ליקוטי הלכות, חושן משפט, הלכות חזקת מטלטלין ד׳:י״גLikutei Halakhot, Choshen Mishpat, Laws of Movable Property 4:13
א׳ועקיר חטא אדה"ר היה ע"י האכילה שאכל מעץ הדעת טו"ר כי ע"י האכילה נמשך חיות האדם ועיקר החיות הוא חיבור הנפש והגוף שהם בחי' שני הפכים כידוע כי הם בבחי' כח המושך וכח המכריח כנ"ל וע"י האכילה נמשך חיות ומתחברים וע"כ יש בהאכילה שני בחי' כי אכילת הצדיק הוא רק בשביל הנפש דהיינו שבאכילתו מקיים הנפש בהגוף כדי שגם הגוף יהיה נמשך להשי"ת ויתהפך כח המכריח לכח המושך וזה בחי'צדיק אוכל שבוע נפשו וזה עיקר החיות באמת כי עיקר החיות כשזוכין להיות נמשך תמיד אחר הש"י ותורתו וצדיקיו שהם עיקר החיים. כ"ש כי הוא חייך וכו'. אבל הרשעים אכילתם בשביל הגוף לבד ואז ע"י אכילתם מתגבר כח המכריח על כח המושך וע"כ נפסק ונחסר החיות ע"י אכילתם כי עיקר החיות ע"י כח המושך שממשיך החיות מהשי"ת. ומאחר שהרשעים ע"י אכילתם מגבירים כח המכריח על כח המושך ע"כ נפסק ונחסר החיות ע"י אכילתם וזה בחי' ובטן רשעים תחסר כי כל מה שאוכלים יותר נחסר להם באמת החיות ביותר מחמת שעל ידי אכילתם מחלישים בכל פעם כח המושך דקדושה שמשם עיקר החיות באמת וע"כ רשעים בחייהם קרויים מתים. וזה בחי' אכילת עץ הדעת טו"ר שנאמר בו ביום אכלך ממנו מות תמות כי אכילה של איסור בחי' אכילת עץ הדעת טו"ר שנאטמר בו ביום אכלך ממנו מות תמות כי אכילה של איסור בחי' אכילת עץ הדעת טו"ר הוא התחלת המיתה כי ע"י אכילה הזאת מתגבר כח המכריח המפסיק. ונחלש כח המושך שמשם עיקר החיות כנ"ל. וע"כ אסור לישראל לאכול לחם מתבואה חדשה עד שיקרב העומר כי לחם עיקר אכילת האדם ואסורים לאוכלו עד שמקריבין העומר שעורים שעי"ז ממתיקין כח המכריח בשרשו עד שנתפהך לכח המושך כנ"ל ואז דייקא הותר הלחם לאכילת ישראל כי אז האכילה בקדושה בבחי' צדיק אוכל לשובע נפשו דהיינו שזוכין ע"י האכילה שגם הגוף שהוא בחי' כח המכריח יתהפך לבחי' הנפש שהוא בחי' כח המושך וכנ"ל כי אכילת ישראל צריכה להיות בבחי' זאת שזה עיקר החיות באמת כנ"ל:
1