ליקוטי הלכות, חושן משפט, הלכות חזקת מטלטלין ד׳:י״אLikutei Halakhot, Choshen Mishpat, Laws of Movable Property 4:11
א׳וזה שנעורין בליל שבועות כי כל אדם כלול מבחי' כח המושך וכח המכריח הנ"ל. כי עיקר החיות שהוא הנשמה הוא בבחי' כח המושך כי הנשמה נמשכת תמיד אחר כח המושך שהוא הצדיק והתורה שמושכין את האדם להשי"ת והיא מקבלת מכח המושך לעצמה ועי"ז ממשכת חיות וקיום להגוף ומתגברת בכל עת להמשיך גם את הגוף להשי"ת שזהו העיקר שבשביל זה נברא האדם בגוף ונפש כדי שגם הגוף יתהפך אל הנפש שיהי נמשך אחר רצון הנפש שנמשכת תמיד אחר כח המושך להשי"ת ולתורתו. אבל הגוף הוא בבחי' כח המכריח כי הוא נוטה אחר תאוות עוה"ז והבליו ורוצה להכריח את הנפש להפסיקה מהשי"ת ותורתו ח"ו. ועיקר שלימות האדם הוא שיגביר כח המושך על כח המכריח שיגביר הנ[פש על הגוף עד שגם הגוף יהיה נמשך אחר כח המושך להשי"ת ותורתו כנ"ל ואז הגוף הוא טובה גדולה להנפש שעי"ז תוכל להתקיים ולקבל האור בהדרגה ובמדה וכמבואר לעיל. ואם לא היה חוטא אדה"ר היה האדם יכול לזכות בחייו לבא לזה שיתהפך הגוף לנפש, הכח המכריחלכח המושך עד שהיה זוכה להיות נמשך אחר השם ית' ולהכלל בו כראוי ברצוא ושוב בתכלית השלימות בחיים חיותו. אבל מחמת שאכל מעץ הדעת נאחז בהגוף הגשמיות עד שא"א לו בחייו שיתהפך הגוף בשלימות לבחינת כח המושך ע"כ נגזר עליו המיתה שאז צריך לשוב אלא העפר כ"ש כי עפר אתה ואל עפר תשוב, אל עפר דייקא כי שם בעפר דייקא יתבלה הזוהמא מן הגוף עד שישוב גם הגוף לבחינת עפר שהוא בחי' שפלות שהוא בחי' כח המושך כמבואר לעיל ואז יקום בתחיה בגוף חדש זך וצחו ואז יתהפך הגוף לבחי' כח המושך ויזכה להשיג את השי"ת בגוף ונפש ויחי' חיי עולם לעד ונצח. ועל כן עיקר התחי' יהיה להשפלות של כל אחד כ"ש אדמו"ר ז"ל (בלק"ת בסי' ע"ב) בהתורה חיים נצחיים וכשרז"ל הקיצו ורננו שוכני עפר מי שנעשה שכן לעפר בחייו, היינו כנ"ל כי ע"י שנעשה שכן לעפר שזכה לשפלות אמתי עי"ז עיקר התחי' כי דייקא ע"י השפלות בחי' עפר יזכה להכלל בבחי' כח המושך כנ"ל שזה עיקר התיקון של תחיית המתים שאז יתתקן בשלימות חטא אדה"ר ש הביא מיתה לעולם. כי עיקר התיקון כשזוכין שגם הגוף יהיה נמשך בשלימות אחר כח המושך שזה זוכין ע"י שפלות דייקא כי עיקר כח המושך הוא בחי' שפלות שהוא בחי' עפר כנ"ל. ושינה הוא א' מס' במיתה וגם עיקר השינה הוא מחמת המלחומה שיש בין כח המושך וכח המכריח שהם בחי' גוף ונפש שמחמת זה צריכין שינה שהוא נייחא למוחין שאז הגוף נח מתאוותו ואז המוח שהוא הנשמה יש לה נייחא קצת ונמשכת למעלה לשורשה מחמת שאין כח המכריח כנגדה כ"כ. אבל אין זה שלימות הנשמה כי עיקר שלימותה הוא שתהפוך את הגוף זשהוא בחי' כח המכריח לבחי' כח המושך כדי שתקבל אור הש,י בהדרגה ובמדה כראוי וכנ"ל וע"כ ארז"ל שינה לרשעים הנאה להם וכו' לצחדיקים רע להן וכו'. כי הרשעים שאצלם מתגבר כח המכריח על כח המושך השינה טובה להם שאז הנשמה נייחא ואינו מתגבר הכח המכריח כנגדה. אבל לצדיקים השינה רע להם מחמת שבהקיצם הם לוחמים מלחמת ה' ומגבירים הכח המושך על כח המכריח שזה עיקר עבודת האדם אבל בשינה הנשמה נייחא ונמשכת כרצונה אחר כח המושך בלי מלחמה עם כח המכריח ואין זה שלימות הצדיק וכנ"ל. וע"כ השינה רע לצדיקים כ"א מה שמוכרחים לישן בשביל קיום הגוף. וע"כ בשבועות נעורין הכל כי אז הוא קבלת התורה שאז מתגבר כח המושך כנ"ל עד שנתהפך גם כח המכריח לכח המושך כי גם כח המכריח נמתק בכל ימי הספירה וכנ"ל ע"כ אין צריכין שינה שהוא א' מס' במיתה כי אז זוכין לבחי' תחיית המתים שזכו ישראל בשעת קבלת התורה כשרז"ל שעיקר התחי' הוא בחי' זאת שנתהפך כח המכריח לכח המושך ואז בוודאי אין צריכין לשינה שנמשכת רק מהמלחמה שיש בין כח המושך לכח המכריח וכנ"ל:
1