי רַע וְהַיְמֵי טוֹב יָבוֹאוּ אַחֲרֵי כֵן וִיסַלֵּק לוֹ. וְעַל כֵּן בֶּאֱמֶת כֵּיוָן שֶׁבָּא לִידֵי הַלְוָאוֹת קָשֶׁה לוֹ מְאֹד שֶׁיֵּצֵא מֵהֶם וְעַל פִּי רֹב אֵינוֹ מְסַלֵּק בִּזְמַנּוֹ, כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה, הַלְוַאי שֶׁיִּפְרַע בִּזְמַנּוֹ. "הַלְוַאי" וַדַּאי, כִּי מֵאַחַר שֶׁאֵינוֹ מַאֲמִין שֶׁגַּם שָׁם בְּהַיְמֵי רַע בְּעַצְמָם יֵשׁ טוֹב אֵיךְ יַשִּיג יְמֵי טוֹב. כִּי בֶּאֱמֶת הַיְמֵי טוֹב וִימֵי רַע הֵם בְּכָל יוֹם וָיוֹם רַק כָּל אֶחָד כְּפִי מַה שֶּׁמִּתְגַּבֵּר עַל יִצְרוֹ לְהַגְבִּיר הַטּוֹב עַל הָרַע כֵּן נִמְשָׁךְ עָלָיו בְּחִינַת יְמֵי טוֹב וּלְהֵפֶךְ לְהֵפֶךְ, חַס וְשָׁלוֹם. וְהָעִקָּר שֶׁצָּרִיךְ לְהִסְתַּכֵּל הֵיטֵב וּלְהַאֲמִין שֶׁגַּם בְּהָרַע בְּעַצְמוֹ, בְּחִינַת יְמֵי רַע, גַּם שָׁם יֵשׁ טוֹב, כִּי מְלֹא כָל הָאָרֶץ כְּבוֹדוֹ וְכוּ' כַּנַּ"ל, אֲבָל זֶה שֶׁנָּפַל לְהַלְוָאוֹת עַל יְדֵי זֶה שֶׁאֵינוֹ יָכוֹל לִמְצֹא הַיְמֵי טוֹב בְּתוֹךְ הַיְמֵי רַע, בְּוַדַּאי קָשֶׁה לוֹ לָצֵאת מֵחוֹבוֹת, כִּי הָרַע בְּכָל פַּעַם מִתְגַּבֵּר יוֹתֵר מֵאַחַר שֶׁאֵינוֹ מִשְׁתַּדֵּל וּמִסְתַּכֵּל לִמְצֹא הַטּוֹב בְּתוֹךְ הַיְמֵי רַע בְּעַצְמָם, כִּי עַל יְדֵי זֶה עִקַּר הִתְגַּבְּרוּת הָרַע וְעַל כֵּן בֶּאֱמֶת הִזְהִיר רַבֵּנוּ זִכְרוֹנוֹ לִבְרָכָה, שֶׁיִּזָּהֵר מִלִּהְיוֹת בַּעַל חוֹב, וּבִפְרָט מִי שֶׁרוֹצֶה לַעֲשֹוֹת תְּשׁוּבָה, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב בְּסֵפֶר הָאב הַקָּדוֹשׁ וְזֶה לְשׁוֹנוֹ, מִי שֶׁרוֹצֶה לָשׁוּב יִזָּהֵר מִלִּהְיוֹת בַּעַל חוֹב, כִּי מֵאַחַר שֶׁיּוֹדֵעַ בְּעַצְמוֹ שֶׁחָטָא וְהִגְבִּיר הָרַע עַל הַטּוֹב וְעַתָּה רוֹצֶה לָשׁוּב וְעִקַּר הַתְּשׁוּבָה עַל יְדֵי שֶׁמּוֹצֵא הַטּוֹב בְּתוֹךְ הָרַע בְּעַצְמוֹ וּמַאֲמִין שֶׁעֲדַיִן יֵשׁ בּוֹ טוֹב וְיֵשׁ לוֹ תִּקְוָה לָשׁוּב בִּבְחִינַת וּבִקַּשְׁתֶּם מִשָּׁם אֶת ה' אֱלֹהֶיךָ. 'מִשָּׁם' דַּיְקָא מִכָּל הַמְקוֹמוֹת שֶׁנִּדָּח שָׁם בֵּין הָעַכּוּ"ם, כַּמּוּבָן שָׁם בַּפָּרָשָׁה. עַל כֵּן צָרִיךְ בְּוַדַּאי לִזָּהֵר מִלִּהְיוֹת בַּעַל חוֹב שֶׁנִּמְשָׁךְ מֵחֲמַת שֶׁאֵינוֹ מַאֲמִין וְאֵינוֹ מִסְתַּכֵּל שֶׁגַּם בִּימֵי רַע יֵשׁ טוֹב שֶׁמִּשָּׁם נִמְשָׁכִין כָּל הַהַלְוָאוֹת וְהַחוֹבוֹת וְכַנַּ"ל:
3